כמה פעמים צחקת בשנה האחרונה? היית אומרת שמספיק? השאלה הזו טלטלה אותי מיד. לכל אחד ואחת יש שאלה שונה שמחכה שם "בסיבוב השנתי".
שותפתי סיפרה לי שהיא חושבת שיום כיפור זה קצת כמו טסט לאוטו. אתם יודעים – הטסט השנתי בו צריך לקחת את האוטו למוסך; לבדוק שהכל עובד, לטפל במה שדחינו לרגע האחרון, ואולי הזדמנות גם לנקות אותו מכל הלכלוך והדברים המיותרים שהשארנו בו לאורך השנה.
שותפתי סיפרה לי שהיא חושבת שיום כיפור זה קצת כמו טסט לאוטו. הטסט השנתי בו צריך לקחת את האוטו למוסך לבדוק שהכל עובד, לטפל במה שדחינו לרגע האחרון, ואולי לנקות מהלכלוך שהשארנו בו כל השנה
זה די פשוט כשמדובר באוטו שלנו, שהרי מישהו אחר עושה את כל התיקונים. אבל מה אם היה מדובר בטסט לעצמנו? מה הדברים שהיינו בודקים? וליתר דיוק – מה היינו שואלים?
רוב חגי ישראל הם חגים היסטוריים; אנחנו חוגגים מאורע שקרה לעם ישראל. במידה מסוימת אנחנו חוגגים את העבר, או לפחות את הזיכרון שלו. חגי תשרי, ובהם ראש השנה ויום כיפור, אינם מציינים מאורע היסטורי שקרה, אלא מביטים אל העתיד. ומכאן שהחגים האלה הם חגים אופטימיים – משום שהם מביטים אל שנה חדשה בפתח, אל הזדמנות חדשה, ומה יפה יותר מלחגוג את העתיד? אולם, כדי לחגוג את העתיד – חייבים ראשית להתבונן על ההווה.
ראש השנה ויום כיפור מכוונים אותנו לתהליך של תשובה. כמעט אין מקור יהודי שלא כתב על תהליך התשובה. אך חשוב לזכור שכדי להגיע לתשובה – צריכה קודם להישאל השאלה. התשובה היא חשובה מאוד, אך החיפוש אחריה במידה רבה מבקש את המוגמר, את התיקון, את השיבה לדרך מסוימת.
התרבות שלנו מכוונת אותנו להפקת תוצרים, עמידה בלוחות זמנים, הצבת מטרות ויעדים. רובנו יצורים מעשיים ורובנו צרכנים של התרבות שמכוונת אותנו, ולכן מחפשים כל העת תשובה. אך מה אם היינו מניחים לרגע לתהליך התשובה ומקדימים לכך שאלה? מה אם היינו כותבים את הספר "הלכות שאלה" או "אורות השאלה"? אני כבר מדמיינת את הפרקים השונים: ראשית – מה התהליך שאדם צריך לעבור על מנת למצוא את השאלה הטובה? אני מציעה להתחיל לחפש דווקא במקום "הלא רלוונטי".
חגי תשרי אינם מציינים מאורע היסטורי שקרה, אלא מביטים אל העתיד. ומכאן שהחגים האלה הם חגים אופטימיים – המביטים אל שנה חדשה בפתח, אל הזדמנות חדשה, ומה יפה יותר מלחגוג את העתיד?
כמורה לתלמוד, פעמים רבות אני שומעת מהתלמידים את המשפט "אבל זה לא רלוונטי לי – למה אני צריכה ללמוד סוגיות מהגמרא שאינן נוגעות לחיים שלי"? רידוד השיח החינוכי והכללי למה שרלוונטי לי מיידית בלבד תואם את החיפוש אחרי התשובה – אחרי המוגמר, השייך, הברור – הרלוונטי.
הרב שטיינזלץ כתב שאת ההמצאות הגדולות מוצאים דווקא כשמחפשים תופעה או רעיון שהם לא בעלי רלוונטיות לחיינו – שאינם בשטח הברור. חתן פרס הנובל לכימיה איזידור רבי תיאר שמה שהפך אותו לחוקר-מדען הייתה השאלה של אמו כשחזר מבית ספר. היא לא שאלה איך היה, אלא האם הוא שאל היום שאלה טובה.
המקורות היהודים נותנים לנו תשובות, אבל הדרך היא שאילת השאלות.
"מהי טעמא", או: מהו הטעם לדברים? זוהי אחת השאלות הנפוצות בתלמוד, ואנחנו ממשיכים ללמוד אותו ולשאול דרכו מאות שנים, אפילו כשהרבה דיונים מתוכו כבר אינם "רלוונטיים". היכולת לעורר סקרנות ורצון לידע דווקא במקום שלכאורה רחוק ולא מעשי הוא זה שמעורר אותנו לעצם החוויה של השאלה כשלעצמה.
אם כן, מהי השאלה שלא שאלת את עצמך השנה?
פעמים רבות אני שומעת מתלמידיי: "למה אני צריכה ללמוד סוגיות מהגמרא שאינן נוגעות לחיי"? רידוד השיח למה שרלוונטי לי מיידית בלבד, תואם את החיפוש אחרי התשובה – אחרי המוגמר, השייך, הברור, הרלוונטי
חגי תשרי הם הזדמנות נהדרת להתעוררות דרך שאלות, ואולי יותר מכל – לשאלות לא "רלוונטיות" , כי בתוך המילה "שאלה" צפונה ה"משאלה"; אותו רעיון חדש שמעורר לחלום רחוק, לכאורה לא רלוונטי, לא ברור או חתום – לשאול ולהשיל מאיתנו את התשובות הברורות, ולצחוק.
שנה טובה.
הרבה מיכל רטנר קן תור מהמועצה האזורית מגידו, מובילת עמותת 'מגיד הרוח' - התחדשות יהודית במרחב מגידו, מורה לתלמוד במכינת תלם בשלוחות יפו וחולון, בוגרת תואר שני בלימודי יהדות ומגדר במכון שכטר. קרדיט צילום: זיו ברק
זה לא פשוט להיות מיעוט. במיוחד מיעוט לאומי במדינה שנמצאת במלחמה עם העם שלך. למשל מי שנקראים "אזרחי ישראל הערבים". מצד אחד יש שאלה של זהות. האם הם "יותר ישראלים" או "יותר ערבים"? והאם השיוך הכללי ל"ערבים" הוא נכון בכלל, או שהם בעצם פלסטינים? מצד שני יש את שאלת הנאמנות. כשזה מגיע לכדי התנגשות, וזה מגיע, הם יותר נאמנים למדינה שהם חיים בה או לעם שהם שייכים אליו? אלה שאלות ששואלים עליהם, וגם שהם שואלים בעצמם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה מקיים סקר שנתי שנקרא "מדד הדמוקרטיה הישראלית", שמסתכל בין היתר גם על סוגיות טעונות כמו אלה. הסקר הזה מתבצע בחודש יוני בכל שנה. אחת השאלות הבסיסיות ביותר היא השאלה "באיזו מידה אתה מרגיש את עצמך חלק ממדינת ישראל ובעיותיה?". השאלה נשאלת את כל משתתפי בסקר, יהודים וערבים, אבל ניתוח התשובות כולל גם פילוח לפי מגזר.
דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.
תחת הכותרת סוחטת הרגשות: "בנק הפועלים הורה לבטל סליקת תרומות להנצחת לוחם" – פורסמה השבוע כתבה (Ynet, 24/03/2024) המתארת תביעה נגד מסכת התעללות לכאורה של הבנק ושל חברת סליקה – בעמותה, המנהלת קמפיין תרומות להנצחת זכרו של לוחם שנהרג בצפון הרצועה.
התביעה קובלת על התערבות הממשל האמריקאי בפרויקט הנצחה תמים לכאורה, שמקושש תרומות למפעל חייו של הנופל. למעשה, מדובר בטענות מניפולטיביות, המצניעות את העובדה ש"מפעל החיים" המדובר הוא מאחז בלתי חוקי, שספג סנקציות אמריקאיות בשל אלימות כלפי פלסטינים. המוסדות הפיננסיים הישראליים נענים לדרישת הממשל בסירובם להעביר דרכם תרומות, שבפועל עוקפות את אותן סנקציות.
ארנון הראל הוא פעיל חברתי, קהילתי ופוליטי. גמלאי מחינוך והוראה בתיכון. לימודי תואר שני למשפטים, למערכות מידע; לימודי תואר ראשון לגיאוגרפיה ומדע המדינה, לימודי ארץ ישראל. 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות, 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה.
בשם אלוהים הרחמן והרחום
לאחרונה נתקלתי בדבריו של הרב שלמה אבינר, הקושרים את כל המוסלמים ואת כל הערבים לחמאס. מכאן נבע הצורך להעמיד דברים על דיוקם ולשפוך אור על הנקודות שעלו מדבריו.
שיח' מוחמד שריף עודה הוא ראש העדה האחמדית בישראל, מחמד פועל רבות על מנת לשמור על מרקם החיים בין האוכלוסיות בארץ ומרבה לארח כנסים לכלל אנשי הדת והתושבים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
1. יש יותר מדי מסלפים ומאחזי עיניים בכדור הארץ.
2. מבין היותר מתעתעים – הדתיים למיניהם ולדתותיהם (כל הדתות, ללא יוצא מהכלל).
3. כל דת, אילו רק היה מתאפשר לה, הייתה מוחקת מעל פני האדמה את שאר הדתות, לכן אף דת אינה טובה יותר מאחרת, וכולן מיותרות ושליליות לחלוטין.
4. אני בעד להפסיק את כל הדתות, כיום אין בהן יותר מאשר אחיזת עיניים ותו לא.
איני בקיא די כדי להציג פסוקים קיימים בקוראן המנוגדים תכלית הניגוד לאלו שמצטט השיח'. ככל הידוע לי, הקוראן אינו מקור הסמכות היחיד או, אפילו, העקרי ממנו שואבים מוסלמים את הרצוי להתנהג לפיו. , "סירת אלנבי" שהיא סיפור חייו של הנביא מחמד והחדית' הם מקורות סמכות "שימושיים" יותר, והתנהלות נביא האסלאם הייתה אלימה ומניפולטיבית.
מעבר לכל הנ"ל מוסלמים כיהודים בוחרים באסלאם וביהדות הרצויה להם.
כמו שמתחת למע' ההפעלה החלונאיות של מיקרוסופט ניתן למצוא תשתית של Dos
כך מתחת למעטה הדקיק של המונותיאזים רוחשת ג'אהיליה: יהודית, נוצרית ומוסלמית. מתברר שכמה פסוקים בכתבי הקודש אין בהם די בכדי למגר את העובדה שהומו סאפיינס הוא החיה הרצחנית ביותר בחלד. דאעש, חמאס וחיזבאללה הם בראש וראשונה ארגוני פשע שמציעים לאנושות אפיקים לתיעול הברוטאליות הטבעית, ולא בכדי ההתקפה הרצחנית, כמו גם עריפות הראש ומעשי האונס משלהבים את העולם כולו.
אני מאמין לשיח' בכוונותיו הטובות, אבל העובדות מסביב סותרות את הצהרותיו. תכביר אינה קריאה לאהבת אדם, תשאלו את היזידים והישראלים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני רוצה לדעת מי בא עם הרעיון המתועב של "מכסות" גיוס. הגיוס הוא חובה פרסונלית של האזרח, לא של אירגונים. או שיש או שאין הצדקה לגיוס של האזרח – מה פתאום להעביר את הסלקציה לישיבות או גופים סקטוריאליים אחרים שיחליטו על פי שיקוליהם את מי לשלוח לגיוס? האזרחים אינם ליטרת בשר שרב כלשהו יחליט האם ישלח אל הצבא. מכסות גיוס מנרמלות את היחס של מנהיגי הציבור החרדי אל הציבור שלהם כצאן חסר בינה שיעשה מה שיגידו לו – את זה בדיוק יש לפרק ולהפוך את הציבור החרדי מעדר לאנשים.
רוצים מכסות? בבקשה. 400 עילויים בתורה שיקבלו מעמד מקביל לספורטאי מצטיין. כל אחד יכול להגיש מועמדות, הרבנים יכולים להגיש המלצות, ומערכת הביטחון תאשר פרטנית את האנשים.
כל השאר – מלש"בים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם