בסוף דצמבר 2020, ארגון קאמרה בקמפוס באוניברסיטת בן גוריון אירח את קלאס מוקגומול, פעיל בארגון “אפריקאים למען שלום", לוובינר המיועד לסטודנטים ברחבי העולם ובישראל בפרט.

כמי שחווה על בשרו את משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, קלאס מעביר, דרך סיפורו האותנטי, מסר סובלני ומאחד שנשמע מעט מדי בזירה הבינלאומית. הארגון הוא מיזם שיתופי של חוקרים ופעילים המביאים נקודת מבט אפריקאית לדיון העולמי על שלום ויציבות ברחבי העולם. משימתם היא להיות כוח לדיאלוג אזרחי ועצמאי ולפתרון סכסוכים.

כמי שחווה על בשרו את משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, קלאס מוקגומול  מאירגון "אפריקאים למען שלום" מעביר, דרך סיפורו האותנטי, מסר סובלני ומאחד שנשמע מעט מדי בזירה הבינלאומית

הפרשנות שלהם לסכסוך הישראלי-פלסטיני באה לידי ביטוי באמצעות פעילים כמו קלאס, לשעבר תומך נלהב בתנועת החרם על ישראל (BDS), ששופכים אור על התעמולה האנטי ישראלית. הארגון מסביר כיצד BDS מתעלמת מעובדות ומאמצת נרטיב של "פעילים" שרק רוצים להביא שלום למזרח התיכון, אך למעשה שואפת להכחדת ישראל. בניגוד לדרום אפריקה בעבר, שקידמה אפרטהייד נגד אנשים שאינם לבנים, ישראל חרטה על דגלה ערכים של סולידריות וקידום הקבוצות האתניות השונות בה.

דרך הזום, סיפר לנו קלאס את סיפורו כמי שביקר באזור וראה את העובדות ממקור ראשון. קלאס טען שהטענה לאפרטהייד בישראל מהווה זילות לזכר הרוע של האפרטהייד, ומי שמיישם את המונח אפרטהייד על הסכסוך הישראלי-פלסטיני חוטא בניכוס על ידי הכחשת הייחודיות של הגזענות והשנאה שעמדה בפני הקהילה הלא לבנה בדרום אפריקה.

אין ספק שקלאס צודק בטענותיו המרכזיות. בנוסף, עצם התיוג "אפרטהייד" על ישראל מנציח את תחושת הקורבנות הפלסטינית וגוזל מהם את עצמאותם ואת תחושת האחריות האישית שלהם. ולפיכך הם נוטים להאשים את ישראל במצבם, ולא את הנהגתם.

למרות כל אלה, כמה מדינות החלו לשים לב להבחנות הברורות בין המשטרים. היחסים בין ישראל למדינות המזרח התיכון השתפרו, כולל איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו. התפתחויות חיוביות אלה הביאו תקווה שיחול שינוי בנרטיב וכי טקטיקת ה"זאב זאב" להאשים את ישראל בכל תחלואי החברה הפלסטינית תחשוף את הזאב האמיתי בעור הכבש – הרשות הפלסטינית – שהוכיחה שוב ושוב כי אין לה שום עניין לפתור את הסכסוך.

חשוב לציין שהחוויה של הערבים בישראל לא מתקרבת לחוויה הדרום-אפריקאית. בישראל, ערבים-ישראלים הם אזרחים עם אותן זכויות כמו אזרחים ישראלים יהודים, והם זכאים לשירותים חברתיים וחינוכיים כמו כל אזרח אחר. ערבים בישראל נמצאים גם בתפקידי מפתח בחברה, כמו בפוליטיקה, בבתי המשפט, בבתי החולים ובמוסדות אקדמיים. לצורך העניין, לפי כמה סקרי דעת קהל, ערבים-ישראלים מעדיפים לחיות בישראל מאשר במדינות אחרות.

קלאס סיפר את סיפורו כמי שביקר באזור. לדבריו, הטענה לאפרטהייד בישראל מהווה זילות של זכר האפרטהייד, ומי שמיישם את המונח עלינו – חוטא בניכוס ובהכחשת הייחודיות של הגזענות והשנאה ההיא

אנשי "אפריקאים למען שלום" לקחו על עצמם את המשימה להסביר לכולנו מה זה באמת אפרטהייד שקורא לדיכוי על רקע גזעי. אימוץ השקר הנתעב "אפרטהייד ישראלי" לאמצעי תעמולה שקריים והפצת שנאה יוצר עוול היסטורי, ועל זה אסור שהעולם ישתוק. אני מפציר מכל מי שנפל בפח, תשבו ותקשיבו, תכירו את ישראל האמיתית.

תום יוחאי הוא סטודנט שנה ג למדעי המדינה וגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון. כתב ב-CAMERA Fellowship, ארגון פרו ישראלי הפועל בקמפוסים ברחבי העולם וברשתות חברתיות. פעיל בתוכנית מודל האו"ם.

השיח הפוליטי בימינו, בכל העולם, מדגיש את אישיות המועמדים וסיכוייהם לנצח. די מתעלמים ממה הם מציעים כדי להציל את המדינה מהקרחון הקרב. בישראל זה מגיע לקיצוניות מוזרה כאשר כל מערכות הבחירות האחרונות (והרבות) מוצגות כקרב בין "בעד ביבי" ו"נגד ביבי" כאשר כעת במחנה האחרון מוצאים לאומנים כמו גדעון סער, אשר בשם טוהר הכפיים נתמכים על ידי שמאלנים מבולבלים ביותר.

כל מערכות הבחירות האחרונות (והרבות) מוצגות כקרב בין "בעד ביבי" ו"נגד ביבי", כשבמחנה האחרון מוצאים כעת לאומנים כמו גדעון סער, שבשם טוהר הכפיים נתמכים על ידי שמאלנים מבולבלים ביותר

כל זה משחק לידי בנימין נתניהו, כיוון שהוא פוליטיקאי טוב בהרבה מהאחרים (לצד היותו מנהיג איום ונורא).

מדובר בטעות קשה של המרכז-שמאל, כי ברור שלכמחצית מהציבור לא אכפת שראש הממשלה (לפי האישומים) מושחת וגם (לפי כל הדעות) מסית ומדיח נגד שלטון החוק. זאת ועוד: ישראלים רבים מתענגים על איך שהוא מעצבן את "האליטות" המשכילות (בדומה לדונלד טראמפ).

זו מכה נוספת לרעיון הדמוקרטי כולו, מכיוון שהדמוקרטיה מניחה שהבוחרים נחשפו לדיון, מבינים על מה הם מצביעים, ורוצים לטפל בבעיות.

ואו הו, כמה בעיות יש לישראל.

כפי שכתבתי בעבר, היא צריכה להחליט אם להמשיך במדיניותה בגדה המערבית ובהתנחלויות שם – ובזאת להפוך למדינה דו-לאומית ולא יהודית. תומכי הימין צריכים להבין שהם גורמים לזה, וכרגע רבים מהם לא מבינים בכלל.

והיא צריכה גם להחליט אם להמשיך בדרך הנוכחית עם החרדים: לשלם להמוני גברים חרדים משכורת על לימודי דת כל חייהם, לסבסד משפחות ענק ולאפשר לבתי ספר לא ללמד תוכנית ליבה של מתמטיקה, מדע ואנגלית. תומכי גוש ימין-דתיים צריכים להבין שהם מקרבים את היום בו רוב הגברים במדינתנו הענייה יהיו מובטלים שתורתם בטלתם.

מתעלמים מהנושאים האמיתיים ממספר סיבות:

• יש תחושה שהבוחרים אינפנטיליים מכדי להתמודד עם סוגיות מורכבות. יועצים פוליטיים בדרך כלל דוחפים לכיוון זה, למעט אלה המקדמים ציניות, לאומיות ופרובינציאליות, שתמיד ימצאו קהל נלהב.
• המרכז-שמאל התייאש מלשכנע בחזית הפלסטינית מכיוון שהפלסטינים הפכו את עצמם למאוד לא פופולרים בכך שפוצצו המון דברים ולא הסכימו להצעות שלום הגונות.
• ישנה גם תחושה שהנושא הפלסטיני בלתי פתיר אפילו אצל כאלה שמבינים שהמצב אובדני. ויש גם גזענות רבה.

צריך להחליט אם לשלם להמוני גברים חרדים משכורת על לימודי דת כל חייהם, לסבסד משפחות ענק, לאפשר אי לימוד מתמטיקה, מדע ואנגלית, ולהבין שקרב היום בו רוב הגברים כאן יהיו מובטלים שתורתם בטלתם

ואולם רק עיסוק בשכנוע עשוי לשבור את הסוג-של-תיקו ולגרום פה להתקדמות כלשהי.

ההזדמנות לשנות היא בסוגיה החרדית, שהקורונה הבליטה היטב לאחרונה.

בימים האחרונים חווינו התפרצויות אלימות בין שוטרים למפגינים חרדים ובקהילה צועקים גוועלד. לא מבינים מה רוצים מהם. אך העובדה היא שקהילה המונה כשמינית מהאוכלוסייה אחראית לאחרונה למעל ל-40% מהנדבקים שבגללם יש סגר, ומכיוון שמדובר בעיקר באשכנזים חוסר הפרופורציה הוא בעצם הרבה יותר חמור. ולמרות שהדבר נובע בחלקו מעוני וצפיפות יתר (כשלעצמה תוצאה של תעסוקה נמוכה ופריון יתר), זה בהחלט גם נובע מהתעקשות על המשך התכנסויות, כולל חתונות המוניות, ועל מאמצים שונים לפתוח את בתי הספר.

אחרי כמה ימי אכיפה ופחד, מקבל שטף דיווחים על חתונות, בעיקר בערים בני ברק, מודיעין עילית ובית שמש, ממנה מגיע התיעוד הזה, הלילה: pic.twitter.com/T8U37kLA5f

— ישראל פריי (@freyisrael1) January 26, 2021

הציבור הרחב נדרש לסגר ממושך – כעת נמשך השלישי עוד ועוד – מכיוון שנתניהו סירב לעצות מומחים להטיל סגרים דיפרנציאלים במוקדי תחלואה חמורה. מוקדים שהיו בדרך כלל במגזר החרדי ובמידה פחותה יותר אצל הערבים. המוני המובטלים רשומים על שם נתניהו והחרדים.

יש הטוענים כי ההפרות במגזר החרדי הן מעשי חריגים בלבד, אך זה לא נראה כך. ראשי ישיבות הגדולות עומדים לעתים מאחורי קריאות תכופות למדי לסרב לסגור תלמודי תורה ויש כל יום משחקי חתול ועכבר עם משטרה.

הלילה בנתניה. חתונה של חצרות האדמו"רים מצאנז ותולדות אהרן (הראשון מראשי אגודת ישראל, האחרון מראשי העדה החרדית). בעקבות המצב האירוע התקיים במעמד מצומצם ללא כל החסידים, כמה מצומצם? תראו בעצמכם: pic.twitter.com/IbxdSHyO8S

— ישראל פריי (@freyisrael1) January 28, 2021

מעל לכל יש מסר ברור המגיע מהקהילה, אפילו ממתונים יחסית, לפיו הם רואים את המדינה כדבר זמני וקצת בזוי, שהנחיותיה אופציונליות בלבד. אותם יש לשכנע ולשדל ולשחד כדי שיואילו לעשות את מה שאזרח רגיל יעשה בלי חוכמות כדי לא להענש.

יש הטוענים כי ההפרות במגזר החרדי הן מעשי חריגים בלבד, אך ראשי ישיבות הגדולות עומדים לעתים מאחורי הקריאות התכופות לסרב לסגור תלמודי תורה, ויש כל יום משחקי חתול ועכבר עם משטרה

כך נולד הרעיון שלומד תורה בכולל יכול לעסוק בזה כל החיים, ולא רק שלא ישלם שכר לימוד אלא יקבל קצבה מהמדינה הבזויה, שגם צריכה להודות לו שהוא משמר איזו גחלת. כך נולד  הרעיון שגיוס חרדים לצבא לא יכול להיעשות בכוח (כמו שקורה אצל כולם), ובכלל הם צריכים להיות פטורים. כך נולד הרעיון כי בבתי ספר לא יוענק חינוך מודרני בסיסי, אלא יאמללו דור שלם ומדינה שלמה, והציבור גם יעניק לזה גב תקציבי.

בדרישות הללו החרדים מעניקים למדינה טיפול ממש מיוחד, שלא היו מעזים להעניק לשום פריץ אחר. החוקים באמריקה אינם אופציונליים, וזאת מבין שם כל תלמיד, גם הטיפשים.

בן-דרור ימיני כתב ב"ידיעות אחרונות" השבוע שיש לטפל בטירוף זה – אך אי אפשר בכפייה. הוא טועה. אין שום פסול בחוק ובסדר. מה שמכונה כפייה חייב להתחיל בשינוי כל מבנה המימון והפטורים (המלצות מפורטות כאן).

זה לא יכול לקרות מבלי שהימין ייזרק מהשלטון. וזה לא יכול לקרות אם שמאלנים מבולבלים יצביען לגדעון סער או נפתלי בנט. סער, שנראה כבעל "סיכויים" להביס את נתניהו, הוא איש ימין שאולי לא אוהב שחיתות, אך מתגאה ביחסיו הטובים עם החרדים. בהינתן הסיכוי שהוא יקים ממשלה דתית-ימנית ויביא אליה גם את המאפיה מהליכוד ללא נתניהו באמצעות הרצתו לנשיאות. התפקיד מתפנה באביב וכך גם יופסק משפטו באופן אלגנטי.

את האסון הזה יכולה למנוע רק יש עתיד של יאיר לפיד יחד עם מה שנשאר מהשמאל.  בכחול לבן, כאשר לפיד הכתיר מעליו את בני גנץ, הריצו קמפיין פחדני להחריד, עם תוצאות די בהתאם. אבל לפיד דגל בעבר ברפורמות בעניין החרדים, וגם בכלל. הוא נשרף במקצת כשר אוצר, ונראה שכרגע הוא קצת מהסס. סביר להניח שיועציו האמריקנים חסרי המושג אבל רבי המצגות אומרים לו להיזהר. אם הוא ימצא את האומץ לומר את האמת, הוא ירוויח זרם תמיכה מסיבי: יש עכשיו זעם אמיתי במדינה מצד ציבור ענק שמחכה לקול קורא.

זה לא יכול לקרות מבלי שהימין ייזרק מהשלטון. או אם שמאלנים מבולבלים יצביעו לסער או בנט. סער, שנראה כבעל "סיכויים" להביס את נתניהו, הוא איש ימין, שאולי לא אוהב שחיתות אך מתגאה ביחסיו עם החרדים

כדאי לזכור את דבריו של הנשיא דווייט אייזנהאואר, מתקופה קדמונית שבה היו רפובליקאים הגונים:

"אם למפלגה פוליטית אין בבסיסה נחישות לקדם מטרה נכונה ומוסרית, אז היא אינה מפלגה פוליטית; היא רק מזימה לתפוס את השלטון".

אצל המרכז-שמאל של ישראל אפשר להוסיף: מזימה שכושלת, פעם אחר פעם.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan