בדומה לנאומו הקודם באו"ם, ראש ממשלת ישראל ניצל את הבמה שניתנה לו בעצרת הכללית לחשיפת פרטים נוספים בנוגע לפרוייקט הטילים המדוייק בלבנון.
כל חיי אני נלחם על האמת של ישראל, בין היתר באו"ם. הערב חשפתי בנאומי בעצרת האו"ם שחיזבאללה מחזיק מחסן טילים סודי בסמוך למתקני גז בביירות.
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומיצפו בקטע מתוך הנאום: pic.twitter.com/yGOpG64u5u
— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) September 29, 2020
לכאורה, נאום זה ממחיש את עליונותה המודיעינית של ישראל על ארגון חזבאללה, את הכרותה העמוקה עם פרוייקט הטילים, ובעיקר מגלם את התקווה כי הציבור הלבנוני, שעדיין נמצא בהלם כתוצאה מהפיצוץ שאירע בנמל ביירות לפני כחודשיים, יקום "ויעשה מעשה" כנגד אותם אתרים.
אך בפועל נאום זה מגלם משהו אחר בתכלית – מדינת ישראל נכשלה בניסיונותיה לעצור את פרוייקט הדיוק בלבנון. אותו פרוייקט אסטרטגי שמובילים האיראנים וארגון חזבאללה שנחשב בעיני גורמים בישראל כ"קו אדום", ואף לפי פרסומים זרים גם הוביל לתקיפה אחת חשודה בדאחיה של ביירות, נמשך – בעוד שישראל לא מוצאת לו פתרון.
לכאורה, נאום זה ממחיש את עליונותה המודיעינית של ישראל על ארגון חזבאללה, אך בפועל מגלם הנאום משהו אחר בתכלית – מדינת ישראל נכשלה בניסיונותיה לעצור את פרוייקט הדיוק בלבנון
בצוק העיתים, ולאור חששה מתקיפה בלבנון, נאלצת ישראל להסתמך על חשיפות תקשורתיות. חשיפות אלה מעידות אמנם על המודיעין המדוייק שיש ברשותה, כאמור, אבל מנגד מסכנות את מקורות המידע והכי חמור – לא משנות את הכיוון של חזבאללה שממשיך לחתור להשגת יכולות מדוייקות. זאת ועוד, הארגון הצליח להתגבר על הנזק התדמיתי כתוצאה מהפיצוץ בלבנון, ולמרות הביקורת הרבה שמופנת נגדו והנזק הפוליטי שנגרם לו – אין כל סכנה (בראייתו) שמדינת לבנון תפעל כנגד הנשק הרב שנמצא ברשותו.
ככלל, עצם החשיפה הנוספת של ראש הממשלה בנאומו היא העדות המוחשית ביותר לכשלונה של ישראל לעצור את פרוייקט הדיוק, שהרי אך לפני שנה נחשפו אתרים אחרים שקשורים לפרוייקט זה ולא אירע דבר. לצד שינוי טקטי של מעבר סדנאות ההסבה (כפי שהחשיפה הנוכחית מעידה), מבחינה אסטרטגית חזבאללה ממשיך ללא הפסקה במאמציו לבנות יכולות דיוק שיאיימו בצורה חסרת תקדים על העורף הישראל.
דווקא המודיעין המדוייק אותו פרסמה ישראל – מעיד על חששה מתקיפת אותם אתרים ומציפיית שווא שמדינת לבנון תעשה משהו בנושא. והחשש המופגן מחליש את ההרתעה של ישראל מול הארגון (שכנראה מבין כי ישראל כבר לא תתקוף את האתרים). צבא לבנון חלש מידי, מנהיגי המדינה מפוחדים מידי, ולכן הציפיה (אם בכלל קיימת) שמשהו יקרה לאתרים הללו מצד "מדינת לבנון" הינה מוגזמת ולא ריאלית.
למרות הדברים הללו צריך לזכור, כי לצד כוחו הצבאי של חזבאללה הוא עומד בפני שוקת שבורה בפן הפוליטי. חוסר היכולת של חזבאללה להוביל בניית קואליציה בלבנון שתאפשר לו לשלוט מאחורי הקלעים במדינת לבנון – מחליש מאוד את הארגון ומאלץ אותו להתפלש בבוץ הפוליטי במדינה.
על מדינת ישראל לחשוב היטב כיצד ניתן ביחד עם הקהילה הבינ"ל לנצל את החולשה הפוליטית של חזבאללה ולהוביל מהלך משמעותי לשינוי מהיסוד במצב הפוליטי בלבנון.
על ישראל לוודא שאין נסיגה בקהילה הבינ"ל (בדגש על צרפת), ועליה לפעול להתניה של כל סיוע בינ"ל בטיפול ביכולות המדוייקות של הארגון (לכל הפחות) ולניתוק שלו ממוקדי הכוח במדינה.
מופרך ככל שישמע, הדבר האחרון שחזבאללה רוצה הוא להשתלט על לבנון באופן שיקרע את המסיכה מעל המציאות הכואבת בלבנון, כאשר, הלכה למעשה, הארגון ניכס לעצמו את המדינה. על ישראל לנצל חשש זה ולהעמיד את הארגון על קרני הדילמה בין ויתור על יכולותיו האסטרטגיות לבין השתלטות על לבנון, ובכל תרחיש – לא לאפשר חזרה למצב שבו מכהנת ממשלת בובות של חזבאללה.
מופרך ככל שישמע, הדבר האחרון שחזבאללה רוצה הוא להשתלט על לבנון באופן שיקרע את המסיכה מעל המציאות הכואבת בלבנון, מאז שהארגון, הלכה למעשה, ניכס לעצמו את המדינה. על ישראל לנצל חשש זה
הגם שסיכוייו של מהלך זה נמוכים, הם בוודאי גבוהים יותר מהציפיה שהמשך החשיפות הנוגעות ליכולות המדוייקות של הארגון יניאו את הארגון מהמשך בניית יכולותיו המדויקות.
דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם