רן ירון
הזמן של
רן ירון

רן ירון הוא יועץ תקשורת ומנכ"ל-בעלים של Connect Communications המלווה גופי בריאות ורפואה, משמש כמרצה מן החוץ בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה וכדורסלן בדימוס, שעדיין לא איבד תקווה מלזכות באליפות כלשהי.

השקת אפל פיי ועדות אילן ישועה: האמת מאחורי הטענות למניפולציה

באחרונה פורסם ב-TheMarker כי חברת אפל השיקה את הארנק הדיגיטלי שלה בישראל, תוך שהיא מכתיבה באופן חד-צדדי לחברות מקומיות את ההודעה לעיתונות בנושא.

לפי הפרסום, אפל דרשה מחברות כגון פיצה דומינוס, בנק דיסקונט, ישרכארט ומסטרקארד, להפיץ בקרב עיתונאים תיאורים מחמיאים לגבי אפליקציית התשלומים שלה כ"מאובטחת" ו"בטוחה".

המסר מהכתבה היה ברור: התנהלותה התקשורתית של אפל בישראל היא כוחנית, וההודעות לעיתונות שהופצו כאן סביב השקת האפל פיי שיקפו מניפולציה וכניעה לתכתיבים של ענקית האינטרנט.

לפי הפרסום, אפל דרשה מחברות להפיץ בקרב עיתונאים תיאורים מחמיאים על אפליקציית התשלומים שלה כ"מאובטחת" ו"בטוחה". המסר היה ברור: התנהלותה התקשורתית של אפל בישראל כוחנית

אלא שלא בטוח שהפרשנות המחמירה הזו משקפת נאמנה את המציאות. היכרות עם ההתנהלות התקשורתית היומיומית של חברות וארגונים מציעה דרך אחרת להתבונן על הדברים.

כך, בניהול היומיומי של מערכי דוברות, שיווק ויח"ץ, מקובל ואף רצוי להפיץ הודעות על השקת מוצרים חדשים בתיאום בין כל השותפים להשקה. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר במוצר טכנולוגי חדש, אשר אפל היא זו שעומדת במקרה זה מאחורי אמינותו ומאחורי המפרט הטכני שלו.

קשה לקבל כי ניסוחים בהודעה לעיתונות, שנועדו להבהיר לצרכנים כי מדובר במוצר בטוח לשימוש, הם פועל יוצא של כוחנות או שתלטנות מצד אפל. אם כבר, הדבר משקף בעיקר את הדינמיקה השגרתית של ניסוח והפצת הודעות מסוג זה.

אין לשכוח גם שהחברות הישראליות אשר הפיצו את ההודעה, מן הסתם עומדות מאחורי יתרונות האפליקציה, וחשוב להן להעביר את המסר המרגיע לגבי השימוש בה ללקוחותיהן, כך שההודעה משקפת היטב גם את המסרים שלהן.

נראה כי קיים פער בין השיקול המקצועי, המנחה לא אחת את ההתנהלות התקשורתית של חברות וארגונים, לבין הדימוי המניפולטיבי המיוחס להם.

המחשה נוספת לכך ניתן היה למצוא באותו יום שבו פורסמה הכתבה לגבי השקת האפל פיי – אך סביב סיפור שונה לגמרי: עדותו של אילן ישועה במשפט נתניהו. לפי העדות, יועץ התקשורת של שאול אלוביץ', מוטי שרף, ייעץ לו בזמנו שלא להתראיין ל-TheMarker בטענה ש"זו מלכודת" וכי "רצון טוב אין שם". הדברים גררו ביקורת חריפה, כולל מצד עיתונאים בטוויטר.

ובכן, זה נכון שסדר היום הביקורתי של TheMarker אינו חביב, בלשון המעטה, על רבים במוקדי הכח. זוהי מחמאה גדולה לעיתון ולתקשורת הישראלית. אך דווקא במקרה של שרף ואלוביץ', לא בטוח שהביקורת מוצדקת.

גם אם אפשר לחלוק על סגנון ההתבטאות של יועץ התקשורת, הרי שידוע לכל כי כלי תקשורת שונים מתנהלים עם אג'נדה שונה, עם דגשים שונים ועם דנ"א תקשורתי שונה. ההבדלים האלה קיימים בין TheMarker לבין כלכליסט וגלובס, בין ידיעות אחרונות לבין ישראל היום והארץ, ובין Ynet לבין וואלה ומאקו.

לפי עדות אילן ישועה, יועץ התקשורת של שאול אלוביץ', מוטי שרף, ייעץ לו לא להתראיין ל-TheMarker בטענה ש"זו מלכודת" וכי "רצון טוב אין שם"

אחריותו המקצועית של יועץ התקשורת היא למצוא את הפלטפורמה הנכונה ביותר עבור הלקוח. לא כי היועץ הוא מניפולטור על, ולא כי הוא מחפש כל היום דרכים לשקר ולעבוד על דעת הקהל, אלא כי ההבדלים שבין כלי התקשורת הם עובדה שאין חולק עליה, וכי תפקידו המקצועי של היועץ הוא להכיר אותם לעומק ולהמליץ בהתאם ללקוחותיו על האכסניה המתאימה לפרסום.

מכאן, שאם הלקוח הוא בעל שליטה בקבוצת תקשורת גדולה, ו-TheMarker מוביל באופן עקבי קו ביקורתי כלפי אותה קבוצה ואישית כלפי אותו בעל שליטה, טבעי שיועץ התקשורת ימליץ ללקוח להתראיין לעיתון שבו הראיון יהיה פחות במתכונת של עימות חזיתי, של התנצחות ושל ביקורת. זה לא אומר שראיון בפלטפורמה אחרת יהיה בהכרח מלטף או מפנק. ממש לא.

עצם הבחירה להתראיין היא כמעט תמיד סיכון מחושב, עם אפשרות לשאלות קשות ולביקורת – לא משנה באיזה עיתון. מכאן, שזיהוי הפלטפורמה המתאימה ביותר לראיון לא הופכת אוטומטית את יועץ התקשורת למי שמנסה להערים על הציבור. זהו חלק משיקול הדעת המקצועי שלו.

יהיו אפילו מקרים שבהם ההמלצה מצד היועץ תהיה דווקא להתראיין לפלטפורמה ביקורתית, מתוך מחשבה שראיון כזה יכול לשרת את הלקוח. לדוגמה, מתוך רצון לקדם מסרים מסוימים המתאימים דווקא לאג'נדה של אותה פלטפורמה, או כדרך להתמודד פומבית עם טענות שעלו באותה פלטפורמה נגד הלקוח ולהביא ישירות את הצד שלו לסיפור, או פשוט כי אותה פלטפורמה מציעה חשיפה גדולה או יוקרתית יותר.

הבחירה להתראיין היא סיכון מחושב, עם אפשרות לשאלות קשות ולביקורת – לא משנה היכן. זיהוי הפלטפורמה המועדפת לראיון לא אומרת שיועץ התקשורת מערים על הציבור. זהו חלק משיקול הדעת המקצועי שלו

מכאן, שבניגוד לתדמית השלילית, יועצי תקשורת רבים אינם רואים בעיתונות אויב שצריך לתחמן אלא מכירים בתפקיד הקריטי שהיא ממלאת בדמוקרטיה. מה שעלול להיראות לעתים מבחוץ כתחמנות או כנכלוליות מצדם של יועצי תקשורת עשוי להתגלות כהתנהלות מקצועית ותו לא, הרחוקה מלהיות חד-מימדית ושואפת לאזן כמעט תמיד בין אינטרסים.

רן ירון הוא יועץ תקשורת ומנכ"ל-בעלים של Connect Communications המלווה גופי בריאות ורפואה, משמש כמרצה מן החוץ בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה וכדורסלן בדימוס, שעדיין לא איבד תקווה מלזכות באליפות כלשהי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 691 מילים

החזרה לשגרה מסוכנת למערכת הבריאות

באחרונה, הזהיר משרד הבריאות כי בתוך 15 שנים צפויה מדינת ישראל לעמוד בפני מחסור חמור ברופאים. לפי האומדנים, שיעור הרופאים לאלף נפש צפוי לרדת מ-3.5 כיום, ל-3.3 עד שנת 2025 ול-3.02 ב-2035. המחסור הזה צפוי לפגוע באיכות הטיפול הרפואי בישראל, ובמיוחד בפריפריה, הסובלת כבר כיום מפערים ניכרים בתשתיות ובנגישות לשירותי בריאות לעומת מרכז הארץ.

באחרונה, הזהיר משרד הבריאות כי בתוך 15 שנים צפויה מדינת ישראל לעמוד בפני מחסור חמור ברופאים. המחסור הזה צפוי לפגוע באיכות הטיפול הרפואי בישראל, ובמיוחד בפריפריה, הסובלת כבר כיום מפערים ניכרים

אך למרות התחזית המדאיגה, האזהרה שפרסם משרד הבריאות לא הניעה דיון ציבורי, ובקושי זכתה להתייחסות מצד מקבלי ההחלטות. השקט היחסי שבו התקבלה מצטרף להיעדר הביקוש לתיק הבריאות במשא ומתן להרכבת הממשלה. דומה, כי החזרה לשגרה גורמת לאבדן העניין הציבורי במערכת הבריאות. העיסוק האינטנסיבי במצב המערכת סביב הטיפול במגפה מתחלף, שוב, באדישות ובהשלמה עם מצבה העגום ביום-יום.

הסכנה היא, שחוסר העניין הציבורי יחסל כבר עכשיו את היוזמות שנדונו בקורונה לחיזוק הרפואה הציבורית. הדבר אף עלול לשחוק בהדרגה את האהדה שממנה נהנתה מערכת הבריאות לאורך המשבר, ובכך להקשות עוד יותר על גיוס תמיכה ציבורית בהגדלת תקציב הבריאות ובייעול המערכת.

המגמה הזו מדאיגה, כי למרות הצלחתה של מערכת הבריאות בהתמודדות עם הקורונה, הבעיות שאפיינו אותה ערב המגפה לא נעלמו. גם אחרי הקורונה, הרפואה הציבורית עדיין צמאה לרפורמות ולתוספת משאבים כדי לשרוד בטווח הארוך.

כך, למשל, ההחלטה לסגור מחלקות פנימיות בעיצומם של הגל השני והשלישי כדי לפנות מקומות אשפוז לחולי קורונה המחישה את המחסור החמור במיטות אשפוז, שהוא מהגבוהים בקרב מדינות ה-OECD. הירידה המתמשכת בשיעור הרופאים לאלף נפש נתנה אף היא את אותותיה במשבר, שעה שהצוותים הרפואיים נשחקו וקרסו תחת עומסי הטיפול בחולי הקורונה.

בכל אלה יהיה קשה לטפל ללא תמיכה משמעותית מדעת הקהל וללא רוח גבית מהתקשורת, שתתמרץ את הפוליטיקאים להגדיל דרמטית את ההשקעה בבריאות.

האזהרה שפרסם משרד הבריאות לא הניעה דיון ציבורי, ובקושי זכתה להתייחסות מצד מקבלי ההחלטות. זה מצטרף להיעדר הביקוש לתיק הבריאות במו"מ להרכבת הממשלה. דומה, כי החזרה לשגרה גורמת לאבדן העניין הציבורי במערכת הבריאות

אמנם, ירידת העניין הציבורי במצבה של מערכת הבריאות בעקבות החזרה לשגרה הייתה צפויה. אחרי שנה, בה תחום הבריאות ידע את אחת התקופות הסוערות ביותר בעשורים האחרונים, ירידת מתח היא מובנת.

גם השתלטותו מחדש של סדר היום הפוליטי על השיח הציבורי בעקבות הבחירות הרביעיות סייעה לדחיקת הבריאות לשוליים. בנוסף לכך, המוסדות הרפואיים, שכיכבו על המסך מדי ערב בקורונה, זוכים באופן טבעי להרבה פחות חשיפה עם דעיכתה.

ועדיין, למרות הדעיכה בעיסוק התקשורתי בנושאי בריאות, מתבקש למנף את משבר הקורונה כדי לשמר ולחזק את התמיכה הציבורית בחיזוק מערכת הבריאות. דווקא כעת, הזעזוע שעברנו במגיפה חייב להיתרגם למהלך מקיף לחיזוק הרפואה הציבורית – כלקח מהמשבר, ובמבט צופה פני עתיד.

מהלך כזה הוא אפשרי. התמיכה הציבורית בצוותי הרפואה מעולם לא הייתה כה גבוהה, זיכרון הקורונה עדיין טרי, והקשב למצוקת הרופאים גדול מתמיד. ולכן, על ראשי מערכת הבריאות – בתי החולים, קופות החולים וארגוני הבריאות – לנצל את המומנטום וליזום קמפיינים ציבוריים לחיזוקה של מערכת הבריאות.

קמפיינים כאלה יתמקדו במסרים ברוח "הקורונה עוברת, הבעיות נשארות". מטרתם תהיה להמחיש לציבור ולמקבלי ההחלטות, כי בלי השקעה מסיבית בבריאות, ספק אם המערכת תוכל לספק מענה לאורך זמן, וכלל לא בטוח שתשרוד את המשבר הבא.

קמפיינים לחיזוק מערכת הבריאות יתמקדו במסרים ברוח "הקורונה עוברת, הבעיות נשארות", כשימחישו כי בלי השקעה מסיבית בבריאות, ספק אם המערכת תוכל לספק מענה לאורך זמן, וכלל לא בטוח שתשרוד את המשבר הבא

מכאן, שהחזרה לשגרה היא מבורכת – אבל תהיה זו טעות להזניח בגללה את העניין הציבורי במערכת הבריאות. אסור להשלים שוב עם החוליים ברפואה הציבורית שלנו כגזירת גורל. האחריות לכך היא על הגופים שמנהלים את מערכת הבריאות. יש להם כעת הזדמנות לפנות ישירות לציבור הישראלי, אחרי שראה במו עיניו את סגולותיה של מערכת הבריאות בקורונה, כדי לגייס את תמיכתו בחיזוקה ביום שאחרי.

רן ירון הוא יועץ תקשורת ומנכ"ל-בעלים של Connect Communications המלווה גופי בריאות ורפואה, משמש כמרצה מן החוץ בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה וכדורסלן בדימוס, שעדיין לא איבד תקווה מלזכות באליפות כלשהי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 584 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 22 ביוני 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מנכ"ל משרד הבריאות: לא הייתי ממהר לקבוע שזה גל רביעי

בנט: חסנו את הילדים, מבקש לא לטוס לחו"ל ● זמיר מונה לקונסול הכללי של ישראל בניו יורק; עו"ד אייסמן לתפקיד פרקליט המדינה ● 40 שנה לתקיפה בעיראק: תיעוד נדיר של אילן רמון ● מח"ש תבדוק אם היו שיקולים זרים במינוי המפכ"ל ● ליברמן החליט: תשלום החל"ת יסתיים בסוף החודש ● באופן חריג, גנץ חתם על צו מעצר מנהלי נגד תושב לוד החשוד בירי ביהודי

עוד 51 עדכונים

אין הפתעות ולא היו הפתעות - עד שהגיע "מלאך החבלה"

מה שקרוי, ובצדק, "היחסים המיוחדים" בין ישראל לארה"ב, נשען על מסורת של עשרות שנות דיאלוגים מדיניים רגישים בכל הדרגים. עם התפתחות היחסים, נוצרו גם הסכמים כתובים ומחייבים בין המדינות, וגם קוד התנהגות בלתי פורמלי אך משמעותי ביותר.

קוד ההתנהגות הזה, כולל החל מראשית שנות ה-80, את המושג ”No surprises”, קרי התחיבות הדדית בלתי כתובה אך מחייבת, המוסכמת בדרג הגבוה ביותר – נשיא ארה"ב מול ראש ממשלת ישראל – לאי-נקיטת צעדים מסוג כלשהו שיביכו את הצד השני.

קוד ההתנהגות כולל, מראשית שנות ה-80, את המושג ”No surprises”. התחיבות הדדית בלתי כתובה, המוסכמת בדרג הגבוה ביותר – נשיא ארה"ב מול רה"מ ישראל – לאי-נקיטת צעדים שיביכו את הצד השני

דוגמאות לצעדים מביכים כאלה יכולות להיות הקמת התנחלות במהלך ביקורו של מזכיר מדינה אמריקאי בישראל מזה, או תוכנית שלום אמריקאית מזה.

לאורך ההסטוריה הקפידו כמעט כל ראשי ממשלות ישראל לקיים את ההתחייבות הזו, מתוך הכרה באי-סימטריה הבסיסית שבין ישראל לארה"ב, אי-סימטריה שיש המבכרים להדחיק. כל מי שמצוי במרקם העשיר והעמוק של היחסים יודע, כי כושר ההיזק האמריקאי לישראל עולה אלפי מונים על יכולתה של ישראל לפגוע באינטרסים אמריקאיים. היתגרות בארה"ב עלולה לעלות לישראל ביוקר רב, וכבר היו דברים מעולם.

ארה"ב כבר הענישה את ישראל בחומרה על פעולות שפגעו באינטרסים שלה, כדוגמת מכירת מטוסי הביון "פלקון" לסין (1999). ישראל טענה אז לתום לב, טענה שהאמריקאים לא קיבלו, וישראל משלמת מחיר על שגיאתה זו עד היום. כך גם פרשת המרגל פולארד, שנזקיה מורגשים גם הם עד ימינו.

אבל אף ראש ממשלה לפני נתניהו לא העז לפעול במודע, בגלוי ובהתרסה כנגד אינטרסים אמריקאיים חיוניים. ראש הממשלה המנוח יצחק שמיר גילה כשרון נבואי כשהדביק לנתניהו כבר שנות ה-90 את הכינוי "מלאך חבלה". את נזקי החבלות שביצע ביחסי ישראל-ארה"ב בימי ממשל אובמה, כשניסה בכל דרך לטרפד את המשא ומתן על הסכם הגרעין בין איראן לארה"ב והמעצמות, תשלם ישראל לאורך עשרות שנים. החבלות של נתניהו כללו גם את "אם כל ההפתעות", תיאום הנאום בקונגרס מאחורי גבו של הממשל, וכמובן גם היתממות מעושה בדיעבד, בטענה ש"הספיקר של הקונגרס הזמין אותי לנאום".

אבל אף רה"מ לפני נתניהו לא העז לפעול במודע, בגלוי ובהתרסה כנגד אינטרסים אמריקאיים חיוניים. את נזקי החבלות שביצע ביחסי ישראל-ארה"ב בימי ממשל אובמה תשלם ישראל לאורך עשרות שנים

יוצאי ממשל אובמה משולבים היום בתפקידי מפתח בכל זרועות הממשל, וכולם כולם זוכרים היטב את ההפתעה הזו, כמו גם את ההטפה המחוצפת שביצע נתניהו לעיני המצלמות בחדר הסגלגל, בהפתעה וללא תיאום, כש"הסביר" לאובמה את מה שהוא לא מבין בנושא האיראני. אובמה גמל לנתניהו, בין היתר, בהפתעה משלו בשלהי כהונתו (דצמבר 2016), כשהורה לשגרירתו באו"ם להימנע בהחלטת מועצת הבטחון 2334, שהגדירה את ההתנחלויות כהפרה בוטה של החוק הבינלאומי וככאלה שאין להן שום נפקות חוקית.

מדיניות חוץ מושתתת על אינטרסים, אבל ביחסי ישראל-ארה"ב – כך התגאו תמיד שתי המדינות – יש גם מימד ערכי. חיפוש קצר בגוגל יראה שכל הצהרה משותפת בדרג גבוה כוללת תמיד את המשפט "Joint interests and shared values" (אינטרסים משותפים וערכים משותפים).

בעבר הלא רחוק, אחרי תום המלחמה הקרה, היתה ארה"ב המעצמה היחידה בעולם. כיום מעמדה מצוי בנסיגה מול המעצמה הסינית העולה, והעתיד מזמן זירה בין-מעצמתית המכונה G-2, כלומר עולם דו-מעצמתי סינו-אמריקאי.

ממשל ביידן הציב את סין במוקד מדיניות החוץ והבטחון שלו, ורואה בה את ה- "Peer competitor" (מתחרה שווה-ערך) היחידה על פני כדור הארץ. הממשל ניסח ומממש אסטרטגיית התמודדות רב-מימדית עם סין, הכוללת היבטים מדיניים-אסטרטגיים, צבאיים, כלכליים, טכנולוגיים ואידאולוגיים.

חשוב להתעכב על המימד האידאולוגי, המשליך ישירות על ישראל. כמו בשירו של דיויד ברוזה על "ממשלה של גנרלים מחלקת את הנוף לשלהם ולשלנו, ולא רואים את הסוף", כך ארה"ב, בפשטנות אך בתקיפות, מחלקת את העולם לשלהם ולשלנו, ודורשת מבעלות בריתה לבחור צד. החלוקה האמריקאית היא בין מדינות דמוקרטיות-ליברליות, המחויבות לסדר עולמי בהובלת ארה"ב והמערב, לבין מדינות סמכותניות, לא דמוקרטיות ולא ליברליות, המשייכות עצמן למעגל ההשפעה הסיני.

ארה"ב מחלקת את העולם לשלהם ולשלנו, ודורשת מבעלות בריתה לבחור צד, בין מדינות דמוקרטיות-ליברליות, המחויבות לסדר עולמי בהובלת ארה"ב והמערב, לבין מדינות סמכותניות, לא דמוקרטיות ולא ליברליות

בתקופתו של נתניהו, שידכה עצמה ישראל בהדרגה לצד הסמכותני והלא נכון של ההסטוריה. קיים קשר ישיר והדוק בין מדיניות הפנים הסמכותנית וההרסנית שבה נקט נתניהו, לבין מדיניות החוץ שחתרה להידוק יחסים עם כמה מן הגרועים והאנטי-דמוקרטים שבמשטרים, ואף התגאתה בכך.

בעידן טראמפ שינתה ארה"ב עצמה את מדיניותה באופן קיצוני, ויתרה הלכה למעשה על התואר מנהיגת העולם החופשי, ויצרה כאוס במערכת הבינלאומית, שתאם את מדיניותו של נתניהו. אבל ארה"ב השליכה את טראמפ מתחת לגלגלי האוטובוס של ההסטוריה, וסובבה בחדות את ההגה בחזרה לערכים ולאינטרסים המסורתיים של הדמוקרטיה החזקה בעולם.

עכשיו, כשגם ישראל השכילה להשאיר את נתניהו על הספסלים האחוריים של הכנסת, חשוב ביותר ליישר קו עם בת-הברית האסטרטגית והדמוקרטית החשובה ביותר של ישראל. יישור הקו הזה חייב לכלול חזרה לקוד ההתנהגות המוסכם של "אין הפתעות", וחשוב לא פחות, גם לשותפות הערכים בין שתי הדמוקרטיות, האחת גדולה ומבוססת, והשנייה קטנה, צעירה ושברירית.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 749 מילים

למקרה שפיספסת

במעון בבלפור תישאר עובדת אחזקה אחת

פרסום ראשון עובדי מעון רה"מ שפוטרו נמצאים בתקופת הודעה מוקדמת וממשיכים לקבל שכר, אולם נציבות המדינה הודיעה להם כי הם משוחררים לביתם באופן מיידי ● עובדת אחת טרם פוטרה ותישאר במעון לפחות עד שמשפחת נתניהו תעזוב: "לא יתנו לביבי ושרה לעשות את הכול בעצמם" ● אלא שבפועל, במשרד רה"מ ובנציבות לא יודעים לומר אם העובדים המפוטרים אכן עזבו את המעון - ואין על כך פיקוח

עוד 889 מילים

בניגוד להבטחות, רא"מ ביקשה הקלות - ואז ניסתה להסתיר אותן

החברה ביקשה בשנה האחרונה מספר הקלות משמעותיות מהמשרד להגנת הסביבה ומוועדת התכנון בנוגע לדרישות שהוצבו בפניה לקיום תסקיר סביבה ● רא"מ מתעקשת כי לא ביקשה כל הקלה ומכנה את הטענות "עלילות שווא" ● מסמכים שהגיעו לידי זמן ישראל מוכיחים אחרת ● פרסום ראשון

עוד 996 מילים

מערכת הבריאות לא מספיק מודעת לצורכי להט"בים ואף מסכנת את חייהם

פרסום ראשון לסביות שלא הופנו לבדיקות פאפ לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם ● הומואים שלא מקבלים טיפול הולם ● טרנסג'נדרים שהותקפו מינית במוסדות רפואיים ● סקר בקרב הקהילה הגאה חושף את הטיפול הרפואי הלקוי שמקבלים להט"בים, את הבורות בקרב הרופאים - ועד כמה המצב בפריפריה גרוע משמעותית ● פרויקט להנגשת רפואת להט"ב במערכת הבריאות מנסה כעת לשנות את המצב

עוד 1,382 מילים

כמה דברי סיכום ופרידה מנתניהו

בנימין נתניהו, רציתי רק לומר לך כמה דברי פרידה וסיכום:

1

אני חושב ששכחת מה זה להיות יהודי. פשוט. יהודי שמוסר היהדות לנגד עיניו. לא תחמוד. לא תגנוב. לא תענה ברעך עד שקר. כמה דיברות כאלה. יהודי שלא מלבין פני חבריו ברבים. יהודי שפיקוח נפש אצלו קודם לכל ועוד ועוד.

אתה ידעת רק לנצל, להשפיל, לרמות, לגנוב לכאורה.

אני חושב ששכחת מה זה להיות יהודי. פשוט. יהודי שמוסר היהדות לנגד עיניו. לא תחמוד. לא תגנוב. לא תענה ברעך עד שקר. יהודי שלא מלבין פני חבריו ברבים. יהודי שפיקוח נפש אצלו קודם לכל

2

אני חושב שאתה משעמם אותנו. תמיד אותם טריקים שטיקים, נאומים שחוזרים על עצמם, סיסמאות שדופות, יחסי ציבור ושופרות שמדקלמים כמו רובוטים דפי מסרים. משעמם.

3

עמדת בראש ממשלה מסוכנת. ממשלת ימין וחרדים מסוכנת. מינית אנשים שכל יום שלהם בהנהגת המדינה ובניהול חיי אזרחיה היה יום מסוכן, והמחדלים הגיעו כמצופה.

מה חשבת? שליצמן יכול להיות שר בריאות? מדוע? איזו השכלה או ידע יש לו כדי לנהל את השירות החיוני ביותר לחיי אדם? וכשהגיעה המגיפה לא הזזת אותו עבור איש מקצוע.

את מירי רגב הצבת במקומות הכי פחות מתאימים לכישוריה. את גלנט שלחת דווקא למשרד החינוך. הרגיש מבין משרדי הממשלה והאחראי לחינוך מיליון וחצי ילדי ישראל. למה? את אמיר אוחנה מינית למשרדי המשפטים וביטחון פנים. יצאת מדעתך?

אתה עצמך אישרת מכירת צוללות מתקדמות למצרים וחמקנים לאמירויות. כלי נשק שמסכנים את ביטחון ישראל מידית. אתה עצמך שחררת אלף מחבלי חמאס וכל חודש העברת עשרות מיליוני דולרים לחמאס. אתה היית ראש ממשלה מסוכנת. מופקרת.

עמדת בראש ממשלה מסוכנת. ממשלת ימין וחרדים מסוכנת. מינית אנשים שכל יום שלהם בהנהגת המדינה ובניהול חיי אזרחיה היה יום מסוכן, והמחדלים הגיעו כמצופה

4

נתניהו, היית כלום, לא עשית כלום ולא השארת אחריך כלום. שום מורשת. שום מעשה שניתן להבין שיש בו דאגה לאזרחי ישראל. לא הורדת את יוקר המחיה, לא הבאת מאות מיליארדים ממרבצי הגז, לא השקעת כלום בבתי בתי חולים, לא שיפרת בכלום את חיי ניצולי השואה, הקשישים, פגועי הנפש.
השארת אחריך אדמה חרוכה וכלום. כלומניק.

5

קראת לעצמך ראש ממשלה חזק מהימין, אבל ויתרת וביטלת וברחת מכל החלטה של הימין. מהרחבת ההתישבות בשומרון, דרך ביטול הסיפוח, עבור באי פינוי חאן אל אחמאר, אל רפורמה בביהמ"ש העליון שמעולם לא התרחשה ועוד. העברת את חוק הלאום והכנסת אצבע לעין של ערביי ישראל ובהמשך דאגת להביא לכנסת את הימין הגזעני המטורף כדי להבעיר את האזור. אתה חלש. חלשלוש. עלה נידף ברוח.

6

אמרת שלא ניתן לאיראן להגיע לפצצת גרעין ודווקא במשמרת שלך האיראנים התקדמו למרחק שבועות מבניית פצצה. הגדילו את העשרת האורניום ומאחר וארה"ב בעידודך ביטלה את הסכם הגרעין , גם אין פיקוח משמעותי על התקדמות איראן לפצצה. אבל מה? את ההחלטה אם להפציץ השארת לבא אחריך. כי אתה הרי חזק מהימין. בעיקר חזק בנאומים ודיבורים.

7

נתניהו, אתה אנרכיסט. אין לך טיפת כבוד לחוק. אינך מציית לחוק. אתה פורע חוק, לכאורה, ותוקף את אנשי החוק. בתקופתך ביהמ"ש העליון הפך למטרה לניגוח, ביזוי והשפלות, משטרת ישראל פורקה, השב"כ נוצל לצרכי משפחתך והמוסד ליחסי הציבור שלך. העברת החלטות ביטחוניות על דעת עצמך בלבד בלי דיון בלי אישור הרמטכ"ל ושר הביטחון. אתה אנרכיסט.

נתניהו אתה אנרכיסט. אין לך טיפת כבוד לחוק. אינך מציית לחוק ואתה תוקף את אנשי החוק. בתקופתך ביהמ"ש העליון הפך למטרה לניגוח, ביזוי והשפלות, השב"כ נוצל לצרכי משפחתך והמוסד ליחסי הציבור שלך

8

התיקים שלך תפורים מחומר קשיח. לא מתכלה. למרות שטענת שנים שהתיקים מתפוררים אנחנו עדים יומיום במשפטך לעוצמת התיקים, ועמידותם.

9

תקשורת מגויסת? שנים טענת נגד התקשורת כי היא המגויסת נגדך. בפועל הקמת בסיסי מגויסים בכל כלי התקשורת כמעט. שופרות, לקקנים, ביביסטים בשכר, קשרי הון שלטון עיתון, לכאורה, שעל חלקם אתה עומד כיום לדין. צחוק הגורל. בכל מה שהאשמת אחרים מדומיינים, אתה עצמך מואשם בפועל בתיקים עמוסים בראיות ובכתבי אישום על שוחד מרמה והפרת אמונים.

10

פרוטקטור אופ יזראל? אתה? אתה מחריב המדינה. גורם ההסתה והפילוג הראשי. אתה מי שהכניס כהניסטים לכנסת, אתה מי שפגע יותר מכולם בביטחון ישראל. פירק את השותפות עם ארה"ב, גרם לקרע עם יהדות ארה"ב, הביא עלינו שוב ושוב מבצעים חסרי תכלית ותוחלת בעזה, בזבז מיליארדים על צוללות מיותרות בזמן שחיילי צה"ל נכנסו בנגמשים מיושנים לעזה, אתה מי שהוציא מיליארדים על הכנות לתקיפה שלא בוצעה באיראן ואתה מי שמכר את עתודות הגז של נכדינו לטייקונים זרים.

אתה לא מגן ישראל, אתה מחריב ישראל, ולמזלנו לא הצלחת לשטוף את מוחו של הרוב בעם הזה. כך נוצרה ההזדמנות להדיח אותך ולהחליף אותך באנשים שפויים.

פרוטקטור אופ יזראל? אתה גורם הפילוג. זה שהכניס כהניסטים לכנסת. זה שפגע יותר מכולם בביטחון ישראל, פירק את השותפות עם ארה"ב, גרם לקרע עם יהדות ארה"ב, הביא עלינו מבצעים חסרי תוחלת בעזה

11

עסקת המאה, הונאת המאה, אפשר לומר שהייתי בעצמך הונאת המאה. כישלון המאה. כולך פקה פקה.

לך ואל תחזור.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 721 מילים ו-4 תגובות

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לפיד: "אביתר יפונה. הוא לא חוקי. זה בכלל לא שאלה של ימין ושמאל"

עד היום שמר שר החוץ על שתיקה בנושא המאחז הלא-חוקי, שהוקם ליד צומת תפוח לפני כחודש וחצי ● אתמול הבהיר לזמן ישראל בנחרצות כי המאחז יפונה ● בינתיים, היישוב צמח לממדים שרק מסבכים את המצב, עם עשרות מבנים ו-50 משפחות שכבר גרות במקום ● פינוי בכוח עלול ליצור משבר, ראשון מסוגו, ביחסי בנט ולפיד ● שניהם ירצו להימנע מזה ● בציונות הדתית בונים על זה ● פרשנות

עוד 578 מילים ו-1 תגובות

הוסטל של אלו"ט להורי דיירים: קחו אותם הביתה

הבקשה החריגה של ההוסטל לבוגרים עם אוטיזם נובעת ממחסור חמור במתנדבים, ועובדים שלא ממהרים לחזור מהחל"ת ● ההוסטל מפר לכאורה את ההסכם עם בני המשפחה, שכן הוא אמור לפעול כל השנה ● הורה לבן 32: "ביקשו שאקח אותו הביתה במשך השבוע וזה לא אפשרי. זו שערורייה" ● אלו"ט בתגובה: "תמיד קשה לגייס אנשי צוות ועכשיו אפילו יותר. פועלים לפתור את המצוקה בבית הספציפי"

עוד 585 מילים

הנוסעים עדיין לא נוהרים לרכבות כמו פעם

בימי השיא של טרום הקורונה, כ-270 אלף נוסעים מילאו את הרכבות בימי ראשון ● בשבוע שעבר, אחרי התאוששות עקבית במספר הנוסעים, התפוסה הגיעה ל-177 אלף ● לאן נעלמו כ-100 אלף? ● אפשרות מדאיגה במיוחד: בשנת הקורונה הם קנו אוטו ויושבים עכשיו בפקקים ● להחזיר אותם לרכבות הוא האתגר הגדול של מרב מיכאלי

עוד 791 מילים

האטרקציה התיירותית הלוהטת במפרץ הפרסי סובלת בימים אלה מהתפרצות קורונה קשה ● זה קורה דווקא אחרי שיותר מ-70% מאוכלוסיית איחוד האמירויות חוסנה מפני הנגיף ● גם בבריטניה ובאיי סיישל המחוסנות אירעו התפרצויות ● אבל מספר החולים הקשים והמתים נותר נמוך, והמומחים אינם מודאגים. בינתיים

עוד 1,166 מילים

34 תפקידים בכירים במינויים אישיים ממתינים לאיוש בלשכת ראש הממשלה ● אבל הכיסאות והפאנלים כבר הוחלפו, ואתמול נפגשה הממשלה החדשה לישיבת עבודה ראשונה ● שבוע אחרי השבעתה, ממשלת בנט-לפיד החלה לעבוד, ובעלי התפקידים בלשכות מסתגלים למציאות חדשה - כולל מצוקת חנייה

עוד 891 מילים ו-1 תגובות

דיווח: המפכ"ל לשעבר אלשיך ייעץ למובילי המחאה נגד נתניהו

משרד הבריאות ממליץ לבני נוער בגילאים 15-12 להתחסן נגד קורונה ● הורוביץ: קנסות גבוהים יוטלו על מי שיטוסו למדינות אסורות ● נתניהו: מדיניות האין הפתעות, שעליה סיכם לפיד עם מקבילו האמריקאי, מונעת מישראל לתקוף באיראן ומסכנת את הביטחון ● לפיד: "ההרס והנזק שמצאנו במשרדי הממשלה - בלתי נתפסים" ● דיווחים: הליכוד החליט להתנגד לחוק איחוד משפחות

עוד 53 עדכונים

אז מה למדנו מהעשור החולף? ● שהגירעון התקציבי יוצא בערך כפול מהתחזית ● שפיקוח הכנסת על פעילות הממשלה נחלש ● ושבפועל, התקציב הפך לפלסטלינה בידי הממשלה ● אם ממשלת בנט-לפיד מבקשת באמת לחולל שינוי בעקרונות השלטוניים בישראל, עליה לבחור, כאקט אסטרטגי, להעביר את תקציב המדינה כל שנה ● פרשנות

עוד 1,154 מילים

המשחק הכפול של הנגיד

נגיד בנק ישראל אמיר ירון ממליץ בתקשורת על הגדלת היצע הדירות כפתרון לביקוש הרב ומתעקש שזה מה שיביא להתמתנות המחירים ● אבל בפועל, הוא עצמו קיבל החלטות שנועדו לגרום למצב ההפוך ● פרשנות

עוד 720 מילים ו-1 תגובות

תחקיר מסיבות רועשות, תאורה חזקה - ובקרוב מתחם הופעות ענק

רט"ג הכריזה על מכתש רמון כשמורת אור כוכבים ● אלא שבלב המכתש מקיימים לאחרונה אירועים והופעות ● מטיילים מתלוננים על תאורה חזקה ורעש שמגיע למרחקים ● ראש המועצה אישר הקלות ליזמים ומקדם בשטח הסמוך הקמה של אמפי הופעות ● ברט"ג חתמו על התוכנית בלי תסקיר סביבתי, והתושבים חוששים שמדובר באסון סביבתי

עוד 2,716 מילים ו-2 תגובות

אדלשטיין: נתניהו עשה כל טעות אפשרית, אנצח אותו בפריימריז

הממשלה בוחנת את האפשרות לקנוס הורים לילדים מפרי בידוד ● במשרד הבריאות שוקלים להחזיר את חובת המסכות בחללים סגורים ● אלקין אחראי למצוא פתרון למתנגדי חוק האזרחות ● הציונות הדתית פתחה לשכה במאחז אביתר ● ליברמן ואלקין שוקלים תוכנית המשך ל"מחיר למשתכן" ● עובדים במשרד רה"מ מאששים: "הייתה גריסה משמעותית" של מסמכים

עוד 63 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה