היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה מתנגדת לבקשה לדחות את הדיון בבג"ץ בעתירה המבקשת להורות על הדחתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתפקידו, בשל מה שהיא מגדירה "נזק חמור ושיטתי" לעבודת המשטרה גם במהלך המלחמה הנוכחית.
"נוכח הנזק החמור והשיטתי לעבודת המשטרה שנמשך כעת, לרבות בתחומים הרגישים ביותר של אכיפה, חקירות ומינויים, חיוני שתתקיים ביקורת שיפוטית בהקדם האפשרי", אמר נציג היועצת המשפטית לממשלה לבית המשפט העליון בתגובה לבקשה לדחות את הדיון.
בעתירה מתבקש בית המשפט להורות לראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את בן גביר, בשל מה שהעותרים טוענים כי הוא השפעה בלתי חוקית של השר מהימין הקיצוני על מדיניות המשטרה בכל הנוגע לאכיפת מחאות, מינויים במשטרה וחקירות.
מוקדם יותר היום ביקש עורך דינו של נתניהו, מיכאל ראבילו, לדחות את הדיון למועד מאוחר יותר, בטענה שלנתניהו אין זמן להיפגש עימו כדי להשלים את תגובתו לבית המשפט בשל המלחמה עם איראן.
ראבילו אמר כי עמדתו של נתניהו היא שאין לקיים דיון בעתירות בזמן מלחמה, כאשר "השר לביטחון לאומי אחראי לביטחון הפנים בזמן מלחמה ומשתתף בדיונים הביטחוניים בדרגים הגבוהים ביותר מכוח תפקידו".
נתניהו חזר גם על טענתו כי לבית המשפט אין סמכות להורות לו לפטר שר בממשלה.
בארבע השנים האחרונות אני מוצא את עצמי ער בשעות שלא ידעתי שקיימות בשעון שלי בכלל. תמיד הייתי משוכנע שבמקום שהשעות הללו אמורות להיות, אצלי בשעון יש כתם לבן וערפילי, ושהשעות האמיתיות מתחילות הרבה אחרי הכתם הזה.
אמנם הכרתי את השעות שעליהן אני מדבר כאן היכרות אישית מקרוב פעם, לפני הרבה שנים, בתורנויות שמירה בטירונות ואחר כך בתורנויות שמירה בקורסים בבה"דים צבאיים שונים, ובתחילת שנות השמונים אפילו נפגשתי איתן שוב בעונת החריש, בעת הכנת השדות לגידול חוזר של כותנה – אבל מאז הייתי משוכנע שאיכשהו הן התפוגגו אל אפלת הלילה ונעלמו, ולא נשאר מהן אלא זיכרון עמום.
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
מתוך התהום רייצ׳ל גולדברג פולין מציעה לנו מפת דרכים איך להיות אדם טוב בעולם
זאת כנראה תופעה רווחת בקרב פוליטיקאים: הם נוטים להסתמך על נטייתם של המוני אנשים להיאחז בעמדה קיצונית, בינארית, בתפיסה של שחור-לבן שאין בה מקום לאמצע, לגוונים אפורים.
כל דעה פסקנית ונחרצת מתבססת על הכללות גורפות. לתפיסה מעין זאת נלווים בדרך כלל קושי להכיל אמביוולנטיות. פסקנות הדוחה כל ספקנות.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו