אישיות
חואן אורלנדו ארננדס

גואטמלה, המדינה היחידה שהלכה בעקבות האמריקאים והעבירה את השגרירות שלה לירושלים, צפויה לחזור בה עם התחלפות הנשיא שם ● האוסטרלים אכזבו את נתניהו ● הרומנים מתקוטטים בינם לבין עצמם ● וכעת כל העיניים נשואות אל הונגריה

ביום העצמאות הקודם הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו "טיפול מועדף" לעשר המדינות הראשונות שיעבירו את השגרירויות שלהן לירושלים. "יש עיקרון פשוט, אתם מכירים אותו: הראשון שמגיע, הוא הראשון לקבל את השירות", אמר בקבלת פנים לשגרירים הזרים שהתקיימה באפריל אשתקד בירושלים.

באותה תקופה היו אלה ארצות הברית וגואטמלה שהתכוונו לפתוח שגרירויות בירושלים בתוך שבועות ספורים. נציגי הממשל הישראלים, מצדם, קיוו שהמהלך הזה ייצור מומנטום לפתיחת נציגויות דיפלומטיות בעיר הקודש.

"אני נרגש להגיד שלפחות שש מדינות דנות כעת באופן רציני בהעברת השגרירות שלהן לירושלים", הודיע נתניהו באותו יום. ברוח האופטימית הזו, האיץ שר השיכון דאז, יואב גלנט, בעיריית ירושלים להכשיר בעיר אזור עבור המשלחות הזרות שיתמקמו בירושלים, וזאת בדומה לשדרת השגרירויות בוושינגטון הבירה.

הקונסוליה האמריקאית בירושלים (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
הקונסוליה האמריקאית בירושלים (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.

גם עתה, בחגיגות השנה לפתיחת שגרירות ארצות הברית בירושלים, ארצות הברית וגואטמלה הן עדיין המדינות היחידות שהעבירו את השגרירות שלהן לעיר. החשש הוא כי זו האחרונה עלולה להחזיר את השגרירות שלה לתל אביב, כפי שכמה מהמועמדים מובילים בבחירות הקרובות בגואטמלה התחייבו.

קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.

האיחוד האירופי המעיט בערכה של המגמה בקרב המדינות החברות באיחוד, לפתוח משרדי סחר בירושלים, מבלי שהם נחשבים שגרירות. כמו כן מתנגד האיחוד בתוקף לכל הכרה בעיר כבירת ישראל ולהקמת שגרירויות בתחומה.

אבל העובדות האלה לא מפריעות לוושינגטון ולירושלים לחגוג את ההחלטה ההיסטורית של הנשיא דונלד טראמפ ולציין אותה כאבן דרך בממדים תנ"כיים.

דוד פרידמן בשגרירות ארה"ב בירושלים (צילום: Matty Stern, US embassy Jerusalem)
השגריר דיוויד פרידמן בשגרירות ארה"ב בירושלים (צילום: Matty Stern, US embassy Jerusalem)

"בניגוד לתחזיות השליליות, שגרירות ירושלים הייתה הצלחה יוצאת דופן, קידמה דו-קיום של שלום, שיתוף פעולה ויחסים תרבותיים בין ישראלים, פלסטינים ואמריקאים", כתב שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, ב"ישראל היום".

"יותר מהכל, שגרירות ארה"ב בירושלים מייצגת את האמת, הבסיס לכל מדיניות מוצלחת. העברת השגרירות ממקמת את ארה"ב בצד הנכון של ההיסטוריה".

פלסטינים רבים יחלקו על הטענה שהעברת השגרירות קידמה "דו קיום של שלום", כפי שסבור פרידמן. אך אין להכחיש שהתחזיות הקודרות שטענו כי העברת השגרירות תצית את המזרח התיכון כולו, לא התממשו.

לפי פרידמן, ששמו חרוט על לוח האבן בבניין השגרירות, "יותר מ-100 דיפלומטים אמריקאים מגיעים לעבודה בכל יום בירושלים, ועובדים יד ביד עם ישראלים ופלסטינים".

עשרה חודשים לאחר שהנשיא טראמפ הפך את הקונסוליה לשגרירות, הוא מיזג את הקונסוליה ברחוב אגרון – ששימשה את הפלסטינים – אל תוך השגרירות, וקרא לה "החטיבה לנושאים פלסטינים".

בנאום שנשא פרידמן בחודש מרץ האחרון, הוא אמר כי עתה כוללת השגרירות "עשרה גופים דיפלומטיים עם קשרים הדדיים". מטעם השגרירות נמסר כי ארצות הברית החלה לאחרונה "בתהליך לבחירת מקום קבע לשגרירות בירושלים".

נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, מדבר בטקס הפתיחה הרשמי של שגרירות גואטמלה בירושלים ב -16 במאי 2018 (צילום: Marc Israel Sellem/Pool)
נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, מדבר בטקס הפתיחה הרשמי של השגרירות בירושלים (צילום: Marc Israel Sellem/Pool)

האם גואטמלה תשנה כיוון?

שגרירות גואטמלה ממוקמת בבניין משרדים בפארק הטכנולוגי מלחה. אך אם תשאלו חלק מהמועמדים המובילים בבחירות הקרובות לנשיאות במדינה, היא עשויה לעבור בקרוב לתל אביב.

נשיא המדינה, ג'ימי מוראלס – בן ברית קרוב של ישראל וחבר קרוב של משפחת נתניהו – לא יוכל להתמודד לתפקיד מחדש, בעקבות מגבלות על משך כהונתו. רבים מיורשיו הפוטנציאליים התחייבו לבטל את ההחלטה על המעבר לירושלים.

"אין הבטחה לכך שהנשיא הבא ישמור על השגרירות בירושלים", אומרת לאה סויבל, מייסדת ומנכ"לית Fuenta Latina, ארגון ללא מטרת רווח, המטפח את הקשרים של ישראל עם העולם דובר הספרדית.

"ההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים"

"צריך לזכור שההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים".

"עם זאת, האיומים היו ריקים והייצוא ממשיך", אומרת סויבל. "כתוצאה מכך, השגרירות הפכה לנושא לדיון פוליטי, וזו הסיבה לכך שחלק מהמועמדים שילבו אותו בפלטפורמת המדיניות המוצהרת שלהם לקראת הבחירות הקרובות".

זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, ומועמדת לנשיאות גווטמאלה (צילום: courtesy)
זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, ומועמדת לנשיאות גואטמלה (צילום: courtesy)

המועמדת היחידה שתומכת בהשארת השגרירות, ושיש לה סיכוי לזכות בבחירות, היא זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, אפראין ריוס מונט, שהחזיק בקשרים קרובים עם ישראל.

ריוס, המדורגת במקום השני בסקרים, הצהירה כי היא מכירה בירושלים כבירת ישראל. היא הבטיחה לשמור על מיקומה של השגרירות בעיר ולתמוך בישראל בעימותים מול הפלסטינים והאיראנים.

אשתו של הנשיא היוצא, פטריסיה מארוקין דה מוראלס, אירחה בדצמבר את אשתו של ראש הממשלה, שרה נתניהו, ל"ביקור היסטורי" במדינתה. השבוע היא צפויה לבקר בישראל כדי להשתתף באירועים המציינים שנה להעברת השגרירות.

מי שעוד ביקר כאן השבוע הוא הנשיא לשעבר של פרגוואי, הורסיו מנואל קרטס, שבשנה שעברה העביר את שגרירות ארצו לירושלים. מחליפו, מריו אבדו בניטס, הפך במהירות את ההחלטה, סגר את השגרירות שנפתחה בחופזה במלחה, והחזירה לתל אביב. מהלך שעשוי להוות נורת אזהרה בהקשר של גוואטמלה.

גם הונדורס שקלה בגלוי אפשרות להעביר את השגרירות שלה לירושלים, אך התנתה זאת בכך שישראל תפתח נציגות בבירתה, טגוסיגאלפה.

ב-24 במרץ הודיע נשיא הונדורס, חואן אורלנדו ארננדס, כי מדינתו "תפתח באופן מידי נציגות דיפלומטית רשמית בירושלים, ותעביר את השגרירות שלה לבירת ישראל, ירושלים". העברת השגרירות, כאמור, תהיה "השלב השני".

בהצהרה שפורסמה באותו יום, הבהיר שר החוץ של המדינה כי "משרד סחר" ייפתח בירושלים ברגע שישראל תפתח "משרד לשיתוף פעולה" בטגוסיגאלפה.

ואולם עד כה, ישראל לא פתחה שם נציגות רשמית. לדברי דיפלומטים ישראלים גם אין כרגע כוונה לפתוח משרד כזה בטגוסיגאלפה, וזאת עקב מגבלות פיננסיות.

שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל

שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל. פתיחת המשרדים מסמנת אותן כמדינות שמעוניינות לעשות מחווה למדינה היהודית, מבלי ללכת עד הסוף.

ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, אמר באוקטובר 2018 כי הוא "פתוח" בנוגע להעברת שגרירות המדינה לירושלים. אבל כמה שבועות לאחר מכן יכזב את הנציגים הישראלים, כשהכיר באופן רשמי במערב ירושלים כבירת ישראל, ולמעשה התעלם מכך שישראל רואה בכל ירושלים את עיר הבירה שלה.

בנוסף, מוריסון גם התחייב להעביר את השגרירות שלו לעיר רק כאשר הדבר יהיה "פרקטי, עם תמיכה ולאחר קביעת סטטוס סופי".

במרץ 2019, קנברה פתחה בשקט "משרד סחר וביטחון" בירושלים, אך נציגים מטעם המדינה הדגישו כי אין למשרד מעמד דיפלומטי כלשהו.

מי אומר את המילה האחרונה?

דבר דומה התרחש גם מול ברזיל. במהלך הבחירות במדינה בשנה שעברה, המועמד ז'איר בולסונארו התחייב להעביר את השגרירות לירושלים. לאחר ניצחונו, הוא התרחק מההכרזה, ובביקורו בישראל בחודש מארס הכריז על הקמת "משרד לקידום סחר, השקעה, טכנולוגיה וחדשנות בירושלים".

"אני מקווה שמדובר בצעד ראשון לקראת פתיחת שגרירות ברזילאית בירושלים, בזמן הנכון", אמר אז נתניהו. ג'ייסון גרינבלט, שמשמש כשליח של טראמפ למזרח התיכון, צייץ את ברכותיו, והפציר "בכל האומות" לשקול פתיחת שגרירות בעיר.

AP_19091543053151 (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)
AP_19091543053151 (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)

ואכן, חלק מידידותיה של ישראל במרכז אירופה ביטאו רצון דומה להעברת השגרירות לירושלים. ואולם, מסיבות שונות, עצרו כולן את המהלך לפני ביצועו .

ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנצ'ילה, למשל, הצהירה במארס 2019 כי המדינה שלה תעביר את השגרירות לירושלים. הבעיה היא שברומניה הנשיא, ולא ראש הממשלה, הוא בעל המילה האחרונה בנושאי מדיניות חוץ.

כך קרה שקלאוס יוהאניס, הנשיא, הבהיר מידית כי לא התקבלה כל החלטה בעניין, וציין כי דעותיו האישיות בנושא ידועות (ספוילר: הוא לא בעד המעבר).

נשיא צ'כיה, מילוש זמאן, הודיע באפריל 2018 על תחילת תהליך תלת-שלבי להעברת הנציגות הדיפלומטית של המדינה לירושלים, אף שלא הוא זה שמקבל את ההחלטות במדינה. הצעד הראשון היה מינוי קונסול של כבוד בירושלים, וכחצי שנה לאחר מכן, גם נפתח "הבית הצ'כי" בירושלים, מתחם משרדים, שנציגים בפראג התעקשו כי אין לו כל מעמד דיפלומטי.

"אני מכבד באופן מלא את המדיניות האחידה של האיחוד האירופי, הרואה בירושלים את הבירה העתידית של מדינת ישראל ושל מדינת פלסטין העתידית", אמר שר החוץ של צ'כיה. ואכן, נראה כי הרצון של בריסל להנהיג מדיניות חוץ אחידה, מנעה מכמה מדינות חברות לקבל החלטה על העברת השגרירות.

מזכר פנימי של האיחוד ממרץ ציין כי אם עיתונאים יתעניינו בהתחייבות של ראש ממשלת רומניה להעברת השגרירות , על הנציגים להשיב כי האיחוד האירופי והמדינות החברות בו "ימשיכו לכבד את הקונצנזוס הבינלאומי באשר לעיר".

המזכר ציטט את החלטת האו"ם 487 מ-1980, הקוראת למדינות "שיש להן פעילות דיפלומטית בירושלים להוציא את הנציגויות מהעיר הקדושה".

נראה כי לפחות מדינה אחת החברה באיחוד פועלת הפוך: במרץ האחרון פתחה הונגריה משרד סחר בירושלים, שנחשב לשלוחה של השגרירות הנמצאת בתל אביב. נציגים מהונגריה אף מדגישים כי למשרד יש "מעמד דיפלומטי".

"זהו רגע מרגש מאוד עבורנו, כי מדובר בנציגות הדיפלומטית הראשונה מאירופה שנפתחת בירושלים", אמר נתניהו בטקס פתיחת הנציגות.

המזכר הפנימי של האיחוד האירופי מפחית בערכו של הצעד מכיוון בודפשט, ומורה לנציגים להשיב לעיתונאים שיתעניינו בכך כי האיחוד והמדינות החברות בו ממשיכים "לכבד את הקונצנזוס הבינ"ל באשר לירושלים", כמוגדר בהחלטה 487. עוד צוין במזכר כי "הונגריה לא פותחת שגרירות אלא משרד סחר".

ההחלטה של טראמפ לפתוח את השגרירות האמריקאית בירושלים טלטלה את מה שהיה עד כה עקרון מנחה של הקהילה הבינלאומית, אך שנה לאחר מכן, ברור שהתקוות לכך שאומות העולם יפעלו כמותה, עדיין לא נשאו פרי.

עוד 1,359 מילים
כל הזמן // יום שישי, 17 בינואר 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־469 ללחימה ● 98 חטופים עדיין בעזה

משרד רה"מ עדכן את משפחות 33 החטופים שצפויים להשתחרר בשלב הראשון של ההסכם

ישראל אינה יודעת מה מצבם של חטופים אלה, ולפי ההערכות, חלקם אינם בין החיים ● הקבינט המדיני־ביטחוני יתכנס הבוקר לדון בהסכם עם חמאס; לא נמסר מתי הממשלה תתכנס כדי לקיים הצבעה על ההסכם ● ביידן: ישראל לא תוכל להתקיים לאורך זמן מבלי לתת מענה לסוגיה הפלסטינית ● צה"ל הודיע שהחל לנקוט בהליכים נגד חרדים שלא נענו לצווי הגיוס שנשלחו אליהם

עוד 14 עדכונים
אמיר בן-דוד

אילון מאסק הפך לערוץ החשאי בין טראמפ וטהרן

מאחורי גבו של הנשיא ביידן, פעלו מקורבי הנשיא הנכנס טראמפ כדי להביא לשחרורו של איש עסקים איראני החשוד כאיש קש של משמרות המהפכה - בתמורה לשחרורה של עיתונאית איטלקיה שנעצרה באיראן ● אמש נחשף כי מי שעומד מאחורי התיווך שהביא לשחרור האסירים הוא לא אחר מאשר אילון מאסק, מקורבו של טראמפ ובעל אינטרסים כלכליים בעסקה ● פרשנות

עוד 680 מילים

על משברי העסקה ותבוסת דפי המסרים

בסופו של דבר ההסכם עם חמאס ייצא לדרך, למרות כל הפעלולים והתעלולים, הטריקים והשטיקים של בנימין נתניהו וממשלתו. אבל לנוכח תרגילי הרגע האחרון של נתניהו – אפשר לחזות את הקשיים שיתגלעו בין השלב הראשון לשלבים הבאים, קשיים שעיקרם חוסר היכולת להחזיק את ממשלת הימין ימין לאורך זמן.

עיקר הבעיה שלו טמון בניסוח ההסכם. כל עוד הכותרת תהיה הסכם שְלַבִּי של הפסקת אש, הוא יוכל איכשהו להחזיק את איתמר בן גביר ואת בצלאל סמוטריץ' במרכבתו, אבל אם הכותרת תהיה סוף המלחמה – כפי שהנשיא ג'ו ביידן הגדיר זאת מייד – ממשלתו תתפרק. וראינו זאת מטיב השיחות המרתוניות שנתניהו קיים עם סמוטריץ' ביום רביעי האחרון.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 540 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

בג"ץ התקפל אל מול הבריונות של יריב לוין

אחרי שהמשטרה והיועמ"שית קבעו כי אין כל היבטים פליליים בטענות שהועלו נגד יצחק עמית, לא הייתה כל עילה לעכב את הליך בחירתו לנשיא ● אלא ששר המשפטים פשוט "הודיע" בבוטות לבית המשפט כי הוא אינו מכנס את הוועדה לבחירת נשיא לעליון ● שופטי בג"ץ רצו למנוע מלוין פתחון פה נגד בית המשפט העליון ונתנו לו ארכה של עשרה ימים ● זו לא הייתה החלטה משפטית אלא כניעה של השופטים לבריונות ● פרשנות

עוד 881 מילים

כבדהו וחשדהו - מצרים והמשטר החדש בסוריה

עלייתו של משטר חדש בסוריה על חורבות משטרו של בשאר אסד זוכה ליחס קריר למדי במצרים. נכון לכתיבת שורות אלו, לא הגיעה לדמשק אף משלחת מצרית רשמית כדי לפגוש את נציגי המשטר הסורי החדש.

אמנם המשטר המצרי נוקט שפה דיפלומטית, המתאפיינת בהבעת רצון להבטיח את יציבותה של סוריה ובתמיכה באחדותה, אך מאידך גיסא, הוא מגלה חשש מהותי מפני צמיחת ישות אסלאמיסטית טרוריסטית פרו-טורקית על אדמת סוריה.

ד״ר מיכאל ברק הוא חוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור ICT, מרצה באוניברסיטת רייכמן וחוקר מצרים במרכז משה דיין לחקר המזה״ת ואפריקה. תחומי מחקרו הם: אסלאם פונדמנטליסטי, טרור אסלאמי, מצרים המודרנית, אסלאם פוליטי - האחים המוסלמים, הזרם הסלפי והסופי בעולם הערבי ורשתות חברתיות בעולם הערבי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,202 מילים

תגובות אחרונות

ישראל לא ערוכה להתמודד עם שרפות ענק בסגנון קליפורניה

בכירים במערך הכיבוי מתריעים כי הכבאים "מתוחים מקצה לקצה" בצל המלחמה וחוששים ששרפות ענק כמו אלו המשתוללות בקליפורניה בימים האחרונים עלולות להתרחש גם באזור הים התיכון המתחמם

עוד 770 מילים ו-1 תגובות

עקורים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

קצב הצפירות בפ"ת ירד מאז החלה האכיפה באמצעות מצלמות אקוסטיות, וכעת המשרד להגנת הסביבה מבקש להרחיב את בשורת השקט לתשע ערים נוספות ● בין אלה שידם קלה על הצופר: נהגי אוטובוס עצבניים ונהגי משאיות, שצופרי האוויר שלהם שוברים את מד הדציבלים ● "בהתחלה היה מבול תלונות על הקנסות, עכשיו תושבים מבקשים מצלמות מתחת לבית שלהם"

עוד 1,109 מילים

"הזינוק בפשיעה הוא לא צירוף מקרים – זו תוצאה של מדיניות"

שהירה שלבי, מנכ"לית משותפת בארגון "יוזמות אברהם", מצביעה על מדיניות הממשלה והשר בן גביר כגורם מרכזי לעלייה החדה בפשיעה בחברה הערבית ("מתייחס אלינו כאויבים") ● בריאיון לזמן ישראל היא מתארת את הפחד מנקמה יהודית בעקבות אירועי 7 באוקטובר ואת הייאוש הגובר בקרב צעירים ערבים, אך שומרת על תקווה: "היחסים היום־יומיים בין יהודים לערבים עדיין תקינים"

עוד 2,498 מילים

מאבק פוליטי אכזרי מאיים להטביע את השלמת עסקת החטופים

בעוד הציבור הישראלי מתמלא תקווה לנוכח הדרמה האנושית של שחרור החטופים, בזירה הפוליטית סמוטריץ' ובן גביר מציבים דרישות שעשויות לסכן את השלמת העסקה ● הרשות הפלסטינית ניצבת במוקד חילוקי הדעות, כשנתניהו מנסה לנווט בין הלחצים הפנימיים לקואליציה שברירית ● פרשנות

עוד 761 מילים ו-2 תגובות
היום ה־468 ללחימה ● 98 חטופים עדיין בעזה

בן גביר: "אם העסקה תצא לפועל נפרוש מהממשלה"; יישום ההסכם צפוי להידחות ליום שני

הליכוד בתגובה לבן גביר: מי שיפרק ממשלת ימין יזכר לדיראון עולם; לפיד: "נתניהו אל תירא, תקבל כל רשת ביטחון שתזדקק לה בשביל העסקה" ● דיווח: הקבינט צפוי להתכנס מחר, הממשלה רק במוצ"ש; ממשל ביידן "המום" מדחיית יישום העסקה מצד ישראל ● גורם מדיני: "עד שלא יהיו סיכומים מלאים, הקבינט לא יכונס" ● דיווח: דיכטר מיועד להחליף את בן גביר במשרד לביטחון לאומי

עוד 45 עדכונים

צה"ל טרם קיבל פקודת התקפלות מרצועת עזה

נכון לשעות הלילה, צה"ל לא קיבל שום פקודת התקפלות ● בבדיקה מול גורמים ביטחוניים נמסר לזמן ישראל כי לא תהיה שום תזוזה של כוחות ללא חתימה על ההסכם, והבנה מה זה אומר בשטח מבחינת הפריסה מחדש ● בכל מקרה, צה"ל טוען כי ניתן לקפל את כל התשתיות שנפרסו ברצועת עזה - וידע לעשות את זה בטווח הזמנים הקצר ביותר ● פרשנות

עוד 665 מילים

עד שהמוות יפריד ביניהם

הקרע בישיבת פוניבז' עמוק כל כך שהוא אף עיכב את הלוויית ראש הישיבה הרב אשר דויטש בחודש שעבר, כאשר תומכיו ומתנגדיו התווכחו על מקום קבורתו ● למעשה, הישיבה התפצלה לשני מוסדות לימוד נפרדים תחת קורת גג אחת, ובין הצדדים כמעט שאין אינטראקציה יומיומית ● עם זאת, כשמדובר בצה"ל, השאלה היא לא "אם" אלא "איך" להתחמק מהגיוס

עוד 1,308 מילים ו-4 תגובות

תקנות חומרי הנפץ תקועות בעבר – ועוד עובד נהרג מפיצוץ במחצבה

בתחילת השבוע נהרג גיל ארובס מפיצוץ מבוקר במחצבה בדרום ● רק לפני חודש דחה בג"ץ עתירה שדרשה לעדכן את התקנות, שנכתבו לפני כ־30 שנה ● העותר טען כי התקנות אינן תואמות את המציאות הנוכחית, לא עודכנו למרות התאונות בשנים האחרונות, ואינן כוללות קריטריונים לקביעת אזור הסכנה בפיצוצים ● במנהל הבטיחות טענו מנגד כי אין דחיפות בתיקון הליקויים הקיימים

עוד 794 מילים ו-1 תגובות

חוק ההשתמטות של כ"ץ הוא אותה הגברת בשינוי אדרת

הצעת "חוק הגיוס" של שר הביטחון ממשיכה ליישם מערכות נורמטיביות נפרדות לציבורים שונים, תוך פגיעה בעקרון השוויון ● בג"ץ כבר קבע בעבר כי הסדרים דומים אינם עומדים במבחני המידתיות, וכי חוק חסר שיניים פוגע בזכות לשוויון באופן לא מידתי ● גם ההצעה הנוכחית אינה מרפאת את הפגם, אלא חוזרת על טעויות העבר ● פרשנות

עוד 1,054 מילים ו-2 תגובות

איראן ניסתה לשדר עוצמה במצעד הבסיג', אך ההיענות הדלה חשפה את עומק המשבר הפנימי – ואת המתח הגובר לקראת אפשרות של תקיפה צבאית של מתקני הגרעין ● ניסיונות המשטר לשדר עוצמה נראים כמאמץ נואש לבלום התפרצות מחודשת של מחאה עממית ● פרשנות

עוד 752 מילים
היום ה־467 ללחימה ● 98 חטופים עדיין בעזה

הושג הסכם בין ישראל לחמאס; שחרור החטופים יחל בראשון

הרצוג קרא לממשלה לאשר את ההסכם: "אחיותינו ואחינו מעונים בידי מחבלים, אחרי שמדינת ישראל לא הגנה עליהם ולא מנעה את חטיפתם" ● סמוטריץ' התנה את הישארותו בממשלה ב"וודאות מוחלטת" בכך שישראל תשוב למלחמה בהיקף מלא ● נתניהו שוחח עם ביידן וטראמפ והודה להם על עזרתם בעסקה ● לוין ביקש מבג"ץ לדחות את בחירת נשיא בית המשפט העליון בשל המידע שפורסם לגבי יצחק עמית

עוד 65 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה