בכל שנה, בתחילת האביב, הסיסים חוזרים לכותל המערבי. בדרך כלל הוא הומה אדם בתקופה הזו; השנה, באדיבות הקורונה, קיבלה את פניהם רחבה כמעט ריקה, והריק הזה הבליט את המחול המסחרר של הסיסים שמקננים בין האבנים העתיקות.
עמיר בלבן, ראש אגף טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, ניצל את ההזדמנות כדי לתעד את הרגע הנדיר שכנראה לא יחזור על עצמו עד המגפה הבאה.
לדברי בלבן, מושבת הסיסים בכותל היא אחת העתיקות בעולם: "הם כנראה קיננו כאן כבר בתקופה ההרודיאנית, לפני 2000 שנה". מדי סתיו הם מדרימים לאפריקה, ולקראת האביב חוזרים ונוחתים בנקודה הצפונית ביותר במסעם – ירושלים.
בכותל עצמו מקננים כ-90 זוגות, בהר הבית כמה מאות, ובירושלים כולה עשרות אלפים. "זה אחד המראות המדהימים בעולם של שילוב בין אתר מורשת לצפרות", אומר בלבן. "בסין הם מקננים ברעפים של המקדשים העתיקים ואצלנו בחרכים של הכותל ובמבנים הישנים של העיר העתיקה. יש טענה שהם מעבירים את התוכן של הפתקים לקדוש ברוך הוא".
"זה אחד המראות המדהימים בעולם של שילוב בין אתר מורשת לצפרות. בסין הם מקננים ברעפים של המקדשים העתיקים ואצלנו בחרכים של הכותל ובמבנים הישנים של העיר העתיקה. יש טענה שהם מעבירים את התוכן של הפתקים לקדוש ברוך הוא"
הסיס הוא ציפור מונוגמית. מרגע שהגיע לבגרות מינית בגיל 3 ועד מותו – בערך בגיל 20 – הוא חי בזוגיות קבועה. לזוגות שקבעו את ביתם בכותל יש סדק קבוע שמשמש להם בעונת הקינון.
"השנה בגלל הגשמים זו תקופה נפלאה בשבילם", אומר בלבן. "יש הרבה צמחייה והמון חרקים. בדרך כלל אנחנו רואים את הצפיפות למטה, ברחבה, אבל יש לחץ גדול גם על מקומות הקינון. בסרטון ניתן לראות סיס שנכנס לאחד הסדקים, וסיס אחר – מן הסתם בעל הבית – מגיע מאחור ומגרש אותו".
המיתוס אומר שהסיסים מעבירים חיים שלמים באוויר, אבל בסרטון ניתן לראות שהם נוחתים מדי פעם לבדוק את מצב הקן.
"הם באוויר עד גיל 3. כשמגיע שלב ההטלה והדגירה זה נגמר, כי קצת קשה להטיל ביצים באוויר. עדיין, הם מבלים את רוב הזמן בתעופה. כשהם לא בקינון, הם גם ישנים בטיסה תוך כדי דאייה על זרמי אוויר. סיס מסוגל להירדם בירושלים ולהתעורר בירדן".
"הם באוויר עד גיל 3. כשמגיע שלב ההטלה והדגירה זה נגמר, כי קצת קשה להטיל ביצים באוויר. עדיין, הם מבלים את רוב הזמן בתעופה. כשהם לא בקינון, הם גם ישנים בטיסה תוך כדי דאייה על זרמי אוויר. סיס מסוגל להירדם בירושלים ולהתעורר בירדן"
העובדה שהכותל היה כמעט ריק בשבועות האחרונים השפיעה על הסיסים?
"זה חסר משמעות עבורם, אבל מאוד משמעותי עבורנו. בדרך כלל בתקופה הזו, כשהמתפללים מגיעים עם שחר, אפשר לשמוע את קולות המתפללים מלמטה ואת הצרחות של הסיסים מלמעלה. זה תמיד עושה לי עור ברווז. השנה שמעתי רק את הסיסים.
"מה שכן משפיע על הטבע, ולא לטובה, זה שיש תקופות שבהן רחבת הכותל מוארת מסביב לשעון. בטקס יום הזיכרון האחרון, כשהרמטכ"ל נאם, הסיסים נתנו מאחוריו הופעה. זה היה הרבה יותר מרשים ממפגן יום העצמאות של חיל האוויר".
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם