האם יש בקהל אזרח מהימין, מהמרכז או מהשמאל, הסבור כי הגיוני שנמתין 30 שנה כדי לקבל את המידע על דיוני קבלת ההחלטות במשבר הקורונה, החלטות שהשפיעו על בריאותנו ורווחתנו?

לאחרונה אנו עדים ליותר ויותר מקרים בהם נתניהו מסתיר במכוון מידע מהציבור, מידע השייך לציבור. מקרי ההסתרה רבים ונתניהו, כשנוח לו, לוחץ על המתג ומחשיך את המדינה.

בבחירות הקרובות, כמו גם בקודמות, נגיע לקלפי כשאין ברשותנו את כל המידע שאנו זכאים לו. אם הייתי מנסח את הנושא בסלוגן הייתי מציע – נתניהו חלש בשקיפות, חזק בהסתרה. בשורה ארוכה של נושאים נתניהו פועל כדי למנוע מהציבור את זכותו לדעת.

בבחירות הקרובות, כמו גם בקודמות, נגיע לקלפי כשאין ברשותנו את כל המידע שאנו זכאים לו. אם הייתי מנסח בסלוגן הייתי מציע – נתניהו חלש בשקיפות, חזק בהסתרה

כל אזרח חייב לשאול את עצמו איך הגענו למצב  בו הממשלה מסרבת להנגיש את המידע השייך לציבור לפי עיקרון חוקיות המנהל, הפסיקה וחוק חופש המידע. מידע שנדרש לנו כדי להבין את המתרחש סביבנו, גם בנושאי חיים ומוות כמו מגפת הקורונה.

ב-31/3/20 הגישה התנועה לחופש המידע ושורת עיתונאים פנייה למזכיר הממשלה וליועמ"ש, בבקשה להעמיד לעיונם את תמלילי ישיבות הממשלה ואת "בסיס המידע והתשתית העובדתית להחלטות הממשלה". עד היום התנועה לא קיבלה תשובה והנושא מצוי עדיין בהליכים משפטיים.

האזרחים מכירים את חוות הדעת של המומחים באולפנים ואת דעתם של הפרויקטורים ושל השרים, אולם המידע הגולמי חסר גם לתקשורת וגם לציבור.

חשוב להבין גם אילו מאמצים נעשו כדי להסתיר את תמלילי דיוני הקורונה ואילו סיבות מופרכות המדינה המציאה כדי להסתירם, כשסיווגה אותם כמידע בטחוני מתוך דיוני קבינט בטחוני, במקום קבינט רפואי.

אלו השאלות שנותרו פתוחות:

1

על בסיס איזה מידע התקבלו ההחלטות?

2

מדוע ראש הממשלה מסתיר את הגורמים שעליהם הסתמך בבואו לקבל החלטות? האם מדובר בגורמים ובלחצים פוליטיים? האם מדובר בלחץ מהמגזר החרדי? לאילו מומחים הוא הקשיב ואיזה ביטל?

3

מהם פרטי ההסכם עם פייזר? מה המחיר שנתניהו הסכים לשלם על החיסונים לחברות פייזר ומודרנה?

לנו זה עולה יותר בגלל הכשרות? pic.twitter.com/yCYdypQbGI

— ????????????????Dan Goren ???????????????? (@dangoren4) December 25, 2020

4

האם מלכתחילה נקבע בהסכם כי מדובר בניסוי? האם מדינת ישראל הפכה למעבדת ניסויים, כפי שציין מנכ"ל פייזר, ולכן קיבלנו אספקה מהירה של חיסונים? אם אכן שימשנו כמעבדת ניסויים, מדוע תושבי ישראל לא נשאלו להסכמתם להשתתף בניסוי? מה קיבלנו בתמורה להשתתפותנו הכפוייה בניסוי?

עכשיו אתם מבינים למה המסמכים חסויים ל 30 שנה? pic.twitter.com/pjMxEzuAdt

— Tamar sharon (@tamarring) February 26, 2021

5

כמה נשים הרות התחסנו נגד הקורונה?

במספר בתי חולים כיום מאושפזות עשרות נשים שנמצאו חיוביות לקורונה בשלב כלשהו של ההריון. תשובת משרד הבריאות היא שאין לו נתונים.

6

כמה מורים התחסנו לקורונה?

משרד הבריאות מסרב להנגיש את המידע. ידוע לנו כי ישנם גננות ומורים שלא התחסנו.

7

בענין האסון האקולוגי שהתרחש במים הכלכליים של ישראל, מהן נסיבות האסון? גם כאן רב הנסתר על הגלוי. האם מדובר בפעולת תגמול איראנית באמצעות מדינה אחרת ששימשה פרוקסי? האם מדובר בקונצרן שיש לישראל ענין לכסות על מחדליו?

8

מדוע הממשלה השקיעה מאמצים רבים כל כך כדי להחזיר את הצעירה שנכנסה לשטח סוריה? האם היו מעורבים בעסקה אינטרסים בינלאומיים שאינם חשופים לציבור?

חמקן הוא לא רק מטוס קרב

נתניהו שב ומתפאר בניהול הקורונה, בהישג הבאת החיסונים ובסגירת העסקה אחרי שבע שיחות הטלפון עם מנכ"ל פייזר. אם נתניהו כה גאה בהישג, מדוע הוא מסתיר את ההסכם עם פייזר? מדוע הוא מסתיר את דיוני קבינט הקורונה? מה יש לך להסתיר מר נתניהו?

יש לזכור כי יש מתאם ברור בין שחיתות להיעדר שקיפות. ככל שיש יותר שקיפות, מצטמצם הסיכוי להתפרצות השחיתות. נתניהו, כידוע, עומד למשפט באישומי שחיתות שלטונית חמורים, וגם כאן הוא מנסה להתחמק מהאמת. כפי שניסה להתחמק מהמשפט וכפי שהוא פועל כדי לחמוק ממסירת המידע לציבור ומהדין וחשבון שהוא חייב לנו (accountability).

יש לזכור כי יש מתאם ברור בין שחיתות להיעדר שקיפות. ככל שיש יותר שקיפות, מצטמצם הסיכוי להתפרצות השחיתות. נתניהו, כידוע, עומד למשפט באישומי שחיתות שלטונית חמורים, וגם כאן הוא מנסה להתחמק מהאמת

נתניהו עושה הכל, כולל הפצת שקרים, כדי למנוע מהאמת להגיע לציבור וכנראה יש לו סיבות לכך. אולי לכן הסתיר את עסקת החמקנים ממערכת הביטחון. אולי לכן הסתיר את פרטי ההסכמים שחתם עם מדינות המפרץ. אולי לכן ניסה להסתיר גם את עסקת הצוללות וכלי השיט מראשי מערכת הביטחון.

אם לא נדרוש, לא נדע דבר ב-30 שנים הבאות

למרבה הצער, אין מודעות מספקת לנושא השקיפות וחופש המידע בקרב הציבור. התנועה לחופש המידע ואמצעי התקשורת מובילים את המאבק ולאחרונה הצטרפו למאבק אנשי מחאת בלפור והדגלים השחורים.

באחת ממערכות הבחירות הקודמות אמר ח"כ איתן כבל בכעס לרינה מצליח: "את לוקחת אותי לפרוצדורה?" תשובתי היא כן! הפרוצדורה לא פחות חשובה מהתוכן. כדי להבין במדויק את התוכן עולה הצורך בהבנת הפרוצדורה, שחלק ממנה היא השקיפות. אם זו הייתה מיושמת היינו יודעים על סמך איזה מידע מקבלי ההחלטות שלנו קיבלו החלטות בכל התחומים ומקבלים הערכה מדויקת יותר של המצב שבו אנו נמצאים, כדי לכלכל את צעדינו לקראת הצפוי לנו בעתיד.

בתנועה לחופש המידע מותחים קו מחבר בין כל המקרים שבהם הממשלה מחליטה להשאיר את התיקים באפלה:

"הממשלה שמסתירה מהציבור ל-30 שנה את הדיונים שלה במשבר בריאותי כאילו מדובר באירוע ביטחוני, היא גם זו שהחליטה להוציא צו איסור פרסום על נסיבות האסון האקולוגי שהגיע לחופינו.

הממשלה שמסתירה – היא גם זאת שרוצה לדעת עלינו הכל, ולדרוס בחקיקה מהירה ונטולת איזונים ובלמים את זכויות האזרח שלנו. זו הממשלה שהתחייבה להעביר את המידע שלנו ליצרניות החיסונים, והשחירה פרטים רבים שלא לצורך בהסכם עמן, (זו גם הממשלה  שמסתירה את התמורה שניתנה בעסקת החלפת "השבויה הסורית", ואת פרטי ההסכמים עם האמירויות ועסקת המטוסים. באמת שאין לזה סוף…).

הממשלה הזאת לא מדווחת לציבור ובוחרת שוב ושוב לפעול במחשכים כברירת מחדל. וכך הגענו עד לנקודת אי האמון הקיצונית שבה אנו נמצאים. כשההסתרה והיעדר השקיפות התהפכו על הממשלה עצמה. הן פוגעת במבצע החיסונים, ובנכונות לציית מתוך הסכמה למגבלות המוטלות על הציבור בזמן מגפה. כי איפה שאין שקיפות ויש נתונים חלקיים – הפחד משתלט והקונספירציות פורחות. חצי אמת גרועה לפעמים משקר.

אנו מקווים שבג"ץ ידון בקרוב בעתירה שהגשנו בעניין החיסיון על ישיבות הממשלה – ויחליט לעשות היסטוריה ולקבוע שזכותנו להיחשף לתמונה המלאה של ניהול המשבר הזה – לא בעוד 30 שנה…"

עלינו לדרוש את המידע שאנו זכאים לו על פי החוק עוד בטרם הבחירות. כולנו מכירים את הביטוי: "אלו הקלפים ואיתם ננצח". נתניהו שומר את הקלפים קרוב לחזה ורחוק מאיתנו. אם ינצח זה תלוי רק בנו ובהחלטה שלנו האם לתת את אמוננו במי שמסתיר מאיתנו מידע ובסוף עוד אומר לנו נה נה נה נה.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

בנימין נתניהו רץ בבחירות הקרובות על הטיקט של הקורונה, ולכן זה הזמן לעשות את החשבון.

רבות נאמר על פרוייקט החיסונים המוצלח: ישראל מתגאה במקום הראשון בעולם בהתחסנות לנפש, כאשר כמחצית האוכלוסיה ורוב גדול בקרב המבוגרים כבר מחוסנים. אבל מעבר להישג הזה אין במה להתפאר.

רבות נאמר על פרוייקט החיסונים המוצלח: ישראל מתגאה במקום הראשון בעולם בהתחסנות לנפש, כאשר כמחצית האוכלוסיה ורוב גדול בקרב המבוגרים כבר מחוסנים. אבל מעבר להישג הזה אין במה להתפאר

בטבלת שיעורי הדבקה ב-221 מדינות, שבה המקום הראשון מוביל לרעה במספר הנדבקים, ובמקום 221 נמצאת המדינה עם שיעור הנדבקים הקטן ביותר, ישראל מדורגת במקום ה-9 הגרוע (ע"פ אתר worldometer.info).

היו עד כה אצלנו כ-86,000 חולים למיליון בני אדם. דומה לשיעור הנדבקים בארצות הברית (שם אין ויכוח על כישלון המדיניות). זה גרוע בהרבה מאשר במדינות מצליחות כמו גרמניה (29,000), יפן (3,400),  ניו זילנד (עם כ-1,000), טייוואן (700), אוסטרליה (11,000) וקפריסין (13,000).

גם בנוגע למתים ישראל קרובה יותר לתחתית מאשר לצמרת. היא ספגה בינתיים 630 מקרי מוות למיליון, וזה פחות מאשר בבריטניה (1,810) וארה"ב (1,593), אך גרוע הרבה יותר מאשר ברוב מדינות העולם. אחוז המתים שלה כמעט כפול מאשר בעולם, ששכל 329 למיליון.

כמו כן, שיעור המתים בישראל היה נוראי עוד יותר אלמלא האוכלוסייה הצעירה יחסית והפגיעה הרבה פחות (אוכלוסייתה הרבה יותר צעירה מזו שבכל מדינות המערב).

הביצועים של ישראל עלובים במיוחד בהשוואה לאותן "מדינות אי" – שהן ממש איים (כמו ניו זילנד או קפריסין) או שמסיבות שונות יכולות להתבודד מסביבתן. כזו היא ישראל, עם שדה תעופה בינלאומי דומיננטי אחד ומעברי יבשה הנמצאים בשליטה הדוקה.

בשבוע שעבר הכחיש נתניהו שישראל היא "מדינת אי"' בטענה שהיא "פרוצה" לכניסת פלסטינים. אבל הטענה לא מחזיקה מים.

1. ראשית, כאשר ישראל מעוניינת היא שולטת ועוד איך' לא רק בכניסת פלסטינים לשטחה הריבוני אלא גם לאזורי "האוטונומיה".
2. שנית, הפלסטינים זכו במשך תקופה ארוכה לשיעורי הדבקה נמוכים (כנראה בגלל הבידוד שלהם), ורק לאחרונה החלו לסגור במעט את הפער (ואולי לייבא את הנגיף מישראל).
3. ושלישית, גם כשישראל צברה עודפי חיסונים (ואפילו הציעה אותם למדינות אחרות), היא סירבה לעזור לפלסטינים להתחסן (כפי שהמלצתי בעמודים אלה), למרות האינטרס העצמי הטמון ממש בטענת נתניהו.

גם בנוגע למתים ישראל קרובה לתחתית מאשר לצמרת עם 630 מקרי מוות למיליון. אחוז מתים כמעט כפול משאר העולם, ששכל 329 למיליון. ושיעור המתים בישראל היה נורא עוד יותר, לולא האוכלוסייה הצעירה יחסית

אז אם זו לא אשמתם של הפלסטינים, איך ישראל נכשלה? האם היא זלזלה בנגיף? הרי נתניהו היה בין המנהיגים הראשונים שתפסו את הנגיף כמשבר גדול.

אדרבה, הוא החל בזה מייד לאחר שהפסיד למעשה בבחירות האחרונות, ב-2 במרץ 2020. בהופעות נסערות הוא הזהיר מפני עשרות אלפי מתים עד סוף השנה וטען כי מדובר באסון כה גדול, שישראל אינה יכולה להסתכן בהחלפת השלטון.

זה שבני גנץ הפך למנהיג האופוזיציה היחיד בעולם שנפל בפח כזה, ועוד אחרי שקיבל בעצמו את המנדט להקים ממשלה מהנשיא, מעידה לא רק על רפיסותו של הטוען לכתר אלא גם על רצינותו של החובש אותו, לפחות בניצול הקורונה לטובתו.

"ממשלת האחדות" נקטה מאז בצעדים שלכאורה היו מהדרסטיים בעולם. פרויקט  אוניברסיטת אוקספורד המדרג את חומרת המגבלות ברחבי תבל מעניק לישראל ציון של 87, גבוה יותר מכל מדינה מובילה (איטליה זוכה לציון 79, צרפת 64, ספרד 72, רוסיה 46 וארה"ב 68). אף מדינה אחרת לא התקרבה לשלושה סגרים כל-ארציים שהסתכמו ביותר מחמישה חודשים בשנה האחרונה.

כתוצאה מכך, ישראל חוותה ירידה של 16.9 אחוז בשעות העבודה ברבעון השני של 2020 (האחרון שלגביו יש נתונים) בהשוואה לרבעון המקביל בשנת 2019, לעומת ממוצע באיחוד האירופי של 14.4 אחוז (הנתון העולמי עמד על 8.8 אחוז, חצי מאשר בארץ).

מדוע ההקרבה הניבה פירות די באושים? ישנן מספר סיבות, בעיקר בקשר להפרות שיטתיות של ההנחיות. זה קרה בקרב כל קבוצות האוכלוסייה, אך היה דרמטי במיוחד אצל החרדים והערבים (המהווים יחד שליש מהאוכלוסייה). חלק מהבעיה היא שקבוצות אלה (במיוחד החרדים) חיות כמשפחות גדולות בדירות צפופות, מה שהופך את הסגר למעיק במיוחד; הבעיה היא שגם לרבים בקרב קבוצות אלה (שוב בעיקר אצל חרדים) יש בסיס אידיאולוגי להתעלמות מרצון המדינה.

"ממשלת האחדות" נקטה מאז בצעדים שלכאורה היו מהדרסטיים בעולם. פרויקט  אוניברסיטת אוקספורד המדרג את חומרת המגבלות ברחבי תבל מעניק לישראל ציון של 87, גבוה יותר מכל מדינה מובילה

מדוע לא אכפו בצורה קפדנית יותר? כאן זה נהיה מעניין. בעודו עומד למשפט באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים, נתניהו נלחם כמו ארי לשמר בידיו את המעמד שממנו הוא יכול לעכב הליכים ולהנדס חסינויות. והוא לא יכול להשאיר את השלטון בידיו ללא תמיכת החרדים; אין סקר שמתקרב לזה, ולא היה מניין קולות.

הרמז הראשון לבאות הגיע כאשר הממשלה, למרות אזהרותיו החמורות של נתניהו עצמו, איחרה לסגור את שדה התעופה לפני כשנה, והותירה את המדינה פתוחה לרווחה להגעתם של המוני חרדים מארה"ב. כעבור כמה ימים חזינו בחגיגות הפורים שהתנהלו ללא הפרעה ונחשבות היום לתחילת ההדבקה ההמונית בישראל.

ואז הממשלה דחתה את עצות המומחים לנהל מדיניות "רמזור" בה רק אזורים "אדומים" ייסגרו. זה מה שמדינות אחרות עשו – אך בישראל 20 האזורים "האדומים" ביותר בקיץ האחרון היו כולם של חרדים או ערבים. אי אפשר לעצבן את החרדים – כך שכל ישראל נשארה פתוחה (מה שהוביל לגל השני) ואז נסגרה קולקטיבית (מה שהכה קשות בכלכלה).

במהירות התברר שגורמים רבים וחשובים מקרב החרדים השאירו את תלמודי התורה פתוחים בניגוד להנחיות, ועד המהומה הבלתי נמנעת המשטרה איפשרה לכך להמשיך. באופן דומה הרשו לחרדים להמשיך עם הלוויות המוניות, תפילות, חתונות ועוד (הם לא היו לגמרי לבד, אבל חוסר הפרופורציה היה מובהק קיצוני).

לקינוח, הממשלה לא עשתה כמעט דבר להעצים את יכולות בתי החולים והתעלמה מהתחינות להקצות מייד תקנים זמניים לרופאים שפרשו או שפשוט מחקים לתקצוב. זאת, כאשר בישראל יש 2.98 מיטות בי"ח לאלף תושבים לעומת כ-7 באוסטריה ובצ'כיה, יותר מ-4 ביוון ו-6 בצרפת. אנחנו קרובים לתחתית רשימת ה-OECD בנתון חשוב זה. המצב בהוצאות בריאות לנפש דומה, והוא נסוג בתקופת נתניהו חסרת החמלה. חסכו מיליונים, אם כך, כדי לשפוך מיליארדים על סגרים מזיקים שאותם הצדיקו בטענה שבתי החולים מתקרבים ל"אי-ספיקה".

זאת, ממש בזמן שנתניהו דרש החזרי מס בשווי של כמיליון שקל על הוצאות פרטיות. קשה לעלות על הדעת שילוב כל כך מרתק של חלמאות וחוצפה. רק על המחדל הזה ציבור רציונלי היה מעיף את מנהיגיו לכל הרוחות.

לא ברור אם זה יקרה, אבל הציבור כן איבד בבירור את אמונו במדיניות הקורונה כבר בדצמבר. משם הדרך היתה קצרה לגל הבא ולסגר השלישי – שכמו השני יכול היה להיות דיפרנציאלי אבל לא היה, מאותן סיבות פוליטיות ברורות.

נתניהו יכול היה להיות עורך עיתונים נהדר. הוא מזהה את העיקר. ביום בהיר אחד בסתיו שעבר הוא תפס את החשיבות של הפיתוח המהיר להפליא של חיסונים ללא שום דיחוי מיותר.

הרמז הראשון לבאות הגיע כשהממשלה, חרף אזהרות נתניהו עצמו, איחרה בסגירת נתב"ג והותירה את המדינה פתוחה להמוני חרדים מארה"ב. חגיגות הפורים כמה ימים אח"כ נחשבות לתחילת ההדבקה ההמונית בישראל

ישראל מתאימה מאוד להיות מעבדת חיסונים, מכיוון שאוכלוסייתה המונה כמעט 10 מיליון היא קטנה אך לא טריוויאלית ומרוכזת באזור נוח למעקב ולטיפול ברצועת החוף. מערכת הבריאות שלה היא מהאמינות, הריכוזיות והדיגיטליות בעולם, חרף מחדלי הממשלה, והיא הייתה מוכנה לשתף את נתוני המטופלים. היא גם עשירה ונחושה מספיק כדי לשלם מה שצריך ולהרבות במחיר.

לנתניהו מגיע חלק מהקרדיט על ההצלחה הזו, למרות הוולגריות שבזעקתיו היומיומית על כך שהוא "הביא" והוא "הכין" את החיסונים. הוא מניח שהרבה בוחרים אינפנטיליים, וזה מצליח לו מצויין כבר כמה שנים טובות.

אבל לתגמל אותו על ביצועיו במשבר הקורונה זה יותר מדי. למה הדבר דומה? לשודד שמרוקן לך את הבית ואז חוזר למחרת עם הצעה לביטוח דירה בתנאים משופרים.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan