מוחמד באקר קאליבאף, בכיר הנושאים ונותנים של איראן בשיחות עם ארצות הברית, נבחר מחדש ליושב ראש הפרלמנט של המדינה, כך דיווחה היום סוכנות הידיעות הרשמית למחצה פארס.
אם חייזר ידידותי היה נוחת היום בישראל הוא היה משתכנע שעתיד המדינה בבחירות הגורליות ביותר בתולדותיה ייקבע על ידי מתן תשובה לשלוש שאלות: האם תוקם ועדת חקירה ממלכתית? האם ייחקק חוק גיוס במסגרתו יגויסו החרדים? האם תצורף מפלגה ערבית לממשלה הציונית הבאה?
עם כל הכבוד לשאלות האלה, הן מייצגות בסופו של דבר את תפיסת היועצים האסטרטגיים (שם קוד לפרסומאים) של מנהיגי מפלגות האופוזיציה ביחס למה שכדאי אלקטורלית להבליט בבחירות.
פרופסור (אמריטוס) אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה הוא מומחה למודיעין, ביטחון לאומי, והסכסוך הישראלי-ערבי ובתחומים אלה הוציא תשעה ספרים, ביניהם "הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה" (2013); "המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום כיפור" (2018); "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" (2021), ו"התאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים" (2023). ספרו האחרון הוא "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפישת הביטחון של ישראל" (2024).
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
לא משנה איך אתם קוראים לשטחים, יהודה ושומרון או הגדה המערבית. ממש לא משנה. העובדה היא שהשטחים הללו שנכבשו ב-1967 במלחמת מגן, נכבשו השנה מחדש, הפעם מידי צה"ל.
העובדה היא שצה"ל, אשר כבש את השטחים הללו לפני 59 שנים, נכבש כעת בעצמו. בשנה האחרונה השטחים, שלא משנה איך אתם קוראים להם, נכבשו לחלוטין. צבאית ואזרחית.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו"הכיבוש משחית"
איפה עיתונאות התחקירים האמיצה ורודפת הצדק, שכבר ב-2007 עשתה כתבה על העוולות, השקרים וסימני השאלה בפרשת זדורוב?
איך הכל הפך לדה-לגיטימציה של הצד השני של המפה הפוליטית / חברתית / אמונית או מה שלא יהיה?
הפסולת בצפון נשרפת, והמשילות איתה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהטקסט היפה שהבאת של עלי מוהר, הזכיר לי רגע – ללא ספק חסר חשיבות לאומית – שארע לי היום, כאשר הילד שלי, שהוא עדיין פעוט (שנה ושלוש) הצביע ממקום מושבו בעגלה מעלה ואמר 'אור'! כשהרמתי מבטי מעלה אל הכיוון אליו הסתכל, שמחתי לראות שהוא מכוון אל חרמש הירח, שבין כל האורות המלאכותיים שאנחנו מוקפים בהם, עדיין שבה את ליבו. זה אמנם היה בהוד השרון ולא בתל אביב, אבל כל הארץ הפכה בטון כבר מזמן.
עלי מוהר היה גיבור תרבות של עלומי, הייתי מחכה ליום חמישי או שישי לקרוא 'מהנעשה בעירנו' וגם 'בשער', שהיה מצחיק ושנון למרות חוסר אהדתי לכדורגל. ואכן, גם אצלי כמו אצלך הוא עדיין קיים ותופש מקום, בזרם התודעה הממשיך לזרום.



























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו