ממשלת ישראל אינה מתפקדת ונמצאת בשיתוק פוליטי המשליך על כל תחומי פעילותה ועל כל תחומי חיינו. אנו עדים לעלייה לינארית מתמשכת במספר הנדבקים בנגיף הקורונה שהגיעה למספרים עצומים של למעלה מ-3,000 נדבקים חדשים ביום (במקום הראשון בעולם ביחס למיליון תושבים, מעל פרו, ברזיל ועוד מדינות נחשלות). מבחן התוצאה מצביע על הכשל הבריאותי והכלכלי החמור בתולדות ישראל – זהו "יום הכיפורים" הבריאותי, הכלכלי, החברתי והערכי של מדינת ישראל.
ממשלת ישראל נמצאת בשיתוק פוליטי המשליך על כל תחומי פעילותה ותחומי חיינו. מבחן התוצאה מצביע על הכשל הבריאותי והכלכלי החמור בתולדות ישראל. "יום הכיפורים" הבריאותי, הכלכלי, החברתי והערכי
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
כאשר בוחנים את התנהלות הממשלה בפן הבריאותי, נשאלות שאלות רבות כגון:
- מה עשתה הממשלה המנופחת הזו בששת החודשים שחלפו מאז פרוץ המגיפה למיגורה?
- איפה מערך החקירות האפידמיולוגיות וקטיעת שרשראות ההדבקה?
- מדוע התעכבו בביצוע מסיבי של בדיקות מולקולריות (PCR)?
- מדוע לא הוקם מערך הבדיקות הסרולוגיות?
- איפה הדוגמה האישית של נבחרי העם?
- איפה עומדת ישראל בהכנות לקראת החורף המתקרב – היערכות להגנה מפני שפעת, להגנה על הקשישים וכלל האזרחים?
למי שעיניו בראשו ברור, שהמערכה מתנהלת באופן פוליטי, ולמעשה אינה מנוהלת כלל. אנו עדים לכשל רב-מערכתי מתמשך בכל פינה גלויה ונסתרת של חיינו, נתקלים בחוסר דוגמה אישית של נבחרי העם החל מראש הממשלה, הנשיא, שר הבריאות לשעבר, שר הבריאות הנוכחי, שרת התחבורה, והרשימה עוד ארוכה. אנו נתקלים במסע הפחדה מנותק מהמציאות שיוביל בסיכומו של דבר לסתימת וקריסת בתי החולים ולעלייה בכמות המתים.
החלטות על סגר חלקי ומלא משתנות לפרקים, אין לקיחת אחריות על מחדלים, מחפשים אשמים, תוקפים את התקשורת ומנגד מכניסים דוברים-מטעם (שופרות) לכל אחת מתחנות הרדיו והטלוויזיה (כפי שקורה במדינות טוטליטריות), מגישים תמריצי עבודה שליליים במקום תוכנית כלכלית מסודרת ובראשה העברת תקציב לשנת 2021, ולא נשמעת ולו מילה אחת על בניית תוכניות הכשרה והחזרת עובדים למשק לשם שיקומו הכלכלי.
ממשלת ישראל נתגלתה במערומיה. אנחנו בלב משבר בריאותי, כלכלי, חברתי וערכי מהחמורים שידעה המדינה. הנאשם בפלילים תוקף את כל רשויות המדינה מבג"ץ, בתי המשפט, הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה, מפכ"ל המשטרה הפורש, התקשורת, ועד לאחרון המפגינים. על זה נאמר "הפוסל במומו פוסל", לא ייתכן כי כולם טועים וכי כולם עשו יד אחת בתוכנית קונספירטיבית שמטרתה להפיל איש אחד – נתניהו. אין קונספירציות ומעולם לא היו. אלו סיפורי מעשיות של מי שהבטיח "שלא היה כלום כי אין כלום" וכעת נמצא במנוסה תוך כדי השארת אדמה חרוכה אחריו.
למי שעיניו בראשו ברור, שהמערכה מתנהלת באופן פוליטי, ולמעשה אינה מנוהלת כלל. אנו עדים לכשל רב-מערכתי מתמשך בכל פינה גלויה ונסתרת של חיינו, נתקלים בחוסר דוגמה אישית של נבחרי העם
יש להאשים את נתניהו וחבורת בלפור בקטסטרופה הבריאותית, כלכלית, חברתית וערכית לה אנו עדים. אני מאשים את שרי הממשלה המאפשרים למצב זה להימשך, אני חרד לעתיד הדור האבוד, אני חרד לעתיד הדמוקרטיה הישראלית.
על נתניהו להפנים כי אפשר לשקר לעם הרבה פעמים אך אי אפשר לשקר לו כל הזמן. על נתניהו לבזר מיידית סמכויות בניהול המשברים הרפואי, הכלכלי והחברתי לאנשי מקצוע (לא לפוליטיקאים) ולהתפנות לטיפול בענייניו האישיים המשפטיים.
למדינת ישראל כוחות ומוחות מהמובילים בעולם שיכולים להתמודד עם המצב, אלא שצריך לאפשר להם לעבוד. יש לפעול להכנה והעברה מהירה של תקציב המדינה ובניית תכניות ארוכות טווח לשיקום האמון והכלכלה. על נבחרי העם לפעול לטובת העם, "בלי טריקים ובלי שטיקים", כאשר השיקולים הענייניים גוברים על הפוליטיים. עד אז, אני קורא לעם להציף את הרחובות כדי למנוע מנתניהו ומחבורת בלפור להמשיך בהרס המדינה המופלאה, הדמוקרטיה והרוח הישראלית.
פרופ' שמעון הרוש הוא יליד צפת, דור שמיני בצפת ודור 13 בארץ, בן למשפחה מוותיקי צפת. נשוי ואב לשני בנים (האחד חייל). חי כיום במושב במרכז הארץ. הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר מחלות זיהומיות בביה"ס לרפואה וטרינרית בפקולטה לחקלאות. פרופ' הרוש ניהל את ביה"ס לרפואה וטרינרית במשך 8 שנים (2007-2015). הוא מומחה עולמי למחלות המועברות ע"י פרוקי רגליים (קרציות ופרעושים) לבני אדם ובע"ח (דוגמת שרטת החתול, קדחת הכתמים, ריקציוזיס ועוד), ומרצה המוזמן לכנסים ובבתי ספר לווטרינריה בכל העולם. כמו כן, הוא פעיל בוועדות בינלאומיות.
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לאחר קריאת הכתבה של פרופ' שמעון הרוש קל להבחין אצלו בדברים החשובים באמת:
חוש הצדק המוחלט, אי השלמה עם תרבות השקר, ההפחדה וההטרלה, ואהבת הארץ והאדם.
לאור המצב העגום במדינה, קצה הסבלנות והכאב העצום פורץ החוצה.
כל מה שעושה היום השלטון זה טיפוח המלך העירום. להציג אותו קודם כל כמלך הכל יכול (ורק הוא יכול!)
להקים גדודים של שומרי סף מבלפור המסיתים ומגדפים.
שום דבר מהותי לא נעשה היום למען המדינה ולמען האזרחים, אלא לקבוצות לחץ שונות ולמען המלך עצמו הנאשם בפלילים.
אני מזדהה עם כל מילה בדבריו של פרופ' שמעון הרוש ומצטרף לקריאה להציף את הרחובות, להפגין ולא לשתוק!
אני מחכה בקוצר רוח שיבוא כבר הילד מהאגדה ויצעק בקול רם: "אבל המלך הוא עירום".
נקוה שהוא יגיע במהרה לפני שיהיה מאוחר.
מהיכרות עם פרופ' הרוש, האיש כותב מדם ליבו ומכאב ותסכול עצום על חוסר האונים שמתרחש לנגד עינינו.
בהמשך לאנלוגיה של פרופ' הרוש למחדל של מלחמת יוה"כ, הקריאה למחאות הציבוריות הוכיחה עצמה (אם כי ארבע שנים מאוחר יותר)
גם אם אין בכוחן לשנות את המצב הפוליטי באופן מיידי. יש להן משמעות ציבורית מצטברת ובעיקר כשהן לא ממוסדות פוליטיות והן ללא נואמים או נציגות מאוחדת, בסופו של דבר יש השפעה מצטברת תודעתית שתוכל להניע שינוי פוליטי ולשבור את פוליטיקת הזהויות שנתניהו מפליא לנצל באמצעות מניפולציות שיטתיות.