המסחר בבורסה לניירות ערך בת"א ננעל בירידות חדות, על רקע המלחמה. מדד ת"א 35 איבד 1.3%, מדד ת"א 125 נפל ב-1.4%, מדד ת"א 90 צנח ב-1.9%, מדד הבנקים השיל 2.8%. מחזור המסחר היה גבוה ועמד על 2.17 מיליארד שקל.
הבנקים וחברות הביטוח רשמו ירידות חדות: מניית בנק לאומי ירדה ב-3.79%, דיסקונט נפלה 3.8%, הפועלים 3.1%, הבינלאומי 1.81% ומזרחי טפחות 1.2%. מדד הביטוח איבד 3.3%; מניית כלל ביטוח צנחה ב4.72%, מגדל ב-4.23%, הפניקס 3.4% והראל 2.7%.
מאידח, חברות התעשייה הביטחוני זינקו: מניית אלביט, למשל, הוסיפה 3.49%.
הירידות החדות מתווספות לירידות חדות הרבה יותר ביום ראשון, שבו המדדים המרכזיים ירדו ברמה של 6%-7%. אתמול ושלשום נרשמו בבורסה עליות קלות של כמה עשיריות האחוז ליום.
הדולר המשיך לעלות היום, בהמשך לעליות חדות מאז תחילת המלחמה, וזאת, למרות התערבות נגיד בנק ישראל שמכר כ-30 מיליארד דולר, והגיע לשער יציג של 3.959 שקלים לדולר; האירו נסגר על 4.2 שקלים.
במסחר באופציות אחרי סיום המסחר הרשמי הירידות המשיכו, למרות ההודעה על הקמת ממשלת חירום, והדולר הגיע לאחרונה ל-3.96 שקל. זאת, למרות שהקמת ממשלת חירום כוללת הארכה אוטומטית של כהונתם של בעלי תפקידים מקצועיים בכירים, שנמצאו על הכוונת של הממשלה, כולל נגיד בנק ישראל אמיר ירון שהיה אמור לסיים את תפקידו.
עם זאת, בשוק איגרות החוב נמשכה המגמה החיובית של אתמול ושלשום וקיזזה חלק מנפילת שערי האג"ח ביום ראשון. תשואות האג"ח הממשלתית לשנה ירדו ל-4.6%. התשואה הממשלתית לשנתיים ירדה ל-4.323% וזו ל-10 שנים ירדה ל-4.306%. גם מדדי האג"ח הקונצרניות (של חברות פרטיות) המשיכו לרדת.
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
דמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.
















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו