יריב לוין, שמחה רוטמן, בנימין נתניהו, גדעון סער וכל יתר תומכי ההפיכה המשטרית, מנסים לשכנע אותנו שכלל היוזמות שלהם מבוססות על תפיסת עולם קוהרנטית. שמול "כנופיית שלטון החוק", המכונה בלשון העדכנית "דיפ־סטייט", ניצבת גישה סדורה המבקשת סוף כל סוף להחזיר את התפיסה הדמוקרטית למשטר בישראל, להחזיר את הכוח מהפקידים והמשפטנים לידי העם.

נניח לרגע שיש כאן אכן התנגשות בין שתי תפיסות עולם לגיטימיות. אילו זה היה המצב, תומכי ההפיכה המשטרית לא היו נדרשים לקיצורי דרך בלתי מוסברים, הנכפים בכוח הרוב הפרלמנטרי שממנו נהנית הממשלה הנוכחית.

כמו בסרטי מדע בדיוני שבהם הגיבור מתקשה להבחין אם הוא ער או חולם, ורק רמז קטן חושף את מצבו התודעתי הכוזב – כך גם בכל יוזמה של מהפכני הממשלה נפער סדק שמעיד על המציאות האמיתית.

חוות הדעת המפורטות של היועמ"שית ושל המשנה שלה לענייני משפט ציבורי־חוקתי, שמות פלומבה מקצועית על מתווה הפיגולים שרקחו סער, לוין, שי ושמחי. הציון: נכשל

כשם שהעיקרון הזה נכון ביחס להתנגדות הממשלה להקמת ועדת חקירה ממלכתית – שמסקנותיה, כך נטען, כבר נוסחו מראש על ידי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, ומתוכננות להיות מוכתבות בחשאי לבובות שימונו לוועדה – ובאותה מידה שבה הכנסת אישרה הלילה את ההחלטה להעביר את סמכות מינוי נציב התלונות על שופטים מידי נשיא העליון ושר המשפטים לוועדה הנשלטת על ידי הקואליציה, כך הוא גם נכון בנוגע לכוונה לקדם את הצעת החוק להשתלטות פוליטית על הוועדה לבחירת שופטים, המוכרת כעת בשם "מתווה לוין–סער".

ההצעה הזו, שפגמיה העמוקים כבר נמנו בזמן ישראל עם פרסומה לפני כחודשיים, מכונה על ידי תומכי ההפיכה "הצעת פשרה" – אף שאינה כזו. סער ולוין, שניהם חברי הממשלה הנוכחית ואינם מייצגים אגפים שונים של הדיון הציבורי.

שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער בישיבת ועדת החוקה. 21 בינואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ההצעה מוצגת גם כיוזמה של שני "נציגים אותנטיים" משני צדי המחלוקת, האבות השכולים יזהר שי ודדי שמחי – אף שהיא לא. הם אינם מייצגים איש ואינם מחזיקים בידע מקצועי בתחום.

חוות הדעת המפורטות של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, ושל המשנה שלה לענייני משפט ציבורי־חוקתי עו"ד אביטל סומפולינסקי, שפורסמו שלשום (ראשון) בערב, שמות פלומבה מקצועית על מתווה הפיגולים שרקחו סער, לוין, שי ושמחי. הציון: נכשל. ההערכה המילולית: "המתווה במתכונתו הנוכחית פוגע בעקרונות דמוקרטיים וסותר אותם".

"מתווה השרים החליף הצעת חוק אחרת מטעם הוועדה שהייתה מצויה בהליכי חקיקה", כתבה השבוע בהרב־מיארה, "וכך הוא מדלג ישר להכנה לקריאה שנייה ושלישית"

הסיבה: ההצעה הנוכחית, כמו קודמותיה שניסו לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, מקודמת במסלול חקיקה עקום.

בדומה להצעת חוק הגיוס, שעל גרסתה הישנה הוחל "דין רציפות" מתוך כוונה לבצע בה שינויים משמעותיים בהמשך הליך החקיקה, גם הפעם מוצגת ההצעה כהמשך להצעה הקודמת לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שאושרה בוועדת החוקה לקריאה שנייה ושלישית כבר במרץ 2023.

מאורעות "ליל גלנט" הראשון הובילו להקפאת החקיקה בעניין זה, וכעת, עם הנחת "מתווה לוין–סער" על שולחן ועדת החוקה, היא פשוט משכה את הצעת החוק ההיא, שהמתינה פורמלית לתורה במליאת הכנסת, כדי לצקת לתוכה את הנוסחה החדשה.

הפגנה בקפלן נגד המהפכה המשפטית, 17 ביוני 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

"מתווה השרים החליף הצעת חוק אחרת מטעם הוועדה שהייתה מצויה בהליכי חקיקה", כתבה השבוע בהרב־מיארה בחוות דעתה לשר המשפטים לוין, "וכך הוא מדלג ישר להכנה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק שאושרה בוועדת החוקה אומנם עסקה בוועדה לבחירת שופטים, אך כללה הסדר מהותי שונה לחלוטין".

היועצת אף חושפת שלפני שבועות אחדים, במסגרת שיח המתנהל בין שר המשפטים לבינה, החלו אנשי מחלקת ייעוץ וחקיקה בעבודה לבחינת מודל חלופי לוועדה לבחירת שופטים, "אך בהתבסס על הנחות מוצא אחרות שאותן ביקשת לקדם". ובקיצור – לוין יורה לכל הכיוונים. הוא רוצה לשנות מן היסוד את ההסדר הנוכחי. מה בסופו של דבר ייחקק, פחות משמעותי בשבילו.

יש כמובן פתרון לכל העקימות התהליכית הזו. גם אם רוצים לערוך שינויים מבניים יסודיים במערכת המשפט, רפורמות עמוקות ולא שינויים קוסמטיים, יש דרך נכונה לעשות זאת

יש כמובן פתרון לכל העקימות התהליכית הזו. גם אם רוצים לערוך שינויים מבניים יסודיים במערכת המשפט, רפורמות עמוקות ולא שינויים קוסמטיים, יש דרך נכונה לעשות זאת. אלא שאין סיכוי שלוין יבחר בה, מאחר שהיא כרוכה בהכרה במומחיותם של בעלי המומחיות בנושא, ובמקצועיות של המקצוענים.

לוין ורוטמן אינם מאמינים במומחיות ובמקצועיות, אלא בפופוליזם. דעתו של הטוקבקיסט שווה לזו של הפרופסור באוניברסיטה.

"ניתן לרפא את הפגמים התהליכיים בדרך של מעבר למסלול של הצעת חוק ממשלתית, או בדרך של הקמת ועדה ציבורית, שהמודל המוצע יובא בפניה", כתבה היועצת המשפטית לשר המשפטים. "ועדה שכזו, שתהיה מורכבת ממנעד השקפות ודיסציפלינות, תוכל לבחון את המודל ואף להציע מודלים חלופיים".

היועמ"שית גלי בהרב־מיארה בוועדת חוקה בכנסת, 18 בנובמבר 2024 (צילום: יוזנתן זינדל/פלאש90)

בדיון שהתקיים אתמול (שלישי) בוועדת החוקה בהצעת החוק הזו, חזר היו"ר רוטמן לפוזיציה האהובה עליו – זה שמטיף בהתנשאות לאנשי משרד המשפטים.

במקום להתכווץ מבושה על כך שהצעת החוק הזו מבקשת להדיר את השופטים עצמם מהליך ההכרעה בנוגע לזהות השופטים שימונו לערכאה העליונה, או על כך שהיא מכניסה שיקולים פוליטיים גרידא למינויים לבית המשפט העליון, רוטמן מתייחס לכך לא כאל באג אלא כפיצ'ר.

רוטמן מאותת כי הפעם אין שום כוונה לעצור, והמטרה היא להשלים את החקיקה ולהעבירה בקריאה שנייה ושלישית. באותו אופן, גם לוין מאותת כי יש לו כוונה לחדש את מאמציו להגביל את עילת הסבירות

רוטמן מאותת כי הפעם אין שום כוונה לעצור, והמטרה היא להשלים את החקיקה הזו ולהעבירה בקריאה שנייה ושלישית. באותו אופן, גם שר המשפטים לוין מאותת כי יש לו כוונה לחדש את מאמציו להגביל את עילת הסבירות, שכידוע בעניינה כבר נחקק תיקון לחוק יסוד השפיטה, שבוטל בפסק דין היסטורי של העליון, ברוב של שמונה נגד שבעה.

לוין, ציינה היועצת המשפטית בחוות דעתה, פנה אליה לפני שבועות אחדים וביקש ממנה לקדם ניסוח תיקון חקיקה של חוק יסוד, בעניין עילת הביקורת של חוסר סבירות קיצונית. כשבועטים כל כך הרבה כדורים לשער, משהו מהם בוודאי ייכנס.