בג"ץ רק רצה לחזור הביתה בשלום

הדיון המורחב בבג"ץ, צילום מסך מ"כאן"
הדיון המורחב בבג"ץ, צילום מסך מ"כאן"

לפני כשבוע ניתן פסק דין בעתירות לבג"ץ כנגד הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים וכנגד חוקיות ההסכם שנחתם בין נתניהו לבין גנץ. העתירות נדחו בשני העניינים, ועל אף שטרם פורסמו מלוא הנימוקים לדחיית העתירות, דבר אחד ברור – העתירות נדחו פה אחד.

בטרם אדרש לעתירה עצמה אציין כי ככלל פסיקות בג"ץ אינן נדונות כעניין שבשגרה בהרכב מורחב של שופטים ודי בשלושה שופטים לקבוע הלכה, אלא שבמקרים מסויימים קיימות הצדקות לקיום דיון בהרכב מורחב של שופטים. בפרט כאשר מדובר בעניין בעל חשיבות מכרעת מהבחינה הציבורית, כאשר ההנחה היא שדיון בהרכב מורחב וההחלטה בו תעשה תוך דיון רציני של שופטים מקצועיים בעלי ניסיון וידע, ושבפסיקתם יהיה ביטוי למגוון של דעות במסגרת קבלת ההחלטה.

אלא שהפסיקה שניתנה בשבוע שעבר לא רק שלא היה בה ביטוי למגוון הדעות, אלא שהרכב מורחב של שופטים, עשרה במספר, הצטרף לפסיקתה של כבוד הנשיאה אסתר חיות. מדובר בפסיקה פה אחד במובן המוחלט של הביטוי.

הפסיקה שניתנה בשבוע שעבר – לא רק שלא היה בה ביטוי למגוון הדעות, אלא שהרכב מורחב של שופטים, 10 במספר, הצטרף לפסיקת כבוד הנשיאה אסתר חיות. מדובר בפסיקה פה אחד במובן המוחלט של הביטוי

לא רק דיון בהרכב מורחב של שופטים איננו עניין שבשגרה אלא שאפשר להניח כי גם פסיקה המתקבלת פה אחד איננה עניין שבשגרה – שהרי הדיון בהרכב מורחב נועד מלכתחילה להביא מגוון של דעות. מכאן שגם אם מרבית המשפטנים והפוליטיקאים העריכו כי בג"ץ יידחה את העתירה, הרי שאף אחד לא העלה בדעתו כי הפסיקה תינתן בתמימות דעים מוחלטת – פה אחד.

והחלטה שהתקבלה מעלה את השאלה: האם ייתכן שהעניין שהועלה בעתירה – הטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים – איננו מסוג העניינים בעלי החשיבות המצדיקים דיון בהרכב מורחב? האם ייתכן שהעניין הוא כה ברור משפטית עד שלמעשה לא היה כלל צורך בדיון בהרכב מורחב ודי היה בדיון בהרכב של שלושה שופטים?

השאלה לעיל היא שאלה רטורית. שהרי ברור לכל בר דעת כי שאלת הטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים הוא עניין מהותי בעל חשיבות ציבורית רבה, המצדיק דיון בהרכב מורחב.

ואף אם ראוי היה שעניין כזה לא יגיע כלל לפתחו של בית המשפט, אלא ייקבע בנורמות ציבוריות, הרי שמרגע שנורמה ציבורית כזו לא כובדה על ידי הנאשם נתניהו, והרי אי אפשר לומר כי נורמה כזו איננה קיימת – ראו מקרי אולמרט, קצב, עזר וויצמן, ומרגע שדיון כזה הגיע לפתחו של בית המשפט העליון – ראוי היה לו לדיון להיערך באופן הרחב  והממצה ביותר. ראוי היה להידרש לכל אחד מההיבטים שלו, כולל אלה שאינם נוגעים רק לליבת העניין, אלא גם לשוליו. ראוי היה לא להשאיר אבן על אבן. ראוי היה לכתוב פסק דין שלא ייפול בחשיבותו מפסק דין "המזרחי" שביסס את הביקורת השיפוטית של בית המשפט על חקיקה של הכנסת.

אלא שפסק דין כזה לא נכתב. במקומו נכתב פסק דין משפטי מאוד, מצומצם מאוד, יבש מאוד. כזה שלא נגע ולו במקצת הסוגיות הערכיות שבעתירה שהוגשה ולבד מהאמרה: "המסקנה המשפטית שאליה הגענו אין בה כדי להמעיט מחומרת האישומים התלויים והעומדים נגד חה"כ נתניהו בעבירות על טוהר המידות, ומהקושי הנגזר מכהונה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים" (פסקה 19 לפסה"ד) אין כל התייחסות לאישומים ולחומרתם ואימרה זו למעשה חסרת תוקף אופרטיבי שהרי הנאשם קיבל את ברכת בית המשפט להרכבת הממשלה.

פסק דין רחב לא נכתב, במקומו נכתב פס"ד מצומצם ויבש מאוד. שלא נגע ולו במקצת הסוגיות הערכיות שבעתירה. לבד מאמירה אחת אין התייחסות לאישומים ולחומרתם, והנאשם קיבל למעשה את ברכת ביהמ"ש

וכאן עולה השאלה החשובה יותר, אם מדובר בעניין כה עקרוני, כה מהותי, עניין שבליבת שלטון החוק, כיצד קרה הדבר שלא רק שהעתירה נדחתה ללא דיון מקיף בכל היבטי הסוגיה, אלא שהדחייה התקבלה פה אחד?

איך אפשר ליישב את הסתירה שבין חשיבותה הרבה של השאלה, חשיבות עקרונית כללית החורגת מהמקרה הספציפי, לבין העובדה שהתקבל פסק דין מצומצם בהחלטה של פה אחד? האמנם אחד עשר שופטי בג"ץ חשבו כולם שאין שום בעייה בהטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים?

את התשובה לשאלה הזו אי אפשר למצוא רק במערכת המשפט, היא מצויה בראש ובראשונה בכהונתו ארוכת השנים של בנימין נתניהו בתפקיד ראש הממשלה. כהונה שהתאפיינה בחשדות מהחמורים ביותר נגד איש ציבור, חשדות שהבשילו לכדי כתבי אישום חמורים לא פחות. אבל היא מצויה גם בעובדה שאסתר חיות הושבעה לתפקיד הנשיאה כאשר החשדות נגד הנאשם נתניהו כבר קרמו עור וגידים ומסע הדלגיטימציה שלו למערכת המשפט כבר הפך גלוי לעין כל, כך שכבר עם כניסתה לתפקיד היא כיהנה "תחת אש".

כהונה תחת אש איננה כהונה קלה, היא יכולה להצמיח ענקי משפט ורוח הפורחים ומלבלבים על אף האש, והיא יכולה לעשות את ההיפך מכך – ועל אף הנאום חוצב הלהבות שנשאה חיות בטקס השבעתה הרי שהפסיקה שלה מראה כי אין היא עשוייה מהחומרים מהם עשויים ענקי המשפט, אין היא עשוייה מהחומרים המייצרים פסיקות חדשניות בעלות אומץ ואפשר היה לראות זאת כבר בעתירות קודמות כמו בחוק ההדחה.

"חוק ההדחה", הוא למעשה תיקון לחקיקת יסוד. מדובר בחוק המסמיך את הכנסת להחליט בתנאים מסוימים על הפסקת חברות של חבר כנסת שיש במעשיו משום הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל.

הדיון בעתירה היה בהרכב מורחב של תשעה שופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות, גם פה דחה בית המשפט את העתירות פה אחד. גם פה לא נאמרה כל אמירה ערכית עקרונית. גם פה פסקה חיות כי: "אף שחוק ההדחה פוגע פגיעה ממשית בזכויות יסוד שהן מהחשובות בשיטתנו, רב המרחק בין פגיעה זו ובין שלילת עקרונות העל של השיטה". וחשוב מכך – לבית המשפט היתה אפשרות לדון לראשונה בדוקטרינת "התיקון החוקתי שאינו חוקתי" אך בית המשפט נמנע מכך.

כהונה תחת אש איננה קלה, היא יכולה להצמיח ענקי משפט ורוח הפורחים חרף האש, ויכולה לעשות את ההיפך. על אף נאומה חוצב הלהבות של חיות בטקס השבעתה, פסיקתה מראה כי אינה עשוייה מחומרי ענקי המשפט

ועל אף ההבדלים בין העתירה בחוק ההדחה שעניינה חוק שחוקקה הכנסת לבין העתירה בשאלת כהונת נאשם בפלילים, הרי שבשני המקרים בית המשפט, עם חיות בראשו, הראה כי הוא אינו בנוי למהפכות, אינו בנוי לפסיקות חדשניות, אינו בנוי לפסיקות אמיצות – הוא בסך הכל רוצה לחזור הביתה בשלום.

אלא שברצון הזה לחזור הביתה בשלום שטיבו הוא הימנעות מקביעת הלכה תקדימית, עשה בית המשפט את ההיפך מכך. למעשה בית המשפט בראשות חיות נתן פסיקה תקדימית מהמעלה הראשונה, פסיקה תקדימית הקובעת כי נאשם בפלילים יכול לכהן בתפקיד ראש הממשלה, ומקל וחומר נגזר כי נאשם בפלילים יכול לכהן בכל תפקיד ציבורי.

מבלי שהתכוון לכך, או למעשה התכוון לההיפך מכך, יצאה מבית המשפט העליון בראשות חיות הלכה משפטית חדשנית – כבוד נשיאת בית המשפט העליון הגדירה את גבולות בית המשפט הגבוה לצדק – גבולות החוק בלבד, לא צדק, לא מוסר, לא ערכים.

והפסיקה מעידה על כך שלא רק שהטענה של הנשיאה במהלך הדיון ש"שום מבצר לא ייפול" אם העתירה תידחה איננה נכונה אלא שהמבצר כבר נפל. המבצר כבר נפל כי במהלך הדיון ביקשו השופטים מהעותרים איזשהו עוגן, איזושהי אחיזה שתעזור להם לבסס את פסילת מועמדותו וכהונתו של נאשם בפלילים בראשות הממשלה.  ובחיפושם אחר תקדים להישען עליו עיניהם טחו מלראות כי עצם הדיון בכהונת נאשם בפלילים בראשות הממשלה מהווה תקדים בפני עצמו, לא כל שכן החלטה פה אחד שאין לכך מניעה משפטית.

מבלי שהתכוון, יצאה מביהמ"ש העליון בראשות חיות הלכה משפטית חדשנית – כבוד נשיאת ביהמ"ש העליון הגדירה את גבולות בית המשפט הגבוה לצדק – גבולות החוק בלבד, לא צדק, לא מוסר, לא ערכים

והעובדה שההחלטה התקבלה פה אחד בידי אחד עשר שופטים, באופן חריג שבחריגים, מעידה כי אבני הבליסטראות שהשליך הנאשם על מערכת המשפט, אם בעצמו ואם באמצעות האנשים שמינה ובהם שר המשפטים, לאורך שנות כהונתו ובפרט מאז ההחלטה להעמידו לדין עשו את שלהן, השופטים לא צריכים תזכורת למה מצופה מהם – הידיים ידי בג"ץ אבל הקול הוא קולו של נאשם בפלילים המאיים על בית המשפט.

פסיקת בג"ץ איננה רק כניעה לנאשם בפלילים, היא כריתת הענף עליו הם יושבים, לא הביקורת על פסק הדין היא שפוגעת בבג"ץ – את הפגיעה החמורה ביותר, נזק בל ישוער, גרם בג"ץ לעצמו.

רינה ענתי היא בעלת דוקטורט לביוכימיה מהטכניון ובעלת תואר במנהל עסקים ובמשפטים מהמרכז הבינתחומי. במשך שנתיים שימשה כעוזרת מחקר של כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס הפרופ' אהרן ברק. התמחתה בבית המשפט השלום בתל אביב. במקור מחצור הגלילית, כעת גרה במרכז, נשואה ואמא לשני בנים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
11
גם אם תמשיכו אלף פעם לומר שהחשדות חמורים הם לא יאדימו מלבד הדיו שאתם מבזבזים .על איזה חשדות חמורים אתם מדברים על סיגרים? הצחקתם אותי על שמפניה ? .אתם מדברים על סיקור חיובי כשוחד. הצחקתם... המשך קריאה

גם אם תמשיכו אלף פעם לומר שהחשדות חמורים הם לא יאדימו מלבד הדיו שאתם מבזבזים .על איזה חשדות חמורים אתם מדברים על סיגרים? הצחקתם אותי על שמפניה ? .אתם מדברים על סיקור חיובי כשוחד. הצחקתם אותי …… גם אצל אולמרט הייתה הפללה מכוערת שהציבור ידע והבין רק מאוחר מדי. אולמרט ישב בכלא על 60000 שקלים , הצחקתם אותי אפילו אני לא הייתי מסתפקת בשוחד מצחיק כזה .זוכרים אולמרט לא היה שכיר כמוני הוא היה איש עשיר.
אז הציבור שתק בתקופתו של אולמרט אבל אחרי מסע ה"חמגשיות" וכל השאר כבר הבנו את השיטה.
מי שלא ניתן להפיל בדרך דמוקרטית מפילים על הטרדה מינית או שוחד. הטרדה מינית זה קצר , שוחד קצת יותר קשה בעיקר אם האיש נלחם על חפותו. אז די עם קישקושי המילים. הציבור הבין והבין טוב שמישהו מנסה לקחת לו את הבחירה החופשית ואנחנו לא נאפשר את זה.המחוקקים ימישיכו להיות חברי הכנסת ולא השופטים. ואם השופטים רוצים להשפיע על החוקים במדינה שיעשו מה שעשו המורים בעבר ועכשיו העיתונאים שיפשילו שרוולים וילכלכו את הידיים וילכו אל העם לבקש מנדט ויהפכו לחכ"ים ,לא לפני שיוותר על משכורתם כחכ"ים כי יחד עם הפנסיה כשופטים יהיה צורך להרחיב את העמודות בחשבון הבנק שלהם שגם כך היא אסטרונומית

להלן נוסח החוק לגבי "הפסקת כהונה של ראש הממשלה מחמת עבירה" 18. (א) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עמה משום ק... המשך קריאה

להלן נוסח החוק לגבי "הפסקת כהונה של ראש הממשלה מחמת עבירה"
18. (א) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עמה משום קלון; החליטה הכנסת כאמור, יראו את הממשלה כאילו התפטרה עם קבלת ההחלטה.
(ב) … (ג) …
(ד) לא הועבר ראש הממשלה מכהונתו לפי סעיף זה ופסק הדין כאמור בסעיף קטן (א) נעשה סופי, תיפסק כהונתו של ראש הממשלה ויראו את הממשלה כאילו התפטרה ביום שבו פסק הדין נעשה סופי.
(ה) הוראות סעיפים 42א ו-42ב לחוק-יסוד: הכנסת, לא יחולו על ראש הממשלה.

"כבוד נשיאת בית המשפט העליון הגדירה את גבולות בית המשפט הגבוה לצדק – גבולות החוק בלבד, לא צדק, לא מוסר, לא ערכים." שתי הערות על אמירה מדויקת זו של רינה ענתי. מה עושים כאשר יש לקונה (חוס... המשך קריאה

"כבוד נשיאת בית המשפט העליון הגדירה את גבולות בית המשפט הגבוה לצדק – גבולות החוק בלבד, לא צדק, לא מוסר, לא ערכים." שתי הערות על אמירה מדויקת זו של רינה ענתי.
מה עושים כאשר יש לקונה (חוסר) בחוק? מה יעשה הבג"ץ בראשות חיות במקרה זה? הרי המחוקק לא חשב או לא האמין שתהיה אפשרות שאדם שהוגש נגדו כתב אישום בגין שוחד מרמה והפרת אמונים יהיה מועמד לראשות הממשלה.
הנקודה השניה היא שרוב המחוקקים, רוב חברי הכנסת הנוכחיים הם כאסקופה נדרסת לרגלי ראש הממשלה נתניהו, ויעבירו כל חוק שיידרש להצלתו מבית האסורים, גם אם הדגל השחור של אי חוקיות יתנוסס מעליו.

הפסקתי לקרוא בקטע שבו כתבת שבג"צ צריך לדון בעניין בצד הערכי. בית המשפט צריך לדון אך ורק בצד החוקי. ערכים נקבעים בדיון ציבורי וקביעת חוקים המשקפים אותם על ידי נציגי העם - חברי הכנסת. ... המשך קריאה

הפסקתי לקרוא בקטע שבו כתבת שבג"צ צריך לדון בעניין בצד הערכי.

בית המשפט צריך לדון אך ורק בצד החוקי.

ערכים נקבעים בדיון ציבורי וקביעת חוקים המשקפים אותם על ידי נציגי העם – חברי הכנסת.

אם בית המשפט רוצה את אמון הציבור- עליו להשאיר דיונים ערכיים לציבור, ולהתמקד בדיונים חוקיים

עפ"י חוק יסוד הממשלה , ראש ממשלה נאשם בפלילים יכול להמשיך לכהן בתפקידו! הדיון בבגצ לא עסק בכך -אלא בח"כ שנאשם בפלילים ומציג מועמדות לראשות הממשלה. כל עוד קיים החוק לעיל-פסיקת הבגצ מתבקש... המשך קריאה

עפ"י חוק יסוד הממשלה , ראש ממשלה נאשם בפלילים יכול להמשיך לכהן בתפקידו!
הדיון בבגצ לא עסק בכך -אלא בח"כ
שנאשם בפלילים ומציג מועמדות לראשות הממשלה.
כל עוד קיים החוק לעיל-פסיקת הבגצ מתבקשת.
פסילת חוק היסוד -אם כבר- היתה צריכה להעשות בסמוך לחקיקתו , לפני כעשרים שנה.

אכן, חיות במו ידיה הפילה את בג"ץ ממעמד משכן הצדק למעמד משכן פקידי החוק. תקווה קטנה - העתירות שיוגשו לאחר חקיקת החוקים המפוקפקים, אולי יובילו לפסילתם. אטבריאן בהחלט הביעה חשש מכך. אולי ... המשך קריאה

אכן, חיות במו ידיה הפילה את בג"ץ ממעמד משכן הצדק למעמד משכן פקידי החוק. תקווה קטנה – העתירות שיוגשו לאחר חקיקת החוקים המפוקפקים, אולי יובילו לפסילתם. אטבריאן בהחלט הביעה חשש מכך. אולי בדיעבד יסתבר כי בג"ץ נתן מספיק חבל לנאשם כדי לתלות את עצמו… גחלילית באפילה…

עוד 1,218 מילים ו-11 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 29 במאי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

משרד הבריאות מזהיר מעליה חריגה בהדבקה: 64 מקרים ביממה האחרונה

בכירים בצה"ל וברשות הפלסטינית ממשיכים בפגישות התיאום, בניגוד להצהרות ● שגרירות ארה"ב מזהירה מפני הסלמה בשטחים ● אהוד ברק נגד שופטי העליון: שתיקתם בעניין נתניהו כשל מוסרי ● גבי אשכנזי תקף את הכוונה לקצץ בתקציב משרדו: פגיעה בלתי סבירה במשרד החוץ ● איציק שמולי ביטל קיצוץ של 20 מיליון שקלים בתקציב הטיפול לגברים מכים

עוד 39 עדכונים

שיקום האמון? לפחות תקרעו את התחת למעננו

הפוסט הזה צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, חריפות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה החמור שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות. לכאורה. לא מקללים במאמרים מכובדים.

אבל האם המעשה שביצעו עשרות פוליטיקאים בהחלטתם למעול באמון הציבור שבחר בהם, אינו מעשה אלים? חריף? בוטה? חסר תרבות? האם השקר ששיקרו גנץ, אשכנזי, שמולי ופרץ, אורלי אבקסיס לוי וחבריהם לכחול לבן העבודה ודרך ארץ, אינו מעשה שמחייב תגובה חריפה בהתאם לחומרת מעשיהם?

הפוסט צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות, לכאורה

השבר שנגרם לאמון הבוחר אינו ניתן לתיקון במצב החוקתי הנוכחי בישראל. אין חוק שמונע מפוליטיקאים לקחת את פתק הבוחר ולעשות בו כרצונם דקה אחרי הבחירות. שבר האמון הזה ילווה אותנו עוד שנים אחרי שגנץ יהפוך לאבק היסטורי ונתניהו לאסיר היסטורי. 

עשרות נבחרי ציבור בגדו באמון בוחריהם והם יושבים כיום בפרלמנט, מחוקקים כאוות נפשם ומשחקים את המשחק הדמוקרטי כאילו יש להם מנדט ציבורי לכך. ההיפך הוא הנכון. אין להם מנדט. המנדט שניתן להם ניתן למטרות אחרות ולערכים אחרים. הם עצמם התחייבו פומבית לערכים הללו ובגדו בהם. התחייבו לא לשבת תחת נאשם בפלילים והפרו את הבטחתם.

גם אם כחול לבן יציגו סקרים המצביעים על תמיכת  60% מבוחריהם במהלך ההצטרפות לממשלת "נתנימינהו", הרי ברור שעם 60% מבוחריהם הם לא היו מגיעים ל"הישג" של ממשלה פריטטית. ואולי בכלל לא היו יכולים להצטרף לממשלת אחדות שוויונית. המנדט הוא של כלל בוחרי המפלגה ולא רק של חלק מהם.

לכן הבגידה כה מקוממת. לכן התיקון חייב להיעשות לעומק – בחקיקה, הסברה, ובהפיכת הליך הבחירות להליך מחייב מבחינה משפטית. כל עוד נבחר ציבור לא חותם על מחוייבות למצע הבחירות ולהתחייבות שנתן לבוחרים תמורת המנדט שקיבל מהם, אי אפשר יהיה להחזיר את האמון לדמוקרטיה הישראלית ולשיטת הבחירות.

המעשה הנדרש כעת מחברי הכנסת הוא לשנות את חוק הבחירות, על מנת לשקם את אמון הבוחרים. כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל.

כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל

בבחירות השיקום הבאות, אם אכן יתרחשו, תיאלץ כל מפלגה לבחור את נבחריה בפריימריס פתוחים דמוקרטיים כפי שיקבע חוק חדש. כל מפלגה תהיה חייבת להחתים את נבחריה על מצע מחייב. חתימה חוזית על פי חוק חדש. כל חבר כנסת או מועמד לכנסת, יהיה  חייב לחתום על התחייבות חוזית מול בוחריו שתאפשר להם לתבוע אותו בביהמ"ש במידה ויפר את התחייבויותיו הבסיסיות היסודיות.

בחירת מועמדים בשיטה של מועמד יחיד, הבוחר את רשימת המועמדים לפי רצונו ובכך הם חייבים לו את בחירתם, חייבת לעבור מן הארץ. בכל המפלגות. הסכנה מרוחה לנגד עינינו כל יום שבו סמרטוטי נתניהו מתחנפים אליו ובועטים בכל ערך למענו ובכל יום שנאמני גנץ שותקים וסותמים את אפם מול ההתקפות הפרועות על מוסדות החוק, רק כדי להישאר בממשלת החירום אחדות המזויפת שנוצרה כאן.

כדי לשוב ולהיבחר יהיה עליהם לתקן את המעוות. לתקן את מה שהם עצמם קילקלו.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שכל מפלגה תציג מצע בפרק זמן סביר לפני הבחירות, תאפשר דיון ציבורי אודותיו, תתחייב עליו בחוק מול יו"ר ועדת הבחירות (רצוי שופט עליון שלא ישב בין ה-11 שאישרו את כהונת נאשם בפלילים כרה"מ), תבחר את נציגיה באופן דמוקרטי ותחתים אותם על המצע.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שפתק הבוחר ישתנה ויוחלף בדף אלקטרוני שבו הבוחרים יבחרו (דיגיטלית מהבית או במחשב בקלפי) שלושה דברים מרכזיים – מפלגה, רשימת נבחרים ורשימת נושאים לאומיים לטיפול מיידי של הממשלה. זה יהיה סדר העדיפות הלאומי לממשלה שתוקם אחרי הבחירות.

קורות חייהם של נבחרי הרשימה במפלגה המועדפת על הבוחרים יפורסמו מראש, אלה יצטרכו להיות אנשים עם רזומה ציבורי ראוי. אחרי כן יבחרו הבוחרים בדף האלקטרוני את הנושאים החשובים ביותר לדעתם, המחייבים את טיפולה של הממשלה שתיבחר.

מיד לאחר הבחירות יפורסמו התוצאות. שמות חברי הכנסת שנבחרו, המפלגות שנבחרו והנושאים שמחייבים את הממשלה שתורכב מקואליציה של מפלגות. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים מכל המפלגות.

לאחר הבחירות יפורסמו שמות החכ"ים, המפלגות והנושאים שנבחרו, ומחייבים את הממשלה. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים

ממשלת ימין לא תוכל לקדם רק סיפוח כאשר בוחרי המפלגות המרכיבות את הקואליציה ובוחרי יתר המפלגות, יצביעו קודם כל על שיקום כלכלי ועל הורדת מחיר הדיור ויוקר המחיה. הבוחרים מכל המפלגות ייצרו בעצם סדר עדיפות לאומי לכל ממשלה שתקום וזהו הסדר שיחייב את הממשלה בחוק.

חינוך מתקדם לכל, בתי חולים ראויים וחדשים, הורדת יוקר המחיה, דיור במחיר סביר, הפסקת ההסתה נגד מוסדות החוק, גיוס שוויוני, השקעות במחקר ומדע, מינוי אנשי מקצוע לתפקידים בממשלה ולא עסקנים פוליטיים, הגנה על ערכי הדמוקרטיה, הסכמים מדיניים שיקדמו שלום, מאבק בגזענות, שמירה על משאבי הטבע של המדינה ועל תשתיות אנרגיה ומים, שחרור כשלים ביורוקרטיים, תמיכה בניצולי שואה וקשישים ועוד.

הבחירות בשיטה החדשה לא יסמנו רק את זהות אנשי השלטון הבאים כתוצאה מבחירת המפלגות לקואליציה, אלא הן יסמנו את רצון כל העם בתחומים ובנושאים שאותם הממשלה חייבת לקדם. מעין משאל עם שיתקיים אחת לארבע שנים שאחריו הממשלה פועלת לפי רצון העם ולא רק לפי רצון מרכיבי הקואליציה.

הליך השיקום של אמון הציבור הוא המשימה הראשונה כעת לטיפולם של חברי הכנסת שהעדיפו לשבת תחת נאשם בפלילים ובלבד שלא ייאלצו לסכן את עכוזם בעוד מערכת בחירות. אם כך – לפחות תקרעו את התחת חברים, בניסיון להחזיר את אמוננו. למהלך כזה יתכן שגם חבריכם לשעבר יצטרפו ויהיה לכך רוב בכנסת הנוכחית.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 866 מילים

תיעוד מיוחד ירוק זה מעולה, אדום זה הכי גרוע

"הפסקתי להתעניין במספר החולים והנדבקים בקורונה בסין, יש לי תחושה שהמידע שנמסר לנו אינו אמין" ● בפרק השלישי ביומנה של יפעת פרופר, מתחילים לעלות סימני שאלה סביב דיווחי הממשל על פרוץ המגפה והטיפול בה, והשלטונות מצרים את צעדיהם של האזרחים - באמצעות אפליקציה מיוחדת שמקטלגת אותם לפי צבעים ● תיעוד מיוחד של עידן הקורונה בשנגחאי, הפרק השלישי בסדרה

עוד 3,045 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַמִּשְׁפָּט

טיוטה להקדמה למבוא לעבודה סמינריונית בספרות, שתיכתב בעתיד על הרומן הגדול "המשפט", מאת פרנץ ביסמוט

עוד 1,494 מילים

"אנחנו יכולים להציע להם שיעורים אמיתיים ולראות את המרצים!"

ההתעניינות של סטודנטים יהודים מארה"ב בלימודים בישראל מעולם לא הייתה גבוהה יותר ● הסיבה: האקדמיה בארץ נערכת לחזרה לשגרה בסתיו, בעוד שבאמריקה שוררים כאוס וחוסר ודאות ● "זו תהיה הפעם הראשונה מזה זמן שנוכל לבלות עם חברים, ולהתחיל לחזור לחיים"

עוד 735 מילים

למקרה שפיספסת

השמאל וסיפוח - עמוק בבור וממשיכים לחפור

השמאל בישראל לא מפספס הזדמנות להחמיץ הזדמנות. הנה שוב: אחרי שבמשך שנים הוא הזניח את ניסוחה של עמדה מדינית חדשנית שעשויה לאתגר את פיתרון שתי המדינות (2SS) הדועך, על ידי קבלת המציאות ופיתוחה של הצעה חלופית פרוגרסיבית, בטוחה וישראלית – הוא חוזר כעת על הגישה השלילית שלו בהתמודדות עם הסיפוח.

בדיוק כמו שהשמאל בשארית כוחותיו מנסה להחזיק את פיתרון שתי המדינות בחיים לאחר שתוכנית טראמפ למעשה חיסלה אותו סופית, הוא עושה כעת מאמץ דומה, חסר תוחלת, על מנת לסכל סיפוח שסביר להניח שיתרחש במידה זו או אחרת, כחלק מאותה תוכנית טראמפ.

בדיוק כמו שהשמאל בשארית כוחותיו מנסה להחזיק את פיתרון שתי המדינות בחיים לאחר שתוכנית טראמפ למעשה חיסלה אותו סופית, הוא עושה כעת מאמץ דומה, חסר תוחלת, על מנת לסכל סיפוח שסביר להניח שיתרחש

כל המאמצים לקדם את מימוש פיתרון שתי המדינות בזמן שחלק הולך וגדל של הציבור הישראלי הפך להיות יותר ויותר ספקן לגבי ישומו, ובוודאי שאין לו עניין לקבל רבים מהתנאים הכרוכים בו, רק גרמו לצמצום התמיכה הציבורית בשמאל.

באופן דומה, המאמצים להילחם בסיפוח בלי להתחשב בכך שחלק גדול מהציבור תומך בסיפוח חלקי לפחות, אינם מציאותיים וחמור מכך, הם פוגעים בקידום הערכים של השמאל.

בכך שהוא ממשיך לקדם פיתרון שתי מדינות שאינו ניתן ליישום ודוחה את הסיפוח על הסף, השמאל מבטיח לעצמו את עמדת הדובי לא לא. בעיני חלק גדול מהציבור זו עמדה שמקלה ראש בשיקולי ביטחון רלוונטיים ומתעלמת מרצון חלק ניכר מהאוכלוסייה היהודית בישראל, שלא מוכנים לוותר על גישה חופשית ליהודה ושומרון. המשך קידום גישה זו לא יאפשר לשמאל להחזיר לעצמו את אמון הציבור שאותו איבד במהלך השנים האחרונות.

הנחישות של השמאל לפעול למען היפרדות שתי מדינות, אחת יהודית ואחת פלשתינית מסמלת את הדחיה של ערכי השמאל המסורתיים. השמאל פועל למען הלאומיות הפלסטינית ביותר נחישות מאשר הפלסטינים עצמם. אלה לרוב רק רוצים לחיות חיים נורמליים ובעצם לא כל כך חשוב להם מה כתוב על הדרכון כל עוד יש להם שיוויון זכויות.

כמו כן תמיכת השמאל בהיפרדות כאילו מדובר בתנועה אתנוצנטרית וקידום חלוקה על בסיס אתני עומדת בסתירה לערכיה. מה קרה לשמאל המסורתי הקורא לאיחוד העמים ופועל למען זכויות אדם ואזרח ושגשוג כלכלי לכולם ללא קשר לאתניות, דת או השתייכות לאומית?

כשהשמאל ממשיך לקדם פיתרון 2 מדינות בלתי ישים ודוחה את הסיפוח על הסף, הוא מבטיח לעצמו את עמדת הדובי לא לא ונתפש כמקל ראש בשיקולי ביטחון וכמי שמתעלם מרצון חלק ניכר מהעם

השמאל הגיע לסוף דרכו כי פעל באופן עקבי ומתמשך נגד הערכים שלו ונגד רחשי ליבו של הציבור. אין זה מפתיע אם כן שיחד עם הרשימה המשותפת הוא אפילו לא השיג 20 אחוז מהמושבים בכנסת.

הדרך היחידה להחזיר לעצמו את הכוח הפוליטי הניכר שאבד במשך השנים היא באמצעות קידום מדיניות פרגמטית למדינת ישראל דמוקרטית בין נהר הירדן לים התיכון, הנושקת למדינת עיר פלסטינית עצמאית ברצועת עזה. שום אפשרות אחרת לא תספק את הביטחון הדרוש לישראל, את הלגיטימיות שבלעדיה ישראל לא יכולה לשגשג, את ההזדמנות הכלכלית שתיתן ליהודים ולפלסטינים סיבה לגרום לזה לקרות והבטחה לעתיד משותף בשלום בארץ ישראל / פלסטין.

עמנואל שחף הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 465 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

משפט נתניהו: מה הלאה?

אחרי הפתיחה הדרמטית בתחילת השבוע, משפטו של ראש הממשלה נכנס כעת למסלול רצוף אתגרים ● מתי יתחיל מצעד העדים? בכמה ימים בשבוע יתנהלו הדיונים? מתי הנאשם מס' 1 יתייצב שוב באולם? והאם המשפט יעשה היסטוריה ויעבור למבנה אחר, הרחק מרחוב צלאח א-דין? ● יובל יועז צופה פני עתיד על בסיס תקדימי העבר

עוד 1,095 מילים

יו"ר לשכת עורכי הדין תוקף בחריפות את השר אוחנה

פרסום ראשון המשרד לביטחון פנים מקדם בימים אלה הצעת חוק לפיה השר אמיר אוחנה יהיה רשאי להגביל ואף לאסור לחלוטין ביקורים של עורכי דין, בני משפחה ואחרים אצל אסירים ועצירים - הכל תחת האמתלה של מניעת התפשטות הקורונה ● במכתב ששלח יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי לאוחנה הוא תוקף בחריפות הן את עצם הצעת החוק - ובמיוחד את האופן החפוז והנסתר לכאורה שבו אוחנה מקדם את ההצעה

עוד 805 מילים ו-4 תגובות

סקרים שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלים כי האמון בבית המשפט העליון גדול כמעט פי שניים מהאמון שנותנים האזרחים בכנסת ובממשלה ● אפילו במחנה הימין, כמעט מחצית המצביעים תומכים דווקא בחיזוק מערכת המשפט ● כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שנתניהו ותומכיו מכריזים כי "לפחות חצי מהעם חושב שתופרים פה ראש ממשלה" ● פרשנות

עוד 1,114 מילים ו-1 תגובות

מסתבר שזו באמת הבירה הטובה במזרח התיכון

פרק 7מדיס ח'ורי חזרה לטייבה אחרי שהשלימה תואר במנהל עסקים בבוסטון, כדי להשתלב בעסק המשפחתי, ובשנים האחרונות היא מנהלת את "בירה טייבה" ביד רמה ● היא הייתה שם באינתיפאדה השנייה, שכמעט חיסלה את העסק ● היא מתמודדת עם משבר הקורונה והפוגת הרמאדן ● אבל את הסיפוח, היא לא יודעת אם הם ישרדו ● אמיר בן-דוד ביקר אותה במפעל וחזר עם שלושה ארגזי בירה - שחוסלו במהירות גדולה בהרבה מהמתוכנן

עוד 1,914 מילים

נתניהו וכ"ץ הצהירו על סיוע של 100 מיליארד שקל, והעבירו רבע מזה

תכנית הסיוע הגרנדיוזית עליה הכריזה הממשלה כוללת סעיפים שבוצעו בתקציב נמוך בהרבה ממה שהובטח, הלוואות שאינן מהוות בכלל הוצאה תקציבית, ומענקים פיקטיביים שחוזרים על מענקים שמוזכרים בסעיפים אחרים ● כל זאת בזמן המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה, כאשר כרבע מהעובדים מובטלים ● הכלכלן ד"ר עאמר אבו קרן: "זו תכנית של שליפות וחוסר שקיפות מוחלט" ● "נראה כאילו נתניהו זרק מספרים, ואנשיו היו צריכים למלא אותם בתוכן"

עוד 2,538 מילים

אפקט הקורונה מאה אלף ישראלים עשויים לפשוט רגל

במשרד המשפטים נערכים לגל פשיטות רגל ופירוקים במשק ● החקיקה האחרונה בנושא עלולה לגרום לכך שרבים מפושטי הרגל יאבדו גם את הבית ● הממשלה לא הקדימה תרופה למכה, ולא הכריזה על הקורונה כ"אסון טבע" - מה שהיה משפר דרמטית את מצב החייבים ● ובמקביל, מתרחבת התופעה של ישראלים שלוקחים הלוואות בשוק האפור, תוך מגע עם גורמים מפוקפקים ואלימים

עוד 1,995 מילים

נתניהו נגד רגב: "התבטאויותייך פוגעות באחדות הממשלה"

פורסם פסק הדין המלא של בג"ץ בעניין הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו וההסכם הקואליציוני; השופט מזוז: הרכבת ממשלה בידי נאשם בפלילים משקפת כשל מוסרי ● סקר: מחנה נתניהו - הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה - מקבל 67 מנדטים ● נתניהו פנה למח"ש בדרישה לחקור מי הגורם המשטרתי, שלדבריו, איים עליו ● מנהל ביה"ח ברזילי חזי לוי יתמנה למנכ"ל משרד הבריאות

עוד 45 עדכונים

כחול-לבן מאיימים ללכת הביתה אם נתניהו יציג סיפוח חד-צדדי. בליכוד מגחכים בתגובה

ככל שמתקרב המועד שהציב נתניהו להעביר את חוק החלת הריבונות בגדה המערבית, כך מתקרב לכאורה העימות העקרוני הגדול בין כחול-לבן והליכוד ● "אם נתניהו ילך לסיפוח חד-צדדי, גנץ יארוז את חפציו וילך הביתה", מאיימים בכחול-לבן ● "נתניהו יעשה מה שהוא רוצה עם הסיפוח, והם יסתמו את הפה", מגיבים בליכוד ● אם לשפוט לפי התנהלות גנץ עד כה, גם הפעם הוא לא יעשה כלום ● פרשנות

עוד 584 מילים

פרשת וילה שוקן: עיריית ירושלים נדרשת להתערב בסיפוח המתחם לבית רה"מ

מעקב זמן ישראל בעקבות חשיפת "סיפוח" וילה שוקן למעון רה"מ בבלפור, ועדת השימור של עיריית ירושלים נדרשת לסוגיית ההשתלטות על הנכס, שחלקים ממנו מיועדים לשימור ולשימוש הציבור ● מגישת השאילתה, ציפי רון: "לאיש אין מושג מה קורה שם. אם בונים שם, זה לא תקין"

עוד 621 מילים
שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן (רביעי מימין) מסייר בהתנחלות אפרת עם ראשי המתנחלים, 20 בפברואר 2020

מיוחד המתנחלים טסו לחגוג. ואז הכל השתבש

ראשי המועצות בשטחים נהרו בינואר לוושינגטון, כדי לחזות מקרוב בטראמפ ונתניהו משיקים את תכנית המאה, וסוללים את הדרך לסיפוח ● הם הבטיחו לא לתקוף את התכנית מיד לאחר פרסומה - אבל בסוף אחד מהם תקף אותה עוד קודם לכן ● את הטקס החגיגי הם כבר ראו בטלוויזיה, ועל ההאטה ביישום התכנית שמעו בדרך לארץ ● ג'ייקוב מגיד מפרסם לראשונה את מאחורי הקלעים של המסע השלומיאלי לוושינגטון, את הבדלי הגרסאות, ואת חשבון הנפש של חלק ממשתתפיו

עוד 3,260 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה