נושא
חדו"ש

טענות על יחס לא מכבד מצד הרבנות, מדיניות מחמירה בתהליך בירור היהדות לקראת הנישואים, ורצון של בני הזוג לקיים טקס שוויוני, גורמים ליותר ויותר זוגות לבחור בחלופה לנישואים ברבנות ● אחת הדרכים מציעה להסדיר מראש תנאי היציאה מחוזה הנישואים בין בני הזוג, ולצמצם את האפשרות להיקלע לחוויה של סרבנות גט

יותר ויותר זוגות שעומדים להתחתן פונים למסגרות אלטרנטיביות, שמציעות נישואים אזרחיים ואפשרויות נוספות לאיחוד הקשר ביניהם.

המשותף לכל הזוגות שפונים למסגרות אלה הוא חוסר הרצון לעבור דרך מוסד הרבנות הראשית, וזאת משלל טעמים: החל מטענות ליחס לא מכבד מצד הרבנות, דרך מדיניות מחמירה ולפעמים משפילה של הרבנות בתהליך בירור היהדות לקראת הנישואים, וכלה ברצון של בני הזוג לקיים טקס שוויוני יותר.

בתנועה הרפורמית, שהיא כיום המחתנת הגדולה ביותר מחוץ לרבנות, מדווחים על עלייה שנתית של 15%-20%  במספר הזוגות שנישאו דרכה בשנים האחרונות. 1,500 זוגות התחתנו דרך התנועה בשנת 2018, לעומת כ-1,200 זוגות ב-2017.

נתונים אלה מקבלים ביטוי גם בסקרים שבודקים את עמדות הציבור באשר לנישואים במסגרות אלטרנטיביות לרבנות הראשית.

בעוד שב-2009, רק 53% מהציבור תמכו בהכרת המדינה בנישואים אזרחיים, רפורמיים וקונסרבטיביים, הרי שב-2018 עלה שיעור התמיכה של הציבור ל-70%.

בסקר שערכה עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון נמצא עוד כי שיעור האנשים שתומכים בנישואים אורתודוקסיים, עבור עצמם או ילדיהם יורד בהתמדה, ואילו שיעור האנשים שתומכים בכך שהמדינה תכיר בכל החלופות לנישואים – עולה. בעוד 63% תמכו בנישואים אורתודוקסיים ב-2013, ירד ב-2018 תמכו בהם 47% .

בסך הכל נמצא בסקר כי ארבעה מכל חמישה יהודים חילונים בישראל, שהם 82%, היו מעדיפים שלא להינשא בנישואים אורתודוקסיים. שיעור ההעדפה לנישואים אזרחיים מגיע ל-36% בקרב הציבור היהודי, לעומת 14% שמעדיף נישואים קונסרבטיביים או רפורמיים. אבל הנתון המפתיע יותר הוא שגם 22% מהציבור הדתי הביעו העדפה לנישואים אורתודוקסיים – מחוץ לרבנות.

מנכ"ל חדו"ש, הרב אורי רגב, סבור כי ממצאי הסקר מצביעים באופן חד משמעי על כך שרוב הציבור מביע אי אמון ברבנות הראשית, ושואף למימושה המלא של הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון. "אחרי הכל ישראל היא הדמוקרטיה המערבית היחידה בעולם ששוללת מאזרחיה את חירות הנישואים", הוא אומר.

"לא הרגשתי שמנסים לפתור שם משהו", אומרת קרינה על התהליך שעברה ברבנות. "אין מענה אנושי, והתחושה שלי הייתה שהתשובות נועדו למרוח ושאין רצון לסייע"

הרבה הרפורמית, תמר גור, פעילה בתחום הנישואים כבר קרוב לעשור, ורשמה שיא כרבה שחיתנה הכי הרבה זוגות בעולם: יותר מ-200 זוגות מאז 2010.

הטקסים שהיא עורכת מתנהלים ברוח היהדות, אך בהתאמות רלוונטיות ובהתאם לרצון בני הזוג. רוב הזוגות שלה הם חילוניים ממעמד הביניים. "אבל המעגל הולך ומתרחב גם למשפחות מסורתיות ולאנשים ממשפחות דתיות", היא אומרת.

"חלקם מאסו בממסד הרבני, בקשיים שהוא מערים ובמה שהוא דורש מהם כתנאי לנישואים, ומעדיפים להינשא דרך התנועה הרפורמית. אחרים מחפשים תוכן שיתאים להוויה שלהם, שיוכלו להבין ולהתחבר אליו, ושיהיה בשפה שלהם. הם גם רוצים הטקס שוויוני, בלי הקטע הרגיל של קניין האישה והדברים הללו".

תמר גור (צילום: נמרוד פישר)
תמר גור (צילום: נמרוד פישר)

"לא רצינו לעבור ברבנות"

השינוי בעמדות הציבור ביחס לנישואים דרך הרבנות, הביא לא מעט ארגונים של החברה האזרחית להציע את שירותיהם לזוגות שמעוניינים להינשא בנישואים אורתודוקסיים, ובלבד שכף רגלם לא תעבור דרך הרבנות הראשית.

אחד המיזמים האלה הוא "חופות", מבית "השגחה פרטית", מיזם הלכתי מחוץ לממסד הרבני, שהקים הרב אהרון ליבוביץ. אחד האנשים שנישאו דרך המיזם הוא עירא קראוס, שהתחתן באפריל האחרון עם בחירת לבו תומר לוין.

הרב אהרון לייבוביץ (צילום: צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הרב אהרון לייבוביץ (צילום: צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"זה לא שיש לנו משהו נגד החתונה והדרך המסורתית", אומר קראוס, "פשוט לא רצינו לעבור במונופול הרבני. אני בא מבית שבו מכבדים את המסורת, הייתי בגן דתי ובית בספר דתי והמסורת נטועה בי, אבל אני מתנגד למונופול שיש לרבנות הראשית בנישואים. הרבנות פוגעת בזכויות של אזרחים רבים בארץ, בסוגיות כמו נישואי להט"ב ונישואים בין יהודים ללא-יהודים, גיור, וכשרות. אנחנו פשוט לא מעוניינים לשתף פעולה עם הכוח הזה שיש לרבנות".

גם קרינה וצחי התחתנו דרך המיזם, וזאת לאחר שהרבנות פתחה בהליך ארוך של "בירור יהדות" לקרינה, ששני הוריה הם יוצאי ברית המועצות לשעבר. לאחר כחצי שנה של חיטוט בעברה ובמקורות של משפחתה, הרגישה קרינה שהתהליך לא מתקדם לשום מקום, והחליטה לוותר עליו.

"לא הרגשתי שמנסים לפתור שם משהו", אומרת קרינה על התהליך שעברה ברבנות. "אין מענה אנושי, ואין אופציה להגיע למישהו שממש ידבר איתך. התחושה שלי הייתה שהתשובות נועדו למרוח, ושאין שום רצון לסייע.

"אחרי שהגעתי למסקנה הזאת, ויתרתי והמשכתי הלאה. אפילו ניסיתי לבדוק אפשרות לגיור דרך הצבא, שזה תהליך קשה ומורכב, אבל במשרד הפנים אמרו לי שאני לא יכולה לעבור אותו, כי אני רשומה בתעודת הזהות כיהודייה".

עירא קראוס ותומר לוין ביום נישואיהם
עירא קראוס ותומר לוין ביום נישואיהם (צילום: באדיבות המצולמים)

מה דרשה ממך הרבנות שכל כך הקשה על התהליך?
"בעיקר מסמכים שקשה מאוד או בלתי אפשרי להשיג. למשל, תעודת לידה של אמי ושל סבתי מצד אמא, וכתובה של סבא וסבתא מהצד הזה. מדובר במסמכים מתקופת השלטון הסובייטי, שלא קל להשיג. חוץ מבזה שבכלל לא מביאים בחשבון שהרבה יהודים ניסו לשמור על יהדותם בסתר בגלל רדיפת השלטונות.

"בסוף התחתנו בנישואים אזרחיים בקפריסין, אבל מבחינתנו זה עדיין לא היה שלם. אני גדלתי על היהדות ומבחינתי היה טבעי ומתבקש להתחתן בדרך המסורתית, אז חיפשנו וגילינו את המיזם של 'השגחה פרטית', והלכנו לשם.

"רצינו טקס רגיל, ואמרנו להם שאנחנו רוצים להינשא כמו ההורים שלנו. הם היו מאוד נעימים אלינו, נכנסו איתנו לעומק התהליך, הסבירו לנו הכל וליוו אותנו. הרב ממש ישב איתנו על הכתובה. הוא תרגם, והסביר כל חלק. זה היה נהדר.

"אני לא חושבת שברבנות זה נראה ככה. ברבנות מתחתנים כי פשוט ככה כולם עושים וזהו. אף אחד לא מתעסק בתוכן ובמשמעות של התהליך. כאן למדנו הרבה וזו הייתה חוויה נהדרת. אבל בסוף התחתנו בדרך הרגילה, בלי שינויים".

שוברים את הכוס. החתונה של קרינה וצחי בן שימול
שוברים את הכוס. החתונה של קרינה וצחי בן שימול (צילום: באדיבות המצולמים)

בתי דין רבניים פרטיים

"חופות" מציעה מסלול עוקף רבנות – גם בתהליך הנישואים, וגם במקרים של גירושים – ובלבד שבני הזוג לא נרשמו כנשואים במדינת ישראל.

זוגות שנישאו דרך העמותה ומעוניינים להתגרש בהמשך, אינם חייבים לעבור את תהליך הפרידה דרך הרבנות הראשית, שידועה כנוקשה וככזאת שלא פותרת בעיות, אלא יכולים לעשות זאת דרך מה שמכונה בית דין רבני פרטי.

בתי הדין הפרטיים מתנהלים במקביל לבתי הדין הרבניים הרשמיים, ועוסקים בנושאי נישואים וגירושים. רובם שייכים כיום לאוכלוסייה החרדית, אך ניצנים ראשונים של הפורמט הזה מתחילים לתפוס אחיזה גם בקרב הציונות הדתית.

אחד הרבנים שמפעיל בית דין פרטי הוא הרב פרופסור דניאל שפרבר, שמנסה להציע פתרונות ולהתיר עגונות ומסורבות גט – בעקבות פניות שהוא מקבל מארגונים פמיניסטיים שונים, בהם "מבוי סתום", ו"מרכז צדק לנשים" של עורכת הדין ניצן כספי-שילוני.

"הסיבה העיקרית שבגללה פונים זוגות להינשא דרך המיזם קשורה לתהליך של 'בירור יהדות' ברבנות", אומר ליבוביץ. "הרבה אנשים שעוברים את התהליך הזה מרגישים קצת כמו מי שעובר תחקיר פלילי.

"עמדת הרבנות בתהליך בירור היהדות הוקצנה בתקופת הרב הראשי הנוכחי, יצחק יוסף. אביו, הרב עובדיה יוסף, אמר שכל האומר 'ישראל אני' נאמן, אלא אם יש רגליים לחשוב אחרת. אבל היום, כל אחד שיש לו קצת מבטא רוסי חשוד".

האם העמדה הזאת הייתה מקובלת על כולם בעבר?
"לא, היא לא הייתה מקובלת על הכל, אבל גם לא הייתה כזאת מערכת נתונים, ולא היה אגף שלם שעסק בבירור יהדות".

מה הדברים הנוספים שגורמים לאנשים להימנע מלעבור ברבנות?
"ראשית, יש קבוצה גדולה של מסורבי רבנות. למשל, אם היום נמצא מסמך אחד מזויף בתיק, כל הליך בירור היהדות נפסל. יש אנשים שעברו גיור דרך בתי דין שהרבנות לא מכירה בהם, כמו 'גיור כהלכה', או רבנים אורתודוקסים שנמצאים ברשימה השחורה של הרבנות. כל אלה הם מסורבי רבנות.

"בנוסף לכך, יש גם את הפמיניזם הדתי, שמעלה את המודעות לגישה המפלה של הרבנות ביחס למעמד האישה, ולכן מגיעים גם אנשים שמודעים למחיר האישי שיהיה עליהם לשלם ולא מעוניינים בכך.

"הקבוצה האחרונה, כשליש מהפונים, היא של אנשים שפשוט מאסו ברבנות".

האם הציבור שפונה אליכם מגוון, או שמדובר בעיקר בדתיים?
"זו תופעה רחבה, ופונים אלינו גם הרבה חילונים. למשל, אנשי פרק ב' שראו איך מתנהלים גירושים ברבנות ולא רוצים לעבור זאת שוב, או ילדים להורים גרושים שחוו את החוויה של האמא, ואינם מעוניינים לעבור את התהליך ברבנות".

ליבוביץ מציין בסיפוק כי הביקושים לנישואים דרכה גדולים, וכי עד חודש יוני הנוכחי, הם צפויים לחתן 200 זוגות, וזאת בתוך שנה מאז שנפתח המיזם.

"כבר עכשיו אנחנו מבינים שיש תמיכה ציבורית רחבה לנישואים האלה. אחרי הכל התחלנו את המיזם עם ארבע מחתנים, ועכשיו אנחנו עובדים עם כ-20 מחתנים ומחתנות. כן, גם נשות הלכה מחתנות".

הסדרי החתונה דרך הארגון מנסים לפתור בעיה נוספת שניצבת בפתחו של כי מי שנישא ברבנות, והיא הסדרת תנאי היציאה מחוזה הנישואים בין בני הזוג מראש, וצמצום האפשרות להיקלע לחוויה של סרבנות גט. לצורך זה אימצו בארגון פתרון שקהילות יהודיות רבות בעולם דורשות: הסכם קדם נישואים הלכתי.

"בשונה מהסכם קדם-נישואין ממוני, שאותו כל אחד יכול לעשות אצל עורך דין, הסכם קדם נישואים הלכתי נועד לייצר תמריץ כלכלי שיביא את שני הצדדים לשתף פעולה בסידור הגט – וזה עובד", אומר ליבוביץ'.

"ההסכם מחייב את הצד שלא משתף פעולה לשלם מזונות מוגדלים מחודש לחודש, עד למתן גט. יש עוד ארגונים שמציעים הסכמים דומים, כמו למשל 'צהר'. אבל אצלם זו המלצה, ואצלנו זו דרישה. זה חלק מהמחויבות האתית של הרב".

אלי בן דהן, איילת שקד ונפתלי בנט (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
אלי בן דהן, איילת שקד ונפתלי בנט (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

סוגיית אי-הרישום

ואולם לצד היתרונות האלה, יש למסגרת הנישואים הזו גם חסרון אחד בולט, והוא שנישואים כהלכה ללא רישום – אינם חוקיים ודינם מאסר.

הממסד הדתי ותומכיו מעלים טענה לפיה אי-רישום של נישואים הלכתיים עלול להביא לתקלות, שבהן הגבר לא נותן גט לאשתו במקרה של גירושים, ולמרות זאת מתחתן עם אישה אחרת. גם האישה, מצידה, יכולה להמשיך בחייה ולהינשא כרצונה, משום שאין רישום של הנישואים שלהם.

מבחינת המסורת עלול הדבר להביא גם לסיכון ממזרות, דהיינו פסולי-חיתון.

לחוק שקבע כי אדם המעוניין להינשא יוכל להירשם אצל כל רב שירצה, הוכנס סעיף 7, שקובע כי מי שלא ידאג לרישום הנישואים במשרד הפנים – דינו עד שנתיים מאסר

סגן שר הדתות לשעבר אלי בן-דהן, ששימש גם כמנכ"ל בתי הדין הרבניים, טען כי נתקל בעשרות מקרים כאלה בשנה, ופעל לשינוי המצב. עם התוצאות של השינוי הזה נאלצים להתמודד כיום כל הזוגות שבחרו לא להינשא במסגרת הרבנות.

שר הדתות לשעבר, נפתלי בנט, וסגנו אלי בן-דהן, קידמו ב-2013 שינוי בחוק, שקבע כי אדם המעוניין להינשא יוכל לבצע רישום אצל כל רב שירצה, ללא כל קשר לאזור מגוריו. מטרת החוק הייתה להקל על הזוגות המתחתנים, ולאפשר להם להינשא גם אצל רבנים מקלים או נוחים יותר. בפועל, הוכנס אליו סעיף 7, שקובע כי מי שלא ידאג לרישום הנישואים – דינו עד שנתיים מאסר.

בעמותת "חופות" תוקפים את התיקון הזה ותובעים את ביטולו. לדבריהם, דווקא הרישום ברבנות מגביר את סכנת החשיפה לממזרות, משום שלרבים מהנרשמים כלל לא אכפת מהטקס וממשמעויותיו הדתיות.

"אפשר לתת דוגמאות שבהן למי שעובר ברבנות יש יותר סיכון לחשש ממזרות" מסביר ליבוביץ. "למשל בני זוג שהתחתנו ברבנות ועוברים לברלין או ללוס אנג'לס, אך 10 שנים אחר כך נפרדים, יותר גרוע, כי הם לא מחויבים לאיש ואף אחד לא הסביר להם מה חשיבות הגט. אצלנו, כל מי שעובר את תהליך הנישואים מבין את חשיבות התהליך. לדעתי, אם היינו סופרים את הזוגות שנפרדים וחיים בחו"ל, היינו מגלים שהמעבר ברבנות מייצר חשיפה הרבה יותר גדולה לממזרות".

עוד 1,593 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 18 ביוני 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־256 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

ועדת חוץ וביטחון דנה בחוק הגיוס. אדלשטיין: לתת מענה אמיתי לצרכים של צה״ל

בג״ץ דן בחוק בן גביר. עורך דינו: אם זה היה בר-לב לא היינו מגיעים לפה ● אין רוב: ועדת החוקה לא תצביע על חוק הרבנים; רוטמן זעם על גוטליב וסעדה שמתנגדים: על זה אתה מתפוצצים? ראש עיריית אשקלון: אתם צריכים להתבייש שאתם עוסקים בזה. חקיקה מטומטמת ● בית המשפט בצרפת קבע: החברות הישראליות יכולות להשתתף בתערוכת הנשק ● ח"כ ואטורי: המפגינים נגד הממשלה - זרוע של חמאס

עוד 21 עדכונים
אמיר בן-דוד

העולם חוזר לשירות חובה

השוואה בינלאומית רוב המדינות באירופה ביטלו בעבר את גיוס החובה ● כעת, בצל האיום הרוסי ורוחות המלחמה בעולם, אחדות מהן חידשו אותו, ובאחרות – כולל גרמניה, בריטניה וצרפת – הממשלות מציגות תוכניות לחידושו ● בניגוד לעבר, באירופה מגייסים גם נשים ● גם מדינות ערביות כמו ירדן וקטאר הנהיגו גיוס חובה

עוד 1,814 מילים

משמר גבול חרדי וחסל

בראייה של ריאל פוליטיק, כאשר כלו כל הקיצין, אין לשאול מה ראוי או מה צודק, ואפילו אין לשאול מהו הפתרון ההגיוני לקונפליקטים. השאלה היחידה שניתן להתקדם איתה היא: מה בכל זאת אפשרי, ואילו פשרות ניתן לדרוש מכל הצדדים לקבל על עצמם.

עם החלת דין הרציפות-השתמטות, ובמערך הפוליטי המקדם את אי-השוויון בנטל, נותרה כעת רק ההתערבות המתבקשת של בג"ץ לפסילת החוק. יהיה בכך דלי מים בודד על בניין שלם בוער בלהבות של חוסר שוויון מקומם.

שלומי ששון הוא ד"ר לפילוסופיה פוליטית מהאוניברסיטה העברית. מחבר הספרים: "החילוניות החדשה – אידיאולוגיה, פילוסופיה, אקטיביזם" (רסלינג), "לנשים בירושלים אין גלגיליות" (ספרא), ו"כולנו יצורים פילוסופיים - על אומנות הפילוסופיה היישומית לחיים הטובים" (פרדס)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 949 מילים

למקרה שפיספסת

המבחן של אדלשטיין

ועדת החוץ והביטחון תחל היום לדון ב"חוק ההשתמטות" לקראת הקריאה השנייה והשלישית ● ההצבעה על דין הרציפות הסתיימה ב"תמונת הניצחון" הפרטית של נתניהו אך יו"ר הוועדה אדלשטיין הבטיח כי החוק יותאם לצרכים של צה"ל ● שמונה ח"כים מהקואליציה ושמונה מהאופוזיציה ייאבקו על כל פסיק וסעיף – ואדלשטיין עשוי להיות האצבע המכרעת ● פרשנות

עוד 932 מילים ו-2 תגובות

כל הבטחות הסרק של פתק הבחירות

כמה קשה להפיל ממשלה בדמוקרטיה הישראלית. כמה קל להפיל ממשלה בישראל.

הנה ממשלה שניסתה להחריב את הדמוקרטיה, שבתקופתה נחשפה ישראל למחדל ביטחוני מטורף והיא שקועה במרחץ דמים ובמלחמה רב-זירתית, שהמוני העם מפגינים נגדה ברחובות בקביעות ובהיקפים חסרי תקדים. כל אלה לא מאפשרים עדיין להפיל ממשלה הזוכה לאמון הכנסת.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
השיטה לא תשתנה לעולם כי לארגון המחבלים של ביבים שקרניהו ולארגון המחבלים של מכלוב העלוב דרעי ולארגוני המחבלים של גולדקנופף וגפני ולארגוני המחבלים של סמרטוטריץ ובן גביר עדיף המצב הקיים - ... המשך קריאה

השיטה לא תשתנה לעולם כי לארגון המחבלים של ביבים שקרניהו ולארגון המחבלים של מכלוב העלוב דרעי ולארגוני המחבלים של גולדקנופף וגפני ולארגוני המחבלים של סמרטוטריץ ובן גביר עדיף המצב הקיים – בוחרים בורים, חסרי מיומנות לאבחנה פוליטית, מוסתים ומונהגים על ידי רבנים תפילות וקמעות, המונעים רק מעניין אחד – שנאת הצד השני "הסמולנים". בורות היא כח למי שיודע לשלוט בבורים. שלא לדבר על המנגנונים העצומים של עשרות אלפי נושאי משרות בשכר שכל ארגוני המחבלים הללו מנהלים מתקציב המדינה כדי לשלוט בבחירתם של מאות אלפי אנשים (אותם עשרות אלפי מתפרנסים ומאות אלפי בני משפחותיהם שנהנים בעקיפין גם הם מהכסף הזה).

כבר ניסינו לשנות שיטה. נו, זה עזר? להיפך. היה גרוע יותר (עד כמה שזה נשמע בלתי אפשרי). אז הצביעו ש"ס ונתניהו, וש"ס גדלה למימדים מפלצתיים ומסרבת לקטון מאז. ידידי המלומד: הפסדנו. לא תשנה א... המשך קריאה

כבר ניסינו לשנות שיטה. נו, זה עזר? להיפך. היה גרוע יותר (עד כמה שזה נשמע בלתי אפשרי). אז הצביעו ש"ס ונתניהו, וש"ס גדלה למימדים מפלצתיים ומסרבת לקטון מאז. ידידי המלומד: הפסדנו. לא תשנה את העובדה הזו בשום שינוי של שיטה. השיטה הדמוגרפית ניצחה. הפופוליסטים והאנטי דמוקרטיים ניצחו. הפונדמנטליסטים ניצחו (משתי הדתות). וגם אם יהיה איזה שינוי בבחירות הבאות, אם יהיה איזה נס, זה יהיה ניצחון זמני. צר לי להודיע לך: הפרוייקט הציוני מת. נפתר בטרם עת. היה חלום והופ, איננו עוד

עוד 774 מילים ו-2 תגובות

תגובות אחרונות

נתניהו צריך להתמודד עם סיום הפעולה ברפיח

ההערכה בצה"ל היא כי המהלך ברפיח יסתיים בשבועות הקרובים – לכל היותר חודש ● אחרי זה, צה"ל יוכל להכריז כי סיים את משימת פירוק יכולותיו של חמאס כצבא והחזיר אותו להיות ארגון גרילה ● ההכרזה תגלגל את הכדור למגרש של נתניהו, שיצטרך לקבל החלטות שהוא נמנע מהן מזה זמן רב ● פרשנות

עוד 754 מילים

עקורים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

המוסדות הגריאטריים לקשישים מבקשים להגדיל את התקציב

בשבועיים הקרובים ייצא לדרך מכרז הרכש החברתי הגדול במדינה ● 22 אלף מבוגרים סיעודיים ותשושי נפש מתוקצבים לפי מחירים שנקבעו לפני יותר מעשור ● המוסדות הגריאטריים פועלים בגירעון לפי דרישות המדינה אך הוצאותיהם גבוהות בכ־30% מהתקציב הממשלתי – והם דורשים לעדכן את התעריף: "אסור לצאת לדרך עם הפערים האלה"

עוד 926 מילים

ככה לא בונים אלטרנטיבה

ריאיון רונן צור, לשעבר היועץ האסטרטגי של גנץ, מותח ביקורת חריפה על מחנה המרכז–שמאל וממליץ להפסיק להתבכיין: "אין לגוש הליברלי אלטרנטיבה, אין פלטפורמה ואין מנהיגות מוסכמת" ● הוא מציע לבחור את מנהיג המחנה בבחירות פנימיות דמוקרטיות ולהתמקד בגיוס מנהיגים עם יכולות מגוונות וחשיבה עצמאית

עוד 1,857 מילים ו-5 תגובות

הסיכום בין היועמ"שית לגלנט עלול להסתיים במפח נפש

היועמ"שית בהרב־מיארה אומנם הודיעה כי קידום הצעת החוק בעניין הכבדת נטל שירות המילואים לוקה ב"מניעה חוקתית", אך הסכימה להאריך את הוראת השעה המעלה את גיל הפטור ממילואים למשך שלושה חודשים נוספים בתנאי שמערכת הביטחון תפעל למיצוי פוטנציאל הגיוס ● זאת כשבימים הקרובים ממילא אמור להינתן פסק דינו של בג"ץ בעניין גיוס תלמידי הישיבות ● פרשנות

עוד 858 מילים

גוברת ההערכה שחוק הגיוס לא יגיע לקריאה שנייה ושלישית

מחר יעבור תפוח האדמה הלוהט לוועדת החוץ והביטחון שאמורה להכין את חוק הגיוס להצבעה בקריאה שנייה ושלישית ● יו"ר הוועדה אדלשטיין הודיע כבר לפני חודש כי יסרב להעביר חוק חסר משמעות, ואתמול העריכו גורמים בסביבתו כי הוא ימסמס את התהליך בוועדה, כך שהחוק לא יחזור בזמן הקרוב להצבעה במליאת הכנסת ● פרשנות

עוד 676 מילים
היום ה־255 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

דיווח: כחודש לפני המלחמה הופץ בצבא דוח על כך שחמאס מתרגל חטיפת 200–250 איש

לפי הפרסום בתאגיד השידור, בחיבור המודיעיני, שהיה מוכר לצמרת אוגדת עזה ופיקוד הדרום, תוארו התוכניות להשתלט על מפקדות של צה"ל, על מערכות רואה־יורה ועל מגורי החיילים והחיילות בבסיסי הצבא ● שיקלי: "לחוק הרבנים מטרה אחת, סידורי עבודה והרבה – כאלף רבני ערים ושכונות, שיתמנו לעשרות שנים" ● חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד: "אנחנו ממשלה ללא הישגים"

עוד 43 עדכונים

חגיגת הבזבוזים של משרדי הממשלה המיותרים

תשלום לאדריכלים בסכום של כמיליון שקל, חניות במאות אלפי שקלים – והחלפת מנעול ב־23 אלף שקל: כל אלה הם חלק מרשימת הבזבוזים של משרדי הממשלה המיותרים מאז פרוץ המלחמה ● מסתבר שלפחות חלק מהשרים טרם הפנימו את המצב בישראל ● פרשנות

עוד 826 מילים ו-1 תגובות

הפעיל הפוליטי סאמר סינג'ילאווי מאמין שהדרך הטובה ביותר להבטיח את ביטחון הישראלים ואת הקיום בכבוד של הפלסטינים אחרי המלחמה היא שמנהיגי שני הצדדים יהפכו לחברים טובים: "נשיא פלסטיני צריך להפוך את ראש הממשלה הישראלי לחבר הכי טוב שלו"

עוד 2,631 מילים

המשבר עם צרפת מחריף

הזעם בישראל על ההחלטה לאסור עליה להשתתף בתערוכת הנשק "יורוסאטורי" לא יכול לעוור את עיני ההנהגה עד כדי הודעות אגרסיביות נגד מעורבות צרפת בלבנון ● ההודעות הסותרות בין המשרדים הביטחון והחוץ מראות שהממשלה מתנהלת בראשים מפוצלים ● בינתיים, בניגוד לעמדה המוצהרת של צרפת, ביהמ"ש הורה על איסור השתתפותם של ישראלים או מתווכים מטעמה בתערוכת הנשק ● פרשנות

עוד 876 מילים ו-1 תגובות
היום ה־254 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

סמל שלום מנחם וסמ"ר צור אברהם נפלו ברצועת עזה

מנחם הוא ההרוג השמיני באסון הנגמ"ש ברפיח, שככל הנראה נגרם מפגיעת נ"ט ● בג״ץ עצר את הביקורת של מבקר המדינה על מחדלי צה״ל ב-7.10; בעקבות ההחלטה הוגשה עתירה להקמת ועדת חקירה ממלכתית באופן מיידי ● דיווח: הקבינט יאשר צעדים נגד הרשות הפלסטינית, כולל הסדרת מאחזים ● דובר צה"ל הזהיר: "חזבאללה מביא אותנו לפתחה של הסלמה רחבה"

עוד 41 עדכונים

בפעם הראשונה מאז כינון שלטון האייתוללות איראן מוכנה להסתכן במלחמה אזורית, למרות מעורבות ישירה של מעצמה עולמית ● למעשה, איראן רואה עצמה כעת כמעצמה אזורית בעלת איזון אסטרטגי עם ישראל וכושר הרתעה משמעותי כלפי ארצות הברית ● סימן מדאיג נוסף לשאיפות האיראניות ניתן בסוף השבוע האחרון בריאיון שהעניק יועצו הצבאי של חמינאי ● פרשנות

עוד 814 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה