אין פלא שהיועמ"ש מוצף כעת בהודעות נאצה ואיומים

.הפגנות תמיכה בנתניהו מול בית היועמ"ש מנדלבליט (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90
הפגנות תמיכה בנתניהו מול בית היועמ"ש מנדלבליט

אני סנגור בתחום המשפט הפלילי. סנגורים פליליים מכירים על פי רוב הן את ההיבטים ההגונים, הראויים והחיוביים בתפקוד משטרת ישראל, והן את ההיבטים הלקויים, לרבות כאלה שבהם נדרש טיפול שורש.

סנגורים פליליים יודעים היטב שפרקליטות המדינה מורכבת מפרקליטים מצוינים ואיכותיים, שמחויבים להיאבק למען שלטון החוק ולהגן על הציבור מפני פשיעה חמורה. אך סנגורים פליליים מכירים היטב גם את ההיבטים הלקויים בתפקוד פרקליטות המדינה וכן את המקומות בפרקליטות שבהם נדרש שידוד מערכות.

ביקורת על משטרת ישראל היא דבר חיוני במשטר דמוקרטי. חמצן לנשימה. רק בשבוע שעבר ביקרתי בחומרה ביומן הבוקר של גלי צה"ל את משטרת ישראל בשל הוראה מופרכת למנוע מלקוח שלי (במסגרת תנאי שחרורו בתום חקירה) להימנע מכל התבטאות פוליטית למשך 30 יום.

ביקורת על המשטרה חיונית במשטר דמוקרטי. רק בשבוע שעבר ביקרתי אותה בחומרה ביומן הבוקר של גל"צ בגין הוראה מופרכת למנוע מלקוח שלי להימנע מכל התבטאות פוליטית למשך 30 יום

המשטרה אכן התנצלה בעקבות פניית גלי צה"ל ותנאי ההשתקה המופרך והמסוכן בוטל מיד.

אך ביקורת על משטרת ישראל חייבת להיות הגונה, מושתתת על עובדות, עניינית ובלתי מתלהמת.

גם ביקורת על פרקליטות המדינה היא דבר קריטי במדינה דמוקרטית. גם היא חמצן לנשימה. והיו לא אחת טעויות קשות ואף מחדלים שהוסתרו. הללו נחשפו בזכות מאמץ של סניגורים, חשיפות עיתונאיות, בדיקות מעמיקות מטעם נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות השונות (השופט המחוזי בדימוס דוד רוזן) וגורמים נוספים.

גם הביקורת הזו חייבת להיות עובדתית, הגונה ובלתי מתלהמת. היא יכולה להיות קשה. היא יכולה להיות חמורה. והיא יכולה אף להיות מטלטלת במיוחד. זכורים דבריה המטרידים של השופטת בדימוס הילה גרסטל (נשיאת בית המשפט המחוזי במחוז המרכז לשעבר) שהייתה הנציבה הראשונה לתלונות על מייצגי המדינה בערכאות. היא רמזה שהאמת לא הייתה נר לרגליו של פרקליט המדינה היוצא, עורך הדין שי ניצן.

היא גם הדגישה עד כמה התקשה ארגון הפרקליטים לקבל את הביקורת מטעמה (חלק מהקושי נבע מהחשש המוצדק שתלונות מטעם סנגורים ונאשמים נגד תובעים מטעם הפרקליטות והמשטרה, ייגזרו מהרצון להפעיל לחץ לא הוגן כלפי פרקליטה כזו או אחרת. חלק אחר מההתנגדות היה משולל צידוק).

זכורים דבריה המטרידים של השופטת בדימוס הילה גרסטל (נשיאת המחוזי במחוז המרכז לשעבר), שרמזה כי האמת לא היתה נר לרגלי פרקליט המדינה היוצא, עו"ד שי ניצן

אך ביקורת לחוד והתנפלות רבת עוצמה ומרובת זרועות לחוד.  ביקורת פירושה חיזוק שלטון החוק. התנפלות על המשטרה והפרקליטות, מטעם הנאשם המפורסם והחזק במדינה ומטעם חבר צייתניו בלשכתו, בממשלה, בכנסת, בתקשורת ובמוקדים נוספים, היא סכנה עצומה לשלטון החוק. למעשה, היא סכנה עצומה לקיומה של מדינת חוק דמוקרטית.

מאז שהחל ראש הממשלה להתמקד בהכפשה אישית (הן ישירות והן באמצעות שלוחיו השונים) נגד הפרקליטה הבכירה, עורכת הדין ליאת בן ארי (זו שעמדה בראש צוות התביעה של אולמרט בפרשת הולילנד), בטענה הבדיונית שהיא תפרה לו תיק בשל התנגדותה לדרכו הפוליטית – החלו איומים על חייה של בן ארי. לכן היא נזקקה לאבטחה צמודה. עובדה זו היא לא פחות ממדהימה.

מאז שהחל ראש הממשלה להתמקד בהכפשה אישית (הן ישירות והן באמצעות שלוחיו השונים) כלפי פרקליט המדינה, עורך הדין שי ניצן (ההוא שהגן שוב ושוב בבג"צ על הריסת בתי בני משפחות חפים של חשודים, נאשמים ומורשעים פלסטינים ברצח על רקע לאומני) בטענה הבדיונית שהוא תפר לו תיק בשל התנגדותו לדרכו הפוליטית, החלו איומים על חייו של ניצן. לכן נזקק גם ניצן לאבטחה צמודה.

נתניהו הפך את השניים באבחת הסתה מופרכת לאויבי האומה. הוא טען שתמיכתם של שני הבכירים הללו בהגשת כתב האישום נגדו, היא לא פחות מניסיון הפיכה משפטי. היה זה לאחר שסיים לצייר את רב-ניצב רוני אלשייך כמי שמחפש אותו אישית בשירות כוחות השמאל העלומים. אלשייך, נזכיר שוב ושוב, היה מתנחל שהתגורר בהתנחלות קריית ארבע. הוא דתי, ימני, בכיר שב"כ לשעבר (נתונים זרים שאין בכלל ספק שנשקלו בטרם הוחלט למנותו). אלא שהוא סירב להיות נאמנו האישי של נתניהו ושמר אמונים למדינת ישראל ואזרחיה.

נתניהו הפך את הפרקליטה הבכירה ואת פרקליט המדינה לאויבי האומה, וטען שתמיכתם בהגשת כתב האישום נגדו היא נסיון הפיכה משפטי. זאת לאחר שצייר את המפכ"ל אלשייך כמי שמחפש אותו אישית

הדברים כמובן הגיעו לשיא מעורר בעתה בעניינו של היועץ המשפטי לממשלה. בואו ניזכר בקצרה: נתניהו התעלם בזמנו ממכתבו של היועץ המשפטי לממשלה הקודם, עורך הדין יהודה ויינשטיין, שניקה את מנדלבליט מכל חשד בפרשת הרפז, אך קבע שנפל פגם אתי במעשיו ולכן המליץ להימנע ממינויו למזכיר הממשלה.

בשלב שמינה את מנדלבליט לתפקיד מזכיר הממשלה עם פרישתו מצה"ל בדרגת אלוף ולאחר שסיים לכהן בתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי, ידע נתניהו היטב על פרשת הרפז.

הוא ידע שמנדלבליט נחקר כחשוד בשיבוש מהלכי חקירה וכי החקירה הסתיימה בגניזת החשד נגדו. הוא מינה אותו באופן אישי למזכיר הממשלה, עבד בצמוד אליו והחליט להיאבק למען מינויו הישיר – ללא שום תקופת צינון – לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה שהוא גם ראש התביעה הכללית.

ראש ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט ד"ר אשר גרוניס, סבר שקיים קושי במינויו של מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה מיד בתום כהונתו כמזכיר הממשלה (בשל החשש שמנדלבליט יעמוד במצב קשה אם ייאלץ להורות על פתיחה בחקירה פלילית בנושאים הקשורים בנתניהו. פרשת המעונות כבר החלה לקרום אז עור וגידים). אך רוב חברי ועדת האיתור תמכו במועמדות מנדלבליט לתפקיד והעריכו שיוכל לתפקד ללא מורא וללא משוא פנים.

מנדלבליט היה אפוא המועמד היחיד שהובא לאישור הממשלה בידי שרת המשפטים והתומכת הנלהבת במינויו, איילת שקד, ובתמיכתו הגורפת של מי שהתאמץ ככל יכולתו להביא למינויו הישיר של מנדלבליט: ראש הממשלה בנימין נתניהו.

נתניהו התעלם בזמנו ממכתב היועמ"ש הקודם, יהודה ויינשטיין, שניקה את מנדלבליט מחשד בפרשת הרפז, אך קבע שנפל פגם אתי במעשיו והמליץ להימנע ממינויו למזכיר הממשלה

ד"ר אביחי מנדלבליט גדל בביתו של איש בית"ר. הוא חזר בתשובה. הוא איש ממסד מובהק. הוא היה סנגור צבאי, תובע צבאי ושופט צבאי. הוא בעל תואר דוקטור במשפט פלילי בינלאומי, בתחום דיני הלחימה. הוא אדם הגון ומשפטן מוערך. זאת אף שסייע כמו כל קודמיו, לדאבון הלב, לביסוס המשטר הצבאי הבלתי צודק בגדה ולמציאת פתרונות מקוממים בסוגיות שקשורות ב-2 מערכות החוק הנפרדות בהתאם למוצא אתני שונה בגדה (מתנחלים מחד ופלסטינים מאידך), ועל אף שמומלץ היה שיימנע מלקלוע את עצמו למצב הדברים הבלתי נסבל של כהונה כיועץ משפטי לממשלה מיד לאחר שכיהן כמזכיר הממשלה.

מדובר אפוא בפרקליט בכיר ומוערך שמינויו אושר גם בידי בג"צ שדחה מספר עתירות נגד מינויו (הן הוגשו בשל הקפיצה המטרידה לתפקידו הישר מתפקיד מזכיר הממשלה ללא תקופת צינון). ואם חלם נתניהו שמנדלבליט יגנוז את תיקי החקירה החמורים נגדו, הוא התבדה.

מנדלבליט העניק לו מספר הנחות סלב מטרידות במהלך חקירותיו, נהג במידת הרחמים ברעייתו, אף שזו לא גילתה מעולם שום רחמים לעובדים ועובדות בהם התעמרה, והחליט להגיש נגד ראש הממשלה כתב אישום מרוכך בהשוואה להמלצות עורכי הדין ניצן ובן-ארי ולהמלצות בכירים נוספים בפרקליטות.

ועדיין: הוא היועץ המשפטי לממשלה הראשון בתולדות המדינה שהגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן. הדבר דורש מידת אומץ. ודאי כשמדובר בראש ממשלה כה כוחני, ערמומי, חסר מעצורים ומשסה כבנימין נתניהו. ודאי וודאי כשלרשותו של ראש הממשלה עומדים גייסות של מעריצים אדוקים.

מנדלבליט העניק לנתניהו הנחות סלב בחקירותיו, נהג במידת הרחמים ברעייתו, שלא גילתה רחמים לעובדיה, והגיש נגדו כתב אישום מרוכך בהשוואה להמלצות הפרקליטים ניצן ובן-ארי ובכירים נוספים בפרקליטות

והנה, מועד משפטו הפלילי של נתניהו מתקרב. הוא צלח את מכשול בג"צ בסוגיית מינויו לתפקיד ראש הממשלה החדשה תחת כתב אישום (שופטי בג"צ חוששים כמובן, אך יש לכבד את פסיקתם. הם הפרשנים המוסמכים של החוק). הוא הצליח לפצל את כחול-לבן. הוא הקים ממשלה מנופחת במחיצת גנץ, אשכנזי, עמיר פרץ ויצחק שמולי, לאחר שהללו נשבעו שוב ושוב שלא ייתנו את ידם לממשלה בראשות הנאשם שטווה עלילת שווא בדיונית ומסוכנת נגד התביעה הכללית בדבר ניסיון הפיכה משפטי שלא היה ולא נברא. ועכשיו, משפטו מתקרב מאד. מבחינתו, יש להתמקד כעת בפתיחת שערי הגיהינום על ראשו של מנדלבליט.

זו הסיבה היחידה שבעטיה מעלה לפתע נתניהו באמצעות שלוחיו את פרשת הרפז. ריקלין, יעקב ברדוגו ושאר המדבררים, יודעים היטב שמנדלבליט נוקה מכל חשד בפרשה זו, ושנתניהו הוא שבחר למנותו למזכיר ממשלה וליועמ"ש לאחר סיום פרשה זו.

אבל את מי מעניינות העובדות? הקיסר ממנה מטעמים לא ענייניים, בתקווה שאפשר יהיה לגנוב סוסים עם מנדלבליט. ואם מנדלבליט מאכזב, שולפים לפתע טינופת ישנה בעניינו שנבדקה ונשללה זה מכבר. ומי השולף? הקיסר שמינה. למה? כי צריך לקעקע את אמינותו של מי שהגיש נגדו כתב אישום. זהו שיבוש הליכי משפט פוטנציאלי, מסוכן ובריוני. כי אין גבולות.

וכמה לא מפתיע אבל מחריד ומזעזע:

מאז שהחל נתניהו להתמקד בהכפשה אישית (בעיקר באמצעות שלוחיו השונים) כלפי עורך הדין מנדלבליט, ספג מנדלבליט איומים בלתי פוסקים. לכן נאלץ להתלונן במשטרה. מדובר בכמות עצומה ומאורגנת של איומים ודברי נאצה לאחר שמספר הטלפון הנייד שלו הופץ בקבוצות פעילי ליכוד ותומכי נתניהו בידי אחת הפעילות. מובן שנתניהו ירחץ בניקיון כפיו. אני? הוא יאמר. איך אני קשור לזה? אני מגנה את זה בכל תוקף, ישוב ויתעקש נתניהו.

אבל את מי מעניינות העובדות? הקיסר ממנה מטעמים לא ענייניים, בתקווה שאפשר יהיה לגנוב סוסים עם מנדלבליט. ואם מנדלבליט מאכזב, שולפים לפתע טינופת ישנה בעניינו שנבדקה ונשללה זה מכבר

שופטי בג"צ קבעו כאמור שנתניהו יוכל לכהן כראש ממשלה. הם קיבלו את דברי מנדלבליט, שלפיהם מסמך ניגוד עניינים עליו יחתום נתניהו ימנע ממנו לבחוש בתחום המשפטי. קביעה אחרונה זו, לדאבון הלב, היא בדיחה עגומה.

נתניהו יבחש בכוחניות בוועדה לבחירת שופטים, למרבה החרפה. הוא גם יפעל בכל כוחו להביא למינויים כלבבו בתפקידי היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ומפכ"ל משטרת ישראל. ולכל הפחות יטיל וטו על מינויים פוטנציאליים שייראו לו עצמאיים מדי.

רוצים דוגמה לחתירתו לסירוסם העתידי של בעלי התפקידים הללו? תביטו בתפקודו של מבקר המדינה, רואה החשבון מתניהו אנגלמן.

רוצים דוגמה להמשך תוכניותיו של נתניהו? תראו את מי הוא ממנה כעת בהסכמתם המבישה של ראשי כחול-לבן לתפקיד השר לביטחון פנים. אמיר אוחנה.

מסמך ניגוד עניינים? הצחקתם אותו. הרי כל מאוויו, מחשבותיו ותוכניותיו של נתניהו ממוקדות אך ורק בנושא המשפטי.

ולסיום, הנה עובדה מחרידה שלא עלתה בבג"צ למרבה הצער: במוצאי השבת האחרונה שלפני בחירות מרס 2020, התראיין נתניהו ב"פגוש את העיתונות". לאורך השנים, הוא נמנע כמובן מראיונות לעיתונות הישראלית (למעט בערוץ הבית הידוע בכינויו ערוץ 20). אך במערכות הבחירות הוא עורך לפתע בליץ ראיונות, תוך שהוא שב ומסית נגד התקשורת, מאשים אותה בשמאלנות בדיונית ודואג שחלקים הולכים ומתרבים מתוכה יטמנו בחובם את צייתניו שמתחזים לעיתונאים (לצד עיתונאי ימין הגונים כמובן. לא כל עיתונאי ימני הוא מדברר שקורא את דף המסרים מבלפור, כמובן).

כשנשאל בתכנית אם יש לו אמון במערכת המשפט, הוא אמר כמובן שכן. אבל אז הוסיף את אחד המשפטים הכי מזעזעים, הכי מופרכים, הכי דמיוניים, הכי שקריים והכי שוטפי מוח ומקוממים, שיצאו אי פעם מפיו (והיו הרבה כאלה):

הוא אמר ששמע ששופטי ההרכב שישפטו אותו, נבחרו בקפידה מפני שהם שמאלנים, וכי הוא מצפה להכחשה בנדון.

כשנשאל אם יש לו אמון במערכת המשפט, אמר שכן, אך הוסיף את אחד המשפטים הכי מזעזעים, מופרכים ושוטפי מוח שלו. לדבריו, שמע ששופטי ההרכב שישפטו אותו נבחרו בקפידה בגלל שמאלניותם

הרי אף אחד לא באמת יודע שנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים הוא שופט דתי ושמרן שמינה בענייניות 3 שופטים בקיאים וראויים. איש לא מתעניין בעובדה שבראש ההרכב עומדת השופטת רבקה פרידמן-פלדמן שהייתה שותפה בהרשעת אולמרט בפרשות טלנסקי ומרכז ההשקעות. איש גם לא מתעניין בעובדה ששני השופטים שלצדה הם מומחים ללא דופי בתחום המשפט הפלילי.

העיקר שהכתם נדבק. כי זו השיטה: לזרוק רפש נבזי וכוזב שהוא חסר כל קשר למציאות, ולדעת שהדבר יחלחל במהירות למוחות המעריצים.

אין פלא אפוא שהיועץ המשפטי לממשלה מוצף כעת בהודעות נאצה ובאיומים מטעם מעריצי ראש הממשלה הקנאיים. וזה רק הקדימון, למרבה הצער.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
מובנת בהחלט תגובתו של דניאל חקלאי ,השופט סטרשנוב ,השומר על הקליקה , ודומיו המסיטים את העיסוק בתוכן פרסומיה של חסון - לשאלות צדדיות על המקור, היבטים משפטיים הנוגעים להקלטה, התישנות, גי... המשך קריאה

מובנת בהחלט תגובתו של דניאל חקלאי ,השופט סטרשנוב ,השומר על הקליקה , ודומיו המסיטים את העיסוק בתוכן פרסומיה של חסון – לשאלות צדדיות על המקור, היבטים משפטיים הנוגעים להקלטה, התישנות, גידופים ברשתות ועוד תירוצים כיד הדמיון הטובה, הכל במטרה לא לעסוק בתוכן".
חסון היא ה-"אמיל זולה" של העת החדשה . וכל אדם באשר הוא אדם המחויב לאמת חייב לדרוש הסרת הצו האוסר פרסום הקלטות.
"כל הקלטות מנדלבליט-אשכנזי חייבות להתפרסם מיוזמתם ומרצונם של השניים עדיף שיתמודדו פעם אחת עם הביקורת מתוכן השיחות, מאשר שיתמודדו לעולם ועד עם הביקורת על הסתרתן.
קל ופשוט".

עוד 1,744 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 4 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

איימן עודה: "ההפגנה תתקיים על אפם וחמתם של ממשלת הימין והמשטרה"

אריה דרעי תועד נוסע באין כניסה בדרכו לראיון בבני ברק ● פטין מולא על ההדבקות של ח"כ אבו שחאדה: פיגוע של המשותפת בכנסת ● משרד רה"מ מסיים התקשרות עם חברת ניקיון בצל חשד לתצהיר שקרי של עובדות במעון ● ליברמן: "לא יהיה סיפוח, נתניהו בדרך למדינה פלסטינית" ● רגב ואדלשטיין הודיעו: הרכבות יחזרו לפעול ביום שני הקרוב

עוד 61 עדכונים

הוא מקנא לי כי הוא אוהב אותי

אלימות לא נראית כפי שאנחנו מדמיינים אותה.

חשדנות מצד בן הזוג, זה לא משהו להבליג עליו.
הוא עלול לפרש כל אינטרקציה שאת מנהלת עם מישהו אחר כפלירטוט או רמיזה מינית. זה, בהמשך, ישמש לו תירוץ להתנהגות אלימה.

תשכחי מה שראית בסרטים, קנאה היא לא סימן לאהבה!

לזכר טטיאנה חייקין שנרצחה על ידי הגבר שהיא התחתנה איתו.

* * *

אנימציה: צליל בנדריהם
גרפיקה: Vecteezy.com freepikcompany.com

אמנית פלסטית ואנימטורית. חפשו "הדף הלבן לא מפחיד אותי" באינסטה, פייס ויוטיוב!

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 55 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

ישראל – ארה"ב, האם "היחסים המיוחדים" עדיין מיוחדים?

מה צפוי ליחסי ישראל ארה"ב אם יהיו חילופי נשיאים בבית הלבן בינואר 2021? האם הסימביוזה ביחסים בין טראמפ לנתניהו מעידה על שיא ביחסים בין המדינות? האם היחסים הקרירים של נתניהו עם אובמה סימלו נקודת שפל? השיח התקשורתי בדרך כלל בוחן את היחסים בין המדינות על סמך היחסים בין המנהיגים, אבל מכלול יחסי ישראל ארה"ב גדול בהרבה מזהות המנהיגים, וחשוב להתייחס למגמות ארוכות הטווח.

מה צפוי ליחסים עם ישראל אם יתחלפו נשיאים בבית הלבן בינואר 2021? האם הסימביוזה בין טראמפ לנתניהו מעידה על שיא ביחסי המדינות? האם היחסים הקרירים של נתניהו עם אובמה סימלו נקודת שפל?

בכדי לפרק את המכלול של "היחסים המיוחדים" מקובל לחלק אותם לשלושה מרכיבים עיקריים תחת הקיצור VIP: Values, Interests, Politics. ערכים, אינטרסים ופוליטיקה.

חשוב לציין שבשלושת המרכיבים האלו היחסים עמוקים יותר בלי קשר לזהותם של המנהיגים, אבל למנהיגים בהיסטוריה, ובעיקר כיום, יש השפעה חשובה על המגמות ארוכות הטווח. אתחיל בתיאור הבסיס ליחסים בכל אחד מהמרכיבים:

הבסיס הערכי

החלוצים (pilgrims – ע"ש העיר באנגליה שהגיעו ממנה ב-1620, Plymouth Rock) היו פרוטסטנטים פוריטנים אדוקים, שהיו מחוברים מאד לברית הישנה. האגדה מספרת שהם קיימו הצבעה האם השפה בארץ החדשה תהיה אנגלית או עברית, והתומכים באנגלית ניצחו בקול אחד בלבד.

משחר ינקותה ראו האבות המייסדים של ארה"ב את עצמם קשורים לחזון נביאי ישראל, וראו בארה"ב את "ירושלים החדשה". כך גם "האבות המייסדים" של ארה"ב, שניסחו את הצהרת העצמאות ולאחר מכן את החוקה האמריקאית ושימרו את הרוח הפרוטסטנטית הזאת.

בכיוון ההפוך, אבות הציונות הושפעו מהמהפכה האמריקאית ומעקרונות החוקה האמריקאית והיתה שאיפה הדדית שארה"ב וישראל תהיינה מדינות אחיות בהיותן מדינות מהגרים שהשתחררו מהשליטה הבריטית ושאפו להקים עולם חדש. כזה שמבוסס על חברה צודקת וחופשית המקפידה על שלטון החוק ועל זכויות האזרח. ישראל אכן נחשבה בעיני רוב האמריקאים כחולקת את ערכי הדמוקרטיה הליברלית עם ארה"ב.

החלוצים האמריקאים היו פרוטסטנטים פוריטנים אדוקים, שהיו מחוברים מאד לברית הישנה. האגדה מספרת שקיימו הצבעה האם השפה בארץ החדשה תהיה אנגלית או עברית, והתומכים באנגלית ניצחו בקול אחד בלבד

האינטרסים המשותפים

מאז ההכרה של הנשיא טרומן במדינת ישראל – 11 דקות מאז הכרזת העצמאות על ידי בן גוריון, שאפו מנהיגי ישראל ליחסי קרובים עם ארה"ב בשל היותה מנהיגת העולם החופשי והמעצמה החזקה בעולם. לארה"ב זה לקח קצת יותר זמן, אבל מאז מלחמת ששת הימים גם מנהיגיה ראו בישראל שותפה אסטרטגית.

בימי "המלחמה הקרה" הייתה ישראל בבירור בצד של המערב בניגוד לאויבותיה של ישראל שהיו בצד הסובייטי. ישראל גם נחשבה לשותפה זולה יחסית, משום שלמרות הסיוע הבטחוני, ישראל לא נדרשה להצבה של חיילים אמריקאים ונלחמה בעצמה את מלחמותיה.

המזרח התיכון הפך ליעד חשוב ביותר למדיניות החוץ האמריקאית בשל מאגרי האנרגיה במפרץ שהיו קריטיים לכלכלת ארה"ב והעולם. לישראל היה אינטרס במעורבות אמריקאית באזור, משום שרק על ארה"ב יכולנו להסתמך כמעצמה שרואה בביטחון ישראל חלק מהמכלול בו היא מגדירה את האינטרסים שלה. כל אלו הסבירו את שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני וקצרה היריעה מלתאר את כל המנגנונים והפורומים המשותפים.

העוצמה של ישראל בפוליטיקה

התמיכה בישראל לאורך השנים היתה דו-מפלגתית, ושני הצדדים של הפוליטיקה האמריקאית ראו בישראל נושא שהוא מעל המחלוקות הפוליטיות. הדיפלומטיה הישראלית, הלובי הפרו-ישראלי איפא"ק והארגונים היהודיים הקפידו על דו-מפלגתיות, למרות העובדה שרוב היהודים תמכו מאז ומעולם במפלגה הדמוקרטית.

הגורמים הפרו-ישראלים היו והם עדיין מאורגנים וחזקים מאד מבחינה פוליטית. היהודים, אמנם רק 2 אחוז מהאוכלוסייה, אבל מעורבים בפוליטיקה ובתקשורת האמריקאית באופן לחלוטין לא פרופורציונאלי לגודלם. מבין התורמים למפלגה הדמוקרטית – היהודים מונים קרוב לחצי, ובמפלגה הרפובליקנית – כרבע, שזה בשתי המפלגות מספר לחלוטין לא פרופורציונלי לגודלם באוכלוסיה.

הגורמים הפרו-ישראלים היו ועודם מאורגנים וחזקים מבחינה פוליטית. היהודים אמנם רק 2 אחוז מהאוכלוסייה, אבל מעורבים בפוליטיקה ובתקשורת האמריקאית באופן לא פרופורציונאלי לגודלם

נוכחותם הגדולה של היהודים, יותר מהממוצע הארצי שלהם, במדינות מתנדנדות כמו פלורידה, פנסילבניה ואוהיו – הוסיפו למיתוס ההשפעה היהודית. איפא"ק בזכות מקצועיות ונחישות וגם בזכות מיתוסים על השפעה יהודית הפכה לשדולה החזקה והאפקטיבית ביותר בארה"ב בתחום מדיניות החוץ.

באשר לתומכי ישראל הנוצרים האוונגליים, הרי שהם כמעט כולם בצד הרפובליקני, אבל מספרם עצום, כ-80 מיליון, ויכולת הארגון והמשמעת שלהם מרשימים. תמיכתם בישראל היא כמעט אוטומטית משום שהם מאמינים שזו מצווה אלוהית שמפורטת בכתבי הקודש, ושהצלחתה של ישראל עד הקרב בארמגדון תוביל בסופו של דבר לחזרתו של ישו המשיח.

אז לכאורה נראה שהכל בסדר ואכן הבסיס של "היחסים המיוחדים" עמוק ומוצק, אבל במציאות לא הכל בסדר, משום שהמגמות מדאיגות בשלושת התחומים.

1. מגמות בתחום הערכים

לכאורה, על סמך בחירתו של טראמפ ומדיניותו אפשר לומר שהשינוי של ארה"ב ימינה לכיוון הערכים השמרניים ודחיקת הדמוקרטיה הליברלית משותף לשתי המדינות, אבל הנתונים הדמוגרפיים מראים תמונה אחרת.

בישראל אכן הדמוגרפיה מושכת את המדינה ימינה בשל רמת הילודה הגבוהה של החרדים ומגמה של נישואים מאוחרים אצל הליברלים. בארה"ב לעומת זאת ישנה עלייה באחוז המיעוטים שנוטים לערכים פרוגרסיביים. ארה"ב כבר מזמן אינה מדינה של (WASPs – White Anglo-Saxon Protestant).

לדוגמא, בבית המשפט העליון של ארה"ב אין אף לא פרוטסטנט אחד (יש שם שלושה יהודים ושישה קתולים) ורוטב הסלסה הפופולרי בקרב היספאנים נמכר יותר מהיינץ קשטופ של ה-WASPS. למרות בחירתו של טראמפ ב-Electorate College, זוהי הייתה הצבעה שאינה מעידה על המגמה ונבעה מהרבה סיבות  נקודתיות (האנרגיה בקרב ציבור המפסידים מהגלובליזציה, חוסר הפופולריות של קלינטון בבייס הדמוקרטי, השפעת הרשתות בחיזוק מגמות פופוליסטיות וכוחן המוגדל של מדינות קטנות באלקטורט קולג').

בביהמ"ש העליון של ארה"ב אין אפילו פרוטסטנט אחד (יש 3 יהודים ו-6 קתולים). רוטב הסלסה הפופולרי בקרב היספאנים נמכר יותר מהיינץ קשטופ של ה-WASPS

מאז בחירתו של טראמפ (שכזכור לא זכה ברוב המצביעים גם כשניצח) בבחירות האמצע ב-2018 היה "גל כחול" משמעותי וברוב משאלי העם במדינות עדיין מנצחת המגמה של הליברליזם בנושא זכויות הקהילה הלהט"בית, מעמד הנשים וכו'.

2. מגמות בתחום האינטרסים

ארה"ב מאבדת עניין במזרח התיכון ובמידה רבה של צדק. היא אינה תלויה במקורות האנרגיה של המזרח התיכון כבעבר, והפכה בעצמה ליצואנית אנרגיה בזכות הפקת אנרגיה מפצלי שמן. בנוסף צריכת אנרגיה ממקורות פוסיליים ירדה בשל טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת.

כל ההתערבויות המז'וריות של ארה"ב במזרח התיכון נכשלו – מערכה צבאית מלאה בעירק ואפגניסטן, "הובלה מאחור" בלוב והימנעות מפעולה בסוריה. "התפנית לאסיה" לא היתה רק גחמה של אובמה בשל החשיבות של השווקים האסיאניים ובשל התחרות המעצמתית עם סין. היא מקובלת על ידי רוב הציבור בארה"ב גם מכיוון שהמעורבות במזרח התיכון גררה את ארה"ב להשקעה כבירה של חיילים ומשאבים ללא תמורה.

מבחינת ישראל, ההתרחקות האמריקאית מהמזרח התיכון היא התפתחות מאד בעייתית ואנחנו כבר רואים איך בזירה הסורית "הסייקס–פיקו" החדש נסגר בין רוסיה, איראן ותורכיה. ארה"ב לא בתמונה וישראל נותרה ללא מנופים.

במקביל נכנסת ישראל שלא בטובתה למלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. לישראל אינטרס ביחסים טובים עם שתי המעצמות, אבל מדיניות ההתנגחות של ממשל טראמפ בסין, שדווקא נשענת על קונצנזוס פוליטי, מעמידה את ישראל במצב מאד לא נוח לקידום האינטרסים שלה מול סין. בעיקר בתחומי התשתיות וההשקעות בטכנולוגיה.

3. מגמות הפוליטיקה

ישראל הפכה בשנים האחרונות לנושא פרטיזני בפוליטיקה האמריקאית. התחושה של חלק גדול מהבסיס הפוליטי של המפלגה הדמוקרטית היא, שישראל קשרה את גורלה עם המפלגה הרפובליקנית ועם מנהיגי ימין פופוליסטי ברחבי העולם.

ההתרחקות של הליברלים הפרוגרסיביים מישראל כבר מתחילה להראות סימנים גם בקונגרס וגם בקמפיין למועמד הדמוקרטי לנשיאות, בו נשמעו קולות ביקורתיים באופן תקדימי, כולל בזכות התניית הסיוע הצבאי לישראל.

התרחקות הליברלים הפרוגרסיביים מישראל משפיעה גם בקונגרס וגם בקמפיין למועמד הדמוקרטי. שם נשמעו קולות ביקורתיים תקדימיים, כולל בזכות התניית הסיוע הצבאי לישראל

על רקע מגמת הקיטוב שהתגברה בפוליטיקה האמריקאית מבלי קשר לישראל, הבעייה הולכת ומחריפה, ובסקרי דעת קהל רואים הבדלים דרמטיים בין תמיכת הרפובליקנים בישראל לתמיכת הדמוקרטים.

המאבק שישראל מקדמת למנוע חופש ביטוי בשל החשש מ-BDS ממקם את ישראל בצד ההפוך לערכים הליברלים, שמקדשים את חופש הביטוי גם כשהוא כולל ביקורת קשה.

הקירבה בין טראמפ לנתניהו שנראית לציבור הישראלי כחיובית כרגע, היא מאד בעייתית לטווח הארוך, משום שהיא מחמירה את ההתרחקות של ציבורים גדולים בפוליטיקה האמריקאית. ציבורים אלו כוללים את רוב הקהילה היהודית שמצביעה לנשיאים דמוקרטיים (בין 70 אחוז ל-80 אחוז) וחבריה ברובם הגדול ליברלים (למעט המיעוט האורתודוכסי, המהגרים מרוסיה וחלק מהמהגרים מישראל שלא מייצגים מספרים גדולים).

במידה ואכן יתבצעו צעדי סיפוח בין הראשון ביולי לבחירות לנשיאות בנובמבר, המצב יחריף, שכן ציבור המצביעים של המפלגה הדמוקרטית מתנגד נחרצות לצעדים חד צדדיים ולמהלכים שמנוגדים לחוק הבינלאומי.

מה אפשר לעשות?

ישראל חייבת לחזור לדיפלומטיה דו-מפלגתית ולבנות קשר עם הגורמים הפרוגרסיביים ועם המיעוטים.

ישראל חייבת "לחבק" את הקהילה היהודית, ללא קשר לדעות פוליטיות או זרמים ביהדות. הקשר של ישראל עם התפוצה היהודית הגדולה בעולם חשוב לא רק בהקשרי היחסים בין המדינות, אלא בשל הייעוד של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

על מנת לשמור את ארה"ב במזרח התיכון, יש לקדם ברית הגנה חוזית שמעוגנת בחקיקה. בניגוד למקובל לחשוב, ברית הגנה תקדם שלום, משום שהתיאום עם ארה"ב ימנע הרפתקנות צבאית, תגדיל את המחויבות של ארה"ב להגנת ישראל, אבל גם לקידום שלום במזרח התיכון וגם אינטרס אמריקאי בצורך בקביעת הגבולות של ישראל (דיפלומטיה הרבה יותר זולה ממלחמות).

על מנת לשמור את ארה"ב במזה"ת, יש לקדם ברית הגנה חוזית שמעוגנת בחקיקה. בניגוד למקובל, ברית הגנה תקדם שלום כי התיאום עם ארה"ב ימנע הרפתקנות צבאית

במידה ויתחלף ממשל בארה"ב בינואר 2021, מומלץ יהיה לחזור לתכנית הבטחונית, שגיבש גנרל אלאן יחד עם קציני אגף תכנון של צה"ל להגנה על הגבול המזרחי של ישראל. התכנית שאלאן גיבש לבקשת מזכיר המדינה קרי כוללת אמצעים טכנולוגיים ונוכחות אמריקאית בבקעה. התכנית הזאת תסייע להשאיר את ארה"ב מחוייבת לאזור ולבטחונה של ישראל.

ישראל צריכה לקדם חיבור ברמת החברה האזרחית ובעיקר עם יחידים וארגונים בצד הפרוגרסיבי, שלא מודעים לכך שיש בישראל רבים שחולקים איתם את תפישת עולמם ועוסקים בצדק חברתי ללא קשר לממשלות בשתי המדינות. מומלץ להקים קרן דו-לאומית לקידום "תיקון עולם", שתתמוך בשיתופי פעולה בין ארגונים וגם בין סוכנויות הסיוע מש"ב ו-USAID.

הדיפלומטיה הציבורית של ישראל צריכה לעסוק בחיבורים עם החברה האזרחית האמריקאית ולא בפולמיות ובהסברה, שרק עושים נזק. יש לישראל הרבה מאד להציע לאמריקאים, אבל העיסוק בפוליטיקה רק מציג אותנו כפחות רלבנטיים ופחות אטרקטיביים.

לסיכום:

היחסים של ישראל עם ארה"ב הם היחסים החשובים ביותר של ישראל עם מדינה כלשהי בעולם, והערך שלהם הוא לא פחות מאסטרטגי. למרות הבסיס העמוק והאיתן של היחסים, המגמות הנוכחיות מדאיגות ביותר ואם לא נפעל בהקדם לשקם את היחסים הקריטיים הללו, מעמדה האסטרטגי של ישראל יפגע אנושות.

הדיפלומט לשעבר נדב תמיר הוא חבר בוועד המנהל של מיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. נדב שימש כיועץ המדיני לנשיא פרס, שירת בשגרירות וושינגטון ושימש כקונסול כללי למדינות ניו אינגלנד ובוסטון. כמו כן, הוא חבר בוועדת ההיגוי של יוזמת ז'נבה ומשמש כיו"ר מועצת הבוגרים של קרן ווקסנר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,539 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פייק ניוז תוצרת יולי אדלשטיין: הכריז על מהפכה שהתרחשה כבר

הביקורת על מיעוט בדיקות הקורונה, גרמה לשר הבריאות להכריז כי יאפשר גם לאנשים ללא סימפטומים להיבדק ● אבל בדיקת זמן ישראל מגלה: בדיקות כאלה נערכו כבר לפני ההכרזה ● אפידמיולוג בכיר: "אדלשטיין רק התאים את ההודעות הרשמיות למדיניות במציאות"

עוד 851 מילים

תביעת פעילי כחול-לבן נגד גנץ נוגעת ללב אך חסרת סיכוי

446 פעילים ומתנדבים של כחול-לבן הגישו אתמול תביעה אזרחית נגד יו"ר המפלגה בני גנץ, בטענה כי החלטתו לחבור אל בנימין נתניהו, בניגוד להבטחתו במהלך הבחירות, מהווה הפרת חוזה עמם ● אולם, ככל שקל לחוש בכאבם האותנטי של התובעים, כך גם קל להפריך את הקונסטרוקציה המשפטית שעליה העמידו את תביעתם ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אכן הגיע הזמן להתקדם אך בפעם הבאה יש לדרוש מהמועמדים להגיש כתב התחייבות מחייב למצביעו שקיים הבטחותיו העקרוניות . יש לעגן את הצבעתם של האזרחים בהתאם להתחייבות המועמדים. ניתוק מוחלט של הח... המשך קריאה

אכן הגיע הזמן להתקדם אך בפעם הבאה יש לדרוש מהמועמדים להגיש כתב התחייבות מחייב למצביעו שקיים הבטחותיו העקרוניות . יש לעגן את הצבעתם של האזרחים בהתאם להתחייבות המועמדים. ניתוק מוחלט של החלטתו של מועמד לאחר בחירתו מאפשרת את בגידתו שוב ושוב ומציבה את קו השבר בשיטה הדמוקרטית הנהוגה .

עוד 886 מילים ו-1 תגובות

נ' עברה בדיקת קורונה ונשלחה לבידוד ביתי עד לקבלת התוצאות, אבל לא היה לה בית מתאים להתבודד בו ● כשפנתה לקופת החולים עם הבעיה, היא הופנתה למשרד הבריאות, שהפנה אותה לעירייה, משם הופנתה לפיקוד העורף וחוזר חלילה ● לבסוף היא נאלצה לשכור דירה זמנית על חשבונה - ולא בפעם הראשונה ● בפיקוד העורף אומרים בתגובה שהמלוניות עדיין פעילות, אך הם לא אחראים לשיכון המבודדים

עוד 627 מילים

הזהב השחור של ד"ר זיו

פרק 9כמעט בלתי נמנע שעיתונאי מתל אביב יגיע להתנחלות בגדה המערבית עם סטיגמות בתא המטען, ולכן זה תמיד משמח כשהסטיגמות האלה חוטפות כאפה ● אמיר בן-דוד פוגש במסעו דוקטור למדעי המוח ומנסה לדבר איתו על הסיפוח, על פוליטיקה ועל יחסי המתנחלים והפלסטינים ● את ד"ר נדב זיו הרבה יותר מעניין לדבר על תשוקתו הגדולה: ייצור ביו-פחם ● בסוף הם התפשרו - ויצא ראיון מעניין במיוחד

עוד 2,087 מילים

"גם אם נוכל לעזור לאישה אחת בלבד, זה שווה את המאמץ"

כל אישה שמגיעה לבית מרקחת בספרד ואומרת את מילות הקוד "מסכה 19", מאותתת בכך על מצוקה ● בתגובה, הרוקח ממלא טופס מיוחד ומעביר אותו בדיסקרטיות לרשויות ● היוזמה הספרדית כבר אומצה בצרפת ובהולנד, ונתונים ראשוניים מעידים על תרומתה למאבק באלימות במשפחה ● למה בישראל היוזמה הזו נדחתה, ומדוע רשויות הרווחה מסתייגות מקמפיינים ברוח דומה ברשתות החברתיות?

עוד 1,977 מילים

לא סביר שארה"ב תאפשר את הסיפוח כבר ב-1 ביולי

ארבעה שבועות לפני המועד שקבע נתניהו להחלת הריבונות, נראה כי ראש הממשלה ייאלץ לחכות עוד זמן מה ● עבודת ההכנה של צוות המיפוי המשותף לישראל ולארה"ב ספגה עיכוב של שבועות ואולי אף חודשים בגלל משבר הקורונה, אומר מקור בכיר לזמן ישראל ● בנוסף, אומר המקור, ביקור של קושנר בירושלים לפני סיום התהליך נתפס כהכרחי

מאד לא סביר שהממשל האמריקאי יאשר מהלך חד-צדדי של ישראל לסיפוח חלקים בגדה המערבית ב-1 ביולי, כפי שתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך אמר הלילה מקור בכיר המעורב בנושא לזמן ישראל.

למעשה, יעברו שבועות ואף חודשים עד שהצוות הישראלי-אמריקאי האמון על הכנת המפות יסיים את עבודתו – תנאי שהבית הלבן הציב לפני שיתמוך בהחלת ריבונות, אמר המקור.

צוות המיפוי אמור לשרטט את הגבולות המדויקים של האזורים עליהם ישראל מבקשת להחיל ריבונות – משימה קשה הדורשת עבודת שטח מדויקת, על פי המקור. אלא שחבר משמעותי בצוות מהצד האמריקאי – הממונה על העניינים הישראליים-פלסטיניים במועצה לביטחון לאומי, סקוט ליית' – נבצר מלהגיע לאזור מאז התפרצות מגפת הקורונה.

צוות המיפוי המשך לפעול באופן חלקי במהלך התפרצות המגפה, אך גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי.

גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי

סיבוך נוסף במאמץ הישראלי לסיים את עבודת המיפוי במהרה היא העובדה שבכירים בבית הלבן, האחראים על נושא הסיפוח – יועץ הנשיא ג'ארד קושנר והשליח המיוחד לתהליך השלום אבי ברקוביץ' – לא ביקרו בישראל מאז שדונלד טראמפ חשף את תוכנית המאה בינואר.

מקורות המעורים בנעשה אמרו לזמן ישראל כי לא סביר שהבית הלבן יתמוך בסיפוח ישראל לפני שהשניים יגיעו לירושלים לשיחות בנושאים שנותרו פתוחים.

נתניהו אמר לחברי סיעת הליכוד בשבוע שעבר כי הוא מתכנן לפתוח בתהליך החלת הריבונות ב-1 ביולי – התאריך שנקבע בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן, הסכם המאפשר לראש הממשלה שיקול דעת אבסולוטי בנושא.

אך על פי ההסכם, ישראל תוכל לקדם את תוכניתו של נתניהו להחיל ריבונות בבקעת הירדן ועל כל היישובים בגדה המערבית רק עם שיתוף פעולה מלא של הבית הלבן.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)

ממשל טראמפ התחייב להכיר בריבונות שתוחל כל עוד ההנהגה בישראל תפעל על פי המתווה שהוצג בוושינגטון בתחילת השנה. מאז, כמה שרי ליכוד העריכו כי יישום תוכנית הריבונות תיאלץ להידחות.

זאב אלקין, למשל, אמר בראשון כי אין כל ביטחון שעבודת צוות המיפוי תסתיים עד ה-1 ביולי, וכי החלת הריבונות תצטרך להידחות מעט.

"אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן", אלקין אמר בראיון לגלי צה"ל. "ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות".

אלקין: "אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן. ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות

ביום שני, נתניהו קיים שיחת ועידה בנושא עסקת המאה – ובכלל זה תוכנית ישראל לספח כ-30% מהגדה המערבית – עם קושנר וברקוביץ'. שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר השתתפו בשיחה גם כן.

לא ישראל ולא ארה"ב פרסמו את תוכנה של השיחה, אולם ערוץ 13 ציטט מקורות אמריקאים כאומרים שבכירים בממשל שם בוחנים מתי ואיך בדיוק ישראל מתכוונת להתקדם עם סיפוח חד-צדדי – וכי לא הצליחו לקבל תשובה חד-משמעית בשיחת הוועידה הזו.

הדיווח בערוץ 13 אף ציטט מקור ישראלי בכיר שאמר כי "הרושם הוא שבבית הלבן מצננים את ההתלהבות בעניין הסיפוח ורוצים להאט את התהליך", מאחר שהממשל האמריקאי עסוק כרגע במחאות ברחבי ארצות הברית ובמשבר הקורונה – הבריאותי והכלכלי.

אתמול (שלישי), נתניהו נפגש במשרד ראש הממשלה עם נציגי מועצת יו"ש, המתנגדים לתוכנית טראמפ משום שהיא תומכת, לפחות בתיאוריה, בהקמת מדינה פלסטינית על 70% משטחי הגדה המערבית.

בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

גורם בקרב ראשי המתנחלים אמר לזמן ישראל כי נתניהו רמז בפגישה שהאמריקאים מקשיחים את עמדותיה וציטט את ראש הממשלה כאומר שהבית הלבן "כבר פחות נלהב מהרעיון של החלת הריבונות". על פי אותו גורם, הפגישה היתה מתוחה וראשי המתנחלים יצאו ממנה בתחושה כי הסיפוח לא יקרה "במהירות או בהיקף" שנתניהו הבטיח במקור.

מצד משרד ראש הממשלה, עם זאת, ציינו כי נתניהו אמר בפגישה כי השיחות עם האמריקאים עדיין נמשכות בהתייחסו, ככל הנראה, לעבודת צוות המיפוי.

עוד 634 מילים

הסתדרות המורים קוראת לחזרה למתכונת של לימודים בקפסולות ולשילוב של למידה מרחוק

ראש שירותי הבריאות סדצקי הביעה דאגה בשל עלייה בתחלואה בקורונה; החל לפעול מערך בדיקות סרולוגיות, שיתבצע בקרב עשרות אלפי נבדקים ● השימוע של חבר הכנסת דוד ביטן ייערך בחודש הבא ● הוגשה תביעה כספית נגד גנץ, שהפר את הבטחתו שלא להצטרף לממשלת נתניהו ● יושב ראש מועצת יש"ע אלחייני: טראמפ אינו ידיד ישראל; נתניהו: אני מגנה את הדברים בתוקף

עוד 37 עדכונים

משהו השתבש במערכת ההפעלה של ניר ברקת

ראש עיריית ירושלים לשעבר מצליח לעשות כל טעות טירון אפשרית בזירה הפוליטית ● הוא הרגיז את האיש החזק בליכוד, ישראל כ"ץ ● הוא העליב את האיש המסוכן בליכוד, גדעון סער ● הוא מעצבן את נתניהו ובני ביתו, מפר הנחיות משרד הבריאות ונעדר מהצבעות החשובות למפלגתו ● בליכוד מתבדחים בסרקזם על המיליארדר בעירייה שהפך למיליונר בכנסת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 689 מילים ו-1 תגובות

התעשיינים רוצים הקלות מהמדינה, אבל משחקים באש

בחסות משבר הקורונה, התעשיינים מצפים להקלות בפיקוח ובביורוקרטיה, בהתאם למגמות בעולם המערבי ● אבל אירועים כמו שרפת הענק בבז"ן - שהובילה השבוע להרשעה ועסקת טיעון - מזכירים לנו שכאן זה ממש לא אירופה ● אם המפעלים הגדולים רוצים שהציבור ייתן בהם אמון, הם צריכים לשמור הרבה יותר טוב על הסביבה והבריאות

עוד 764 מילים

הרשות הפלסטינית הסירה את הסגר שהטילה עם פרוץ הקורונה, אבל החנויות שם עדיין ריקות והתושבים בלא מקור הכנסה ● הקצביות מציעות סחורה בחצי המחיר, אך איש לא קונה, ותושבי הגדה המערבית חיים על פיתות וירקות ● כוונות הסיפוח רק מחמירות את המצב ● "הפלסטינים בבקעה לא יקבלו אזרחות, ואת האדמות שלהם ייקחו. במקרה הטוב הם ימשיכו להיות כוח עבודה זול לישראל" ● ועל המקרה הרע איש לא מעז לחשוב

עוד 1,242 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה