לא קל אמנם להתעמת עם מחלות נפש ובטח שלא עם הפרעות אכילה, אך אני מקווה שזה לא ירתיע אתכם מלראות את הסרט החדש "אל תשכחי אותי", שעוסק בנושאים הללו ברגישות יתרה ואף בהומור.
הסרט מגולל את סיפורו של גבר צעיר בעל הפרעה נפשית הפוגש באופן מקרי אישה צעירה הסובלת מהפרעת אכילה ומאושפזת במחלקה סגורה. יחד הם מצליחים, ולו לזמן מה, להתעלות על מצוקותיהם האישיות ולצאת להרפתקה רומנטית יוצאת דופן, שטרם נראתה כמותה בנופי הקולנוע הישראלי.
את הסרט, פרי עטו של השחקן הראשי ניתאי גבירץ, ביים זוכה האקדמיה רם נהרי, שביים בעבר גם את "אמאלה" ואת "אהבה זה כואב". הכתיבה והבימוי מצוינים. הכתיבה של גבירץ שנונה ורגישה כאחד – מצחיקה ברגעים שמצפים שיכאבו, ומכאיבה ברגעים לא קלישאתיים.
ואילו בחירות הבימוי האמיצות של נהרי מעידות על שנות הניסיון הרבות שלו בלימוד והכשרת שחקנים, שללא ספק הפכו אותו לאחד הבמאים המצטיינים בארץ ביכולתם להוציא משחקניו הופעה במיטבה. בדיוק רב ובניואנסים חדים, מצליחים שחקני הסרט הראשיים והמשניים כאחד להתיק במשחקם את לבבות הצופים ממקומם.
את הדמות הראשית של תום מגלמת מון שביט. תום היא דמות שבקלות הייתה יכולה להפוך לקלישאה של נערה דיכאונית עם הפרעות אכילה ושאלות אקזסטנציאליסטיות על מהות הקיום.
במקום זאת, מצליחה שביט לקלף בעדינות את השכבות של תום ואף לתת ביטוי גם לצדדים הוורודים והחיוביים שבה. שביט מקרינה החוצה את חדוות החיים שיש לתום, זאת שאפילו תהומות המחלה לא הצליחו לשדוד ממנה.
גם גבירץ מתמסר לחלוטין לדמותו של ניל ומתעלה על עצמו כאן במה שמסתמן כתפקיד חייו. לא רק שהוא למד לדבר הולנדית שוצפת בשביל התפקיד, הוא אף למד לנגן טובה בצורה משכנעת ומקצועית.
אין ספק מצפייה בסרט שגבירץ חקר לעומק את הנדבכים השונים המתקיימים במקביל בקרב אדם החי בצל מחלת נפש. בקלות היה יכול לשחק דמות שרק מגבלותיה הן שמגדירות אותה, אך במקום זאת נמנע גבירץ כשחקן מלבקר או לשפוט את דמותו של ניל ומצא בלבו את שבאמת מניע אותו – התמימות והתשוקה העזה להתחלה חדשה ולמוזיקה, וחלומו להצטרף כנגן להקה לסיבוב הופעות באירופה החופשית והרחוקה. קצת כמו דון קישוט, ניל נלחם בתחנות רוח תוך התמודדות לא רק עם אתגרי החיים היומיומיים של כולנו, אלא גם עם אתגרים מנטליים.
תום יער בולטת בתור ההפתעה של הסרט, בתפקיד משנה דרמטי יוצא דופן. יער, המשחקת אנורקסית המאושפזת במחלקה יחד עם תום, מצליחה למגנט את הצופה בכל סצנה בה היא מופיעה. ייתכן וסרט זה יהווה נקודת מפנה בקריירת המשחק שלה ואף יסלול את דרכה לתפקידים דרמטיים איכותיים נוספים בעתיד.
נדיר שנותנים את הדעת על הנושא הסבוך של מחלות נפש והפרעות אכילה בתרבות הישראלית ככלל ובקולנוע הישראלי בפרט, והגיע הזמן שיעשה סרט שעוסק בנושא, ועוד באופן כה רגיש. חייהם של ישראלים רבים בצל תופעות אלו הם קשים ומאתגרים מספיק גם ללא הסטיגמות הנלוות אליהן ומוסיפות לעומס הנפשי והרוחני.
אז לכו לראות את הסרט המקסים והמרגש הזה, וספרו עליו גם לחבריכם. כי רק אם נדבר על נושאים אלו ונמשיך ליצור ולעודד אומנות העוסקת בהם ומעלה את המודעות כלפיהם בחברה, נצליח אולי למגר את הסטיגמות, שהן לא יותר מתולדה של בורות והתנכרות.
סטודנטית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת "ישיבה" בניו יורק ושחקנית. בימים אלו עובדת על ספר שירה ראשון
בדובאי לא תימצא נוסחה לפתרון משבר האקלים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אנרגיה גרעינית ומימן הם עתיד העולם.
הגיע הזמן שהאנושות תודה בוועידת האקלים הבאה בדובאי – COP28 שהיא טעתה בהנחה שאנרגיות מתחדשות הן הפתרון לאנושות לאספקת חשמל נקיי ובמחיר סביר. הוא לא ולא.
יש לעבור לאידיאליזציה של ייצור אנרגיה באמצעות כורים גרעיניים ומימן.
תכנון של אנרגיה אזורית בה כורים קטנים, בלתי מסוכנים ומודולריים (SMR – עד MW 300) מייצרים את כול סוגי האנרגיה הנדרשים: חשמל עבור האוכלוסייה בהתאם לצריכה – יום/לילה, חום להפקת מימן ירוק כאשר צריכת החשמל קטנה (חורף/קיץ, יום/לילה, נקודות שיא, דרישה עבור האוכלוסייה, תעשיה, מנועים, רכב חשמלי.
כורים גרעיניים (ביקוע, היתוך) עושים את העבודה באמינות רבה יותר, ללא פליטות וזול יותר.
הכול תוך שלוקחת בחשבון את הצרכים של המרחב (אזור) אותו משרתת.
אפשרות לקיום אידיאליזציה של ייצור אנרגיה נקייה, זולה תוך סינרגיות של המימן והגרעין. יכולת התמרון לעבור מיצור חשמל להפקת חום וייצור מימן כחומר דלק נקי למנועים או אגירת אנרגיה וייצור חשמל רק לפי הצורך הסביבתי יש להם ערך כלכלי רב הנותן פתרון כללי למערכת האנרגיה העולמית ומערכת "אפס" פליטות אם מגיעים לאידיאליזציה של מערכת כזו היודעת לייצר את כול האנרגיה אליה תוכננה (וזה הרעיון של SMR).
אני חושב שזה הפתרון הכלכלי והאקולוגי הטוב ביותר לספק צורכי האנרגיה של האנושות ולמנוע המשך פליטות (דבר שהאנרגיות המתחדשות רוח ושמש רחוקות מלספק – כרייה והפקת חומרי מבנה מאד פולטת, סינרגיה עם אגירה וקיבולת מייקרת חשמל ירוק לרמת אי כדאיות).
חובה על משתתפי וועידת האקלים COP28 בדובאי לקחת החלטות חשובות ולא להמשיך "לשחק" באנרגיות מתחדשות. זה הפתרון הכי טוב הקיים ומקווה שאליו חותרים.
אנשי איכות הסביבה בפועל תומכים באנרגיה גרעינית, מימן ואנרגיית היתוך
מכיוון שזו דרך בטוחה לייצר כמויות בלתי מוגבלות של אנרגיה עם זיהום מינימלי או פגיעה בטבע.
שומרי סביבה אידיאולוגיים מתנגדים לכך בדיוק מהסיבה הזו.
סינרגיה (אִגְבּוּר) היא פעולה משותפת של שני גורמים או יותר הנותנת תוצאה טובה יותר מצירוף פעולות כל הגורמים בנפרד.
בסינרגיה האינטראקציה יוצרת שלם שגדול מסך סכום מרכיביו.
השבוע רצו ברשתות החברתיות ציטוטים מתוך דבריו של העיתונאי אמנון אברמוביץ':
"הדבר הכי חשוב שיצא מהמלחמה הזאת (הוא) שהפוליטיקה תחדל להיות קריירה. אי אפשר להפקיד את גורלנו בידי יריב לוין, ומירי רגב, ושמחה רוטמן, ובצלאל סמוטריץ', ואיתמר בן גביר, ועמיחי שיקלי, ואריאל קלנר ועמית הלוי. אני חושב שאנשים שכבר עשו לביתם מתחומי המשק, הניהול, הכלכלה, האקדמיה, פעילים חברתיים וממערכות שונות חייבים להיכנס לפוליטיקה כשליחות, ולא כקריירה".
עמירם גיל הוא משפטן, יועץ ומרצה. עומד בראש המיזם מוסדות, הפועל לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים בישראל. לשעבר מנהל תכנית קלינית ומרצה למשפטים באוניברסיטת רייכמן, עורך דין בפירמות בישראל ובארצות הברית, וחבר ועד מנהל ואחראי על מדיניות בארגוני חברה אזרחית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועדיין- פוליטיקה היא עולם תוכן שחובה ללמוד אותו כדי להיות אפקטיבי ולהשפיע. לא רוצה לקרוא לכך מקצוע? תקרא בשם אחר. אבל עם כל ההוקרה והכבוד מעשיהם של מי שהזכרת, מס' שבועות אינו זמן מספיק להכיר את התחום כדי להמשיך להשפיע מעבר לנושא האישי .
עוד אחד שמסוגל להסתכל תמיד רק מצד אחד של המפה והעיקר מדבר על אומץ…אסור לנו להפקיר את גורלינו לאנשים כמו אברמוביץ וחבריו בתקשורת השמאלנית, ובטל לא לאנשים כמו גנץ, לפיד, מיכאלי וחבריהם שדוחפים כבר שנים לנתק אותנו מהזהות היהודית שלנו ולערער על צדקת דרכינו, זאת ארץ אבותינו, והיא שייכת לעם היהודי
את מקור הנוהג להתאבל על המתים ניתן למצוא בתיעודים המוקדמים ביותר של חיי קהילה. נדמה לנו לעתים כי המוות ושלל המנהגים העוטפים אותו מוחלטים וקבועים, אך כמו כל תופעה חברתית עברו מנהגי הקבורה תהליך של שינוי לאורך ההיסטוריה.
הסמלים המאפיינים את מנהגי הקבורה משתנים בין קהילות, ובסימבוליזם זה ניתן למצוא רמזים לאופן בו מפרשות תרבויות שונות את חוויות החיים והמוות.
מתעניינת מאוד בזירה הפוליטית ומרגישה שיש לה מה לכתוב, בעיקר על האופן שבו היא נדונה בתקשורת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מר ירושלמי הסססמאלני, אני אצביע בן גביר בגלל מה שהוא עושה, הרחוב הערבי שקט בגלל חלוקת הנשקים ומדיניות אפס ההכלה, לא בגלל הבל פיו והבל הניתוח שלך, זה שהוא שמח על חזרת החטופים לא אומר שזו החלטה נכונה , לו היו ממשיכים העיסקה הייתה הרבה יותר טובה, אבל הפראבדה הססמאלני שלך לא יודע מעצור שקר
"אני לא מצליח לראות כרגע עתיד. הכול חסום. קשה לי לראות את פני הילדים התמימים ולחשוב איזה עתיד אנחנו משאירים להם"
קיבוץ עין השלושה. סטודנט. פונה לאילת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם