"נתניהו וקבינט המוות החליטו לא להציל את החטופים ואני קורא להסתדרות, למעסיקים ולרשויות המקומיות להשבית את המשק", כך פנה יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, הבוקר.

אין זה בסמכותה של ההסתדרות, ארגון העובדים הגדול במשק, להכריז על סכסוך עבודה ולהשבית את המשק בגלל החטופים בשבי חמאס, כפי שלפיד מבקש ממנה, כי אז מדובר בשביתה פוליטית. ההסתדרות לא יכולה להכריז סכסוך עבודה על נושאים שאינם בעלי השפעה על תנאי עבודה. אבל היא כן יכולה להשבית את המשק עקב הפגיעה הקשה שמסבה המלחמה המתמשכת גם לכלכלת ישראל וגם לביטחונם התעסוקתי של העובדים.

ההסתדרות לא יכולה להכריז סכסוך עבודה על נושאים שאינם בעלי השפעה על תנאי עבודה, כמו החטופים. אבל היא יכולה להשבית את המשק עקב פגיעתה הקשה של המלחמה המתמשכת בכלכלה ובביטחון התעסוקתי

מקומות עבודה רבים בצפון ובנגב המערבי סגורים או עובדים בצורה חלקית, מאחר שהם חלק מהחזית במלחמה. מציאות זו נמשכת כ-11 חודשים ועלולה להביא לפגיעה ואף למיטוט של מקומות עבודה וגם לפגיעה בתנאי העבודה של עובדים, לרבות פיטורים בטווח הקרוב או בטווח הרחוק.

מצב זה של סכנה רוחבית לפגיעה בעובדים רבים הוא כזה, שההסתדרות יכולה לדרוש מהממשלה לפעול לפרישת רשת ביטחון רחבה יותר על מעסיקים ועובדיהם בצפון ובנגב המערבי. זאת כדי להבטיח את חוסנם של מקומות העבודה, שמשמעותו – ביטחון תעסוקתי לעובדים.

בתוך כך, וככל שדרישתה לא תיענה – ההסתדרות רשאית להכריז על סכסוך עבודה כללי במשק על רקע התעלמות הממשלה מדרישתה, ולנוכח השלכות המלחמה גם על העובדים.

ההסתדרות כבר פעלה מול הממשלה בנוגע להשלכות מלחמה או מבצעים צבאיים על מקומות עבודה ועובדיהם. כך היה במלחמת לבנון השנייה, למשל, כשדרשה מהממשלה להסדיר את תנאי עבודתם של עובדים כך לא ייפגעו בשל סגירת מפעלים עקב המלחמה שפרצה בקיץ 2006.

בעקבות דרישתה של ההסתדרות, אליה הצטרפו ארגוני המעסיקים, נחתם הסכם קיבוצי כללי בין ההסתדרות, ארגוני המעסיקים והמדינה, שהסדיר פיצויים למעסיקים אשר פעילותם נפגעה בזמן המלחמה. ובהתאמה, הוסדרו פיצויים לעובדים שנעדרו ממקום עבודתם עקב הוראות פיקוד העורף.

מציאות בה מקומות עבודה הם חלק מהחזית, נמשכת כ-11 חודשים ועלולה להביא לפגיעה ואף למיטוט מקומות עבודה, ולפגיעה בתנאי העבודה של עובדים, לרבות פיטורים בטווח הקרוב או בטווח הרחוק

ההסכם הקיבוצי שנחתם בקיץ 2006 אומץ במציאות של המזרח התיכון לעוד הסכמים קיבוציים שנחתמו עם המדינה והסדירו פיצויים למעסיקים ולעובדים ברבות השנים. זאת בעקבות מבצעים צבאיים וירי טילים על שטחי מדינת ישראל, שהביאו להטלת מגבלות של פיקוד העורף על פתיחת מקומות עבודה, בדרך כלל לתקופות קצרות. כך למשל היה במבצע "צוק איתן" ובעוד עימותים בין מדינת ישראל לבין חמאס.

האינטרס הציבורי מאחורי הסדרת פיצויים למעסיקים ולעובדים באזורים המצויים תחת ירי טילים, בוודאי במציאות הנמשכת זמן רב, הוא בשמירה גם על חוסנם של מקומות העבודה.

גל של פיטורים במעגל הראשון יביא לפגיעה אנושה בעוד עשרות רבות של מעסיקים בינוניים וקטנים, ובעובדיהם במעגל השני והשלישי. במיוחד באזורים שהם חלק מהפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל, כאלה שמלכתחילה אין בהם מקומות עבודה רבים.

רשת הביטחון שהמדינה סיפקה ומספקת, למשל באמצעות מימון דמי אבטלה על ידי המוסד לביטוח לאומי לעובדים שהוצאו לחל"ת, הוא פתרון קצר טווח שנותן מענה נקודתי לתקופה מוגבלת. אולם הוא לא נותן מענה לבעיית החוסן של מקומות עבודה, בעקבות המלחמה ההולכת ונמשכת וכאשר סופה אינו נראה באופק.

במסגרת שכלול מדיניותה של המדינה בניהול מלחמת "חרבות ברזל", היא צריכה לקחת בחשבון גם את הפגיעה הכלכלית בעורף ובחוסנם של מקומות עבודה, וביכולת של המשק לעמוד מול האתגרים הכלכליים שהמלחמה מציבה. בראש ובראשונה מול מקומות שהם חלק מהחזית, ולא כקלישאה, מאז השבת השחורה.

רשת הביטחון שהמדינה מספקת, למשל במימון דמי אבטלה ע"י הביטוח ללאומי לעובדים בחל"ת, הוא פתרון קצר טווח ונקודתי לתקופה מוגבלת. הוא לא נותן מענה לבעיית החוסן של מקומות עבודה

ככל שדרישתה לא תיענה – הכרזה על סכסוך עבודה במשק היא אמצעי שההסתדרות יכולה להשתמש בו ככלי להשגת המטרה – הסדרת רשת ביטחון ופיצויים למעסיקים ועובדים.

באמצעות איום בנקיטת צעדים ארגוניים כמו שביתה במשק או בחלקים ממנו ואף מימוש האיום, יכול והדבר יביא את הממשלה להתייחס לדרישתה של ההסתדרות ברצינות המתבקשת.

הצפת הנושא הכלכלי והחברתי והשלכות המלחמה עליו היא הכרחית, שכן המדינה צריכה לקחת גם אותו כשיקול מהותי, בהתייחס לאופן  ניהול המדינה ויעדיה, לצד כמובן השיקולים הביטחוניים והמדיניים כבדי המשקל.

מדינת ישראל למודת מלחמות. למעט מלחמת העצמאות, שפרצה בכל רחבי הארץ ביום 30.11.1948, ונמשכה עד הנפת דגל "הדיו" באילת ב-10.3.1949, שהיה לאחד הסמלים לסיומה, לא הייתה מלחמה שהשפיעה לאורך תקופה ארוכה על שטחי ארץ רבים כמו מלחמת "חרבות ברזל".

לא במלחמת "ההתשה" שנמשכה מעל שלוש שנים, והתקיימה הרחק מהעורף, בעיקר בחזית תעלת סואץ. גם לא, למשל, במלחמות שהעורף הפך בהן לחזית וטילים נורו לעבר מדינת ישראל, כמו מלחמת המפרץ הראשונה ומלחמת לבנון השנייה שנמשכו קצת יותר מחודש ימים. לגבי האחרונה – ההסתדרות הביאה להסדרת פיצויים למעסיקים ועובדים.

המציאות העגומה של מלחמת "חרבות ברזל" שונה בהמון מובנים מכל מלחמות ישראל וסופה לא נראה קרוב. ובתוך כך, ירי טילים על חלקים נרחבים ממדינת ישראל, הפגנות וחסימות – מביאים להמשך הגבלות על התנועה ועל מקומות עבודה שונים.

המציאות העגומה של "חרבות ברזל" שונה בהמון מובנים מכל מלחמות ישראל, וסופה לא נראה קרוב. ובתוך כך, ירי טילים על חבלי ארץ נרחבים מביאים להמשך הגבלות על התנועה ועל מקומות עבודה שונים

בשוך 11 חודשים של מתן קרדיט למקבלי ההחלטות בממשלת ישראל, ההסתדרות יכולה להתערב למען העובדים ולהפעיל את כובד משקלה, בכל האמצעים העומדים לרשותה. אחרת זה עלול להיות  מאוחר מידי למשק, או לחלקים ממנו.

אמיר בשה הוא שותף במשרד עורכי הדין בשה זבידה המתמחה במשפט עבודה קיבוצי ואישי. מנכ"ל מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, העוסק בהנצחת גולדה מאיר, תוך עיסוק בפועלה ומורשתה, קידום מנהיגות נשים, עידוד מחקר ושיח על מדינת הרווחה ועידוד מחקר ושיח על שאיפתה של ישראל לשלום וביטחון. עו"ד בשה חיבר מאמרים ומחקרים רבים בנושא משפט עבודה והוא בעל תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה מאוניברסיטת תל אביב.