ב-7 באוקטובר 2023 תקף חמאס את ישראל. הייתה זו התקפה אכזרית וחמאס ביצע פשעי מלחמה. חמאס טבח באכזריות באזרחים שחגגו במסיבת טבע ובאנשים בבתים ביישובים אזרחיים הקרובים לגבול עם רצועת עזה, וחטף מעל ל-250 אזרחים וחיילים, חיים ומתים, לתוך רצועת עזה.

ישראל חוותה יום תבוסה שייזכר לדיראון עולם.

מנגד, בציבור הרחב בעולם הערבי-מוסלמי מסביבנו, היה חמאס מושא להערצה רחבה ואדירה בגין הניצחון שלו באותו היום על גוליית. במיוחד זכו חמאס ומנהיגיו לתהילה בארגונים פונדמנטליסטים חמושים-טרוריסטים, כמו חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן, ובמדינות מוסלמיות כמו איראן.

ישראל חוותה יום תבוסה שייזכר לדיראון עולם. מנגד, בציבור הרחב בעולם הערבי-מוסלמי מסביבנו, היה חמאס מושא להערצה רחבה ואדירה בגין הניצחון שלו באותו יום על גוליית

באותו יום ותקופה קצרה לאחר מכן, ניתן היה לחשוב שהתהילה של חמאס תהיה תהילת עולם.

כמעט שאין ספק, שיום לאחר ה-7 באוקטובר 2023 יכולנו להגיע להסכם עם חמאס, במסגרתו היינו מחזירים את חטופינו תוך מספר ימים. אפשר היה להציע לחמאס שחרור של כל האסירים הפלסטינים בבתי הכלא בישראל (בין 5,000 ל-6,000 אסירים), ולהבטיח שלא ניזום התקפה על חמאס ועל מנהיגיו, ויש לשער שהיינו זוכים לקבל את החטופים שלנו שבידי חמאס.

ישראל נמנעה מלנקוט יוזמה כזו, שמשמעותה האדרת חמאס וסיום הקרב, ואולי אפילו המלחמה, בניצחון מוחלט של חמאס. מסביב לישראל היו ארגוני טרור ומדינות משחרות לטרף, ותבוסה כל-כך מושלמת לארגון טרור, שלא נתפס קודם וגם אז כארגון הטרור המסוכן ביותר שפועל נגד ישראל, היה בה לעודד לפעולה נגד ישראל את שוחרי רעתה והשמדתה.

במחשבה לאחור לא בטוח שישראל נהגה נכון באותם ימים, כשלא יזמה מהלך כזה, אלא הגיבה בהתקפה טוטלית על חמאס ועזה.

המטרה של ישראל במלחמה טוטלית נגד חמאס ועזה הייתה, בלי שהדברים נוסחו כך, לחולל אסון בחברה בעזה שתוצאותיו יציגו לכול ובבירור תוצאה אסונית לעזה בגינו של יום הטבח והפשע שביצע חמאס, אשר אליו הצטרפו רבים מאזרחי עזה, וכה רבים בחברה העזתית שמחו עליו באותו היום. האסון שהביאו על עמם ופגיעה ורדיפה שלהם היו צריכים להביא את מנהיגי חמאס לחרטה גדולה,  שתבהיר לכול כי הם מקללים את היום בו תקפו את ישראל.

בפרספקטיבה של זמן לא ארוך היה ברור לכול, גם לשוחרי חמאס ודומיו, שחמאס טעה בחישוביו ועשה מקח טעות בהתקפה שלו על ישראל. היה ברור מי כאן החזק ומי ממוטט. אבו מאזן יצא בפומבי נגד מנהיגי חמאס, וטען שבהתקפה של חמאס על ישראל הם הביאו ומביאים נכבה נוספת על העם הפלסטיני.

בפרספקטיבה של זמן לא ארוך היה ברור לכול, גם לשוחרי חמאס ודומיו, שחמאס טעה בחישוביו ועשה מקח טעות בהתקפתו על ישראל. היה ברור מי כאן החזק ומי ממוטט. גם אבו מאזן יצא פומבית נגד מנהיגי חמאס

לאחר מספר שבועות, אולי אפילו לפני התמרון הקרקעי, ובוודאי לאחר השלבים הראשונים של התמרון הקרקעי, הבאנו על תושבי עזה אסון, שהיה בו כדי לדכא את התהילה והאדרה של חמאס לנוכח התקפתו על ישראל, והיה בו לעורר חרטה בקרב תושבי עזה ולחזק גורמים בעזה שיֵצאו נגד חמאס.

בשלב זה יתכן שיכולנו שוב לנקוט ביוזמה להחזרת החטופים, להציע למנהיגי חמאס שחרור של האסירים שלהם, הפסקת המלחמה והסכמה לכך שחמאס יישאר בשלטון. יכולנו להסכים להכול. היינו תובעים בהסכם רק את הביטחונות, פירוז הרצועה מנשק התקפי, הימנעות מפעולות נגד ישראל, והרס כל המנהרות החודרות לישראל.

אחרי שהחטופים היו מוחזרים, אם בעזה היו עוסקים בשיקום ובפעילות אזרחית ונמנעים מפעילות צבאית, בניין כוח, חימוש וביצורים, הרווחנו, והיה נמנע האסון הגדול שהמטנו על עזה בהמשך המלחמה. ואם חמאס היה ממשיך בפעולות מלחמתיות-טרוריסטיות, יכולנו לפתוח שנית במלחמה. להפוגה של מספר שבועות שהייתה מנוצלת להחזרת החטופים לא הייתה כל השפעה על יחסי הכוחות ישראל-חמאס.

אבל ישראל ומנהיגיה לא יודעים לעצור. כאן החל הקרע סביב סוגיית שחרור החטופים.

בישראל המצב הפוליטי כאוטי. בראש הממשלה מכהן איש שמואשם בפלילים ופועל לריסוק האמון של אזרחי המדינה במוסדות אכיפת החוק של המדינה. בנוסף, הוא, בזמן מלחמה, מפנה אצבע מאשימה כלפי הצבא וראשיו ואומר "זה הם ולא אני" האחראים לאסון ה-7 באוקטובר.

להפוגה של מספר שבועות, שהייתה מנוצלת להחזרת החטופים, לא הייתה כל השפעה על יחסי הכוחות ישראל-חמאס. אבל ישראל ומנהיגיה לא יודעים לעצור. כאן החל הקרע סביב סוגיית שחרור החטופים

יש לו אמנם תמיכה רחבה בציבור שבחר בו לשלטון, אולם מנגד הוא זוכה לחוסר אמון מוחלט בקרב מחצית מהעם, המשוכנע שהחלטותיו, גם בענייני המלחמה, יותר ממושפעות ממניעים אישיים שלו, ובשיקוליו טובתו וענייניו האישיים קודמים לטובת המדינה.

כבר בשבוע הראשון למלחמה, נשיא ארצות-הברית ג'ו ביידן הציע חזון לסיום המלחמה – החלפת שלטון חמאס בשלטון של הרשות הפלסטינית. אבל ראש ממשלת ישראל, מסיבות אישיות-פוליטיות שלו (הודאה שטעה כשהעדיף את חמאס על הרשות הפלסטינית, ואילוצים פוליטיים של מפלגות הקואליציה) מסרב לדון בשאלת היום שאחרי, והמלחמה מתנהלת ללא חזון והכוונה לעתיד של הדרג המדיני.

גורמים חשובים במפלגות הקואליציה מחזיקים בחזון של כיבוש והתיישבות בשטחי רצועת עזה. אין זה אלא עירוב של סהרוריות, פשיזם, פופוליזם ורשע, ולא נדון בו כאן. אבל הערת אזהרה: חבורת המחזיקים בו מסוכנת ועלולה להפתיע בכוחה והשפעתה על מהלך העניינים, ואפילו להצליח בצעדים ראשונים למימוש חזונה ההרסני (למדינה).

היות שלא מוצג לפנינו חזון של ממשלת ישראל לסיום המלחמה בעזה, וכנראה שאין כזה, נניח כאן (הנחה מהדמיון) שממשלת ישראל מורכבת מאנשים נורמלים ואחראים, שגורל המדינה ועתידה יקר להם.

עם הנחה כזו נוכל להציג חזון לסיום המלחמה בעזה וליום שאחרי:

1. כל החטופים יוחזרו (טוב שיהיה עוד לפני סיום המלחמה. ובכל מקרה, שיוחזרו יותר חטופים מוקדם יותר, זה טוב יותר, עד שיוחזרו כולם מוקדם ככל האפשר).
2. הפסקת המלחמה.
3. רצועת עזה והשטחים ביהודה ושומרון שישראל כבשה ב-1967 ייכללו באותה יחידה מדינית – הרשות הפלסטינית. והשלטון, הפרלמנט, הממשלה והנשיא, יהיה אחד לכל הרשות.
4. אותה רשות מדינית, פלסטין, תתנגד למאבק מזויין בישראל בכלל, ופעולות טרור בפרט.
5. רצועת עזה תהיה מפורזת מתשתית ונשק צבאי-מלחמתי.
6. בתוך שנה יוסכם עם הרשות הפלסטינית על הסדר קבע, שמטרתו מילוי שאיפת הפלסטינים להקמת מדינה שלהם, מדינת פלסטין, לצידה של מדינת ישראל:

גורמים חשובים בקואליציה מחזיקים בחזון כיבוש והתיישבות ברצועה – עירוב של סהרוריות, פשיזם, פופוליזם ורשע. הערת אזהרה: חבורת המחזיקים בו מסוכנת ועלולה להפתיע בכוחה והשפעתה על מהלך העניינים

א. יוסכמו וייקבעו הגבולות בין מדינת פלסטין למדינת ישראל.
ב. יוסכמו הסדרים להבטחת ביטחונה של מדינת ישראל.
ג. יוסכם על מנגנון שיבטיח הדדית, שאין ולא יהיו תביעות: לישראל על שטחים שבתחום מדינת פלסטין, ולפלסטין על שטחים בתחום מדינת ישראל.
ד. יוסכם על כינון שלום בין שתי המדינות, ישראל ופלסטין.

רק שלום יביא ביטחון.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים אשר יצא לאור ב-2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספרים נוספים שלו יצאו לאור בהוצאת "טפר – הוצאה לאור": אכזבה וגאווה – מלחמת יום הכיפורים ב-2023; ו-טליק: פרקי חיים ב-2024.