באחד הסגרים הראשונים של הקורונה ניצלתי את חופש השיטוט שלי כעיתונאי כדי לראות מה קורה בחוף הים. ירדתי לחוף מציצים השומם, וכשהתקדמתי דרומה הבנתי שלמעשה לראשונה בחיי – אף שאני גר בתל אביב וחי את הים שלה הרבה שנים – אני זוכה לחוות את החוף המופרד, הלוא הוא חוף שרתון.
זו הייתה שעת שקיעה קסומה של סוף חורף, והחוף הריק נראה נהדר. עד אז, ומאז, פגשתי אותו רק דרך הפרגוד הסגור והחומה שמפרידה בין העוברים ושבים בטיילת למשתמשי החוף הדתיים.
בקרוב (יותר נכון משהו כמו שנה וחצי), כך התבשרנו השבוע, יוסרו המחיצות וחוף שרתון יועבר לידי כלל הציבור, זה שאינו מבקש הפרדה בים. זו התפתחות חיובית, שתהיה חלק ממהלך משולב ושיתוף פעולה בין עיריית תל אביב־יפו, עיריית הרצליה ומשרד הפנים.
שיח ענייני אף פעם לא היה סימן ההיכר של החברה הישראלית, דומה שהשנים האחרונות גרמו לנו לאבד את אחרוני השרידים שלו. וזה חבל, כי מדובר במהלך שכולם ירוויחו ממנו
למרבה הצער, עצם האזכור של המילה "חרדים" (שבמקום החוף הנוכחי יקבלו חוף בהפרדה בקצה הצפוני של תל אביב) ו"ש"ס" (כי זה השיוך הפוליטי של מנכ"ל משרד הפנים וכי סיעת ש"ס במועצת העיר תומכת) גרר מטר תגובות אוטומטי ועוין, שיצר את הרושם כאילו החרדים גוזלים את כבשת הרש החופית ומשאירים את החילוניים בלי ים.
שיח ענייני אף פעם לא היה סימן ההיכר של החברה הישראלית, דומה שהשנים האחרונות גרמו לנו לאבד את אחרוני השרידים שלו. וזה חבל, כי מדובר במהלך שכולם עשויים להרוויח ממנו.
נפרדים מהחוף הנפרד.
בצפון העיר מתוכנן לקום חוף נפרד משודרג לקהל הדתי, מה שיאפשר את הסרת החומות ופתיחת חוף נורדאו לקהל הרחב, ויצירת רצף הליכתי לכל אורך חוף הים. עד שזה יקרה – הכנו סרטון שימחיש כמו טוב זה יכול להיות. pic.twitter.com/hQSJdGbDQ8— פרויקט תל אביב (@ProjecTelAviv) December 2, 2025
למי שהחמיץ את הפרטים, אלה עיקריהם: במקום חוף שרתון, תקצה עיריית תל אביב־יפו חוף נפרד מצפון לחוף הצוק. מעבר לקו הגבול המוניציפלי שוכן החוף הנפרד של הרצליה, והם יפעלו בתיאום: במקום המצב הנוכחי, שבו שלושה ימים בשבוע מוקצים לנשים ושלושה לגברים – מצב שמונע ממשפחות דתיות להגיע יחד לים – כל עיר תפעיל את החוף שלה שבוע מלא עבור מגדר אחד.
כך יוכלו משפחות להגיע יחד לים ולהתפצל רק לצורך הרחצה. בין שני החופים יישאר מרחב המיועד לשהייה משותפת.
"הדתיים ירוויחו חוף שמאפשר בילוי משפחתי והחילוניים ירוויחו בחזרה את חוף שרתון ובעיקר את הרצף הנהדר של חופי תל אביב", אומרת ציפי ברנד, סגנית ראש עיריית תל אביב־יפו והאחראית על רצועת החוף. "כולנו ראינו מה עשתה לקו החוף של העיר הפתיחה של חוף הדולפינריום. חשוב לזכור שבסופי שבוע החוף המופרד בצפון העיר יהיה פתוח לכולם".
שיתוף פעולה בין ערי המרכז הליברליות למשרד ממשלתי שנשלט על ידי ש"ס לא קורה כל יום, אבל לא כל שת"פ כזה הוא גלישה במדרון ההדתה או מבוא למדינת הלכה
שיתוף פעולה בין ערי המרכז הליברליות למשרד ממשלתי שנשלט על ידי ש"ס לא קורה כל יום, אבל לא כל שת"פ כזה הוא גלישה במדרון ההדתה או מבוא למדינת הלכה. יש מקרים שבהם "זה נהנה וזה לא חסר" באמת יכול לעבוד.
ובכל זאת, במבט רחב יותר, צריך לזכור: המהלך הזה מתאפשר בזכות העובדה שמשרד הפנים מוכן להוסיף חוף למכסת החופים המוכרזים. זה משהו שמשרד הפנים לא מרבה לעשות, וחבל. מעבר לחוסר הפרגון הבסיסי בין השבטים השונים שמרכיבים את החברה הישראלית, המאבק על משאב הים מבטא מצוקה אותנטית, משום שמדובר במשאב שנמצא במחסור ניכר.
השילוב בין הגידול המהיר באוכלוסייה לשינוי האקלים, ולעובדה שכבר שמונה חודשים בשנה הים הוא בילוי רלוונטי, גורם לצפיפות בחופי הרחצה ולכך שרבים מחפשים מפלט ושלווה בחופים שאינם מוכרזים, הרחק מן ההמון הסואן. ושם הם גם טובעים – יותר מ־30 מקרי טביעה למוות בכל קיץ, רובם ככולם בחופים שאין בהם שירותי הצלה (או מחוץ לשעות ההצלה המוגבלות מדי).
תיקון: אין בישראל מחסור במשאב הים. יש לנו קו חוף מהמם, 196 קילומטרים בין ראש הניקרה לזיקים. המחסור הוא בחפי רחצה מוכרזים, עם שירותי הצלה ותשתיות בסיסיות.
מתוך 196 ק"מ לחוף הים התיכון, 50 ק"מ סגורים לציבור בגלל תשתיות כמו תחנות כוח, נמלים, בסיסים צבאיים ומרינות. רק 17 קילומטרים הם חופי רחצה מוכרזים, 8.6%
מתוך 196 קילומטרים לחוף הים התיכון, 50 קילומטרים סגורים לציבור בגלל תשתיות כמו תחנות כוח, נמלים, בסיסים צבאיים ומרינות. רק 17 קילומטרים הם חופי רחצה מוכרזים, 8.6%. אפילו בתל אביב עתירת סוכות ההצלה רוב רצועת החוף אינה מותרת לרחצה.
המצב הזה, שברובו המכריע של קו החוף הרחצה אסורה או סתם מסוכנת, אינו גזירת גורל. זו תוצאה של סדר עדיפויות. הפעלת חוף מוכרז עולה כשני מיליון שקל בשנה, והממשלה ומשרד הפנים לא ממהרים להקצות תקציבים.
במקרה של עירייה עם כיסים עמוקים כמו תל אביב אפשר לצפות גם ממנה לקחת יותר אחריות, אבל רוב קו החוף שייך לערים או למועצות אזוריות שאין להן את המשאבים להחזיק חוף.
נוסף על כך, החוף אף פעם לא משרת רק את תושבי הרשות שמפעילה אותו – תושבי פנים הארץ הרי מגיעים בהמוניהם ליהנות מהים. הים הוא נכס טבע מופלא ששייך לכל הישראלים, והנגשתו לציבור היא בראש ובראשונה המשימה של הממשלה.
במקום שחילוניים וחרדים יתקוטטו על חלוקת העוגה, הממשלה צריכה להגדיל משמעותית את העוגה לטובת ולהנאת כולם
בקיץ 22' הבטיחה שרת הפנים איילת שקד לפתוח עשרה חופי רחצה חדשים, אבל כולנו יודעים מה קרה אחר כך: בחירות, ממשלה אחרת, מלחמה.
בקיץ 24' נפתח חוף חדש בבת ים, ומספרים שבצנרת יש חופי רחצה חדשים בטבריה, חוף הכרמל ונתניה.
כל חוף מוכרז חדש הוא ברכה, אבל את מספר ושטח חופי הרחצה בישראל היה צריך להכפיל, לא להגדיל בטפטופים. במקום שחילוניים וחרדים יתקוטטו על חלוקת העוגה, הממשלה צריכה להגדיל משמעותית את העוגה לטובת ולהנאת כולם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו