בג"ץ רק רצה לחזור הביתה בשלום

הדיון המורחב בבג"ץ, צילום מסך מ"כאן"
הדיון המורחב בבג"ץ, צילום מסך מ"כאן"

לפני כשבוע ניתן פסק דין בעתירות לבג"ץ כנגד הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים וכנגד חוקיות ההסכם שנחתם בין נתניהו לבין גנץ. העתירות נדחו בשני העניינים, ועל אף שטרם פורסמו מלוא הנימוקים לדחיית העתירות, דבר אחד ברור – העתירות נדחו פה אחד.

בטרם אדרש לעתירה עצמה אציין כי ככלל פסיקות בג"ץ אינן נדונות כעניין שבשגרה בהרכב מורחב של שופטים ודי בשלושה שופטים לקבוע הלכה, אלא שבמקרים מסויימים קיימות הצדקות לקיום דיון בהרכב מורחב של שופטים. בפרט כאשר מדובר בעניין בעל חשיבות מכרעת מהבחינה הציבורית, כאשר ההנחה היא שדיון בהרכב מורחב וההחלטה בו תעשה תוך דיון רציני של שופטים מקצועיים בעלי ניסיון וידע, ושבפסיקתם יהיה ביטוי למגוון של דעות במסגרת קבלת ההחלטה.

אלא שהפסיקה שניתנה בשבוע שעבר לא רק שלא היה בה ביטוי למגוון הדעות, אלא שהרכב מורחב של שופטים, עשרה במספר, הצטרף לפסיקתה של כבוד הנשיאה אסתר חיות. מדובר בפסיקה פה אחד במובן המוחלט של הביטוי.

הפסיקה שניתנה בשבוע שעבר – לא רק שלא היה בה ביטוי למגוון הדעות, אלא שהרכב מורחב של שופטים, 10 במספר, הצטרף לפסיקת כבוד הנשיאה אסתר חיות. מדובר בפסיקה פה אחד במובן המוחלט של הביטוי

לא רק דיון בהרכב מורחב של שופטים איננו עניין שבשגרה אלא שאפשר להניח כי גם פסיקה המתקבלת פה אחד איננה עניין שבשגרה – שהרי הדיון בהרכב מורחב נועד מלכתחילה להביא מגוון של דעות. מכאן שגם אם מרבית המשפטנים והפוליטיקאים העריכו כי בג"ץ יידחה את העתירה, הרי שאף אחד לא העלה בדעתו כי הפסיקה תינתן בתמימות דעים מוחלטת – פה אחד.

והחלטה שהתקבלה מעלה את השאלה: האם ייתכן שהעניין שהועלה בעתירה – הטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים – איננו מסוג העניינים בעלי החשיבות המצדיקים דיון בהרכב מורחב? האם ייתכן שהעניין הוא כה ברור משפטית עד שלמעשה לא היה כלל צורך בדיון בהרכב מורחב ודי היה בדיון בהרכב של שלושה שופטים?

השאלה לעיל היא שאלה רטורית. שהרי ברור לכל בר דעת כי שאלת הטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים הוא עניין מהותי בעל חשיבות ציבורית רבה, המצדיק דיון בהרכב מורחב.

ואף אם ראוי היה שעניין כזה לא יגיע כלל לפתחו של בית המשפט, אלא ייקבע בנורמות ציבוריות, הרי שמרגע שנורמה ציבורית כזו לא כובדה על ידי הנאשם נתניהו, והרי אי אפשר לומר כי נורמה כזו איננה קיימת – ראו מקרי אולמרט, קצב, עזר וויצמן, ומרגע שדיון כזה הגיע לפתחו של בית המשפט העליון – ראוי היה לו לדיון להיערך באופן הרחב  והממצה ביותר. ראוי היה להידרש לכל אחד מההיבטים שלו, כולל אלה שאינם נוגעים רק לליבת העניין, אלא גם לשוליו. ראוי היה לא להשאיר אבן על אבן. ראוי היה לכתוב פסק דין שלא ייפול בחשיבותו מפסק דין "המזרחי" שביסס את הביקורת השיפוטית של בית המשפט על חקיקה של הכנסת.

אלא שפסק דין כזה לא נכתב. במקומו נכתב פסק דין משפטי מאוד, מצומצם מאוד, יבש מאוד. כזה שלא נגע ולו במקצת הסוגיות הערכיות שבעתירה שהוגשה ולבד מהאמרה: "המסקנה המשפטית שאליה הגענו אין בה כדי להמעיט מחומרת האישומים התלויים והעומדים נגד חה"כ נתניהו בעבירות על טוהר המידות, ומהקושי הנגזר מכהונה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים" (פסקה 19 לפסה"ד) אין כל התייחסות לאישומים ולחומרתם ואימרה זו למעשה חסרת תוקף אופרטיבי שהרי הנאשם קיבל את ברכת בית המשפט להרכבת הממשלה.

פסק דין רחב לא נכתב, במקומו נכתב פס"ד מצומצם ויבש מאוד. שלא נגע ולו במקצת הסוגיות הערכיות שבעתירה. לבד מאמירה אחת אין התייחסות לאישומים ולחומרתם, והנאשם קיבל למעשה את ברכת ביהמ"ש

וכאן עולה השאלה החשובה יותר, אם מדובר בעניין כה עקרוני, כה מהותי, עניין שבליבת שלטון החוק, כיצד קרה הדבר שלא רק שהעתירה נדחתה ללא דיון מקיף בכל היבטי הסוגיה, אלא שהדחייה התקבלה פה אחד?

איך אפשר ליישב את הסתירה שבין חשיבותה הרבה של השאלה, חשיבות עקרונית כללית החורגת מהמקרה הספציפי, לבין העובדה שהתקבל פסק דין מצומצם בהחלטה של פה אחד? האמנם אחד עשר שופטי בג"ץ חשבו כולם שאין שום בעייה בהטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים?

את התשובה לשאלה הזו אי אפשר למצוא רק במערכת המשפט, היא מצויה בראש ובראשונה בכהונתו ארוכת השנים של בנימין נתניהו בתפקיד ראש הממשלה. כהונה שהתאפיינה בחשדות מהחמורים ביותר נגד איש ציבור, חשדות שהבשילו לכדי כתבי אישום חמורים לא פחות. אבל היא מצויה גם בעובדה שאסתר חיות הושבעה לתפקיד הנשיאה כאשר החשדות נגד הנאשם נתניהו כבר קרמו עור וגידים ומסע הדלגיטימציה שלו למערכת המשפט כבר הפך גלוי לעין כל, כך שכבר עם כניסתה לתפקיד היא כיהנה "תחת אש".

כהונה תחת אש איננה כהונה קלה, היא יכולה להצמיח ענקי משפט ורוח הפורחים ומלבלבים על אף האש, והיא יכולה לעשות את ההיפך מכך – ועל אף הנאום חוצב הלהבות שנשאה חיות בטקס השבעתה הרי שהפסיקה שלה מראה כי אין היא עשוייה מהחומרים מהם עשויים ענקי המשפט, אין היא עשוייה מהחומרים המייצרים פסיקות חדשניות בעלות אומץ ואפשר היה לראות זאת כבר בעתירות קודמות כמו בחוק ההדחה.

"חוק ההדחה", הוא למעשה תיקון לחקיקת יסוד. מדובר בחוק המסמיך את הכנסת להחליט בתנאים מסוימים על הפסקת חברות של חבר כנסת שיש במעשיו משום הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל.

הדיון בעתירה היה בהרכב מורחב של תשעה שופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות, גם פה דחה בית המשפט את העתירות פה אחד. גם פה לא נאמרה כל אמירה ערכית עקרונית. גם פה פסקה חיות כי: "אף שחוק ההדחה פוגע פגיעה ממשית בזכויות יסוד שהן מהחשובות בשיטתנו, רב המרחק בין פגיעה זו ובין שלילת עקרונות העל של השיטה". וחשוב מכך – לבית המשפט היתה אפשרות לדון לראשונה בדוקטרינת "התיקון החוקתי שאינו חוקתי" אך בית המשפט נמנע מכך.

כהונה תחת אש איננה קלה, היא יכולה להצמיח ענקי משפט ורוח הפורחים חרף האש, ויכולה לעשות את ההיפך. על אף נאומה חוצב הלהבות של חיות בטקס השבעתה, פסיקתה מראה כי אינה עשוייה מחומרי ענקי המשפט

ועל אף ההבדלים בין העתירה בחוק ההדחה שעניינה חוק שחוקקה הכנסת לבין העתירה בשאלת כהונת נאשם בפלילים, הרי שבשני המקרים בית המשפט, עם חיות בראשו, הראה כי הוא אינו בנוי למהפכות, אינו בנוי לפסיקות חדשניות, אינו בנוי לפסיקות אמיצות – הוא בסך הכל רוצה לחזור הביתה בשלום.

אלא שברצון הזה לחזור הביתה בשלום שטיבו הוא הימנעות מקביעת הלכה תקדימית, עשה בית המשפט את ההיפך מכך. למעשה בית המשפט בראשות חיות נתן פסיקה תקדימית מהמעלה הראשונה, פסיקה תקדימית הקובעת כי נאשם בפלילים יכול לכהן בתפקיד ראש הממשלה, ומקל וחומר נגזר כי נאשם בפלילים יכול לכהן בכל תפקיד ציבורי.

מבלי שהתכוון לכך, או למעשה התכוון לההיפך מכך, יצאה מבית המשפט העליון בראשות חיות הלכה משפטית חדשנית – כבוד נשיאת בית המשפט העליון הגדירה את גבולות בית המשפט הגבוה לצדק – גבולות החוק בלבד, לא צדק, לא מוסר, לא ערכים.

והפסיקה מעידה על כך שלא רק שהטענה של הנשיאה במהלך הדיון ש"שום מבצר לא ייפול" אם העתירה תידחה איננה נכונה אלא שהמבצר כבר נפל. המבצר כבר נפל כי במהלך הדיון ביקשו השופטים מהעותרים איזשהו עוגן, איזושהי אחיזה שתעזור להם לבסס את פסילת מועמדותו וכהונתו של נאשם בפלילים בראשות הממשלה.  ובחיפושם אחר תקדים להישען עליו עיניהם טחו מלראות כי עצם הדיון בכהונת נאשם בפלילים בראשות הממשלה מהווה תקדים בפני עצמו, לא כל שכן החלטה פה אחד שאין לכך מניעה משפטית.

מבלי שהתכוון, יצאה מביהמ"ש העליון בראשות חיות הלכה משפטית חדשנית – כבוד נשיאת ביהמ"ש העליון הגדירה את גבולות בית המשפט הגבוה לצדק – גבולות החוק בלבד, לא צדק, לא מוסר, לא ערכים

והעובדה שההחלטה התקבלה פה אחד בידי אחד עשר שופטים, באופן חריג שבחריגים, מעידה כי אבני הבליסטראות שהשליך הנאשם על מערכת המשפט, אם בעצמו ואם באמצעות האנשים שמינה ובהם שר המשפטים, לאורך שנות כהונתו ובפרט מאז ההחלטה להעמידו לדין עשו את שלהן, השופטים לא צריכים תזכורת למה מצופה מהם – הידיים ידי בג"ץ אבל הקול הוא קולו של נאשם בפלילים המאיים על בית המשפט.

פסיקת בג"ץ איננה רק כניעה לנאשם בפלילים, היא כריתת הענף עליו הם יושבים, לא הביקורת על פסק הדין היא שפוגעת בבג"ץ – את הפגיעה החמורה ביותר, נזק בל ישוער, גרם בג"ץ לעצמו.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית, שימשה כעוזרת המחקר של הפרופ׳ אהרן ברק, במקור מחצור הגלילית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
11
גם אם תמשיכו אלף פעם לומר שהחשדות חמורים הם לא יאדימו מלבד הדיו שאתם מבזבזים .על איזה חשדות חמורים אתם מדברים על סיגרים? הצחקתם אותי על שמפניה ? .אתם מדברים על סיקור חיובי כשוחד. הצחקתם... המשך קריאה

גם אם תמשיכו אלף פעם לומר שהחשדות חמורים הם לא יאדימו מלבד הדיו שאתם מבזבזים .על איזה חשדות חמורים אתם מדברים על סיגרים? הצחקתם אותי על שמפניה ? .אתם מדברים על סיקור חיובי כשוחד. הצחקתם אותי …… גם אצל אולמרט הייתה הפללה מכוערת שהציבור ידע והבין רק מאוחר מדי. אולמרט ישב בכלא על 60000 שקלים , הצחקתם אותי אפילו אני לא הייתי מסתפקת בשוחד מצחיק כזה .זוכרים אולמרט לא היה שכיר כמוני הוא היה איש עשיר.
אז הציבור שתק בתקופתו של אולמרט אבל אחרי מסע ה"חמגשיות" וכל השאר כבר הבנו את השיטה.
מי שלא ניתן להפיל בדרך דמוקרטית מפילים על הטרדה מינית או שוחד. הטרדה מינית זה קצר , שוחד קצת יותר קשה בעיקר אם האיש נלחם על חפותו. אז די עם קישקושי המילים. הציבור הבין והבין טוב שמישהו מנסה לקחת לו את הבחירה החופשית ואנחנו לא נאפשר את זה.המחוקקים ימישיכו להיות חברי הכנסת ולא השופטים. ואם השופטים רוצים להשפיע על החוקים במדינה שיעשו מה שעשו המורים בעבר ועכשיו העיתונאים שיפשילו שרוולים וילכלכו את הידיים וילכו אל העם לבקש מנדט ויהפכו לחכ"ים ,לא לפני שיוותר על משכורתם כחכ"ים כי יחד עם הפנסיה כשופטים יהיה צורך להרחיב את העמודות בחשבון הבנק שלהם שגם כך היא אסטרונומית

להלן נוסח החוק לגבי "הפסקת כהונה של ראש הממשלה מחמת עבירה" 18. (א) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עמה משום ק... המשך קריאה

להלן נוסח החוק לגבי "הפסקת כהונה של ראש הממשלה מחמת עבירה"
18. (א) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עמה משום קלון; החליטה הכנסת כאמור, יראו את הממשלה כאילו התפטרה עם קבלת ההחלטה.
(ב) … (ג) …
(ד) לא הועבר ראש הממשלה מכהונתו לפי סעיף זה ופסק הדין כאמור בסעיף קטן (א) נעשה סופי, תיפסק כהונתו של ראש הממשלה ויראו את הממשלה כאילו התפטרה ביום שבו פסק הדין נעשה סופי.
(ה) הוראות סעיפים 42א ו-42ב לחוק-יסוד: הכנסת, לא יחולו על ראש הממשלה.

"כבוד נשיאת בית המשפט העליון הגדירה את גבולות בית המשפט הגבוה לצדק – גבולות החוק בלבד, לא צדק, לא מוסר, לא ערכים." שתי הערות על אמירה מדויקת זו של רינה ענתי. מה עושים כאשר יש לקונה (חוס... המשך קריאה

"כבוד נשיאת בית המשפט העליון הגדירה את גבולות בית המשפט הגבוה לצדק – גבולות החוק בלבד, לא צדק, לא מוסר, לא ערכים." שתי הערות על אמירה מדויקת זו של רינה ענתי.
מה עושים כאשר יש לקונה (חוסר) בחוק? מה יעשה הבג"ץ בראשות חיות במקרה זה? הרי המחוקק לא חשב או לא האמין שתהיה אפשרות שאדם שהוגש נגדו כתב אישום בגין שוחד מרמה והפרת אמונים יהיה מועמד לראשות הממשלה.
הנקודה השניה היא שרוב המחוקקים, רוב חברי הכנסת הנוכחיים הם כאסקופה נדרסת לרגלי ראש הממשלה נתניהו, ויעבירו כל חוק שיידרש להצלתו מבית האסורים, גם אם הדגל השחור של אי חוקיות יתנוסס מעליו.

הפסקתי לקרוא בקטע שבו כתבת שבג"צ צריך לדון בעניין בצד הערכי. בית המשפט צריך לדון אך ורק בצד החוקי. ערכים נקבעים בדיון ציבורי וקביעת חוקים המשקפים אותם על ידי נציגי העם - חברי הכנסת. ... המשך קריאה

הפסקתי לקרוא בקטע שבו כתבת שבג"צ צריך לדון בעניין בצד הערכי.

בית המשפט צריך לדון אך ורק בצד החוקי.

ערכים נקבעים בדיון ציבורי וקביעת חוקים המשקפים אותם על ידי נציגי העם – חברי הכנסת.

אם בית המשפט רוצה את אמון הציבור- עליו להשאיר דיונים ערכיים לציבור, ולהתמקד בדיונים חוקיים

עפ"י חוק יסוד הממשלה , ראש ממשלה נאשם בפלילים יכול להמשיך לכהן בתפקידו! הדיון בבגצ לא עסק בכך -אלא בח"כ שנאשם בפלילים ומציג מועמדות לראשות הממשלה. כל עוד קיים החוק לעיל-פסיקת הבגצ מתבקש... המשך קריאה

עפ"י חוק יסוד הממשלה , ראש ממשלה נאשם בפלילים יכול להמשיך לכהן בתפקידו!
הדיון בבגצ לא עסק בכך -אלא בח"כ
שנאשם בפלילים ומציג מועמדות לראשות הממשלה.
כל עוד קיים החוק לעיל-פסיקת הבגצ מתבקשת.
פסילת חוק היסוד -אם כבר- היתה צריכה להעשות בסמוך לחקיקתו , לפני כעשרים שנה.

אכן, חיות במו ידיה הפילה את בג"ץ ממעמד משכן הצדק למעמד משכן פקידי החוק. תקווה קטנה - העתירות שיוגשו לאחר חקיקת החוקים המפוקפקים, אולי יובילו לפסילתם. אטבריאן בהחלט הביעה חשש מכך. אולי ... המשך קריאה

אכן, חיות במו ידיה הפילה את בג"ץ ממעמד משכן הצדק למעמד משכן פקידי החוק. תקווה קטנה – העתירות שיוגשו לאחר חקיקת החוקים המפוקפקים, אולי יובילו לפסילתם. אטבריאן בהחלט הביעה חשש מכך. אולי בדיעבד יסתבר כי בג"ץ נתן מספיק חבל לנאשם כדי לתלות את עצמו… גחלילית באפילה…

עוד 1,218 מילים ו-11 תגובות
כל הזמן // יום שני, 23 בנובמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

עימות חריף בקבינט הקורונה בין נתניהו וגנץ; רה"מ מסתייג מהמשך פתיחת בתי הספר

נתניהו ביקר בחשאי בסעודיה - כך חשף גורם ישראלי ● גנץ: חשיפת הטיסה הנסיעה - צעד חסר אחריות ● ראש הממשלה תקף את שר הביטחון על הקמת ועדת בדיקה לרכש הצוללות - "בושה שגנץ משתמש בצה"ל ככלי לניגוח פוליטי" - וטען שהוועדה "תפורה" ● דרעי: יושב ראש כחול לבן חצה קו אדום; ספק אם יש הצדקה להמשך השותפות הפוליטית ● הכנסת ביטלה את העלאת שכר חבריה

עוד 67 עדכונים

על גמגום ומנהיגות

הניצחון של ג’ו ביידן וקאמלה האריס בבחירות לנשיאות ארצות הברית מעורר השראה מבחינות רבות. בהן העובדה שג'ו ביידן, האיש המבוגר ביותר שניבחר אי פעם לתפקיד, מתמודד עם מגבלה גופנית, שעשויה להיות קריטית למי שמקצועו דיבור – הוא מגמגם.

נצחון ביידן והאריס בבחירות לנשיאות ארה"ב מעורר השראה מבחינות רבות. בהן זה שביידן, האיש המבוגר ביותר שניבחר אי פעם לתפקיד, מתמודד עם מגבלה גופנית, העלולה להיות קריטית למי שמקצועו דיבור – הוא מגמגם

מנהיגים שונים הצליחו במהלך ההיסטוריה להתגבר על הגמגום שלהם או לנצל אותו לטובתם. המצביא הרומי קורנליוס העצים את הגמגום שלו כמו שחקן פוקר מיומן על מנת להערים על אויביו שזילזלו ביכולות שלו. משה כידוע הפך למנהיג החשוב ביותר בתולדות העם היהודי למרות שהיה כבד לשון. צ'רצ'יל הוא מנהיג אגדי נוסף שהצליח להתגבר על הגמגום.

מנהלים מגמגמים שהגיעו לעמדות בכירות, החלו לדבר לאחרונה באופן פומבי יותר על הקשיים שלהם, תוך הדגשת העובדה שהקושי בדיבור לימד אותם להקשיב ולאפשר לעובדים לחוש בטוחים. כל אלו עשויים להטעות ולחשוב שאנו חיים בתקופה שמאופיינת בסובלנות רבה יותר לאנשים עם קשיי דיבור שונים, במיוחד מנהיגים, אך מחקרים רבים מגלים שזה לא מדויק.

אנשים נוטים לשפוט את המקצועיות והסמכותיות של אנשים סביבם על-פי האיכויות הקוליות שלהם. זאת למשל לעומת הפנים שנשפטות בעיקר על-פי היבטים רגשיים וכאלו הקשורים בחיוביות. במחקר שבדק מגוון רחב של סימנים גופניים הקשורים להבעות פנים, תנוחות ומחוות וגוף וכן היבטים שונים הקשורים בקול (כגון עוצמה, טון ושטף דיבור), מצאו ברגון והקולגות שלה, ששטף דיבור נתפס על-ידי אחרים כאלמנט הקשור ביותר למומחיות, אמינות ושכנוע.

מחקרים רבים אחרים מצביעים שוב ושוב על כך שדיבור סמכותי ומשכנע מאופיין במיעוט עצירות, גיוון באיכויות הקוליות (לא מונוטוני), טון בטוח וחזק ודיבור מהיר (כ-200 מילים בדקה).

בשלב הזה, היינו יכולים לעצור ולשאול אז מה? אבל ניראה שלאופן בו אנו שופטים את הקול של האחרים יש השלכות ממשיות על התיפקוד במקום העבודה. מחקר משנת 1999 מצא, שהאיכויות הקוליות שמקושרות עם דומיננטיות, אכן קשורות בתיפקוד מיטבי בעבודה – כניראה משום שאנשים מגיבים טוב יותר למי שמדבר באופן נמרץ, ובטון רם ומגוון.

אפקט ההילה, על פיו קול חזק ובטוח מקושר עם מקצועיות, פועל גם באופן הפוך: מחקר ישראלי מהשנה האחרונה מצא שמגמגמים נתפסים כפחות מתאימים לתפקידי מנהיגות.

מחקרים רבים אחרים מצביעים על כך שדיבור סמכותי ומשכנע מאופיין במיעוט עצירות, גיוון באיכויות הקוליות (לא מונוטוני), טון בטוח וחזק ודיבור מהיר (כ-200 מילים בדקה)

היינו מצפים שמגמגמים יהנו מהגנה מפני אפליה ולעג ציבורי, שכן גמגום (בניגוד לדיבור שהוא פשוט לא אסרטיבי ובטוח) נובע מבעיה נוירולוגית ומוכר כנכות. אך לא עניין שולי שכזה יעצור את נתניהו, שזיהה בתקופת הבחירות  את החולשה של גנץ.

הצוות שלו ערך סרטון וידאו מכל הגמגומים והטעויות של של גנץ והעלה אותו לרשתות החברתיות. הקטע אף הוצג בכנס בחירות של הליכוד ולווה בחיקוי משפיל של גנץ על-ידי נתניהו בכבודו ובעצמו. בכך נתניהו לא רק הלעיג את גנץ, אלא גם הדגיש את הפער בין היכולות האורטוריות, ובהשלכה גם את התפיסה לגבי יכולות הניהול של שניהם.

גנץ, לדעתי בטעות, מעולם לא התייחס לגמגום שלו באופן ישיר ובכך הכשיר את הקרקע להמשך הלעג, במקום לפתוח בדיון כן בגמגום כסוג של נכות שהוא מצליח להתמודד איתה. במקום להסביר, כמו המנהלים שהוזכרו בתחילה וכמו שביידן עצמו עשה מאוחר יותר, שהגמגום העניק לו יתרונות תקשורתיים כגון הקשבה ואנושיות, הוא ניסה בחוסר הצלחה להשיב לנתניהו באותה המטבע. הצוות שלו הפיץ קטע וידאו עם לקט טעויות לשון של נתניהו, אך העריכה הייתה מאולצת והתשובה העלובה רק הדגישה את הפער בין המועמדים.

כשנידרש בכל זאת לענות לסוגייה, הסביר גנץ שהוא לא למד משחק בניו יורק ושהקדיש את חייו לפיקוד ולעשייה בשטח. בכך, הוא ניסה  למתג את להטוטי הלשון של נתניהו כמייצגים את חוסר האותנטיות שלו, לעומת יכולות המנהיגות האמיתיות שלו עצמו.

היינו מצפים שמגמגמים יהנו מהגנה מפני אפליה ולעג ציבורי, שכן גמגום (בניגוד לדיבור לא אסרטיבי או בטוח) נובע מבעיה נוירולוגית ומוכר כנכות. אך לא עניין שולי שכזה יעצור את נתניהו, שזיהה בתקופת הבחירות את החולשה של גנץ

באחד הראיונות הזכיר גנץ את משה שגימגם, אך עורר זעם מקהל הקוראים על עצם ההשוואה. העיתונות הימנית והדתית המשיכה לקשור בקביעות בין הדיבור של גנץ ובין סט של תכונות אופי שלא מתאימות למנהיג כגון הססנות, חוסר החלטיות וישנוניות. בסבבי בחירות כה צמודים, יתכן כי למיתוג הבעייתי של גנץ הייתה השפעה קריטית על תוצאות הבחירות.

אותו סט של תכונות נקשר גם בביידן שזכה על-ידי טראמפ לכינוי סליפי ג'ו (ג'ו הישנוני). התקשורת האמריקאית ביקרה אותו על טעויות לשון והיסוסים, שמומחים להגייה משייכים לגמגום שלו. למשל, באחד מהמפגשים הפומביים של המועמדים עם קהל (town hall), ענה ביידן על שאלה ועמד להזכיר את אובמה בשמו אך אז החל לגמגם. על מנת לא להכשל בלשונו, הוא החליף את השם "אובמה" ב"בוס שלי." גם כאן המדיה התנפלה על הטעות ורבים לעגו למה שניתפס בעיניהם כשכחה, שמייצגת את גילו ואת חוסר כשירותו לתפקיד. למעשה, מסבירים מומחים בנושא, שינוי המשפט הוא אחת מטקטיקות ההתמודדות עם גמגום.

במקום ניסיון כושל להצניע את הגמגום (דבר שקשה עד בלתי אפשרי לעשות בעידן הרשתות החברתיות), בחר הצוות של ביידן להתייחס אליו באופן מתוחכם, שאיפשר לכרוך את אותו בסט שונה של תכונות שבבסיסן הקשבה, חמלה ואנושיות.

במהלך הקונגרס של המפלגה הדמוקרטית, שנערך בשל הקורונה אוןליין, הזכירו רוב הדוברים את ניסיון חייו הקשה של ביידן: את העובדה שהוא איבד את אשתו הראשונה ושני בניו, ואת זה שכאב יחיד הוא נסע בכל יום שעתיים לעבודה וחזר בזמן כדי לבלות זמן איכות עם בניו.

ההתנסויות הקשות הוצגו כסמל למסירות של ביידן לתפקיד ולמשפחתו והן ניקשרו במישרין לחמלה העמוקה שלו לסבלם של אחרים. העובדה שהסיפורים סופרו שוב ושוב על ידי אחרים ולא על-ידי ביידן עצמו, חיזקה את האתוס שלו כאנושי ורגיש. דמות זו מוצבה כמובן בניגוד מוחלט לטראמפ, שניתפס כמחרחר שינאה וידוע כמי שלעג פעמים רבות לנכים, נשים, ולכל מי שהוא תפס כפחות מוצלחים ממנו (רמז: כמעט כולם).

במקום ניסיון כושל להצניע את הגמגום (דבר שקשה עד בלתי אפשרי לעשות בעידן הרשתות החברתיות), בחר הצוות של ביידן להתייחס אליו באופן מתוחכם, שאיפשר לכרוך את אותו בסט שונה של תכונות שבבסיסן הקשבה, חמלה ואנושיות

מונולוג מרגש במיוחד של בריידן הרינגטון, ילד בן 13 הסובל מגמגום, עזר לשים את הגמגום על השולחן בזמן הועידה. הרינגטון סיפר כיצד ביידן סייע לו ונתן לו השראה בהתמודדות עם הגמגום שלו:

"ביידן עזר לי. דמיינו מה הוא יוכל לעשות בשביל כולנו….אנחנו זקוקים למישהו שאכפת לו".

הגמגום הפך מסמל של ישנוניות וזקנה לסמן של אותנטיות, אמפתיה ומסירות לאחר. יותר מכך, הוא שיחק תפקיד בהבנייה של ביידן כאיש אמיתי ורגיש.

עם הניצחון שלו לנשיאות, הסיפור האישי של ביידן הפך למייצג הארכיטיפ הקלאסי של הלוחם, שצומח ועולה דווקא מתוך הייסורים הרבים ומגיע לניצחון וגדולה.

גנץ אכן מאכזב בהססנות שלו את קהל המצביעים שלו, אך ההיסטוריה של ביידן בתפקידיו הרשמיים מעוררת תקוה שהוא יגלה מנהיגות בטוחה ואנושית יותר, כזו שיודעת להקשיב ולא רק לדבר, כזו שמזדהה ולא מפגינה אדנה וניתוק. כזו שפועלת מתוך חמלה ולא רק מתוך אינטרסים אישיים. זו דמות שהציבור יכול להתחבר אליה. גם אם היא לא מושלמת, היא אמיתית ומעוררת השראה.

לסיום, אציין רק שנשים נוטות לדבר באופן שוטף יותר מגברים, אך ברוב המקומות בעולם עדיין קשה להן להיתפס כמנהיגות ראויות. מעניין יהיה לראות כיצד אלמנט זה ישחק בפוליטיקה הארצית והעולמית בשנים הקרובות.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,103 מילים

טענות העותרים "מאיפה יש להם את הסמכות הזו? מהתפקיד שלהם כ'מגיני החוקה'"

בעתירה נגד ממשלת החילופים, מסתמן שבית המשפט העליון עשוי לראשונה לפסול חוק יסוד ● ואם זה יקרה, המדובר בארוע מכונן בהיסטוריה של המדינה ● יש מי שאף מכנים זאת הפיכה חוקתית ● השאלה המרכזית, החוזרת שוב ושוב, היא: מניין שואב בית המשפט את הסמכות לפסול חוק יסוד? ● אמיר בן-דוד הלך לברר אצל המומחים - והפעם: ראיון עם פרופ' יניב רוזנאי, המומחה המוביל למשפט חוקתי

עוד 3,485 מילים ו-2 תגובות

נדיר שדיון טכני בוועדת הפנים של הכנסת שעניינו הליכי הצבעה במועצה מקומית יהפוך לדרמה פוליטית ● אבל כשברקע קמפיין "הבחירות הגנובות" של טראמפ ובאופק בחירות מוקדמות לכנסת, גם הצעת חוק שנועדה לאפשר לתושבים המצויים בבידוד להצביע מחר בתל מונד הופכת לזירת קרב והאשמות בין הליכוד לכחול-לבן ● קבלו הצצה למה שמחכה לנו בבחירות הארציות ● פרשנות

עוד 1,175 מילים

למקרה שפיספסת

מחשב לכל תלמיד, כמעט

הכיתה הדיגיטלית הממשלה רכשה 150 אלף מחשבים בעלות של 400 מיליון שקל, כדי לאפשר לימוד מרחוק לתלמידים שאין להם מחשב בבית ● אבל מספר הבתים שאין בהם ציוד לימודי מתאים הרבה יותר גדול, ולפי הערכות מספר התלמידים הזקוקים למחשב הוא יותר מכפול ● גורמים המעורים בנושא טוענים: בסכום כזה ניתן היה לחלק מחשבים לכולם, אם היו רוכשים מחשבים משומשים ● משרד החינוך בתגובה: "המדיניות הייתה לחלק את המחשב הטוב ביותר"

עוד 1,043 מילים

הטראמפיזם ממשיך לתת לנו מתנות מורעלות

טראמפ הפסיד בגדול בבחירות לנשיאות (למרות ההכחשות של תומכי תאוריות הקונספירציה והפייק-ניוז משני צידי האוקיינוס) אבל הטראמפיזם הרעיל יישאר אתנו זמן רב. בהקשר הישראלי מסוכנת במיוחד התקופה עד להשבעתו של ביידן ב-20 בינואר, כשאין לו מה להפסיד, משום שהיא מאפשרת לממשל טראמפ לתת לנו עוד מ"המתנות המורעלות" שטרם הספיק לתת, או התקשה לתת עד כה.

בהקשר הישראלי מסוכנת במיוחד התקופה עד להשבעת ביידן ב-20 בינואר, כשאין לו מה להפסיד. היא מאפשרת לממשל טראמפ לתת לנו עוד מהמתנות המורעלות שלא הספיק או התקשה לתת עד כה

בביקורו האחרון של מזכיר המדינה פומפאו בארץ הייתה לנו דוגמה לכך, אבל על הפרק "מתנות מורעלות" נוספות ואפילו יותר מסוכנות.

פומפאו האוונגליסט, שמתכוון להתמודד על מושב אחד משני הסנטורים מקנזס, רואה בתקופה הזאת הזדמנות פוליטית נהדרת לחזק את מעמדו בקרב הבסיס הפוליטי שלו. הרי האוונגליסטים אינם רוצים שיישאר שמץ סיכוי להסדר בינינו לבין הפלסטינים, שכן הסדר כזה ימנע את התגשמות הנבואה על "קרב גוג ומגוג בין בני האור לבני החושך בארמגדון (מגידו)" שבעקבותיו מי מאתנו שיישאר בחיים יתנצר, מכיוון שנחזה בחזרתו של ישוע המשיח ונשתכנע שהוא מביא את הגאולה.

לשגריר דיוויד פרידמן, שהוא יותר שגריר של מועצת יש"ע מאשר של ארה"ב, זאת גם הזדמנות להשתחרר מהבלמים של הדרג המקצועי במחלקת המדינה ולסייע לידידיו המתנחלים ולאמונתו הדתית.

עבור טראמפ, שאין לו באמת אידאולוגיה כלשהיא, אלא אם כן נרקיסיזם נחשב, זאת תקופה שבה אפשר להראות שהוא עדיין שולט וממש לא אכפת לו המשמעויות לישראל ולארה"ב.

מבחינת נתניהו, אין מניעה להמשיך לפגוע בתמיכה הדו-מפלגתית בישראל ובקשר בין ישראל למפלגה הדמוקרטית ולרוב הקהילה היהודית אמריקאית, אם אפשר להשיג תמיכה של עוד מצביעי בנט שמאיימים עליו בסקרים.

כך קיבלנו לראשונה בהיסטוריה ביקור של גורם אמריקאי רשמי בהתנחלות והכרזה על ביטול ההפרדה בין תוצרת מההתנחלויות לבין תוצרת מישראל בגבולות 67. לקינוח קיבלנו גיבוי רשמי לטענה המופרכת של ממשלת ישראל לגבי האנטישמיות כביכול של תנועת ה BDS.

כך קיבלנו לראשונה בהיסטוריה ביקור אמריקאי רשמי בהתנחלות, הכרזה על ביטול ההפרדה בין תוצרת ההתנחלויות לתוצרת ישראל בגבולות 67, וגיבוי רשמי לטענה המופרכת לגבי האנטישמיות של ה-BDS

לפי סקרים רבים אנחנו למדים, שרוב תומכי המפלגה הדמוקרטית ורוב יהודי ארה"ב מתנגדים ל-BDS אולם בעת ובעונה אחת מתנגדים להוצאה מחוץ לחוק של ה-BDS, משום שזו פגיעה בזכות ביטוי חף מאלימות, שאין קדושה ממנה בחוקה לליברלים האמריקאים (השמרנים כידוע מעדיפים את הזכות הבלתי מוגבלת של אזרחים לשאת נשק).

הימין הישראלי מנסה לשכנע שהמתנגדים בעולם למדיניות הכיבוש וההתנחלות הם בוגדים בעמם (כשמדובר ביהודי התפוצות) או סתם אנטישמיים (כשמדובר בגויים). טיעון זה, המבטא עריצות מחשבתית חשוכה, פוגע קשות באינטרס הישראלי, משום שהוא הופך לאוייבים המונים רבים מידידי האמת של ישראל בעולם שכול "חטאם" הוא שאינם מסכימים עם מרכיבים במדיניות ממשלת ישראל הימנית.

החיבור בין BDS לאנטישמיות נשמע כל כך מגוחך ומופרך לאוזניים שלא נחשפו לשטיפת המוח של ממשלת ישראל, משום שרבים מתומכי ה-BDS הם יהודים. בנוסף, ברור לכל מי שנמצא בשטח, שהאנטישמית היא נחלתם של מתנגדיהם מהצד השני של המפה הפוליטית, אלו שתומכים בעליונות לבנה בשל גזענותם.

ביטול ההבחנה בין תוצרת ההתנחלויות לבין תוצרת ישראל בגבולות 67 בסופו של דבר יפגע בישראל, גם משום שהוא מבטל את יכולת הבחירה שעושים רבים מבין אלו שיש להם ביקורת על הכיבוש וההתנחלויות, אבל תומכים בקיומה של ישראל בגבולות 67 או בחילופי שטחים מוסכמים. רבים מהם יעברו להחרמה של כל תוצרת ישראלית.

מתנה נוספת, חזרתו של פולארד לארץ מבורכת, משום שהוא אינו האשם המרכזי בפרשה הזאת שגרמה כל כך הרבה נזק ליחסי ישראל ארה"ב. האשמים העיקריים היו שולחיו, הוא היה רק דג רקק, שבגד במדינתו בשל בצע כסף והציע את מרכולתו גם למדינות אחרות. אולם חשוב שישראלים יהיו מודעים להתנגדות של רבים כל כך מידידנו בארה"ב לשחרורו.

הימין הישראלי מנסה לשכנע שהמתנגדים בעולם למדיניות הכיבוש וההתנחלות בוגדים בעמם (כשמדובר ביהודי התפוצות) או סתם אנטישמיים (כשמדובר בגויים). טיעון זה, המבטא עריצות מחשבתית חשוכה, פוגע קשות באינטרס הישראלי

כמי שסייע למאמציו הנחושים של הנשיא פרס לשחרר את פולארד אני יודע, שקהילת המודיעין האמריקאית "עמדה על רגלים אחוריות" בהתנגדות לשחרורו. אני גם זוכר איך בשיחות וואי פלנטיישן בהן השתתפתי, איים ראש ה-CIA ג'ורג' טנט בהתפטרות כשנתניהו ביקש את שחרורו של פולארד, כדי להמתיק פוליטית את הפשרות שנאלץ לעשות כחלק מההסכם על חברון. טנט, שהיה ידיד קרוב של סוכנויות המודיעין שלנו ותומך חם בישראל ראה בפרשיית פולארד בגידה ופגיעה חמורה בקשר המודיעיני עם ישראל.

כך גם יהדות ארה"ב, שניזוקה מפרשת פולארד משום שהואשמה באופן גורף בנאמנות כפולה וכתוצאה מכך שנים רבות התקשו יהודים להתקבל לסוכנויות המודיעין של ארה"ב ולהמשיך לתמוך בישראל. יש לקוות לפחות, שנתניהו לא יחגוג את חזרת פולארד למטרות פוליטיות בישראל באופן שיפגע בקהלים חשובים ותומכי ישראל בארה"ב.

"המתנות המורעלות" המדאיגות ביותר הן אלו שעדיין עלולות להימסר לנו לפני השבעת הנשיא החדש. אישורי הבנייה ב"גבעת המטוס" והאישור המסתמן לבנייה באזור E1 מנסים לחסום כל אפשרות להסדר בירושלים. E-1 תבתר את הגדה לקנטון צפוני וקנטון דרומי תמנע את שילובה של ירושלים המזרחית והמקומות הקדושים לפלסטינים בתוך המרחב הפלשתינאי, וגבעת המטוס תיצור חיץ שינתק את מזרח ירושלים מבית לחם ותכתר את בית צפפא בשכונות יהודיות מכל צדדיה.

כל אלו בינינו, שמאמינים בפתרון שתי המדינות וחוששים מהסכנות לעתיד הציונות בסיטואציה בה נצטרך לבחור בין יכולתנו להיות הבית הלאומי של העם היהודי לבין היותנו דמוקרטיה – חייבים ללחוץ על שרי "כחול לבן" להתעשת.

כמי שסייע למאמצי הנשיא פרס לשיחרור פולארד אני יודע, שקהילת המודיעין האמריקאית עמדה על רגלים אחוריות בהתנגדות לשחרורו. בשיחות וואי פלנטיישן בהן השתתפתי, איים ראש ה-CIA בהתפטרות כשנתניהו ביקש זאת

עליהם למנוע את המהלכים של "הסיפוח הזוחל", שמסוכן לא פחות מכוונות הסיפוח שבוטל בזכות "הסכמי אברהם". עלינו להימנע מהמתנות שעוד מתכנן לנו ה"סנטה קלאוס" המסוכן ביותר לישראל בהיסטוריה המודרנית, בין חג ההודייה, "מבצעי יום שישי השחור" וחג המולד.

הדיפלומט לשעבר נדב תמיר הוא חבר ועד מנהל במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ויועץ לעניינים בינלאומיים במרכז פרס לשלום וחדשנות. נדב שימש כיועץ המדיני לנשיא פרס, שירת בשגרירות וושינגטון ושימש כקונסול כללי למדינות ניו אינגלנד ובוסטון. כמו כן, הוא חבר בוועדת ההיגוי של יוזמת ז'נבה ומשמש כיו"ר מועצת הבוגרים של קרן ווקסנר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 868 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני 22 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו שוב עובד על גנץ

נתניהו נתן לגנץ ג'וב פיקטיבי, מנכ"ל משרד רה"מ החליפי, וקיבל את מה שרצה - חשב כללי באוצר ● גנץ לא העז לתבוע תמורה רצינית יותר, כי ידע שאין לו סיכוי אצל נתניהו ● גם ועדת הבדיקה חסרת השיניים בפרשת הצוללות שמינה אתמול לא שינתה את דימוי גנץ המתקפל ● בכחול-לבן רותחים, וסכנת הפילוג שם לא חולפת לרגע ● "אנחנו בדרך לבחירות", מודים בסביבת גנץ ● פרשנות

עוד 632 מילים

ג'יי סטריט מחכה לביידן כדי לחזור אל מעגל המשפיעים

ראיון אחרי ארבע שנים שבהן נרתמה ג'יי סטריט למאבקים בבית הלבן, נשיא השדולה הליברלית ג'רמי בן-עמי מצפה לשיתוף פעולה פורה עם הממשל החדש של ביידן ● בראיון לזמן ישראל, בן-עמי מצהיר כי יקדם חזרה לגישה "מאוזנת" כלפי ישראל, העלאת הסוגיה הפלסטינית לשולחן המדיני, וחזרה להסכם הגרעין עם איראן ● אבל גם הוא מבין שהמזה"ת וישראל בפרט לא יהיו בראש סדר העדיפויות של ביידן

עוד 1,035 מילים

"שפכו כאן כל כך הרבה כסף, ואז הכל נתקע בגלל שחיתויות"

אחרי שנתיים ללא הנהלה, מונה דן ליכטמן למנכ"ל פארק אריאל שרון ● בראיון לזמן ישראל הוא מצהיר: "אני מנסה להחזיר את הגלגל חמש שנים אחורה ולפתוח את הפארק לציבור. הניהול יהיה מקצועי ושקוף מכאן והלאה" ●  אלא שהמחיר עלול להיות ויתור על בירור האמת והעלמת עין מהפוליטיזציה של הדירקטוריון ● מעקב זמן ישראל

עוד 1,471 מילים

מגפת הקורונה "אסור שיחלקו חיסונים לפי מי שיש לו לובי"

חיסוני הקורונה יגיעו לישראל בטפטוף, ועד כה לא התקבלה החלטה על סדר חלוקתם ● הוועדה המקצועית האחראית על כך לא התכנסה מאז פרוץ המגפה ובינתיים הודיע נתניהו שיקים ועדת שרים בראשותו אשר תקבע את סדר קבלת החיסונים ● רופאים, ועדי עובדים חיוניים ופקידים מזהירים: "במשבר הזה מסרסים גופים מקצועיים ומקבלים החלטות פוליטיות אומללות. זה עלול לקרות גם עם החיסונים"

עוד 2,438 מילים

דיווח: פרויקטור הקורונה מתנגד לפתיחה גורפת של בתי הספר

גנץ הודיע על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת רכש הצוללות וכלי השיט ● הממשלה אישרה את מינוי יהלי רוטנברג לחשב הכללי והוד בצר למנכ"ל משרד ראש הממשלה החליפי; השרים ניסנקורן והנדל החרימו את הישיבה ● נתניהו במסר לביידן: "אסור לחזור להסכם הגרעין הקודם עם איראן" ● "פרשת משפטים - בושה": נציב התלונות רוזן מתח ביקורת על התנהלות המשטרה והפרקליטות

עוד 57 עדכונים

איך יכול להיות שטובת הנאה בסך 20 מיליון שקל לא מצדיקה חקירה?

ביום חמישי הגישה התנועה לאיכות השלטון את עתירתה המתוקנת בפרשת הצוללות, הכוללת התייחסות להחלטת מנדלבליט שלא לחקור את פרשת המניות של נתניהו ● תגובתה של התנועה מנוסחת בסעיף 309 לעתירה כך: "מטורף!!!" ● וכשבוחנים את רווחי נתניהו כפי שמפרט מנדלבליט בהחלטתו, מגלים כי המספרים אף גבוהים ממה שהיה ידוע - "מטורף עוד יותר", כותבת התנועה ● פרשנות

עוד 831 מילים

דיווח: משרד הבריאות תומך בפתיחת כל מערכת החינוך בערים ירוקות

עם צאת השבת, בירכו את פולארד מספר שרים ופוליטיקאים, בהובלת נשיא המדינה וראש הממשלה ● פולארד סיים תקופת תנאי של חמש שנים מאז שוחרר ממאסר של 30 שנה ● ההפגנות ברחבי הארץ התחדשו למרות מזג האוויר ● בנס ציונה נתלה שלט ענק, "שמאלנים בוגדים" ● בזירה הפוליטית גם מברכים את פיטר פלצ'יק שזכה במדליית זהב באליפות אירופה בג'ודו

עוד 10 עדכונים

באופן קבוע, מדי ארבע שנים מיד אחרי הבחירות, עולה השאלה כיצד הצביעו יהודי ארצות הברית ● אולם אחרי הבחירות האחרונות התברר שאין אפילו סקר או מדגם אחד שמקובל על כולם ● לחלל שנוצר נכנסו ארגונים יהודיים מפלגתיים ובאופן לא מפתיע, כל ארגון טוען שהסקר שלו מוכיח שהמפלגה שלו הצליחה יותר

עוד 771 מילים

כשנטפליקס הציעו לדיוויד פינצ'ר לעשות עבורם סרט, הבמאי המוערך שלף תסריט שכתב אביו המנוח על הרמן מנקייביץ', התסריטאי המקורי של "האזרח קיין", שנלחם לקבל על כך את הקרדיט מול הבמאי הענק אורסון ולס ● "מאנק", סרט בשחור-לבן שחוזר אל אחד המאבקים הגדולים של הוליווד בשנות ה-30, הוא גם האישי ביותר של פינצ'ר ● "לא עניין אותי מי עשה מה, או מה הוכח או לא. ניסיתי להגיע לליבת הרעיון, לסחף שנוצר ביחסים בין תסריטאים ובמאים"

עוד 2,193 מילים

אני יודעת מה עשית בקיץ האחרון, ואסור שזה יקרה שוב

מאמר על השפלת נשים, "גבריות רעילה" ולחץ מיני במחנות קיץ יהודיים בארה"ב, פתח תיבת פנדורה ● אחרי שנחשף כי נערות מדורגות שם לפי ביצועים מיניים, וכי שירים סקסיסטיים הם חלק מההווי, אנשי חינוך נרתמו למיגור התופעה ● בשיחה עם זמן ישראל, מחברות המאמר הצעירות אומרות: "את לא בהכרח מבינה בזמן אמת שזה לא צריך להיות כך. את חושבת שמשהו לא בסדר איתך, כי את לא רוצה להצטרף"

עוד 1,190 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה