משבר הקורונה הציב בעין הסערה לא רק את מערכת הבריאות, אלא גם את מערכת החינוך. אלא שבניגוד לרופאים, שזכו להערכת ולאהבת הציבור, מעמד עובדי ההוראה הורע באופן ניכר, כאשר התבקשו להתאים עצמם לעבודה און-ליין בכלים ובתנאים חדשים, במהלך מזורז שקשה להגדיר את ביצועו כהצלחה.
מי שחש את הקושי במעבר ללמידה מרחוק היו ההורים, שנאלצו להתמודד עם למידה מקוונת של ילדיהם, בנוסף על חוסר הוודאות באשר להמשך הלימודים, ולמצוקה הכלכלית שהתלוותה לסגר במשק.
כמעט מדי ערב דנו בחודשיים האחרונים באולפנים בשני נושאים מרכזיים סביב מערכת החינוך, והציפו את התסכול שההורים והמורים סוחבים כבר שנים: ההוראה המקוונת, יעילותה ונחיצותה; והמשך ההפעלה של מערכת החינוך ביולי.
אבל אם נדמה היה שהצדדים חשים שקולם נשמע בוויכוחים היומיומיים, הרי שבפועל קמו בתוך כמה שבועות שתי מחאות פייסבוק במקביל, והבהירו את חוסר שביעות הרצון מהדרך שבא מבוטאת עמדתם: "מחאת המורים", קבוצה המונה כ-18 אלף עובדי הוראה שהתלכדה תחת הססמה "100% עבודה = 100% שכר", ומחאת ההורים, "התאחדות ההורים בישראל", המונה כ-25 אלף הורים.
הטענות של כל אחת מהקבוצות התמקדו אמנם במשרדים ובארגונים הרלוונטיים שמקבלים את ההחלטות המשפיעות על המערכת, אך בפועל הן פנו זו נגד זו.
"עוד מישהו מרגיש שהמעסיק החדש שלנו זה ההורים?", נכתב באחד הפוסטים בקבוצות המורים, "אין ספק שחלק מהבקשות הגיוניות, אך מרגיש שהמדינה נענית ונשמעת להורים יותר מאנשי ההוראה".
בקבוצת ההורים עלו פוסטים ציניים לא פחות: "כמו שבבנק לא עובדים רק שעה וגם בדואר לא עובדים שלוש שעות ביום, כך גם בהוראה!", כתב אחד האבות. "אני בעד שבסוף שנה כל המורים יאספו כסף למתנה להורים, מה אתם אומרים?"
גם בין ארגוני המורים אין שיתוף פעולה
"כל ארגון דואג למורים שלו וסוגר את ההסכמים מול האוצר: 'הנה תראו, אלה הגיעו איתי להסכם, תגיעו גם אתם'. הפיצול הזה יוצר שיטת הפרד ומשול, והיא מחלישה את המורים". כך מסביר גולן ארביב, מורה לתקשורת בתיכון נס ציונה, ואחד מיוזמי מחאת "100% עבודה = 100% שכר, המאבק על מעמד עובדי ההוראה", את הסיבה להקמת הקבוצה. "במחאה הזו כל המורים יחד, מציפים את הבעיות ופותרים אותן אחת אחת, עד שיהיה לנו ייצוג הולם מול הממשלה".
הקבוצה מאגדת עובדי חינוך מגיל הגן ועד התיכון, ומביאה את קולות השטח של המורים בקבוצות ברשתות החברתיות השונות. במסגרת המחאה המורים אף הפגינו בכיכר הבימה בסוף אפריל, וטענו לפגיעה מתמשכת בזכויותיהם.
ההתארגנויות הרשמית של המורים בארץ מופרדות כיום לשתיים: הסתדרות המורים ברשות יפה בן דוד, שמאגדת את עובדי ההוראה של הגן, היסודי וחטיבת הביניים; וארגון המורים ברשות רן ארז, שמאגד את מורי התיכון.
האינטרסים השונים של הארגונים באו לידי ביטוי גם בתקופת הקורונה. למשל, בהחלטה של הסתדרות המורים לקיים מו"מ נפרד עם האוצר, וזאת בניגוד להצעת ארגון המורים, לנהל מו"מ משותף.
המחאה נולדה בתקופה שבה חישבו באוצר את שכר המורים לתקופת הקורונה, ומשם גם נגזר שמה. באחת ההצעות שהוגשו למורים הופיעה הנוסחה שלפיה הוראה מקוונת שווה 10%-50% משכר הלימוד בכיתה.
"בעצם הנוסחה הזו הדגימה עד כמה אין קשר בין מה שקורה בשטח, לבין מה שקורה במשרדי הממשלה. הרי הוראה מקוונת היא אפילו יותר מ-100% מהעבודה. כי בנוסף להכנת חומרי הלימוד, צריך גם להטמיע אותן במערכות הטכנולוגיות, ולמצוא דרכים להגיש אותן בצורה מקוונת", אומר ארביב.
נכון להיום, לפי ההסכמים שהושגו, כל המורים בארץ מקבלים שכר מלא על חודשי הקורונה. מורי היסודי והחטיבה ימשיכו ללמד עוד 9 ימים במהלך יולי, אך הם לא יקבלו תשלום עבורם, אלא יתקזזו עם ימים שבוטלו במהלך סגר הקורונה.
מורי התיכון לעומת זאת, שהמשיכו ללמד בהוראה מקוונת באופן רציף, יסיימו את שנת הלימודים ב-20 ביוני כרגיל. עם זאת ארביב מציין כי מצופה ממורים שמכינים לתלמידים לבחינות הבגרות להמשיך ולתגבר בשיעורים את התלמידים שזקוקים לכך, בהתאם לשיקול דעתם וללא תוספת תשלום.
"המורים לא מצליחים להבין מתי הם מסיימים את הלימודים בפועל. האם 9 ימים זה 9 ביולי, או שזה 9 ימי עבודה. למה מורים לבגרויות צריכים לתגבר שעות לימוד אם הם לא מקבלים על זה תשלום? רב הנסתר על הגלוי בהסכמים", מסכם ארביב.
מורים בקבוצות סיכון
החזרה האטית של המשק לשגרה הציפה שלל בעיות של עובדים במשק, בהם גם מורים. אחת מהן מתייחסת למורים מבוגרים שסובלים ממחלות כרוניות, ונמצאים בקבוצת סיכון להידבקות בקורונה.
"כאשר התבקשתי לחזור ללמד ממש חששתי לבריאותי ופניתי לרופא שיאשר לי להיעדר מהעבודה", אומרת גלית (43) מורה בבית ספר תיכון ואם יחידנית ממרכז הארץ שסובלת מדאבת, מחלה אוטואימונית שמחלישה את המערכת החיסונית.
"אבל רופא המשפחה היה מוכן להוציא רק סיכום של מצבי, והפנה אותי לרופא תעסוקתי, שהתור הקרוב אליו הוא בעוד כמה חודשים. בינתיים, המנהל לא אישר לי להיעדר מבית הספר. אני יכולה לצאת לחל"ת, אבל בתור אם יחידנית אני לא יכולה להישאר בלי משכורת. אני עובדת וממש חרדה לבריאותי".
"כשהתבקשתי לחזור ללמד חששתי לבריאותי ופניתי לרופא משפחה שיאשר לי להיעדר מהעבודה. אבל הוא היה מוכן להוציא רק סיכום של מצבי הבריאותי, והפנה אותי לרופא תעסוקתי, שהתור אליו בעוד כמה חודשים"
הקבוצה מביעה גם את תסכול המורים על המעמד ההולך והנשחק שלהם בעיני הציבור. "המורים הפכו לאויב העם, וההשתלחויות שאנחנו שומעים עברו כל גבול", אומרת שרית שטרצר, מיוזמות המחאה ומורה בתיכון ממרכז הארץ.
"איש ממקבלי ההחלטות לא מסתכל על המורים בשטח, הכל מנוהל על ידי לחצים פוליטיים ולחצי ההורים. להיות מורה היום זה להיות הבייסיסיטר הזול בארץ. כל תפקידנו מסתכם בכך שההורים יוכלו לחזור לעבוד. אין ערך נוסף היום למורה.
"דוגמה לכך עלתה בסקר שיזם לאחרונה בית הספר, ושבו נשאלו ההורים האם לדחות את החזרה ללימודים בגלל השרב, אבל לא שאלו את המורים מה דעתם. בסוף הוחלט להמשיך את הלימודים, אבל המורים עמדו מול כיתות חצי ריקות".
"אף אחד ממקבלי ההחלטות לא מסתכל על המורים בשטח, הכל מנוהל על ידי לחצים פוליטיים ולחצי ההורים. להיות מורה היום זה להיות הבייסיסיטר הכי זול בארץ. כל תפקידנו מסתכם בכך שההורים יוכלו לחזור לעבוד"
![מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד (צילום: תהל פרוש, פלאש 90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/08/yaffa-640x400.jpg "מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד (צילום: תהל פרוש, פלאש 90)")
ההורים: נשבית את מערכת החינוך
בצד השני של המתרס התעוררה מחאת ההורים, שהוקמה על ידי דרור בר און, אב לשניים, תלמידי כיתות ה', ו', וצברה מאז הקמתה עשרות אלפי חברים.
"במשבר הרגשתי שכהורה אין לי קול. נתקלנו במערכת למידה מרחוק שלא הייתה אפקטיבית ויעילה. הקושי היה גדול, עבורנו ועבור הילדים", מספר לי בר און.
"ראיתי את מזכ"לית הסתדרות המורים מתעמתת בטלוויזיה עם מה שזז, את נציגי החינוך והאוצר מקבלים החלטות, ושאלתי את עצמי, למה איש לא מייצג את ההורים? הרגשתי שאין לנו חלק בסוגיה, ושאנחנו אפילו לא קרובים לשולחן המו"מ".
הגוף שמייצג את ההורים בארץ הוא הנהגת ההורים הארצית (או פורום ועדי העובדים היישובים), והוא היחיד שמוסמך ע"י משרדי החינוך והמשפטים לעשות זאת. מדובר בעמותה רשומה ללא כוונת רווח שההוצאות שלה מכוסות ע"י החברים ורשויות מקומיות שמארחות את הפעילות. בעמותה שותפים ועדי הורים, שנבחרו על פי הנחיות חוזר מנכ"ל משרד החינוך, מרמת הכיתה, דרך המוסד החינוכי, הוועדים בכול רשות מקומית ועד לבחירות כלל ארציות של יו"ר הארגון.
בתקופת הקורונה, הנוכחות של הארגון בתקשורת הייתה בעיקר תגובתית. היו"ר היוצא, עו"ד אייל בן יהודה באום, התייחס להחלטות הממשלה, ביקר את חלקן ובירך על אחרות. אולם נראה כי בשלב הזה ההורים, המתוסכלים מהשלכות של הקורונה ומשנים רבות של קיפאון במערכת, מוכנים למאבק יותר אקטיבי.
"ראשית אנו מבקשים לייצר רצף לימודי עד סוף חודש יולי, ולא למשך 9 ימים בלבד כפי שסוכם עם הסתדרות המורים", אומר בר און. "הילדים פספסו הרבה חומר לימוד והם צריכים להשלים את זה. אנחנו ההורים ישבנו בבית חודשיים והמשק זועק שנמשיך לעבוד בקיץ. אנחנו לא באים בטענות למורים, אלא מבקשים ממשרד החינוך והאוצר לשלם תוספת שכר למורים ולהפעיל את כל המערכות שצריך להפעיל, כדי שמערכת החינוך תפעל ביולי".
"צריך לייצר רצף לימודי עד סוף חודש יולי, ולא למשך 9 ימים בלבד כפי שסוכם עם הסתדרות המורים. הילדים פספסו חומר והם צריכים להשלים את זה. אנחנו ההורים ישבנו בבית חודשיים והמשק זועק שנמשיך לעבוד בקיץ"
"שנית, אנו דורשים להקצות את תקציב החינוך למקומות הנכונים – לצמצם את מספר התלמידים בכיתה ולחדש מבנים. לא יכול להיות שמיליארדי שקלים לא מגיעים למקומות שהכי חשובים להורים. לבסוף אנו דורשים קורלציה בין הסקטור העסקי, ימי העבודה של ההורים, לבין החופשות של המערכת.
"אין לנו כוונה לפגוע במורים, רק לשנות את סדרי העדיפויות של התקצוב. אם הנושאים האלה היו מטופלים היום כמו שצריך, עשרות אלפי הורים לא היו מתוסכלים ולא היו מצטרפים למאבק שלנו".
הצפיפות בכיתות והתאמת חופשות ההורים לחופשות התלמידים, הם נושאים שנמצאים בטיפול הנהגת ההורים הארצית. מחאת הסרדינים שהוביל הארגון בשנת 2015, היא אולי הזכורה והיעילה ביותר שהייתה כאן בעשור האחרון. זה הגיע עד להשבתת מערכת החינוך בידי ההורים, ובתגובה לכך צמצם נפתלי בנט, בהיותו שר החינוך, את מספר התלמידים בכיתות של בתי הספר היסודיים.
אך בר און סבור, כי ניתן לנצל את כוח ההורים בצורה יעילה יותר. "אנחנו משלמי המסים שמחזיקים את תקציב החינוך, ומשלמי תקציבי רשות שמחזיקים בתי ספר, אנחנו הלקוחות של משרד החינוך!", אומר בר און.
"אנחנו רוצים להיות צד בכל משא ומתן, אנחנו רוצים לומר את מה שחשוב לנו. אם אנחנו נשבית את הלימודים, לא תהיה למורים עבודה. אם אנחנו נפסיק את תשלומי הרשות לבתי הספר, לא יהיה למנהלים עם מה לעבוד".
"אנחנו ההורים, משלמי המסים שמחזיקים את תקציב החינוך, ומשלמי תקציבי רשות שמחזיקים בתי ספר, אנחנו הלקוחות של משרד החינוך. אנחנו רוצים להיות צד בכל משא ומתן"
כיצד תפעלו בהמשך?
"אנו מתכוונים להמשיך ולהעצים את הקבוצה כדי לצאת לפעולות מחאה כמו הפגנות, השבתה וכל דרך אחרת שתייצר מנופי לחץ ותקדם את דרישות ההורים.
"אנחנו קוראים למורים לאחד כוחות, ולהפנות את הטענות שלנו למקבלי ההחלטות. ניגודי האינטרסים שלנו לא חייבים לפגוע בנו, ואפשר לשתף פעולה ולמצוא פתרונות שיתאימו לשני הצדדים, ויאפשרו לייצר מערכת טובה יותר".
בחמש השנים האחרונות, מי שהיו אמונים על תיק החינוך בממשלות נתניהו היו נפתלי בנט, שקיבל את התפקיד כפרס ניחומים על כך שלא קיבל את תיק הביטחון המובטח ב-2015, ורפי פרץ שמילא את התפקיד במשך פחות משנה.
שני השרים הם מיוצאי מפלגת הבית היהודי, ובהתאם לכך לשניהם יש אג'נדה ברורה לגבי מרכזיות הדת היהודית במערכת החינוך הממלכתית, וחוסר רצון מוחלט לחולל שינויים מבניים עמוקים במערכת המקרטעת.
יותר מכל מעיד על כך הקיפאון שבו שרויה מערכת חינוך בשנים האחרונות, ללא כל רפורמות משמעותיות או נקיטת צעדים חשובים שיסיטו את המערכת מכיוונה.
כעת, מבחנו האמיתי של שר החינוך החדש, יואב גלנט, יהיה עד כמה ישכיל להקשיב לצרכים האמיתיים של הצדדים ולהפיח רוח חיים חדשה במערכת, מבלי להיכנע לפוליטיקת הארגונים שמנהלת אותה כבר שנים ארוכות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו