רוב הדיקטטורות עולות בסערה על ידי הפיכה צבאית. מנהיג יחיד או קבוצה קטנה המנצלים את מצב החרום בכוח צבאי הנמצא בידיהם. נדירה יותר היא עלייתה של הדיקטטורה על ידי תהליך חקיקה לכאורה דמוקרטי.

פעולה זו נעשית בתמיכתו של חלק מהעם, בעוד החלק השני עומד מבולבל ואינו מבין מה מתרחש לנגד עיניו. היא נעשית גם על ידי חדלון, חולשה ובלבול של הרשויות ושומרי הסף, שאינם עוצרים את היחיד המנסה להשתלט. ועד שהם מבינים מה קרה, זה מאוחר מדי והשינוי בחזרה לדמוקרטיה יהיה כרוך בהרבה מאוד כאב. לתהליך זה יש מספר שלבים הכרחיים המופיעים בסדר כזה או אחר שבלעדיהם יהיה קשה ליחיד לתפוס את השלטון:

1

יצירת אויב חיצוני, אמיתי או מדומיין:
תפקידו של האויב ליצור איום קיומי על העם על מנת להפוך אותו לכנוע ומפוחד. בגרמניה של שנות השלושים הופחד הציבור מפני השתלטות הקומוניסטים (האויב מעבר לגבול והאויב המפלגתי מבפנים). על מנת לחזק את האיום ביימו אירוע בטחוני של שריפת הרייסטאג אותו לכאורה שרפו הקומוניסטים; בטורקיה של ארדואן טופחה מדינת ישראל כאויב אולטימטיבי;

תפקיד האויב ליצור איום קיומי על העם. לחיזוק האיום ביימו בשנות ה-30 בגרמניה ארוע בטחוני של שריפת הרייסטאג, לכאורה בידי הקומוניסטים; בטורקיה של ארדואן ישראל היא האויב האולטימטיבי

בישראל שנות האלפיים נעשה במשך שנים שימוש באיום הגרעין האיראני, ומשזה לא הצליח להפחיד את הציבור הגיעה לפתע מגיפת הקורונה שאפשרה להכריז על איום קיומי.

2

מציאת אויב פנימי היוצר איום על שלמות האומה:
איום והפחדה מפני מיעוט אתני המאיים להשתלט על העם ולגרום לפיצולו, וזאת דווקא בשל השתלבותו המקצועית, הכלכלית והחברתית.

בגרמניה של שנות השלושים היו היהודים האיום הפנימי. בטורקיה של שנות האלפיים היו אלו הכורדים ואילו בישראל אלו הערבים "הנעים בהמונים אל הקלפיות" ו"תומכים בטרור".

3

איום ויצירת אנרכיה:
איום באנרכיה מאפשר להפחיד את הציבור. במקביל נשלחים מסרים מתסיסים לקבוצות אנשים היוצאות משוסות אל הרחוב, מאיימות ופוגעות בברוטליות במתנגדים ויוצרות את מצב האנרכיה.

במקביל מסביר המנהיג לעם כי הוא היחיד שיודע איך להרגיע את הגורמים הסוערים וליצור שקט במערכת. ולא דיברנו על ההמונים המשוסים המתקיפים כל מתנגד, ועל הגסות והברוטליות שהם נוהגים במי שחושב אחרת.

למשל בגרמניה של שנות השלושים עשו זאת גדודי ה-S.A, בטורקיה היו אלו כוחות הבטחון שהתנפלו על המוני המפגינים, ובישראל 2020 נתניהו ואנשיו מתסיסים נאמנים היוצאים לרחובות הפיזיים והווירטואליים ופוגעים בברוטליות במתנגדים, כשבמקביל אדלשטיין וצוותי המו"מ שלו מאיימים באנרכיה אם לא תהיה ממשלת אחדות.

4

משתפי פעולה ומסייעים:
חלקם מתוך אינטרס (כגון גורמים שעושים שיקול מה ירוויחו מתמיכה ביחיד ובמהלך הלא דמוקרטיים במונחים של הכנסה כספית, זכויות על משאבי טבע, תפקיד נחשק, הטבות, השפעה, יתרונות פוליטיים או מדיניים ועוד). ואחרים מתוך חולשה או תמימות, מאפשרים ליחיד לעשות פעולות שיפגעו בשלטון הדמוקרטי, ולעיתים אף משתפים איתו פעולה.

בגרמניה של שנות השלושים היה זה הנשיא הינדנבורג ומפלגות המרכז שאפשרו את הקמת הקואליציה הרעילה ההיא. בטורקיה לאורך שנים היו גורמים מפלגתיים ואחרים שסייעו לארדואן להקים קואליציה שאפשרה לו לצבור כוח, להקטין את כוח הצבא ולבסס את שלטונו.

בגרמניה של שנות השלושים היה זה הנשיא הינדנבורג ומפלגות המרכז שאפשרו את הקמת הקואליציה הרעילה ההיא. בטורקיה היו גורמים שסייעו לארדואן להקים קואליציה שאפשרה לו לצבור כוח

בישראל 2020 עשויים להיות אלו הנשיא ריבלין שמקדם את "מתווה הנשיא" וכחול-לבן בראשות בני גנץ אם יקימו איתו "ממשלת חרום לאומית" ויאפשרו לו להעביר כל חוק שירצה בחסות "מצב החרום".

5

יצירת מצב חירום:
מצב החרום הוא חוליה מרכזית המאפשרת ליצור חקיקה מתאימה שתגביל את חופש הפעולה של האזרחים ותאפשר להגדיל את טווח הפעולה של המנהיג המשתלט על השלטון.

בגרמניה של שנות השלושים יצא "הצו להגנת העם והמדינה" שאפשר להיטלר לאסור קומוניסטים ומתנגדי משטר נוספים. גם בטורקיה 2016 נוצל מצב ההפיכה המדומה או האמתית לשנות סדרי שלטון שעדיין שרדו ותחת צו חרום להחליף את שרידי השלטון הישן. בישראל 2020 תחת חסות "משבר הקרונה" עבר צו האזנות הסתר בלי דיון בהחלטה חד צדדית של הממשל ליתר דיוק של המנהיג בלבד. ובהמשך הוכנס הציבור להסגר, איסור התגודדות והטלת קנסות על מי שמפר אותן.

6

פגיעה בזכויות האדם:
צווי החרום מאפשרים לפגוע בזכויות האדם, בפרטיות, בחופש התנועה ובחשוב מכולם: חופש הביטוי. את איסוף המידע והפגיעה מבצעים מנגנוני בטחון הפועלים מטעם השלטון.

בגרמניה ובטורקיה ניתן לראות חיסול פיזי של עיתונאים וסופרים שהתבטאו נגד השלטון. בישראל עדיין לא.

7

חקיקה – הפיכת המשטר דה פקטו:
החקיקה נותנת למנהיג את לגיטמציה להפיכת המשטר מדמוקרטיה לדיקטטורה תחת חסותו של "מצב החרום". חקיקה זו היא שמבטלת את הפרדת הרשויות וכך מייתרת את הרשות המחוקקת המייצגת את העם, והופכת את המשטר לשלטון יחיד.

בגרמניה בשנות השלושים היה "חוק ההסמכה", בטורקיה 2017 היה זה החוק שהפך את המשטר לנשיאותי, או ליתר דיוק שלטון יחיד, ובישראל 2020 עשה זאת יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, עושה דברו של נתניהו, על ידי סגירת הכנסת.

8

יצירת נאמנות במוסדות המדינה:
פעולה זו נעשית על ידי החלפת אנשים מרכזיים העומדים בראש המערכת, שומרי סף ומערכת המשפט.

בגרמניה של שנות השלושים הוחלפו פקידי המדינה בנאמני השלטון, ביניהם גם אנשי הפרקליטות והרשות השופטת על ידי "חוק הפקידות המקצועית". בטורקיה הוחלפו השופטים במהלך שנות שלטונו של ארדואן. בתחילה כל צמרת בתי המשפט ולאחר מהפכת 2016 פוטרו עוד מאות אלפים מעובדי המדינה שנחשדו בחוסר נאמנות.

ואילו בישראל נעשה התהליך בהדרגה לאורך שנים, נתניהו שהחליף את שומרי הסף, איילת שקד שמינתה שופטים נוחים לה, ואמיר אוחנה עושה דברו של נתניהו שביטל את פעולת הרשות השופטת על ידי צו שאסר על התכנסותה בשל מצב החרום מטעם סמכותו כ"שר המשפטים".

9

דיקטטורה:
לאחר שבוצעו כל השלבים הפך המשטר לשלטון יחיד, הפרדת הרשויות מבוטלת לחלוטין שכן יש רק רשות אחת המבצעת שבראשה עומד שליט יחיד. הרשות המחוקקת בוטלה, אין רשות שופטת אלא כזו שפועלת מטעם המנהיג. זכויות האדם נפגעות, וכל זאת ב"הסכמה" מלאה של העם, שכאמור חלקו מעוניין בשינוי והחלק האחר מבולבל ולא מאמין למה שקורה סביבו.

10

הרוב הדומם:
ומעל לכל, על מנת לייצב את המשטר הדיקטטורי, דרוש הרוב הדומם של העם. הרוב שאינו תומך במשטר דיקטטורי, אבל גם אינו מוכן לעלות על הבריקדות ולסכן את עולמו וחייו למען הדמוקרטיה.

*  *  *

עם סוף מלחמת העולם הראשונה הבינו המדינות הדמוקרטיות כי המשטר הדמוקרטי חלש ופגיע וצריך להגן עליו. הם הקימו את מנגנונים שתפקידם להגן על הדמוקרטיה. מנגנונים אלו הורכבו ממערכות בקרה פורמליות כגון מבקר המדינה, מערכת המשפט, אופוזיציה וחוקה דמוקרטית. ובמקביל אפשרו את תפקודם של מערכות בקרה בלתי פורמליות כגון התקשורת, שלא במקרה מכונה "כלב השמירה של הדמוקרטיה", דעת הקהל וארגוני זכויות אדם.

עם סוף מלחמת העולם הראשונה הבינו המדינות הדמוקרטיות כי המשטר הדמוקרטי חלש ופגיע וצריך להגן עליו. הם הקימו את מנגנונים שתפקידם להגן על הדמוקרטיה

אך נראה שבישראל של שנות האלפיים הכל היה מתוכנן. נתניהו הרס את מנגנוני ומערכות הבקרה הפורמליות על ידי מינוי אנשים מטעמו, קנה שליטה על התקשורת וסירס את כל מנגנוני ההגנה שהדמוקרטיה הציבה כדי להגן על עצמה. כעת נשאר לו רק לחפש את התירוץ המתאים כדי לבצע את המהלכים ההכרחיים שציינו לעיל.

יוצא אם כן ששלבי עליית "הביביזם" ב-2020 דומים בצורה מבהילה לעליית "הנאציזם" ב-1933 וה"ארדואניזם" בשנות האלפיים. אל תשלו את עצמכם – אנחנו בקריסה מלאה של הדמוקרטיה. אלו הדקות האחרונות בהם ניתן להציל אותה מפני שלטון יחיד. זכרו כי מי שאפשרו את קיומו של המשטר הדיקטטורי הוא דווקא הרוב הדומם שקיווה לשמור על חייו השקטים ולא יצא לרחוב.

ד"ר אורית יעל (Orit Yaal) היא חוקרת היסטוריה ומגדר בישראל, מתמחה בזוגיות, מיניות ויחסים בין המינים. מרצה במכללת כנרת ובמסגרות אזרחיות בעלת ניסיון רב בהוראת בני נוער. אני מאמינה כי רוב בני האדם טובים, צריך רק לדעת לכוון אותם לשם וחינוך היא הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. קיבוצניקית ופמיניסטית נשואה באושר ואם לארבעה.

בשבוע שעבר החליט בית משפט השלום בראשל"צ להפוך החלטה קודמת, שאילצה אישה הסובלת מאלימות במשפחה ומאויימת ברצח להיכנס למקלט לנשים בסיכון.

יומיים קודם החליט שופט השלום מנחם מזרחי להכניס את האישה המאוימת למקלט לנשים בסיכון בניגוד לרצונה. לפי טענתו, המדהימה לדעתי, קיים חשש ממשי לחייה של האישה "המעוגן בראיות של ממש", ושמחייב הוצאת צו הגנה. לדבריו, "לא בנקל בית המשפט ינקוט במהלך שיפוטי פטרנליסטי שכזה – אך קדושת החיים עומדת לפני הכל".

כזכור, שופט השלום מנחם מזרחי הורה להכניס אישה המאוימת למקלט לנשים בסיכון בניגוד לרצונה, כי לטענתו קיים חשש ממשי לחייה של האישה "המעוגן בראיות של ממש"

שימו לב לניסוח: החשש לחייה "מעוגן בראיות של ממש", וברור לבית המשפט שחייה – אשר קדושתם "עומדת לפני הכל" לשיטתו – נמצאים בסכנה ברורה ומיידית.

אם כך, כנראה שיש מישהו, עב"ם כלשהו, אשר על פי הערכותיה המבוססות של מערכת אכיפת החוק – המשטרה וגם בית המשפט, הערכות המעוגנות בראיות ממשיות – עלול לרצוח אותה ולסכן את ילדיה.

ולמה עב"ם? אחרת הדעת הייתה נותנת שהדיון כולו היה עוסק במסוכנותו הברורה והמיידית של מחולל הסכנה הנידונה – כלפי האישה, ילדיה והציבור כולו. כי אם מדובר באדם אלים עד כדי כך, מי מבטיח שאלימותו הרצחנית תוגבל רק אל בין כותלי הבית?

הרי אם לא היה עב"ם, המערכת כבר הייתה מוצאת דרך אפקטיבית למנוע את מסוכנותו של האיש המסוכן עצמו, לא ככה?

ואם שיטות המניעה הקיימות גרועות, האזהרות אינן מרתיעות אותו אלא להיפך, וצווי הרחקה מופרים ואינם מועילים – עד כדי כך שאפילו המערכת אינה בוטחת ביעילותם – אולי שווה לחשוב על פתרונות אחרים?

הנה, אני יכולה לחשוב בשלוף, למשל, על פתרון מהפכני ומרחיק לכת: מעצר מיידי עד תום ההליכים של גורם הסכנה. מעצר אשר ירחיק אותו מהאישה ומילדיו בפרט ומהחברה בכלל, עד שיישפט ויורשע וייכנס לכלא. או עד שתשתנה הערכת מסוכנותו ויתפוגגו הראיות הממשיות למסוכנותו ויובהר כי הוא אינו מסכן עוד את חייה ואת שלום כולנו.

ואם, כמו בעלה המסוכן של שירה איסקוב, שמסע הטבח שלו הסתיים בנס רק בפציעתה הקשה, הוא מנסה להפעיל מהמעצר רוצחים שכירים שישלימו את העבודה, אז אולי אפשר להכניסו לבידוד כך שלא יצליח לתקשר עם גורמים שכאלה.

אם יש ראיות ממשיות נגדו, כפי שנטען על ידי מערכות החוק – למה נשאר לחכות בדיוק? תאסרו אותו. למה אתם אוסרים אותה?

כנראה שיש מישהו, עב"ם כלשהו, אשר לפי הערכותיה המבוססות של מערכת אכיפת החוק – המשטרה וגם ביהמ"ש, הערכות המעוגנות בראיות ממשיות – עלול לרצוח אותה ולסכן את ילדיה

אבל הדיון אינו עוסק באיש המסוכן כלל. הדיון עוסק בסכנה הנשקפת לאישה, בקורבנותה הממשית והפוטנציאלית, ובדרכים שבהם היא זו שאמורה ליטול אחריות על המצב ולמלט עצמה מהסכנה. זה כמו לאסור על אישה לצאת מהבית כי יש אנסים ברחובות.

ואז מגיעה השופטת מיכל סער והופכת את ההחלטה, בנימוק כי "לבית המשפט אין סמכות לכפות עליה שהות במקלט לנשים נפגעות אלימות או בדירת מסתור בניגוד לרצונה". עד כאן, טוב ויפה, הגיוני ומתבקש.

אך כאן מגיע חלק נוסף ומדהים לא פחות בהחלטה. תוספת שאמנם לא מחייבת את האישה המאויימת להפוך את חייה מהקצה לקצה בגלל פושע אלים ורוצח בפוטנציה, להתרחק מעירה שלה, מעבודתה וממעגל שכניה, מכריה ותומכיה – אבל מוסרת את ילדיה לחסות שירותי הרווחה.

על פי הדיווח של בר פלג בהארץ, השופטת ציינה כי משום שהאישה היא אם לילדים קטינים והחלטתה עלולה לסכן אותם, היא מצאה לנכון "להורות לשירותי הרווחה לשקול לפעול בהתאם לסמכויותיהם לפי חוק הנוער טיפול והשגחה כדי לשמור ולהגן על הקטינים".

הותרה לפרסום לבקשת ״הארץ״ החלטת ביהמ"ש בעניין האשה המאוימת: "משלא נטען וממילא לא הוכח כי האשה אינה כשירה לקבל החלטה, לבית המשפט אין סמכות לכפות עליה שהות במקלט או בדירת מסתור בניגוד לרצונה"

החלטה הפוכה מזו של השופט מזרחי שטען שהחוק מקנה לו סמכות שכזו >> https://t.co/6sfW1Sk8c1

— Bar Peleg (@bar_peleg) August 9, 2022

או במילים אחרות: אם לא ניתן לכפות עליה לעזוב את ביתה, נעניש אותה בכך שהרווחה תיקח אחריות על ילדיה – כאילו היא זו שמסכנת אותם ולא האב האלים.

אבל הדיון אינו עוסק באיש המסוכן כלל. הדיון עוסק בסכנה הנשקפת לאישה, בקורבנותה הממשית והפוטנציאלית, ובדרכים שבהם היא זו שאמורה ליטול אחריות על המצב ולמלט עצמה מהסכנה

ואם אנחנו כבר דנים בענישת האדם הלא נכון במקרים של אלימות ואיום במשפחה, אולי כדאי להוסיף כמה מילים על מעונות לנשים בסיכון. אחת לכמה שנים עולה אצלי שוב התמיהה, שלא לומר חרון, לגבי הקונספט של המעונות לנשים בסיכון.

הנשים שנרצחות על ידי בעליהן, בני זוגן, הגרוש שלהן, הסטוקר האובססיבי שלהן – בירי, בדקירות, בשחיטה, בטביעה, בחניקה, בעריפה, בשריפה, במכות רצח – הן רק קצה קרחון שעוד איכשהו מדווח לקונית ונכנס לסטטיסטיקה. אבל מקיף אותו אוקיינוס אנונימי שלם של אלימות נגד נשים, ומערכת שלמה שמאפשרת את זה באדישות, אטימות, פטרונות וזלזול.

בסוף יולי 2022, רבאב אבו סיאם, מורה בת 30 מלוד, נורתה למוות לעיני בנותיה, ילדות בנות 3, 5 ו-8, באמצע הרחוב. רבאב התגרשה חודשיים קודם ואויימה על ידי הגרוש שלה, שמשפחתו מוכרת למשטרה. בעבר התלוננה לא פעם על אלימות מצידו והסתתרה מפניו במקלט בדרום הארץ. גם המשטרה וגם רשויות הרווחה ידעו שחייה בסכנה והיא הורחקה מעירה, אך סירבה להשאר רחוקה מבנותיה וחזרה לעיר.

המשטרה ידעה שחייה של רבאב אבו-סיאם (رباب ابو صيام) בסכנה, אך לא הצליחה למנוע את הרצח שלה
אבו סיאם סירבה להיכנס למקלט לנשים מוכות והורחקה מלוד, אך שבה לשם כדי להיות עם בנותיה.
הדיווח של @ran_shimoni ב @Haaretzhttps://t.co/cY9LjYApH1

— Sheren Falah Saab شيرين فلاح صعب (@FalahSaab) July 27, 2022

בתקשורת קראתי את האוקסימורון הבא: "המשטרה, שלא פעלה נגד הגרוש של אבו סיאם, ככל הנראה בהיעדר חשדות ממשיים, הזמינה אותה ביום שישי האחרון לתחנת לוד ושם מסרה לה כי היא בסכנת חיים ממשית".

תחליטו: האישה כן בסכנת חיים ממשית, אבל נגד הגרוש שלה לא היו חשדות ממשיים? אז על סמך מה ביססתם את ההחלטה שחייה בסכנת חיים ברורה ומיידית מידיו? נגד הגבר האלים אי אפשר היה לפעול, אבל קורבן האלימות נדרשה באופן ממשי מאוד לעזוב את ביתה, בנותיה וכל עולמה בגלל אותו אדם שאין נגדו כל חשד מבוסס?

תחליטו: האישה כן בסכנת חיים ממשית, אבל נגד הגרוש שלה לא היו חשדות ממשיים? אז על סמך מה ביססתם את ההחלטה שחייה בסכנת חיים ברורה ומיידית מידיו?

ומה הלקח שהפיקו רשויות הרווחה והחוק מהרצח הטרגי של רבאב אבו סיאם למקרים הבאים? בדיוק את אותו הלקח שהפיקו ממקרי האלימות והרצח שקדמו לרבאב אבו סיאם.

*  *  *

במאי 2022 נרצחה לובוב פוטכין. בן זוגה האלכוהוליסט חנק אותה למוות. בני הזוג היו, כמו במקרים רבים אחרים, "מוכרים למשטרה". האישה גם התלוננה נגדו בעבר על אלימות פיזית כלפיה ועל עבירות מין שביצע בה. למעשה, הוא כבר שהה במעצר על כך בעבר, בשנת 2015, אך התיק נגדו נסגר ללא כתב אישום.

פלא שאשה מבוהלת, שחשופה לטרור ואיומים, מסרבת להתמיד בתלונתה, אם מערכת האכיפה מפקירה אותה כך? במקום להעניש אותו על סמך תלונותיה וחבלותיה בעבר – הוא יצא לחופשי לפגוע בה או בנשים אחרות.

בשעה זו מובאת למנוחות בבית העלמין באשדוד לובה (לובוב) פוטכין ז"ל שנרצחה בשבוע שעבר ע"י בן זוגה. ביתה בת ה-17 הגיעה ללוויה שארגנה חברא קדישא בעיר. הבת הצעירה ביקשה שלא לסקר את הלוויה. pic.twitter.com/9E1GK09kTd

— matan tzuri מתן צורי (@MatanTzuri) May 22, 2022

בספטמבר של שנת 2014 קראתי על נרצחת אחרת, אביטל רוקח. אביטל נפרדה מהגבר שהתעלל בה, אבל זה לא הפריע לו להמשיך לרדוף אותה ולחסלה.

ילדיה סיפרו כי אמם ספגה מידי אביהם אלימות פיזית ומילולית וכי היא חיה בפחד מוות מפניו. לא פעם איים שירצח אותה, ונופף מולה בסכין, גרזן, חבל ומסקינטייפ. שבוע לפני הרצח הכה אותה, נעל אותה בדירתו ואיים לחסלה.

ילדיה של אביטל רוקח סיפרו כי אמם ספגה אלימות פיזית ומילולית וכי היא חיה בפחד מוות מפני אביהם. לא פעם איים לרצחה ונופף מולה בסכין, גרזן וחבל. שבוע לפני הרצח הכה אותה, נעל אותה בדירתו ואיים לחסלה

למרות שאביטל וגם בנה העידו על האלימות והאיום המתמשך כלפיה, ולמרות שהכל התרחש בידיעת המשטרה, הרווחה ומערכת המשפט – האיש שוחרר לחופשי בהסכמת המשטרה. הוא צוייד, כמקובל, בצו ההרחקה הכל כך אפקטיבי, שאיש לא טרח לאכוף.

לא היה כאן מקרה של היעדר סימנים מקדימים, היעדר תלונה, או כל תירוץ אחר שמאפשר להעלים עין ממסכת האלימות הבוטה והרצחנית. הכל היה גלוי וידוע מראש.

האישה גייסה את הכוחות והאומץ האדיר להתלונן – ובכל זאת הופקרה, ומצאה עצמה חסרת אונים וחסרת הגנה לחלוטין מול מערכת אטומה וגבר מסוכן. צירוף קטלני ומעורר חלחלה במיוחד.

ואם לא די בכך הכרעת הדין בעניין הרוצח נמרחה שנים, כשכל אותה עת ילדיו מאויימים על ידו ומפוחדים כי ישלים את המלאכה איתם.

ביהמ"ש המחוזי בירושלים גזר על שמואל דטיאשוילי מאסר עולם בגין רצח אביטל רוקח שהייתה נשואה לו במשך 23 שנים. דטיאשוילי בן ה-51 דקר למוות כ-50 פעמים את רוקח בספטמבר 2014, לאחר שארב לה בחדר המדרגות בכניסה לבניין שבו התגוררה • לתחקיר המקור שנעשה על מקרה הרצח >> https://t.co/dOD73rt6MR pic.twitter.com/oTsCeYkMZQ

— חדשות 13 (@newsisrael13) December 11, 2018

בספטמבר 2016 דועאא אבו שרך נורתה מטווח קצר בראשה על ידי רעול פנים לעיני ארבעת ילדיה. היא נפרדה מבעלה על רקע אלימות קשה כלפיה וכלפי ילדיה, ובכל זאת הותר לו להחזיק שלושה מהם כבני ערובה.

שנתיים קודם הוא חטף אותה וניסה לרצוח אותה בחניקה, ניסיון ממנו נחלצה במאבק, צרחות ומנוסה עם שניים מילדיה. לפני שחוסלה, דועאא קיבלה אינספור איומים ברצח, וילדיה אוימו כי ירצח אותם אם יפגשו אותה.

האישה גייסה את הכוחות והאומץ האדיר להתלונן – ובכל זאת הופקרה, ומצאה עצמה חסרת אונים וחסרת הגנה לחלוטין מול מערכת אטומה וגבר מסוכן. צירוף קטלני ומעורר חלחלה במיוחד

כל זה לא הספיק כדי לעצור ולכלוא את האיש שעולל להם את זה. וזה לא שלא האמינו לה שהיא בסכנה. עובדה, היו מוכנים לממן לה ולילדיה מעון סתרים שתוכל להעלים בו את עצמה, הרחק ממנו ומאיתנו. אבל דועאא הסוררת סירבה לעזוב את כל עולמה מאחור ולכלוא את עצמה ואת ילדיה במקלט לנשים מוכות.

אז הגורמים הממסדיים שהיו אמורים להגן עליה נתנו לה למות.

*  *  *

מאות נשים נרצחו על ידי בני זוגן או בני זוגן לשעבר בעשור וחצי האחרונים.

על פי הערכות גורמי הרווחה, בישראל חיות כ-200,000 נשים מוכות וכ-600 אלף ילדים עדים לאלימות. כמיליון נשים, גברים וילדים כלואים במעגל האלימות. בשנת 2020 נפתחו במשטרת ישראל 326,20 תיקים בגין אלימות בין בני זוג. ב-87% מהתיקים הנפגעת הייתה אישה.

איך יתכן שנשים מוכות, שהממסד מכיר בהתעללות כלפיהן, בסבלן ובאיום הנשקף לחייהן, עד כדי כך שהוא מתקצב עבורן על חשבון המדינה מקלטים בסכומי כסף ניכרים (פעם קראתי שמושקעים 14 אלף שקל בהחזקת כל אישה במקלט, סכום שוודאי התעדכן מאז) – לא עוצר וכולא במקום זאת את הגברים שהתעללו בהן ובילדיהן?

כשמישהו נחשד באיום על איש ציבור בגלל ציוץ או פוסט הוא נעצר ועובר מעקבים וחקירות משטרה. דמן של נשים, שחיות בצל האיום יום יום, ללא הגנה ומאבטחים – סמוק פחות?

המערכת משקיעה בשליפתם של האישה וילדיה מחייהם, מביתם, מעבודתה, ומכל מסגרות חייהם, המשפחה והחברים שלהם – וכולאת אותם במקום סגור, מוסתר, מוקף חומה, מרוחק מכל נפש חיה המוכרת להם, מפוחדים מחשיפה, נאלצים לדור בכפיפה אחת עם קורבנות אלימות וטראומה נוספים בתוך בועה של פחד ופוסט טראומה. וכל זאת כשהגבר המסוכן משוחרר לנפשו. ונעזוב לרגע את מצוקת המקלטים, ואת זה שלא כולן מוגנות בהם. והיו דברים מעולם.

למה כשמוציאים צווי הרחקה נגד גברים מתעללים, איש אינו טורח לאכוף את הצווים? למה מאפשרים לגברים הללו למצוא שעת כושר לרצוח אותן בפועל, בין אם בחרו להימלט למקלט ובין אם לאו?

כדאי לדעת שכל אישה שלישית שנרצחה התלוננה קודם במשטרה. האם הלקח שהופק מהמקרה הטרגי האחרון הוא שיש לטפל בנחישות בגורם הסכנה? שחובה לעצור ולא לשחרר את מי שמבינים שמסכן את חיי אשתו וילדיו? שיש להרחיק את האלימים והמסוכנים מהחברה?

איך יתכן שנשים, שהממסד מכיר בהתעללות כלפיהן, בסבלן ובאיום הנשקף לחייהן מידי אדם אלים ומסוכן, עד כדי תקצוב מקלטים (פעם קראתי שמושקעים 14 אלף שקל בכל אישה במקלט), לא כולא במקומן את הגברים?

הו, לא. מסקנתם, כפי שאנחנו מבינים מהמקרה האחרון, היא שצריך לאלץ ביתר שאת את מי שחייה מאוימים ונמצאים בסכנת מוות – לכלוא עצמה במקלט, והפעם גם בצו משפטי, ואם לא זה, אז לפחות לקחת חסות על ילדיה, ולהעניש גם אותה וגם אותם.

אז נכון, לעתים המשטרה מכירה בסכנה לחיי האישה וילדיה, ולעתים אף מציעה לה "פתרון" – לעזוב את הבית למעון לנשים מוכות. וואלה תודה. המערכת עשתה את שלה. האישה יכולה ללכת. אל מותה.

רונית צח היא עורכת זירת הבלוגים של זמן ישראל. עיתונאית רוב חייה הבוגרים, עם חיבה מיוחדת לטריוויה אקטואלית. אמא לשתי בנות, חתול וחתולה

במקביל לחידוש שיחות הגרעין, ישראל נערכת בחשאי לתקיפת מתקני הגרעין האיראני ולמניעת האפשרות מאיראן לייצר פצצת גרעין. ישראל חשפה בתקשורת את שמו של מדען הגרעין סעיד בורג'י, האחראי על ייצור מנגנון הפצצה, וגורמי מודיעין מערביים מעריכים כי המוסד עשוי להתנקש בחייו.

בווינה התחדשו בסוף השבוע שעבר שיחות הגרעין בין המעצמות לאיראן אחרי חמישה חודשים של הפסקה.

ברקע הדברים המאמץ של הנשיא ביידן והמפלגה הדמוקרטית לנסות ולהגיע לחתימה על ההסכם לפני "בחירות האמצע" לקונגרס בחודש נובמבר.

בווינה התחדשו בסופ"ש שעבר שיחות הגרעין בין המעצמות לאיראן אחרי 5 חודשי הפסקה. ברקע, מאמצי ביידן והמפלגה הדמוקרטית לנסות להגיע לחתימה על ההסכם לפני "בחירות האמצע" לקונגרס בנובמבר

הממשל מנסה גם לקרר את המתיחות בין ישראל לחזבאללה בעקבות המחלוקות על הגבול הימי בין לבנון לישראל, בעוד עימות צבאי חדש נוצר בין ישראל לג'יהאד האסלאמי בגבול רצועת עזה.

גורמים בכירים בממשל ביידן מביעים פסימיות לגבי תוצאות השיחות. ויתורים אמריקאים לאיראן במשא ומתן עלולים לפגוע במפלגה הדמוקרטית בבחירות לקונגרס ולעורר את זעמה של ישראל.

מקורות מדיניים בכירים בירושלים מעריכים כי המשא ומתן כבר הגיע לסף מיצוי וכי לא  נותרו עוד היבטים לדון בהם. לכישלון המשא ומתן יהיו השלכות אזוריות חמורות שעלולות להביא להסלמה, אבל איראן בטוחה בכוחה והתרגלה כבר למשטר הסנקציות.

ישראל עוקבת בדקדקנות אחר ההתפתחויות וכבר נערכת לתרחיש הגרוע ביותר. ההכנות לאופציה הצבאית של תקיפת מתקני הגרעין באיראן נמשכות במלוא הקצב על ידי צה"ל. במקביל המוסד הישראלי נערך למבצעים חשאיים חדשים על אדמת איראן כדי לסכל את ייצור פצצת הגרעין הראשונה.

ישראל עוקבת בדקדקנות אחר ההתפתחויות בשיחות הגרעין וכבר נערכת לתרחיש הגרוע ביותר.
ההכנות לאופציה הצבאית של תקיפת מתקני הגרעין באיראן נמשכות במלוא הקצב על ידי צה"ל, במקביל המוסד הישראלי נערך למבצעים חשאיים חדשים על אדמת איראן כדי לסכל את ייצור פצצת הגרעין הראשונה. pic.twitter.com/8KJ2UK3Kqz

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) August 7, 2022

השופר של המוסד

על פי גורמי מודיעין מערביים, ערוץ האופוזיציה האיראני "איראן אינטרנשיונל" משמש מדי פעם להעברת מסרים של המוסד הישראלי לשלטונות איראן ול"משמרות המהפכה".

על פי גורמי מודיעין מערביים, ערוץ האופוזיציה האיראני "איראן אינטרנשיונל" משמש מדי פעם להעברת מסרים של המוסד הישראלי לשלטונות איראן ול"משמרות המהפכה"

בחודשים האחרונים גברה הפופולריות של הערוץ המשדר מלונדון במימון סעודי בעקבות המידע הבלעדי שהוא משדר על פעילות המוסד הישראלי באיראן וכלי תקשורת רבים מצטטים את דיווחיו.

פרשן איראני המתגורר בלונדון אומר כי המידע  הבלעדי יכול להגיע לערוץ רק מגורמי ביטחון ישראלים בכירים או מארגון האופוזיציה האיראני "מוג'אהדין חלק", שנטען שהוא קשור למוסד הישראלי. בכל מקרה מדובר במידע אמין שהאיראנים לא הצליחו עד כה להפריכו.

בשבוע שעבר חשף ערוץ "איראן אינטרנשיונל" כי האיש שעומד בראש המערכת לייצור ראשי נפץ גרעיניים עבור איראן הינו מדען בשם סעיד בורג'י.

האופוזיציה האיראנית טוענת: זהו המומחה של טהרן להרכבת פצצות אטום
אתר החדשות "איראן אינטרנשיונל" פרסם תחקיר על סעיד בורג'י, מומחה הנשק הגרעיני של טהרן.
הבכיר עבד תחת מוחסן פחריזשדה שחוסל בשנת 2020 וכים נחשב לסמכות המרכזית במדינה להרכבת ראשי נפץ גרעיניים https://t.co/WIArakbMxj

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) August 7, 2022

מיהו סעיד בורג'י?

סעיד בורג'י הינו בעליה של חברת SPND, שהיא בעצם חברה ביטחונית העובדת עם משרד הביטחון האיראני והיא ממשיכת דרכו של "פרוייקט עמאד" הסודי שהוקם לשם ייצור פצצת הגרעין האיראנית.

יש לו ניסיון בפיתוח טילים ובפיצוצים גרעיניים ועל פי הדיווח בערוץ "איראן אינטרנשיונל" הוא היה מעורב בניסוי הגרעיני באתר הגרעיני אבאדה דרומית לאספאהן באיראן.

סעיד בורג'י הוא בעלי SPND, חברה ביטחונית העובדת עם משרד הביטחון האיראני וממשיכת דרכו של "פרוייקט עמאד" הסודי, שהוקם לשם ייצור פצצת הגרעין האיראנית

סעיד בורג'י עבד בפרוייקט הזה לצידו של מוחסן פחרי-זאדה, אבי פצצת הגרעין האיראנית שחוסל, על פי מקורות זרים, בידי המוסד הישראלי בנובמבר 2020, והוא ראש המערכת שפועלת לייצור ראשי נפץ גרעיניים. המודיעין האמריקאי חשף את פעילות חברת SPND בשנת 2011.

שלוש שנים לאחר מכן הכניסה ארה"ב את החברה לרשימה השחורה שלה. האיראנים מונעים עד היום מפקחי סבב"א, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, להיכנס למתקני החברה באיראן.

עוד דיווח "איראן אינטרנשיונל" כי סעיד בורג'י עבד בעבר במתקן הגרעין פרצ'ין עם שני מדעני גרעין רוסים.

במקביל לחידוש שיחות הגרעין, ישראל נערכת בחשאי לתקיפת מתקני הגרעין האיראני ולמניעת האפשרות מאיראן לייצר פצצת גרעין.
ישראל חשפה בתקשורת את שמו של מדען הגרעין סעיד בורג'י האחראי על ייצור מנגנון הפצצה וגורמי מודיעין מערביים מעריכים כי המוסד עשוי להתנקש בחייו. pic.twitter.com/gSFi8jd995

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) August 7, 2022

בקיץ 2018 לאחר שהאיראנים הבינו כי ישראל חשפה את פרוייקט "עמאד" הם הרסו את שדה הניסויים הגרעינים באבאדה.

ערוץ הטלגרם של "משמרות המהפכה" דיווח בשבוע שעבר כי פרוייקט "עמאד"  מתנהל באתר העשרת האורניום בפורדו וכי אם ישראל תתקוף את אתר ההעשרה המרכזי בנתנז, איראן תקבל החלטה מהירה להפוך את תכנית הגרעין שלה לתכנית לנשק גרעיני. לטענת הערוץ, איראן תעשה זאת באמצעות שרשרת צנטריפוגות מתקדמות מסוג 6-IR שהתקינה מתחת לקרקע בפורדו.

גורמים יודעי דבר אומרים כי חשיפת שמו של המדען סעיד בורג'י והפירסום הגדול שהוא קיבל הינם "אות אזהרה" לבורג'י מהמוסד הישראלי כי הוא על הכוונת של הארגון וכי כדאי לו לחדול מפעילותו הגרעינית לפני שיחוסל.

ערוץ הטלגרם של "משמרות המהפכה" דיווח כי פרוייקט "עמאד"  מתנהל באתר העשרת האורניום בפורדו וכי אם ישראל תתקוף את אתר ההעשרה המרכזי בנתנז, איראן תהפוך את תכנית הגרעין שלה לתכנית לנשק גרעיני

על פי הנטען במקורות זרים ישראל חיסלה בחודשים האחרונים מספר מדענים איראנים שעסקו בייצור טילים וכטב"מים.

בעקבות ביקור ביידן בישראל והמחלוקות בין ישראל לממשל על הדרך לעצור את פרוייקט הגרעין האיראני, המוסד מתמקד כעת במה שנקרא "קבוצת הנשק", שהיא הגוף האחראי על ייצור מנגנון הפיצוץ הגרעיני. זאת לאחר שאיראן השיגה כבר את כמות האורניום המועשר הדרושה לה כדי לייצר את פצצת הגרעין הראשונה שלה.

המדען סעיד בורג'י הינו חלק חשוב מ"קבוצת הנשק" ואין ספק שהפסקת פעילותו תעכב את איראן בייצור הפצצה.

מתן הכשר דתי לייצור פצצה גרעינית

במשך שנים רבות טענו בכירים איראנים כי לאיראן אין שום כוונה לייצר פצצה גרעינית וכי המנהיג העליון עלי ח'מינאי אף פרסם פסקה הלכה (פתווא) בנושא האוסר על ייצור נשק להשמדה המונית.

עכשיו מתחילים להישמע בגלוי קולות אחרים באיראן, שייתכן שהם נועדו להכשיר את דעת הקהל לשינוי רשמי במדיניות של איראן.

חבר הפרלמנט האיראני מוחמד רידא צבאריאן באפקי אמר בשבוע שעבר כי ייתכן שחברי הפרלמנט יגישו בקשה למנהיג העליון עלי ח'מינאי לבטל את פסקה ההלכה שקבע בדבר איסור ייצור נשק להשמדה המונית.

חבר הפרלמנט האיראני מוחמד רידא צבאריאן באפקי: ייתכן שחברי הפרלמנט יגישו בקשה למנהיג העליון ח'מינאי לבטל את פסקה ההלכה שקבע בדבר איסור ייצור נשק להשמדה המונית.
"האויב צריך לדעת שאם הוא ימשיך באיומיו נדרוש מהמנהיג העליון ח'מינאי לבטל את פסק ההלכה שלו האוסר על ייצור נשק גרעיני" pic.twitter.com/arNY3JVHFm

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) August 7, 2022

"האויב צריך לדעת שאם הוא ימשיך בחוצפתו ובאיומיו נדרוש מהמנהיג העליון עלי ח'מינאי לבטל את פסק ההלכה שלו האוסר על ייצור נשק גרעיני", הוא אמר לאמצעי תקשורת באיראן.

כמה ימים לפניו אמר מוחמד אסלאמי, ראש סוכנות לאנרגיה אטומית האיראנית לסוכנות הידיעות "פארס" כי לאיראן יש את היכולת הטכנית לייצר פצצת גרעין "אך היא אינה מתכוונת לעשות זאת".

במשך שנים טענו בכירים איראנים כי לאיראן אין כוונה לייצר פצצה גרעינית. המנהיג העליון ח'מינאי אף פרסם פסקה הלכה האוסר על ייצור נשק להשמדה המונית. עכשיו נשמעים קולות אחרים, אולי להכשרת דעת הקהל

ההחלטה לייצר נשק גרעיני הינה של המנהיג העליון עלי ח'מינאי. כרגע אין שום מידע מודיעיני מוצק לישראל או לארה"ב כי נפלה ההחלטה בצמרת האיראנית על ייצור הפצצה הגרעינית הראשונה, אבל ישנם בשטח סימנים מעוררים דאגה. פעילותו של מדען הגרעין סעיד בורג'י ב"קבוצת הנשק" היא אחד מהם.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)