אישיות
אורי רגב

טענות על יחס לא מכבד מצד הרבנות, מדיניות מחמירה בתהליך בירור היהדות לקראת הנישואים, ורצון של בני הזוג לקיים טקס שוויוני, גורמים ליותר ויותר זוגות לבחור בחלופה לנישואים ברבנות ● אחת הדרכים מציעה להסדיר מראש תנאי היציאה מחוזה הנישואים בין בני הזוג, ולצמצם את האפשרות להיקלע לחוויה של סרבנות גט

יותר ויותר זוגות שעומדים להתחתן פונים למסגרות אלטרנטיביות, שמציעות נישואים אזרחיים ואפשרויות נוספות לאיחוד הקשר ביניהם.

המשותף לכל הזוגות שפונים למסגרות אלה הוא חוסר הרצון לעבור דרך מוסד הרבנות הראשית, וזאת משלל טעמים: החל מטענות ליחס לא מכבד מצד הרבנות, דרך מדיניות מחמירה ולפעמים משפילה של הרבנות בתהליך בירור היהדות לקראת הנישואים, וכלה ברצון של בני הזוג לקיים טקס שוויוני יותר.

בתנועה הרפורמית, שהיא כיום המחתנת הגדולה ביותר מחוץ לרבנות, מדווחים על עלייה שנתית של 15%-20%  במספר הזוגות שנישאו דרכה בשנים האחרונות. 1,500 זוגות התחתנו דרך התנועה בשנת 2018, לעומת כ-1,200 זוגות ב-2017.

נתונים אלה מקבלים ביטוי גם בסקרים שבודקים את עמדות הציבור באשר לנישואים במסגרות אלטרנטיביות לרבנות הראשית.

בעוד שב-2009, רק 53% מהציבור תמכו בהכרת המדינה בנישואים אזרחיים, רפורמיים וקונסרבטיביים, הרי שב-2018 עלה שיעור התמיכה של הציבור ל-70%.

בסקר שערכה עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון נמצא עוד כי שיעור האנשים שתומכים בנישואים אורתודוקסיים, עבור עצמם או ילדיהם יורד בהתמדה, ואילו שיעור האנשים שתומכים בכך שהמדינה תכיר בכל החלופות לנישואים – עולה. בעוד 63% תמכו בנישואים אורתודוקסיים ב-2013, ירד ב-2018 תמכו בהם 47% .

בסך הכל נמצא בסקר כי ארבעה מכל חמישה יהודים חילונים בישראל, שהם 82%, היו מעדיפים שלא להינשא בנישואים אורתודוקסיים. שיעור ההעדפה לנישואים אזרחיים מגיע ל-36% בקרב הציבור היהודי, לעומת 14% שמעדיף נישואים קונסרבטיביים או רפורמיים. אבל הנתון המפתיע יותר הוא שגם 22% מהציבור הדתי הביעו העדפה לנישואים אורתודוקסיים – מחוץ לרבנות.

מנכ"ל חדו"ש, הרב אורי רגב, סבור כי ממצאי הסקר מצביעים באופן חד משמעי על כך שרוב הציבור מביע אי אמון ברבנות הראשית, ושואף למימושה המלא של הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון. "אחרי הכל ישראל היא הדמוקרטיה המערבית היחידה בעולם ששוללת מאזרחיה את חירות הנישואים", הוא אומר.

"לא הרגשתי שמנסים לפתור שם משהו", אומרת קרינה על התהליך שעברה ברבנות. "אין מענה אנושי, והתחושה שלי הייתה שהתשובות נועדו למרוח ושאין רצון לסייע"

הרבה הרפורמית, תמר גור, פעילה בתחום הנישואים כבר קרוב לעשור, ורשמה שיא כרבה שחיתנה הכי הרבה זוגות בעולם: יותר מ-200 זוגות מאז 2010.

הטקסים שהיא עורכת מתנהלים ברוח היהדות, אך בהתאמות רלוונטיות ובהתאם לרצון בני הזוג. רוב הזוגות שלה הם חילוניים ממעמד הביניים. "אבל המעגל הולך ומתרחב גם למשפחות מסורתיות ולאנשים ממשפחות דתיות", היא אומרת.

"חלקם מאסו בממסד הרבני, בקשיים שהוא מערים ובמה שהוא דורש מהם כתנאי לנישואים, ומעדיפים להינשא דרך התנועה הרפורמית. אחרים מחפשים תוכן שיתאים להוויה שלהם, שיוכלו להבין ולהתחבר אליו, ושיהיה בשפה שלהם. הם גם רוצים הטקס שוויוני, בלי הקטע הרגיל של קניין האישה והדברים הללו".

תמר גור (צילום: נמרוד פישר)
תמר גור (צילום: נמרוד פישר)

"לא רצינו לעבור ברבנות"

השינוי בעמדות הציבור ביחס לנישואים דרך הרבנות, הביא לא מעט ארגונים של החברה האזרחית להציע את שירותיהם לזוגות שמעוניינים להינשא בנישואים אורתודוקסיים, ובלבד שכף רגלם לא תעבור דרך הרבנות הראשית.

אחד המיזמים האלה הוא "חופות", מבית "השגחה פרטית", מיזם הלכתי מחוץ לממסד הרבני, שהקים הרב אהרון ליבוביץ. אחד האנשים שנישאו דרך המיזם הוא עירא קראוס, שהתחתן באפריל האחרון עם בחירת לבו תומר לוין.

הרב אהרון לייבוביץ (צילום: צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הרב אהרון לייבוביץ (צילום: צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"זה לא שיש לנו משהו נגד החתונה והדרך המסורתית", אומר קראוס, "פשוט לא רצינו לעבור במונופול הרבני. אני בא מבית שבו מכבדים את המסורת, הייתי בגן דתי ובית בספר דתי והמסורת נטועה בי, אבל אני מתנגד למונופול שיש לרבנות הראשית בנישואים. הרבנות פוגעת בזכויות של אזרחים רבים בארץ, בסוגיות כמו נישואי להט"ב ונישואים בין יהודים ללא-יהודים, גיור, וכשרות. אנחנו פשוט לא מעוניינים לשתף פעולה עם הכוח הזה שיש לרבנות".

גם קרינה וצחי התחתנו דרך המיזם, וזאת לאחר שהרבנות פתחה בהליך ארוך של "בירור יהדות" לקרינה, ששני הוריה הם יוצאי ברית המועצות לשעבר. לאחר כחצי שנה של חיטוט בעברה ובמקורות של משפחתה, הרגישה קרינה שהתהליך לא מתקדם לשום מקום, והחליטה לוותר עליו.

"לא הרגשתי שמנסים לפתור שם משהו", אומרת קרינה על התהליך שעברה ברבנות. "אין מענה אנושי, ואין אופציה להגיע למישהו שממש ידבר איתך. התחושה שלי הייתה שהתשובות נועדו למרוח, ושאין שום רצון לסייע.

"אחרי שהגעתי למסקנה הזאת, ויתרתי והמשכתי הלאה. אפילו ניסיתי לבדוק אפשרות לגיור דרך הצבא, שזה תהליך קשה ומורכב, אבל במשרד הפנים אמרו לי שאני לא יכולה לעבור אותו, כי אני רשומה בתעודת הזהות כיהודייה".

עירא קראוס ותומר לוין ביום נישואיהם
עירא קראוס ותומר לוין ביום נישואיהם (צילום: באדיבות המצולמים)

מה דרשה ממך הרבנות שכל כך הקשה על התהליך?
"בעיקר מסמכים שקשה מאוד או בלתי אפשרי להשיג. למשל, תעודת לידה של אמי ושל סבתי מצד אמא, וכתובה של סבא וסבתא מהצד הזה. מדובר במסמכים מתקופת השלטון הסובייטי, שלא קל להשיג. חוץ מבזה שבכלל לא מביאים בחשבון שהרבה יהודים ניסו לשמור על יהדותם בסתר בגלל רדיפת השלטונות.

"בסוף התחתנו בנישואים אזרחיים בקפריסין, אבל מבחינתנו זה עדיין לא היה שלם. אני גדלתי על היהדות ומבחינתי היה טבעי ומתבקש להתחתן בדרך המסורתית, אז חיפשנו וגילינו את המיזם של 'השגחה פרטית', והלכנו לשם.

"רצינו טקס רגיל, ואמרנו להם שאנחנו רוצים להינשא כמו ההורים שלנו. הם היו מאוד נעימים אלינו, נכנסו איתנו לעומק התהליך, הסבירו לנו הכל וליוו אותנו. הרב ממש ישב איתנו על הכתובה. הוא תרגם, והסביר כל חלק. זה היה נהדר.

"אני לא חושבת שברבנות זה נראה ככה. ברבנות מתחתנים כי פשוט ככה כולם עושים וזהו. אף אחד לא מתעסק בתוכן ובמשמעות של התהליך. כאן למדנו הרבה וזו הייתה חוויה נהדרת. אבל בסוף התחתנו בדרך הרגילה, בלי שינויים".

שוברים את הכוס. החתונה של קרינה וצחי בן שימול
שוברים את הכוס. החתונה של קרינה וצחי בן שימול (צילום: באדיבות המצולמים)

בתי דין רבניים פרטיים

"חופות" מציעה מסלול עוקף רבנות – גם בתהליך הנישואים, וגם במקרים של גירושים – ובלבד שבני הזוג לא נרשמו כנשואים במדינת ישראל.

זוגות שנישאו דרך העמותה ומעוניינים להתגרש בהמשך, אינם חייבים לעבור את תהליך הפרידה דרך הרבנות הראשית, שידועה כנוקשה וככזאת שלא פותרת בעיות, אלא יכולים לעשות זאת דרך מה שמכונה בית דין רבני פרטי.

בתי הדין הפרטיים מתנהלים במקביל לבתי הדין הרבניים הרשמיים, ועוסקים בנושאי נישואים וגירושים. רובם שייכים כיום לאוכלוסייה החרדית, אך ניצנים ראשונים של הפורמט הזה מתחילים לתפוס אחיזה גם בקרב הציונות הדתית.

אחד הרבנים שמפעיל בית דין פרטי הוא הרב פרופסור דניאל שפרבר, שמנסה להציע פתרונות ולהתיר עגונות ומסורבות גט – בעקבות פניות שהוא מקבל מארגונים פמיניסטיים שונים, בהם "מבוי סתום", ו"מרכז צדק לנשים" של עורכת הדין ניצן כספי-שילוני.

"הסיבה העיקרית שבגללה פונים זוגות להינשא דרך המיזם קשורה לתהליך של 'בירור יהדות' ברבנות", אומר ליבוביץ. "הרבה אנשים שעוברים את התהליך הזה מרגישים קצת כמו מי שעובר תחקיר פלילי.

"עמדת הרבנות בתהליך בירור היהדות הוקצנה בתקופת הרב הראשי הנוכחי, יצחק יוסף. אביו, הרב עובדיה יוסף, אמר שכל האומר 'ישראל אני' נאמן, אלא אם יש רגליים לחשוב אחרת. אבל היום, כל אחד שיש לו קצת מבטא רוסי חשוד".

האם העמדה הזאת הייתה מקובלת על כולם בעבר?
"לא, היא לא הייתה מקובלת על הכל, אבל גם לא הייתה כזאת מערכת נתונים, ולא היה אגף שלם שעסק בבירור יהדות".

מה הדברים הנוספים שגורמים לאנשים להימנע מלעבור ברבנות?
"ראשית, יש קבוצה גדולה של מסורבי רבנות. למשל, אם היום נמצא מסמך אחד מזויף בתיק, כל הליך בירור היהדות נפסל. יש אנשים שעברו גיור דרך בתי דין שהרבנות לא מכירה בהם, כמו 'גיור כהלכה', או רבנים אורתודוקסים שנמצאים ברשימה השחורה של הרבנות. כל אלה הם מסורבי רבנות.

"בנוסף לכך, יש גם את הפמיניזם הדתי, שמעלה את המודעות לגישה המפלה של הרבנות ביחס למעמד האישה, ולכן מגיעים גם אנשים שמודעים למחיר האישי שיהיה עליהם לשלם ולא מעוניינים בכך.

"הקבוצה האחרונה, כשליש מהפונים, היא של אנשים שפשוט מאסו ברבנות".

האם הציבור שפונה אליכם מגוון, או שמדובר בעיקר בדתיים?
"זו תופעה רחבה, ופונים אלינו גם הרבה חילונים. למשל, אנשי פרק ב' שראו איך מתנהלים גירושים ברבנות ולא רוצים לעבור זאת שוב, או ילדים להורים גרושים שחוו את החוויה של האמא, ואינם מעוניינים לעבור את התהליך ברבנות".

ליבוביץ מציין בסיפוק כי הביקושים לנישואים דרכה גדולים, וכי עד חודש יוני הנוכחי, הם צפויים לחתן 200 זוגות, וזאת בתוך שנה מאז שנפתח המיזם.

"כבר עכשיו אנחנו מבינים שיש תמיכה ציבורית רחבה לנישואים האלה. אחרי הכל התחלנו את המיזם עם ארבע מחתנים, ועכשיו אנחנו עובדים עם כ-20 מחתנים ומחתנות. כן, גם נשות הלכה מחתנות".

הסדרי החתונה דרך הארגון מנסים לפתור בעיה נוספת שניצבת בפתחו של כי מי שנישא ברבנות, והיא הסדרת תנאי היציאה מחוזה הנישואים בין בני הזוג מראש, וצמצום האפשרות להיקלע לחוויה של סרבנות גט. לצורך זה אימצו בארגון פתרון שקהילות יהודיות רבות בעולם דורשות: הסכם קדם נישואים הלכתי.

"בשונה מהסכם קדם-נישואין ממוני, שאותו כל אחד יכול לעשות אצל עורך דין, הסכם קדם נישואים הלכתי נועד לייצר תמריץ כלכלי שיביא את שני הצדדים לשתף פעולה בסידור הגט – וזה עובד", אומר ליבוביץ'.

"ההסכם מחייב את הצד שלא משתף פעולה לשלם מזונות מוגדלים מחודש לחודש, עד למתן גט. יש עוד ארגונים שמציעים הסכמים דומים, כמו למשל 'צהר'. אבל אצלם זו המלצה, ואצלנו זו דרישה. זה חלק מהמחויבות האתית של הרב".

אלי בן דהן, איילת שקד ונפתלי בנט (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
אלי בן דהן, איילת שקד ונפתלי בנט (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

סוגיית אי-הרישום

ואולם לצד היתרונות האלה, יש למסגרת הנישואים הזו גם חסרון אחד בולט, והוא שנישואים כהלכה ללא רישום – אינם חוקיים ודינם מאסר.

הממסד הדתי ותומכיו מעלים טענה לפיה אי-רישום של נישואים הלכתיים עלול להביא לתקלות, שבהן הגבר לא נותן גט לאשתו במקרה של גירושים, ולמרות זאת מתחתן עם אישה אחרת. גם האישה, מצידה, יכולה להמשיך בחייה ולהינשא כרצונה, משום שאין רישום של הנישואים שלהם.

מבחינת המסורת עלול הדבר להביא גם לסיכון ממזרות, דהיינו פסולי-חיתון.

לחוק שקבע כי אדם המעוניין להינשא יוכל להירשם אצל כל רב שירצה, הוכנס סעיף 7, שקובע כי מי שלא ידאג לרישום הנישואים במשרד הפנים – דינו עד שנתיים מאסר

סגן שר הדתות לשעבר אלי בן-דהן, ששימש גם כמנכ"ל בתי הדין הרבניים, טען כי נתקל בעשרות מקרים כאלה בשנה, ופעל לשינוי המצב. עם התוצאות של השינוי הזה נאלצים להתמודד כיום כל הזוגות שבחרו לא להינשא במסגרת הרבנות.

שר הדתות לשעבר, נפתלי בנט, וסגנו אלי בן-דהן, קידמו ב-2013 שינוי בחוק, שקבע כי אדם המעוניין להינשא יוכל לבצע רישום אצל כל רב שירצה, ללא כל קשר לאזור מגוריו. מטרת החוק הייתה להקל על הזוגות המתחתנים, ולאפשר להם להינשא גם אצל רבנים מקלים או נוחים יותר. בפועל, הוכנס אליו סעיף 7, שקובע כי מי שלא ידאג לרישום הנישואים – דינו עד שנתיים מאסר.

בעמותת "חופות" תוקפים את התיקון הזה ותובעים את ביטולו. לדבריהם, דווקא הרישום ברבנות מגביר את סכנת החשיפה לממזרות, משום שלרבים מהנרשמים כלל לא אכפת מהטקס וממשמעויותיו הדתיות.

"אפשר לתת דוגמאות שבהן למי שעובר ברבנות יש יותר סיכון לחשש ממזרות" מסביר ליבוביץ. "למשל בני זוג שהתחתנו ברבנות ועוברים לברלין או ללוס אנג'לס, אך 10 שנים אחר כך נפרדים, יותר גרוע, כי הם לא מחויבים לאיש ואף אחד לא הסביר להם מה חשיבות הגט. אצלנו, כל מי שעובר את תהליך הנישואים מבין את חשיבות התהליך. לדעתי, אם היינו סופרים את הזוגות שנפרדים וחיים בחו"ל, היינו מגלים שהמעבר ברבנות מייצר חשיפה הרבה יותר גדולה לממזרות".

עוד 1,593 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 16 ביוני 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־253 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

מת מפצעיו סמל יאיר רויטמן שנפגע בפיצוץ המבנה בשבוע שעבר ברפיח

ווסים מחמוד מבית ג׳ן נהרג באסון הנמר״ה ברפיח, שמות שבעה הרוגים נוספים טרם הותרו לפרסום; נתניהו: מחיר קורע לב במלחמתנו הצודקת ● לפיד נאם בהפגנה בקפלן בת״א: החיוך של נתניהו במליאה יקבור את הקריירה הפוליטית שלו ● ההסלמה בצפון: יואב גלנט ייצא בקרוב לדיונים בפנטגון ● דובר צה״ל הגרי: צריך לומר ביושר – לא נוכל להשיב את כל החטופים באמצעות מבצעים

עוד 24 עדכונים
אמיר בן-דוד

מלחמות מגבירות את תמיכת הציבור במנהיג. למה זה לא קורה לנתניהו?

למלחמות יש תוצאות פוליטיות. אחת התופעות המוכרות בספרות המדעית ידועה כ"אפקט ההתכנסות סביב הדגל" (rally 'round the flag): עלייה בתמיכה הציבורית במנהיג עם פרוץ מלחמה או משבר ביטחוני.

כך, למשל, מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 הביאה לנסיקה דרמטית בתמיכת הציבור האמריקאי בנשיא ג'ורג' בוש. בוש, שנכנס לבית הלבן לאחר בחירות שנויות במחלוקת, נהנה מתמיכת 51% מהאמריקאים ערב המתקפה; שבוע וחצי אחריה, 90% מהאמריקאים הביעו את תמיכתם בבוש. גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נהנה מאפקט ההתכנסות: שיעור התמיכה של הציבור הרוסי בפוטין עלה מ-63% ל-83% בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022.

אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 657 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

צומת סילמן

עזיבתו של מנ"כל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט מחייבת את סילמן להחליט האם במה שנותר מהקדנציה שלה היא תשתמש במשרד להגנת הסביבה כמטה הכנות לפריימריז או תנסה להציל את הסביבה ● יש מקומות שבהם שינוי האקלים מורגש אפילו יותר מאשר בישראל - באי קארטי סוגטופו שבפנמה, למשל ● ספסל קסום בוואדי שיח, לזכרה של זוהר בן אלי ז"ל ● והקסמים ששלומי ישראל מחולל במרחב העירוני

עוד 1,196 מילים

למקרה שפיספסת

אגדה ישראלית ושמה אחדות לאומית

את זה לא צריך לחקור כי כל הפרטים מוכרים: מדוע איבד המושג "אחדות" ממשמעותו המובנית, דווקא בשעות הקשות והקריטיות שמדינת ישראל חווה בשנה האחרונה?

כיצד מלחמה שאיחדה את העם הפכה אותו בתוך חודשים ספורים למפורד ומפולג לגבי המדיניות, המהלכים והיעדים שלה, והחזירה אותנו להכפשות הדדיות כפי שהורגלנו קודם לכן?

בצלאל לביא הוא בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש גם באירועים היסטוריים כדי לדון ולנתח אירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אחדות כפי שנדרשת היום מעולם לא הייתה - ה״אחדות״ שדובר בה בעבר הייתה בתוך המחנה החילוני בין מחנה בן-גוריון ויורשיו, לבין מחנה בגין ויורשיו. ההבדלים האידיאולוגיים ביניהם כללו דברים כמו פי... המשך קריאה

אחדות כפי שנדרשת היום מעולם לא הייתה – ה"אחדות" שדובר בה בעבר הייתה בתוך המחנה החילוני בין מחנה בן-גוריון ויורשיו, לבין מחנה בגין ויורשיו. ההבדלים האידיאולוגיים ביניהם כללו דברים כמו פילוסופיה כלכלית ואירגוני עובדים, שהיום הם כבר אפילו לא על סדר היום. הדתיים הלאומיים (מפד"ל לצורך העניין) היו ניטרליים, והחרדים היו מחוץ לדיון וכמו מעולם התעסקו רק בעצמם.

המפד"ל מאז נעלם ובמקומו נולד מחנה של משיחיסטים שחושבים שתפקידם להביא את המשיח, החרדים עדיין מתעניינים רק בעצמם – רק שעכשיו יש הרבה יותר מהם, וחצי מהליכוד הפכו ביביסטים שהדבר היחיד החשוב בעיניהם הוא שביבי יהיה ראש הממשלה.

אחדות בימינו דורשת מהמגזר החילוני לשתף פעולה עם מגזרים שחושבים שפייה בשמיים מנחה את עתידנו, מלחמת גוג ומגוג היא תוצאה רצויה, אוננות רוחנית בישיבות תגן על המדינה, ודברים כמו דמוקרטיה או שלטון החוק הם רעיונות יפים רק בתנאי שביבי ראש הממשלה.

ועם העם הזה לך תבנה מדינה.

עוד 1,162 מילים ו-1 תגובות
עקורים

"החיים עדיין בסימן שאלה גדול ולאט לאט מחלחלת ההבנה שהם לא יחזרו לקדמותם וצריך להצמיח משהו חדש שלא ברור מה הוא, אבל אין טעם להיתקע"

ליאת קמחי בראודה

בת 51 מקיבוץ מפלסים. נשואה לניר ואם לשישה. מאז תחילת המלחמה, חיה במלון בהרצליה

עוד 2,396 מילים ו-2 תגובות

תגובות אחרונות

מסירים את המסכה – הכשל המוסרי של מוזאון ישראל והחברה הישראלית

ידיעה שפורסמה לאחרונה ב"ישראל היום" על מסכת אבן המתוארכת לתקופה הניאוליתית (כ-9,000 שנה לפני זמננו) באזור הר חברון, מסבה את תשומת הלב למספר נושאים.

המסכה יכולה ללמד אותנו על עולמן הרוחני של חברות אנושיות בתקופה קריטית, בה עברו ממערכת כלכלית של ציידים לקטים הנודדים ממקום למקום – למערכת חברתית של יושבי קבע העוסקים בחקלאות. אבל לא פחות חשוב מכך, הידיעה עצמה יכולה ללמד אותנו על כשל מוסרי עמוק בחברה הישראלית של ימינו, שייתכן כי במידה רבה הוביל אותנו למקום בו אנו נמצאים כיום.

ד"ר חמי שיף כתב את הדוקטורט שלו על השימוש בארכיאולוגיה ככלי לעיצוב זהות בחברה הישראלית. הוא ראש תחום מחקר בארגון עמק שווה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
גושפנקא מדעית לממצא שדוד (שלא נחשף בחפירות מסודרת) מעלה את הערך הכספי של הממצא ובכך מעודדת שוד עתיקות. אוספים פרטיים עיקר מקורם בשוד עתיקות כזה או אחר. אגודת הארכיאולוגים קמה בעת שהיו ד... המשך קריאה

גושפנקא מדעית לממצא שדוד (שלא נחשף בחפירות מסודרת) מעלה את הערך הכספי של הממצא ובכך מעודדת שוד עתיקות. אוספים פרטיים עיקר מקורם בשוד עתיקות כזה או אחר.
אגודת הארכיאולוגים קמה בעת שהיו דיונים על האוסף של השודד הגדול, משה דיין. בין היתר היא קבעה שאין לכתוב מאמר על ממצא שמקורו לא ידוע (שדוד).

עוד 1,062 מילים ו-1 תגובות

עקורים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

האם ישראל מסוגלת לשנות את כללי המשחק בצפון? ● המלחמה בעזה מעיבה גם על החאג' במכה ● אלג'יריה מתקוממת בגלל שיבושים באספקת המים ● שיר אהבה מצרי ישן הפך ללהיט של המחנה הפרו-פלסטיני ● והשבוע ב-1980: חיסול מדען גרעין שעבד בעיראק ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,102 מילים

הכדור מת משעמום

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה לווימבלדון 1990 שהיה מסורס ואנמי, משעמם ומתוכנת, לא מסעיר, לא סוחף, לא מבריק - כל שחקן והתוכנה שלו, כל תוכנה והווירוס שלה

עוד 2,052 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
תְּנוּ לְצַהַ"ל לְנַצֵּחַ 219

גם אנחנו נותנים לצה"ל לנצח. גם אנחנו רוצים שצה"ל ינצח. גם אנחנו נשמח אם צה"ל ינצח. אבל השאלה המפחידה היא: האם יכול להיות שצה"ל לא מסוגל לנצח?

עוד 1,357 מילים ו-1 תגובות

אין שום דבר תמים או מבדח בהצעה שהעלה שר המשפטים למנות את השופט אלרון לנשיא העליון למשך שנה ● המטרה היא לוודא שאלרון יהיה זה שיקבע את הרכב ועדת החקירה הממלכתית שעשויה לקום לחקר מחדלי השבעה באוקטובר ● וממילא אלרון יוצא לפנסיה בספטמבר 2025 ● ההצעה נדחתה על הסף בוועדה לבחירת שופטים ורק מעידה על חולשתו של לוין, שאין בידיו שום מנופי כוח אמיתיים - וכל הצדדים יודעים זאת ● פרשנות

עוד 917 מילים ו-1 תגובות
היום ה־252 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

מנהיגי מדינות ה-G7: מודאגים וקוראים לאיפוק בגבול הצפון

דיווח: ביום שני יגיע לישראל המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין בניסיון להביא להסדרה בצפון ● הפרקליטות ביקשה לצרף את מכתב המפכ"ל לעתירה נגד "חוק בן גביר": "הפרה בוטה של הדין והתערבות פסולה בעבודת המשטרה" ● ארה"ב תטיל סנקציות על חוסמי משאיות הסיוע לעזה ● החטוף שחולץ אנדריי קוזלוב קורא לציבור להגיע לכיכר החטופים: "ראיתי את העצרות וזה נתן לי תקווה"

עוד 36 עדכונים

בנט רוצה ברשימה שלו את יובל שטייניץ, מתן כהנא ועליזה בלוך

בפוסט שפרסם אתמול הודיע למעשה בנט על חזרתו לפוליטיקה - מה שלא הפתיע איש ● שותפו משכבר הימים לפיד שיתף את הפוסט של בנט במה שנראה כמהלך מתואם מראש, וצפוי שהשניים ישתפו שוב פעולה אחרי הבחירות הבאות ● אבל בנט מתרכז כרגע באיסוף אנשים שאינם שנויים במחלוקת ושלא דבק בהם רבב: "בנט היה רוצה לראות אצלו גם את משה ארבל מש"ס. זה לא ריאלי, אבל זה מלמד על הכיוון" ● פרשנות

עוד 830 מילים ו-4 תגובות

אם יש לך שמש, אתה לא צריך להיות תלוי באף גורם עוין

ההחלטה של קולומביה להפסיק למכור לנו פחם היא תזכורת: אם ישראל רוצה לספק לעצמה חשמל בכל מצב – ולא להיות תלויה בקולומביה או בנסראללה – היא צריכה לייצר חשמל מהשמש ● בשנות ה־70 החרם הערבי הפך את ישראל למעצמה של דודי שמש – וגם היום אפשר להפוך את המשבר להזדמנות ● פרשנות

עוד 746 מילים

החקלאים עדיין מחכים למלוא כספי הסיוע

החקלאות הישראלית ברוב הארץ, כולל בעוטף עזה, שרדה בינתיים את המלחמה ● רוב המשקים חזרו לתפקד ואין מחסור במוצרים ● אבל בצפון משקים ננטשו ונהרסו בשל הלחימה והשרפות, מה שעלול לפגוע במלאי פירות הקיץ והביצים ● בשאר הארץ, המחסור בכוח אדם פוגע בזריעה ובשתילה וצפוי להשפיע על צמיחת החקלאות בעתיד

עוד 1,825 מילים

גוף של האו"ם דורש מישראל לראשונה תשובות בנושא משפטי אזרחי

פרסום ראשון באופן חריג, מועצת זכויות האדם של האו"ם פנתה לרשויות הישראליות בדרישה לתשובות הנוגעות להתעללות לכאורה באישה בעלת אזרחות ישראלית וזרה במסגרת הליך גירושים ● ככל הידוע זו פעם ראשונה שנפתח הליך הנוגע ליחס של בתי המשפט בישראל לאזרחי ישראל

עוד 1,107 מילים

מדינת ישראל דוהרת לצומת החלטה חשוב בעניין המלחמה הדו-חזיתית ● הקו הברור שמחבר בין לבנון לעזה מתחיל ברצועה: הסכם עם חמאס יסיים גם את הלחימה בצפון ויאפשר חתימת הסכם מול לבנון על הסדרי הגבול ● השאלה היא אם נתניהו לבדו מול דופן ימין בקואליציה יצליח לפרוץ לחתימה על ההסכם ולעמוד בלחצים לפתוח במערכה קרקעית גם בצפון, בזמן שהלחימה בעזה גוועת ממילא ● פרשנות

עוד 932 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה