חודש חלף מאז שבמשרד החוץ בחנו את ההשלכות של פרישה ישראלית מאמנת האקלים של האו"ם, בעקבות הצעדים שנקט ממשל דונלד טראמפ.

חודש חלף גם מאז שהשרה להגנת הסביבה עידית סילמן קפצה על העגלה שהחלה להתגלגל במשרד החוץ, האשימה את הפורומים הבינלאומיים שעוסקים באקלים ב"הכפשות, הטיות פוליטיות וניצול ציני של מוסדות בינלאומיים נגד מדינת ישראל" והנחתה את הדרג המקצועי במשרדה לבחון את המשמעויות של פרישה ישראלית אפשרית.

המהלכים הללו של שני משרדי הממשלה חוללו כצפוי סערה רבתי: עשרות ארגוני סביבה פנו במכתבים בהולים, מאות מדענים שיגרו גילויי דעת נחרצים, בעולם – כלומר מי שעדיין לא עמדו על טיבה של ממשלת ישראל הנוכחית – לא הבינו מה עובר עלינו. מהומה גדולה, ובחלוף חודש מתבקש לשאול: מה יצא ממנה?

סילמן דרשה מהדרג המקצועי לבצע בחינה מסודרת של השלכות פרישה ישראלית מאמנת האקלים. דרשה – וקיבלה. המסמך הונח על שולחנה של סילמן בשבוע הראשון של פברואר. מותר לשער שזה לא מה שהיא קיוותה לקבל

התשובה: כלום. הביטוי "רוב מהומה על לא מאומה" מעולם לא היה מדויק יותר. "הטרלה אחת גדולה", אומר גורם ממשלתי, "מפזרים סיסמאות, מפריחים איומים, משגעים את כל המערכת, אבל בחיים האמיתיים לא עושים שום דבר".

במשרד החוץ, לטענת גורמים שעקבו אחרי ההתרחשות, מלכתחילה לא הייתה כוונה רצינית לפרוש מאמנת האקלים. לפי אותם גורמים, בעקבות פרישת ממשל טראמפ משורה של אמנות וארגונים בינלאומיים, ניתנה הנחייה במשרד לבחון את ההשלכות של מהלך דומה מצד ישראל.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן בכנס ירושלים השנתי של קבוצת "בשבע" בירושלים, 17 בפברואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הבחינה נעשתה לגבי חבילה שלמה של מסגרות בינלאומיות – שמחלקן ישראל אכן פרשה – כשאמנת האקלים היא רק סעיף אחד מתוך רשימה ארוכה. כחלק מההליך נעשתה פנייה לקבל את עמדת המשרד להגנת הסביבה, ואי שם בדרך העובדה הזו דלפה לתקשורת והמהומה התלקחה, ורק גברה כשסילמן מיהרה לשפוך שמן למדורה.

סילמן, כפי שהצהירה, אכן דרשה מהדרג המקצועי לבצע בחינה מסודרת של השלכות פרישה ישראלית מאמנת האקלים. דרשה – וקיבלה. רוב צמרת המשרד התגייסה למשימה, שורה של סמנכ"לים ושורה ארוכה עוד יותר של מומחים משלל תחומי עיסוק במשרד עבדו על מסמך שמסכם את ההשלכות הצפויות של המהלך. המסמך הונח על שולחנה של סילמן בשבוע הראשון של פברואר.

מותר לשער שזה לא מה שסילמן קיוותה לקבל. אנשי הדרג המקצועי של המשרד, פה אחד, תחום אחרי תחום, קבעו בצורה חד־משמעית שפרישה מהסכמי האקלים תגרום למדינת ישראל נזק אדיר.

"לפרישה מהאמנה תהיינה השלכות חמורות למדינת ישראל לשנים הקרובות ולשנים קדימה בתחומי הכלכלה, הסביבה והבריאות", סיכמו אנשי המקצוע במשרד את המסמך

המסמך כולל ניתוחים מפורטים של הפגיעה הצפויה בתעשייה הישראלית ובייצוא מישראל לשוק האירופי, במעמדה המדעי של ישראל ובסיכוייה של האקדמיה הישראלית לגייס קרנות ותקציבי מחקר, וכן בפגיעה בסקטור הטכנולוגיות האקלימיות שמונה כאלף חברות וסטארטאפים בישראל.

גם כלפי פנים, קבעו אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, פרישה מהסכמי האקלים תקשה מאוד על המשרד להמשיך ולדחוף את המשק לצמצום פליטות מזהמות מתחבורה ואנרגיה – והמשמעות היא פגיעה קשה בבריאות הציבור. וזה רק על קצה המזלג.

מפגין בדמותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ קודח אל תוך כדור הארץ במהלך פסגת האקלים של האו"ם, ברזיל, 20 בנובמבר 2025 (צילום: AP Photo/Andre Penner)

"לפרישה מהאמנה תהיינה השלכות חמורות למדינת ישראל לשנים הקרובות ולשנים קדימה בתחומי הכלכלה, הסביבה והבריאות", סיכמו אנשי המקצוע במשרד את המסמך.

וישנה גם פיסקה אחת, לכאורה תמימה, שמהווה תשובה ישירה להאשמות השווא שסילמן הפיצה: "חשוב להדגיש שאמנת האקלים היא ארגון מקצועי מאוד שלא פועל נגד אינטרסים ישראליים […] מעולם לא התקבלו בה החלטות מוטות נגד ישראל ומפגשי האמנה לא היו סביבה עוינת לנציגי ישראל". אאוץ'.

סילמן, כאמור, קיבלה את המסמך לפני כשלושה שבועות. ומאז – צרצרים. לא התקבלה שום תגובה מצידה, תומכת או מתנגדת, לא התקיים שום דיון. הנושא נעלם, או יותר נכון הועלם, כאילו בלעה אותו האדמה.

אז מה היה לנו? המון אוויר חם, שורה ארוכה של אנשי מקצוע בשני משרדי ממשלה שהקדישו זמן עבודה יקר על חשבון כסף ציבורי לבחינת מהלך מופרך שלמדינת ישראל אין שום סיבה לבחון

נראה שלסילמן יש כעת שתי אפשרויות: הראשונה – לנסות לקדם החלטה על פרישה מאמנת האקלים בניגוד גמור לעמדת כל הדרג המקצועי במשרדה (שהוא משרד מאוד פרופסיונלי מעצם הגדרתו). אולי, כמו כמה מעמיתיה לממשלה, היא תנסה להביא לשם כך אנשי מקצוע מחוץ למשרד שיגידו את מה שהיא רוצה לשמוע.

האפשרות השנייה והסבירה יותר: לרדת בשקט מהסולם הגבוה שטיפסה עליו ולקוות שאיש לא ישים לב. יש הטוענים, שזו מלכתחילה הייתה התוכנית. הרי לא הייתה לה שום סיבה לחשוב שתקבל חוות דעת אחרת מאנשי המקצוע, פשוט מפני ששום איש מקצוע שמכבד את עצמו ושנותרה בו טיפת יושרה לא היה חותם על ניתוח אחר.

השרה עידית סילמן נואמת בביתן ישראל בוועידת האקלים בבאקו, אזרבייג'ן, 14 בנובמבר 2024 (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

אז מה היה לנו? המון אוויר חם, שורה ארוכה של אנשי מקצוע בשני משרדי ממשלה שהקדישו זמן עבודה יקר על חשבון כסף ציבורי לבחינת מהלך מופרך שלמדינת ישראל אין שום סיבה לבחון. הרבה תשומות של זמן ומאמץ, אפס תפוקה ותועלת, בהנחה שלא מחשיבים את הנקודות שסילמן אולי הרוויחה בקרב הבייס בזכות השריר שעשתה מול הירוקים "עוכרי ישראל". ומה באשר לנזק שנגרם לשמה הטוב של המדינה? הוא מתגמד לעומת עוד כמה קולות בפריימריז.

מהמשרד להגנת הסביבה וממשרד החוץ לא נמסרו תגובות.