דוקטור בפניה לאחות ראשית: "אוקיי, אני מבין את הקושי, אבל יש לנו נוהל ולכן עלינו לנתק ממכונת ההנשמה את ישראל; זה קשה, אבל הוא על כסא גלגלים וע"פ מדד התפקוד יש 2 חולים שעדיפים עליו".
אחות ראשית בתגובה: "דוקטור, ישראל לא מרותק לכסא גלגלים, הוא סתם יושב עליו כי אין לו מיטה במסדרון, הנה הוא הולך".
השיחה הזו נשמעת סוריאליסטית למדי, נכון? אבל לצערנו היא קרובה מתמיד להיות מציאותית.
ועדה מייעצת 'בלתי תלויה' הגישה למשרד הבריאות את מסמך ההמלצות שחיברה, המפרט את תיעדוף החולים הקשים, במקרה בו נגיע לשעת חירום חס וחלילה, ורופאים יצטרכו – שלא לומר יחויבו, לתעדף את מי לחבר למכונת הנשמה.
אז קודם כל בואו ננקה את השולחן ונגיד זאת בצורה ברורה:
נכון שיהיה נוהל כזה. חובה שיהיה נוהל כזה!
מה שלא נכון הוא, זה שסדר העדיפות ייקבע בין היתר משום שאדם כזה או אחר מרותק לכסא גלגלים או למיטה.
כן, שמעתם, או יותר קראתם, נכון: חלק מהפרמטרים – ע"פ מסמך ההמלצות – קובעים כי אדם המרותק לכסא או מיטה יהיה בעדיפות שלישית מתוך ארבע; נכון, ללא קשר למצבו הנשימתי.
כן, שמעתם, או יותר קראתם, נכון: חלק מהפרמטרים – ע"פ מסמך ההמלצות – קובעים כי אדם המרותק לכסא או מיטה יהיה בעדיפות שלישית מתוך ארבע; נכון, ללא קשר למצבו הנשימתי
"אתם חייבים להילחם על זה" זעקה הסביבה הקרובה אלינו.
"תכתבו למשרד הבריאות" המליצו לנו רבים וטובים.
אז כתבנו. מעל 7,000 מיילים נשלחו אל משרד ראש הממשלה, שר הבריאות הנוכחי ואל קודמו בתפקיד. נלחמנו! הוקמה קואליציה המונה מעל 40 ארגוני זכויות אנשים עם מוגבלות שהתאגדו לכדי כוח אחד, נפגשנו עם בעלי תפקידים ועד הגעה אל חלק מכותבי המסמך!
אך לצערנו המסמך הוגש, תפקידה של הועדה הסתיים, ועתה נותר להמתין ולראות האם משרד הבריאות יאמץ המלצות אלו.
מה עכשיו? עכשיו נשאר לכם לקוות שאתם, או מי מקרוביכם, לא ירותק לכסא או מיטה – גם אם לא לצמיתות, כי זה עלול זה להיות בדיוק ברגע שבו הרופא האחראי ייאלץ להחליט את מי להנשים: את חולה הלב-ריאה שתפקוד נשימתו נמוך ממילא אך עומד הוא, או של זוגתו, בעלת הריאות של שחיין אולימפי, אך מרותקת לכסא גלגלים.
נעם כהן, 36, מתגורר בראשון לציון, עובד במכללה למינהל, פעיל חברתי למען זכויות צעירים עם מוגבלות במסגרת תנועת לינק20 ביוזמת קרן משפחת רודרמן ומסגרות נוספות, מעריץ מושבע של הופעות חיות, מכור למוזיקה (לעולם לא תתפסו אותו ללא אוזניות) ולא יכול בלי קפה של בוקר במרפסת לפני תחילת כל יום עבודה.
שלל צילומי היח"צ של הזוג בנימין ושרה נתניהו מוושינגטון מציגים עובדה ברורה: בראשות ממשלת ישראל עומדים שניים. לא אחד. אחד נבחר ואחת נדחפת, כופה, משתלטת ושולטת בבעלה ראש הממשלה.
אי אפשר להכחיש את התמונות. הגברת שרה נתניהו יצאה ראשונה מהמטוס ללחוץ ידיים לצוות השגרירות, לפניו, עד שהעירו לה והיא פינתה לו את הכבוד. היא פרסמה ראשונה תצלומים מהמטוס ודיווחה שהיא ("אני רעיית ראש הממשלה" בניסוח שלה) משוחחת עם אימהות החטופות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תושבי שדרות תקועים בלי רכבת עד לניצחון המוחלט
התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.
למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם