מארגון יש דין מסרו כי מאז תחילת המלחמה עם איראן נרשמו 257 מקרי אלימות של מתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית בתוך 25 ימים, והאשימו את המדינה בתמיכה באלימות, בשל מה שתיארו כמאמצים מינימליים מצד גורמי הביטחון למנוע אותה או להביא את האחראים לדין.
לדברי הארגון, מעשי האלימות כללו תקיפות פיזיות, נזק לרכוש והשתלטות על קרקעות בלא פחות מ־116 כפרים, עיירות וקהילות פלסטיניות.
ביש דין, העוקב אחר אלימות מתנחלים, ציינו כי בשבוע האחרון נרשמו אירועים של "אלימות המונית", שבהם מספר רב של מתנחלים קיצונים השתתפו בתקיפות נגד "עשרות" יישובים וכפרים פלסטיניים.
עוד נמסר כי מתנחלים ירו למוות בשישה פלסטינים מאז תחילת המלחמה עם איראן, וכי לפי הידוע לארגון, לא נעצרו חשודים.
הארגון מסר כי הנתונים מבוססים על הצלבה של הודעות פומביות ודיווחים ממקורות שונים.
"מאחורי הנתון ה'יבש' של יותר מעשרה אירועים ביום עומדים הקורבנות הפלסטינים של האלימות, שכוחות הביטחון ורשויות האכיפה נטשו לחלוטין, והם נותרים חסרי הגנה וללא צדק", נמסר.
"הפוגרומים שראינו בשבוע שעבר, שבהם השתתפו עשרות ואולי אף מאות בני אדם, זכו לאכיפה מינימלית מצד הרשויות – הן בהיערכות מראש [לתקיפות], הן במהלך האירועים והן באכיפה לאחר מכן.
"כל זה מצביע על מדיניות שיטתית של תמיכת המדינה באלימות, ולמעשה תמיכה בגירוש ובטיהור אתני", נטען.
בארבע השנים האחרונות אני מוצא את עצמי ער בשעות שלא ידעתי שקיימות בשעון שלי בכלל. תמיד הייתי משוכנע שבמקום שהשעות הללו אמורות להיות, אצלי בשעון יש כתם לבן וערפילי, ושהשעות האמיתיות מתחילות הרבה אחרי הכתם הזה.
אמנם הכרתי את השעות שעליהן אני מדבר כאן היכרות אישית מקרוב פעם, לפני הרבה שנים, בתורנויות שמירה בטירונות ואחר כך בתורנויות שמירה בקורסים בבה"דים צבאיים שונים, ובתחילת שנות השמונים אפילו נפגשתי איתן שוב בעונת החריש, בעת הכנת השדות לגידול חוזר של כותנה – אבל מאז הייתי משוכנע שאיכשהו הן התפוגגו אל אפלת הלילה ונעלמו, ולא נשאר מהן אלא זיכרון עמום.
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
מתוך התהום רייצ׳ל גולדברג פולין מציעה לנו מפת דרכים איך להיות אדם טוב בעולם
זאת כנראה תופעה רווחת בקרב פוליטיקאים: הם נוטים להסתמך על נטייתם של המוני אנשים להיאחז בעמדה קיצונית, בינארית, בתפיסה של שחור-לבן שאין בה מקום לאמצע, לגוונים אפורים.
כל דעה פסקנית ונחרצת מתבססת על הכללות גורפות. לתפיסה מעין זאת נלווים בדרך כלל קושי להכיל אמביוולנטיות. פסקנות הדוחה כל ספקנות.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו