אישיות
אורי רגב
מאות ישראלים יינשאו הקיץ בחתונה יהודית עצמאית

בדרך לחתונה עוקפים את הרבנות

טענות על יחס לא מכבד מצד הרבנות, מדיניות מחמירה בתהליך בירור היהדות לקראת הנישואים, ורצון של בני הזוג לקיים טקס שוויוני, גורמים ליותר ויותר זוגות לבחור בחלופה לנישואים ברבנות ● אחת הדרכים מציעה להסדיר מראש תנאי היציאה מחוזה הנישואים בין בני הזוג, ולצמצם את האפשרות להיקלע לחוויה של סרבנות גט

יותר ויותר זוגות שעומדים להתחתן פונים למסגרות אלטרנטיביות, שמציעות נישואים אזרחיים ואפשרויות נוספות לאיחוד הקשר ביניהם.

המשותף לכל הזוגות שפונים למסגרות אלה הוא חוסר הרצון לעבור דרך מוסד הרבנות הראשית, וזאת משלל טעמים: החל מטענות ליחס לא מכבד מצד הרבנות, דרך מדיניות מחמירה ולפעמים משפילה של הרבנות בתהליך בירור היהדות לקראת הנישואים, וכלה ברצון של בני הזוג לקיים טקס שוויוני יותר.

בתנועה הרפורמית, שהיא כיום המחתנת הגדולה ביותר מחוץ לרבנות, מדווחים על עלייה שנתית של 15%-20%  במספר הזוגות שנישאו דרכה בשנים האחרונות. 1,500 זוגות התחתנו דרך התנועה בשנת 2018, לעומת כ-1,200 זוגות ב-2017.

נתונים אלה מקבלים ביטוי גם בסקרים שבודקים את עמדות הציבור באשר לנישואים במסגרות אלטרנטיביות לרבנות הראשית.

בעוד שב-2009, רק 53% מהציבור תמכו בהכרת המדינה בנישואים אזרחיים, רפורמיים וקונסרבטיביים, הרי שב-2018 עלה שיעור התמיכה של הציבור ל-70%.

בסקר שערכה עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון נמצא עוד כי שיעור האנשים שתומכים בנישואים אורתודוקסיים, עבור עצמם או ילדיהם יורד בהתמדה, ואילו שיעור האנשים שתומכים בכך שהמדינה תכיר בכל החלופות לנישואים – עולה. בעוד 63% תמכו בנישואים אורתודוקסיים ב-2013, ירד ב-2018 תמכו בהם 47% .

בסך הכל נמצא בסקר כי ארבעה מכל חמישה יהודים חילונים בישראל, שהם 82%, היו מעדיפים שלא להינשא בנישואים אורתודוקסיים. שיעור ההעדפה לנישואים אזרחיים מגיע ל-36% בקרב הציבור היהודי, לעומת 14% שמעדיף נישואים קונסרבטיביים או רפורמיים. אבל הנתון המפתיע יותר הוא שגם 22% מהציבור הדתי הביעו העדפה לנישואים אורתודוקסיים – מחוץ לרבנות.

מנכ"ל חדו"ש, הרב אורי רגב, סבור כי ממצאי הסקר מצביעים באופן חד משמעי על כך שרוב הציבור מביע אי אמון ברבנות הראשית, ושואף למימושה המלא של הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון. "אחרי הכל ישראל היא הדמוקרטיה המערבית היחידה בעולם ששוללת מאזרחיה את חירות הנישואים", הוא אומר.

"לא הרגשתי שמנסים לפתור שם משהו", אומרת קרינה על התהליך שעברה ברבנות. "אין מענה אנושי, והתחושה שלי הייתה שהתשובות נועדו למרוח ושאין רצון לסייע"

הרבה הרפורמית, תמר גור, פעילה בתחום הנישואים כבר קרוב לעשור, ורשמה שיא כרבה שחיתנה הכי הרבה זוגות בעולם: יותר מ-200 זוגות מאז 2010.

הטקסים שהיא עורכת מתנהלים ברוח היהדות, אך בהתאמות רלוונטיות ובהתאם לרצון בני הזוג. רוב הזוגות שלה הם חילוניים ממעמד הביניים. "אבל המעגל הולך ומתרחב גם למשפחות מסורתיות ולאנשים ממשפחות דתיות", היא אומרת.

"חלקם מאסו בממסד הרבני, בקשיים שהוא מערים ובמה שהוא דורש מהם כתנאי לנישואים, ומעדיפים להינשא דרך התנועה הרפורמית. אחרים מחפשים תוכן שיתאים להוויה שלהם, שיוכלו להבין ולהתחבר אליו, ושיהיה בשפה שלהם. הם גם רוצים הטקס שוויוני, בלי הקטע הרגיל של קניין האישה והדברים הללו".

תמר גור (צילום: נמרוד פישר)
תמר גור (צילום: נמרוד פישר)

"לא רצינו לעבור ברבנות"

השינוי בעמדות הציבור ביחס לנישואים דרך הרבנות, הביא לא מעט ארגונים של החברה האזרחית להציע את שירותיהם לזוגות שמעוניינים להינשא בנישואים אורתודוקסיים, ובלבד שכף רגלם לא תעבור דרך הרבנות הראשית.

אחד המיזמים האלה הוא "חופות״, מבית ״השגחה פרטית", מיזם הלכתי מחוץ לממסד הרבני, שהקים הרב אהרון ליבוביץ. אחד האנשים שנישאו דרך המיזם הוא עירא קראוס, שהתחתן באפריל האחרון עם בחירת לבו תומר לוין.

הרב אהרון לייבוביץ (צילום: צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הרב אהרון לייבוביץ (צילום: צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"זה לא שיש לנו משהו נגד החתונה והדרך המסורתית״, אומר קראוס, "פשוט לא רצינו לעבור במונופול הרבני. אני בא מבית שבו מכבדים את המסורת, הייתי בגן דתי ובית בספר דתי והמסורת נטועה בי, אבל אני מתנגד למונופול שיש לרבנות הראשית בנישואים. הרבנות פוגעת בזכויות של אזרחים רבים בארץ, בסוגיות כמו נישואי להט"ב ונישואים בין יהודים ללא-יהודים, גיור, וכשרות. אנחנו פשוט לא מעוניינים לשתף פעולה עם הכוח הזה שיש לרבנות".

גם קרינה וצחי התחתנו דרך המיזם, וזאת לאחר שהרבנות פתחה בהליך ארוך של "בירור יהדות" לקרינה, ששני הוריה הם יוצאי ברית המועצות לשעבר. לאחר כחצי שנה של חיטוט בעברה ובמקורות של משפחתה, הרגישה קרינה שהתהליך לא מתקדם לשום מקום, והחליטה לוותר עליו.

"לא הרגשתי שמנסים לפתור שם משהו", אומרת קרינה על התהליך שעברה ברבנות. "אין מענה אנושי, ואין אופציה להגיע למישהו שממש ידבר איתך. התחושה שלי הייתה שהתשובות נועדו למרוח, ושאין שום רצון לסייע.

"אחרי שהגעתי למסקנה הזאת, ויתרתי והמשכתי הלאה. אפילו ניסיתי לבדוק אפשרות לגיור דרך הצבא, שזה תהליך קשה ומורכב, אבל במשרד הפנים אמרו לי שאני לא יכולה לעבור אותו, כי אני רשומה בתעודת הזהות כיהודייה".

עירא קראוס ותומר לוין ביום נישואיהם
עירא קראוס ותומר לוין ביום נישואיהם (צילום: באדיבות המצולמים)

מה דרשה ממך הרבנות שכל כך הקשה על התהליך?
"בעיקר מסמכים שקשה מאוד או בלתי אפשרי להשיג. למשל, תעודת לידה של אמי ושל סבתי מצד אמא, וכתובה של סבא וסבתא מהצד הזה. מדובר במסמכים מתקופת השלטון הסובייטי, שלא קל להשיג. חוץ מבזה שבכלל לא מביאים בחשבון שהרבה יהודים ניסו לשמור על יהדותם בסתר בגלל רדיפת השלטונות.

"בסוף התחתנו בנישואים אזרחיים בקפריסין, אבל מבחינתנו זה עדיין לא היה שלם. אני גדלתי על היהדות ומבחינתי היה טבעי ומתבקש להתחתן בדרך המסורתית, אז חיפשנו וגילינו את המיזם של 'השגחה פרטית', והלכנו לשם.

"רצינו טקס רגיל, ואמרנו להם שאנחנו רוצים להינשא כמו ההורים שלנו. הם היו מאוד נעימים אלינו, נכנסו איתנו לעומק התהליך, הסבירו לנו הכל וליוו אותנו. הרב ממש ישב איתנו על הכתובה. הוא תרגם, והסביר כל חלק. זה היה נהדר.

"אני לא חושבת שברבנות זה נראה ככה. ברבנות מתחתנים כי פשוט ככה כולם עושים וזהו. אף אחד לא מתעסק בתוכן ובמשמעות של התהליך. כאן למדנו הרבה וזו הייתה חוויה נהדרת. אבל בסוף התחתנו בדרך הרגילה, בלי שינויים".

שוברים את הכוס. החתונה של קרינה וצחי בן שימול
שוברים את הכוס. החתונה של קרינה וצחי בן שימול (צילום: באדיבות המצולמים)

בתי דין רבניים פרטיים

"חופות" מציעה מסלול עוקף רבנות – גם בתהליך הנישואים, וגם במקרים של גירושים – ובלבד שבני הזוג לא נרשמו כנשואים במדינת ישראל.

זוגות שנישאו דרך העמותה ומעוניינים להתגרש בהמשך, אינם חייבים לעבור את תהליך הפרידה דרך הרבנות הראשית, שידועה כנוקשה וככזאת שלא פותרת בעיות, אלא יכולים לעשות זאת דרך מה שמכונה בית דין רבני פרטי.

בתי הדין הפרטיים מתנהלים במקביל לבתי הדין הרבניים הרשמיים, ועוסקים בנושאי נישואים וגירושים. רובם שייכים כיום לאוכלוסייה החרדית, אך ניצנים ראשונים של הפורמט הזה מתחילים לתפוס אחיזה גם בקרב הציונות הדתית.

אחד הרבנים שמפעיל בית דין פרטי הוא הרב פרופסור דניאל שפרבר, שמנסה להציע פתרונות ולהתיר עגונות ומסורבות גט – בעקבות פניות שהוא מקבל מארגונים פמיניסטיים שונים, בהם "מבוי סתום", ו"מרכז צדק לנשים" של עורכת הדין ניצן כספי-שילוני.

"הסיבה העיקרית שבגללה פונים זוגות להינשא דרך המיזם קשורה לתהליך של 'בירור יהדות' ברבנות״, אומר ליבוביץ. "הרבה אנשים שעוברים את התהליך הזה מרגישים קצת כמו מי שעובר תחקיר פלילי.

"עמדת הרבנות בתהליך בירור היהדות הוקצנה בתקופת הרב הראשי הנוכחי, יצחק יוסף. אביו, הרב עובדיה יוסף, אמר שכל האומר 'ישראל אני' נאמן, אלא אם יש רגליים לחשוב אחרת. אבל היום, כל אחד שיש לו קצת מבטא רוסי חשוד".

האם העמדה הזאת הייתה מקובלת על כולם בעבר?
"לא, היא לא הייתה מקובלת על הכל, אבל גם לא הייתה כזאת מערכת נתונים, ולא היה אגף שלם שעסק בבירור יהדות".

מה הדברים הנוספים שגורמים לאנשים להימנע מלעבור ברבנות?
"ראשית, יש קבוצה גדולה של מסורבי רבנות. למשל, אם היום נמצא מסמך אחד מזויף בתיק, כל הליך בירור היהדות נפסל. יש אנשים שעברו גיור דרך בתי דין שהרבנות לא מכירה בהם, כמו 'גיור כהלכה', או רבנים אורתודוקסים שנמצאים ברשימה השחורה של הרבנות. כל אלה הם מסורבי רבנות.

"בנוסף לכך, יש גם את הפמיניזם הדתי, שמעלה את המודעות לגישה המפלה של הרבנות ביחס למעמד האישה, ולכן מגיעים גם אנשים שמודעים למחיר האישי שיהיה עליהם לשלם ולא מעוניינים בכך.

"הקבוצה האחרונה, כשליש מהפונים, היא של אנשים שפשוט מאסו ברבנות".

האם הציבור שפונה אליכם מגוון, או שמדובר בעיקר בדתיים?
"זו תופעה רחבה, ופונים אלינו גם הרבה חילונים. למשל, אנשי פרק ב' שראו איך מתנהלים גירושים ברבנות ולא רוצים לעבור זאת שוב, או ילדים להורים גרושים שחוו את החוויה של האמא, ואינם מעוניינים לעבור את התהליך ברבנות".

ליבוביץ מציין בסיפוק כי הביקושים לנישואים דרכה גדולים, וכי עד חודש יוני הנוכחי, הם צפויים לחתן 200 זוגות, וזאת בתוך שנה מאז שנפתח המיזם.

"כבר עכשיו אנחנו מבינים שיש תמיכה ציבורית רחבה לנישואים האלה. אחרי הכל התחלנו את המיזם עם ארבע מחתנים, ועכשיו אנחנו עובדים עם כ-20 מחתנים ומחתנות. כן, גם נשות הלכה מחתנות".

הסדרי החתונה דרך הארגון מנסים לפתור בעיה נוספת שניצבת בפתחו של כי מי שנישא ברבנות, והיא הסדרת תנאי היציאה מחוזה הנישואים בין בני הזוג מראש, וצמצום האפשרות להיקלע לחוויה של סרבנות גט. לצורך זה אימצו בארגון פתרון שקהילות יהודיות רבות בעולם דורשות: הסכם קדם נישואים הלכתי.

"בשונה מהסכם קדם-נישואין ממוני, שאותו כל אחד יכול לעשות אצל עורך דין, הסכם קדם נישואים הלכתי נועד לייצר תמריץ כלכלי שיביא את שני הצדדים לשתף פעולה בסידור הגט – וזה עובד", אומר ליבוביץ׳.

"ההסכם מחייב את הצד שלא משתף פעולה לשלם מזונות מוגדלים מחודש לחודש, עד למתן גט. יש עוד ארגונים שמציעים הסכמים דומים, כמו למשל 'צהר'. אבל אצלם זו המלצה, ואצלנו זו דרישה. זה חלק מהמחויבות האתית של הרב".

אלי בן דהן, איילת שקד ונפתלי בנט (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
אלי בן דהן, איילת שקד ונפתלי בנט (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

סוגיית אי-הרישום

ואולם לצד היתרונות האלה, יש למסגרת הנישואים הזו גם חסרון אחד בולט, והוא שנישואים כהלכה ללא רישום – אינם חוקיים ודינם מאסר.

הממסד הדתי ותומכיו מעלים טענה לפיה אי-רישום של נישואים הלכתיים עלול להביא לתקלות, שבהן הגבר לא נותן גט לאשתו במקרה של גירושים, ולמרות זאת מתחתן עם אישה אחרת. גם האישה, מצידה, יכולה להמשיך בחייה ולהינשא כרצונה, משום שאין רישום של הנישואים שלהם.

מבחינת המסורת עלול הדבר להביא גם לסיכון ממזרות, דהיינו פסולי-חיתון.

לחוק שקבע כי אדם המעוניין להינשא יוכל להירשם אצל כל רב שירצה, הוכנס סעיף 7, שקובע כי מי שלא ידאג לרישום הנישואים במשרד הפנים – דינו עד שנתיים מאסר

סגן שר הדתות לשעבר אלי בן-דהן, ששימש גם כמנכ"ל בתי הדין הרבניים, טען כי נתקל בעשרות מקרים כאלה בשנה, ופעל לשינוי המצב. עם התוצאות של השינוי הזה נאלצים להתמודד כיום כל הזוגות שבחרו לא להינשא במסגרת הרבנות.

שר הדתות לשעבר, נפתלי בנט, וסגנו אלי בן-דהן, קידמו ב-2013 שינוי בחוק, שקבע כי אדם המעוניין להינשא יוכל לבצע רישום אצל כל רב שירצה, ללא כל קשר לאזור מגוריו. מטרת החוק הייתה להקל על הזוגות המתחתנים, ולאפשר להם להינשא גם אצל רבנים מקלים או נוחים יותר. בפועל, הוכנס אליו סעיף 7, שקובע כי מי שלא ידאג לרישום הנישואים – דינו עד שנתיים מאסר.

בעמותת "חופות״ תוקפים את התיקון הזה ותובעים את ביטולו. לדבריהם, דווקא הרישום ברבנות מגביר את סכנת החשיפה לממזרות, משום שלרבים מהנרשמים כלל לא אכפת מהטקס וממשמעויותיו הדתיות.

"אפשר לתת דוגמאות שבהן למי שעובר ברבנות יש יותר סיכון לחשש ממזרות" מסביר ליבוביץ. "למשל בני זוג שהתחתנו ברבנות ועוברים לברלין או ללוס אנג'לס, אך 10 שנים אחר כך נפרדים, יותר גרוע, כי הם לא מחויבים לאיש ואף אחד לא הסביר להם מה חשיבות הגט. אצלנו, כל מי שעובר את תהליך הנישואים מבין את חשיבות התהליך. לדעתי, אם היינו סופרים את הזוגות שנפרדים וחיים בחו"ל, היינו מגלים שהמעבר ברבנות מייצר חשיפה הרבה יותר גדולה לממזרות".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,593 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 25 באוגוסט 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו
מלחמות כבר לא קורות בקיץ

מומחי ביטחון מעריכים: מלחמה אחרי הבחירות

תא"ל במיל' אסף אוריון וסא"ל בדימוס אורנה מזרחי תמימי דעים: הסיכוי ל"מערכה צבאית גדולה" זמן קצר אחרי הבחירות גבוה מאוד ● על מה הם כן חלוקים? היכן זה יקרה - בעזה או בצפון

עוד 601 מילים
המו"לית החרדית הראשונה מרימה ידיים

נעמה עידן: "עייפתי ממלחמות"

ביהמ"ש נענה לבקשת השבועון החרדי "יום ליום" ומינה לו מפרק זמני ● העיתון, שהיה שייך בעבר לש"ס, נקלע לקשיים לאחר שנמכר לפרסומאית החרדית נעמה עידן ● עידן אמרה היום לזמן ישראל: "חשוב שהעיתון ימשיך לפעול, גם אם הוא לא יהיה בבעלותי"

עוד 529 מילים
גיא זהר גיא זהר

"הבנתי שאני והמדינה החדשה הולכים לכתוב הרבה הומורסקות ביחד"

kishon

מזל טוב אבאל'ה, ליום הולדתך ה- 95. זה מה שהייתי אמור לומר ביום שישי לאבי, וגם לתת לו חיבוק ונשיקה, ואגב כך לנשום לתוכי את ריחו האהוב והמוכר, עם ניחוח הבושם האופייני, שעד היום, כשאני משתמש בו, משרה עלי אוירה של ביטחון וחוזק.

אפרים קישון ובנו רפי קישון, באדיבות המשפחה
אפרים קישון ובנו רפי קישון, באדיבות המשפחה

אבי, אפרים קישון, נולד בכלל בשם פֶרֶנץ הופמן, בבודפסט הונגריה ב- 23 לאוגוסט 1924 – ילד הונגרי עם ניחוח יהודי קל ביותר. הוא לא ידע מילה עברית ומעולם לא היה בבית כנסת. להפך -הוא חש עצמו כפטריוט הונגרי לכל דבר, שהיה שר בהתלהבות, בבית הספר, את השירים על הצבא ההונגרי הבלתי מנוצח, אשר נקרא ככה – כפי שהסביר לי אבי – בגלל שלא ניצח מעודו אף מלחמה.

בגיל 13 הוא נעתר לבקשת הסבא והסבתא לעלות לתורה בבית הכנסת, ולהקריא כמה דברים מן הכתוב, באותיות הונגריות, בטקס שהוא בכלל לא הכיר: בר-מצווה.

הוא מילמל שם פסוקים שלא הבין כלל את משמעותם, אבל משפט אחד נחרט בתת-המודע שלו: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים" – המשפט הזה יציל אותו בהמשך חייו.

השואה הייתה בלי ספק האירוע המכונן של חייו – רעידת אדמה נוראית, אגרוף פלדה שהוטח בפרצופו, ואמר לו אתה לא הונגרי אתה יהודי עלוב. בגיל 20 הוא נשלח למחנה עבודה בסלובקיה – את פניהם קידם מפקד המחנה בברכה הלבבית: "חזירונים יהודים מטונפים, הגעתם הנה כדי לעבוד עד צאת נשמתכם – אתם תצאו מהמחנה רק בארונות מתים".

את פניהם קידם מפקד המחנה בברכה הלבבית: "חזירונים יהודים מטונפים, הגעתם הנה כדי לעבוד עד צאת נשמתכם – אתם תצאו מהמחנה רק בארונות מתים"

אבל אבי לא הסכים אף פעם להיכנע לגורל ולכן תכנן וביצע בריחה מתוחכמת מהמחנה ביחד עם עוד אסיר. הוא חזר לבודפסט ושרד שם בקושי רב את אקט הסיום של מלחמת העולם השנייה.

עם סיום המלחמה הוא התחתן עם אימי, שהיתה פליטה יהודיה אוסטרית, יפת תואר ולבבית, וביחד הם ניסו לשכוח את זוועות השואה ולנסות ולהתבסס בהונגריה הקומוניסטית. שם אבי החל את הקריירה שלו כהומוריסטן בעיתון הסאטירי הנודע: לודאש מאטי.

את שמו הוא שינה מהופמן לשם הונגרי שורשי – הונט. אבל עד מהרה חבריו החלו לכנות אותו הונט הקטן – דהיינו קיש-הונט, בהונגרית. הוא לקח את הכינוי הזה כשם רישמי – מה שהתחיל את המסע לעבר היעד הסופי – קישון.

אחרי 4 שנות קומוניזם – אבי ואימי הבינו שזה מודל לא כל כך מוצלח. שהקומוניזם הוא תאוריה מאוד יפה – אבל הבעייה שלה היא – שניתן להגשים אותה. אחרי שעבר כבר 2 ניסויים אכזריים בבני אדם: נאציזם וקומוניזם, חמוש בניסיון חיים יוצא דופן זה, הוא החליט לברוח לארץ ישראל. אימי ואבי ברחו לוינה ובקשו מסוכנות הבריחה היהודית להביא אותם ארצה.

את שמו הוא שינה מהופמן לשם הונגרי שורשי – הונט. אבל עד מהרה חבריו החלו לכנות אותו הונט הקטן – דהיינו קיש-הונט, בהונגרית

הסוכנים בקשו מהם להוכיח את יהדותם – המסמכים שבידם לא הספיקו כי "ניתן לזייף אותם". באבי חשדו במיוחד כי היה לו מראה לא-יהודי מובהק – בלונדיני, עם עיניים כחולות ואף קטן, לכן חקרו אותם בנפרד ובקשו מהם לומר מילה או משפט אחד בעברית. אבל אבי לא ידע אפילו מילה אחת. 

אם מישהו היה אומר לו ברגע זה שהוא יהיה בעתיד הסופר העיברי הנפוץ ביותר בעולם (אחרי התנ"ך) הוא היה חושב שהאיש משוגע (דרך אגב הוא אוחז בתואר הזה עד היום, ארבע עשרה וחצי שנים אחרי מותו).

כדי להוכיח את יהדותו הוא נאלץ להוריד את מכנסיו כדי להראות הוכחות חתוכות..אהה..חותכות. אבל גם זה לא הספיק כי החוקרים טענו – ש"גם את זה אפשר לזייף".

ברגע דרמטי זה, צף ועלה ממעמקי זכרונו, המשפט מהבר-מצווה: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט…", וכך הכירו ביהדותו ושלחו אותו לישראל על סיפון האוניה גלילה – במאי 1949.

כבר בנמל חיפה הוא למד המון על מדינת ישראל הצעירה והמתפתחת, כשהספינה המתינה במשך שעות רבות, מתנדנדת בנמל, ומחכה לשלטונות שיפתחו עבורם את שערי הארץ. אבל הפקיד הג'ינג'י שצריך היה לקלוט את העולים, נעלם.

לבסוף הגיע אחד, שאבי תאר אותו כך: הגיע פקיד קשיש לעייפה, שכולו חאקי, יידיש וותק, התיישב על ארגז תפוזים ורשם את השמות שלנו – אני אמרתי לו את האמת: פֶרֶנץ קישהונט, אבל הוא החליט שעדיף: אפרים קישון – כי ככה זה פה בישראל.

אבי עמד שם המום ואמר: ברגע זה הבנתי שאני והמדינה החדשה הזאת – הולכים כנראה לכתוב הרבה מאוד הומורוסקות ביחד. ואחרי התחלה כזאת קשה להפסיק. את כל החוויות הראשוניות בארץ אבי אצר בתוכו בדייקנות מופלאה, והשתמש בהם בהמשך ביצירותיו. דבר שגרם לו, די מהר, לקרוא למדינת ישראל "פרטאצ'יה" – מדינת הבלאגן האין סופי.

מהנמל אבי ואימי נשלחו למעברת שער עלייה שם קיבלו צריף קטן ביחד עם משפחה ממרוקו ותשעת ילדיהם העירניים. במעברה אבי למד להכיר את בני עדות המזרח – הוא שם לב מיד, שאמנם יש להם את המסורת, המנהגים, המוזיקה והמאכלים שלהם – אבל הם יהודים ציונים נפלאים האוהבים את המדינה בכל נפשם ומאודם. הוא לא הבין למה הממסד הוותיק מתעמר בהם וקולט אותם בגסות וזלזול.

מהמעברה עבר לקיבוץ כפר החורש, שהיה קיבוץ של יוצאי הונגריה – הוא ניסה כבר בימים הראשונים ללמוד לדבר בעיברית – בדיוק כמו המקומיים: הדר אוהל (חדר אוכל), הוההות הותהות (הוכחות חותכות) וכדומה. הוא לא ידע שהכל נאמר במבטא הונגרי כבד – וכך דבק בו המבטא הזה עד סוף ימיו.

בקיבוץ הוא עשה צעד נועז וקיצוני – הוא התחיל ללמוד עברית. בתור התחלה צנועה הוא החליט ללמוד את כל המילון בעל-פה מא' ועד ת' – וכך הוא אכן עשה. הוא התנדב להיות מנקה בתי-השימוש הקבוע של הקיבוץ, כדי שיהיה לו זמן פנוי לשינון השפה העיברית.

מצער אותי מאוד שעד היום, בקיבוץ כפר החורש לא תלוי אפילו שלט זיכרון קטן, האומר: "את האסלה הזאת ניקה אפרים קישון במו ידיו…"

מצער אותי מאוד שעד היום, בקיבוץ כפר החורש לא תלוי אפילו שלט זיכרון קטן, האומר: "את האסלה הזאת ניקה אפרים קישון במו ידיו…"

הוא עוזב את הקיבוץ ומגיע לתל-אביב – ופה הכישרון היצירתי שלו פשוט מתפוצץ. המהירות והשלמות שבה הוא למד עיברית הן בעצם שיא עולמי.

בכל תולדות האנושות לא דווח על אדם שלמד בגיל כה מבוגר שפה זרה לגמרי, ותוך שנתיים וחצי כבר כותב בה הומורסקות בהצלחה אדירה, תוך שלוש וחצי שנים מעלה על בימת התאטרון הלאומי "הבימה" את המחזה שלו "שמו הולך לפניו", שקוצר הצלחה ותהילה חסרת תקדים, ועוד קצת בהמשך מתחיל לכתוב בעיתון מעריב את הטור האייקוני שלו "חד-גדיא", הנמשך 30 שנה והופך לטור הנקרא ביותר בעיתונות העיברית.

בהמשך הוא עשה עוד כמה דברים קטנים, כמו למשל סרטו הראשון סאלח שבתי שאותו עשה בגיל 39, ללא שום ניסיון קולנועי קודם, ובכל זאת הפך להיות לסרט הישראלי הראשון המועמד לאוסקר, והיחיד שזכה ל 2 פרסי גלובוס הזהב ועוד פרסים רבים.

אבל בעיקר הפך לאייקון – סרט הומוריסטי ביקורתי חברתי נוקב, שגרם לאנשים רבים לעלות אליו לרגל, משפחות שלמות שראו אותו כמה פעמים – כי הוא היטיב לזעוק מלבם את הטענה ההגיונית הפשוטה והברורה כנגד הממסד: "למה אני צריך לשכוח את המסורת והמנהגים שלי – הם טובים בדיוק כמו שלכם".

גם סרטיו הבאים: ארבינקא, תעלת בלאומילך והשוטר אזולאי היו להצלחה גדולה עתירת פרסים בינ"ל חשובים. הוא גם היה מחזאי ובימאי תאטרון בולט בישראל עם 14 המחזות שכתב, ביניהם גם: הכתובה, הו הו יוליה, סאלח שבתי, שהפכו גם הם להצלחה עולמית.

ספר ההומורסקות שלו: ספר משפחתי – הוא עד היום הספר העברי הנפוץ ביותר בעולם (אחרי התנ"ך).

את פרס ישראל הוא קיבל בגיל 78 – שנתיים לפני מותו. הוא רצה פרס לספרות – אבל קיבל פרס על מפעל חיים.

אני בטוח שהוא מצטער מאוד שהוא לא חיי עדיין איתנו – כי מדינת ישראל היא גן עדן לסטיריקנים והומוריסטנים.

ד"ר רפי קישון הוא בעל כמה תארים: ווטרינר, מרצה ואיש תקשורת ומדיה. אבל התואר הראשון שלו הוא: הבן הבכור של אפרים קישון - גדול ההומוריסטים ואנשי הקולנוע בישראל. לד"ר רפי קישון יש הופעה הומוריסטית ייחודית, מצחיקה ומצליחה, בשם: ״אפרים קישון - ההומור, הבידור והסרטים״ בתאטרון הקאמרי בתל אביב, וברחבי הארץ, כולל חוגי-בית ואירועי תרבות רבים. רפי מרצה גם על ההומור היהודי , על אהבה מהסרטים , על ההומור שמאחורי הפוליטיקה , וגם על חיות וחיוכים , עולם החיות המופלא, האבולוצייה של האדם הקוף ועוד. לרפי דף פייסבוק פעיל שבו הוא מפרסם יום יום את הגיגיו בכל התחומים. אם אתם רוצים להזמין את המופע שלו - התקשרו או כתבו לו ישירות : 054-7475599, rafi@kishon.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,158 מילים

אהוד ברק: "בהחלט לגיטימי שאחמד טיבי יכהן בוועדת חוץ וביטחון"

התגובות לאמירה המפתיעה של ברק ממשיכות להיערם ● איימן אודה מכריז שבתור ראש הסיעה הגדולה ביותר באופוזיציה, הוא לא יתכוון לוותר על הנהגתה ● בני גנץ פגש פעילים של "עומדים ביחד" והבטיח להתאמץ למנות שר ערבי ● סקר שפורסם הבוקר ב"ישראל היום", רק 61% מאזרחי ישראל בטוחים שיצביעו בבחירות

עוד 36 עדכונים

למקרה שפיספסת

הברנינג מן של משפחת עופר במפרץ חיפה

בשבוע שעבר התפרסמו בתקשורת צילומים מטקס חידוש הנדרים ועשור לנישואיהם של הזוג עידן ובתיה עופר, אשר חגגו ברוב פאר והדר באי הסלברטאים-מיקונוס את חגיגת אהבתם בעלות של 5 מיליון יורו.

החגיגה נערכה בהשראת ארוע הברנינג מן. ארוע שמסריו המובילים הם התפשטות מנכסים חומריים, ושיאו בשריפת דמות איש גדולה מעץ או יצירה גדולה אחרת.

בשבוע שעבר נחגג טקס חידוש הנדרים ועשור לנישואיהם של עידן ובתיה עופר, באי הסלברטאים מיקונוס, בעלות של 5 מיליון יורו. חגיגת אהבתם נערכה בהשראת הברנינג מן, שמסריו המובילים הם התפשטות מנכסים חומריים

הברנינג מן ובתרגומו המקומי: המידברן, מקדם אנטי חומרנות ושיתוף חברתי אלטרואיסטי. בין היתר: נתינה ללא ציפייה לתמורה או מחויבות להחזיר טובה, אחריות אזרחית והכי מעניין: אי השארת עקבות מתוך רצון לשמור על הסביבה. או במילים אחרות: אין להותיר פסולת או כל סימן אחר שיפגע בסביבה.

לפי רשימת המוזמנים ניתן לראות כי רוב החוגגים עם הזוג את אהבתם היו, או יכולים למצוא עצמם, ברשימת המטרות המועדפות של הפעיל החברתי עו"ד ברק כהן, ופחות ברשימת האנשים אשר ערכים יפים אלו מכתיבים את סדר יומם והאג'נדה המקצועית שלהם.

צילומי הזוג לבושים בתחפושת פגאנית /ויקינגית מוזרה עוררה את שאט נפש הקוראים וגייסה מגיבים רבים לומר את דעתם על המיצג ועל בזבוזי הכספים.

אולם  אסור להתבלבל, האדישות הולכת ופושטת. הנאבקים והנאבקות כנגד הריקבון הדקדנטי הם תמיד אותם אנשים, והשאר עומדים מהצד ושותקים, או טועים לחשוב שמותר לזוג ולדומים לו לעשות מה שבא להם בכספם הפרטי.

הציבור אינו מבין כי הכספים לשימון אירועי הראווה הללו, נצברים על חשבון חייו וסבלו של ציבור רחב. לי זה מזכיר את יהלומי הדמים של נשות האלפיון העליון, שנכרים במחיר חייהם של ילדים בקונגו ובאנגולה

רוב הציבור אינו מבין כי הכספים שמשמנים את ארועי הראווה הללו, נעשים על חשבון חייו וסבלו של ציבור רחב המשלם מחיר קשה עבור ההתעשרות של הבעלים, הגרים הרחק מהאזור בו משלמים מחיר אישי. בעיניי, הסיטואציה מזכירה לי את יהלומי הדמים של נשות האלפיון העליון שנכרים במחיר חייהם של ילדים בקונגו ובאנגולה.

מאחורי מיצג הראווה הקיטשי והפסטישי של הזוג עופר, עומדים ילדים קטנים חולי סרטן, חלקם אינם עוד עימנו. תושבי המפרץ בכל הגילאים החולים בסרטן ובמחלות קשות אחרות, מפגע יומיומי של ריחות קשים, ולפיד הבוער ומטיל אימה על עיר שלמה.

מאחורי מיצג הראווה הקיטשי והפסטישי של הזוג עופר, עומדים ילדים קטנים חולי סרטן, חלקם אינם עוד עימנו

מעין ייצוג של הברנינג מן בהפוך. אם הערכים של הפסטיבל הם נתינה, אנטי חומריות, אחריות אזרחית ודאגה למניעת זיהום ופגיעה בסביבה, המציאות הקשה במפרץ חיפה היא ההפך הגמור.

וגם קיבוע המצב של יצירת הון על חשבון דמם וחיי תושביה, עבור חגיגה ראוותנית, סרת טעם ומנקרת עיניים. שם חוגגים כל מי שהם כנראה חלק בלתי נפרד מהשכבה, שתושבי ישראל היומיומיים והפשוטים משמשים להם מקור להתעשרות אקספוננציאלית, השמורה בחוגים סגורים, ללא שום מחשבה על הנזקים האנושיים, החברתיים והסביבתיים שנגרמים בגינה.

עידן עופר וחברותיו המזהמות הפועלות בישראל פגעו בבני אדם, בסביבה ובחיות הבר. בז"ן והמפעלים הפטרוכימיים, מזהמים את מפרץ חיפה וסוללים את דרכם של תושבים רבים למחלקה האונקולוגית, מחלקות הריאה ולבתי הקברות, מזהמים את הים, מקורות המים, האויר והקרקע.

מפעלי רותם אמפרט שבבעלות משפחת עופר עשו פיגוע קשה בנחל אשלים והזרימו לתוכו חומצה רעילה, זיהמו את הנחל והסביבה לבלי הכר. היעלים התמימים שהגיעו לנחל לשתות ממימיו, מתו בייסורים קשים. עד עתה לא טוהר הנחל והמפעל ממשיך להזרים את חומריו הרעילים לבריכה אחרת שאושרה לו.

מפעלי ים המלח מייבשים את ים המלח, אוצר טבע ונכס נדיר שהוכר כאחד מפלאי עולם. למרות המחאות ולמרות ההבנה של עומק הזוועה, עולם כמנהגו נוהג והזוג עופר אינו בוש או נבוך לנכס למסיבת הקונספט שלו – מותג המייצג ערכי סביבה וחברה של הוגנות ורצון לעולם טוב יותר. הנורא הוא שמי שמנהלים את המציאות שלנו, ממשיכים לחגוג עימו כאילו לא קרה דבר.

לינוי סוסן היא כיום בת 11, חלתה בלוקמיה בגיל 5 והוריה תובעים כיום את המדינה בגלל הקשר הישיר שנחשף בין גורמי זיהום האויר מהמפעלים לבין מחלות קשות וסרטן

בתיה עופר עומדת בראש ארגון המגשים משאלות לילדים חולים במחלות קשות. כמה אירוני. ביקשתי רשות מאמיר סוסן, פקח בעיריית חיפה ואביה של לינוי סוסן, לבקש בשמה בקשה מבתיה עופר.

לינוי סוסן. צילום באדיבות המשפחה
לינוי סוסן. צילום באדיבות המשפחה

לינוי היא כיום בת 11, חלתה בלוקמיה בגיל 5 והוריה תובעים כיום את המדינה בגלל הקשר הישיר שנחשף בין גורמי זיהום האויר מהמפעלים לבין מחלות קשות וסרטן.

לינוי עברה השתלת מח עצם מורכבת, היא נלחמת כל יום במחלה ובהשלכותיה הקשות עליה ועל עתידה. אמיר הסכים שאמסור לבתיה עופר, שלינוי מבקשת שמשפחת עופר תפנה את כל המפעלים המזהמים ממדינת ישראל ותפסיק לגרום לילדים ומבוגרים סבל, מוות ומחלות קשות.

אני מקוה שהמשאלה תגיע לגברת עופר הרביעית לאחר שתתאושש מהאפטר פרטי שלה, ושהיא גם תדאג לקיים אותה.

 

גילה לבני זמיר, חיפאית, יוצרת וכותבת תוכן, יועצת תקשורת וקידום מדיניות ציבורית. הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים: הסרת חיץ הרכבת בחזית הים בחיפה, המאבק במפעלים המזהמים, הבית ברחוב חיים, שינוי המציאות הפוליטית בחיפה ועוד. בוגרת המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית ויצ"ו חיפה, BA בתקשורת, רוח וחברה. יו"ר תנועת ״יאללה חיפה״. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-2.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 708 מילים
עודכן לפני 35 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

יערות האמזונס עולים באש

פרשנות בולסונארו אמנם חשוך, אבל תעשיית הבשר היא האשמה

האיומים באירופה על נשיא ברזיל מוצדקים, אבל גם צבועים ● ההכחדה המהירה של יערות האמזונס היא תוצאה ישירה של הרגלי האכילה של רוב האנושות, שממשיכה לזלול בשר - למרות האזהרות ההשלכות ● גם רבים מהתאגידים שבוזזים את הטבע בגלל בצע כסף נמצאים במערב

עוד 683 מילים

פורום קהלת הצליח לקדם את חוק הלאום, וזה רק עשה לו תיאבון

המושכים בחוטים עם תקציב שנתי של 30 מיליון שקל, קשרים מצוינים עם פוליטיקאים ומשפטנים ואמביציה לשנות את ישראל מהיסוד, חברי "פורום קהלת" כבר הצליחו לקדם בכנסת את העברת חוק הלאום ● עכשיו הם מסמנים את המטרות הבאות: החלשת בג"ץ, היועץ המשפטי ומבקר המדינה; פגיעה במעמד הרופאים והאחיות; הגבלת זכות השביתה; והקמת בתי ספר נפרדים לילדי פליטים - שיכשירו אותם לעזיבת ישראל ● וזו רק הההתחלה

עוד 2,337 מילים ו-1 תגובות

דעה כשהאמזונס נשרף, לנתניהו אסור לשתוק

יער האמזונס עולה באש תחת שלטונו חסר המצפון של בולסונארו ● במשך שלושת השבועות האחרונים, שטחים עצומים של היער, בעל תפקיד מכריע בשמירת האקלים, נשרפו בצפון ברזיל ● את הלהבות אפשר לראות מהחלל ● הנזק אינו רק מקומי - הוא עולמי ● והצלת האקלים למען הדורות הבאים חייבת לקבל עדיפות גבוהה יותר מאשר יחסי האחווה של נתניהו עם נשיא ברזיל

עוד 745 מילים
"בחוץ הוא חזק, בפנים הוא גמור"

כולם רוצים את גדעון סער בראש הליכוד - חוץ מהליכודניקים

סקר חדשות 12 שפורסם בשישי מסעיר את בכירי הליכוד ● על פי הסקר, גדעון סער הוא הבחירה המוחצת של הציבור לרשת את בנימין נתניהו בראשות הליכוד ● הסקר סימן את סער כמטרה, אך ממילא מאמינים שם שהוא אינו פופולרי בפנים כמו שנדמה בחוץ ● מה שבטוח, זה לא מרגיע את תיאוריות הקונספירציה של נתניהו על יריבו המר ● פרשנות

מבין שלל האירועים הפוליטיים של סוף השבוע – הראיונות, הציוצים ושבתות התרבות – נדחק הצידה נתון מעניין שעלה בסקר חדשות 12 שפורסם בשישי בערב: גדעון סער מוביל בפער ענק על פני כל המועמדים האחרים בצמרת הליכוד בשאלה מי ראוי לרשת את מקומו של בנימין נתניהו בראשות מפלגת השלטון.

סער, על פי הסקר שערך מכון מדגם בראשות מנו גבע לאולפן שישי, מקבל 29 אחוזים מהקולות בציבור הרחב, בעוד האחרים בצמרת הליכוד – יולי אדלשטיין, ישראל כ"ץ, גלעד ארדן ומירי רגב – נעים סביב אחוזים חד ספרתיים נמוכים.

הנתון הזה, מתברר, העסיק את היורשים הפוטנציאליים של נתניהו ואת חברי הכנסת והפעילים כמעט כמו הסקרים על תוצאות הבחירות, אם לא יותר.

הבכירים בליכוד הולכים אחרי נתניהו בעיניים עצומות, אבל גם מביטים מסביב בדאגה כדי לבחון את מצב היריבים בקרב הצפוי על ההנהגה. כולם בכוננות גבוהה ומדברים כמעט בוודאות על מצב שבו נתניהו יצטרך לעזוב את החיים הפוליטיים בגלל הפסד פוליטי בבחירות, משולב עם החלטה להגיש נגדו כתבי אישום אחרי שימוע.

יולי אדלשטיין, גלעד ארדן, גדעון סער, ישראל כ״ץ (צילום: פלאש90)
יולי אדלשטיין, גלעד ארדן, גדעון סער, ישראל כ״ץ (צילום: פלאש90)

עם זאת, כל הבכירים בליכוד עמם שוחחנו מאוחדים בדעה כי פרסום הסקרים הללו (פעם שנייה בחודש האחרון) אינם טובים לסער עצמו. הטענה היא כי סער אינו הכי פופולרי בליכוד, ובפריימריז האחרונים שהתקיימו במפלגה בתחילת פברואר השנה הוא תפס רק את המקום הרביעי, אחרי אדלשטיין, כ"ץ וארדן.

מאז המעמד של סער השתנה עוד לרעה, בבעקבות הזוגיות המתוקשרת (והמאושרת) של אלונה בתו עם השחקן הערבי אמיר חורי, שלא התקבלה בקלות בקרב חלק מהליכודניקים. "בחוץ הוא חזק, בפנים הוא גמור", אבחן אחד הבכירים אמש.

לפי הבכירים, סער מוביל כרגע בסקרים הללו, משום שהוא כבר מתויג כמי שיתמודד על ראשות הליכוד אחרי נתניהו – והלוא ראש הממשלה עצמו הפך אותו לאלטרנטיבה בעימות הגדול שפרץ ביניהם לפני חצי שנה.

בכירים אחרים עוד לא נכנסו למרוץ, ואיש מהם לא הצהיר באופן רשמי על המועמדות שלו, אלא רק על כוונות בעתיד. כך אדלשטיין, כ"ץ, רגב, הנגבי ואחרים. כולם רומזים אבל לא מנופפים בראש חוצות. ארדן, למשל, החליט להישאר בארץ ולא לקחת את תפקיד שגריר ישראל באו"ם – אבל הוא לעולם לא יודה בפומבי כי הוא רואה את קץ שלטונו של נתניהו מתקרב ורוצה להיות כאן ביום הדין.

הסקרים עלולים גם להפוך את סער למטרה. היום כבר מתגבשות בריתות בין יריבים מרים לשעבר, בגלל האיום של סער. ישראל כ"ץ וארדן שיתפו פעולה בפריימריז האחרונים בהצלחה גדולה, ודחקו את סער למקום הרביעי.

הנאהבים והנעימים. מירי רגב וגדעון סער, 2013 (צילום: פלאש 90)
מירי רגב וגדעון סער ב-2013 (צילום: פלאש 90)

יחד עם זאת, הנחת עבודה בקרב פעילי הליכוד היא שאם סער ימשיך להיות פופולרי בציבור ויתגלה כשואב מנדטים רציני, לא תהיה לחברי המפלגה ברירה והם יבחרו בו כדי שיבטיח להם את השלטון גם אחרי נתניהו.

אין לי מושג איך סער עצמו מקבל את הנתונים המחמיאים, שעלולים לעורר מולו גל של התנגדות, כאמור. מה שבטוח, ראש הממשלה ומקורביו רותחים מול האפשרות הנוראה שנתניהו יאלץ לעזוב את תפקידו בבושת פנים ואילו שנוא נפשו יתפוס את מקומו. נתניהו הרי חשד כי סער חתר תחתיו וזמם נגדו פוטש יחד עם נשיא המדינה ראובן ריבלין. הוא לא שינה מאז את דעתו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד 456 מילים ו-3 תגובות
"כלב השמירה של הדמוקרטיה" או "הפודל של נתניהו"?

פרשנות מבקר בלי שיניים

ארגונים לזכויות אדם ומומחים למדעי המדינה מביטים בדאגה על המהפכה שמחולל מתניהו אנגלמן במשרד מבקר המדינה ● נראה כי הדבר היחידי שהוא נחוש לעשות בכל הכוח הוא לטלטל את המוסד הזה מהיסוד ● פיקוח הדוק על נבחרי הציבור שלנו לא צפוי להתרחש שם ● וגם הפרסומים על חלק מחברי ועדת ההיתרים לא מצליחים לעצור אותו

עוד 1,147 מילים

איימן עודה: "גנץ כנראה מתייחס אליי כעל 'ערבי' וזו גזענות"

עוד אמר עודה: "אם לגנץ יהיה האומץ להיות כמו רבין בשנות ה-90, יהיה לי את האומץ להיות יו"ר הגוש החוסם" ● גנץ: "נשב רק עם אנשים שמכירים במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" ● ליברמן על הכספים המועברים לפלסטינים: "זה שוחד בחירות לחמאס ולרשות

12:35

כמדי שבת גם היום נערכו ברחבי הארץ אירועי שבתרבות, ופוליטיקאים נדרשו בהם לענייני השעה –

13:31

חבר הכנסת עפר שלח, מספר 8 ברשימת כחול לבן, אמר כי "לא היה איסוף חומרים על בני גנץ". בשבתרבות בחדרה אמר חבר הכנסת כי "רוב הידיעות שפורסמו (בנושא) היו שקריות". שלח הוסיף שאינו יודע מה גנץ חיפש – "(אני) יודע מה נמצא". כך דיווח יואב איתיאל ב"וואלה! נוז".

כן נדרש שלח להתנהלותם הפוליטית של החרדים –

עפר שלח (צילום: פלאש 90)
עפר שלח (צילום: פלאש 90)
13:54

העיתונאי בני ציפר, המקורב לבנימין ושרה נתניהו, אומר כי רעיית ראש הממשלה "לקחה נורא קשה" את פרשת השלכת החלה על הארץ באוקראינה. לדברי ציפר, נתניהו לא הייתה מוכנה לטקס שנערך ברדתה מהמטוס. "פשוט לא התחשק לה לחם", הסביר. הדבר, לדברי עורך "תרבות וספרות" ב"הארץ", נעשה בשוגג ומבלי משים, ולא בזדון. את הדברים אמר מקורבם של בני הזוג לניסים משעל בתחנת הרדיו 103 אף-אם, והם פורסמו באתר "מעריב".

בראיון אמר ציפר כי הדיווח על הנושא היה מוגזם. כן טען לגבי ההתפרצות של נתניהו בזמן הטיסה כי הדבר "לא היה ולא נברא".

14:02

נושאי סביבה מעולם לא תפסו מקום מרכזי בפוליטיקה הישראלית. לראיה, מפלגות ירוקות מעולם לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה, כשהתמודדו בבחירות באופן עצמאי.

חברת הכנסת תמר זנדברג, מספר 4 ברשימת המחנה הדמוקרטי, מנסה להעלות לסדר היום את נושא השריפות באמזונס –

14:27

חבר הכנסת אלי אבידר, מספר 4 בישראל ביתנו, אמר כי ראש המטה לביטחון לאומי, "מאיר בן שבת, פועל למען קמפיין הבחירות של הליכוד – לא מעכשיו אלא עוד מלפני הבחירות האחרונות עם הביקור בעומאן, ולאחרונה הביקור באוקראינה". לדברי אבידר, "היועץ המשפטי לממשלה ראה שבן שבת מתדרך פוליטית את הרב דרוקמן כדי ללחוץ על נפתלי בנט. היועמ"ש היה צריך להתערב ולחקור את הנושא". אבידר אמר את הדברים בשבתרבות בבאר שבע, והם פורסמו על ידי יניר ינגה ב"וואלה! ניוז".

אלי אבידר (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
אלי אבידר (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

חבר הכנסת גם התייחס להשלכת החלה על הארץ על ידי שרה נתניהו: "כאיש שרות החוץ בעבר אני אומר שתקריות יכולות לקרות, אבל נתניהו היה חייב להתנצל בפני נשיא אוקראינה והעם האוקראיני ולהעביר את המשבר הזה. אי ההתנצלות רק העצימה את הנזק לקשרים בין המדינות".

14:54

מספר 2 במחנה הדמוקרטי, סתיו שפיר, קוראת להקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל –

19:13

יואב קיש מהליכוד עונה לשאלה בפגוש את העיתונות בחדשות 12, איך ייתכן שאדם אחד, בנימין נתניהו, מכהן כראש הממשלה, שר הביטחון, נמצא במערכת בחירות ומתכונן לכתבי האישום:

"אין מישהו אחר שמסוגל לעשות את זה יותר טוב ממנו – גם בנושא הביטחוני. מאוד ברור לי שהוא האדם הנכון בזמן האחרון".

יואב קיש (צילום: Miriam Alster/Flash90)
יואב קיש (צילום: Miriam Alster/Flash90)
19:25

עמר בר לב מהעבודה-גשר על ב"פגוש את העיתונות" על האפשרות שהמפלגה תצטרף לקואליציה בראשות נתניהו: "אין סיכוי שזה יקרה. הכל ספינים. אנחנו רוצים שביבי יעוף כמו שכל אחד אחר רוצה שיעוף".

19:37

איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת מתייחס לדבריו השבוע על כך שיישב בקולאיציה עם מפלגתו של בני גנץ: "אם הוא באמת בעד שלום, דמוקרטיה וצדק חברתי – כנראה שהוא נגד. כנראה שהוא מתייחס אליי כעל 'ערבי' וזו גזענות".

לשאלה מה התנאי שלו להיכנס לממשלה, ממנה התחמק שוב ושוב, ענה בסופו של דבר ב"פגוש את העיתונות": "המשא ומתן לשלום מבחינתנו הפך לדבר נתעב, למרות שהוא אמור להיות דבר טוב. ממשלות ישראל אהבו את תהליך השלום, אבל לא את השלום. השתמשו במשא ומתן בשביל למרוח. אני אמרתי – אם לגנץ יהיה האומץ להיות כמו רבין בשנות ה-90, יהיה לי את האומץ להיות יו"ר הגוש החוסם". 

19:46

ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו: "אין סיכוי שנשב עם המחנה הדמוקרטי באותה ממשלה"

19:56

בני גנץ, יו"ר כחול לבן: "אנחנו משוחחים עם כל המפלגות ברמות שונות. ליברמן הוא שותף אסטרטגי אפשרי. נקרא לממשלת אחדות עם הליכוד כשאנחנו מובילים".

על אמרתו של עודה על כך שהוא מתייחס אליו בגזענות, אמר גנץ ב"פגוש את העיתונות": "אנחנו הולכים לנצח בבחירות ולשרת את כל אזרחי מדינת ישראל. אני רוצה לשרת את החברה הערבית בכל מה שחסר להם. אנחנו נשב רק עם אנשים שמכירים במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

לשאלה האם הוא מצטער על שכירת חברת החקירות, אפילו מבלי לעדכן את שותפיו: "אני נושא באחריות ואני אעשה את כל מה שצריך כדי למנוע מאנשים שרוצים לפגוע בנו להצליח. אינני מצטער על כך, אני אבדוק את הליכי אבטחת המידע שלי".

19:59

אהוד ברק משתמש בגובהו של סמוטריץ' כדי לתקוף אותו: "בתרומה לביטחון סמוטריץ הוא גמד"

 

 

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 12 עדכונים
התפוח מתוח, הבננה בג'ננה

הירוקים נגד משרד החקלאות: פועל לעטוף בפלסטיק פירות וירקות

במשרד החקלאות סבורים שמצאו פתרון לכמות הירקות והפירות שמגיעה לפח בישראל: עוד אריזות פלסטיק, שאולי ישמרו על איכותם - אבל ירימו תרומה מכובדת לזיהום הסביבה ● הירוקים מזועזעים: "בכל העולם עסוקים היום בלייצר פחות פלסטיק, אז למה אצלנו הולכים בכיוון ההפוך?" ● משרד החקלאות: מדובר בפיילוט שדווקא יועיל לסביבה

עוד 841 מילים

העיירה ארוזה בשווייץ, שיש בה מלון כשר מאז 1930, היא יעד מועדף לתיירים חרדיים בחופשת הקיץ ● אולם בשנים האחרונות החלו חיכוכים בין התיירים היהודיים לבין תושבי העיירה הקטנה ● הקיץ החליטה הקהילה היהודית בשווייץ לשהכין שלום בגן העדן האלפי

עוד 900 מילים

ביום רביעי, כשבארה״ב סערו בעקבות דבריו של דונלד טראמפ על ״חוסר הנאמנות״ של יהודים המצביעים לדמוקרטים, אחד הבודדים שיצאו להגנתו היה ויין אלין רוּט, מנחה תוכנית אירוח שמרני ● מי האיש שנשיא ארה״ב מצטט ומדוע הם כל כך אוהבים זה את זה?

עוד 562 מילים
רקפת רוסק עמינח מציגה:

בדרך למיקונוס שוכחים את האתיקה הבנקאית

אם מנכ"לית לאומי נוסעת לחו"ל עם הלקוח הטייקון עידן עופר, איזה מסר היא משדרת בדיוק? ● מה זה אומר על ההחלטות של לאומי לגבי האשראי לחברות של עופר? ● ומה אמורה לחשוב עכשיו הפקידה בסניף באור יהודה? אם הלקוח מביא לה בושם, מותר לה לקחת? ● פרשנות

עוד 1,186 מילים
סגירה