ד"ר אריאל כבירי
הזמן של
ד"ר אריאל כבירי

ד"ר אריאל כבירי, חוקר למדע המדינה ויחסים בין לאומיים באקדמית גליל מערבי. תחום התמחותו המחקרית הוא הביטחון הבינלאומי: סיבות למלחמה ותנאים לשלום. בעבודותיו בוחן את השפעות הקשרים שבין טכנולוגיה לרעיונות על ההבנייה החברתית של מלחמה ושלום. חי באהבה עם בת זוגו אריאלה מרקס (עורכת לשונית), בעיר היפה חיפה. חובב ספרות ויצירות מדע-בדיוני טכנו-אוטופי וחתולים באשר הם

אויב המדינה

כפי שרוסיה מאיינת את ריסון התנהגותה בעזרת ערעור המוסדות השלטוניים במדינות המערב, כך גם האויב ההיברידי לא נרתע ממתקפה על כלל מוסדות השלטון בישראל במטרה לשלול מהם את היכולת למנוע ממנו לפעול כרצונו. את התוצאות להחלשת המוסדות אנו רואים וחווים במשבר הקורונה. במערב, מול מתקפות היברידיות פעלו גופי מודיעין.

*  *  *

מדינה היא המוסדות שקושרים ביחד אוכלוסייה וטריטוריה; כפי שפגיעה באוכלוסייה או פגיעה בשלמות הטריטוריאלית מהווים מתקפה על המדינה וריבונותה, כך גם פגיעה במוסדותיה מהווה מתקפה על המדינה וריבונותה. מי כמו הישראלים אמור לדעת זאת; ניצחון היישוב היהודי במלחמת העצמאות נבע בעיקרו מהתארגנותו במסגרת מוסדית שלטונית-למחצה עשור קודם לכן. מידת היכולת של המדינה להניע את הציבור לביצוע משימות משותפות מול אתגרים קבועים ומשתנים תלויה במידת האמון שהציבור רוחש לאותם המוסדות והארגונים שמרכזים, מתאמים ומוציאים אל הפועל את המשימות המשותפות.

מידת היכולת של המדינה להניע את הציבור לביצוע משימות משותפות מול אתגרים, תלויה במידת האמון שהציבור רוחש לאותם המוסדות והארגונים שמרכזים, מתאמים ומוציאים אל הפועל את המשימות המשותפות

בשנים האחרונות, לצד מלחמות "קלאסיות" ועימותים מוגבלים, אנו רואים שימוש מתרחב בלוחמה היברידית, כזו המכוונת נגד מוסדות שלטוניים של מדינה במטרה להפחית את יציבותה הפנימית ולהחליש את יכולותיה.

בעזרת לוחמה היברידית שכזו רוסיה הצליחה בשנים האחרונות למנוע מהמעצמות הגדולות לרסן את התנהגותה הבינלאומית. שימוש בלוחמה לא-סדירה, הבעת נכונות לשימוש בכוח, שימוש בפייק ניוז בתקשורת הממשלתית וברשתות חברתיות, עידוד והדהוד מסרים קיצוניים מכל הצדדים במטרה להרחיב את קצוות המנעד הפוליטי ולהקשות על קבוצות מרכזיות לשתף-פעולה, ושימוש בלשון כפולה ומרובת סחרירים, הנשענים על חצאי אמיתות. זאת במטרה להקצין שסעים קיימים במדינות שיכולות להפריע למדיניות הרוסית – חברות האיחוד האירופי ומדינות נאט"ו.

המעצמה האמריקאית חוותה אף ניסיונות לגרימת דה-לגיטימציה להליכי הבחירות לנשיאות. לרוסים לא באמת אכפת מי "מנצח" בתוך ארה"ב, כל עוד ארה"ב חווה אי יציבות פנימית שמונעת ממנה להקדיש משאבים ניכרים לעצירת פעולותיה של רוסיה. היעדרו של קונצנזוס פנימי ובינלאומי במדינות המערב, מרחיב את קשת האפשרויות של המדיניות הרוסית.

כפי שרוסיה מאיינת את האיום לריסון התנהגותה בעזרת יצירת אי יציבות פנימית במדינות המערב, כך גם מוסדות מדינת ישראל חווים בשנים האחרונות מתקפה היברידית שנועדה להחלישם ולמנוע מהם לרסן את התנהגותו של האויב ההיברידי, שבמרדפו אחר מטרותיו לא נרתע מפגיעה בכלל מוסדות המדינה. מתקפה זו על היציבות הפנימית בישראל מחלישה את המדינה ופוגעת בריבונותה.

כפי שרוסיה מאיינת את האיום לריסון התנהגותה בעזרת יצירת אי יציבות פנימית במדינות המערב, כך גם מוסדות מדינת ישראל חווים בשנים האחרונות מתקפה שנועדה להחליש את היציבות הפנימית בישראל

בשנים האחרונות אין מוסד שלטוני שלא חווה מתקפה ממוקדת, מתואמת, מוכוונת, תוך שימוש בפייק ניוז, בחצאי אמיתות, בסחרירים חסרי בושה ובשקרים ישירים, שהופצו בעזרת שימוש יעיל ברשתות חברתיות, בערוצי תקשורת פרטיים שפועלים לפי הרשאות המדינה, ובערוצי תקשורת ממלכתיים שממומנים על ידי מוסדות המדינה.

אולי הדוגמה המופרכת מכל היא כשהרמטכ"ל הפך למושא ללעג בתחנת השידור הצבאית שכפופה לו. מוסד הנשיאות, הכנסת, הרשות השופטת, הפרקליטות, המשטרה, הצבא, פקידי ממשלה בכירים, מי לא? כל מוסד שלטוני במדינת ישראל זכה להיות מושא לאותה מתקפה היברידית חריפה ששחקה ופרמה את אמון הציבור. את התוצאות החמורות של המתקפות השיטתיות על מוסדות המדינה אנו רואים וחווים בתקופת הקורונה.

כבר לא ניתן להאמין להחלטות הממשלה, לא אלו שבשעות הבוקר ולא אלו ההפוכות בשעות הערב. לא ניתן להאמין למשרד הבריאות שמייצר "מודלים" שמתעלמים מהאילוצים הפוליטיים ומהנורמות החברתיות במגזרים שונים. לא ניתן להאמין למשטרה שמפרה בריש-גלי את זכויות האדם והאזרח. לא ניתן להאמין היום לפרקליטות, לרופאים, לפקידי האוצר הבכירים, למנכ"לים של משרדי ממשלה, לתובעים, לשופטים, לשוטרים, ובטח שלא למורים. בכולם התגלו פגמים, חלקם אמיתיים, חלקם שוליים וחלקם שקריים. אבל כולם מודגשים, מועצמים ומובלטים. הכל מתפרק, מתפורר ונפרם. כמו קורי עכביש.

איננו יכולים לשתף-פעולה על מנת להשיג מטרות משותפות ללא מוסדות חזקים. אך אלו שנבנו במאמץ רב מותקפים, מפוררים ומוחלשים, בכוונת מכוון. כאשר מוסדות דומים הותקפו במדינות המערב גופי מודיעין נכנסו לפעולה, איתרו ויירטו מתקפות, חשפו והבהירו את מהותן למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב, והגבירו את חוסנן המוסדי ויציבותן הפנימית.

הסכנה לביטחונן של מדינות לא באה לכדי ביטוי רק באיום או בפגיעה באוכלוסייתן או בשלמותן הטריטוריאלית. איום או פגיעה במוסדות המדינה, שקושרים יחדיו את האוכלוסייה והטריטוריה, מהווה סכנה לא פחותה לביטחון המדינה.

מוסדות המדינה החזקים, שנבנו במאמץ רב, מותקפים, מפוררים ומוחלשים בכוונת מכוון. כאשר מוסדות דומים הותקפו במדינות המערב – גופי מודיעין נכנסו לפעולה, איתרו ויירטו את המתקפות

ניתן היה לצפות, שללא קשר למקור המתקפה ההיברידית על המדינה ומוסדותיה, הגופים במערכת הביטחון הישראלית שאמונים בשמנו על הזיהוי והטיפול בתופעות שכאלו יעשו מעשה. למרבה הצער, היעדר המעשה, וההתעלמות הגורפת והמתמשכת מהמתקפה ההיברידית על מוסדות המדינה ומהחתרנות הפוליטית שנגד ביטחון המדינה, מעוררים תהייה ומערפלים את זהות מושא נאמנותם.

ד"ר אריאל כבירי, חוקר למדע המדינה ויחסים בין לאומיים באקדמית גליל מערבי. תחום התמחותו המחקרית הוא הביטחון הבינלאומי: סיבות למלחמה ותנאים לשלום. בעבודותיו בוחן את השפעות הקשרים שבין טכנולוגיה לרעיונות על ההבנייה החברתית של מלחמה ושלום. חי באהבה עם בת זוגו אריאלה מרקס (עורכת לשונית), בעיר היפה חיפה. חובב ספרות ויצירות מדע-בדיוני טכנו-אוטופי וחתולים באשר הם

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 707 מילים

רגע לפני שינוי משטר

האסטרטגיות הרטוריות בעזרתן פרוסיה הצליחה למנוע שיתוף פעולה בין יריבותיה ולשנות לחלוטין את הסדר האירופי במאה ה-19, הן אותן אסטרטגיות רטוריות בהן נתניהו משתמש כבר עשור ומשנה לחלוטין את הסדר הפוליטי הישראלי.

בחורף 2009, רגע לפני עליית בנימין נתניהו לשלטון מאוד ממושך, פרסמה חוקרת הביטחון הבינלאומי סטייסי גודארד (Stacie E. Goddard) מאמר בכתב העת הנחשב International Security, בו הסבירה כיצד פרוסיה הצליחה למנוע הקמת קואליציית-נגד להתפשטותה בשנות ה-60 של המאה ה-19 ובכך לשנות לחלוטין את הסדר האירופי בעשור אחד.

בחורף 2009, רגע לפני עליית נתניהו לשלטון מאוד ממושך, הסבירה חוקרת הביטחון הבינלאומי סטייסי גודארד כיצד פרוסיה הצליחה למנוע הקמת קואליציית-נגד להתפשטותה בשנות ה-60 של המאה ה-19

לצד היעדר קונצנזוס פוליטי פנימי בקרב כל אחת מהיריבות של פרוסיה, הקושי בזיהוי ובהערכת איומים במערכת של מספר מעצמות, והנטייה הטבעית להעביר את האחריות לאחרים – גורמים שהקלו על ההתפשטות הפרוסית – גודארד מציעה הסבר נוסף.

פרוסיה, שהתפשטה על חשבון שכנותיה בסדרת מלחמות, מנעה מהן לשתף פעולה אלו עם אלו. בעזרת אסטרטגיות ומנגנונים רטוריים שהיקשו על גיבוש קואליציה כנגדה, פרוסיה אותתה על ריסונה וצייתנותה לנורמות המקובלות, הציבה מלכודות רטוריות והשתמשה במילים של יריבותיה להצדקת מדיניותה. כך מיסגרה את פעולותיה באופן שהדהד את הערכים של יריבותיה.

כל אלו הקשו על המדינות השכנות, הנפגעות הפוטנציאליות, להתחייב לעמידה נחושה מול המהלכים שהובילו לאיחוד גרמניה, ומנעו מהן לגבש חזית משותפת כנגד עליית מעצמה תוקפנית ששינתה את הסדר הפוליטי באירופה ללא הכר בתוך פחות מעשר שנים.

קשה שלא להבחין בדמיון העז שבין ההסבר התיאורטי של סטייסי גודארד להסבר הצלחתה של פרוסיה, לבין מהלכים פוליטיים מרכזיים שנתניהו ביצע בעשור האחרון. מהלכים שבימים אלו מבטאים איום ברור לסדר הפוליטי הפנימי במדינת ישראל.

בדומה לשינוי הדרסטי בסדר האירופי שפרוסיה יצרה בעשר שנים, בעזרת הערמת קשיים על יריבותיה לשתף פעולה אלו עם אלו, כך גם נתניהו הצליח בעשור האחרון למנוע מיריביו לשתף פעולה כנגדו. כעת הוא עומד בפני השגת מטרתו, שלטון של יחיד שאינו כפוף לחוק. אם מהלך זה יעלה יפה, גם הקמת שושלת שלטונית תעמוד ככל הנראה על הפרק.

בדומה לשינוי הדרסטי בסדר האירופי שפרוסיה יצרה בעשר שנים, בעזרת הערמת קשיים על יריבותיה לשתף פעולה אלו עם אלו, כך גם נתניהו הצליח בעשור האחרון למנוע מיריביו לשתף פעולה כנגדו

בעשור האחרון נתניהו פעל להפחתת הקונצנזוס הלאומי במגוון סוגיות, בעזרת העמקת שסעים קיימים בין קבוצות: לא כולם זוכרים מה זה להיות יהודים ולא כולם יהודים. אלו שגם אינם יהודים וגם אינם רופאים, מהווים למעשה איום דמוגרפי שהשמאל מביא באוטובוסים במטרה למוטט את שלטון הליכוד ולאפשר שחיטה המונית של כולנו; ילדים, נשים וגברים.

נתניהו פעל לפיצול מתנגדיו (תודה מהלב לגנבי הקולות), תוך הגברת אי הוודאות הקואליציונית האפשרית. כאשר כל אחד חושש שהמתחרה יבחר לשתף פעולה עם נתניהו, אז יש תמריץ לכל אחד להצטרף ראשון לעגלת המנצח. בכך נתניהו נהנה מהנטייה הטבעית של קבוצות ומנהיגים להעביר אחריות מאחד לשני.

נתניהו אותת לא פעם על ריסונו העצמי וצייתנותו לנורמות המקובלות כגון נכונותו העקרונית לחתימה מותנית על הסכם ניגוד עניינים. בוודאי בעת קשה כמו מגפה, שמחייבת אחריות לאומית כגון מניעת התקהלויות. בעיקר התקהלויות כמו זו שממוקדת במוקדי הפצת הקורונה – הרחובות והכיכרות הסמוכים לבלפור, והמוטציה שהתגלתה באולם מסוים בבית משפט מסוים.

נתניהו הציב מלכודות רטוריות ליריביו בכך שהשתמש במילים שלהם נגדם (בני, בוא נעבוד ביחד למיגור המגפה בלי טריקים ובלי שטיקים, הרי ישראל לפני הכל, והמסר החדש: כולנו ביחד כעם אחד), ומיסגר את פעולותיו באופן שהדהד את ערכי יריביו – נתניהו עושה שלום לשמאל ובטוח לימין. שלא נשכח, לא בנט מספח ולא השמאל עושה שלום, זה נתניהו שעושה הכל. שתי מדינות לתומכי אובמה, ומדינה אחת לתומכי בנט.

רק יחד ננצח! #עםאחד????????????????????????

Posted by ‎Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו‎ on Tuesday, January 26, 2021

כאשר אסטרטגיה שיטתית זו מכוונת ע"י מי שמשולל מעצורים פנימיים, ושלא בוחל בשום סחריר המבליע חולשות ומדגיש יתרונות, ושחושב שהסתרה שיטתית של חלק מהאמת היא לגיטימית, אנו מקבלים מנהיג שמנצל לרעה את האמון הבסיסי שקיים בין עם למנהיג, על-מנת לשקר באופן ישיר (מה? מה פתאום?).

אסטרטגיות ומנגנונים רטוריים אלו, לצד ניצול יעיל של אפקט הדהוד מסרים קיצוניים ברשתות חברתיות, הקשו ומקשים על גיבוש קואליציית נגד לשלטונו. השמאל נאלץ להתחפש למרכז, המרכז התרחק מכל שיתוף-פעולה עם הערבים, והימין נשאר ללא דמות בכירה שיכולה להחליף את נתניהו. מבחינה זו, ההתמודדות של סער היא פגיעה ישירה בליבת האסטרטגיה של נתניהו.

נתניהו הציב מלכודות רטוריות ליריביו כשהשתמש במילותיהם נגדם (בני, בוא נעבוד ביחד למיגור המגפה בלי טריקים ובלי שטיקים, ישראל לפני הכל, כולנו עם אחד), ומיסגר את פעולותיו באופן שהדהד את ערכי יריביו

קשה להאמין שמלבד תומכיו המושבעים ואלו התלויים בו למעמדם הפוליטי, עוד נותר מי שיאמין לאיתותי נתניהו. היום, הבעת נכונותו לריסון עצמי ול"משחק לפי הכללים", כבר מתקשים לשכנע בדבר היעדר האיום הנשקף ממנו וממטרותיו "המוגבלות והצנועות". מלכודותיו הרטוריות לכל ניסיון התהוות של מנהיגות חלופית אפשרית הפכו לשקופות לכל, וכך גם ניסיונותיו למסגר את פעולותיו באופן שמהדהד את ערכי הקבוצות המתנגדות לו. חשיפת מטרותיו של נתניהו ברבים, גם אם לא בכוונה, היא הישגו הפוליטי החשוב וכנראה גם היחיד של בני גנץ.  

בימים אלו עומדת לבחינה השאלה, האם אחרי עשור שלם של אסטרטגיות ומנגנונים רטוריים, המכוונים להתמשכות נצחית של שלטון נתניהו, קבוצות שונות בחברה הישראלית שחלוקות על נושאים רבים, אך שחולקות דאגה משותפת משלטון של יחיד שאינו כפוף לחוק, תדענה לשתף פעולה ולהקים קואליציית-נגד שתעמוד בעוצמה משותפת מול הכוח הפועל לשינוי משטר מדינת ישראל.

ד"ר אריאל כבירי, חוקר למדע המדינה ויחסים בין לאומיים באקדמית גליל מערבי. תחום התמחותו המחקרית הוא הביטחון הבינלאומי: סיבות למלחמה ותנאים לשלום. בעבודותיו בוחן את השפעות הקשרים שבין טכנולוגיה לרעיונות על ההבנייה החברתית של מלחמה ושלום. חי באהבה עם בת זוגו אריאלה מרקס (עורכת לשונית), בעיר היפה חיפה. חובב ספרות ויצירות מדע-בדיוני טכנו-אוטופי וחתולים באשר הם

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 804 מילים
כל הזמן // שבת, 27 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ראיון האיש שהקדים את דונלד טראמפ

מותו לפני 30 שנה נותר בגדר תעלומה, אבל ספר חדש מאת הסופר ג'ון פרסטון חושף פרטים על חייו יוצאי הדופן של המו"ל הבריטי רוברט מקסוול ● מהשקרים וההגזמות שפיזר על ילדותו בשואה ● דרך הפזרנות הכספית שליוותה אותו לאורך כל חייו והאכזריות שהראה כלפי עובדיו ומשפחתו ● ועד לספק-התאבדות ספק-נפילה למותו ● "קל מאוד לראות את מקסוול כגרסה מוקדמת של טראמפ"

עוד 3,084 מילים

הפעולות החשאיות של הנרי קיסינג'ר

ב-13 באוגוסט 1973 נפגש קיסינג'ר עם השגריר האיראני בארה"ב ארדשהיר זהאדי בבית הלבן, לקראת פגישתו הצפויה של זהאדי עם חאפז איסמעאיל המצרי בהמשך החודש. "אני עומד לפגוש את ידידך ב-25", סיפר זהאדי לקיסינג'ר על הפגישה המתוכננת עם אותו חאפז איסמעאיל. בחירת המילים של זהאדי מעידה כי ידע על קיום הערוץ החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל ועל יחסי הידידות ביניהם.

"אני עומד לפגוש את ידידך ב-25", סיפר השגריר האיראני זהאדי לקיסינג'ר על הפגישה המתוכננת עם אותו חאפז איסמעאיל. בחירת המילים של זהאדי מעידה כי ידע שקיסינג'ר ואיסמעאיל מנהלים שיחות קרובות

"כן", ענה קיסינג'ר, "והכנתי לך משהו למסור לו".

שניהם עברו ביחד על המסר הכתוב, וקיסינג'ר ביקש למחוק ממנו את המשפט האחרון שכתב: "מצרים צריכה לפתח הצעה שישראל לא תוכל לדחות".

בהמשך השיחה אמר קיסינג'ר לזהאדי: "אין ספק, הישראלים יהיו קשוחים, הם לא מוכנים לקבל שום דבר. אבל אני חושב שיש להם מרגל במצרים. האינטרס שלנו הוא להתחיל תהליך, לייצר נושא ספציפי שנוכל לתמוך בו בערבים".

זהאדי: "איסמעאיל הוא ידיד שלי".

קיסינג'ר: "אני מחבב אותו, הוא איש נחמד".

זהאדי : "הוא אדם הגיוני".

קיסינג'ר ביקש שימסור לאיסמעאיל את הערכתו האישית והמקצועית הרבה בפגישתם בג'נבה. זהאדי אמר שלדעתו הישראלים עושים טעות רצינית וכי הוא חושב שהזמן לא פועל לטובתם. קיסינג'ר הסכים.

לא מפורט מעבר לכך מה היה המסר שקיסינג'ר מסר לאיסמעאיל דרך זהאדי בסוף אוגוסט 1973 כחודשיים לפני המלחמה. האם הוא היה קשור למרגל הישראלי במצרים, כפי שקיסינג'ר אמר, או שעסק בנושא אחר.

בכל מקרה הדברים שקיסינג'ר אומר לזהאדי חריפים ואנטי-ישראלים וכפי שנראה גם מניפולטיביים ולא נכונים. קיסינג'ר סיכסך והסית את המצרים והאיראנים נגד ישראל לקראת מלחמת יום כיפור, בזמן שבערוץ החשאי קיסינג'ר קיבל מגולדה מאיר וממשה דיין את הסכמתם לנוסחת קיסינג'ר: הכרה בריבונות מצרית על כל סיני עם סידורי בטחון לישראל.

קיסינג'ר לא העביר את המסרים הקריטיים האלה מגולדה ודיין לקהיר עם השינוי העצום בעמדתם, ודחף את מצרים למלחמה, באומרו כי אין ספק שהישראלים יהיו קשוחים ולא מוכנים לקבל שום דבר.

קיסינג'ר לא העביר את המסרים הקריטיים האלה מגולדה ודיין לקהיר עם השינוי העצום בעמדתם, ודחף את מצרים למלחמה, באומרו כי אין ספק שהישראלים יהיו קשוחים ולא מוכנים לקבל שום דבר

המסר החשאי של יעקובי

שלושה חודשים לפני כן, ב-16 במאי 1973, לקראת המפגש החשאי השני של קיסינג'ר ואיסמעאיל בפריז ב-20 במאי, גד יעקובי, מקורבו של דיין, הגיע לשגרירות האמריקאית בתל אביב ונפגש עם הציר האמריקאי בשגרירות אוון זורהלן. יעקובי ביקש להעביר מסר ממשה דיין לקיסינג'ר לגבי עמדותיו בנושא הסכמי שלום עתידיים עם ירדן ומצרים. יעקובי אמר שדיין מציע שסיני תהיה ואקום צבאי מוחלט ללא צבא ישראלי או מצרי. כלומר דיין, במאי 73, היה מוכן לנסיגה מלאה מסיני, להוציא השארת אמצעי התרעה אלקטרוניים ישראלים ומצריים בהר סיני לשני הצדדים.

סיכום פגישת יעקובי זורהלן, שגרירות האמריקאית בתל-אביב, 16 במאי 1973, שנשלח על ידי השגרירות האמריקאית בתל אביב למחלקת המדינה בארה"ב
סיכום פגישת יעקובי זורהלן, שגרירות האמריקאית בתל-אביב, 16 במאי 1973, שנשלח על ידי השגרירות האמריקאית בתל אביב למחלקת המדינה בארה"ב

גולדה אמרה כן לנוסחת קיסינג'ר

גולדה מאיר, במהלך ביקורה בוושינגטון בסוף חודש פברואר 1973, קיבלה גם היא בחשאי את נוסחת קיסינג'ר של הכרה בריבונות המצרית המלאה על כל סיני. בניגוד למקובל לחשוב על עמדתה הניצית והלא מתפשרת של גולדה מאיר לפני מלחמת יום כיפור, גולדה אמרה כן לנוסחת קיסינג'ר, שמונה חודשים לפני המלחמה (דר. דן שיפטן, פרספקטיבה אסטרטגית והיסטורית, יולי 2020).

גולדה מאיר, בביקורה בוושינגטון בסוף פברואר 1973, קיבלה גם היא בחשאי את נוסחת קיסינג'ר של הכרה בריבונות המצרית המלאה על כל סיני, בניגוד למקובל לחשוב על עמדתה הניצית והלא מתפשרת לפני מלחמת יום כיפור

פעולות חשאיות

מכתב של בכירים בסוכנות הביון האמריקאית, הסי.איי.איי, מה-8 בספטמבר 1973, מגלה שדבר המפגש החשאי של זהאדי והמצרים בשוויץ בסוף אוגוסט נודע לאנשי הסוכנות ממקורות שלהם, והם כותבים:

  1. נתקלת במקרה באחת הפעולות של קיסינג'ר. זהאדי נפגש עם המצרים בשוויץ בהוראתו של קיסינג'ר.
  2. מציע שתחביא עמוק את המכתב ותשכח את כל העניין.
  3. שמח שהמקורות שלך בעניינים, אבל בכנות, רצוי שאף אחד מהסוכנות לא יחשוף בפני הבית הלבן או מחלקת המדינה שידענו משהו על המפגשים האלה.
תכתובת פנימית של הסי.איי.איי. מה-8 בספטמבר, 1973, שהותרה לפירסום ב2008
תכתובת פנימית של הסי.איי.איי. מה-8 בספטמבר, 1973, שהותרה לפירסום ב2008

האם המגעים בערוץ החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל ומלחמת יום כיפור היו "אחת מהפעולות של קיסינג'ר" שאנשי הסוכנות ממליצים לא לחשוף לבית הלבן או למחלקת המדינה שהם ידעו על קיומם?

קיסינג'ר באוגוסט ובספטמבר 1973 העביר מסרים חשאיים לאיסמעאיל. בתחילת ספטמבר קיסינג'ר תיאם מפגש חשאי שלישי עם איסמעאיל לסוף השבוע של ה-8 וה-9 בספטמבר באיזור מדריד, וקיבל את אישורו של איסמעאיל לקיום המפגש מאחורי גבם של השותפים הישראלים לערוץ.

האם המגעים בערוץ החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל ומלחמת יום כיפור היו "אחת מהפעולות של קיסינג'ר" שאנשי הסוכנות ממליצים לא לחשוף לבית הלבן או למחלקת המדינה שהם ידעו על קיומם?

לדיניץ וגזית קיסינג'ר אמר שהמפגש השלישי עם איסמעאיל, אם בכלל יתקיים, יהיה רק בנובמבר וגזית סיכם את שליחות איסמעאיל באמירה מאכזבת:

"נראה כי בכך הסתיימה פרשת שליחות איסמעאיל" (מרדכי גזית, שליחות איסמעאיל, ארכיון המדינה, חצ-5975.5).

מרדכי גזית, שליחות איסמעאיל, חצ-5975.5, מתוך ארכיון המדינה
מרדכי גזית, שליחות איסמעאיל, חצ-5975.5, מתוך ארכיון המדינה

ב-16 במאי קיסינג'ר קיבל מסר חשאי מדיין שישראל תהיה מוכנה לסגת מכל סיני שיהיה ואקום צבאי. זה היה שינוי דרמטי בעמדתו של דיין. מסר דומה קיבל קיסינג'ר מגולדה מאיר ב-1 במרץ בביקורה בוושינגטון. מדוע קיסינג'ר לא העביר את המסרים החשובים האלה לזהאדי ולאיסמעאיל באוגוסט ובספטמבר והעביר להם מסר הפוך לגמרי, לפיו אין ספק שישראל תהיה קשוחה ולא תהיה מוכנה לקבל שום דבר?

קיסינג'ר לא העביר אינפורמציה קריטית שהיתה יכולה למנוע את המלחמה, הביא את המשא ומתן בערוץ החשאי למבוי סתום, סיכסך בין הצדדים ודחף את המצרים למלחמה. קיסינג'ר כפה על ישראל לא לפתוח במכה מקדימה, עצר את הסיוע הצבאי לישראל בשבוע הראשון של המלחמה, כפה על ישראל הפסקת אש ביחד עם הרוסים ומנע נצחון ישראלי טוטאלי ואולי אף גדול יותר מ1967 בסיום המלחמה.

קיסינג'ר לא העביר אינפורמציה קריטית למניעת המלחמה, תקע את המו"מ בערוץ החשאי, סיכסך בין הצדדים ודחף את המצרים למלחמה. הוא אסר על ישראל לפתוח במכה מקדימה, עצר את הסיוע הצבאי לישראל בשבוע המלחמה הראשון ועוד

האלוף אביגדור בן גל (יאנוש) הציע ב-2014 שתוקם ועדת חקירה ממלכתית משפטית שתחזור לבדוק את מלחמת יום כיפור לאחר 40 שנה.

כדאי שועדת החקירה הממלכתית שהציע יאנוש להקים, אם וכשתקום, תבדוק את הפעולות החשאיות של קיסינג'ר באוגוסט ובספטמבר 1973, את המסרים שהעביר ואת המסרים שלא העביר בערוץ החשאי שהיה פעיל באופן אינטנסיבי מאוד בשנת 1973 לפני ובמהלך המלחמה.

רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 912 מילים

למקרה שפיספסת

טיול לשבת בחזרה לצקלג, שבה הסתתר דוד מפני שאול המלך

אף שצקלג המקראית הושמדה באש - ואולי דווקא בזכות השריפה שהתחוללה בה - ישנם שרידים רבים מהיישוב התנ"כי ● לבד מצקלג, שאותה זיהו הארכאולוגים סער גנור ויוסף גרפינקל, עסקו השניים בחפירות נרחבות בחורבת קייאפה - שמזוהה עם שעריים המקראית - שנדמה שהוקמה לפי תוכנית אב סדורה ● מסע בזמן אל ימי דוד המלך

עוד 1,158 מילים

יושב ראש הפרלמנט במדינה הזהיר שאם לא תוקם ממשלה בתוך חודש - תוחשך לבנון, כי לא יהיה תקציב לרכישת דלק, הדרוש להפעלת תחנות החשמל ● כווית פועלת נגד השימוש בביטקוין במדינה, ואילו סעודיה ואיחוד האמירויות השיקו מטבע קריפטו חדש ● מצרים מציינת שנה למותו של מובארכ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,105 מילים

הטורקים טוענים שמטוסי קרב יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת הצי הטורקי ● היוונים מכחישים וטוענים שהטורקים מייצרים פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות בחודש הבא ● לתוך הקלחת הזו נכנסת ישראל שלא ברצונה, כשלמעשה הדבר האמיתי שמטריד את ארדואן הוא צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני ● וזו גם בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות של ארדואן לישראל ● פרשנות

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

ישראלי מדבר בלב האקדמיה האינדונזית

לא פעם הוזמנתי להרצות בפורומים אקדמיים באינדונזיה, אך בהיעדר יחסים דיפלומטיים עמה, הדבר לא צלח. שלטונות אינדונזיה לא מונעים מחברות אינדונזיות פרטיות סחר עם ישראל, וכך אנשי עסקים ישראלים פוקדים את הארכיפלג האינדונזי. אך אין דין פעילות עסקית כדין פעילות אקדמית – במיוחד הרצאה של ישראלי בקמפוס באינדונזיה.

במקרה שלי האתגר גדול במיוחד ודומה להליכה על חבל דק, שכן נושאי מחקרי מכוונים לנושאים פוליטיים פנימיים כמו המערכת הפוליטית האינדונזית, מהמורות בתהליך בניית הדמוקרטיה שם, מדיניות החוץ – השלובה במדיניות הפנים – בדגש על זו המזרח תיכונית, וכן המפגש בין מגמות אסלאמיות מקומיות מתונות לרוחות קיצוניות מהמזרח התיכון.

לא פעם הוזמנתי להרצות בפורומים אקדמיים באינדונזיה, אך בהיעדר יחסים דיפלומטיים עמה, הדבר לא צלח. במקרה שלי האתגר גדול במיוחד ודומה להליכה על חבל דק, שכן נושאי מחקרי מכוונים לנושאים פוליטיים פנימיים

והנה, עידן הקורונה הציע הזדמנות ש"המציאות הנורמלית" לא הובילה אליה. בעקבות מאמר שפרסמתי בבמה מרכזית בסינגפור, שכנתה הקטנה של אינדונזיה, ואשר הצביע על תגובתה המשתהה, הזהירה והעמומה משהו של אינדונזיה בנושא ההסכמים שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ובחריין,  הוזמנתי באוקטובר האחרון לשמש כדובר ראשון מבין שניים בוובינר (Webinar), שנערך ביוזמת התאחדות הסטודנטים של המחלקה ליחסים בינלאומיים בUniversitas Islam Indonesia ("האוניברסיטה האסלאמית של אינדונזיה", UII). לזו שורשים עמוקים בהיסטוריה הלאומית של המדינה והיא ממוקמת בעיר ג'וגג'קרטה, שבמרכז האי ג'אווה, הידועה כמרכז למוסדות להשכלה גבוהה. נושא הוובינר, "נרמול היחסים בין מדינות ערביות לבין ישראל; אינטרס פוליטי והסטטוס של פלשתינה", הינו נושא טעון במיוחד, שהרי קשה לנתק את נושא נרמול היחסים, ודאי מנקודת מבט אינדונזית, מהנושא הפלסטיני.

באינדונזיה, כמדינה וכחברה אזרחית, ההזדהות עם מה שמוגדר כמאבק העם הפלסטיני לזכויותיו, רבה מאוד ונוגעת בנימים מרכזיים:

  1. האחד, הלאומי, בבחינת מאבק אנטי-קולוניאלי, תפיסה ששורשיה מובילים למאבק אינדונזיה לעצמאות מההולנדים וכן לתנועת המדינות הבלתי מזדהות, שאינדונזיה הייתה בין מחולליה בשנות ה-50.
  2. השני, נוגע בעיקרו לרוב המוסלמי הדומיננטי במדינה, והניזון מתחושה חזקה של סולידריות עם כלל האומה האסלאמית. המאבק הפלסטיני נתפס בקרבו גם כמאבקו של העולם המוסלמי.

עיון בהזמנה לכנס ובשאלות המנחות לקראתו הצביעו על האתגר הצפוי בהתבטאות בנושא במרחב האינדונזי. מרחב שהנרטיב הישראלי בסכסוך זר לו, בלשון המעטה. כך למשל, בדף פתיחה לדיון נאמר:

"כעת כאשר אנו רואים נרמול יחסים בין מדינות ערביות וישראל, יהיה מעניין לדון האם זהו שינוי שחל באינטרסים פוליטיים מצד מדינות אלה או שקיימת מזימה [קונספירציה] אחרת מאחורי הנרמול".

למרבה השמחה, המפגש עבר בשלום ובהצלחה. השתדלתי שלא להוביל לפולמוס, שבכל מקרה לא היה מוליך לשום מקום מלבד לסגירת הדלת שנפתחה. עם זאת, מצאתי צורך לומר, בחיוך, כי מה שנתפס על ידם כ"מזימה", כ"הפרה" של קונצנזוס ערבי, הוא בבחינת החלטה של מדינות ערביות עצמאיות, במציאות משתנה. מדינות המונעות אומנם מאינטרסים, אך גם מהבנתן כי הדבר עשוי לסייע לאזור כולו, ואף לקדם דווקא מימוש זכויות הפלסטינים.

המפגש עבר בשלום ובהצלחה. השתדלתי לא להוביל לפולמוס, שלא היה מוליך לדבר מלבד לסגירת הדלת שנפתחה. עם זאת, מצאתי צורך לומר, בחיוך, כי מה שנתפס על ידם כ"מזימה", כ"הפרה" של קונצנזוס ערבי, הוא בבחינת החלטה של מדינות ערביות עצמאיות

אך את עיקר דבריי כיוונתי לשאלה המורכבת, שיש לי בה יתרון מחקרי, והיא יחסי אינדונזיה ישראל – נושא שלא ממש עולה לדיון אקדמי וציבורי עד כה באינדונזיה.

יאמר, אינדונזיה מתנה באופן עקבי יחסים דיפלומטיים עם ישראל במהלך מקדים של כינון מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל. מהטעם הזה, כאמור, התמהמהה בתגובתה להסכמי נרמול היחסים וגילתה זהירות ניסוחית. אולי גם תוך העברת מסר משתמע בצורך שלה להמתין ולראות להיכן יתפתחו הדברים, בעיקר בכל הקשור להשלכות הפנימיות באשר לקידום הנושא הפלסטיני.

במסגרת סוגיה כבדת משקל זו, הצגתי מערכת טעונים המובילה למסקנה שאולי הגיעה העת שאינדונזיה תשקול מחדש את עמדתה. זאת, בין היתר, מהטעם שלתהליך נרמול היחסים עם ישראל שותפות מדינות ערביות סוניות מתונות, כמוה, החולקות עמה תפיסה בדבר קידום סובלנות דתית ומאבק בהקצנה דתית.

ברור גם כי מערכת האינטרסים הכלכלית של אינדונזיה מובילה באופן מובהק למדינות המפרץ הערביות. ובנוסף, כתובנה היסטורית, העיקרון המוביל במדיניות החוץ האינדונזית, שנקבע על ידי האבות המייסדים, בדבר "עצמאות ואקטיביזם" (bebas dan aktif) מכיל בתוכו גם הכרה בצורך להתאים מדיניות חוץ למציאות משתנה.

למערכת השיקולים מתווסף גם עניינה של אינדונזיה במעורבות בזירה המזרח-תיכונית כשחקנית פעילה בתהליכי פתרון סכסוכים ובניית שלום, גם כמענה לאיום של גלישת קיצוניות מהמזרח התיכון לתחומה היא.

אומנם קשה עתה קשה לצפות לתזוזה כלשהי בעמדה האינדונזית בנושא כינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל, בהיעדר התקדמות ממשית לפתרון הסכסוך  הישראלי פלסטיני, לרבות הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. עם זאת, יש עניין במציאות הנוכחית להפיק את המרב מפעילות במרחב קשרי "אנשים  לאנשים" (people-to-people), בין ישראל לאינדונזיה, בדיוק כפי שנעשה בוובינר שבו השתתפתי.

למערכת השיקולים מתווסף גם עניינה של אינדונזיה במעורבות בזירה המזרח-תיכונית כשחקנית פעילה בתהליכי פתרון סכסוכים ובניית שלום, גם כמענה לאיום של גלישת קיצוניות מהמזרח התיכון לתחומה היא

וברמה האישית, מפגש הוובינר היווה חוויה מיוחדת משני טעמים עיקריים.  ראשית, לשוב לאחר למעלה משני עשורים לעיר המופלאה ג'וגג'קרטה –  גם אם הפעם, בשונה מהעבר, מדובר במסע וירטואלי בלבד. ג'וגג'קרטה משמשת לב לתרבות הג'אוונית, המקרינה על כל הארכיפלג האינדונזי. למעשה, העיר היא גם עיר מלכותית, שכן בתוך שטחה משתרעת הסולטנות רבת השנים של ג'וגג'קרטה ובמרכזה ארמון הסולטן; לא כאתר היסטורי אלא כמציאות חיה.

והטעם השני – היחשפות נוספת, והפעם ייחודית משהו, למעגלי  משכילים צעירים אינדונזים, המובילים בארצם רעיונות מתקדמים כמו סובלנות, פלורליזם, דמוקרטיה, שוויון מגדרי, דיאלוג בין דתי ופתרון סכסוכים בדרכי שלום. כך מפגש וובינר זה היווה עבורי עוד ציון דרך בניסיון לתרום במשהו לבנית גשרים לעולם שבעיקרו זר לנו ושאנו, במידה רבה בשל זרות הנרטיב שלנו בסכסוך באזורנו, נתפסים בו במושגים שליליים.

מהטעם הזה הזדרזתי עתה לצרף חוקר אינדונזי למחקר עליו אני שוקד. חרף המרחק, במובן הרחב של המושג, כדאי לנסות וליצור שיח עם מעגלי משכילים במדינה זו, המהווה בית לאוכלוסייה המוסלמית הגדולה בעולם. שיח העשוי אולי לתרום לטווח הרחוק יותר לקירוב בין עמים ואולי אף לקידום אווירת פיוס באזורנו.

ד"ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית, ובמכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מאמר המשך לסדרת מאמרים של ד"ר אלירז העוסקים ברמה מחקרית מעמיקה בהיבטים מגוונים של הארכיפלג האינדונזי. מכאן יש חשיבות רבה לכך שמשרד החוץ בישראל יוביל יוזמה לנירמול יחסים עם המדינה המוסל... המשך קריאה

מאמר המשך לסדרת מאמרים של ד"ר אלירז העוסקים ברמה מחקרית מעמיקה בהיבטים מגוונים של הארכיפלג האינדונזי. מכאן יש חשיבות רבה לכך שמשרד החוץ בישראל יוביל יוזמה לנירמול יחסים עם המדינה המוסלמית הגדולה בעולם כאשר האינטרס הישראלי יכול להשתלב במגמה החיובית אותה מקרינה אינדונזיה. לדבר יש פוטנציאל בסיסי לטיפוח יחסים רשמיים-פורמליים שיעניקו לשתי המדינות מגוון תועלות במיוחד כלכליים.

עוד 890 מילים ו-1 תגובות
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תנועת המחאה נגד פוטין מפלגת את יהודי רוסיה

"יהודי רוסיה חייבים להבין את הסכנות הטמונות בקריסתו האפשרית של ממשל פוטין", מזהיר מנהיג פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה ● אך היחס הסובלני לו זוכים היהודים אינו מנת חלקם של המוסלמים והלהט"בים במדינה ● "90% מהרוסים באמת מעריצים את פוטין. היתר, שאליהם אני שייך, לא מרגישים חופשיים לומר מה הם חושבים", אומר דימה איגנסון, שבחר לעלות ארצה

עוד 988 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הירוק נשאר ירוק מאוד

הצל"ש הירוק של השבוע הולך לוועדת התכנון שהחליטה להפוך את הגבעות הירוקות סביב מודיעין לגן לאומי ולא לשכונה כעורה ● מזהם השבוע הוא הישראל המטנף שממלא את הים בפלסטיק - לא פחות גרוע מזפת ● והטיפ: הבקתה שרואים ממנה רק חולות וכוכבים

עוד 547 מילים

״הקומבינות של דרעי וליצמן על חשבון חילונים צריכות להיפסק״

עימותים באום אל-פחם: שוטרים פצעו קשה מפגין בראשו ● ח״כ יוסף ג׳אברין נורה בגבו ברימון הלם ● אורלי לוי-אבוקסיס: "ניסו לעשות לי חיסול פוליטי״ ● דיווח: העימות בין נתניהו ורגב מבוים ונועד לצרכי קמפיין ● סער: בנט ואני לא מקיימים שיחות על רוטציה בינינו ● שקד לא פוסלת בלוק טכני עם סער ● היועמ"ש החליט לדחות את ההכרעה בתיקים של נבחרי ציבור עד לאחר הבחירות

עוד 37 עדכונים

החיסונים לא מצילים את נתניהו ובליכוד רואים את הקו האדום

נתניהו הגיע אתמול לאולפן ערוץ 13 כשהוא אינו במיטבו וישב מול מראיין שהצליח להוציא את ראש הממשלה מאיזון ● לנתניהו יש סיבות להיות בלחץ: מבצע החיסונים לא מסייע לליכוד בסקרים ואתמול השרים הבכירים אף ראו את המפלגה מתקרבת לקו האדום ● עכשיו ראש הממשלה משנה טקטיקה: חיסונים - אאוט, כלכלה - אין ● פרשנות

עוד 589 מילים ו-3 תגובות

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

נתניהו: אני תוקף את התקשורת הישראלית כי מגיע לה

נתניהו שהתראיין לערוץ 13 הבטיח: לא אקדם חוקים שיעניקו לי חסינות ● היועמ״ש בודק את תכנית חלוקת החיסונים למדינות זרות שהוקפאה בינתיים ● סקר מנדטים: הליכוד נחלש, לנתניהו אין קואליציה ● דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים ● עדות יועץ הזוג נתניהו: אין אחד שלא מפחד משרה, כל הלשכה ידעה על המגעים עם מוזס ● פורסם מדד רמזור לחופים

עוד 32 עדכונים

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים ו-1 תגובות

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה