חשבון הנפש הנוקב, שעורכים בתנועות, ארגונים וכינוסים מאז השבעה באוקטובר, לא פסח על התנועה לאיכות השלטון. המונחים המסורתיים של ימין ושמאל פינו שם את מקומם למאבק בין הליברליזם לבין השמרנים.

מי שהגיע בשבוע שעבר לכינוס הקונגרס הליברלי הראשון שיזמה התנועה לאיכות השלטון, ניקלע לזירת קרב אינטלקטואלית, מכופתרת, מכבדת, שבה קרבות יום האתמול משתנים.

הליברליזם תומך בעקרונות כגון ממשל חוקתי, הפרדת הרשויות, חופש הדת, הפרדת הדת מהמדינה, חופש ההתאגדות, חופש הביטוי, זכות הקניין, סחר חופשי, כלכלת שוק ושוויון בפני החוק ומתנגד למשטרים אוטוריטריים.

מי שהגיע לכינוס הקונגרס הליברלי הראשון שיזמה התנועה לאיכות השלטון, ניקלע לזירת קרב אינטלקטואלית, מכופתרת, מכבדת, שבה קרבות יום האתמול משתנים, ממונחים כמו ימין ושמאל למאבק בין ליברליזם לשמרנות

ערכים אלה עומדים אל מול הקונסרבטיזם – השמרנות, פילוסופיה פוליטית וחברתית שמקדמת מוסדות חברתיים מסורתיים בהקשר של תרבות וציוויליזציה. העקרונות המרכזיים של השמרנות כוללים מסורת, חברה טבעית, היררכיה, סמכות וזכויות קניין.

שמרנים מעוניינים לשמר מגוון של מוסדות כמו דת, ממשל פרלמנטרי וזכויות קניין, במטרה להדגיש יציבות חברתית והמשכיות. הגורמים המסורתיים יותר, הריאקציונריים – מתנגדים למודרניזם ומבקשים לחזור ל"איך שהדברים היו".
ושני אלה עומדים במרכז המאבק בימים האלה על דמותה של מדינת ישראל.

כל המאבקים הפוליטיים על ההתכתשויות בין מה שהגדרנו עד היום כמאבק בין ימין ושמאל, מתכנסים להגדרות האלה שיש בהן כדי לתת היבט חדש, אחר, למערכת הבחירות הזו. כי על מנת להגן על החברה שלנו מפני הידרדרות לדיקטטורה – חייבים חוקה לישראל. חוקה למולדת.

חלקנו זוכרים את המאבק של פרופ' אוריאל רייכמן לכינון חוקה לישראל ב-1986, יוזמה שסחפה רבים והתנפצה בקול גדול. הפעם, מאמין אליעד שרגא, מייסד התנועה לאיכות השלטון שגם עומד בראשה, יש מצב לקדם את הנושא: "שינויים קורים בדרך כלל לאחר משברים גדולים. אנחנו כרגע באחד המשברים הגדולים שהיו כאן ואנחנו מבקשים להפוך את הלימון ללימונדה", טען, והזכיר, בין השאר, שב-1789, לאחר המלחמה בארה"ב, נחקקת שם חוקה, וכי בצרפת לאחר המהפכה הצרפתית הייתה הסכמה לחקיקה ראשונה של הרפובליקה, שב-1994 זה קרה לאחר המשבר בדרום אפריקה, וכי בשנים האחרונות זה קרה בנפאל וצ'ילה. "חייבים לנצל את ההזדמנות", הכריז שרגא, "אסור לאבד את הרגע החוקתי הזה". 

הפעם, מאמין אליעד שרגא, מייסד התנועה לאיכות השלטון, יש מצב לקדם חוקה: "שינויים קורים בדרך כלל לאחר משברים גדולים. אנחנו כרגע באחד המשברים הגדולים שהיו כאן, ומבקשים להפוך את הלימון ללימונדה"

שרגא הציג את ההידרדרות שחלה במנגנוני הפיקוח של הכנסת על הממשלה, כשכללי המשחק הדמוקרטי נשארו חשופים לקלות הבלתי נסבלת של שינוי חוקי יסוד, עיקור מנגנוני הפיקוח על הממשלה והשינויים שמאיינים את היכולת להפיל את הממשלה תוך קביעה שיש להציג מועמד חליפי.

"בממשלת גנץ-נתניהו נעשו 11 תיקונים בחוקי יסוד", הוא מזכיר. "הכנסת הפכה לאסקופה נרמסת, ההגנה החוקתית ניצבת על כרעי תרנגולת, ומאז 2013 נעשו בה קרוב לחמישים תיקונים, כשחוקי היסוד הפכו לפלסטלינה. חלק מהדברים המטורפים שנעשו כאן אפשרו את ההפיכה המשפטית. שליטה במינויים, מינוי שרים נאשמים, ומסכם במשפט מי שהיה נשיא ביהמ"ש העליון אהרון ברק: 'ציות לחוק הפך להמלצה', וכראיה ראינו זמן קצר אחר כך את העבריין המורשע מרדכי דוד חוסם את רכבו של אהרון ברק, והצעד הזה זוכה לתמיכה של שרה בממשלה ולא נשמע גינוי ממשהו בצמרת השלטון".

השרה לשעבר ציפי לבני ציטטה את מנחם בגין שאמר: "ובמדינתנו פנימה יהיה הצדק השליט העליון, השליט גם על שליטיה. בל תהיה רודנות. יהיו נושאי המשרה משרתי החברה ולא רודיה. בל תהיה טפילות". והוסיפה: "אתם אלה שהחלשתם אותנו. לאף אחד מאיתנו לא יהיה מקום במדינת הלכה".

ח"כ יאיר לפיד יו"ר יש עתיד הבהיר: "אסור לנו לתת לממשלה לקבוע מה יהיה סדר היום בבחירות האלה. הם ירצו שנדבר על היועמ"שית כדי שלא נדבר על השבעה באוקטובר ועל השחיתות וקטארגייט כשאנשי לשכת ראש הממשלה קיבלו כסף מקטאר מממנת החמאס. גם בימין יש כאלה שמתנגדים למה שאנחנו רואים, בואו נהפוך אותם לשותפים שלנו".

ציפי לבני ציטטה את מנחם בגין שאמר: "ובמדינתנו פנימה יהיה הצדק השליט העליון, השליט גם על שליטיה. בל תהיה רודנות. יהיו נושאי המשרה משרתי החברה ולא רודיה. בל תהיה טפילות"

פרופ' סוזי נבות, סגנית נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אומרת ששחיקת הדמוקרטיה נעשית לא רק באמצעות מניעת חוקה אלא גם בהתעלמות מהחוק: "בשבע שנים אחרונות שחיקה דמוקרטית נמשכת. אנחנו צריכים מנעול שיעמוד בפני פריצה. קיבוע של כללי המשחק לפיהם ניתן לשנות חוקי יסוד ברוב מיוחד לא יוכל למנוע שחיקה.

"חלק ניכר של המהלכים שנעשו לא קשורים בחוקה, ומתעלמים משלטון החוק בלי קשר לנורמות. אם הייתה חוקה טובה למולדת, האם אפשר היה למנוע שינוי של כללי בחירה של נציב שירות המדינה? נציב תלונות על השופטים? לסגור את גלי צה"ל? האם חוקה הייתה משנה מה שנעשה יום יום במשטרת ישראל? פוליטיזציה? מינויים? העברת סמכויות לבתי דין רבניים? התעלמות מיועצת משפטית לממשלה? האם זה היה מונע כאוס?

"רק השבוע קיבלנו את הדו"ח בנושא הצוללות, וראינו שהליכי קבלת החלטות בתחומי ביטחון לאומי מהווים סכנה לביטחון המדינה. האם חוקה הייתה משנה את כל זה? התשובה שלי היא לא. קשה לדבר על חוקה בקרקע רעילה. אתה רוצה אתוס משותף סיפור משותף אתה לא יכול להצמיח דשא על קרקע רדיואקטיבית.
לפני שעוסקים בהסדרים במינון הנכון של האיזונים והבלמים צריך לדבר על תרבות שלטונית וישראל דמוקרטית. לחזור לשיח ערכי". 

ועוד הדגישה נבות: "ממשלה שתקום ביום שאחרי צריכה שיקום, שיפוץ, לא של פרוטוקולים. לתקן צפון ודרום, להחזיר את כל התושבים הביתה, להחזיר את האמון, טיפוס כלפי מעלה בשוויון בנטל, הרבה חינוך לדמוקרטיה, לאחד את כולם תחת אותו מסמך שהוא הכרזת העצמאות. כמה ח"כים היו חותמים על זה היום?
הכרה חוקתית של ערך השיוויון. ואל תגידו שיש שיוויון. אחרי ניקוי הרעל מהערכים והשוויון נוכל לדבר על חוקה".

פרופ' יופי תירוש הדגישה כי "השינויים שנעשים בחקיקה מטרתם למנוע חילופי שילטון. פמפום של שיח מעושה של אחדות – זה שיח שמסווה שהצד ליברלי צריך להתפשר על ערכיו". 

פרופ' סוזי נבות, סגנית נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אומרת שהדמוקרטיה נשחקת לא רק במניעת חוקה אלא גם בהתעלמות מהחוק: "בשבע שנים אחרונות השחיקה הדמוקרטית נמשכת ונדרש מנעול שיעמוד בפני פריצה"

ולפני סיום נזכיר את אמירתו של אהרון ברק: "הגורם היחיד שיכול לעצור את ההידרדרות של הדמוקרטיה שלנו – הוא העם". אז קומו מהכורסה, פיתחו את החלון וצעקו בקול גדול: אנחנו לא מוכנים לשאת זאת יותר. קומו – יש לנו מדינה להציל. 

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.