לפני למעלה מעשור הוסיפה סוכנות הפיתוח הבינלאומית האמריקאית USAID דרישה מארגונים לא-ממשלתיים להתחייב בחוזי המימון כי לא יעסקו בפעילות עם קבוצות המוגדרות כארגוני טרור. באיחור אופנתי, האיחוד האירופי הציב לארגונים לפני כשנה תנאי דומה. היום כמו אז, מהלך זה נתקל בהתנגדות עזה מצד ארגוני החברה האזרחית הפלסטינית שנהנים מהכסף.

באיחור אופנתי, לפני כשנה הציב האיחוד האירופי לארגונים לא ממשלתיים את תנאי אי העיסוק בפעילות עם אירגוני טרור. כמו בעבר, מהלך זה נתקל בהתנגדות עזה מצד ארגוני החברה האזרחית הפלסטינית שנהנים מהכסף

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בחודש שעבר התקיימה פגישה ברמאללה בין בכירי הרש"פ לארגוני חברה אזרחית פלסטיניים בנושא. פגישה זו היוותה שלב נוסף במאבק נגד התנאי שהציב האיחוד האירופי, כי על ארגונים המקבלים מימון לוודא שהם אינם עובדים עם גורמים הנמצאים ברשימת הטרור של האיחוד.

ברשימות אלו נמצאים, בין היתר, החזית העממית לשחרור פלסטין וחמאס. בתקשורת הפלסטינית אף צוין כי ראש ועדת ארגוני החברה האזרחית ברש"פ הבהיר לארגונים כי חתימה על חוזים אלו תהווה "בגידה לאומית" ותענה בענישה.

התנאי שהציב האיחוד האירופי הוא גלובלי ותקף בכל אזור בעולם בו האיחוד משקיע את כספו בחברה האזרחית. הפלסטינים מאידך, הם היחידים המתנגדים לחתום על סעיף זה בטענה כי לאירופאים אין זכות להתנות את הכסף שהם עצמם תורמים.

לא קשה להבין מהיכן נובעת התנגדות זו. מכון המחקר NGO Monitor  מתריע מזה שנים על קשר מבני בין ארגוני טרור לארגונים פלסטיניים, הטוענים לקידום זכויות אדם וסיוע הומניטרי. תופעה זו הוצגה במהלך השנים בפני הממשלות האירופאיות המממנות את הארגונים ואף גרמה במקרים אחדים להפסקת המימון.

המקרה שממחיש את הסוגיה הוא פענוח הרצח של רנה שנרב ז"ל. ב-2019 נעצרו בגין מעורבות ברצח שנרב שלושה מנהלי כספים בארגונים המקבלים מיליוני אירו מהאירופאים. הכתובת הייתה על הקיר. אותם בכירים היו במשך שנים קשורים לארגון הטרור החזית העממית, הורשעו כבר בעבר וריצו עונשי מאסר לתקופות ממושכות. במקביל, המשיכו לעבוד כבכירים בארגוני 'זכויות אדם' ו'סיוע הומניטרי', כאשר אף נורה אדומה לא נדלקה בקרב מקבלי ההחלטות בממשלות אירופה שהמשיכו לממן את אותם ארגונים.

הארגונים שסירבו לחתום אינם עוסקים באמת בסיוע הומניטרי או זכויות אדם. מדובר למשל בארבעת הארגונים המובילים את התביעה נגד ישראל בהאג, בבדיל – ארגון אנטישמי, ובעוד מספר ארגונים הקשורים לטרור. במקביל החלו הללו להפעיל לחץ על האיחוד האירופי להסיר מרשימת ארגוני הטרור את ה"מפלגות הפוליטיות הפלסטיניות" כהגדרתם. משמע, להסיר ארגונים כמו חמאס והחזית העממית מהרשימה, כך שיוכלו לחתום על התנאי ועדיין לשתף עמם פעולה.

ברשימות הטרור נמצאים, בין היתר, החזית העממית לשחרור פלסטין וחמאס. בתקשורת הפלסטינית צוין כי ראש ועדת ארגוני החברה האזרחית ברש"פ הבהיר לארגונים שחתימה על חוזים אלו היא "בגידה לאומית" ותענה בענישה

לפני מספר חודשים חשפנו כי מטעם נציגות האיחוד האירופי ברמאללה נשלח מכתב פיוס לארגונים המסרבים לתנאי. במכתב הובהר שהתנאי רלוונטי רק ליחיד ששמו מופיע ברשימה שמית של האיחוד כמחבל (רשימה שאינה קיימת), ואין לאיחוד בעיה עם זה שתומך טרור, או חבר בארגון טרור, ישתתף בפעילויות הממומנות על ידו. תוכן המכתב גרר תגובות נזעמות מממשלת ישראל ואף הוביל גורמים באיחוד לקרוא לפתיחת חקירה בנושא

אין ספק שהאיחוד צריך לעמוד בצורה נחושה מול ניסיונות הארגונים והרש"פ לעקר את מהות התנאי, אך האחריות אינה מוטלת רק עליו. גם על ממשלת ישראל לוודא שהתנאי המובן מאליו של אי מתן מימון לארגונים עם קשרים כאלה ואחרים לטרור, אכן נאכף בצורה אמיתית. רבות כבר נכתב על כך שהאיחוד וממשלות אירופה השונות מממנות ארגוני 'זכויות אדם' ו'סיוע הומניטרי' שאינם אלא ארגונים פוליטיים קיצוניים. הגיע הזמן שהסוגיה תזכה להתייחסות רצינית.

ליאורה הניג-כהן, בעלת תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, היא חוקרת בכירה במכון המחקר NGO Monitor. המכון מספק מידע וניתוח על הדוחות והפעילות של ארגונים לא-ממשלתיים הפועלים בתחום זכויות האדם והסיוע ההומניטרי, במסגרת הסכסוך הערבי-ישראלי. במחקריה מתמקדת בתופעת קשרי ארגונים לגורמי טרור ובפעילות ומימון הארגונים תחת מסגרות האו"ם.

המראות שנראו לאחרונה בבית המשפט העליון בדיון בבג"ץ בעתירה לגבי מינוי דוד זיני לראש השב"כ, הזכירו מקום קרוב מאוד גיאוגרפית לבית המשפט העליון, אבל רחוק ממנו שנות אור מבחינה רעיונית ומהותית.

המראות של מחוקקות שמשתקות את הדיונים בבית המשפט העליון בצעקות והתנהגות שלא מביישת מחזות נפוצים במגרשי הכדורגל, מעוררות חלחלה וחרדה. זה מעיד על כך שגם מערכת המשפט בתהליך קריסה מואץ בפני הממשלה, שלוחיה ומכונת הרעל שלה.

יחיאל גלבוע הוא ד\"ר לפילוסופיה של המדע ומהנדס פעיל בתעשיה שנים רבות. מודאג מאוד מתהליכי ההקצנה, הפילוג, הפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים, ומשחיקת הדמוקרטיה בשנים האחרונות.

להליך ההדחה נגד ח"כ איימן עודה אגיע בהמשך, ובינתיים אמחיש מהי גזענות באמצעות דוגמה: ב-2016, ח"כ דאז בצלאל סמוטריץ' ורעייתו רויטל, שזה מקרוב ילדה, הסבירו מדוע מוטב לא לחלוק חדר עם יולדת ערביה ומדוע יש להימנע ממגע עם אנשי צוות ערבים.

בשל רגישות לאפליה (דור שני, מה לעשות), כאשר אני שומעת אמירה מכלילה או פוגענית כלפי קבוצה כלשהי, אני מחליפה במוחי את שמה ב"יהודים" וכך אפשר לדעת אם מדובר בגזענות. ממש קל, נכון?

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.