כבר היום ובעשור הקרוב יש ויהיו למצרים עודפי גז, שהיא עצמה מייצאת. בנוסף, היא מפתחת מקורות מאנרגיה מתחדשת שיקטינו את צריכת הגז המצרית אפילו יותר. מצרים כלל לא זקוקה לגז מישראל. לכן כלל לא ברורה מהות העיסקה הישראלית עם חברת "דולפינוס", שנשלטת על ידי המודיעין המצרי.

האם גם שם יש מי שמוכר את הגז למפעלים מונופוליסטים במצרים ומתעשר על חשבון אזרחי מצרים – כפי שאצלנו טייקוני הגז מתעשרים מהגז שהם מוכרים במחיר גבוה לחברת החשמל, על חשבון תושבי ישראל? מילכוד 22 מחוויר לעומתם.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

בשנות התשעים המוקדמות ראיתי את הסרט "לקום אתמול בבוקר" בכיכובו של ביל מארי בתפקיד שדר הטלוויזיה פיל קונורס, שנשלח לקריין ב"יום המרמיטה" בעיירה קטנה שכוחת-אל, מלווה במפיקה אנדי מקדואל היפה. פיל העיתונאי נקלע ללולאת-זמן, כשהוא מוצא עצמו מתעורר כל בוקר מחדש לאותו יום – "יום המרמיטה", ומתחיל כל בוקר את אותו יום מחדש.

פיל העיתונאי הוא האדם היחיד המודע לכך שהיום חוזר על עצמו, בעוד כל השאר אינם מודעים לכך שהיום בו הם נמצאים כבר היה והתרחש – אתמול, שלשום, ואין-ספור פעמים נוספות לפניהם.

בימי חול המועד הללו מתבקש איזה טקסט שבכוחו לרומם את הנפש למרות צוק העתים. ספרה החדש הקטן והיפה של חוה אלברשטיין "סמטת כנען", נראה לי כמעיין מים חיים.

סגולותיה המוכרות של חוה כזמרת וכמרואיינת ניכרות גם בכתיבתה: החוכמה, הצלילות, בהירות הביטוי, ההומור הדק, המעודן, כישרון הניסוח וכן גם הצירוף הנהדר של עומק ופשטות.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.