מנכ"ל הארגון החדש שאמור היה להתחיל לנהל את חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה בימים הקרובים בתמיכת ישראל וארצות הברית התפטר מתפקידו.
"אני גאה בעבודה שפיקחתי עליה, לרבות גיבוש תוכנית מעשית שיכולה להזין אנשים רעבים, לתת מענה לחששות הביטחוניים מהסטת סיוע ולהשלים את עבודת הארגונים הלא-ממשלתיים הוותיקים הפועלים בעזה", מסר ג'ייק ווד, מנכ"ל קרן הסיוע לעזה (GHF), בהצהרה.
"אולם ברור שאין אפשרות ליישם את התוכנית הזו תוך שמירה קפדנית על העקרונות ההומניטריים של אנושיות, ניטרליות, הוגנות ועצמאות – עקרונות שלא אוותר עליהם", הוסיף.
GHF הוקמה מוקדם יותר השנה במסגרת מאמצי ישראל להוביל מנגנון חדש להפצת סיוע הומניטרי ברצועת עזה, במטרה למנוע את הגעת הסיוע לידי חמאס.
ישראל ביקשה להקים מספר מצומצם של אתרי חלוקה בדרום הרצועה, שבהם יוכלו נציגי משפחות, שייבחרו מראש, לקבל ארגזים כבדים עם מזון – באזורים מאובטחים ומופעלים בידי קבלנים אמריקאים פרטיים.
"ברור שאין אפשרות ליישם את התוכנית הזו תוך שמירה קפדנית על העקרונות ההומניטריים של אנושיות, ניטרליות, הוגנות ועצמאות – עקרונות שלא אוותר עליהם"
למרות שמדובר מבחינה טכנית בחברה אמריקאית, GHF הוקמה בתיאום הדוק עם גורמים ישראליים במטרה לנהל את יוזמת הסיוע החדשה.
עם זאת, הקרן נזקקה לשיתוף פעולה של ארגוני הסיוע הקיימים כדי לזכות ללגיטימציה בשטח – והסיוע הזה לא הגיע.
האו"ם וארגונים בינלאומיים נוספים בעזה סירבו לשתף עימה פעולה בטענה שהתוכנית מפרה את העקרונות ההומניטריים, שכן היא מאלצת את תושבי עזה ללכת מרחקים ארוכים כדי לקבל סיוע, ומגבילה את החלוקה לדרום הרצועה – דבר שנתפס כהעברה כפויה של האוכלוסייה.
לצד זאת, הועלו גם שאלות בנוגע למימון של GHF, שלא נמסר עליו מידע פומבי. במסמך שנשלח לתורמים פוטנציאליים הופיעו שמות של שני אנשים בהנהלת הקרן – שטענו בעצמם שאין להם קשר למיזם – ונמסר כי הקרן תוכל לספק סיוע רק ל־60% מאוכלוסיית עזה בשלבים הראשונים.
ווד, יוצא חיל הנחתים האמריקאי ויזם חברתי, ניסה להפיג את החששות בשבוע שעבר כשהודיע שישראל נענתה לדרישות הקרן להקים אתרי חלוקה נוספים ברחבי הרצועה ולהשיב בינתיים לפעולה את מנגנוני הסיוע הקיימים עד ש־GHF תתחיל לפעול בשטח.
גורם ביטחוני ישראלי בכיר אמר לזמן ישראל כי היעד להפעלת הקרן היה סוף השבוע – אך זה לא קרה.
המצב הסתבך עוד יותר כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר גם הוא בשבוע שעבר שבשלב השלישי של מבצע הסיוע הישראלי, החלוקה תוגבל לאזור מצומצם בדרום הרצועה שיאובטח בידי צה"ל – דבר שסותר את עמדתו המוצהרת של ווד, שלפיה לא יסכים להגביל את החלוקה לאזור אחד בלבד.
ווד סיפר שפנו אליו להובלת הקרן לפני חודשיים בזכות ניסיונו בתחום הסיוע ההומניטרי, והדגיש כי ביקש להקים גוף הומניטרי עצמאי באמת. "כמו רבים אחרים בעולם, נחרדתי מהמשבר ההומניטרי בעזה ושיברון הלב שהוא מעורר. כמנהיג בתחום הסיוע הרגשתי מחויב לעשות כל שביכולתי להקל על הסבל", אמר.
התפטרותו של ווד היא מהלומה משמעותית למאמצי ישראל לחדש את הסיוע בעזה באמצעות מנגנון עצמאי. לא ברור אם GHF תוכל להמשיך לפעול.
הקבלנים האמריקאים שאמורים היו להפעיל את אתרי החלוקה כבר הגיעו לישראל בתחילת החודש כדי להיכנס לרצועה ולהתחיל בעבודה.
על אף שווד הביע נכונות לפעול לפי ההנחיות הנוקשות שקבעה ישראל, הצהרת ההתפטרות שלו מצביעה על כך שסבלנותו מוצתה.
"אני מפציר בישראל להרחיב באופן משמעותי את אספקת הסיוע לעזה בכל האמצעים האפשריים, ומפציר בכל הגורמים המעורבים להמשיך ולבחון דרכים חדשניות להעברת סיוע – בלי עיכובים, בלי הסטות ובלי אפליה", אמר.
"אני ממשיך להאמין שהדרך היחידה לפתרון ארוך טווח היא שחרור כל החטופים, הפסקת הלחימה וחתירה לשלום, ביטחון וכבוד לכל בני האדם באזור".
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
דמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.
















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו