לאן בדיוק זורם הגז בעסקאות מכירת הגז הישראלי למצרים?

יובל שטייניץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
שר האנרגיה, יובל שטייניץ

כבר היום ובעשור הקרוב יש ויהיו למצרים עודפי גז, שהיא עצמה מייצאת. בנוסף, היא מפתחת מקורות מאנרגיה מתחדשת שיקטינו את צריכת הגז המצרית אפילו יותר. מצרים כלל לא זקוקה לגז מישראל. לכן כלל לא ברורה מהות העיסקה הישראלית עם חברת "דולפינוס", שנשלטת על ידי המודיעין המצרי.

האם גם שם יש מי שמוכר את הגז למפעלים מונופוליסטים במצרים ומתעשר על חשבון אזרחי מצרים – כפי שאצלנו טייקוני הגז מתעשרים מהגז שהם מוכרים במחיר גבוה לחברת החשמל, על חשבון תושבי ישראל? מילכוד 22 מחוויר לעומתם.

כבר היום ובעשור הקרוב יש ויהיו למצרים עודפי גז, שהיא עצמה מייצאת. בנוסף, היא מפתחת מקורות מאנרגיה מתחדשת שיקטינו את צריכת הגז המצרית אפילו יותר. מצרים כלל לא זקוקה לגז מישראל

ב-15 לינואר 2020, פורסם כי החלה הזרמת הגז ממאגר לוויתן למצרים. שר האנרגיה יובל שטייניץ, שזכה כבר לכינוי "הפרזנטור של ברוני הגז", עלה על אסדת הקידוח והכריז: "יום היסטורי: החלה הזרמת גז טבעי מישראל למצרים! שר האנרגיה המצרי ואני הודענו יחד הבוקר על התחלת הזרמת גז טבעי מישראל למצרים. זהו רגע חגיגי, שבו ישראל הופכת למעצמת אנרגיה אזורית. התפתחות חשובה, שתשרת את האינטרסים הכלכליים של המדינות, ותתרום רבות לחיזוק וביצור יחסי השלום במזה״ת".

אפשר וצריך לברך על כך, אם כי נשארו הרבה תהיות. בין השאר, איך מזרימים גז ישראלי למצרים בצינור ממזרח למערב, ובאותו הצינור ובאותו הזמן גז מצרי זורם לירדן ממערב למזרח. מי היא חברת דולפינוס, לאן זורם הגז, מה מחירו במצרים ובפי הבאר בישראל, ועוד.

לפני מספר ימים דיווח עיתונאי כלכליסט ליאור גוטמן, בעל הקשרים הטובים עם תאגידי הגז, כי אחרי שנים של חרושת שמועות וניחושים מיהו הגורם שעתיד לרכוש גז ממאגרי "תמר" ו"לווייתן", ביקרו בכירים בחברת "דולפינוס" בישראל, ביקור שאותו ארגנה דלק קידוחים.

ב-15 לינואר 2020, פורסם כי החלה הזרמת הגז ממאגר לוויתן למצרים. השר שטייניץ, שזכה לכינוי "הפרזנטור של ברוני הגז", עלה על אסדת הקידוח והכריז: "יום היסטורי: החלה הזרמת גז טבעי מישראל למצרים!…"

"דולפינוס" היא חברת גז "מצרית" הרשומה במקלט מס מחוץ למצרים, נשלטת על ידי המודיעין המצרי וחתמה על הסכמים ליבוא גז מתמר ומלוויתן למצרים. הבכירים ב"דולפינוס", דר' עלא עארפא, חאלד אבו באקר ומוחמד חליפה, הציגו לשורת אנליסטים את תוכניות הפיתוח של החברה בתחום הגז, כמו גם את תוכניות הפיתוח של המשק המצרי.

גוטמן דיווח שאנליסט האנרגיה של מיטב דש ערן יונגר פרסם שורת נקודות מהשיחה שהתקיימה עם נציגי "דולפינוס". לדבריהם, כמחצית מתחנות הכוח במצרים מיושנות, חד דלקיות ופועלות בכוח סולר.

מטרת השלטון שם היא להמיר אותן לשימוש בגז טבעי, עם כוונת משנה להגדיל את צריכת המים על ידי הקמת של מתקני התפלת מי ים. עוד דובר על כוונה להגדיל בצורה משמעותית את היקף השימוש באנרגיות מתחדשות, שכיום הוא אפסי.

אפשר וצריך לברך על כך, אם כי נשארו הרבה תהיות. בין השאר, איך מזרימים גז ישראלי למצרים בצינור ממזרח למערב, ובאותו הצינור ובאותו הזמן גז מצרי זורם לירדן ממערב למזרח, מה מחירי הגז במצרים ובישראל ועוד

אלו הן נקודות חשובות, ובעיקר נושא האנרגיות המתחדשות. צריך להדגיש שהיעד של מצרים הוא לייצר כ- 20% מייצור החשמל שלה ממקורות מתחדשים עד 2022, ו- 42% עד 2035, כאשר האנרגיה הסולארית לבד תספק 25% מייצור החשמל במצרים ב- 2035.

מצרים פועלת באופן נמרץ להשגת מטרות אלו. בנובמבר 2019 הסתיים השלב השני והפעלה מלאה של השדה הסולארי בנבן Benban, ליד אסוואן, המתקן הסולארי הגדול בעולם בהספק של כ- 1,500 מגוואט שייצר כ- 4.5- 5 מיליארד קוט"ש לשנה .

גידול כזה בהיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות יקטין בהיקף משמעותי את הביקוש לגז לייצור חשמל.

מטרת השלטון במצרים היא המרת תחנות הכוח המיושנות לשימוש בגז טבעי, הגדלת צריכת המים מהקמת מתקני התפלת מי ים, והגדלת היקף השימוש באנרגיות מתחדשות, שכיום הוא אפסי

לפי נתוני "דולפינוס" שהוצגו בפגישה, צפי הביקוש לגז טבעי במצרים יאזן את הייצור הצפוי לגז כבר באמצע העשור (במאמר פורסם 'שיאזן את הביקוש' לדעתי בטעות). לפי "דולפינוס", תחזית הפקת גז המקומית היא של כ-78 BCM מול תחזית ביקוש שנתית של כ-86 BCM. את ההפרש אמורים להשלים מאגרי הגז הישראלים.

איך לומר זאת בעדינות, הנתונים האלו שהציגה "דולפינוס" (בהסתמך על הדיווח של גוטמן) שונים מהנתונים שמפרסם האתר החשוב S&P Global Plats, משקיף האנרגיה הים תיכוני OME, ומשרד האנרגיה המצרי.

מאזן הגז של מצרים

לפי S&P Global Plats מה-14 לינואר 2020, מצרים מפיקה היום גז בקצב של כ-72 BCM לשנה, והתפוקה תעלה לכ-77 BCM לשנה, עם השלמת הבאר ה-14 בשדה זוהר. לפי ENI, מפעילת שדה הגז זוהר, התחלת הפקת הגז מהבאר מתוכננת לשבוע הבא. כלומר, תפוקת הגז במצרים תעלה לכ-77 BCM לשנה כבר בתחילת השנה 2020, בעוד שלפי "דולפינוס", מצרים תגיע לתפוקה בהיקף זה רק באמצע העשור.

אבל זה לא כל הסיפור. למצרים יש עוד שדות גז מלבד זוהר, ומשרד הנפט המצרי מבקש להגדיל את קצב ייצור הגז המקומי לכ-82 BCM לשנה בשנת הכספים המסתיימת ב-30 ליוני 2021, לעומת כ-72 BCM לשנה כיום.

גורם בענף הנפט אמר לעתון 'דיילי ניוז אג'יפט' כי למצרים יש עודפי גז של כ-13 BCM לשנה כיום, המופנים לייצוא דרך מפעל ההנזלה Idku, ולירדן דרך צינור הגז מצרים-ירדן.

אבל זה לא כל הסיפור. למצרים יש עוד שדות גז מלבד זוהר, ומשרד הנפט המצרי מבקש להגדיל את קצב ייצור הגז המקומי, ולפי גורם בענף הנפט יש למצרים עודפי גז המופנים לייצוא

הוא הוסיף כי התגליות החדשות של גז טבעי שנמצאות כעת בפיתוח יגדילו את קצב ייצור הגז לכ-77 BCM בשנה במחצית הראשונה של 2020, ולכ-82 BCM לשנה עד שנה הכספים הבאה המסתיימת ב-30 ליוני 2021, וייצבו את שיעורי ייצור הגז עד 2024, תוך פיצוי על הירידה הטבעית בתפוקת שדות הגז. עודפי הגז בשנים אלו נאמדים בכ-15 עד כ-20 BCM לשנה.

לפי מנהל הפחמימנים במשקיף האנרגיה הים תיכוני בפריז Observatoire Méditerranéen de l'Energie (OME), סוהבט קרבוז ,Sohbet Karbuz הארגון צופה שעודפי הגז המצרי העומדים לרשות הייצוא ינועו בין 17.5 ל-29.5 מיליארד BCM לשנה עד 2030 ובין 7.5 ל-25 BCM לשנה עד שנת 2040.

תוצאות אלה, שמקורן במודל הביקוש של OME למצרים, מבוססות על נתוני עבר של חבריה ותואמות לשני תרחישי ביקוש, תרחיש ההתייחסות השמרני והתרחיש הפרואקטיבי. התוצאה בפועל יכולה להיות בין שני התרחישים.

התרחיש השמרני (CS) הוא תרחיש המבוסס על מגמות העבר, המדיניות הנוכחית והפרויקטים השוטפים. התרחיש הפרואקטיבי מבוסס על יישום תוכניות להתייעלות אנרגטית וגיוון מוגבר בתמהיל האנרגיה.

לתחזיות ההפקה יש חשיבות קריטית. ב-OME מעריכים את הייצור ב -100 BCM ב-2030, כשהוא מגיע לשיאו של כ-120 BCM בשנת 2032 ויורד ל-112 BCM עד 2040. הביצועים בפועל עד כה, ותחזיות ההפקה של משרד הנפט המצרי מצביעות על עתיד ורוד יותר.

גם התרחיש השמרני לביקוש הגז המצרי, המבוסס על מגמות העבר, המדיניות הנוכחית והפרויקטים השוטפים, וגם התרחיש המבוסס על יישום תוכניות להתייעלות אנרגטית וגיוון מוגבר בתמהיל האנרגיה – מצביעים על עתיד אנרגטי ורוד יותר למצרים

מאזן הגז המצרי לפי Observatoire Méditerranéen de l'Energie

הלוואת קרן המטבע הבינלאומית (IMF) בהיקף של 12 מיליארד דולר למצרים בשנת 2016 לא רק סייעה לייצב את הכלכלה המצרית, היא חייבה את הממשלה ליישם רפורמה בכלכלה. כיום יש סימנים ברורים לכך שהרפורמות, ובמיוחד הסרת סובסידיות הדלק, מקטינות את הגידול בביקוש לאנרגיה.

כתוצאה מההצלחה בהאטת הגידול בביקוש האנרגיה בתקופה בה כושר ייצור החשמל גדל בהתמדה, משרד החשמל במצרים שוקל לדחות את הקמת מפעלי החשמל המתוכננים, ולייצא את החשמל העודף למדינות שכנות. באוקטובר 2019 נמסר כי משרד הנפט המצרי הקטין reduced את קצב תפוקת הגז בכ-10 BCM לשנה במהלך השנה, בגלל הירידה בביקוש המקומי ובייצוא.

הלוואת קרן המטבע הבינלאומית בהיקף של 12 מיליארד דולר למצרים ב-2016 סייעה לייצב את הכלכלה המצרית וחייבה את הממשלה ליישם רפורמה בכלכלה, מה שהקטין את הגידול בביקוש לאנרגיה

עיסקת "דולפינוס"

בשנים האחרונות חתמה "דולפינוס" על שתי עסקאות רכש גז ישראלי, אחת ממאגר לווייתן והשנייה ממאגר תמר, בהיקף כספי שנאמד בכ-21 מיליארד דולר לאורך 15 שנה (כ- 7 BCM לשנה).

באוקטובר 2019, דיווח ליאור גוטמן כי שותפויות הגז לווייתן ותמר חתמו בסוף ספטמבר על חוזי יצוא גז חדשים מול "דולפינוס" המצרית המחליפים את החוזים הישנים שנחתמו בפברואר 2018.

על פי החוזים החדשים, מאגר לווייתן יספק למצרים 60 מיליארד מ"ק בתוך תקופה של 15 שנה. (4 BCM לשנה) אספקה ראשונית בקצב של 1.5 עד 2.5 מיליארד מ"ק לשנה במשך כחצי שנה. בקיץ 2020 מאגר לווייתן יעלה את קצב היצוא שלו ל־3 עד 4 מיליארד מ"ק לשנה, ובקיץ 2022 החוזה ישודרג פעם שנייה לקצב שנתי של 4 עד 5 מיליארד מ"ק לשנה.

בשנים האחרונות חתמה "דולפינוס" על שתי עסקאות רכש גז ישראלי, אחת ממאגר לווייתן והשנייה ממאגר תמר, בהיקף כספי שנאמד בכ-21 מיליארד דולר לאורך 15 שנה

מאגר תמר יחל לייצא 1 מיליארד מ"ק לשנה מקיץ 2020 ולתקופה של כשנתיים. בקיץ 2022 הכמות תעלה ל־1.5 עד 2.5 מיליארד מ"ק לשנה ולאורך 12 שנה עד 2034.

ייצוא הגז ממצרים

ייצוא הגז הטבעי הנוזלי LNG ממצריים בשנת 2019 הגיע לרמה של 4.8 BCM, יותר מפי 2 מהייצוא בשנה הקודמת, לפי נתוני S&P Global Platts Analytics .

סך ייצוא ה-LNG בשנה שעברה ממפעל ההנזלה Idku היחיד הפועל במצרים, עם תפוקה נומינלית של 10 BCM לשנה, הגיע לכ-4.8 BCM, גידול ב-151% בהשוואה ל-1.9 Bcm שסופקו בשנת 2018. בסך הכל ייצאו 50 מטענים מאידקו בשנה שעברה לעומת 20 מטענים בלבד בשנת 2018.

העלייה החדה הגיעה למרות שלא יוצא LNG מהמפעל בספטמבר וירידה באספקה באוקטובר. זאת במקביל לירידה חדה במחיר ה- LNG בדרום מזרח אסיה, שצנח ל-4.10 דולר ליחידת גז בלבד באוגוסט 2019, ודיווחים על עבודות תחזוקה במפעל.

מצרים מייצרת כיום כ- 70 BCM לשנה, מתוכם יותר משליש משדה הגז זוהר, והייצור צפוי לעלות לכ- 77 BCM לשנה כאשר תפוקת זוהר תעלה לכ- 33 BCM לשנה בתחילת 2020.

כלומר, למצרים יש עודפי גז בגודל של 15 Bcm לשנה לייצוא. גם כאשר מפעל ההנזלה Idku יפעל במלוא יכולתו, עדיין יהיה עודף גז שעבורו מצרים תצטרך למצוא קונים.

ייצוא הגז הטבעי הנוזלי ממצרים בשנת 2019 הגיע לרמה של יותר מפי 2 מהייצוא בשנה הקודמת. למצרים יש עודפי גז לייצוא שהיא תצטרך למצוא עבורו קונים

מפעל ההנזלה השני במצרים, בדמיאטה בתפוקה נומינלית של 7 BCM לשנה, נותר מושבת, אך עשוי לחדש את הפעילות בשנת 2020. המפעל בבעלות של יוניון פנוסה גז-UFG, (מיזם משותף של ENI האיטלקית ו-Naturgy הספרדית), מושבת מאז 2012, לאחר שהגז שהיה מיועד למפעל הוסט לשימוש בשוק המקומי.

לקוחות ה-LNG המצרי כוללים, מאז תחילת 2016, את הודו ופקיסטן שהיו שני היבואנים הגדולים ביותר של LNG המצרי, צרפת, איטליה וטורקיה ייבאו כ-0.8 BCM (שמונה מטענים) כל אחת בתקופה 2016-2019, וכן סינגפור, סין, יפן, דרום קוריאה ויוון.

בנתונים אלו לא ברור מדוע מצרים צריכה לייבא גז מישראל.

אפשר וצריך לברך על התחלת הזרמת הגז ממאגר לוויתן למצרים. אבל צריך לקחת את הנתונים שספקו נציגי "דולפינוס" ותאגידי הגז בזהירות רבה. גם אחרי הביקור של נציגי "דולפינוס" נשארו התהיות לאן זורם הגז הישראלי, מי הוא הקונה הסופי, ומה הסיפור האמיתי בעסקאות אלו. ואולי, כפי שכתב אדם המתמצא בנושא: "כדאי להפסיק ולחפש רק את ההגיון הכלכלי בעסקאות הללו"

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,645 מילים
כל הזמן // יום שני, 17 בפברואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

תלונות טויוחו, חשש לזיופי ענק בבחירות הקרובות

בדיקת זמן ישראל תלונה שארגון "משמר הבחירות" והתנועה לטוהר הבחירות הגישו למשטרה על מאות זיופי בחירות נסגרה אחרי ארבעה ימים ● מכתב שנשלח לפני שבוע לוועדת הבחירות המרכזית עם התראות ממוקדות על פוטנציאל לזיופים לא נענה ● ב-333 קלפיות לא יהיו נציגים של מפלגות המרכז והשמאל ● פעילים למען טוהר הבחירות: "הזייפנים יודעים שלא יעשו להם כלום, למה שלא יזייפו?"

עוד 1,813 מילים

קורונה? המגפה הגדולה יותר עדיין לפנינו

כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ נכנס לראשונה לבית הלבן, הוא שאל את יועציו מה הן הקטסטרופות הכי גדולות שיכולות להתרחש במשמרת שלו. "שלושה תרחישים צריכים להדאיג אותנו", הם השיבו, "אסון טבע, מתקפת טרור, או התפרצות של מגיפה".

אסונות טבע התרחשו פעמיים כבר בשנה הראשונה לכהונתו, כשהוריקנים קטלניים היכו בטקסס ובפלורידה, פיגועי טרור גבו קורבנות במנהטן ובפיטסבורג, והנה התפרצות הקורונה עלולה להשלים לכאורה את תרחישי האימה לאור קצב התפשטות הנגיף בסין ומחוצה לה.

כשטראמפ נכנס לראשונה לבית הלבן, הוא שאל את יועציו מה הן הקטסטרופות הכי גדולות שיכולות להתרחש במשמרת שלו. "שלושה תרחישים צריכים להדאיג אותנו", הם השיבו, "אסון טבע, מתקפת טרור, או התפרצות של מגיפה"

אבל למרות שהנגיף כבר גבה מאות הרוגים עד כה, המגיפה הגדולה עדיין לפנינו ותתפלאו – זו לא הקורונה הנוכחית. כבר שנים שבארגון הבריאות העולמי צופים שהעולם ניצב בפני מגפת ענק, כזו שלא נראתה כאן עשרות שנים ויותר.

אחד הגורמים המרכזיים שעומדים מאחורי ההערכה הזו, תאמינו או לא, הוא שינויי האקלים. היום כל נער ונערה יודעים להסביר איך כדור הארץ מתחמם כתוצאה מהשינוי הזה, אבל מעטים יודעים עד כמה שינויי האקלים מקרבים אלינו התפרצות של מגפה גדולה.

ההתפרצות יכולה להתרחש בעיקר בגלל ההשפעה על הרגלי המחייה של בעלי החיים והמגוון הביולוגי. השינויים האלה מהווים חממה לחיידקים ונגיפים וכר פורה להתפשטות זיהומים. למעשה, ייתכן שהתפרצות ה"עכברת" כאן אצלנו רק לפני שנה וחצי, הייתה תזכורת קטנה לאיום גדול.

כבר שנים שבארגון הבריאות העולמי צופים שהעולם ניצב בפני מגפת ענק, שלא נראתה כאן עשרות שנים ויותר. שינויי האקלים והשפעתם על הרגלי המחייה של בעלי החיים והמגוון הביולוגי, מהווים חממה לחיידקים ונגיפים, וכר פורה להתפשטות זיהומים

כל זה מחייב את העולם להיערך טוב יותר, וזה כולל כמובן את ישראל. היערכות למגיפה פירושה יותר מיטות אשפוז, אחים ואחיות, רופאים ורופאות, אמצעי מיגון ומלאי של תרופות וחיסונים.

הבעיה היא שמערכת הבריאות הישראלית סובלת כבר היום מפערים אדירים ביחס למקובל בעולם המערבי. ההשקעה הציבורית בבריאות נמוכה בכ-20 מיליארד שקל בשנה לעומת הממוצע במדינות המפותחות, והנתון הזה מתבטא בין היתר במחסור חריף בכח אדם, במיטות אשפוז, במכשירי דימות, בצפיפות כבדה במחלקות ובזיהומים חמורים, שאחראים מדי שנה לכ-5,000 מקרי מוות – מקרים שאת רובם אפשר היה למנוע.

כל הפערים האלה, שלצערנו חריפים הרבה יותר בפריפריה, מציבים את ישראל מראש בעמדת פתיחה נחותה בכל הקשור להיערכות למגפות. אם חדרי המיון והמחלקות הפנימיות מגיעות לשיעורי תפוסה של 150% ואפילו 200% בזמן תחלואת השפעת בחורף, אפשר רק לדמיין איך ייראו בתי החולים שלנו במקרה של התפרצות נגיפית גדולה.

הבעיה היא שמערכת הבריאות הישראלית סובלת כבר היום מפערים אדירים ביחס למקובל בעולם המערבי. ההשקעה הציבורית בבריאות נמוכה בכ-20 מיליארד שקל בשנה מהממוצע במדינות המפותחות

כדי להיערך בהתאם לעת חירום, אבל לפני הכל כדי להעמיד פה רפואה ציבורית ששומרת על כבוד האדם גם בשגרה, מוכרחים לאמץ תכנית לאומית לשיקום מערכת הבריאות, כפי שאנחנו מדברים עליה בשנה האחרונה.

זה אומר, בין היתר, לעשות סוף בתוך 3 שנים לתופעה המבישה של מאושפזים במסדרון; להוציא לפועל תוספת משמעותית של מיטות אשפוז ותקנים לכח אדם רפואי וכללי; לפתח חלופות אשפוז בקהילה כדי לאפשר לבתי החולים להתרכז במטופלים מורכבים יותר;  לייעל את המערכת על ידי תמריצים שונים והגדלת ההקצאה הממשלתית, תוך ניתוב מושכל יותר של התקציבים.

כבר מעל עשור שאני מתריע על קריסת מערכת הבריאות. "הצרה" היא, למרבה האירוניה, שהקריסה הזו איטית מדי. היא כל כך איטית שהיא גרמה לנו, ובעיקר למקבלי ההחלטות, להתרגל אליה. לצפיפות, לתורים, למחסור בתקנים, אפילו לזיהומים.

כבר מעל עשור שאני מתריע על קריסת מערכת הבריאות. "הצרה", למרבה האירוניה, שהקריסה הזו איטית מדי. כ"כ איטית, שגרמה לנו, ובעיקר למקבלי ההחלטות, להתרגל אליה. לצפיפות, לתורים, למחסור בתקנים, אפילו לזיהומים

התפרצות של מגפה גדולה, לעומת זאת, תפגיש אותנו במהירות שיא עם הקרקעית. בתוך שבועות, אולי אפילו ימים, כל המצוקות והפערים של המערכת יצופו במקרה כזה – רק שהפעם לא יהיה לנו את הלוקסוס להתרגל. כדי להיערך למחר, מוכרחים להוביל מהפכה כבר היום.

פרופ' ליאוניד אידלמן הוא הנשיא היוצא של ההסתדרות הרפואית העולמית, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל וכיום מנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים בילינסון והמועמד לתפקיד שר הבריאות מטעם ישראל ביתנו. אב לשניים, מתגורר בת"א, חובב היסטוריה. בשנת 2011 פתח בשביתת רעב כחלק מהמאבק שהוביל להצלת מערכת הבריאות הציבורית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 593 מילים

מיכל הלפרין, המקורבות והחשש לניגוד עניינים במיזוג הבנקים

הממונה על התחרות מיכל הלפרין התעקשה לייצג את הציבור במיזוג של אגוד ומזרחי אף על פי שבתחילת התהליך נמנעה להתערב בשל הסדר ניגוד עניינים ● הלפרין ניצבה מול מי שעבדה תחתיה בעבר והובסה בסוף ללא קרב ● את פרוטוקול ההחלטה היא מסרבת לפרסם

עוד 1,044 מילים

ח"כ חיים כץ קיבל חסינות מהכנסת

משמר הדמוקרטיה הישראלית, הגיש עתירה לבג"ץ נגד מתן החסינות לח"כ חיים כץ ● כץ: גאה מאד בעשייה הזאת למען הציבור ● גנץ: בקשת החסינות של חיים כץ היא האחרונה שהכנסת תדון בה ● לפיד: נשמח לשבת עם ליברמן, יש לנו איתו הרבה במשותף ● מליאת הכנסת תדון היום בחסינותו של ח"כ חיים כץ ● ליברמן: יש פתרונות להקמת ממשלה. לא כל דבר צריך לשים על השולחן ולרוץ לספר לחבר'ה

עוד 35 עדכונים

ליברמן דורש להדיח את הראשון לציון, ויש לזה תקדים

יו״ר ישראל ביתנו הגיש אתמול עתירה לבג״ץ בדרישה לחייב את שר המשפטים לפתוח בהליך הדחה נגד הרב הראשי יצחק יוסף, בעקבות שורה של התבטאויות גזעניות נגד יוצאי בריה״מ לשעבר ● אפשר לחשוד בעתירה שהיא נגועה במניעים פוליטיים, אבל זה לא אומר שאין לדרישה שליברמן מעלה בסיס משפטי מוצק ● פרשנות

עוד 916 מילים

למקרה שפיספסת

מה אפשר ללמוד מהחרדים על אושר

בימים האחרונים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים לגבי שביעות הרצון מהחיים בערים שונות בישראל. בראש הרשימה העיר בית שמש והעיר בני ברק, בהן בעיקר קהילות חרדיות ודתיות. הנתון אינו מפתיע, שכן בכל המחקרים אותם עשינו בישראל מצאנו באופן מובהק כי לאמונה דתית השפעה משמעותית מאד על האושר שלנו.

בימים האחרונים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים לגבי שביעות הרצון מהחיים בערים שונות בישראל. בראש הרשימה העיר בית שמש והעיר בני ברק, בהן בעיקר קהילות חרדיות ודתיות

ההסבר הבסיסי הוא שאמונה דתית עוזרת לנו להתמודד טוב יותר עם אירועים שליליים בחיינו, מתוך אמונה שכל דבר שקורה לנו הוא חלק ממשהו שגדול מאתנו ולעיתים אפילו מבחן עבורנו. האמונה הדתית מייצרת משמעות לחיים ומשמעות היא "מכונה" חשובה לאושר.

אבל הסיבות לקשר בין אמונה דתית לאושר הן מורכבות יותר. קהילה דתית היא לא רק אמונה היא גם סגנון חיים שמחזק את האושר.

במחקר שעשינו בשנה האחרונה בישראל בקרב כ-1000 ישראלים מצאנו, כי חומרנות ורכישה של עוד ועוד מוצרים פוגעת באושר שלנו ומצד שני הסתפקות במה שיש לנו מגבירה את האושר. "איזהו העשיר – השמח בחלקו" הוא לא סתם פתגם. זה עקרון חשוב מהמקורות שלנו, שמגדיר את האדם המסתפק והפחות חומרני כעשיר אמיתי או למעשה כמאושר יותר. אין ספק כי בקהילה החרדית אורך החיים צנוע יותר ומסתפק יותר, דבר שמעודד את האושר.

במחקר שעשינו בשנה האחרונה בישראל בקרב כ-1000 ישראלים מצאנו, כי חומרנות ורכישה של עוד ועוד מוצרים פוגעת באושר שלנו ומצד שני הסתפקות במה שיש לנו מגבירה את האושר

מעבר לכך, אורח החיים אצל החרדים ואצל הדתיים הוא קהילתי יותר, דבר שמאד תורם לאושר. הספרות בתחום הכלכלה ההתנהגותית טוענת כי אורח חיים הקהילתי מייצר את "אפקט הכרית". על פי אפקט זה, אנשים החיים בקהילה מגובשת יותר נוטים לחוש יותר בטוחים לגבי עתידם, כי הם יודעים שבמידה ויפלו הקהילה תסייע להם (יש להם כרית שתרכך את הנפילה).

אורח החיים הזה בהכרח קשור לצווי הדתי לעזור לחלש ולתרום לקהילה (הגמ"חים הם דוגמה טובה לכך). הקהילה החרדית מגובשת מאד גם בעקרונות שלה, והיא אולי הקהילה היחידה בישראל שמפעילה את כוח הקנייה שלה על מנת לשמר את העקרונות שלה. רק קהילה מספיק מגובשת יכולה לפעול כך.

בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר מחקרים המצביעים על האפקט השלילי שיש למסכים על האושר שלנו ובמיוחד של ילדנו. דו"ח האושר האחרון של האו"ם הקדיש לכך פרק שלם והצביע על המסכים כגורם המשפיע על דכאון בקרב בני נוער בארה"ב.

בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר מחקרים המצביעים על האפקט השלילי שיש למסכים על האושר שלנו ובמיוחד של ילדנו. דו"ח האושר האחרון של האו"ם הקדיש לכך פרק שלם, והצביע על המסכים כגורם המשפיע על דכאון בקרב בני נוער בארה"ב

למרות הרצון שלנו בקדמה, דווקא בחברה החרדית, שמעדיפה להכניס את הקדמה באופן איטי יותר, השימוש הפחות במסכים מועיל לאושר. אמנם שמירת השבת היא צווי עתיק באמונה הדתית, אבל אחת ההשפעות הנלוות לשמירת השבת בשנים האחרונות היא שפשוט יש הפסקה מהמסכים. משפחה דתית שיושבת לארוחת ערב בליל שבת תהיה מרוכזת יותר במפגש המשפחתי כי פשוט לא יהיו מסכים ברקע.

גילוי נאות, אני לא אדם דתי ואפילו לא מסורתי, וגם לי כחילוני יש לעיתים ביקורת על החברה החרדית ועל תרומתה לחברה הישראלית. אבל כחוקר ניתן ללמוד הרבה מאד מאורח החיים החרדי ועל "מכונות האושר".

קהילתיות, משפחתיות, צניעות והסתפקות – כל אלו עקרונות שמשפיעים באופן משמעותי על האושר שלנו, ובחברה החרדית עקרונות אלו מיושמים בפועל כחלק מאורך החיים.

גילוי נאות, אני לא אדם דתי ואפילו לא מסורתי, וגם לי כחילוני יש לעיתים ביקורת על החברה החרדית ועל תרומתה לחברה הישראלית. אבל כחוקר ניתן ללמוד הרבה מאד מאורח החיים החרדי ועל "מכונות האושר"

גם לנו החילוניים יש מה ללמוד מאורך החיים החרדי והדתי וליישם חלק מהעקרונות על פי השקפתנו ובדרכנו. ומי יודע, אולי בסוף נהיה קצת יותר מאושרים.

פרופ' טל שביט הוא מומחה לכלכלה התנהגותית ולכלכלת אושר. חבר סגל וחוקר במכללה למנהל. פרופ' שביט שואף לקדם את נושא האושר הלאומי בישראל. נשוי באושר ואבא ל-3 ילדים (צילום: קובי אשכנזי)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
נוסיף לכל זה את העובדה שהם גם לא צריכים לעבוד ובכלל, איך הם יכולים לא להיות מאושרים? לנשים בחברה החרדית שוטפים את המוח מגיל צעיר לגבי תפקידה של האשה בחיים, מה שמתמצה בעיקר בלעשות ילדים ... המשך קריאה

נוסיף לכל זה את העובדה שהם גם לא צריכים לעבוד ובכלל, איך הם יכולים לא להיות מאושרים?
לנשים בחברה החרדית שוטפים את המוח מגיל צעיר לגבי תפקידה של האשה בחיים, מה שמתמצה בעיקר בלעשות ילדים ולאפשר לבעל ללמוד תורה ולא להטריח את עצמו לכלום פרט לאותו לימוד תורה.
הבעל מאושר כי הוא רק לומד תורה, האישה מאושרת כי הגשימה את יעודה בחיים והילדים מאושרים כי יזכו לגדול ולהיות עניים, בורים, חסרי שאיפות ויכולת הגשמה עצמית, שוביניסטים, נתונים למרות הרבנים שתקועים עדיין במקרה הטוב בימי הביניים, אבל מאושרים……

עוד 575 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

עודכן לפני שעה
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"בבל"ד תופסים את ישראל כביריון חסר גבולות"

מומחים לפוליטיקה הערבית בישראל סבורים כי למרות דברי יזבק, היא וחברי מפלגתה אינם תומכי טרור, ולכן המהלכים לפסילתם הם "משחק באש" ● לצד זאת הם מבקרים את הבדלנות של בל"ד, שהובילה אותה להיחלשות ושקיעה ● "מצביעי בל"ד חוששים מישראליזציה, והאיימניזם הפך למיינסטרים", אומר החוקר אמיר פאח'ורי

עוד 1,751 מילים

"ללא תכנית המאה, ישראל תשגשג והפלסטינים יסבלו"

ראיון ג'ייסון גרינבלט נחלץ להגנת תכנית המאה - שלא התקבלה בהתלהבות בעולם ● בראיון מיוחד לזמן ישראל הוא מדגיש את יתרונותיה עבור הפלסטינים אך קובע כי הסכסוך יוכל להיפתר רק במשא ומתן ישיר בין הצדדים ● הוא גם נערך לאפשרות שהדמוקרטים יחזרו לבית הלבן, וימהרו להיפטר מהחזון המדיני שהיה שותף מרכזי לניסוחו

עוד 1,325 מילים

ניכור הורי מעל 30 אלף ילדים לא בקשר עם אבא או אמא

זו אחת מתופעות הלוואי הכואבות והמושתקות של סכסוכי גירושים ● עשרות אלפי ילדים בוחרים לנתק קשר עם אחד ההורים, לעתים בלחץ ההורה האחר ● המדינה מתקשה להתמודד עם התופעה, וחלק מההורים המוחרמים נקלעים למשברים קשים ● עמותה הנאבקת בתופעה: "הניכור ההורי פוגע בכולם: גברים, נשים, דתיים, חילוניים, יהודים, ערבים, פרופסורים ופועלים. אף אחד לא חסין"

עוד 1,763 מילים

גנץ: בלוק הימין הוא בלוק הקרח, אחרי הבחירות הוא ימס

ראשי בלוק הימין חידשו את הצהרת הנאמנות לנתניהו ● ברקת תקף את הכלכלה הפקידותית של ניסנקורן, ויו"ר ההסתדרות לשעבר טען שחילץ אותו ממצוקות תקציביות בעיריית ירושלים ● יו"ר צומת פרש מהבחירות ויתמוך בליכוד ● מס' 2 במפלגה, שמייצג את נהגי המוניות, אמר שהדבר לא נעשה על דעתו ● גפני וליצמן תוקפים את גנץ: נגרר להסתה נגדנו

עוד 38 עדכונים

עוקף בסיבוב ברקת הציג סקרים, ונתניהו הבטיח לו את האוצר

בכירי הליכוד זועפים על הבטחתו של ראש הממשלה לתת לניר ברקת את תיק האוצר ● "הם אכולי קנאה", אומרים בסביבת ברקת, "בסקרים שברקת הציג לנתניהו הוא הראה שמינוי שלו לשר האוצר שווה לגוש הימין ארבעה מנדטים" ● למודאגים, ישראל כ"ץ יכול להראות מכתב בחתימת עורכי דין מבחירות 2015, אז הבטיח גם לו ראש הממשלה להתמנות לשר האוצר ● פרשנות

עוד 646 מילים ו-1 תגובות

דבר המועמד היהודים אינם בטוחים בעולם של טראמפ

מייקל בלומברג, ראש עיריית ניו יורק לשעבר שמתמודד כעת בבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית לנשיאות, תוקף בחריפות את טראמפ ומבטיח להגן על זכויות המיעוטים ברחבי העולם ● בטור מיוחד, הוא משיב בהרחבה על חמש שאלות על אנטישמיות ויהדות בארה"ב, מתייצב לצד הקהילה הגאה וכותב גם על חוויותיו כילד יהודי באמריקה

עוד 1,359 מילים

גנץ: לא אשב עם המשותפת, נתניהו: הוא משקר

עמר בר-לב: ממשלה בתמיכת המשותפת לגיטימית ונכונה ● אביגדור ליברמן מביע את משאלת לבו: אנחנו בתום עידן נתניהו, מקווה מאוד שיפרוש ● הליכוד: יצא המרצע מהשק, ליברמן הולך עם גנץ וטיבי ● איימן עודה קיבל את פניה של צעירה ישראלית שחזרה מטורקיה אחרי שעוכבה שם חצי שנה ● עמיר פרץ: לא משנה אם לכחול-לבן יהיו 4-5 מנדטים יותר מהליכוד ● תמר זנדברג ילדה בת

עוד 21 עדכונים

החיים הכפולים של אבא

כשאריאנה נוימן הייתה ילדה בוונצואלה, היא מצאה תעודת זהות ורודה עם תמונה של אביה, בול של היטלר - ושם שכלל לא הכירה ● רק אחרי מותו של האב, היא יצאה למסע בלשי-ספרותי בעקבות התעודה ● אריאנה גילתה שאביה היה יהודי שהסתתר בברלין בזהות בדויה ועבד עבור הנאצים כדי להציל את חייו ● וזו הייתה רק החוליה הראשונה בשרשרת של סודות משפחתיים ● ראיון

עוד 1,227 מילים
טלפון ציבורי שהפך לספריה

הלו, זאת ספריה? הטלפונים הציבוריים מקבלים חיים חדשים

עיריית תל אביב הפכה טלפונים ציבוריים ישנים למיני-ספריות חינמיות לרווחת התושבים ● "אחרי ההתנעה הראשונית זה מתקיים מעצמו, אנשים לוקחים הביתה ספרים ומביאים אחרים שהם לא צריכים"

הערים בישראל, כמו בכל העולם, נעשות צפופות יותר ויותר, המדרכות צרות מלהכיל את כל המשתמשים, והעיריות מחפשות כל דרך לפנות גורמים מיותרים שתופסים מקום על המדרכה.

בנסיבות האלה, זה רק טבעי שעיריית תל אביב התחילה לפנות את תאי הטלפון הציבורי שמפוזרים ברחבי העיר. "העובדים הזרים היו האחרונים שהשתמשו בהם", אומרת נגה שביט, מנהלת מרחב קהילה צפון-מזרח בעירייה, "אבל אפילו הם כבר הפסיקו. לכל אחד היום יש טלפון נייד".

רגע לפני שאחרון תאי הטלפון ייעלם מהמרחב הציבורי, לשביט היה רעיון: להפוך חלק מהם לספרייה קטנה. "זה התחיל בסיור בוקר בשטח עם המשנה למנכ"ל העירייה. ליד הבית שלי יש תא טלפון אחד שאני כל יום עוברת לידו ולא מתייחסת אליו. התרגלנו שהם שם ואנחנו כבר לא רואים אותם.

"כשראיתי תא כזה בסיור סיקרן אותי אם הטלפון עדיין עובד. נכנסתי והרמתי את הטלפון, לא היה צליל חיוג. שאלתי, אם כך, למה הוא שם, והתשובה הייתה שיש תהליך מול בזק שאמור להביא לפינוי של כל התאים.

טלפון ציבורי שהפך לספריה
טלפון ציבורי שהפך לספריה

"מכיוון שהדבר שאני הכי אוהבת בעולם זה לקרוא, ומכיוון שראיתי איך בלונדון עושים שימושים יצירתיים בטלפונים האדומים המיתולוגיים, עלה לי רעיון – להפוך כמה תאים לספריות קטנות ופתוחות לציבור. לשמחתי, קיבלתי אור ירוק".

את הספרים שביט השיגה בעיקר מעודפים מבית אריאלה. בכל תא יש מקום לכ-100 ספרים בערך. "אחרי ההתנעה הראשונית זה מתקיים מעצמו", היא אומרת, "אנשים לוקחים הביתה ספרים ומביאים אחרים שהם רוצים להוציא מהבית. זה עובד מצוין, רוב הזמן אני לא צריכה להתערב".

ארבעה מהתאים שהפכו לספריות ממוקמים בטריטוריה של שביט בשכונות בצפון-מזרח העיר (רמת החייל, אפקה), ארבעה בשכונות הדרום (בשדרות חכמי ישראל שבשכונת שפירא, רחוב מחל בנווה אליעזר ושניים ברחוב נווה שאנן), ושניים ביפו (רחוב הבעש"ט ורחוב פעמונית).

מאות תאים אחרים כבר פונו ממדרכות העיר. עכשיו זה רשמי: מהאסימון שנפל (וגם מהטלכרט) נותר רק הביטוי.

טלפון ציבורי שהפך לספריה
טלפון ציבורי שהפך לספריה
עוד 273 מילים

יורש העצר הסעודי לא משתף פעולה עם הקרקס הנודד של נתניהו ● מצרים מודאגת מהגידול באוכלוסיה ● הפושע הסודאני שישלם על פשעיו ● הנסיך מדובאי שמשגע את הרשת ● ומה קרה לפני 15 שנה

עוד 1,156 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה