אישיות
רחל בנזימן

האישה שהקדימה את Metoo ומאבקי הלהט"ב

אורה נמיר 1930-2019 שרת הרווחה לשעבר, שנפטרה הבוקר, פעלה למען זכויות נשים והקדימה את זמנה בנושאים רבים ● כמה מהיוזמות שקידמה: חוק חינוך חינם מגיל 3, החוק נגד אפליה על רקע מיני, האיסור הראשון על הטרדות מיניות (יחד עם השר משה קצב) והצהרה נגד אפליה על בסיס נטייה מינית

השרה וחברת הכנסת לשעבר, אורה נמיר ז"ל, שהלכה לעולמה הבוקר (א'), הייתה בת 89 במותה. כפוליטיקאית שהייתה חלק מהממסד של מפא"י מאז הקמת המדינה, היא עשויה להיחשב בטעות לדמות מהעבר, אבל נמיר הייתה חלוצה בשורת מאבקים ותיקונים חברתיים, שנמצאים כיום במרכז השיח הציבורי.

נמיר נולדה בחדרה לזוג עולים מאוקראינה וגדלה במושב חוגלה. במלחמת העצמאות היא שירתה בקצינה בצה"ל. בשנות ה-50 וה-60 שימשה כמזכירת מפא"י, כדיפלומטית באו"ם וכמזכ"לית נעמ"ת. מ-1974 עד 1996 שימשה כח"כ ב"מערך" (מפלגת העבודה). בשנות ה-80 הייתה יו"ר ועדות החינוך והעבודה בכנסת. ניסתה להתמודד לתפקיד יו"ר העבודה ובממשלתו השנייה של יצחק שימשה כשרת העבודה והרווחה. הייתה נשואה למרדכי נמיר, ראש עיריית ת"א. .

ולמרות שהייתה בשר מבשרו של הממסד – ניסתה לקדם נושאים שבזמנו נחשבו רחוקים מאוד מהמיינסטרים של השיח הציבורי. בממשלתו הראשונה של רבין הוא מינה אותה לעמוד בראש ועדה פרלמנטרית ראשונה בישראל "לבדיקת מעמד האישה". דו"ח הוועדה שהוגש ב-1978 היה מהמתקדמים בעולם בנושא, וכלל שורה של המלצות שאף אחת מהן לא התקבלה באופן מיידי וכולן התקבלו שנים רבות אחר כך, ושינו את פני החברה בישראל.

"בוועדה לא שמעו על הטרדה מינית. נמיר שמעה – והבינה"

עם המלצות הוועדה נמנו הפעלת חינוך חינם מגיל שלוש – הצעת חוק שהתקבלה בכנסת ב-1984 אבל היישום שלה "נקבר" בלחץ פקידי האוצר למשך 27 שנה, עד שיושמה ב-2012 בלחץ מחאת קיץ 2011; הענקת הטבות למשפחות חד-הוריות – הצעה שנמיר יישמה כשהפכה לשרת הרווחה; פתיחה מחדש של כל התפקידים בצה"ל לנשים – המלצה שיושמה במהלך המאה ה-21; שריון של 25% מהמושבים בכנסת לנשים  – הצעה שלא עברה כחוק, אך הפכה למציאות בכנסת ה-20 וה-21.

המלצה נוספת של הוועדה, שהפכה ל"בייבי" של נמיר כשהייתה יו"ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת, הייתה חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שעבר ב-1988.

הצעת החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה עברה בקריאה טרומית וראשונה בלי בעיות מיוחדות. הנושא נהפך לדיון סוער בוועדה, לאחר שנציגות שדולת הנשים בכנסת הגיעו לדיון ודרשו להוסיף לחוק סעיף שכבר היה קיים בחוק בכמה מדינות כמו ארה"ב ואוסטרליה, שיאסור על התנכלות לעובד/ת על רקע הטרדה מינית.

אורה נמיר (צילום: KOREN ZIV)
אורה נמיר (צילום: KOREN ZIV)

עורכת הדין רחל בנזימן, ששימשה באותה העת כיועצת המשפטית של שדולת הנשים והגיעה מטעמה לכנסת, אמרה לזמן ישראל: "הגענו לוועדה של הכנסת וביקשנו שיהיה בחוק סעיף שיאסור על הטרדות מיניות. חברי וחברות הכנסת לא ממש הבינו במה מדובר, הן ממש לא הכירו את הנושא הזה, והיינו צריכות לספר להן על מה מדובר בכלל".

"לזכותה של אורה נמיר ייאמר שברגע שהיא שמעה את ההסבר, היא אמרה שזה מאוד חשוב ומאותו הרגע היא התאמצה לקדם את הנושא. היא קראה על זה חומר רב כדי להבין את הבעיה, ביררה מה המצב בנושא במקומות עבודה בישראל, והתעקשה שהסעיף ייכנס לחוק בצורה הכי אפקטיבית שאפשר, וזאת בניגוד לכמה חברי כנסת שצעקו שאין דבר כזה 'הטרדה מינית', ש'סעיף כזה לא יהיה אפקטיבי', ושאנחנו 'מבלבלות את המוח'".

נוסח סעיף ההטרדות המיניות בחוק נגד אפליה שעבר בפועל ב-1988 היה פחות אפקטיבי מכפי שהיה אמור להיות. ד"ר אורית קמיר, שחיברה עשור אחר כך את החוק הנפרד נגד הטרדה מינית בעבודה, ציינה במחקר שכתבה בנושא, כי שדולת הנשים, לשכת עוה"ד וההסתדרות דרשו מהוועדה ב-1988 להוסיף לחוק הגדרה מפורטת מה היא הטרדה מינית, הדומה לזו שנמצאת בחוק הנפרד הקיים כיום, אך הוועדה לא הכניסה את הפירוט והסתפקה באמירה כללית על הטרדות.

קמיר ציינה במחקרה שח"כ יעקב שמאי מהליכוד "שימש כפרקליט השטן" והתנגד באופן עקבי וקולני להוספת פירוט של "מה היא הטרדה מינית" לחוק. רוב חברי הוועדה, כולל נמיר, דיברו בעד הוספת פירוט כזה – אבל לבסוף הצביעו נגדו. קמיר לא מציינת כיצד הצביעה נמיר. בנזימן אומרת שאינה זוכרת כיצד הצביע כל ח"כ, אבל אומרת ש"אורה נמיר הובילה את הקו הכי מתקדם והכי מחמיר מול ח"כים שהתנגדו".

בסופו של דבר, מ-1988 ועד שהחוק הנפרד נגד הטרדות מיניות נכנס לתוקף הוגשו בישראל רק שתי תלונות על הטרדות מיניות בעבודה – ולפי המחקר של קמיר, הסיבה לכך היא הפירוט הנעדר מהחוק שעבר בוועדה בראשותה של נמיר.

הצעת החוק לשוויון הזדמנויות (של 1988) הוגשה במקור כהצעת חוק פרטית של ח"כ שולמית אלוני, אבל נמיר הפכה אותה להצעת חוק ממשלתית, והגישה אותה לאישור שר העבודה והרווחה דאז – משה קצב. כן, אותו קצב שהפך אחר כך לנשיא המדינה והורשע באונס ובשורה ארוכה של הטרדות מיניות. קצב אישר את החוק והוא חתום, איפוא, על האיסור הראשון בישראל על הטרדה מינית.

משה קצב. חתם על הצעת החוק שנמיר העבירה נגד הטרדה מינית (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)
משה קצב. חתם על הצעת החוק שנמיר העבירה נגד הטרדה מינית (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)

"אני לא זוכרת איזושהי התייחסות של קצב לחוק, בעד או נגד, ואני לא זוכרת שהוא הגיע לדיוני הוועדה", אומרת בנזימן, "למיטב זכרוני, שבאופן טבעי הוא מוגבל, קצב חתם באופן פורמלי וזהו, ולא גילה עניין בנושא".

"דרשה מהעולם לצאת נגד אפלייה על בסיס נטייה מינית"

נמיר הקדימה את זמנה בנושאים אקטואליים וחשובים נוספים. בין השאר, הובילה ב-1987 בוועדת העבודה את חקיקת חוק שכר מינימום, מול מאבק קשה של התאחדות התעשיינים, בעלי הון מובילים ופקידי משרד האוצר.

ב-1995, בהיותה שרת העבודה והרווחה, עמדה בראש המשלחת שייצגה את ישראל לוועידת האו"ם בבייג'ינג בנושא זכויות נשים, שעסקה בניסוחו של מסמך בינלאומי נגד אפליית נשים.

בנזימן, שהייתה חברה במשלחת, מספרת: "המשלחת שלנו, בראשותה של נמיר, דרשה שהאמנה שתיכתב שם תצא גם נגד אפלייה על בסיס נטייה מינית – בהתאם לנוסח החוקים נגד אפלייה בישראל. היינו אחת המדינות המעטות שדרשו להכניס לאמנה סעיף כזה, יחד עם מדינות סקנדינביה. הדרישה עוררה סערה, ורוב המדינות בעולם, כולל ארצות הברית, התנגדו בחריפות".

בזמן כהונתה של נמיר כשרת העבודה והרווחה היא הובילה הגדלה של תקציבים לשירותי הרווחה, ואת העלאת שכר העובדים הסוציאליים אחרי שביתה ארוכה. נמיר הובילה את המהלכים הללו בניגוד לעמדת ראש הממשלה, יצחק רבין, ובניגוד למגמה באותן שנים ולמהלכי הממשלות שלפני ואחרי ממשלת רבין, שביצעו קיצוצים חדים בשירותים החברתיים. נמיר נלחמה בהצלחה נגד דרישתו של שר האוצר דאז, בייגה שוחט, לקצץ בקצבאות, בעיקר בדמי אבטלה.

בין השאר, הכפילה נמיר את התקציב הממשלתי למקלטים לנשים מוכות מ-800 אלף ל-1.6 מיליון שקל, והגדילה את חלקה של הממשלה בתקצוב המקלטים מ-30% ל-50%. גם מספר המקלטים הוכפל בתקופתה, והוקמו, בין השאר, המקלטים הראשונים בירושלים, באר שבע ונצרת והמקלטים הראשונים לנשים מוכות מהמגזר הערבי והחרדי.

חידוש נוסף שהנהיגה נמיר, שהפך לטענה העיקרית נגדה בציבוריות הישראלית, היה האישור להכנסת עובדים זרים לישראל. מכסות העובדים הזרים בתקופת כהונתה היו הגבוהות ביותר בכל תקופה שהיא לפני כן ואחרי כן.

אחרי ממשלת רבין-פרס התגלגלה נמיר למדבר הפוליטי. ב-1996 נכנסה לכנסת אבל ויתרה על הכהונה בה, והתמנתה לשגרירת ישראל בסין ובמונגוליה. בבחירות לכנסת ה-16 ב-2003 הוצבה במקום החמישי ברשימת "עם אחד" של עמיר פרץ ולא נכנסה לכנסת. בבחירות לכנסת ה-17 הציע לה יו"ר רשימת הגמלאים, רפי איתן, להיכנס לרשימתו, אך נמיר סירבה בטענה ש"אשמח לעזור לרפי אבל אני לכנסת לא הולכת, אין לי שום רצון לחזור לשם". מאז לא התראיינה ונעלמה מהציבוריות הישראלית – עד מותה הבוקר.

עוד 1,019 מילים
כל הזמן // יום שני, 11 בנובמבר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־402 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

מזכיר הממשלה: עכשיו שכ"ץ שר ביטחון, נביא חוק גיוס "טוב"

רס״ן איתמר לוין פרידמן, בן 34 מאילת, נפל בקרב בצפון עזה ● הקבינט אישר את הרחבת הסיוע ההומניטרי ברצועה ● גפני הסיר את ההתנגדות לקידום חוק הרבנים בקריאה ראשונה, יעלה הערב להצבעה במליאה ● כ-80 רקטות שוגרו לעבר חיפה והקריות, ארבעה נפצעו בינוני וקל ● צוותי חדשות 12 ו-13 הותקף בעת סיקור הנפילות בקריית אתא

עוד 55 עדכונים
אמיר בן-דוד

דריסת מערכות

הפרשות הרבות והשונות שנחשפות בימים האחרונים מעידות על התנהגות של ארגון פשע בצמרת ההנהגה בישראל. והן לא אמורות להפתיע איש ● וגם: פרשת הזיופים, הסחיטה והסימים ● ההפקרות של בן גביר ● ההפיכה המשטרית נמשכת ● עדכוני מלחמה ● ועוד...

בנימין נתניהו ועו"ד עמית חדד בבית המשפט המחוזי בירושלים, 10 במאי 2022 (צילום: אורן בן חקון/פול)
אורן בן חקון/פול

המחיר הנורא של אי הקמת ועדת חקירה ממלכתית‎

הלקח של בנימין נתניהו ממחדל 7 באוקטובר הוא, שביכולתו להמשיך באותה דרך שהובילה למחדל. ככל שהמחדל עמוק יותר הוא מתעקש להעמיק אותו. בורח מהצורך הדחוף ללמוד את שורשי המחדל, לתקן אותם ולבנות מחדש את מערכות הביטחון של ישראל.

פיטורי שר הביטחון יואב גלנט ומינוי שר חסר כל ניסיון ביטחוני, רק מעיד על המשך ההיצמדות לדרך שהובילה לזוועות טבח שמחת תורה. כי מה כבר יכול להשתבש עם שר ביטחון חסר ניסיון באמצע מלחמה?

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
לפחות הייתם מאזנים כתבה זו עם דעות נוספות. אין כל התייחסות לכשלון העצום של כל מערכות הכיטחון שידעו, חזרו לישון ולא עשו שום דבר להתגונן. הפיקוד הבכיר היה צריך לעוף ביוזמתו כבר בבתאריך 8... המשך קריאה

לפחות הייתם מאזנים כתבה זו עם דעות נוספות.
אין כל התייחסות לכשלון העצום של כל מערכות הכיטחון שידעו, חזרו לישון ולא עשו שום דבר להתגונן. הפיקוד הבכיר היה צריך לעוף ביוזמתו כבר בבתאריך 8.10.2023. בשביל זה לא צריך וועדות חקירה. הם לא שינו את הפרדיגמה שהביעה לאסון וממציאים שיטות לחימה שמאפשרת לאויבים לשוב ולהתארגן מחדש שוב ושוב. הם גם ממשיכים במינויים כדאשתקד.

כמה שקרים, חצאי אמיתות ועובדות לא מבוססות. אין שום בעיה עם ועדת חקירה, יש בעיה לחקור תחת אש ויש בעיה עם זהות אנשי הועדה (שמאל רדיקלי במקרה של ועדה ממלכתית, או ימין ריאלי במקרה של ועדה ... המשך קריאה

כמה שקרים, חצאי אמיתות ועובדות לא מבוססות.
אין שום בעיה עם ועדת חקירה, יש בעיה לחקור תחת אש ויש בעיה עם זהות אנשי הועדה (שמאל רדיקלי במקרה של ועדה ממלכתית, או ימין ריאלי במקרה של ועדה ממשלתית). אגב, להבדיל מהמשתמע משמות הועדות, בראשונה לא יושבים מלכים ובשניה לא יושבת הממשלה. כל הויכוח הוא על מי ימנה את אנשי הועדה, שמאל רדיקלי שמהווה מיעוט בעם ורוב בעליון, או ימין שפוי שמהווה רוב בעם.

אכן כן, ולא רק. וועדת חקירה ממלכתית תקח לפחות שנה של עבודה מאומצת לאיסוף עדויות, ריכוזן, והפקת לקחים בידי חברי הוועדה. כלומר שנה של המשך המצב הנוכחי, ויישום ההמלצות, שתמיד יהיה חלקי בי... המשך קריאה

אכן כן, ולא רק. וועדת חקירה ממלכתית תקח לפחות שנה של עבודה מאומצת לאיסוף עדויות, ריכוזן, והפקת לקחים בידי חברי הוועדה.
כלומר שנה של המשך המצב הנוכחי, ויישום ההמלצות, שתמיד יהיה חלקי ביותר כי מרבית התוצאות ימוסמסו, יקח חודשים רבים עד שנים. בינתיים המערכת הנוכחית תמשיך בכשליה.

בלי זריקת הנאשם מכל המדרגות, פיזור הכנסת והליכה לבחירות בתוך ארבעה חודשים לכל היותר, מדינת ישראל נמצאת על מסלול התרסקות בהאצה, כך שאי החלפת השלטון במיידי מובילה לחורבן וודאי. גם אם יישארו שברי מדינה מבחינה גיאוגרפית, דמוגרפית ושלטונית, זו כבר לא תהיה מדינה מתפקדת (כבר כיום התפקוד לא משהו), ויתכן מאד שיתקיים מצב של מאבק קיום יום יומי של אותם שברי מדינה בפני התקפות מחוץ ואולי אף מפנים.

עוד 1,357 מילים ו-4 תגובות

"אין לנו גביעים אבל יש לנו משהו טוב בהרבה: יש לנו סיפור"

מועדון הכדורגל הגרמני סנט פאולי לא זכה בגביעים או באליפויות ובכל זאת הפך לאחד המועדונים המוכרים בעולם הכדורגל, עם אג'נדה ליברלית ואנטי פשיסטית מוצהרת ● בין היתר הם מנהלים חברי המועדון קשר אמיץ עם אוהדי הפועל ת"א ותומכים בשחרור החטופים ● שאול אדר נסע להמבורג, לראות את הקבוצה והאוהדים במגרש הביתי

עוד 3,247 מילים

למקרה שפיספסת

איך לנצח טראומה קולקטיבית

השבעה באוקטובר תפס אותנו לגמרי לא מוכנים: מבחינה צבאית, פוליטית וחברתית. תוך שעות ספורות התעשת הצבא, אך לדרג הפוליטי לקח מספר חודשים להתעשת. מי שהבין מייד שהוא נקרא לדגל היה העם: אזרחים ואנשי צבא לשעבר שמיהרו למקומות שהותקפו, חתרו למגע עם האויב וניסו להציל ככל יכולתם צעירים בפסטיבל נובה ומשפחות בעוטף עזה ובערים שהותקפו.

שעות לאחר מכן ולאחר שיצאנו מההלם של "איך זה קרה?" התגייסו חלקים רבים ב"להקה" של העם לעזור בכל מה שאפשר. תרומות של בגדים, צעצועים, רהיטים וכל מה שנזקקו לו המפונים הרבים כדי להקים בתים ארעיים במקום חדש. עזרה מתמשכת הייתה בקטיף בדרום ובצפון המותקפים כדי לעזור להציל את היבול, התגייסות למען החיילים בארוחות, מקלחות בשטח, עזרה בשיקום העסק אחרי המילואים, עזרה לנשים שנשארו בבית ועוד. כל זאת בהתנדבות מלאה ותוך תחושת שליחות חזקה של שמירה על העם. אנו, א.נשי בריאות הנפש טיפלנו בעשרות אלפי פניות של אנשים, נשים, ילדים ובני נוער שהיו במצוקה.

נטע ענבר סבן היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית וזוגית, ששיטות הטיפול שלה נסמכות על תיאוריות פסיכואנליטיות ובראשן התיאוריות של פרויד ושל יונג, על תיאוריות משפחתיות וחברתיות, כמו גם על טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות. מחברת הספרים "מחול התודעה והנפש - מבט פסיכולוגי על תהליכי התפתחות אישית וחברתית" (גלילי הוצאה לאור) ו"פסיפס אנושי - מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עם ישראל" (צמרת הוצאה לאור). צילום: מלי ארואסטי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,175 מילים ו-1 תגובות

חייבים בחדלות פירעון חשופים להתעמרות נאמנים

מילואימניק שחזר משירות ממושך בעזה ובלבנון והוכר כנכה צה"ל יצא מביהמ"ש בדמעות, בטענה שנאמנתו החמירה איתו ● במציאות הכלכלית הנוכחית, שבה יותר אנשים נקלעים לחדלות פירעון, רק שבעה עובדים במשרד המשפטים מפקחים על נאמנים המטפלים בכ־60 אלף תיקים ● מומחה בתחום סבור שיש להגביר את הפיקוח, וטוען כי קיימת בעיה מבנית בתפקיד הנאמנים: "אם הוא לא הוגן חייך יהפכו לגיהינום"

עוד 1,280 מילים

תגובות אחרונות

הנפגעים השקופים של המלחמה

בשבועות האחרונים, עם התגברות המתיחות בכל הגזרות, ובמיוחד בגזרה הצפונית, הפוקוס מופנה באופן טבעי וברור לנפגעים הישירים של המלחמה: התושבים המפונים, החיילים והעסקים הקורסים. בתוך הכאב העצום שחווה החברה הישראלית, קל לשכוח את הנפגעים השקופים של המלחמה הזאת – משפחות החולים והמאושפזים בבתי החולים.

כשאנו שומעים על בתי חולים העומדים בפני קריסה בשל העומסים האדירים, כדאי שנזכור את המשפחות שכבר מלוות את יקיריהן בבתי החולים זמן רב לפני שהמלחמה פרצה.

שימי גשייד הוא מנכ"ל רחשי לב. מכהן בתפקידים חברתיים מגוונים, המחברים בין מגזרים וקהלים שונים. בנוסף מנהל את ארגון "חברים" האחראי על תפעול מערך השירות האזרחי, המשלב את צעירי המגזר החרדי במסגרות שירות לאומי-אזרחי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 478 מילים ו-1 תגובות

עקורים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אם אושרה חקירה פלילית חדשה נגד נתניהו, הציבור חייב לדעת

למרות בקשות חוזרות של זמן ישראל, משרד המשפטים מסרב להתייחס לפרסום לפיו היועמ"שית אישרה לחקור חשדות הנוגעים ישירות לנתניהו בפרשות הביטחוניות הרגישות ● חקירה פלילית נגד ראש הממשלה טומנת בחובה השלכות משטריות כבדות, ואם התקבלה החלטה כזו, בהרב־מיארה תצטרך לעדכן את הציבור בהקדם ● פרשנות

עוד 802 מילים ו-2 תגובות

רון דרמר סירב לחזור לוושינגטון ויחיאל לייטר זכה בתפקיד השגריר

מול ממשל טראמפ תעמוד צמרת מדינית - נתניהו, דרמר ולייטר - שהיא בעצם ישות פוליטית וקונספטואלית אחת ● השלושה בעלי עולמות תוכן זהים, אנשי ימין, ניצים מדיניים, אמריקנולוגים, רפובליקאים בתפיסה, שוחרי התנחלויות ותומכים בהחלת הריבונות על יהודה ושומרון ● ומדברים ביניהם באנגלית, כמובן ● פרשנות

עוד 955 מילים

הסיבה שהחזירה את טראמפ לנשיאות עלולה להפוך לחרב פיפיות

קמלה האריס קיוותה כי נתוני הכלכלה החיוביים יסייעו לה בבחירות, אך הבוחר האמריקאי ביקש מענה למצבו הכלכלי בסוף החודש ● טראמפ, מצידו, הציע תוכנית להקלה מהירה ביוקר המחיה, אך זו עלולה להוביל דווקא לעלייה נוספת במחירים ולסחרור כלכלי מסוכן ● פרשנות

עוד 832 מילים

מלגה לסטודנטים במצוקה הוקפאה בגלל בירוקרטיה, חלקם נאלצו לנשור

סבך בירוקרטי גרם להפסקת תשלום מלגת "קרן קציר" ליותר מאלף סטודנטיות וסטודנטים במצוקה כלכלית וחברתית ● משרד הרווחה מנסה לחדש את פעילות הקרן, אבל זה יעזור רק לחלק מהסטודנטים שהיו אמורים לקבל מלגה ● בינתיים, סטודנטיות כבר ביטלו את הרישום ללימודים ● משרד הרווחה: "תוכנית קציר תחודש בימים הקרובים"

עוד 913 מילים

מלחמת הסחר עם סין, המלחמה באוקראינה ובמזרח התיכון – כל אלו צפויים לעמוד במרכז סדר היום החדש של טראמפ, שיבקש לחזק את הכלכלה האמריקאית ולמצב את ארה"ב מחדש כמעצמת על ● בישראל מקווים לתמיכה רחבה בהמשך המאבק בחמאס ובחזבאללה, אך טראמפ כבר הצהיר כי אינו מעוניין בהרחבת המלחמות ● פרשנות

עוד 957 מילים
היום ה־401 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

דיווח: היועמ"שית תבהיר לנתניהו שעליו לפטר את בן גביר

בן גביר בתגובה לדיווח: "חדשות 13 והיועמ"שית פועלים יחד להפיל את שלטון הימין" ● דיווחים בסוריה: תשעה הרוגים וכ-20 פצועים בתקיפה שמיוחסת לישראל בדמשק ● המל"ל: להימנע מלהגיע למשחקים בחו"ל בשבוע הקרוב ● נשיא צרפת מקרון יגיע למשחק צרפת-ישראל ביום חמישי: "לשלוח מסר בעקבות מעשי האנטישמיות באמסטרדם" ● נתניהו על החקירות החדשות: "לשכתי נתונה למתקפה פרועה וחסרת מעצורים"

עוד 56 עדכונים

איראן משדרת מסרים כפולים ומחכה שטראמפ יבחר כיוון

בכנס שנערך בטהרן בסוף השבוע, שידרו ראשי המשטר האיראני מסרים סותרים לכאורה: בעוד ששר החוץ איים במערכה אזורית, סגן הנשיא דווקא שיגר מסר הקורא לנשיא הנבחר טראמפ לשנות מסלול ● בטהרן ממתינים לראות את מי ימנה טראמפ לשר החוץ שלו: אם פומפאו יחזור למחלקת המדינה, איראן כבר תדע שפניו למלחמה ● פרשנות

עוד 727 מילים
היום ה־400 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

קטאר מפסיקה לתווך: לא מוכנים שינצלו את הגישור שלנו למטרות פוליטיות צרות

דיווח: אוסטין דרש מכ״ץ להגביר את הסיוע ההומניטרי לעזה או שיוגבלו משלוחי הנשק לישראל ● המשפחות מציינות 400 יום שיקיריהן בשבי: לשכת רה״מ גנבה דעת של מדינה שלמה ● המל״ל: אין מניעה לישראלים להסתובב באמסטרדם ● תקיפות אוויריות של ישראל בלבנון במהלך היממה האחרונה גרמו למותם של יותר מ-20 בני אדם, כולל מספר ילדים ● חיילים תועדו שורפים את דגל לבנון

עוד 22 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

שובו של מכחיש האקלים

האם ישראל – כיאה למדינת חסות שההנהגה שלה ייחלה לחזרתו של טראמפ – תהפוך לגרורה של הכחשת אקלים וטראמפיזם מטורלל? ● שני מקרים ממחישים את גודל הנזק שנגרם כשבעלי החיים הימיים בולעים בטעות אביזרי דיג שזרוקים במים ● רוב הציבור עדיין לא מכיר את הפנינה שממתינה לו בגן הציבורי החדש שנפתח לצד מוזאון ארץ ישראל ● והג'י-פי-אס של העגורים לא השתבש במלחמה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
האם עידן הקרח שחזו בשנות ה-70 כבר חלף? האם האחוזה שקנה בארי סואטורו (ברק חוסיין אובמה) ב-Martha's Vineyard כבר כוסתה במים - על-פי תחזיותיו של המיליארדר בעל המטוס הפרטי אל גור? ומה הקשר ... המשך קריאה

האם עידן הקרח שחזו בשנות ה-70 כבר חלף?
האם האחוזה שקנה בארי סואטורו (ברק חוסיין אובמה) ב-Martha's Vineyard כבר כוסתה במים – על-פי תחזיותיו של המיליארדר בעל המטוס הפרטי אל גור?
ומה הקשר בין אביזרי דיג שזרוקים במים לבין האקלים?

עוד 1,379 מילים ו-1 תגובות
מצב הרוח
שיחה עם הסופרת מרסל מוסרי

"אני חושבת שהתמכרנו לשנאה. ושנאה היא כמו סם"

"זה מתחיל בקבוצת הווטסאפ של הבניין - איך לעלוב, להתלונן, להציק; ומתרחב לקבוצות, עדות ותאגידים. אנחנו חולים בשנאה. לקינו בשנאה שעלולה להיות סופנית והזאב הריח את הדם והגיע" ● הסופרת, בעלת הטור והשדרנית מרסל מוסרי מדברת על הגירושים שעברה, הסרטן שגילתה ארבעה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, ולמה סרבה להצעות לרוץ לכנסת: "בי לא משתמשים ולא אמכור את נשמתי לפוליטיקה"

עוד 2,015 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה