המשרד להגנת הסביבה דורש להבהיר לקונים הפוטנציאליים, שחלק מתחנת הכוח באשדוד עשויה להיסגר. במכתב שנשלח אתמול על ידי גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, לליאור שילת, מנכ"ל משרד האנרגיה ויואב קצבוי, מ"מ יו"ר רשות החשמל, היא כתבה כך:
יחידות 6-9 בתחנת אשכול באשדוד "פועלות בניצולת נמוכה ביותר, 31%-34%, והפליטות של תחמוצות חנקן גבוהות מהנדרש לפי הטכניקה המיטבית הזמינה – פליטה הגבוהה פי שלושה מהערך המרבי לפי מסמכי הייחוס.
לפיכך, נשקול לסרב להמשך פעולת יחידות אלה במסגרת היתר הפליטה החדש. נבקש כי נושא זה יובהר במסמכי המכרז למכירת תחנת הכוח אשכול.
אתמול פורסם ב"זמן ישראל" כי רשות החשמל העניקה רישיון לתחנת אשכול כולה לשלוש עד שש שנים, למרות שהמשרד להגנת הסביבה מעוניין לסגור מעל מחצי מכושר הייצור של התחנה המופעלת בגז. ההפרש בין מכירת התחנה עם היחידות המזהמות לבין מכירתה בנטרול שלהן, מוערך בכ-3 מיליארד שקל.
ברשות החשמל מעוניינים למקסם את התמורה שתשמש לבלימת תעריפי החשמל לצרכנים אך באגוד ערים אשדוד ובעירייה חוששים שהעלות החיצונית של זיהום ותחלואה תהיה גבוהה הרבה יותר.
בתגובה לכתבה שפורסמה כאן אתמול, המשרד להגנת הסביבה הודיע באופן חד משמעי, כי "יש לסגור יחידות אלו בתום המועד של היתר הפליטה, קרי ספטמבר 2023 – ובוודאי שלא להרחיב את הפעילות".
ברשות החשמל מעוניינים למקסם את התמורה שתשמש לבלימת תעריפי החשמל אך באגוד ערים ועיריית אשדוד חוששים שעלות הזיהום והתחלואה תהיה גבוהה הרבה יותר
במשרד גם ציינו, כי בשבע השנים שחלפו ממתן ההיתר האחרון, בעלת תחנת הכוח המדוברת, חברת החשמל, היתה מודעת לבעייתיות אך לא ניצלה את הזמן כדי להפחית את הזיהום, "ועל כן המשרד אינו רואה הצדקה להמשיך להתיר את הפעלת היחידות המזהמות הללו".
ברשת החשמל מסרו בתגובה לדרישת המשרד להגנת הסביבה, כי
"הנושא נמצא בשימוע וההחלטה תתקבל בשים לב להתייחסות הציבור לשימוע (כלל התגובות שיתקבלו) ובהתאם למידע העדכני שיהיה מצוי בידי הרשות במועד קבלת ההחלטה".
על רכישת תחנת הכוח אשכול מידי חברת החשמל מתמודדות חמש קבוצות שאחת מהן נפסלה בשל עודף כוח שוק. ההצעות יוגשו עד אמצע נובמבר הקרוב והעסקה אמורה להיסגר עד יוני שנה הבאה.
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
דמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו