עליית הביביזם

הפגנת תמיכה בארדואן (צילום: AP Photo/Olivier Matthys)
AP Photo/Olivier Matthys
הפגנת תמיכה בארדואן

רוב הדיקטטורות עולות בסערה על ידי הפיכה צבאית. מנהיג יחיד או קבוצה קטנה המנצלים את מצב החרום בכוח צבאי הנמצא בידיהם. נדירה יותר היא עלייתה של הדיקטטורה על ידי תהליך חקיקה לכאורה דמוקרטי.

פעולה זו נעשית בתמיכתו של חלק מהעם, בעוד החלק השני עומד מבולבל ואינו מבין מה מתרחש לנגד עיניו. היא נעשית גם על ידי חדלון, חולשה ובלבול של הרשויות ושומרי הסף, שאינם עוצרים את היחיד המנסה להשתלט. ועד שהם מבינים מה קרה, זה מאוחר מדי והשינוי בחזרה לדמוקרטיה יהיה כרוך בהרבה מאוד כאב. לתהליך זה יש מספר שלבים הכרחיים המופיעים בסדר כזה או אחר שבלעדיהם יהיה קשה ליחיד לתפוס את השלטון:

1

יצירת אויב חיצוני, אמיתי או מדומיין:
תפקידו של האויב ליצור איום קיומי על העם על מנת להפוך אותו לכנוע ומפוחד. בגרמניה של שנות השלושים הופחד הציבור מפני השתלטות הקומוניסטים (האויב מעבר לגבול והאויב המפלגתי מבפנים). על מנת לחזק את האיום ביימו אירוע בטחוני של שריפת הרייסטאג אותו לכאורה שרפו הקומוניסטים; בטורקיה של ארדואן טופחה מדינת ישראל כאויב אולטימטיבי;

תפקיד האויב ליצור איום קיומי על העם. לחיזוק האיום ביימו בשנות ה-30 בגרמניה ארוע בטחוני של שריפת הרייסטאג, לכאורה בידי הקומוניסטים; בטורקיה של ארדואן ישראל היא האויב האולטימטיבי

בישראל שנות האלפיים נעשה במשך שנים שימוש באיום הגרעין האיראני, ומשזה לא הצליח להפחיד את הציבור הגיעה לפתע מגיפת הקורונה שאפשרה להכריז על איום קיומי.

2

מציאת אויב פנימי היוצר איום על שלמות האומה:
איום והפחדה מפני מיעוט אתני המאיים להשתלט על העם ולגרום לפיצולו, וזאת דווקא בשל השתלבותו המקצועית, הכלכלית והחברתית.

בגרמניה של שנות השלושים היו היהודים האיום הפנימי. בטורקיה של שנות האלפיים היו אלו הכורדים ואילו בישראל אלו הערבים "הנעים בהמונים אל הקלפיות" ו"תומכים בטרור".

3

איום ויצירת אנרכיה:
איום באנרכיה מאפשר להפחיד את הציבור. במקביל נשלחים מסרים מתסיסים לקבוצות אנשים היוצאות משוסות אל הרחוב, מאיימות ופוגעות בברוטליות במתנגדים ויוצרות את מצב האנרכיה.

במקביל מסביר המנהיג לעם כי הוא היחיד שיודע איך להרגיע את הגורמים הסוערים וליצור שקט במערכת. ולא דיברנו על ההמונים המשוסים המתקיפים כל מתנגד, ועל הגסות והברוטליות שהם נוהגים במי שחושב אחרת.

למשל בגרמניה של שנות השלושים עשו זאת גדודי ה-S.A, בטורקיה היו אלו כוחות הבטחון שהתנפלו על המוני המפגינים, ובישראל 2020 נתניהו ואנשיו מתסיסים נאמנים היוצאים לרחובות הפיזיים והווירטואליים ופוגעים בברוטליות במתנגדים, כשבמקביל אדלשטיין וצוותי המו"מ שלו מאיימים באנרכיה אם לא תהיה ממשלת אחדות.

4

משתפי פעולה ומסייעים:
חלקם מתוך אינטרס (כגון גורמים שעושים שיקול מה ירוויחו מתמיכה ביחיד ובמהלך הלא דמוקרטיים במונחים של הכנסה כספית, זכויות על משאבי טבע, תפקיד נחשק, הטבות, השפעה, יתרונות פוליטיים או מדיניים ועוד). ואחרים מתוך חולשה או תמימות, מאפשרים ליחיד לעשות פעולות שיפגעו בשלטון הדמוקרטי, ולעיתים אף משתפים איתו פעולה.

בגרמניה של שנות השלושים היה זה הנשיא הינדנבורג ומפלגות המרכז שאפשרו את הקמת הקואליציה הרעילה ההיא. בטורקיה לאורך שנים היו גורמים מפלגתיים ואחרים שסייעו לארדואן להקים קואליציה שאפשרה לו לצבור כוח, להקטין את כוח הצבא ולבסס את שלטונו.

בגרמניה של שנות השלושים היה זה הנשיא הינדנבורג ומפלגות המרכז שאפשרו את הקמת הקואליציה הרעילה ההיא. בטורקיה היו גורמים שסייעו לארדואן להקים קואליציה שאפשרה לו לצבור כוח

בישראל 2020 עשויים להיות אלו הנשיא ריבלין שמקדם את "מתווה הנשיא" וכחול-לבן בראשות בני גנץ אם יקימו איתו "ממשלת חרום לאומית" ויאפשרו לו להעביר כל חוק שירצה בחסות "מצב החרום".

5

יצירת מצב חירום:
מצב החרום הוא חוליה מרכזית המאפשרת ליצור חקיקה מתאימה שתגביל את חופש הפעולה של האזרחים ותאפשר להגדיל את טווח הפעולה של המנהיג המשתלט על השלטון.

בגרמניה של שנות השלושים יצא "הצו להגנת העם והמדינה" שאפשר להיטלר לאסור קומוניסטים ומתנגדי משטר נוספים. גם בטורקיה 2016 נוצל מצב ההפיכה המדומה או האמתית לשנות סדרי שלטון שעדיין שרדו ותחת צו חרום להחליף את שרידי השלטון הישן. בישראל 2020 תחת חסות "משבר הקרונה" עבר צו האזנות הסתר בלי דיון בהחלטה חד צדדית של הממשל ליתר דיוק של המנהיג בלבד. ובהמשך הוכנס הציבור להסגר, איסור התגודדות והטלת קנסות על מי שמפר אותן.

6

פגיעה בזכויות האדם:
צווי החרום מאפשרים לפגוע בזכויות האדם, בפרטיות, בחופש התנועה ובחשוב מכולם: חופש הביטוי. את איסוף המידע והפגיעה מבצעים מנגנוני בטחון הפועלים מטעם השלטון.

בגרמניה ובטורקיה ניתן לראות חיסול פיזי של עיתונאים וסופרים שהתבטאו נגד השלטון. בישראל עדיין לא.

7

חקיקה הפיכת המשטר דה פקטו:
החקיקה נותנת למנהיג את לגיטמציה להפיכת המשטר מדמוקרטיה לדיקטטורה תחת חסותו של "מצב החרום". חקיקה זו היא שמבטלת את הפרדת הרשויות וכך מייתרת את הרשות המחוקקת המייצגת את העם, והופכת את המשטר לשלטון יחיד.

בגרמניה בשנות השלושים היה "חוק ההסמכה", בטורקיה 2017 היה זה החוק שהפך את המשטר לנשיאותי, או ליתר דיוק שלטון יחיד, ובישראל 2020 עשה זאת יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, עושה דברו של נתניהו, על ידי סגירת הכנסת.

8

יצירת נאמנות במוסדות המדינה:
פעולה זו נעשית על ידי החלפת אנשים מרכזיים העומדים בראש המערכת, שומרי סף ומערכת המשפט.

בגרמניה של שנות השלושים הוחלפו פקידי המדינה בנאמני השלטון, ביניהם גם אנשי הפרקליטות והרשות השופטת על ידי "חוק הפקידות המקצועית". בטורקיה הוחלפו השופטים במהלך שנות שלטונו של ארדואן. בתחילה כל צמרת בתי המשפט ולאחר מהפכת 2016 פוטרו עוד מאות אלפים מעובדי המדינה שנחשדו בחוסר נאמנות.

ואילו בישראל נעשה התהליך בהדרגה לאורך שנים, נתניהו שהחליף את שומרי הסף, איילת שקד שמינתה שופטים נוחים לה, ואמיר אוחנה עושה דברו של נתניהו שביטל את פעולת הרשות השופטת על ידי צו שאסר על התכנסותה בשל מצב החרום מטעם סמכותו כ"שר המשפטים".

9

דיקטטורה:
לאחר שבוצעו כל השלבים הפך המשטר לשלטון יחיד, הפרדת הרשויות מבוטלת לחלוטין שכן יש רק רשות אחת המבצעת שבראשה עומד שליט יחיד. הרשות המחוקקת בוטלה, אין רשות שופטת אלא כזו שפועלת מטעם המנהיג. זכויות האדם נפגעות, וכל זאת ב"הסכמה" מלאה של העם, שכאמור חלקו מעוניין בשינוי והחלק האחר מבולבל ולא מאמין למה שקורה סביבו.

10

הרוב הדומם:
ומעל לכל, על מנת לייצב את המשטר הדיקטטורי, דרוש הרוב הדומם של העם. הרוב שאינו תומך במשטר דיקטטורי, אבל גם אינו מוכן לעלות על הבריקדות ולסכן את עולמו וחייו למען הדמוקרטיה.

*  *  *

עם סוף מלחמת העולם הראשונה הבינו המדינות הדמוקרטיות כי המשטר הדמוקרטי חלש ופגיע וצריך להגן עליו. הם הקימו את מנגנונים שתפקידם להגן על הדמוקרטיה. מנגנונים אלו הורכבו ממערכות בקרה פורמליות כגון מבקר המדינה, מערכת המשפט, אופוזיציה וחוקה דמוקרטית. ובמקביל אפשרו את תפקודם של מערכות בקרה בלתי פורמליות כגון התקשורת, שלא במקרה מכונה "כלב השמירה של הדמוקרטיה", דעת הקהל וארגוני זכויות אדם.

עם סוף מלחמת העולם הראשונה הבינו המדינות הדמוקרטיות כי המשטר הדמוקרטי חלש ופגיע וצריך להגן עליו. הם הקימו את מנגנונים שתפקידם להגן על הדמוקרטיה

אך נראה שבישראל של שנות האלפיים הכל היה מתוכנן. נתניהו הרס את מנגנוני ומערכות הבקרה הפורמליות על ידי מינוי אנשים מטעמו, קנה שליטה על התקשורת וסירס את כל מנגנוני ההגנה שהדמוקרטיה הציבה כדי להגן על עצמה. כעת נשאר לו רק לחפש את התירוץ המתאים כדי לבצע את המהלכים ההכרחיים שציינו לעיל.

יוצא אם כן ששלבי עליית "הביביזם" ב-2020 דומים בצורה מבהילה לעליית "הנאציזם" ב-1933 וה"ארדואניזם" בשנות האלפיים. אל תשלו את עצמכם – אנחנו בקריסה מלאה של הדמוקרטיה. אלו הדקות האחרונות בהם ניתן להציל אותה מפני שלטון יחיד. זכרו כי מי שאפשרו את קיומו של המשטר הדיקטטורי הוא דווקא הרוב הדומם שקיווה לשמור על חייו השקטים ולא יצא לרחוב.

ד"ר אורית יעל (Orit Yaal) חוקרת היסטוריה חברתית ומגדרית. היא משתמשת בתקשורת ההמונים של התקופה כמקור להבנת החברות הנחקרות. להנאתה לומדת כל החיים, לפרנסתה מרצה במכללה אקדמית כנרת, לשלמות נפשה מרצה אקטיביסטית במסגרות אזרחיות (פורום מיכל סלה, מכינות קד"צ), פובליציסטית בעיתונות החופשית ונואמת בכיכרות. בחייה הפרטיים קיבוצניקית, פמיניסטית נשואה ואם לארבעה. מאמינה בשוויון חברתי, כלכלי ופוליטי, כי רוב בני האדם טובים צריך רק ללתת להם את הכלים להראות את הטוב הזה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
8
גיבוב של כל כך הרבה דברי הבל במאמר אחד ובמסווה פסאודו אינטלקטואלי, תוך ניצול לרעה של התואר האקדמי והמעמד, לא קראתי מזה זמן רב. לא בכדי אנו מצויים היום במשבר חמור של הלגיטימציה ובראשו ע... המשך קריאה

גיבוב של כל כך הרבה דברי הבל במאמר אחד ובמסווה פסאודו אינטלקטואלי, תוך ניצול לרעה של התואר האקדמי והמעמד, לא קראתי מזה זמן רב.
לא בכדי אנו מצויים היום במשבר חמור של הלגיטימציה ובראשו עומדת האקדמיה שאיננה מתארת מציאות, אלא יוצרת מציאות על תשתית פוליטית-אידאולוגית.
אם הגברת חוקרת, היכן האסמכתאות המגוונות למעט תקשורת מונוליתית? היכן מגוון המקורות? היכן התהליך המחקרי "האובייקטיבי"?
לגיטימי לחלוטין להחזיר בדעות משלך, גברתי הדוקטור, אך ברגע שאת פותחת מאמר דעה בהצגת התואר האקדמי שלך, את למעשה מציגה את עצמך הסמכות ולא כאדם
פרטי בעל דעה.
זאת גניבת דעת ויצירת תודעה כוזבת בהתגלמותן.
הסכנה הגדולה הטמונה בפרסום של כל שוכן מגדל השן האקדמי היא לעשות מניפולציה ב"מדע" כפי שאנו רואים בדברי ההבל הללו. לוקחים גרעין של אמת, קרי: החלק התיאורטי ומפתחים אותו למניפסט שקרי וחסר כל יושרה אינטלקטואלית.
אני מאוד ממליצה להרחיק מבט לעבר ארצות הברית, משם שואבת המגדרית את האידאולוגיה המרקסיסטית האקדמית, ולהבין שכל!!! מילה שנכתבה על ידה נכונה כמפתח למנעול וככפםה ליד, לגבי הפרוגרסיה האמריקאית השולטת באקדמיה והיא בבחינת אורים ותומים עבור הדוקטורית.
הליברליזם נעלם לחלוטין משורות השמאל הפוסט מודרניסטי ותחתיו עלה וצמח עשב שוטה של צמצום המחשבה, אובדן החירות האינטלקטואלית ובגידת האינטלקטואלים.
האקדמיה שמטרתה המרכזית היא הנחלת ידע והרחבת הדעת, הפכה היום לתנועה פוליטית בעלת מאפיינים מרקסיסטיים הפשיסטים היוצרת אינדוקטרינציה של הדורות הבאים.
לכן, כל מילה שנכתבה על ידי המגדרית, נכונה למה שהיה פעם שמאל נאור והיום הוא תנועה פוליטית טוטליטרית.
וכיאה למדע אסיים בניסוי: נסו להיות "ביביסט" מוצהר וגלוי באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית בירושלים, במכללת ספיר או באוניברסיטת חיפה.
I rest my case

הי אורית, הפוסט שלך עתיק במונחי ימי קורונה אלה, 11 וחצי חודשים! אני מציע לעדכן אותו ולהוסיף את פוטין ברוסיה במיוחד בנושא הטבח בבית הספר ברוסיה ש"הצית" את המלחמה נגד צ'צ'ניה והריסתה של ג... המשך קריאה

הי אורית, הפוסט שלך עתיק במונחי ימי קורונה אלה, 11 וחצי חודשים! אני מציע לעדכן אותו ולהוסיף את פוטין ברוסיה במיוחד בנושא הטבח בבית הספר ברוסיה ש"הצית" את המלחמה נגד צ'צ'ניה והריסתה של גרוזני הבירה. היו עדויות לניסיון נוסף לפוצץ בנינים ע"י שליחי המשטרה החשאית. גם הפגיעה בתיאטרון הייתה כנראה מתוכננת ע"י שליחי הקרמלין. יצירת אויב פנימי קלאסי… התוצאה: פוטין השתלט על רוסיה ופירק את הדמוקרטיה הצעירה שעשתה בקושי את צעדיה הראשונים.

אין מה להשוות את ביבי לארדואן, כי את לא מציינת משהו חשוב, מושג שלשמאלנים קשה מאוד להגות: ארדואן הוא אסלאמיסט. א-ס-ל-א-מ-י-ז-ם ותמיכתו בטרור אסלאמי לא נזכרת כאן. שום מילה על אסלאמיזציה. ... המשך קריאה

אין מה להשוות את ביבי לארדואן, כי את לא מציינת משהו חשוב, מושג שלשמאלנים קשה מאוד להגות: ארדואן הוא אסלאמיסט. א-ס-ל-א-מ-י-ז-ם ותמיכתו בטרור אסלאמי לא נזכרת כאן. שום מילה על אסלאמיזציה. למה? כי השמאלנים תמיד כותבים מה שנוח להם ולתקינות הפוליטית שלהם. האסלאמיזם של ארדואן דומה מאוד לזה של החמאס. וכמובן באירופה תמכו בזמנו בעלייתו של ארדואן בגלל שהאמינו בתיאוריה שיצאה מהאקדמיה השמאלנית, "אסלאם דמוקרטי". את זה שכחת להגיד. חוץ מזה, את מזרחנית מומחית לתורכיה? לא נראה לי.

ברצוני להוסיף. אין בישראל חוקה מצב המאפשר חקיקה ברוב מוחלט של 2 חכים דהיינו 61 חכים מול 58. יש רק בית מחוקקים אחד. לעומת שניים שאחד מפקח על השני. חקיקה כזו היא לגיטימית בישראל והמגן ... המשך קריאה

ברצוני להוסיף.
אין בישראל חוקה מצב המאפשר חקיקה ברוב מוחלט של 2 חכים דהיינו 61 חכים מול 58. יש רק בית מחוקקים אחד. לעומת שניים שאחד מפקח על השני.
חקיקה כזו היא לגיטימית בישראל והמגן היחיד הוא בגץ.
כמו כן אין בישראל הפרדה מוחלטת בין דת למדינה כמו בארהב צרפת ועוד.
אי לכך השוואה בין ישראלצאחת לאחת מול דמוקרטיות נאורות אינו נכון מלכתחילה.
ביבי חותר למצב שכמו ברוסיה טורקיה ואף באיראן מתקיימות בחירות אך הן הסממן הדמוקרטי היחיד. יש בתי נבחרים הכפופים לשליט ונדרש רוב פצפון להעביר כל מה שהמנהיג רוצה.
למעשה מתקימת דמוקרטיה מזויפת.
צביה רוטמן

עוד 1,083 מילים ו-8 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 16 באפריל 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־192 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

הרמטכ"ל: "שיגור של כל כך הרבה טילים וכטב"מים לשטח ישראל ייענה בתגובה"

מיקי זוהר: התקיפה הישראלית ברפיח התעכבה בשל הרצון להגיע להסכם עם חמאס ● דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית: כמות האספקה המועברת לרצועה גדלה משמעותית בימים האחרונים ● "וול סטריט ג'ורנל": גורמים בארצות הברית ובמערב מעריכים שישראל תגיב במהירות למתקפה האיראנית ● צה"ל: שם המבצע לסיכול המתקפה האיראנית – מגן ברזל

עוד 43 עדכונים

רגע של בהירות אסטרטגית

ההתקפה האיראנית המסיבית על ישראל בבוקר ה-14 אפריל היא רגע של בהירות אסטרטגית לישראל.

האתגר המאיים ביותר על ישראל היא איראן, והמרחב בו מתממש האיום הוא אווירי: טילים וכלי טייס בלתי מאוישים. כשלאיראן תהיה יכולת להרכיב ראשי נפץ גרעיניים על טיליה, יהפוך האיום הזה לקיומי ממש.

ד"ר אהוד ערן הוא עמית נלווה במרכז לביטחון בינ"ל ושת"פ באוניברסיטת סטנפורד וחבר ועד מנהל במכון מיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
בהירות אסטרטגית מחייבת קוהרנטיות בין רעיונות למציאות אותה רוצים לשנות. 1. תנאי ראשון הוא קיום דמוקרטיה עם הנהגה נחושה שזוכה לתמיכה רחבה לשינוי. אבל, בישראל אין דמוקרטיה ליברלית, יש פשי... המשך קריאה

בהירות אסטרטגית מחייבת קוהרנטיות בין רעיונות למציאות אותה רוצים לשנות.
1. תנאי ראשון הוא קיום דמוקרטיה עם הנהגה נחושה שזוכה לתמיכה רחבה לשינוי. אבל, בישראל אין דמוקרטיה ליברלית, יש פשיזם מושחתי כככ, משיחיים של טרנספר ומשתמטים ואתגר גדול לייצב קואליציה של שיקום פנימי.
2. ישראל צריכה להחזיר את החטופים (אמון במדינה) ואת העקורים/הביטחון לאורך הגבולות (ריבונות בשטחה) ובאיו"ש. מבחינה קיומית זה דחוף יותר מאירן והסדרים אזוריים. האם ניתן להתחיל אזורית, בפרק זמן מהיר מספיק בשביל להחזיר את העקורים? או שהלחץ לבסס ביטחון גבולות ולהחזיר עקורים עד תחילת שנת הלימודים/לפני בחירות בארה"ב גדול יותר? כנראה השני …
3. בשני הצדדים יש פונדמנטליסטים עם ווטו אלים על כל הסדרה. אין מנגנונים לנטרל את הקיצונים. לא הצליחו כל שנות אוסלו, וכיום התמיכה בחמאס כיורש הרשות והתמיכה בימין הלאומני בישראל חזקה.
4. המאבק הגיאופוליטי בציר סעודיה-מצרים-נסיכויות-ירדן-ישראל-ארה"ב מול אירן-מיליציות-רוסיה-סין (גם בהקשרי אוקראינה וכו, לא רק הגמוניה במזה"ת ופטרודולר) אינו מאפשר הסדרה של פשרות גדולות או הרתעה חזקה שתבטיח יציבות תומכת שינוי גדול. רק הסכם גדול בין הצירים, או כוח גדול מול הציר שכנגד יאפשרו הסדרה כבסיס ליציבות ולא כמקור לעימות גדול על רקע תפוצת נשק מתקדם וגרעין…

ומה אם הפלסטינאים לא רוצים הסדר? והם לא רוצים הסדר. הרי ניסינו מספר פעמים לסיים את השליטה על הפלסטינאים, אך נתקלנו בקיר, ואני לא רואה איך זה משתנה. כל השאר אפשרי, אך עם הפלסטינאים אני ל... המשך קריאה

ומה אם הפלסטינאים לא רוצים הסדר? והם לא רוצים הסדר. הרי ניסינו מספר פעמים לסיים את השליטה על הפלסטינאים, אך נתקלנו בקיר, ואני לא רואה איך זה משתנה.
כל השאר אפשרי, אך עם הפלסטינאים אני לא רואה רצון מצידם להגיע להסדר כלשהו. ועם הזמן, הטרור, ה- 7 לאוקטובר, גם הרצון הישראלי כבר התאדה…

עוד 966 מילים ו-2 תגובות
אמיר בן-דוד

צה"ל מתכנן להחליף את רובי "תבור" ברובי סער מתוצרת כחול-לבן המבוססים על רובים ממשפחת AR האמריקאית, עם תחמושת הקיימת כבר 65 שנה ● החלטת צה"ל מתבססת על מחקר גדול, אולם הוא בוצע לפני המלחמה בעזה ● בצבא ארה"ב, לעומת זאת, בחרו בנשק עם קליבר חדש ורב עוצמה המתאים לאתגרי הלחימה העתידיים ● איזו מהבחירות נכונה יותר, ימים יגידו ● פרשנות

עוד 796 מילים

מלחמת עזה – עוד כתבות

מעשה בניסים, עסקאות - ואסון דמים

מעשה שהיה, כך היה. 

עיירה אחת, כתריאליבקה שמה, שכנה סמוך לצומת דרכים. תושביה התפרנסו מעבודות של חקלאות ותעשייה. ברבות השנים, הדרכים היו לכבישים ראשיים, והעיירה הייתה לעיר קטנה.

יהל זמיר הוא מהנדס תוכנה ופעיל חברתי. הוא התחנך בקיבוץ משמר העמק, ושירת בצה"ל כקצין ביחידה 8200

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 695 מילים

ברית קטאר–עזה הובילה למתקפת 7 באוקטובר

דוח שחיברו אנשי מודיעין עבור פרקליטי משפחות קורבנות חמאס, שחלקים ממנו הגיעו לידי זמן ישראל, טוען כי ארה"ב הייתה מודעת להיקף הפעילות הזדונית של דוחה ולפגיעה באינטרסים האמריקאיים ובעלות בריתה – אך נמנעה מלפעול ● לפי הדוח, תהיה זו טעות להמשיך לאפשר לקטאר "למלא תפקיד מרכזי כמתווכת בעימות בעזה"

עוד 1,084 מילים

למקרה שפיספסת

בין רצח רבין לטבח אוקטובר

שני אירועים בקנה מידה היסטורי שינו את מדינת ישראל לצמיתות, שני אירועים הרחוקים זה מזה 28 שנים, והם בבחינת שני קצוות שהקצה השני סוגר מעגל של התפכחות: האירוע הראשון, רצח ראש הממשלה יצחק רבין הי"ד בארבעה בנובמבר 1995 והאירוע השני, טבח שבעה באוקטובר 2023.

רצח רבין ערער קשות את יסודות הדמוקרטיה הישראלית ו־29 שנים מאוחר יותר, בשנת 2024, נראה שכמעט לא נשאר זכר מאותה דמוקרטיה מפוארת ויציבה, הדמוקרטיה שכולנו התגאינו בה וכינינו אותה "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
רצח דה-האן כמו גם רציחתם של ארלוזורוב ואמיל גרינצוויג היו סממנים ראשונים של קניבל בודד שהחברה הקיאה אותו מתוכה, בין אם נתפש או לא, הציבור היה תמים דעים בשנאתו לרוצח. רצח מתפללי מערת המכ... המשך קריאה

רצח דה-האן כמו גם רציחתם של ארלוזורוב ואמיל גרינצוויג היו סממנים ראשונים של קניבל בודד שהחברה הקיאה אותו מתוכה, בין אם נתפש או לא, הציבור היה תמים דעים בשנאתו לרוצח.
רצח מתפללי מערת המכפלה היה הרגע המכונן של מיעוט קניבלי שבו נטילת החיים הפכה למוצדקת ביותר וראוייה ערכית, ומשם לרצח רבין הדרך הייתה קצרה.
כיום המיעוט הקניבלי יושב בקבינט, ואתם הקוראים, בשר התותחים שלהם עוד מעט. כבר שתו לכם את הזיעה והדם דרך שוד התקציב. וגר זאב עם כבש, וקניבל עם ארוחת הערב שלו.

עוד 1,214 מילים ו-2 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

מחיר הנפט זינק מייד אחרי החיסול בדמשק, ואחר כך זינק שוב לקראת המתקפה האיראנית על ישראל ● זו לא פעם ראשונה שמלחמה מקפיצה את מחירי הנפט ● המרוויחות העיקריות מהתייקרות הנפט הן המדינות שמייצאות אותו: רוסיה, ערב הסעודית, איחוד האמירויות – וגם איראן

עוד 1,128 מילים

עקורים

הפעם, נתניהו בוחר בביידן על פני בן גביר וסמוטריץ'

"בנקודת זמן זו וללא סיוע של אמריקה, כנראה שהפעולה הדרושה היא חיסול רפיח. עם איראן נסגור חשבון מאוחר יותר", כתב אתמול נתן אשל ● זו הרוח המנשבת מסביבתו של ראש הממשלה: ישראל לא תגיב נגד איראן ללא תיאום ואישור האמריקאים, אבל משאירה את הדלת פתוחה לתגובה עתידית ● "ראש הממשלה קיבל מהאיראנים כרטיס טיסה. עכשיו הוא רק צריך להחליט מתי לממש אותו" ● פרשנות

עוד 770 מילים

לישראל אין מספיק כסף לניהול מלחמה כוללת

מאחורי ההצלחה הישראלית בסיכול המתקפה אתמול, התגלה גם נתון מבהיל אחד: יכולת ההגנה האווירית של ישראל היא מצוינת אבל לא בת קיימא מבחינה כלכלית בשביל מערכה גדולה וארוכה הרבה יותר ממה שחווינו הלילה ● פרשנות

עוד 526 מילים

בפעם השנייה מאז מלחמת איראן–עיראק, טהרן הוכיחה שהיא מעצמה אזורית ● האמריקאים הבהירו כי כל תגובה ישראלית תהיה חייבת להיות מתואמת איתם ● העובדה שדובר צה"ל הודה בשעות הבוקר המוקדמות כי חלק מהטילים שנורו לעבר ישראל פגעו בבסיס חיל האוויר בנבטים אפשרה לאיראנים לרדת מהעץ ● פרשנות

עוד 549 מילים ו-1 תגובות

הברית האזורית נחוצה לישראל כמו אוויר לנשימה

ישראל ובנות בריתה הצליחו ליירט 99% ממתקפת הטילים האיראנית ● הישראלים חייבים להישיר מבט למציאות: לולא הברית האזורית ושיתוף הפעולה עם מדינות כמו ירדן, ישראל הייתה נראית הבוקר אחרת לגמרי ● האפשרות לברית עתידית עם ערב הסעודית – חיונית מאי פעם ● מדינות האזור מבקשות רק דבר אחד בתמורה, שנתניהו ימשיך לשלול ● פרשנות

עוד 607 מילים ו-3 תגובות

לא בטוח שישראל היא זו שצריכה להגיב למתקפה האיראנית

בפעם הראשונה בתולדותיה איראן תקפה את ישראל במאות חימושים – והכריזה למעשה על מלחמה רשמית ● לא בטוח שהתשובה הישראלית תגיע מהר ● אחרי האיום של ביידן, ארה"ב חייבת להגיב כדי לשמר את ההרתעה האזורית שלה ● השאלה היא לא האם תהיה תגובה אלא מתי, באיזה עוצמה ומי תלחץ על ההדק ● צה"ל יתקשה להתמודד במקביל גם עם הרצח שמאיים להדליק את הגדה המערבית ● פרשנות

עוד 575 מילים
היום ה־191 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

צה"ל הודיע: בוטלו הגבלות פיקוד העורף על מערכת החינוך

דיווח: קבינט המלחמה הסתיים ללא קבלת החלטה על תגובה לתקיפה האיראנית ● ביידן אמר לנתניהו "לחשוב אסטרטגית על סכנת הסלמה" ● מטרה אווירית חשודה שהגיעה ממרחב ים סוף יורטה בהצלחה על ידי מערכת כיפה ימית, החות'ים לקחו אחריות על השיגור ● דיווח: התאריך לפעולה ברפיח נדחה; הליכוד בתגובה: "הפעולה לא נדחתה"

עוד 88 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

"אנחנו עלולים לגלות שאיבדנו את הצפון שהכרנו"

סיור בגבול לבנון בעקבות הנזקים שהמלחמה גרמה לאוצרות הטבע היפים בישראל: הנחלים שהפכו לנתיבי טנקים, הקוצים שהביאו סוללות התותחים. אבל אפשר להתחיל לתקן, ויש כבר מי שעובד על זה ● "פיפיתל", מתקני השירותים האוטומטיים, הגיעו לתל אביב ● הפילים בספארי התכנסו לפרידה אחרונה מוורדה, זקנת השבט ● ומה עושים עם מלפוף ענק שהגיע במשלוח מהמשק האורגני?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,545 מילים ו-1 תגובות
היום ה־190 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

איראן שיגרה מאות טילים וכטב"מים לעבר ישראל

המרחב האווירי של ישראל נסגר ב-00:30 ● דיווח: יעדי מתקפת הכטב"מים - רמת הגולן ומטרה צבאית בדרום ● נתניהו: ישראל חזקה, צה"ל חזק, הציבור חזק ● מחר לא יהיו לימודים, אירועים המוניים בוטלו, הנשיא ביידן קטע את חופשת סוף השבוע שלו ● קבינט המלחמה התכנס אחרי חצות, כנף ציון המריא מנבטים כדי למנוע פגיעה בו ● צה"ל תקף עשרות מטרות בשלושה אזורים בלבנון - באמצעות מטוסי קרב וארטילריה

עוד 53 עדכונים
מירוץ 2020
המרוץ לבית הלבן

אחד המשפטים הפליליים נגד טראמפ סוף-סוף יוצא לדרך

בית המשפט דחה השבוע את ערעורו האחרון של טראמפ באחד ממשפטיו הפליליים והוא צפוי להתחיל ביום שני ● לגבי שאר התיקים, נראה שלא תהיה התקדמות משמעותית לפני שיחלו הבחירות בסוף הקיץ ● באריזונה, חוק ארכאי האוסר כמעט לחלוטין על הפלות הועלה באוב - ואפילו הרפובליקאים מסתייגים ממנו ● ובסנאט, מסתמן שהרפובליקאים יזכו ברוב בנובמבר 2024 ● פרשנות

עוד 1,407 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה