ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לכנס הערב דיון ביטחוני של הקבינט בלשכתו בירושלים, על רקע דיווחים שלפיהם ארה"ב וישראל נערכות לחדש את המלחמה עם איראן. הוא אמור גם לשוחח הערב עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

הדיונים מתקיימים לאחר שכטב"ם פגע בתחנת כוח גרעינית באיחוד האמירויות, שספגה, לצד ישראל, את הפגיעות הקשות ביותר מאיראן במהלך המלחמה.

"עינינו פקוחות לגבי איראן", אמר נתניהו במהלך ישיבת הממשלה השבועית. בהתייחסו לטראמפ, הוסיף: "אני בוודאי אשמע רשמים מהנסיעה שלו לסין, אולי גם דברים אחרים. בוודאי שיש אפשרויות רבות, ואנחנו ערוכים לכל תרחיש".

ביום ראשון, לאחר שטראמפ חזר מסין, הוא שיתף גרפיקה שנוצרה בבינה מלאכותית ובה הוא ואדמירל בצי האמריקאי מול מים סוערים וכמה ספינות, בהן אחת הנושאת את דגל איראן. בכיתוב נכתב: "זה היה השקט שלפני הסערה".

בשבוע שעבר דווח כי ישראל וארה"ב מקיימות הכנות אינטנסיביות לחידוש התקיפות באיראן, ייתכן שכבר השבוע.

בנימין נתניהו בישיבת הממשלה, 17 במאי 2026 (צילום: צילום מסך, לע"מ)

משרד ההגנה של איחוד האמירויות הודיע  כי המדינה יירטה היום שלושה כטב"מים שנכנסו לשטחה מגבולה המערבי, וכי היא חוקרת את מקור המתקפות.

שניים מהכטב"מים יורטו בהצלחה, בעוד השלישי "פגע בגנרטור חשמלי מחוץ למתחם הפנימי של תחנת הכוח הגרעינית בראכה באזור א-דפרה", נמסר בהצהרה.

"החקירות נמשכות כדי לקבוע את מקור המתקפות", הוסיף המשרד, ואמר כי "פרטים נוספים יפורסמו עם השלמת החקירות".

הממשלה אישרה פה אחד הצעה לתמרץ כלכלית מדינות להעביר את שגרירויותיהן לירושלים, כך הודיעה לשכת שר החוץ גדעון סער.

התוכנית, שהוצעה על ידי סער ושר ירושלים ומורשת יריב לוין, נועדה "לעודד מדינות ברחבי העולם להכיר בירושלים כבירת ישראל ולממש את ההכרה הזו באמצעות העברת שגרירויות זרות לירושלים".

לפי ההצעה, תקציבים משני המשרדים יושקעו בחבילת תמריצים, שתספק "עידוד וסיוע… באמצעות השתתפות במימון הוצאות הקשורות להקמה או להעברה של שגרירויות לירושלים, וכן פתרונות דיור ופתרונות תכנון לפי הצורך", לפי לשכת סער.

ההצעה משקפת "מאמצים דיפלומטיים" של סער להעביר ולפתוח שגרירויות בירושלים, נמסר בהצהרה.

כיום, לשבע מדינות יש שגרירויות בירושלים, ארה"ב, גואטמלה, הונדורס, קוסובו, פפואה גינאה החדשה, פרגוואי ופיג'י. בדצמבר, אקוודור פתחה בירושלים משרד חדשנות בעל מעמד דיפלומטי.

ישראל רואה בירושלים את בירתה, כולל מזרח ירושלים, שסיפחה ב-1980. רוב הקהילה הבינלאומית אומרת כי גבולותיה הסופיים של העיר צריכים להיקבע במשא ומתן עם הפלסטינים, ולכן מדינות רבות מחזיקות את שגרירויותיהן באזור המטרופולין של תל אביב, בעודן מחזיקות קונסוליות בירושלים.

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הכחיש כ"לא מדויק" דיווח בעיתון "הארץ", שלפיו לשכת התובע הראשי שלו הוציאה צווי מעצר נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', וכן נגד שלושה בכירים ישראלים נוספים.

לפי הדיווח, שציטט מקור דיפלומטי, אחד הצווים הנוספים היה נגד פוליטיקאי ושניים אחרים היו נגד בכירים צבאיים. שמות האנשים הספציפיים לא פורסמו.

העיתון דיווח תחילה כי הצווים כבר הוצאו, ולאחר מכן שינה את הסיפור וכתב כי הם התבקשו על ידי לשכת התובע הראשי, אך ממתינים לאישור השופטים.

דוברת בית הדין הפלילי הבינלאומי, אוריאן מאייה, אמרה בהודעה לעיתונאים כי הדיווח אינו מדויק, וכי בית הדין "מכחיש את הוצאתם של צווי מעצר חדשים בעקבות המצב במדינה פלסטינית". עם זאת, ההודעה לא הכחישה את בקשת הצווים החדשים.

בעבר, בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא לעיתים קרובות את צווי המעצר שלו בחשאי ורק לאחר מכן פרסם אותם, כך שגם אם צו כזה יאושר, הדבר לא בהכרח יוכרז.

משרד החוץ ופרקליטות המדינה לא השיבו מיד לבקשות תגובה על הדיווח.

דגל בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג (צילום: Nicolas TUCAT / AFP)

צווי מעצר הוצאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בנובמבר 2024, לאחר שהתובע הראשי דאז של בית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים קאן, הגיש בקשה פומבית לצווים במאי 2024.

קאן טען אז כי שני המנהיגים אחראים לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך המלחמה בעזה. 

בית הדין הוציא בתחילה גם צווים נגד כמה בכירים בחמאס, אך ביטל אותם לאחר שחוסלו בידי ישראל במהלך המלחמה. הדיווח ב"הארץ" לא הזכיר צווים נוספים נגד מנהיגים מארגון הטרור, שנותר המשטר בפועל בכמחצית מהרצועה.

בשנה שעברה דיווח "וול סטריט ג'ורנל" כי קאן הכין צווי מעצר נגד בן גביר וסמוטריץ' לפני שיצא לחופשה על רקע טענות להתנהגות מינית בלתי הולמת. הוא לא הוחלף.

לפי הדיווח, התובע ביקש לעצור את השרים בשל חלקם בהרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית. 

עמדת ירושלים היא שחוות הדעת אינה לגיטימית, מאחר שהחלטות רבות של האו"ם, וכן הסכמים דו-צדדיים ישראליים-פלסטיניים, קבעו כי המסגרת הנכונה לפתרון הסכסוך צריכה להיות פוליטית ולא משפטית.

ישראל דוחה גם את הטענה שאמנת ז'נבה חלה על הגדה המערבית, במידה רבה על בסיס העובדה שהשטח, שאותו כבשה ישראל מירדן במלחמת ששת הימים ב-1967 אך מעולם לא סיפחה, מעולם לא היה מדינה ריבונית.

התובע הראשי של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, כרים קאן, מופיע בפני מועצת הביטחון של האו"ם בניו יורק, 27 בינואר 2025 (צילום: Michael M. Santiago/Getty Images/AFP)

ישראל מתעקשת כי היא פועלת בהתאם לדין הבינלאומי, הן ביחס למדיניותה בגדה המערבית והן ביחס לניהול מלחמותיה.

היא מציינת כי בעת לחימה היא נוקטת צעדים כדי להימנע מפגיעה באזרחים, ובהם פרסום אזהרות פינוי לפני תקיפת מטרות, שימוש בחימוש מדויק לתקיפתן, והקלה על זרימת הסיוע ההומניטרי.

ישראל דוחה גם את סמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבינלאומי היושב בהאג לעצור או להעמיד לדין את מנהיגיה, מאחר שמעולם לא הצטרפה לאמנות הבינלאומיות שיצרו אותו, וטוענת כי חברותה של הרשות הפלסטינית אינה מקנה לבית הדין סמכות שיפוט גם כן, בשל הוראות מפורשות בהסכמי אוסלו.

לבית הדין הפלילי הבינלאומי אין אמצעי אכיפה והוא מסתמך על שיתוף פעולה של מדינות החברות בו כדי לממש את צווי המעצר שלו.

בלגיה, בליז, בוליביה, דנמרק, פינלנד, אירלנד, איטליה, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, נמיביה, הולנד, ניו זילנד, נורווגיה, פורטוגל, סלובניה, דרום אפריקה, ספרד ושווייץ אמרו כולן במפורש כי יכבדו את צווי המעצר אם נתניהו ייסע למדינותיהן.

אחרות, בהן ארגנטינה, צ'כיה, רומניה ופולין, אמרו כי לא יעצרו את נתניהו. גם הונגריה אמרה כי לא תעצור את נתניהו, ואף אירחה אותו, למרות הצו, בתקופת ממשלו של ראש הממשלה לשעבר שלה, ויקטור אורבן.

ארה"ב, שאינה חברה באמנת רומא, תמכה בישראל, ואף הרחיקה לכת והטילה סנקציות על בכירי בית הדין הפלילי הבינלאומי המעורבים בתיקים נגד נתניהו וגלנט.

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, אפריל 2024 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)

כוחות צה"ל חיסלו אתמול את בהאא' בארוד, מפקד במטה המבצעים של ארגון הטרור חמאס בעזה.

בהודעה נמסר כי לאורך המלחמה, ובתקופה האחרונה בפרט, בארוד פעל לתכנון וקידום מתווי טרור רבים נגד כוחות צה"ל הפועלים ברצועת עזה ונגד אזרחי ישראל בטווח הזמן המיידי.

עוד נמסר כי בארוד היווה איום מיידי על כוחות צה"ל וחוסל בתקיפה מדויקת מהאוויר.

לפי צה"ל, טרם התקיפה ננקטו צעדים כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים, לרבות שימוש בחימוש מדויק ותצפיות מהאוויר.