ראש של טיל מיירט נפל על מחסן בבית בישוב בשער הנגב. אין נפגעים. נזק נגרם pic.twitter.com/AsXS7p8eRQ
— matan tzuri מתן צורי (@MatanTzuri) May 4, 2019
במועצה האזורית שער הנגב ושדות נגב הופעלו הלילה (ה') בסביבות השעה 5:00 שתי התראות צבע אדום. מדובר צה"ל נמסר כי זוהו שני שיגורי רקטות משטח הרצועה לעבר שטח ישראל. מהמועצה האזורית שדות נגב דווח כי לא ידוע על נפגעים או על נזק מירי הרקטות.
צה"ל תקף הלילה מספר יעדים ברצועת עזה. מטוס קרב וכלי טיס של צה"ל תקפו מספר יעדי טרור במתחם צבאי של ארגון הטרור חמאס בצפון רצועת עזה.
אתר "וואלה" מדווח כי שיגור הרקטות מהרצועה נעשה לאחר תקיפות צה"ל וככל הנראה בתגובה לתקיפות. מדובר צה"ל נמסר כי "תקיפת צה"ל בוצעה בתגובה לשיגור בלוני נפץ ותבערה לעבר שטח ישראל מוקדם יותר היום".
כלי תקשורת פלסטיניים בעזה דיווחו כי מטוסים של חיל האוויר תקפו מתקן אימונים של ארגון הטרור חמאס ברצועה. לפי הדיווחים הפלסטיניים למתקן נגרם נזק כבד, אך אין נפגעים בתקיפות צה"ל.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: צה"ל רואה בחומרה כל ניסיון לפגיעה באזרחי ישראל וימשיך לפעול נגד פעולות טרור אלו. ארגון הטרור חמאס נושא באחריות על כל הנעשה ברצועת עזה וממנה.
ההיסטוריון פרופ' עמוס גולדברג, חוקר שואה מהאוניברסיטה העברית, פרסם בימים אלה סרטון עם אמירה חד-משמעית: מה שמתחולל בעזה הוא ג'נוסייד. עמוס הוא חוקר שואה מוערך מאוד, לא תועמלן מתלהם, ובכל זאת, יש כאלה שרק הכותרת לא תאפשר להם לפתוח את הסרטון הקצר או להקשיב.
עמוס לא יחיד. חוקר השואה והג'נוסייד דניאל בלטמן קבע כי "ישראל מבצעת בעזה פשע מלחמה נורא, הנע בין טיהור אתני רצחני לג'נוסייד". הקריאה להתבונן ולעצור את מה שמתרחש בעזה כבר אינה נחלתם של ארגונים בינלאומיים או חוקרים בחו"ל בלבד. ובין אם ברור שזה "ג'נוסייד" או שזה רק בגדר אפשרות – לא ניתן להתעלם מכך.
ד"ר חן ברם הוא אנתרופולוג, איש חינוך ומנחה קבוצות. חבר סגל במכללה האקדמית הדסה ועמית מחקר במכון טרומן באונ' העברית. ערך עבודות שדה בקווקז, בישראל, במרכז אסיה ובקרב מהגרים מאזורים אלה בצפון אמריקה. פעל ועבד במשך שנים כאנתרופולוג מעורב בזירות חברתיות שונות, וגם נווד ומדריך בדרכי המשי ומעבר להן.
החורף לא מגיע
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
התופעות האקלימיות החריגות היחידות שנגרמות ע"י בני-אדם, הן אלה שנעשות באמצעות Geoengineering, שמפותח ומבוצע ע"י אותם הגורמים שהמציאו את "משבר האקלים".
על-פי התאור, פארק חסן ערפה נראה כדבר מאוד יפה. יש רק לקוות שהוא לא שלב בדרך לרכז את האנשים ב"ערי 15 דקות" – תכניתם של מי שהקריצו את "משבר האקלים".
כי אם זו תיושם, ותוקצב לאנשים מנת הפחמן היומית שמותר להם לייצר, ולא יתנו להם לצאת מהשער ללא תו ירוק שמאשר שהוזרקו בננו-טכנולוגיה כ"חיסון" בפני מגיפה מפוברקת – אזי גם אביב לביא יתגעגע לרחוב המסגר של פעם, כולל דברים שהשתיקה יפה להם.
התכנון המודיעיני המבריק של אמ"ן והמוסד מול חזבאללה הדהים אותי. הוא עמד בניגוד מוחלט להפקרת 7 באוקטובר. חששתי מאד ממלחמה כוללת נגד חזבאללה. זה עדיין היה נורא, אבל הרבה פחות מכפי שחששתי. טוב שטעיתי. וברור שבמובנים רבים הייתה הכרעה לטובתנו. גם מספר האזרחים הלבנונים שנהרגו היה נמוך לאין ערוך ממספר התושבים הפלסטינים העצום והנורא שהרגנו ברצועה (אף שכל אדם הוא עולם ומלואו וזה נורא תמיד).
הכרעת חזבאללה היא חדשה מצוינת. דיבור על ניצחון מוחלט, לעומת זאת, הוא כזב נוסף. וברור לכולנו ששיקולי הפסקת האש מהצד הישראלי לא היו רק צבאיים ומדיניים (הפסקת האש עדיין על כרעי תרנגולת). כפי ששום החלטה ביטחונית-מדינית ישראלית תחת כהונת הנאשם אינה נראית נקייה מהחשיבה הדומיננטית: כיצד אני שורד בשלטון ומסיים את הליך הפיכת המשטר לדיקטטורה בראשותי. בלי מעצורים.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
בשנים האחרונות האקטואליה מציפה את נושא המצפון. אירועי מלחמת אוקטובר ולפניהם אירועי הקורונה מייצרים שפע החלטות שנוגעות לחיי אדם, ותהליכי קבלת ההחלטות והתגובות כלפיהם מעוררים שאלה לגבי קיומו וטיבו של מצפון בקרב רבות מהנפשות הפועלות.
איך מבינה הפסיכולוגיה את מושג המצפון? האם הוא חלק הכרחי מהאישיות הבריאה? האם אנו נולדים אתו או שהוא מתפתח בדומה לפונקציות מנטליות אחרות?
יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית, עובדת בקליניקה פרטית בתל-אביב. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת וטווה מחשבות מול נופים בריצה.
מעולם לא בגדתי בחניה אשתי.
אני יודע שזו הצהרה שעשויה להישמע קצת מוזר, אבל במציאות הישראלית בה אני חי ואותה הכרתי במהלך שנות נישואיי לחניה זוגתי-לחיים-ארוכים, יש בהצהרה הזו משהו מתבקש. זאת מאחר שנאמנות בחיי הנישואים מבלי "להתפרפר מהצד", כפי שהדבר קרוי בלשון עממית, אינה דבר מובן מאליו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם