בכל שנה, בתחילת האביב, הסיסים חוזרים לכותל המערבי. בדרך כלל הוא הומה אדם בתקופה הזו; השנה, באדיבות הקורונה, קיבלה את פניהם רחבה כמעט ריקה, והריק הזה הבליט את המחול המסחרר של הסיסים שמקננים בין האבנים העתיקות.

עמיר בלבן, ראש אגף טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, ניצל את ההזדמנות כדי לתעד את הרגע הנדיר שכנראה לא יחזור על עצמו עד המגפה הבאה.

לדברי בלבן, מושבת הסיסים בכותל היא אחת העתיקות בעולם: "הם כנראה קיננו כאן כבר בתקופה ההרודיאנית, לפני 2000 שנה". מדי סתיו הם מדרימים לאפריקה, ולקראת האביב חוזרים ונוחתים בנקודה הצפונית ביותר במסעם – ירושלים.

בכותל עצמו מקננים כ-90 זוגות, בהר הבית כמה מאות, ובירושלים כולה עשרות אלפים. "זה אחד המראות המדהימים בעולם של שילוב בין אתר מורשת לצפרות", אומר בלבן. "בסין הם מקננים ברעפים של המקדשים העתיקים ואצלנו בחרכים של הכותל ובמבנים הישנים של העיר העתיקה. יש טענה שהם מעבירים את התוכן של הפתקים לקדוש ברוך הוא".

"זה אחד המראות המדהימים בעולם של שילוב בין אתר מורשת לצפרות. בסין הם מקננים ברעפים של המקדשים העתיקים ואצלנו בחרכים של הכותל ובמבנים הישנים של העיר העתיקה. יש טענה שהם מעבירים את התוכן של הפתקים לקדוש ברוך הוא"

הסיס הוא ציפור מונוגמית. מרגע שהגיע לבגרות מינית בגיל 3 ועד מותו – בערך בגיל 20 – הוא חי בזוגיות קבועה. לזוגות שקבעו את ביתם בכותל יש סדק קבוע שמשמש להם בעונת הקינון.

"השנה בגלל הגשמים זו תקופה נפלאה בשבילם", אומר בלבן. "יש הרבה צמחייה והמון חרקים. בדרך כלל אנחנו רואים את הצפיפות למטה, ברחבה, אבל יש לחץ גדול גם על מקומות הקינון. בסרטון ניתן לראות סיס שנכנס לאחד הסדקים, וסיס אחר – מן הסתם בעל הבית – מגיע מאחור ומגרש אותו".

המיתוס אומר שהסיסים מעבירים חיים שלמים באוויר, אבל בסרטון ניתן לראות שהם נוחתים מדי פעם לבדוק את מצב הקן.

"הם באוויר עד גיל 3. כשמגיע שלב ההטלה והדגירה זה נגמר, כי קצת קשה להטיל ביצים באוויר. עדיין, הם מבלים את רוב הזמן בתעופה. כשהם לא בקינון, הם גם ישנים בטיסה תוך כדי דאייה על זרמי אוויר. סיס מסוגל להירדם בירושלים ולהתעורר בירדן".

"הם באוויר עד גיל 3. כשמגיע שלב ההטלה והדגירה זה נגמר, כי קצת קשה להטיל ביצים באוויר. עדיין, הם מבלים את רוב הזמן בתעופה. כשהם לא בקינון, הם גם ישנים בטיסה תוך כדי דאייה על זרמי אוויר. סיס מסוגל להירדם בירושלים ולהתעורר בירדן"

העובדה שהכותל היה כמעט ריק בשבועות האחרונים השפיעה על הסיסים?

"זה חסר משמעות עבורם, אבל מאוד משמעותי עבורנו. בדרך כלל בתקופה הזו, כשהמתפללים מגיעים עם שחר, אפשר לשמוע את קולות המתפללים מלמטה ואת הצרחות של הסיסים מלמעלה. זה תמיד עושה לי עור ברווז. השנה שמעתי רק את הסיסים.

"מה שכן משפיע על הטבע, ולא לטובה, זה שיש תקופות שבהן רחבת הכותל מוארת מסביב לשעון. בטקס יום הזיכרון האחרון, כשהרמטכ"ל נאם, הסיסים נתנו מאחוריו הופעה. זה היה הרבה יותר מרשים ממפגן יום העצמאות של חיל האוויר".