העצרת הכללית של האו"ם אימצה ב-18 לספטמבר, ברוב מוחץ, הצעת החלטה פלסטינית הקובעת כי יש לסיים את ה"כיבוש הישראלי הלא חוקי בשטחים" בתוך שנה, ומפרטת סדרת פעילויות הנדרשות ליישום החלטות האו"ם בעניין הפלסטיני ופתרון שתי המדינות. לאי יישום ההחלטה ע"י ישראל, כך החלטת מושב החירום של העצרת, יהיו השלכות קשות, כולל סנקציות ואמברגו נשק.

לכאורה זו "עוד החלטת עצרת", מבית היוצר הפלסטיני,  שהתווספה לסדרה ארוכה של החלטות אנטי ישראליות, הנערמות בספר דברי הימים של הסכסוך במזרח התיכון. ההחלטות עוררו בזמנן הד כזה או אחר, אך התקבלו בישראל (ולא רק בישראל) כ"עוד מסמך או"ם חסר חשיבות ובלתי מחייב". גם החלטה זו, שנבלעה בין כותרות העת האחרונה, לא משכה תשומת לב.

דניאל כרמון הוא יוצא שרות החוץ - בעל ותק של 45 שנה בשרות. ייצג את המדינה בארה״ב ובארגנטינה, כשגריר וסגן ראש המשלחת לאו״ם וכשגריר בהודו. היה סמנכ״ל משרד החוץ.

את "קשריי" עם ארגון הטרור חזבאללה כוננתי ביום סתיו נעים ורגוע בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה. יום שהפך ברגע אחד לגיהינום, כשמכונית תופת התפוצצה בכניסה לשגרירותנו והרסה לחלוטין את הבניין המקסים, שהיווה את "בית ישראל" במשך עשרות שנים.

בפיגוע זה נהרגו 29 אישה ואיש ונפצעו למעלה ממאה. רבים מהפצועים נושאים עד עצם היום הזה צלקות בגוף ונפש. בפיגוע הזה איבדתי את רעייתי אליאורה, אם חמשת ילדינו.

דניאל כרמון הוא יוצא שרות החוץ - בעל ותק של 45 שנה בשרות. ייצג את המדינה בארה״ב ובארגנטינה, כשגריר וסגן ראש המשלחת לאו״ם וכשגריר בהודו. היה סמנכ״ל משרד החוץ.

היום, ה-19.7, אמור בית הדין הבינלאומי לצדק, ICJ, לפרסם חוות דעת מייעצת על התנהלות ישראל באיו"ש, חוקיות הכיבוש הישראלי, והשפעתם על חיי הפלסטינים.

חוות הדעת, שהוזמנה על ידי העצרת הכללית של האו"ם בסוף 2022, תונח עם פרסומה על שולחן העצרת, שתחליט אם ואיך ליישם מסקנותיה. ישראל ומדינות אחרות כופרות במהלך ובסמכות ביה"ד לדון בכך, אך מרבית המדינות חושבות אחרת. לדברים שייאמרו בחוות הדעת בפורומים הללו עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת במגוון תחומים, הרבה מעבר לספקטרום המדיני/משפטי.

דניאל כרמון הוא יוצא שרות החוץ - בעל ותק של 45 שנה בשרות. ייצג את המדינה בארה״ב ובארגנטינה, כשגריר וסגן ראש המשלחת לאו״ם וכשגריר בהודו. היה סמנכ״ל משרד החוץ.

שורדי השואה ניצבים כיום בפני אתגר כפול: ההתמודדות עם אתגרי הזקנה לצד ההשלכות המאוחרות של הטראומה מעברם הרחוק. במרחב הזמן בו אנו מצויים, בין חג החירות ליום העצמאות, נדרשת העמקה במושג "חירות" כערך בסיסי בחייו של אדם, ובאנלוגיה בין עצמאותו של אדם ושל עם. זאת על מנת לסייע להם, וגם לנו, לקדם הסתגלות לאתגרים העומדים בפנינו סביב המלחמה הנמשכת, והתקווה ליציאתם המהירה לחירות של החטופים בעזה.

במסגרת עבודתי בעמותת "עמך", הגעתי לאחרונה לביתה של המטופלת י', שורדת שואה בת 98. איחלתי לה חג חירות שמח ומבשר טובות. "במה אשמח?" היא שאלה.

ד"ר דורון שגיא משמש כמנהל המקצועי של המערך הגרונטולוגי בעמותת "עמך-בנפשנו", חבר הסגל האקדמי באוניברסיטת בן גוריון ובמרכז האקדמי למשפט ועסקים בר"ג, וחבר הוועד המנהל של "האגודה הישראלית לגרונטולוגיה".

בשנות התשעים המוקדמות ראיתי את הסרט "לקום אתמול בבוקר" בכיכובו של ביל מארי בתפקיד שדר הטלוויזיה פיל קונורס, שנשלח לקריין ב"יום המרמיטה" בעיירה קטנה שכוחת-אל, מלווה במפיקה אנדי מקדואל היפה. פיל העיתונאי נקלע ללולאת-זמן, כשהוא מוצא עצמו מתעורר כל בוקר מחדש לאותו יום – "יום המרמיטה", ומתחיל כל בוקר את אותו יום מחדש.

פיל העיתונאי הוא האדם היחיד המודע לכך שהיום חוזר על עצמו, בעוד כל השאר אינם מודעים לכך שהיום בו הם נמצאים כבר היה והתרחש – אתמול, שלשום, ואין-ספור פעמים נוספות לפניהם.