בעוד פחות משבועיים יבוא נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לאזורנו ויש לשים לב לסדר העדיפויות שלו. הוא יפתח בישראל, יקפוץ לרשות הפלסטינית, ומשם בטיסה ישירה לסעודיה, שם יפגוש לצד ראשי סעודיה את מנהיגי יתר מדינות ערב.

בעוד פחות משבועיים יבוא נשיא ארה"ב ביידן לאזורנו ויש לשים לב לסדר העדיפויות שלו. הוא יפתח בישראל, יקפוץ לרשות הפלסטינית, ומשם בטיסה ישירה לסעודיה, שם יפגוש לצד ראשי סעודיה את מנהיגי יתר מדינות ערב

מה פירוש הדבר? שמבחינת ארצות הברית ישראל נשארה בעלת הברית העיקרית, אבל ארה"ב לא מוותרת על פתרון הבעיה הפלסטינית, והיא רואה בסעודיה את השותף המרכזי,  מרכז הכובד בעולם הערבי.

סדר הדברים הזה, המרכזיות של ישראל לצד הרצון לקדם את פתרון הבעיה הפלסטינית, והמרכזיות של סעודיה כמנהיגת העולם הערבי, קשורים כמובן בסדר העולמי החדש. זאת לאחר שארצות הברית התפכחה מן האשליה שהייתה לה בימי הנשיא ברק אובמה, לפיה איראן יכולה להיות בעלת ברית אזורית על חשבון הערבים וישראל – וכעת היא רואה ברוסיה של פוטין את הבעיה מספר אחד בהקשר הגלובלי.

סדר הדברים הזה יוצר בעיות בעולם הערבי. ראשית, מצרים לא מוכנה לוותר על בכורתה, והחזות של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, שמצטופף יחד עם מנהיגי ערב האחרים כדי לפגוש את ביידן בסעודיה – לא מלבבת עבורו בעליל.

גם קטר לא מרוצה מן המרכזיות של סעודיה, וזה פשר הביקור הדרמטי של אמיר קטר תמים בן חמד בקהיר, וקבלת הפנים החמה שא-סיסי ערך לו שם אחרי הרבה שנים של שנאה ונתק ביניהם.

اذا تكررت محاولات بن سلمان وبن زايد لغزو قطر سأقف محايدا ولن أدافع مجددا عمن نافق وخدع وتنازل ووضع يده فى يد أكبر قاتل مجرم عرفته مصر فى تاريخها ولن أنسى له ابتسامه فى وجه أحقر بنى آدم
أمير قطر يزور مصر بدعوة من الرئيس عبد الفتاح السيسي https://t.co/VCxaUDptZh via @AJArabic

— sammasit (@sammasit) June 25, 2022

הייתה זאת הפגנה לעיני ביידן כי מבחינת קטר, מצרים היא מרכז העולם הערבי ולא ריאד. גם הביקור של עבדאללה מלך ירדן אצל א-סיסי בשרם א-שיח' נושא מסר דומה.

מבחינת ארה"ב ישראל נשארה בעלת הברית העיקרית, אבל ארה"ב לא מוותרת על פתרון הבעיה הפלסטינית, והיא רואה בסעודיה את השותף המרכזי,  מרכז הכובד בעולם הערבי

לעמדת ירדן יש מובן נוסף. ברור לה מדוע ביידן מגיע למזרח התיכון – להכשיר את מה שמדובר בו כנאט"ו האזורי שיחבר את ישראל עם העולם הערבי, ואשר שיתוף הפעולה בהגנה האווירית האזורית הוא חלק מן המהלך הזה.

يعتقد البعض ان محاربة ايران هدف يجمع دولا كثيرة في المنطقة بما فيها اسرائيل ،وان تحالفا عسكرياضد ايران هو القادم ،لكن السؤال الاهم من هي الدول التي تريد شن حرب على ايران ؟، والجواب انه ليس هناك من يريد محاربة ايران حتى اسرائيل وامريكا.

https://t.co/yb3kVTQCPW

— سميح المعايطه (@AlmaitahSamih) June 30, 2022

לירדן יש מדיניות מסורתית של אי הצטרפות לבריתות צבאיות אזוריות מן הסוג הזה. היא כבר הרגיזה את סעודיה כאשר סירבה לסייע לה במלחמת תימן, וכן סירובה להכניס boots on the ground למלחמה בסוריה.

אבל יותר מכל, מה שמעניין את ירדן זה המצב על הר הבית. לא רק הנגיסה הישראלית המתמשכת בסטטוס קוו, אלא גם השאיפות של סעודיה לתקוע יתד על ההר. לפיכך, ירדן אולי תסכים לנאט"ו ערבי, אבל לא לנאט"ו ערבי עם ישראל.

את הניסיונות של המערב לפייס את הרשות הפלסטינית אפשר לזהות בעין בלתי מזויינת. אירופה, קרוב לוודאי בלחץ אמריקאי, הודיעה על חידוש הסיוע לפלסטינים, חתמה על הסכמים, אבל עד לרגע כתיבת הפוסט הכסף לא הגיע.

את ניסיונות המערב לפיוס הרשות הפלסטינית אפשר לזהות בעין בלתי מזויינת. אירופה, קרוב לוודאי בלחץ אמריקאי, הודיעה על חידוש הסיוע לפלסטינים, חתמה על הסכמים, אבל עד רגע כתיבת הפוסט הכסף לא הגיע

אבל האם הפלסטינים ירככו את עמדותיהם לטובת שיתוף הפעולה האזורי נגד איראן? אין לכך סימנים מקדימים. להפך, דווקא בימים אלה הרשות מקדמת דווקא את יחסיה עם אלג'יריה בעלת הברית העיקרית של איראן במגרב.

לסיכום, תוואי ביקור ביידן מסמל את ישראל וסעודיה כבעלות הברית העיקריות של ארצות הברית, בלי וויתור על הבעיה הפלסטינית. מצרים פועלת להדגיש את מרכזיותה בפגישות מקדימות עם דחויים אחרים – ירדן וקטר. הפלסטינים מקבלים מחוות, אבל הולכים דווקא לכיוון אלג'יריה בעלת בריתה של איראן.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

אך טבעי הוא שהביקור המדיני הראשון של יאיר לפיד כראש ממשלה היה לצרפת. הביקור אמנם נקבע לפני כניסתו של לפיד לתפקיד, אולם כמו לגבי ביקורו בטורקיה – לפיד לא נתן לשינויים הפוליטיים לבטל תכניות דיפלומטיות (בניגוד למה שעשה נתניהו פעמים רבות).

אך טבעי הוא שהביקור המדיני הראשון של לפיד כרה"מ היה לצרפת. הביקור אמנם נקבע לפני כניסתו של לפיד לתפקיד, אולם כמו לגבי ביקורו בטורקיה – לפיד לא נתן לשינויים הפוליטיים לבטל תכניות דיפלומטיות

בין לפיד ועמנואל מקרון שוררת קרבה אידיאולוגיות, כשותפים לתפיסת המרכז הפוליטי. השניים מיודדים, ומקרון אף קיבל את לפיד בארמונו ימים ספורים לפני בחירות 2019, כמענה לשורת המפגשים הבינלאומיים שקיים אז נתניהו כחלק מקמפיין הבחירות שלו (רובם מפגשים עם מנהיגים פופוליסטים או סמכותניים). לפיד נפגש עם מקרון בפריז גם כשר חוץ בשלהי 2021 וכחלק ממאמץ לשפר את יחסי ישראל-אירופה, לבסס מחדש בריתות עם המחנה הדמוקרטי-ליברלי, ולקדם את עמדת הממשלה בנושא האיראני.

שמח לפגוש את חברי, נשיא צרפת עמנואל מקרון ????????????????

Ça fait plaisir de te voir, mon ami Président @EmmanuelMacron. ???????? ????????

It’s great to see you my friend, President Emmanuel Macron. ???????? ???????? pic.twitter.com/CazmH9KhY7

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) July 5, 2022

לפיד מכנה את מקרון "ידיד ישראל", וזו הגדרה שמקרון מסכים עמה. ואכן, מאז יציאתו של נתניהו מלשכת ראש הממשלה והקמת ממשלת בנט-לפיד – כולל במהלך כהונת צרפת כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, עד לסוף חודש יוני השנה – ניכר שינוי בגישה הצרפתית כלפי ישראל.

ספציפית, צרפת הביעה נכונות, לאחר שנים של התנגדות, לתמוך בכינוס מחדש של מועצת האסוציאציה ישראל-האיחוד האירופי, המסגרת הרשמית לדיאלוג רם-דרג בין הצדדים שכונסה לאחרונה לפני כעשור.

הביקור בצרפת, כמו גם ביקורו בישראל של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בשבוע הבא, יסייעו ללפיד גם פוליטית, במיצובו כמנהיג ראוי ובעל יכולת פעולה והשפעה בזירה הבינלאומית. סביר שנראה בחודשים הקרובים מפגשים נוספים בין לפיד למנהיגים אזוריים ובינלאומיים. מפגשים כאלה התקיימו עת כיהן לפיד כשר החוץ, וימשיכו ביתר שאת עד לבחירות, גם לאור הרצון של ידידי ישראל בעולם לסייע להמשך כהונת הנהגה פרו-דמוקרטית בישראל.

לפיד מכנה את מקרון "ידיד ישראל", ומקרון מסכים עם ההגדרה. ואכן, מאז יציאת נתניהו מלשכת רה"מ והקמת ממשלת בנט-לפיד – ניכר שינוי בגישה הצרפתית כלפי ישראל

אל לפיד התלוו לפריז גם יועציו הביטחוניים. ואכן, הכוונה המוצהרת הייתה לעסוק בביקור בנושא האיראני, כולל באיומים שמציב חזבאללה. הקשיים במשא ומתן בין המעצמות לאיראן בדבר חידוש הסכם הגרעין, והביקורת שהשמיעה צרפת לאחרונה על הקשחת התנאים האיראניים, מייצרים מרחב נוח יותר לדיאלוג ואולי אף ליותר הסכמות מאשר בעבר, למרות חילוקי הדעות הבסיסיים.

אולם יש נושאים נוספים שלפיד ומקרון יוכלו לשוחח עליהם בפגישותיהם הבאות, שיקדמו אינטרסים ישראלים ויסייעו לקידום מהלכים מדיניים.

נושא אחד הוא לבנון. לאחרונה ניכרת התקדמות במגעים שמקיים השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין בין ישראל ללבנון בעניין סימון הגבול הימי. במקביל, צינור הגז הערבי ממצרים ללבנון אמור להעביר גם גז שמקורו בישראל, כדי להקל על הבעיות האנרגטיות של לבנון.

ניכר שבישראל יש הכרה שמצב כלכלי משופר בלבנון יסייע ליציבות ולביטחון. לצרפת יש יחסים מיוחדים עם לבנון מאז ומתמיד וגם כיום, אותם הדגיש מקרון בפגישתו עם לפיד, וישראל יכולה לרתום אותה כשותפה למגעים העקיפים עם שכנתנו מצפון ולקידום הגעה להסכמות.

צרפת היא שחקן משמעותי גם בצפון אפריקה. כשמרוקו וישראל מחממות ביניהן יחסים, וצפויות לשדרג באופן פורמלי את הנציגויות שלהן לדרג שגרירויות בהמשך הקיץ, ישנו מרחב לשיתופי פעולה משולשים – ישראלים-מרוקאים-צרפתים, ודרך זה גם עם האיחוד האירופי כולו. הדבר עולה בקנה אחד עם המדיניות החדשה שפרסם האיחוד האירופי בשנה שעברה בנוגע לאגן הים התיכון, גם במטרה לחבר את הסכמי הנורמליזציה לשיתופי פעולה עם אירופה.

ישנו מרחב לשת"פ בין ישראל, מרוקו וצרפת ודרכם עם האיחוד האירופי כולו. הדבר מתיישב עם מדיניות האיחוד האירופי החדשה בנוגע לאגן הים התיכון ועם חיבור הסכמי הנורמליזציה לשיתופי פעולה עם אירופה

צרפת היא אחת המדינות האירופיות שמחויבות לקידום שלום ישראלי-פלסטיני, והיא אף הובילה יוזמה בינלאומית בנושא לפני מספר שנים. הדבר בא לידי ביטוי גם בדברים שאמר מקרון ללפיד השבוע, לפיהם "אין אלטרנטיבה למשא ומתן עם הפלסטינים".

לפיד יכול להיעזר במקרון לשדרוג המגעים עם הרשות הפלסטינית, כולל פגישה משותפת עם אבו מאזן (אפשרות שלפיד התייחס אליה, ולא פסל, במהלך ביקורו בפריז), ולגיבוש דרכים בהן יוכלו מדינות אירופה לסייע באופן משמעותי יותר לקידום שלום.

מקרון, מצדו, יכול לדרוש ביתר שאת מלפיד לקדם מהלכים משותפים עם הפלסטינים, שייצרו תשתית טובה יותר לתהליך שלום עתידי, ובכל מקרה – להימנע ממהלכים שיקשו עוד יותר על השגת פתרון שתי-המדינות.

ולבסוף, לאחרונה הציג מקרון חזון להקמת קהילה פוליטית אירופית חדשה, שתאפשר למדינות דמוקרטיות אירופיות – חברות ושאינן חברות באיחוד האירופי – לפעול ביחד ולקדם מטרות משותפות. כחלק מחיזוק יחסי ישראל-אירופה ועיגון ישראל במשפחה הדמוקרטית-ליברלית, יכול לפיד להציע למקרון השתתפות ישראלית כלשהי במיזם שאפתני זה.

מקרון מצדו, יוכל לבקש מלפיד שישראל תעלה את דרג הייצוג שלה בארגון האיחוד למען הים התיכון (UfM), אותו הגה נשיא צרפתי אחר, סרקוזי, ושתצטרף ל-Alliance for Multilateralism, אותה הקימו צרפת וגרמניה לפני מספר שנים, ושלפעילותה הצליחו לרתום מספר רב של מדינות.

כחלק מחיזוק יחסי ישראל-אירופה ועיגון ישראל במשפחה הדמוקרטית-ליברלית, יכול לפיד להציע למקרון השתתפות ישראלית במיזם השאפתני שלו להקמת הקהילה הפוליטית האירופית החדשה

ישראל וצרפת הן בעלות ברית ותיקות. בימי נתניהו, הן ידעו מתיחויות רבות. ואולם, כעת – כשהן מובלות על ידי מנהיגים שמחויבים לערכי הדמוקרטיה הליברלית ובתקופה של שינויים מדיניים אזוריים מפליגים – נפתחות הזדמנויות חדשות. ביקור לפיד בפריז, והחיבוק החם שקיבל ממקרון, היה צעד בדרך למימושן האפשרי.

ד"ר נמרוד גורן הוא נשיא ומייסד מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, מרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, ומוביל בשנים האחרונות ערוצי דיאלוג מדיני עם שותפים בטורקיה. מייסד שותף של Diplomeds - המועצה לדיפלומטיה ים תיכונית.