אישיות
אורי רגב

טענות על יחס לא מכבד מצד הרבנות, מדיניות מחמירה בתהליך בירור היהדות לקראת הנישואים, ורצון של בני הזוג לקיים טקס שוויוני, גורמים ליותר ויותר זוגות לבחור בחלופה לנישואים ברבנות ● אחת הדרכים מציעה להסדיר מראש תנאי היציאה מחוזה הנישואים בין בני הזוג, ולצמצם את האפשרות להיקלע לחוויה של סרבנות גט

יותר ויותר זוגות שעומדים להתחתן פונים למסגרות אלטרנטיביות, שמציעות נישואים אזרחיים ואפשרויות נוספות לאיחוד הקשר ביניהם.

המשותף לכל הזוגות שפונים למסגרות אלה הוא חוסר הרצון לעבור דרך מוסד הרבנות הראשית, וזאת משלל טעמים: החל מטענות ליחס לא מכבד מצד הרבנות, דרך מדיניות מחמירה ולפעמים משפילה של הרבנות בתהליך בירור היהדות לקראת הנישואים, וכלה ברצון של בני הזוג לקיים טקס שוויוני יותר.

בתנועה הרפורמית, שהיא כיום המחתנת הגדולה ביותר מחוץ לרבנות, מדווחים על עלייה שנתית של 15%-20%  במספר הזוגות שנישאו דרכה בשנים האחרונות. 1,500 זוגות התחתנו דרך התנועה בשנת 2018, לעומת כ-1,200 זוגות ב-2017.

נתונים אלה מקבלים ביטוי גם בסקרים שבודקים את עמדות הציבור באשר לנישואים במסגרות אלטרנטיביות לרבנות הראשית.

בעוד שב-2009, רק 53% מהציבור תמכו בהכרת המדינה בנישואים אזרחיים, רפורמיים וקונסרבטיביים, הרי שב-2018 עלה שיעור התמיכה של הציבור ל-70%.

בסקר שערכה עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון נמצא עוד כי שיעור האנשים שתומכים בנישואים אורתודוקסיים, עבור עצמם או ילדיהם יורד בהתמדה, ואילו שיעור האנשים שתומכים בכך שהמדינה תכיר בכל החלופות לנישואים – עולה. בעוד 63% תמכו בנישואים אורתודוקסיים ב-2013, ירד ב-2018 תמכו בהם 47% .

בסך הכל נמצא בסקר כי ארבעה מכל חמישה יהודים חילונים בישראל, שהם 82%, היו מעדיפים שלא להינשא בנישואים אורתודוקסיים. שיעור ההעדפה לנישואים אזרחיים מגיע ל-36% בקרב הציבור היהודי, לעומת 14% שמעדיף נישואים קונסרבטיביים או רפורמיים. אבל הנתון המפתיע יותר הוא שגם 22% מהציבור הדתי הביעו העדפה לנישואים אורתודוקסיים – מחוץ לרבנות.

מנכ"ל חדו"ש, הרב אורי רגב, סבור כי ממצאי הסקר מצביעים באופן חד משמעי על כך שרוב הציבור מביע אי אמון ברבנות הראשית, ושואף למימושה המלא של הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון. "אחרי הכל ישראל היא הדמוקרטיה המערבית היחידה בעולם ששוללת מאזרחיה את חירות הנישואים", הוא אומר.

"לא הרגשתי שמנסים לפתור שם משהו", אומרת קרינה על התהליך שעברה ברבנות. "אין מענה אנושי, והתחושה שלי הייתה שהתשובות נועדו למרוח ושאין רצון לסייע"

הרבה הרפורמית, תמר גור, פעילה בתחום הנישואים כבר קרוב לעשור, ורשמה שיא כרבה שחיתנה הכי הרבה זוגות בעולם: יותר מ-200 זוגות מאז 2010.

הטקסים שהיא עורכת מתנהלים ברוח היהדות, אך בהתאמות רלוונטיות ובהתאם לרצון בני הזוג. רוב הזוגות שלה הם חילוניים ממעמד הביניים. "אבל המעגל הולך ומתרחב גם למשפחות מסורתיות ולאנשים ממשפחות דתיות", היא אומרת.

"חלקם מאסו בממסד הרבני, בקשיים שהוא מערים ובמה שהוא דורש מהם כתנאי לנישואים, ומעדיפים להינשא דרך התנועה הרפורמית. אחרים מחפשים תוכן שיתאים להוויה שלהם, שיוכלו להבין ולהתחבר אליו, ושיהיה בשפה שלהם. הם גם רוצים הטקס שוויוני, בלי הקטע הרגיל של קניין האישה והדברים הללו".

תמר גור (צילום: נמרוד פישר)
תמר גור (צילום: נמרוד פישר)

"לא רצינו לעבור ברבנות"

השינוי בעמדות הציבור ביחס לנישואים דרך הרבנות, הביא לא מעט ארגונים של החברה האזרחית להציע את שירותיהם לזוגות שמעוניינים להינשא בנישואים אורתודוקסיים, ובלבד שכף רגלם לא תעבור דרך הרבנות הראשית.

אחד המיזמים האלה הוא "חופות", מבית "השגחה פרטית", מיזם הלכתי מחוץ לממסד הרבני, שהקים הרב אהרון ליבוביץ. אחד האנשים שנישאו דרך המיזם הוא עירא קראוס, שהתחתן באפריל האחרון עם בחירת לבו תומר לוין.

הרב אהרון לייבוביץ (צילום: צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הרב אהרון לייבוביץ (צילום: צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"זה לא שיש לנו משהו נגד החתונה והדרך המסורתית", אומר קראוס, "פשוט לא רצינו לעבור במונופול הרבני. אני בא מבית שבו מכבדים את המסורת, הייתי בגן דתי ובית בספר דתי והמסורת נטועה בי, אבל אני מתנגד למונופול שיש לרבנות הראשית בנישואים. הרבנות פוגעת בזכויות של אזרחים רבים בארץ, בסוגיות כמו נישואי להט"ב ונישואים בין יהודים ללא-יהודים, גיור, וכשרות. אנחנו פשוט לא מעוניינים לשתף פעולה עם הכוח הזה שיש לרבנות".

גם קרינה וצחי התחתנו דרך המיזם, וזאת לאחר שהרבנות פתחה בהליך ארוך של "בירור יהדות" לקרינה, ששני הוריה הם יוצאי ברית המועצות לשעבר. לאחר כחצי שנה של חיטוט בעברה ובמקורות של משפחתה, הרגישה קרינה שהתהליך לא מתקדם לשום מקום, והחליטה לוותר עליו.

"לא הרגשתי שמנסים לפתור שם משהו", אומרת קרינה על התהליך שעברה ברבנות. "אין מענה אנושי, ואין אופציה להגיע למישהו שממש ידבר איתך. התחושה שלי הייתה שהתשובות נועדו למרוח, ושאין שום רצון לסייע.

"אחרי שהגעתי למסקנה הזאת, ויתרתי והמשכתי הלאה. אפילו ניסיתי לבדוק אפשרות לגיור דרך הצבא, שזה תהליך קשה ומורכב, אבל במשרד הפנים אמרו לי שאני לא יכולה לעבור אותו, כי אני רשומה בתעודת הזהות כיהודייה".

עירא קראוס ותומר לוין ביום נישואיהם
עירא קראוס ותומר לוין ביום נישואיהם (צילום: באדיבות המצולמים)

מה דרשה ממך הרבנות שכל כך הקשה על התהליך?
"בעיקר מסמכים שקשה מאוד או בלתי אפשרי להשיג. למשל, תעודת לידה של אמי ושל סבתי מצד אמא, וכתובה של סבא וסבתא מהצד הזה. מדובר במסמכים מתקופת השלטון הסובייטי, שלא קל להשיג. חוץ מבזה שבכלל לא מביאים בחשבון שהרבה יהודים ניסו לשמור על יהדותם בסתר בגלל רדיפת השלטונות.

"בסוף התחתנו בנישואים אזרחיים בקפריסין, אבל מבחינתנו זה עדיין לא היה שלם. אני גדלתי על היהדות ומבחינתי היה טבעי ומתבקש להתחתן בדרך המסורתית, אז חיפשנו וגילינו את המיזם של 'השגחה פרטית', והלכנו לשם.

"רצינו טקס רגיל, ואמרנו להם שאנחנו רוצים להינשא כמו ההורים שלנו. הם היו מאוד נעימים אלינו, נכנסו איתנו לעומק התהליך, הסבירו לנו הכל וליוו אותנו. הרב ממש ישב איתנו על הכתובה. הוא תרגם, והסביר כל חלק. זה היה נהדר.

"אני לא חושבת שברבנות זה נראה ככה. ברבנות מתחתנים כי פשוט ככה כולם עושים וזהו. אף אחד לא מתעסק בתוכן ובמשמעות של התהליך. כאן למדנו הרבה וזו הייתה חוויה נהדרת. אבל בסוף התחתנו בדרך הרגילה, בלי שינויים".

שוברים את הכוס. החתונה של קרינה וצחי בן שימול
שוברים את הכוס. החתונה של קרינה וצחי בן שימול (צילום: באדיבות המצולמים)

בתי דין רבניים פרטיים

"חופות" מציעה מסלול עוקף רבנות – גם בתהליך הנישואים, וגם במקרים של גירושים – ובלבד שבני הזוג לא נרשמו כנשואים במדינת ישראל.

זוגות שנישאו דרך העמותה ומעוניינים להתגרש בהמשך, אינם חייבים לעבור את תהליך הפרידה דרך הרבנות הראשית, שידועה כנוקשה וככזאת שלא פותרת בעיות, אלא יכולים לעשות זאת דרך מה שמכונה בית דין רבני פרטי.

בתי הדין הפרטיים מתנהלים במקביל לבתי הדין הרבניים הרשמיים, ועוסקים בנושאי נישואים וגירושים. רובם שייכים כיום לאוכלוסייה החרדית, אך ניצנים ראשונים של הפורמט הזה מתחילים לתפוס אחיזה גם בקרב הציונות הדתית.

אחד הרבנים שמפעיל בית דין פרטי הוא הרב פרופסור דניאל שפרבר, שמנסה להציע פתרונות ולהתיר עגונות ומסורבות גט – בעקבות פניות שהוא מקבל מארגונים פמיניסטיים שונים, בהם "מבוי סתום", ו"מרכז צדק לנשים" של עורכת הדין ניצן כספי-שילוני.

"הסיבה העיקרית שבגללה פונים זוגות להינשא דרך המיזם קשורה לתהליך של 'בירור יהדות' ברבנות", אומר ליבוביץ. "הרבה אנשים שעוברים את התהליך הזה מרגישים קצת כמו מי שעובר תחקיר פלילי.

"עמדת הרבנות בתהליך בירור היהדות הוקצנה בתקופת הרב הראשי הנוכחי, יצחק יוסף. אביו, הרב עובדיה יוסף, אמר שכל האומר 'ישראל אני' נאמן, אלא אם יש רגליים לחשוב אחרת. אבל היום, כל אחד שיש לו קצת מבטא רוסי חשוד".

האם העמדה הזאת הייתה מקובלת על כולם בעבר?
"לא, היא לא הייתה מקובלת על הכל, אבל גם לא הייתה כזאת מערכת נתונים, ולא היה אגף שלם שעסק בבירור יהדות".

מה הדברים הנוספים שגורמים לאנשים להימנע מלעבור ברבנות?
"ראשית, יש קבוצה גדולה של מסורבי רבנות. למשל, אם היום נמצא מסמך אחד מזויף בתיק, כל הליך בירור היהדות נפסל. יש אנשים שעברו גיור דרך בתי דין שהרבנות לא מכירה בהם, כמו 'גיור כהלכה', או רבנים אורתודוקסים שנמצאים ברשימה השחורה של הרבנות. כל אלה הם מסורבי רבנות.

"בנוסף לכך, יש גם את הפמיניזם הדתי, שמעלה את המודעות לגישה המפלה של הרבנות ביחס למעמד האישה, ולכן מגיעים גם אנשים שמודעים למחיר האישי שיהיה עליהם לשלם ולא מעוניינים בכך.

"הקבוצה האחרונה, כשליש מהפונים, היא של אנשים שפשוט מאסו ברבנות".

האם הציבור שפונה אליכם מגוון, או שמדובר בעיקר בדתיים?
"זו תופעה רחבה, ופונים אלינו גם הרבה חילונים. למשל, אנשי פרק ב' שראו איך מתנהלים גירושים ברבנות ולא רוצים לעבור זאת שוב, או ילדים להורים גרושים שחוו את החוויה של האמא, ואינם מעוניינים לעבור את התהליך ברבנות".

ליבוביץ מציין בסיפוק כי הביקושים לנישואים דרכה גדולים, וכי עד חודש יוני הנוכחי, הם צפויים לחתן 200 זוגות, וזאת בתוך שנה מאז שנפתח המיזם.

"כבר עכשיו אנחנו מבינים שיש תמיכה ציבורית רחבה לנישואים האלה. אחרי הכל התחלנו את המיזם עם ארבע מחתנים, ועכשיו אנחנו עובדים עם כ-20 מחתנים ומחתנות. כן, גם נשות הלכה מחתנות".

הסדרי החתונה דרך הארגון מנסים לפתור בעיה נוספת שניצבת בפתחו של כי מי שנישא ברבנות, והיא הסדרת תנאי היציאה מחוזה הנישואים בין בני הזוג מראש, וצמצום האפשרות להיקלע לחוויה של סרבנות גט. לצורך זה אימצו בארגון פתרון שקהילות יהודיות רבות בעולם דורשות: הסכם קדם נישואים הלכתי.

"בשונה מהסכם קדם-נישואין ממוני, שאותו כל אחד יכול לעשות אצל עורך דין, הסכם קדם נישואים הלכתי נועד לייצר תמריץ כלכלי שיביא את שני הצדדים לשתף פעולה בסידור הגט – וזה עובד", אומר ליבוביץ'.

"ההסכם מחייב את הצד שלא משתף פעולה לשלם מזונות מוגדלים מחודש לחודש, עד למתן גט. יש עוד ארגונים שמציעים הסכמים דומים, כמו למשל 'צהר'. אבל אצלם זו המלצה, ואצלנו זו דרישה. זה חלק מהמחויבות האתית של הרב".

אלי בן דהן, איילת שקד ונפתלי בנט (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
אלי בן דהן, איילת שקד ונפתלי בנט (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

סוגיית אי-הרישום

ואולם לצד היתרונות האלה, יש למסגרת הנישואים הזו גם חסרון אחד בולט, והוא שנישואים כהלכה ללא רישום – אינם חוקיים ודינם מאסר.

הממסד הדתי ותומכיו מעלים טענה לפיה אי-רישום של נישואים הלכתיים עלול להביא לתקלות, שבהן הגבר לא נותן גט לאשתו במקרה של גירושים, ולמרות זאת מתחתן עם אישה אחרת. גם האישה, מצידה, יכולה להמשיך בחייה ולהינשא כרצונה, משום שאין רישום של הנישואים שלהם.

מבחינת המסורת עלול הדבר להביא גם לסיכון ממזרות, דהיינו פסולי-חיתון.

לחוק שקבע כי אדם המעוניין להינשא יוכל להירשם אצל כל רב שירצה, הוכנס סעיף 7, שקובע כי מי שלא ידאג לרישום הנישואים במשרד הפנים – דינו עד שנתיים מאסר

סגן שר הדתות לשעבר אלי בן-דהן, ששימש גם כמנכ"ל בתי הדין הרבניים, טען כי נתקל בעשרות מקרים כאלה בשנה, ופעל לשינוי המצב. עם התוצאות של השינוי הזה נאלצים להתמודד כיום כל הזוגות שבחרו לא להינשא במסגרת הרבנות.

שר הדתות לשעבר, נפתלי בנט, וסגנו אלי בן-דהן, קידמו ב-2013 שינוי בחוק, שקבע כי אדם המעוניין להינשא יוכל לבצע רישום אצל כל רב שירצה, ללא כל קשר לאזור מגוריו. מטרת החוק הייתה להקל על הזוגות המתחתנים, ולאפשר להם להינשא גם אצל רבנים מקלים או נוחים יותר. בפועל, הוכנס אליו סעיף 7, שקובע כי מי שלא ידאג לרישום הנישואים – דינו עד שנתיים מאסר.

בעמותת "חופות" תוקפים את התיקון הזה ותובעים את ביטולו. לדבריהם, דווקא הרישום ברבנות מגביר את סכנת החשיפה לממזרות, משום שלרבים מהנרשמים כלל לא אכפת מהטקס וממשמעויותיו הדתיות.

"אפשר לתת דוגמאות שבהן למי שעובר ברבנות יש יותר סיכון לחשש ממזרות" מסביר ליבוביץ. "למשל בני זוג שהתחתנו ברבנות ועוברים לברלין או ללוס אנג'לס, אך 10 שנים אחר כך נפרדים, יותר גרוע, כי הם לא מחויבים לאיש ואף אחד לא הסביר להם מה חשיבות הגט. אצלנו, כל מי שעובר את תהליך הנישואים מבין את חשיבות התהליך. לדעתי, אם היינו סופרים את הזוגות שנפרדים וחיים בחו"ל, היינו מגלים שהמעבר ברבנות מייצר חשיפה הרבה יותר גדולה לממזרות".

עוד 1,593 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 16 ביולי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־649 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

צה"ל תקף את קריית המטכ״ל הסורית בדמשק, עשרות דרוזים פרצו את הגבול לסוריה

מנהיגי הדרוזים הכריזו על שביתה כללית וקראו "לעלות לגולן"; צה"ל סיכל ניסיון חדירה של עשרות חשודים מסוריה ותקף את כוחות צבא סוריה בדרכם לסווידא ● כ"ץ: "המשטר הסורי חייב להניח לדרוזים ולהסיג את כוחותיו" ● עדות נתניהו הסתיימה מוקדם בשל ההתפתחויות בסוריה ● לקראת פרישה? מועצת חכמי התורה של ש"ס תתכנס בשעה 16:30

עוד 27 עדכונים
אמיר בן-דוד

התמותה בקריית שמונה זינקה ב־20%

בחלק מקיבוצי גבול הצפון נרשמה עלייה בתמותה מאז הפינוי ● רבים מהקשישים שפונו מקריית שמונה לא רוצים לחזור לבתיהם ● לפי אנשי מקצוע המלווים את אוכלוסיית הגיל השלישי מקרוב, אלה שכן חזרו סובלים מהתדרדרות בריאותית, רגשית וקוגניטיבית, ומתקשים לתפקד ● "הם שואלים את עצמם ואותנו: מה הטעם בכל השנים שחיינו כאן?"

עוד 1,042 מילים

מתחת לטילים, מעל הטבע

פיצוץ עז הרעיד את ביתנו כולו והעיר אותנו בבהלה קצת לפני השעה 3 לפנות בוקר. לאחר שחיינו בישראל בתקופת המלחמה עם חמאס, ובהמשך גם במלחמה עם איראן, היינו אמורים להיות רגילים לזה. אבל הרעש הפעם היה חזק יותר והרגיש קרוב מאי פעם. האם טיל פגע בקרבת מקום? האם רסיסים נופלים סביבנו? למרות עוצמת הקול, לא נשמעו אזעקות באזור שלנו. מבולבלים, חזרנו לישון בחרדה.

למחרת בבוקר גילינו שתימן ירתה שוב טיל לעברנו, כפי שהיא ממשיכה לעשות. הרעש ששמענו היה יירוט שחצה את מחסום הקול בדרכו אל המטרה. כמה שזה עשוי להישמע מוזר, ההפרעות האלה באמצע הלילה עדיין מרגישות כמו ניצחונות קטנים. ואם ראיתם את ההרס שטיל בליסטי יכול לגרום לו, תבינו למה. טיל בודד יכול להפוך גוש בניינים שלם לעיי חורבות.

חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 609 מילים

למקרה שפיספסת

פשרת בג"ץ לא מבטיחה את מינוי זיני לראשות שב"כ

הפשרה שהושגה בין נתניהו ליועמ"שית מאפשרת לרה"מ להציע מועמד לראשות שב"כ בעוד חודשיים, אך הקביעה שבחוות הדעת שלפיה הוא מצוי בניגוד עניינים נותרה בתוקף ● ועדת גרוניס תבחן את המינוי גם בהיבטי טוהר מידות רחבים ● בג"ץ דחה את הדרישה לחייב את היועצת להתנגד לעתירות עתידיות, כך שהדרך של זיני לתפקיד רחוקה מלהיות מובטחת ● פרשנות

עוד 982 מילים

שילוב האוכלוסייה הערבית בתעסוקה - אינטרס לאומי

לא מדובר עוד רק בצדק חברתי או בזכויות מיעוטים – שילוב האוכלוסייה הערבית בתעסוקה הוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה. מדינה שבה יסודות הדמוקרטיה נמצאים במבחן, מדינה המתמודדת עם אתגרים כלכליים, חברתיים ופוליטיים מורכבים – לא יכולה להרשות לעצמה להותיר מחוץ למעגל הכלכלי חמישית מהאוכלוסייה.

בתהליכים שעוברת המדינה, האוכלוסייה הערבית די שקופה ונדחקת אל השוליים. לזה יש ביטוי כלכלי משמעותי – אובדן של מיליארדי שקלים לכלכלה של המדינה.

חוסאם אבו בכר הוא מנכ"ל ארגון אלפנאר לפיתוח כלכלי חברתי וקידום תעסוקה, פעיל ויזם חברתי. מילא תפקידים בכירים במגזר הציבורי, במערכת החינוך ובחברה האזרחית. עמית בארגון צעד - תקשורת בונה אמון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 533 מילים

תגובות אחרונות

מפגן האומץ של יולי אדלשטיין

יו"ר ועדת החוץ והביטחון סירב לשמש חותמת גומי לחוק הפטור מגיוס חרדים – והציג גרסה קשוחה יותר שמעוררת זעם במפלגות החרדיות ולחץ כבד מנתניהו ● אדלשטיין צפוי לשלם על כך מחיר פוליטי בליכוד, אבל בינתיים הוא זוכה לתשואות ממילואימניקים ולתדמית של מנהיג אחראי ברגע האמת ● השאלה היא כמה זמן זה יחזיק ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
תחזקנה ידיו. זה פיתרון למשתמטים - גיוס על פימחוק. אם ירצו פתרון ללומדי תורה בטוחני שיגיעו אליו. אבל כל זמן שכוללים משתמטים שאינם לומדים תחת כותרת לומדי התורה, זו אינה תורה, ואין הם לומד... המשך קריאה

תחזקנה ידיו. זה פיתרון למשתמטים – גיוס על פימחוק. אם ירצו פתרון ללומדי תורה בטוחני שיגיעו אליו. אבל כל זמן שכוללים משתמטים שאינם לומדים תחת כותרת לומדי התורה, זו אינה תורה, ואין הם לומדים ויש לגייס את כולם. כשירדו מן הבדייה הזו שכל כולה סחיטה בזויה של כסף כוח והשפעה יהיה פתרון מצויין ללומדים. רק ללומדים. יום טוב.

עוד 746 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

השווקים כבר לא קונים את האיומים של טראמפ

טראמפ הכריז באפריל על תוכנית מכסים עולמית, שגרמה לזעזוע עמוק בשווקים – עד כדי כך שנאלץ לסגת ממנה זמנית ● כעת הוא שב ומאיים בהטלת מכסים דרמטיים לא פחות, אלא שהפעם השווקים מגיבים באדישות, כאילו לא התחוללה זה עתה רעידת אדמה כלכלית עולמית ● אז מה בעצם המשקיעים יודעים היום, שלא ידעו אז? ● פרשנות

עוד 772 מילים

הכדוריד בידיים של הליכוד

תחקיר זמן ישראל ראש עיריית ראשל"צ וסגנו חתרו להשתלט על איגוד הכדוריד וארגנו קמפיין מזהיר לניצחון בבחירות לראשות האיגוד ● הם גייסו ראשי עיריות מהליכוד וחברי מפלגה, שהפעילו לחצים פוליטיים על חברי אגודות ● לפי גורמים בענף, גם הוחלפו נציגים בהצבעות, וחיברו בין תמיכות עירוניות לבין תמיכה במועמד שלהם ● יו"ר האיגוד הנבחר: "אתה יכול לעטוף עם הטענות האלה דגים"

עוד 3,295 מילים ו-1 תגובות

נתניהו איבד את הרוב אבל לא את השליטה

שבעה ח"כים של יהדות התורה הודיעו על פרישה מהקואליציה, אך ניסיון העבר מלמד שהם עשויים להמשיך לשלוט במשרדיהם מאחורי הקלעים ● גפני התרוצץ בין לשכות, אדלשטיין שוב שימש כשעיר לעזאזל, ונתניהו לא טרח להשיב כשנשאל על חוק הגיוס בלילה שבו נהרגו שלושה חיילים ● עכשיו נותרה הקואליציה עם 60 ח"כים – אבל ייתכן שגם זה זמני ● פרשנות

עוד 829 מילים

ללא הכרעה וללא אסטרטגיה, ישראל שוקעת בעזה

המחירים היומיומיים הכבדים שצה"ל משלם על הלחימה בצפון הרצועה ממחישים עד כמה ישראל רחוקה מ"ניצחון מוחלט" וחושפים את הפער בין תקיפות מסיביות לתוצאה אסטרטגית ● הרמטכ”ל לא מוכן לדשדש, נתניהו מאותת על הפסקת אש, אבל יוזמת "העיר ההומניטרית" בדרום הרצועה נראית פחות כפתרון ויותר כעוד דרך להאריך את המלחמה ● אז מה האסטרטגיה עכשיו? לא ברור ● פרשנות

עוד 832 מילים
היום ה־648 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

אף שלא הפעיל בעת הטבח את ההתרעות על חדירה, רפי מילוא יקודם לתפקיד מפקד פיקוד צפון

דיווח: ישראל מיתנה את עמדתה לגבי פריסת הכוחות במהלך הפסקת האש, והדבר הביא להתקדמות של ממש במשא ומתן עם חמאס ● צה"ל הודיע שעשרות מוחים חצו, באזור מג'דל שמס, את הגבול לסוריה וכוחות הצבא פועלים להשיבם ארצה; מסיגי הגבול כנראה חדרו לסוריה בעקבות הפגיעה בדרוזים במדינה ● שיקלי קרא להתנקש בחייו של נשיא סוריה א־שרע: "מדובר בטרוריסט"

עוד 46 עדכונים

היבלית עולה מהספסל: כפר סבא מהמרת על מהפכה במגרש

האם ממגרש הכדורגל הקטן בכפר סבא תצא בשורה עולמית? העירייה ביקשה להיפטר מהדשא הסינתטי, שמהווה מפגע סביבתי ובריאותי, וקיבלה הצעה מפתיעה ממרכז "זרעים מציון" המתמחה בפרחי בר: משטח דשא העשוי מיבלית ● הרעיון: להפוך את החסרונות של העשב הפולש ליתרונות ● "אם זה יצליח, תהיה לנו הוכחת יכולת למשהו שעוד לא בוצע בעולם"

עוד 1,231 מילים ו-4 תגובות

"הממשלה חייבת לשקם את הצפון. זו משימה קיומית"

התיירים נעלמו, העובדים עזבו, הפיצויים לא הספיקו – וחלק מהעסקים לא קיבלו דבר ● ה"האב" הקולינרי בשניר לא שרד את המלחמה; הסנדלרייה באיילת השחר וסדנת הקרקס מראש פינה שרדו בקושי; בית הספר לבישול בגונן לא נפתח; המרקידה משלומי עברה לחיפה – ואילו מפעל החטיפים שנפתח בקריית שמונה דווקא שרד וצמח

עוד 2,684 מילים

בתוך יממה ספגו היועצת בהרב-מיארה והנשיא עמית סדרת מהלומות מהדהדות: פשרה שהושגה בלחץ בג”ץ, החלטת סולברג שמתירה את קיומו של השימוע להדחת היועצת, ותמרון פומבי של השופט מינץ נגד נשיא העליון ● אך התמונה מורכבת מהנראה, ורוב זעקות השבר מוגזמות ומיותרות ● פרשנות

עוד 1,039 מילים ו-1 תגובות

לנתניהו אין תרחיש של סוף – לא למלחמה, לא חטופים, לא לעזה

נתניהו דבק במשימה הבלתי אפשרית של חיסול חמאס ומסרב לסיים את המלחמה – גם במחיר חיי החטופים הנמקים במנהרות עזה ● ולא, זו לא התעקשות של בן גביר וסמוטריץ’ - זוהי עמדת ראש הממשלה ● במקביל, תוכנית ההגירה מרצון צוברת לגיטימציה, כשצרפת מאותתת שהיא מוכנה לקלוט כל פליט פלסטיני מהרצועה ● ביחד, החדשות מסמנות עתיד אפל לעזה ולישראל גם יחד ● פרשנות

עוד 1,016 מילים ו-1 תגובות
היום ה־647 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

שלושה חיילים נהרגו מפגיעת נ"ט בטנק בעזה

ההרוגים - סמל יולי פקטור מראשון לציון, סמל שלמה יקיר שרם מאפרת וסמ״ר שהם מנחם מירדנה ● סופית: דגל התורה תעזוב את הקואליציה והממשלה, למרות התיקונים שנתניהו ניסה להכניס בחוק הגיוס ● היועמ"שית לנתניהו: עליך להגביר את האכיפה על המשתמטים החרדים ● דיווח: הרמטכ"ל אמר לדרג המדיני כי תוכנית עיר הריכוז בעזה "לא ישימה" ● הדחת עודה נפלה בכנסת

עוד 56 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה