אפשר להמשיך להעמיד פנים, להקים ועדות ולקיים דיונים סוערים בכנסת. אולי לאיים בבג"צים ולשחק במספרים של מכסות או ללטף עם הצעה של שירות אזרחי. כל עוד מדינת ישראל ממשיכה לאפשר למערכת החינוך החרדית לפעול ללא כל פיקוח, בלי לימודי ליבה, בלי אחריות ממלכתית, ולקיים מציאות מקבילה לחזון הציוני – המאבק על גיוס חרדים לא יסתיים.
מדינה שמאפשרת לחלק מאזרחיה להתחנך בערכים שאינם משיקים לערכי הכלל, לא יכולה באמת לצפות מאותם האזרחים להתייצב בשעות משבר לאומיות.
נתנאל הרש הוא דובר ארגון "עתים" ופעיל חברתי הפועל למען מדינה יהודית ודמוקרטית. ירושלמי מלידה, דתלש בוגר הימלפרב. נשוי ואבא ליוני. מאמין באדם וביכולת שלנו לתקן ולהתגבר על הקיטוב
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהכל נכון, אבל איוולת של מעל 70 שנה לא תתוקן ביום, או בחוק – זה תהליך ארוך, ויש כאן בעיית הביצה והתרנגולת. כדי שהורים יסכימו לשינוי בחינוך ילדיהם, ההורים צריכים להשתנות, ואת ההורים משנים ע"י חינוך.
הדרך לשבור את המעגל היא חיכוך של הציבור החרדי בחברה הכלל ישראלית – פריצת הגטו. הגיוס הוא צעד אחד, הצבא תמיד היה כור ההיתוך של החברה הישראלית בו אדם פוגש מגזרים שונים שלא היה פוגש אחרת – דתיים, חילונים, דרוזים, בדווים, קיבוצניקים, עירוניים, עיירות פיתוח. לא מדובר בלהפוך אותם לחילונים – רק ללמד אותם לחיות לצד חילונים, סרוגים, וכו. גם אני פגשתי בפעם הראשונה את הטמטום של כלים נפרדים לבשר וחלב, וכל מיני איסורים בשבת – הסתדרתי, זה לא פגע בחילוניות שלי ולא הפך אותי לעובד אליל.
הצעד השני הוא סיום חיי הבטלה ומעבר לחיים יצרניים בחברה קפיטליסטית. כאשר יעבדו עבור משכורות, כישורי חיים וחינוך טכנולוגי יוכרו בחשיבותם לכנסה טובה והורים ירצו בו עבור ילדיהם. גם זה לא דורש מהם להפוך לחילונים – חרדים בחו"ל מסתדרים עם זה יופי.
מסכים עם הכותב בהכל, חוץ מזה שהעניין מתחיל בכיתה ד'. זה מתחיל הרבה לפני. הרי החינוך האמיתי מגיע מהמשפחה.
ויש להוסיף גם את האוכלוסיה הערבית ובעיקר הבדואית למשוואה. אומנם החינוך שם נתון לפיקוח (עד כמה הוא אפקטיבי אני לא בטוח) אבל כנראה הנושא של מדינה וחוק מסתבר שלא מוטמעים שם כמו שצריך, ולהלן התוצאות.
שירות צבאי ושירות לאומי לאוכלוסיות אלה, בחוק, כנראה ישפר מאוד את המצב.
הכוחות האנטי דמוקרטיים בקרב האוכלוסיה היהודית, בשילוב עם האוכלוסייה הערבית והבדואית כבר מהווים (או כמעט מהווים) את הרוב במדינתנו החבוטה. וכאן הסכנה.