תומי סקלי
הזמן של
תומי סקלי
כל הזמן // שבת, 21 בנובמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

כשנטפליקס הציעו לדיוויד פינצ'ר לעשות עבורם סרט, הבמאי המוערך שלף תסריט שכתב אביו המנוח על הרמן מנקייביץ', התסריטאי המקורי של "האזרח קיין", שנלחם לקבל על כך את הקרדיט מול הבמאי הענק אורסון ולס ● "מאנק", סרט בשחור-לבן שחוזר אל אחד המאבקים הגדולים של הוליווד בשנות ה-30, הוא גם האישי ביותר של פינצ'ר ● "לא עניין אותי מי עשה מה, או מה הוכח או לא. ניסיתי להגיע לליבת הרעיון, לסחף שנוצר ביחסים בין תסריטאים ובמאים"

עוד 2,193 מילים

מה אם אחמד מנאסרה היה יהודי?

במרץ 2019, החייל א׳ היה בפעילות מבצעית בגזרת גוש עציון בגדה המערבית. א׳ הוצב בעמדת פילבוקס בסמוך לצומת הכניסה לבית לחם עם כביש 60, לא רחוק מן ההתנחלות אפרת.

לפי גרסתו של א׳, במהלך הפעילות, זיהה לטענתו זריקת אבנים על ידי פלסטיני על מכוניות בכביש. לפי הנטען, ביצע א׳ ירי באוויר לפי נוהל מעצר חשוד כדי לעצור אותו. משלא עצר אותו פלסטיני, בחור צעיר בשם עלאא, למשמע הפקודות, ירה א׳ בעלאא, ופצע אותו קשה.

מכונית שעברה במקום, ובה ארבעה צעירים פלסטינים, עצרו כדי להגיש לעלאא עזרה ולפנות אותו מן הזירה. על אחד מהם, אחמד מנאסרה, המשיך א׳ לירות, כאשר לטענתו חשב שמדובר עדיין בעלאא.

מכונית שעברה במקום, ובה ארבעה צעירים פלסטינים, עצרו כדי להגיש לעלאא עזרה ולפנות אותו מן הזירה. על אחד מהם, אחמד מנאסרה, המשיך א׳ לירות, כאשר לטענתו חשב שמדובר עדיין בעלאא

בסיכום האירוע, כך התברר, פגע א׳ פגיעה קשה בשני אנשים שונים: עלאא נפצע קשה, ואחמד מנאסרה נהרג. א׳ נחקר במצ״ח בצורה אינטנסיבית, ועבר תהליך קשה לטענתו. עם זאת, בסופו של דבר נסגר הסדר טיעון בין סנגוריו של א׳ לבין הפרקליטות הצבאית, כך שיזוכה מן הפגיעה בעלאא, ויקבל עונש של שלושה חודשי עבודות שירות בגין הריגתו של אחמד מנאסרה.

קמה מחאה ציבורית, הוגש בג״ץ על העונש, אולם קצינים בכירים, מיאיר גולן ועד משה בוגי יעלון, התגייסו לעזרתו של א׳ במכתב תמיכה פומבי, ונראה שלא תהיה התערבות בקולת העונש מצד בג״ץ.

נצא מנקודת הנחה שאנחנו מקבלים את גרסת החייל ללא סייג. נניח שמבחינת תפיסת המציאות שלו, הוא אכן באמת חשב שזיהה זריקות אבנים מצד עלאא, ושהוא סיכן את חייהם של הנוסעים בכביש. כמו כן, נניח והחייל א׳ אכן חשב שאחמד מנאסרה הוא עלאא.

היות שבפועל אין כל ראיה לכך שהייתה זריקת אבנים מלכתחילה, והיות שבפועל א׳ לא הבחין שמדובר בשני אנשים שונים, מדובר לכל הפחות בגרימת חבלה ברשלנות, וגרימת מוות ברשלנות. לו היה א׳ פוגע באדם עם רכבו ומביא למותו, בנסיבות שבהן הייתה רשלנות כלשהו מצידו, היה כנראה מקבל עונש חמור הרבה יותר. מדוע בנסיבות האירוע כפי שהיו, קיבל א׳ עונש קל הרבה יותר? אולי כי מדובר באירוע שנגרם במהלך השירות הצבאי? לא בטוח.

היות שבפועל אין ראיה לזריקת אבנים בכלל, והיות שבפועל א׳ לא הבחין שמדובר בשני אנשים שונים, מדובר לכל הפחות בגרימת חבלה ברשלנות וגרימת מוות ברשלנות. למה העונש הוא רק 3 חודשי עבודות שירות?

במרץ 2018, חייל בשם נ׳ הרג בשוגג את חברו ליחידת דובדבן, שחר סטרוג ז״ל, כתוצאה ממשחק בנשק. נ׳ קיבל עונש של 18 חודשי מאסר. גם נ׳ כמו א׳ הרג אדם בשוגג, וגם נ׳ כמו א׳ עשה זאת בזמן השירות הצבאי. אולם מה ההבדל בין נ׳ לבין א׳? התשובה היא שהמעשים של נ׳ הם ״חסרי הצדקה״. לא הייתה תכלית למעשיו של נ׳, שהביאו למותו של סטרוג ז״ל. זה היה סה״כ משחק בנשק.

א׳ לעומת זאת, גם הוא התרשל בשירותו הצבאי, וגם הוא גרם לכל הפחות בשוגג למותו של אדם. אולם, כאשר א׳ עשה זאת, הוא ייצג משהו: א׳ ייצג את הכיבוש בשטחים. אם א׳ היה נענש, זה כאילו שהיינו אומרים שאין תכלית להימצאותו של א׳ שם מלכתחילה. א׳ שם כדי להגן על הגבול של מדינת ישראל, רק שלא ברור מאיזה צד של הגבול הוא הגן.

זה נכון שפלסטיני חף מפשע נהרג, אולם זה הכרח בל יגונה. מדי פעם, פלסטינים חפים מפשע צריכים להיהרג, כדי ששגרת הכיבוש תוכל להימשך. מותם הוא אינו לשווא.

אם א׳ היה נענש, יתכן שהיה בכך כדי להרתיע חיילים מלשלוף את נשקם. ואנחנו לא רוצים להרתיע את חיילינו האמיצים! יש ספק, אין ספק. הכיבוש הוא מספיק חשוב כדי לסכן את חייהם של הפלסטינים. במקרה הכי גרוע, אם איזה פלסטיני חף מפשע ייהרג, לא יקרה כלום. אולי יעלו אותם על מת״ש.

בכלל, לא כל כך מזמן, חייל בשם אלאור אזריה ירה בפלסטיני שכוב על כביש ללא כל הצדקה מבצעית, וקיבל רק עשרה חודשים בכלא. לפי סולם הענישה הזה, א׳ היה צריך בכלל לקבל קנס על תנאי.

אנחנו לא רוצים להרתיע את חיילינו האמיצים! יש ספק, אין ספק. הכיבוש מספיק חשוב כדי לסכן את חיי הפלסטינים. במקרה הכי גרוע, אם איזה פלסטיני חף מפשע ייהרג, לא יקרה כלום. אולי יעלו אותם על מת״ש

הפלסטינים בכלל צריכים להגיד תודה שנעשה כאן צדק עם ענישה כזאת. אבל רק שאלה אחת נותרה מקננת בראשי: אם אחמד מנאסרה במקרה היה יהודי מההתנחלות אפרת, האם העונש היה אותו עונש?

עומר כהן הוא משפטן וכותב תוכן מראשון לציון. מנהל את הבלוג ״תשובת השמאל״.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 668 מילים

למקרה שפיספסת

אני יודעת מה עשית בקיץ האחרון, ואסור שזה יקרה שוב

מאמר על השפלת נשים, "גבריות רעילה" ולחץ מיני במחנות קיץ יהודיים בארה"ב, פתח תיבת פנדורה ● אחרי שנחשף כי נערות מדורגות שם לפי ביצועים מיניים, וכי שירים סקסיסטיים הם חלק מההווי, אנשי חינוך נרתמו למיגור התופעה ● בשיחה עם זמן ישראל, מחברות המאמר הצעירות אומרות: "את לא בהכרח מבינה בזמן אמת שזה לא צריך להיות כך. את חושבת שמשהו לא בסדר איתך, כי את לא רוצה להצטרף"

עוד 1,190 מילים

ספורטאי איראני שמחה על כך שחדרי הכושר סגורים - מצא עצמו עצור, כשתומכי משטר קוראים להוצאתו להורג ● הפלסטינים ממשיכים לנסות להיאבק בהתקרבות ישראל והאמירויות ● במצרים מציינים 23 שנה לפיגוע, שבו שישה חמושים רצחו עשרות תיירים, נמלטו למערה במדבר, ושם התאבדו ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,188 מילים

האסטרטגיה של קייר סטארמר, חלק ב'

בחלק הקודם הצגתי את האסטרטגיה של יו"ר מפלגת הלייבור, קייר סטארמר, לכיבוש המרכז הפוליטי וממנו להובלת מפלגתו אל השלטון. לאחר מכן הצגתי ניתוח של שלושה מתוך חמשת הפרמטרים שהאסטרטגיה שלו מתבססת עליהם: אמון כלכלי, הנהגה כשירה ופטריוטיות.

בחלק זה אציג ואנתח את שני הפרמטרים הנוספים של טיפול באנטישמיות ויצירת שפה תרבותית משותפת עם השותפים האלקטורליים ההיסטוריים של הלייבור –  המצביעים הפריפריאליים בני מעמד הפועלים.

בחלק זה אנתח את שני הפרמטרים הנוספים: טיפול באנטישמיות ויצירת שפה תרבותית משותפת עם השותפים האלקטורליים ההיסטוריים של הלייבור –  המצביעים הפריפריאליים בני מעמד הפועלים

מידת ההשפעה של גילויי האנטישמיות במפלגת הלייבור בשלוש השנים האחרונות על שיקולי ההצבעה של תושבי בריטניה תהיה במחלוקת שנים קדימה, ולא מפני שלנושא לא הייתה חשיפה, אלא מפני שלא ידוע היכן סוגיית האנטישמיות מוקמה בדירוג המניעים להצבעה.

אך עבור קייר סטארמר השפעתה הייתה מספקת על מנת שיחליט להציב את הטיפול באנטישמיות בשורות המפלגה בראש הבטחותיו לתקופת הנהגתו, וניתן להבין אותו. אמירותיו של קורבין ושל בכירים אחרים, חלקם לשעבר, התבטאויות פעילים מן השורה ובעלי תפקידים, וההתקפות האינטרנטיות והמילוליות נגד חברי הפרלמנט היהודים עד גירושם מן המפלגה, הניבו תשומת לב שלילית כבדת משקל – בדמות דקות מהדורה יקרות, תוכניות תחקירים ושערי עיתונים אשר הוקדשו לנושא.

בנוסף לכך, מאגר התורמים הגדולים של המפלגה החל להתייבש, והמפלגה הפסידה בתביעה שהוגשה ע"י שבעה "חושפי שחיתויות" אשר חשפו כיצד מנהלת המפלגה נמנעה באופן שיטתי מלטפל בתלונות על גילויי אנטישמיות.

רק לפני מספר ימים פרשת האנטישמיות בשורות הלייבור זינקה חזרה לראש סדר היום הציבורי, בעקבות פרסום דו"ח החקירה של הנציבות לזכויות האדם ושוויון. הנציבות מצאה שלשכתו של ג'רמי קורבין התערבה ישירות בכ-20 מקרים כדי למנוע הליכים משמעתיים במקרים כאלה, וכי תחת מנהיגותו – מוסדות המפלגה גילו אוזלת יד וחוסר רצון בטיפול באירועי אנטישמיים. תגובתו של קורבין לדו"ח – שתופעת גילויי האנטישמיות במפלגת הלייבור מופרזת בהיקפה ומקודמת על ידי בעלי אינטרס – זיכתה אותו בהדחה מיידת מהסיעה ובהשעיה מן המפלגה.

הפעולה המהירה לא הייתה צריכה להפתיע אף אחד. סטארמר הודיע על מדיניות אפס סובלנות שתיאכף בחרדת קודש, דבר אשר הומחש ביולי האחרון כשפיטר את רבקה לונג-ביילי – שרת החינוך בממשלת הצללים, שהגיעה למקום השני בבחירות לראשות המפלגה – ממשלת הצללים.

תגובתו של קורבין לדו"ח – שתופעת גילויי האנטישמיות במפלגת הלייבור מופרזת בהיקפה ומקודמת על ידי בעלי אינטרס – זיכתה אותו בהדחה מיידת מהסיעה ובהשעיה מן המפלגה

לונג-ביילי שיתפה בטוויטר ראיון שקיים עיתון האינדיפנדט עם שחקנית בשם מקסין פיק, תומכת לייבור ותיקה. הריאיון גלש למותו של ג'ורג פלויד ולהפגנות ולמהומות שפרצו לאחר מכן בערים שונות בארה"ב. פיק העלתה כעובדה את השמועה הכוזבת והבלתי מבוססת שפלויד נהרג כתוצאה משימוש בטכניקת חניקה שהשוטר למד בהשתלמות בישראל.

בהחלטה שלעניות דעתי הייתה מוגזמת וכתבתי על כך כאשר הדבר התפרסם, סטארמר החליט להדיח את לונג-ביילי מתפקידה בממשלת הצללים בגין פרסום תיאוריית קונספירציה אנטישמית.

מדיניות האפס סובלנות אינה מתבטאת בהדחות בלבד. בחודשים שמאז בחירתו קייר סטארמר העניק התנצלות פומבית בשם מפלגת הלייבור בפני התא היהודי במפלגה, ערך מספר כנסים עם הארגונים היהודיים השונים, ואף הצהיר טרם פרסום הדו"ח של הנציבות לשוויון וזכויות אדם על אימוץ אוטומטי וללא תנאי של מסקנותיה. במקביל הוא פועל ומצליח להשיב כמה מהלורדים וחברי הפרלמנט לשעבר אשר נטשו את המפלגה על רקע אוזלת היד בטיפול באנטישמיות, חזרה אל שורות המפלגה.

מבחינה היסטורית, קואליציית המצביעים של הלייבור מורכבת משני בסיסי תמיכה: תושבי מטרופולינים כגון לונדון, מנצ'סטר וליברפול מצד אחד, ותושבי ערים קטנות ועיירות תעשייה בחבל הmidlands ובצפון אנגליה כגון דונקסטר, ווסט ברומיץ' וסנדרלנד מצד שני.

בבחירות שהתקיימו בדצמבר האחרון הלייבור חטפה מכה קשה בבסיס הערים הקטנות ועיירות התעשייה, אשר התבטאה בהמרת מעוזים למחוזות בחירה יציבים, מחוזות בחירה יציבים למחוזות מתנדנדים, ובאיבוד של כ-40 מושבים בחבל המידלנדס ובצפון אנגליה. בחלק מהמקרים מדובר במחוזות בחירה אשר מעולם לא בחרו לפני כן בנציג של המפלגה השמרנית, או של מפלגה אחרת זולת הלייבור.

הלייבור הוכתה קשות בבסיס הערים הקטנות והעיירות התעשייתיות, ואבדו כ-40 מושבים בחבל המידלנדס ובצפון אנגליה. חלקם מחוזות שמעולם לא בחרו בעבר בנציג המפלגה השמרנית, או מפלגה אחרת זולת הלייבור

בחלק הקודם התייחסתי לחלק מהסיבות לכך, כגון חוסר האמון בתחום הכלכלי, חוסר האמון ביכולתה של הנהגת המפלגה וסוגיית הפטריוטיות. אך יש סיבה נוספת אשר רלוונטית במיוחד לעניין הנטישה של אחד מבסיסי התמיכה של הלייבור. הסיבה הנוספת הזו היא התחושה של תושבים תומכי לייבור בערים הקטנות ועיירות התעשייה שהמפלגה שלהם הפכה, מבחינה תרבותית, למפלגה זרה שאינה חולקת איתם שפה משותפת.

מקורה של תחושת הזרות הזאת היא בהרגשה שהמפלגה החלה להיות מוטה יותר מבחינת מדיניות ושפה לבסיס התמיכה שבמטרופולינים, אשר מאופיינים באוכלוסייה צעירה יותר, עם נוכחות גדולה יותר של סטודנטים ובעלי תארים אקדמיים. אוכלוסייה אשר עובדת בסקטור השירותים ולא בתעשייה וייצור. אוכלוסייה מבוססת יותר מבחינה כלכלית, קוסמופוליטית ופרוגרסיבית.

לדוגמה, עבור אוכלוסייה זו מצע בחירות הכולל GREEN NEW DEAL בבריטניה הוא דבר מתבקש, כמעט אלמנטרי, אשר ישים סוף לתעשיות מזהמות ויציל את כדור הארץ. בעוד שעבור האוכלוסייה בערים הקטנות ועיירות התעשייה המשמעות של GREEN NEW DEAL היא פיטורין וכניסה למעגל האבטלה, אי עמידה בתשלומי משכנתא וחוסר יכולת לפרנס את המשפחה.

יחד עם עמדות חברתיות שמרניות יותר מאשר במטרופולינים, כמו התנגדות להגירה חופשית, אי הזדהות עם השיח הגזעי-מגדרי המוגבר ורתיעה ממדיניות רווחה ללא תנאים, הזרות התרבותית תרמה לנטישה אשר הנחילה ללייבור את התבוסה הגדולה ביותר מאז 1935.

קייר סטארמר מסיק שללייבור אין יכולת להגיע לשלטון מבלי לכבוש מחדש את המושבים שאבדו בבסיסי התמיכה, ולשם לכך עליו להצליח להזיז את מיקום המפלגה ימינה בשסע התרבותי, היכן שנמצאים המצביעים בערים הקטנות ועיירות התעשייה.

המשמעות של כך היא בראש ובראשונה טיוב של תיבת המסרים לפחות שיח woke ושפה קוסמופוליטית, ויותר שיח "ארצי", הנוגע לצרכים הכלכליים-חברתיים של אותם תושבים, יחד עם השפה הערכית המתאימה, של מסורות משפחתיות וקהילתיות.

סטארמר מסיק שללייבור אין יכולת להגיע לשלטון מבלי לכבוש מחדש את המושבים שאבדו בבסיסי התמיכה. עליו להזיז את המפלגה ימינה בשסע התרבותי, לאן שנמצאים המצביעים בערים הקטנות ועיירות התעשייה

גם פה וועידת המפלגה משחקת בעצמה תפקיד באסטרטגיה של סטארמר. הוועידה התקיימה בדונקסטר, עיר תעשייה קטנה באזור יורקשייר, צפון מזרח אנגליה, המונה כ110 אלף תושבים בעיר עצמה, ובסך הכל כ-300 אלף בצירוף העיירות הקרובות לה. וכפי שסטארמר בחר להדגיש בפתיחת נאומו, זו הייתה וועידת הלייבור הראשונה להתקיים באזור יורקשייר מאז שנת 1967, בימיו של הרולד וילסון – שכזכור הוא המנהיג המנצח השני על פי ספירתו.

את פרק הפתיחה של נאומו ניתן לתאר כמכתב "אני זה אתם" לאנגליה הפועלית והפריפריאלית. הוא סיפר כיצד הוא היה הראשון ממשפחתו לרכוש השכלה גבוהה וכמה הדבר היה חשוב לו ולהוריו, כיצד הערכים שהונחלו לו על ידי הוריו והקהילה הם שהובילו אותו ללמוד משפטים על מנת לסייע לאלו שזקוקים לכך, ושהוא יודע מה זה להסתמך על שירות הבריאות הלאומי בשביל טיפול באימו הסיעודית.

גם כאן מדובר בפרמטר שרק חודשים ושנים קדימה נדע אם קייר סטארמר יצליח לעמוד בו, ולאחות את הקרע עם בסיס התומכים שמחוץ למטרופולינים, ובהחלט יש לו עבודה. בדומה למספר פוליטיקאים בשמאל הבינ"ל גם סטארמר ניסה לרכוב על גל ההפגנות שפרץ בארה"ב ובמערב אירופה, ובהם מרד ההכחדה, ההפגנות של BLM, וההפגנות נגד המורשת הקולוניאליסטית.

בדומה למספר פוליטיקאים בשמאל הבינ"ל גם הוא ניסה להרחיק את עצמו כאשר החלו המהומות, ההטרדות, הפגיעה ברכוש פרטי והשיח הגזעני. ובדומה לאותם פוליטיקאים גם הוא גילה שיותר קשה לרדת מגב הנמר מאשר מלעלות עליו, ושהשחתה של אנדרטה לאומית כגון האנדרטה לחללי מלחמת העולם הראשונה או הפסל של צ'רצ'יל מתקבלת ביותר זעם מאשר עקירת פסלו של סוחר עבדים לא מוכר.

יניב בן דוד הוא סטודנט למדע המדינה באוניברסיטה העברית. מתעניין בהיסטוריה והמסורות של הפוליטיקה הבריטית, במערכת הפוליטית לרבות הפוליטיקה הפנימית של ארצות המלכה המאוחדת, הפרישה מהאיחוד האירופי, והמיקצוע של הפוליטיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,129 מילים

תגובות אחרונות

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ראיון היטלר מת ובועט

תיאוריות הקונספירציה לפיהן היטלר שרד את מלחמת העולם השנייה, עושות כעת קאמבק מפתיע ● החוקר ריצ'רד אוונס מזהיר בספרו החדש כי לא מדובר רק באגדות אורבניות שמעניינות כמה משוגעים, אלא בניסיון מסוכן לנסח מחדש את האמת ההיסטורית ● אם תרצו, "פייק ניוז" רטרואקטיבי ● לדבריו "אם היטלר אכן נמלט מהבונקר, אז אולי השואה לא התרחשה מעולם"

עוד 1,639 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 59 ימים להשבעה

על מיתוסים ושקרים אחרים

השבוע, אחרי שהכיוון המשפטי נכשל באופן רשמי, התמקדו אנשי טראמפ במאמץ לחבל בתהליך הפורמלי ● במקרה החמור ביותר, הנציגים הרפובליקאים במישיגן סרבו לאשר את התוצאות ואז חזרו בהם - ואז שוב ניסו לשנות את התוצאה בעקבות שיחה אישית מטראמפ ● אבל לצד צעדים מדאיגים באמת, אי אפשר שלא הסתכל על מהלכי טראמפ ואנשיו ולא ראות גם את הפתטיות שבהם

עוד 1,809 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
דְּרָאפְט

ב-NBA הבינו מזמן את מה שענקיות הטכנולוגיה והתאגידים של וול סטריט מנסים להשכיח מאיתנו: תחרות חופשית ללא רגולציה מובילה בהכרח לאסון ● אם לא נגביל את החזקים, הם יתחזקו עד בלי די, החלשים יימחצו ולא יישאר להם כל סיכוי לחזור למשחק

עוד 1,042 מילים

ירוקים מקנאה בסוגיה הסביבתית הבעיה היא לא רק בפוליטיקאים

בעוד הצמד ביידן-האריס הפך את משבר הסביבה והאקלים לנושא מרכזי במערכת הבחירות בארצות הברית, אצלנו הוא ממשיך להשתרך בירכתי סדר היום ● הימין בשתי המדינות עוין את הסביבה, אבל איפה האלטרנטיבה שאמורים להציג הדמוקרטים בישראל? מישהו מדמיין את בני גנץ מכנה את נתניהו "מצית אקלים"? ● דעה

עוד 651 מילים

ביהמ"ש בארה"ב ביטל את כל המגבלות על פולארד

המרגל יוצא לחופשי בתום תקופת המבחן שלו ויוכל לעלות לישראל ● רון חולדאי: "אם יהיו בחירות באביב, אתמודד" ● המשטרה צפויה לפתוח בחקירה נגד סדי בן שטרית שהשווה את נתניהו להיטלר ואורלי לב, תומכת נתניהו שכינתה כך את ליאת בן ארי ● ישראל מתקרבת להסכם לייבוא 10 מיליון מנות חיסון נגד קורונה של חברת אסטרהזניקה ● סדצקי על חיסוני הקורונה: "להיזהר, עדיין לא ידוע עליהם הרבה" ● נצרת ועספיא נכנסות לסגר

עוד 36 עדכונים

אחרי שנתיים של חיזורים, בני גנץ מתפכח מהקשר החרדי

שמעון פרס נהג לספר על יחסיו מלאי האכזבות עם החרדים: "אמרו לי 'שלח לחמך על פני המים'. שלחתי להם מאפיות שלמות וזה לא עזר לי" ● בני גנץ חשב שהוא יהיה מנהיג המרכז-שמאל הראשון שיצליח לכרות עם המפלגות החרדיות ברית ● אבל אחרי שנתיים של חיזורים וקריצות מסורתיות לעבר הקהילה, ראש כחול-לבן מבין שהם לא יבטיחו לו את הרוטציה - ומשנה כיוון ● פרשנות

עוד 809 מילים

בתקופת הקורונה נרשמה ירידה במספר כתבי האישום שהוגשו בשל העלמות מס, אבל לדברי מומחים בתחום המיסוי הנתונים נובעים מהירידה במספר החקירות ואינם משקפים את המצב בפועל ● לדבריהם, "תסכול, זעם וחוסר אמון דוחפים אנשים לעבריינות" ● "מתווה הפיצויים המעוות מעודד העלמת מס" ● "המון עסקים עובדים במחתרת, אז מצפים שהם ישלמו מיסים?"

עוד 1,016 מילים

ראיון הצד האפל של היצוא הביטחוני מגרמניה

"שחיתות היא כמו רעל, היא הורסת את שלטון החוק, ואני מקווה שזה לא יקרה לישראל" ● כך אומר העיתונאי החוקר הגרמני פרדריק ריכטר, שמתאר בספר שפרסם את השחיתות בתעשיית הייצוא הגרמנית סביב העולם ● בנימין נתניהו הוא אחד המנהיגים שמופיעים על כריכת הספר - לצד מנהיגי גרמניה, ברזיל, רוסיה ודרום אפריקה ● בלעדי לזמן ישראל

עוד 2,381 מילים

סוד השחיתות פרשת הצוללות אינה אירוע בודד בתעשיית השוחד הגרמנית

בלעדי לזמן ישראל: תקציר בעברית מתוך הספר "סוד השחיתות - כיצד תעשיית השוחד הגרמנית פוגעת בדמוקרטיות מסביב לעולם" שיצא השנה לאור בגרמניה

עוד 1,672 מילים

הנשיא הגרמני, טיסנקרופ, וסוחר הנשק מאבו דאבי

תחקיר במשך שנים פעל איש עסקים לבנוני המתגורר באבו דאבי כמתווך בייצוא נשק גרמני למזה"ת ● לבקשת טיסנקרופ, הוא תיווך ברכישות נשק לחימוש פריגטות שנמכרו לחיל הים האלג'יראי ● מדוע החברה לא רכשה את הנשק בעצמה? איזו שחיתות מעורבת בעסקה שסייעה לקדם את גרמניה למקום הרביעי בעולם בייצוא נשק? ● זמן ישראל מפרסם את התחקיר של ארגון קורקטיב, בשיתוף ZDF והמגזין "שטרן", שהתפרסם בשנה שעברה בגרמניה ועדיין מעורר שם הדים

עוד 2,025 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה