הדברים יפים, והרעיון לשילוב היכרות בחינוך מגיל צעיר מבורך.
עם זאת:
א. הנתון לגבי שנאה משני הצדדים לא נראה לי סביר. הילדים החרדים לומדים לשמור ולהיזהר מהפריצות שבעולם החילוני, ולפחד מהאנשים חסרי הערכים שבו. הסטרואוטיפים מושרשים היטב במערכת החינוך והחברה החרדית, ודאי באותם 60% קיצוניים יותר. אולי הילדים לא מודים בזה בסקר, כי המשמעות היא מעבר על המצוות לכאורה.
ב. החרדים, על כל גווניהם, אינם מאמצים חשיבה עצמאית, ואינם מוציאים מתוכם כמעט מנהיגים מתונים. ההקצנה הולכת וגדלה, וכל המקצין הרי זה משובח. מי שלא יכול עוד פשוט יוצא בשאלה. כל עוד נבחרי הציבור הזה מפגינים התעלמות מהערכים של החילונים (כן יש כאלו), ונלחמים להותיר את הציבור שלהם כולו, גם מי שלא מתאים לכך, בבתי המדרש והישיבות, מבלי לתרום כלכלית לחברה, אלא רק להיתלות בה – לא תזכו באהדת החילונים.
ג. שינוי המצב דורש שינוי עמוק בציבור החרדי, שיוביל לשינוי הסטטוס קוו, ויאפשר רק לעילויים בתורה ללמוד בלבד, וליתר החרדים לקחת חלק בחיי היום יום של המדינה, לצד לימוד התורה, כפי שקרה בכל מקום ולאורך כל ההיסטוריה של העם היהודי.
מה שמוביל היום את הנהגת החברה החרדית הוא הפחד הבלתי מרוסן מאובדן השליטה בציבור שלהם – שיגלה את מנעמי העולם החילוני וינטוש את הדת. לכן מחזיקים את הציבור בהפחדות. זו לא אמונה אמיתית, אלא יצירת תנאים שכולאים את האנשים, ומאפשרים רק לאמיצים במיוחד לברוח, ובמחיר כבד מאוד. אם הייתה אמונה אמיתי בצדקת הדרך, לא היו מונעים מפחד, ולא מנסים למנוע מפגש עם אנשים אחרים.
החרדיות צריכה לפתוח את דלתותיה לעולם, גם במחיר הסכנה שחלק מהחרדים יחליטו לעזוב. היות וההנהגה לא תעשה זאת, הציבור צריך להניע תהליכים אלו 'מלמטה', וזה לא קורה. משטר הפחד של ההנהגה משתק אתכם. פחד של ניתוק מתמיכת הקהילה, קשיי העולם שמחוץ לה, וסבלי העולם הבא.