אסונות ופלישות צבאיות

הנספח הצבאי אלי זעירא, השגריר יצחק רבין והנספח האוירי ג'ו אלון על מדרגות השגרירות בוושינגטון. (הצילום באדיבות משפחת אלון)
הנספח הצבאי אלי זעירא, השגריר יצחק רבין והנספח האוירי ג'ו אלון על מדרגות השגרירות בוושינגטון. (הצילום באדיבות משפחת אלון)

מלחמת יום כיפור הייתה אסון מעשי ידי אדם שעלול היה להביא לחורבן הבית השלישי כפי שאמר דיין ב-7 באוקטובר ביומה השני והקשה ביותר של המלחמה.

האסון של מלחמת יום כיפור היה חלק משורה של אסונות ופלישות צבאיות שהתרחשו במשמרתו של הנרי קיסינג'ר, היועץ לבטחון לאומי האמריקאי. כריסטופר היצ'ינס, בספרו המשפט של הנרי קיסינג'ר, האשים את קיסינג'ר בפשעי מלחמה.

אסון מלחמת יום כיפור היה חלק משורת אסונות ופלישות צבאיות שהתרחשו במשמרתו של קיסינג'ר כיועץ לבטחון לאומי האמריקאי. היצ'ינס בספרו "המשפט של הנרי קיסינג'ר" האשים אותו בפשעי מלחמה

בסיום הסרטון "המשפט של הנרי קיסינג'ר", העיתונאי והסופר האמריקאי סיימור הרש אומר:

"הצד האפל של הנרי קיסינג'ר אפל מאוד".

שורת האסונות והפלישות הצבאיות במשמרתו של קיסינג'ר כוללים את ההתארכות המיותרת ועקובת הדמים של מלחמת וייטנאם, הפצצות "השטיח" בקמבודיה, פלישת פקיסטן בראשות הנשיא בוטו לבנגלדש, התנקשות ברמטכ"ל צבא צ'ילה רנה שניידר וההפיכה של הגנרל פינושה, הפלישה הטורקית לקפריסין, פלישת אינדונזיה בראשות הנשיא סוהרטו למזרח טימור, "המלחמה המלוכלכת" של הגנרל וידאלה בארגנטינה, ההתנקשות בנספח האוירי אל"מ ג'ו אלון בוושינגטון ב-1 ביולי 1973.

אנדרטת גדוד עז 77, עמק הבכא
אנדרטת גדוד עז 77, עמק הבכא

ביום ההתנקשות התקשר קיסינג'ר לדיניץ והזמין אותו לפגישה לא מתוכננת בסן-קלמנטה קליפורניה, שם הסתיימה בשבוע הקודם פגישת הפיסגה של ניקסון וברז'נייב. הפגישה נערכה יומיים לאחר מכן ודיניץ דיווח למרדכי גזית שקיסינג'ר (שאול) פתח ואמר בפגישתם, שנערכה בארבע עיניים ברובה, שהוא מצטער על האסון ושאל אותו אם יש בידיהם פרטים נוספים על מה שקרה:

מברק מהשגריר דיניץ למרדכי גזית, יולי 73, לו\762
מברק מהשגריר דיניץ למרדכי גזית, יולי 73, לו\762

המשותף לשורת האסונות והפלישות הצבאיות הללו היה מעורבות כזו או אחרת של קיסינג'ר.

קיסינג'ר עודד את סאדאת לצאת למלחמה

האסון של מלחמת יום כיפור נגרם בעיקר על ידי קיסינג'ר ודיין. ללא תמיכתו ועזרתו החשאית והאפקטיבית של קיסינג'ר, תוכנית ההונאה של סאדאת לא היתה כל כך מצליחה וסאדאת גם לא היה מחליט לצאת למלחמה.

האסון של מלחמת יום כיפור נגרם בעיקר על ידי קיסינג'ר ודיין. ללא תמיכתו ועזרתו החשאית והאפקטיבית של קיסינג'ר, תוכנית ההונאה של סאדאת לא היתה כל כך מצליחה וסאדאת גם לא היה מחליט לצאת למלחמה

ההחלטה האמיצה של סאדאת לצאת למלחמה לא היתה אי-רציונלית, נהפוך הוא, היא הייתה מחושבת ומבוססת היטב.

סאדאת הצליח לגייס את תמיכתם של כל מדינות ערב במלחמה, וביניהם יצרניות הנפט הגדולות, איראן, סעודיה, עירק וכווית, שעזרו לו לממן את הוצאות המלחמה. הרוסים סיפקו לו נשק מתקדם ואפקטיבי ביותר, מערך טילי נ"מ וטילי סאגר שהיכו בצבא הישראלי קשות, ובנוסף, ואולי אף בעיקר, סאדאת הצליח לגייס את תמיכתו החשאית של האיש החזק בוושינגטון בשנת 1973, היועץ לבטחון לאומי ומזכיר המדינה האמריקאי, קיסינג'ר.

בפועל, בשבוע הראשון של המלחמה, שתי המעצמות תמכו בסאדאת, וישראל נותרה לבדה מותקפת בשתי חזיתות ותחת מצור של אי-הספקה צבאית.

קיסינג'ר עודד את סאדאת במפגשים החשאיים שלו עם איסמעאיל בסוף פברואר בניו יורק ובמאי בפריס לשנות את הסטטוס קוו הצבאי במזרח התיכון ולהגיע לשולחן המשא ומתן לאחר מלחמה כמנצח.

ב-20 במאי קיסינג'ר הבטיח לאיסמעאיל שפעולה צבאית נגד ישראל לא תפגע ביחסים הנרקמים ביניהם. קיסינג'ר נתן אור ירוק לסאדאת לצאת למלחמה בישראל כבר במאי 73'.

בסוף המלחמה, כשבוע בלבד לאחר תום הקרבות ב-7 בנובמבר 1973, קיסינג'ר הגיע לביקורו ההיסטורי בקהיר, שבו הוא וסאדאת הכריזו במשותף על חידוש היחסים הדיפלומטיים של ארה"ב ומצרים. פרוטוקול המפגש ההיסטורי של קיסינג'ר וסאדאת נעלם ואולי הוא נמצא באוסף הפרטי של קיסינג'ר, שמסר לספריית הקונגרס למשמורת עד לאחר מותו.

בשבוע ה-1 של המלחמה, שתי המעצמות תמכו בסאדאת, וישראל נותרה לבדה מותקפת בשתי חזיתות ותחת מצור. קיסינג'ר עודד את סאדאת במפגשים החשאיים עם איסמעאיל לשנות את הסטטוס קוו הצבאי במזה"ת ולהגיע לשולחן המו"מ לאחר מלחמה כמנצח

מה היה חלקו של דיין באסון מלחמת יום כיפור?

דיין טעה בהערכת הכוחות, וחשב שגם כך נוכל להכות את המצרים שוק על ירך. דיין חשב שהצבא הסדיר וחיל האויר יבלמו את האוייב, ולכן אמר לדדו ביום שישי בבוקר שכוננות ג' שהוכרזה בצבא ובחיל האויר מספיקה.

ביום חמישי בערב, בישיבה של המטבחון של גולדה, שיהפוך יומיים לאחר מכן לקבינט המלחמה, אמר דיין על פי הרל"ש של דדו, אבנר שלו, לא רוצים מילואים. דיין הסביר את אי גיוס המילואים בשיקול האמריקאי שלו. דיין אמר שהיינו חייבים להיות מתואמים ומיושרים עם האמריקאים עד הסוף כדי שיתמכו בנו במלחמה ולא יגידו שישראל פתחה שוב במלחמה כפי שעשתה ב-56' ו-67'.

המכתב שנשלח לאמריקאים ביום שישי ערב המלחמה היה מיועד ליצירת אליבי שאנחנו לא פתחנו במלחמה, ששיתפנו את האמריקאים במידע ושמענו בעצתם, נזהרנו הפעם ולכן הם יהיו מחוייבים לסייע לישראל במלחמה.

לעומת זאת, קיסינג'ר לא שיתף במידע שהיה ברשותו על המלחמה, ונתן לסגנו הגנרל סקוקרופט להעביר ידיעות מרגיעות ומטעות לישראל, שלא תהיה מלחמה ב-24 השעות האחרונות לפני פתיחתה.

דיין וגולדה היו משותקים ולא יכלו לעשות דבר בשל חילוקי הדעות והפער בהערכות שנוצר בינם לבין האמריקאים. ישראל היתה משוכנעת שמלחמה עומדת לפרוץ למחרת אבל המודיעין האמריקאי אמר שלא תהיה מלחמה.

דיין, שכבר העריך שהמלחמה בפתח, אמר 'נתחיל צנוע כי מבחינה בינלאומית זה ישתלם לנו אחר כך', ובכך חרץ את גורלם של חיילי הסדיר שנשלחו לעכב את האוייב בגופם. כ-523 חיילי צה"ל נהרגו ב-6 וב-7 באוקטובר בגולן ובסיני כשנאלצו לעמוד מול כוחות עדיפים עליהם פי חמישה או עשרה. כמעט כל 500 הטנקים של הצבא הסדיר נפגעו ועשרות מטוסי חיל האויר הופלו על ידי הנ"מ המצרי והסורי.

קיסינג'ר דרש מישראל לא לפתוח במכה מקדימה במשך חודשים לפני המלחמה וגם בבוקר המלחמה חזר על כך בתוקף. דיין הוסיף על הדרישה של קיסינג'ר גם לא לגייס מילואים ולא להזיז כוחות עד שהערבים יפתחו באש כדי שיהיה לישראל אליבי: 'לא אנחנו פתחנו במלחמה'. דיין הסביר לועדת אגרנט שגיוס מילואים שווה ליריה הראשונה, כפי שקרה ב-1967, והשופט לנדוי כינה זאת תסביך דה-גול.

דיין, שכבר העריך שהמלחמה בפתח, אמר: 'נתחיל צנוע כי מבחינה בינלאומית זה ישתלם לנו אח"כ', ובכך חרץ את גורל חיילי הסדיר שנשלחו לעכב את האוייב בגופם. כ-523 חיילי צה"ל נהרגו ב-6 וב-7 באוקטובר בגולן ובסיני

ההתבטלות של גולדה מאיר ומשה דיין בפני קיסינג'ר

למרות ההתבטלות של גולדה מאיר ומשה דיין וקבלת "המלצותיו", קיסינג'ר הטיל מצור על ישראל של אי הספקת ציוד צבאי, שהביא לדילול חמור של מחסני התחמושת, ולחוסר בטנקים חליפיים ובמטוסים במהלך השבוע הראשון של המלחמה.

ישראל נשארה לבדה במלחמה, נדחפה לסף התהום וממש ניצלה מנפילה, כפי שאמר קיסינג'ר בתדריך יהיר וזחוח לצוות הבכיר שלו במחלקת המדינה האמריקאית ב-23 באוקטובר, בה חגג את נצחון מדיניותו במלחמה.

קיסינג'ר רימה את כולם, כולל את דיין. אך קיסינג'ר לא היה יכול לשתק את צה"ל בתחילת המלחמה ללא דיין שכפה על הצבא תנאי פתיחה בלתי אפשריים. ועדת אגרנט קיבלה את השיקול האמריקאי של דיין, כפי שהסביר לועדה ב-5 בפברואר 1974. יום לאחר מכן, ב6 בפברואר, גולדה מאיר אישרה את דברי דייין לגבי השיקול האמריקאי בעדותה, ואף ביקשה מהועדה למחוק את שמו של האיש (כנראה של קיסינג'ר) מהפרוטוקול כדי שלא יגרם אסון כפי שהסבירה לחברי ועדת אגרנט.

החששות של גולדה מאיר מקיסינג'ר ומדיין

גולדה מאיר חששה מקיסינג'ר ולכן כנראה ביקשה מועדת אגרנט למחוק את שמו מהפרוטוקול, והסכימה בשמחה להצעת השופט לנדוי להטיל סודיות על הפרוטוקולים, שתמנע מסירתם לממשלה ולוועדת החוץ ובטחון של הכנסת למרות הבטחתה.

הועדה גנזה את הפרוטוקולים ובכך טשטשה ומנעה את חשיפת הטעות של המודיעין האמריקאי, את חילוקי הדיעות עם קיסינג'ר לפני פריצת המלחמה, את הפער בהערכות המודיעיניות ואת השיקול האמריקאי של דיין המתוארים בפרוטוקולים.

ב-1975 התפרסם ספרו של מתי גולן, השיחות הסודיות של הנרי קיסינג'ר, למרות ההתנגדות העזה של ראש הממשלה דאז יצחק רבין, שניסה לפסול את פירסום הספר בעזרת הצנזורה הצבאית. כדי לשכנע שיש לפסול את הספר, רבין אמר לשרי הממשלה ולצנזורים שפרסומו יגרום להתפטרות קיסינג'ר.

גולדה מאיר חששה גם מדיין ולכן נמנעה מלפטר אותו מתפקיד שר הבטחון בסיום המלחמה, למרות שידעה שהוא האחראי לטעות העיקרית בהערכת הכוחות, כפי שאמר בישיבת קבינט המלחמה ב-7 באוקטובר, וגם ידעה שפעמיים תוך כדי המלחמה הקשה ב-7 וב-12 באוקטובר, הציע לה את התפטרותו.

גולדה פחדה מ"פרשה" חדשה שיעורר דיין שעלולה היתה להביא לחשיפת חילוקי הדעות עם האמריקאים ולחשיפה של קיסינג'ר ומכך גולדה פחדה אף יותר. קיסינג'ר איים לנתק את הקשר של ישראל עם ארה"ב אם יפגע מעמדו בוושינגטון.

גולדה פחדה מ"פרשה" חדשה שיעורר דיין שעלולה היתה להביא לחשיפת חילוקי הדעות עם האמריקאים ולחשיפת קיסינג'ר, ומכך פחדה אף יותר. קיסינג'ר איים לנתק את קשרי ישראל וארה"ב אם יפגע מעמדו בוושינגטון

דוגמה לאיומים של קיסינג'ר לפגוע בקשרים בין ישראל וארה"ב אם ידלוף משהו אפשר לראות במברק הבא של דיניץ לגזית מה-4 ביולי 1973

מכתב מהשגריר דיניץ למרדכי גזית, 4 ביולי 73
מכתב מהשגריר דיניץ למרדכי גזית, 4 ביולי 73

ידין: הפרוטוקולים של ועדת אגרנט – חומר נפץ

לקראת סיום עדותה של גולדה מאיר, ידין אמר:

"יש בעיות שלא קשורות לדו"ח של הועדה שלנו, שזה באמת דברים נוראים".

גולדה הסכימה ואמרה:

"זה אסון אם זה יימסר".

ידין אמר ש:

"הפרוטוקולים הם חומר נפץ"

ולנדוי הציע שהועדה מצידה יכולה להטיל סודיות. גולדה אמרה:

'יפה מאוד, אז זה פתרון'.

הפרוטוקולים חושפים את התשובות המטעות שהתקבלו מהמודיעין האמריקאי, מסגנו של קיסינג'ר, הגנרל סקוקרופט, ערב המלחמה. הערבים לא מתכוונים לתקוף, לא תהיה מלחמה, ולכן הפער בהערכות המודיעיניות שנוצר ערב המלחמה.

הפרוטוקולים חושפים את השיקול האמריקאי של דיין, ששיתק את מנהיגי ישראל, ואת בקשתה של גולדה מאיר למנוע חשיפת שמו ומסירת הפרוטוקולים לממשלה ולועדת החוץ והבטחון כדי למנוע הדלפות שיגרמו לאסון. הדין וחשבון של ועדת אגרנט, בשילוב עם הפרוטוקולים שנגנזו בארכיון, יצרו מסך עשן שהסתיר את האמת שנגלתה לחברי הועדה. הפרוטוקולים היו חומר נפץ לדברי ידין והיו יכולים לגרום לנזק רב, לאסון, לדברי גולדה מאיר.

זעירא לא קיבל את ההערכה הרגועה של המודיעין האמריקאי ולא נרגע

לאחר ששמעה ועדת אגרנט את עדויותיהם של משה דיין וגולדה מאיר ב-4, 5 ו-6 בפברואר 1974, ושמעה על ההודעות המרגיעות המוטעות של המודיעין האמריקאי שהורעפו על ישראל ערב המלחמה, על חילוקי הדיעות והפער בהערכות המודיעיניות שנוצר, ולאחר שהועדה החליטה להטיל סודיות על הפרוטוקולים בעצה אחת עם גולדה – ב-10 בפברואר הוציא השופט אגרנט מכתב אזהרה חריף לראש אמ"ן אלי זעירא, המפרט את הליקויים שמצאה הועדה במעשיו והציע לו להשיב בישיבה מיוחדת נוספת.

שתי ההאשמות המרכזיות כנגד זעירא במכתב של השופט אגרנט היו:

  1. אי-הפעלת האמצעים המיוחדים באופן מלא בשבוע לפני פריצת המלחמה, ללא ידיעתם של ראש הממשלה, שר הבטחון, הרמטכ"ל ואלוף פיקוד דרום האלוף גונן
  2. אי-מסירת תוכן ידיעה על כוונות הערבים לפתוח במלחמה שהתקבלה ביום שישי בחמש וחצי בערב לרמטכ"ל.

בישיבה של ה18 בפברואר, הנושאים הנ"ל נידונו וזעירא סיפק תשובות. הוא גם נשאל לגבי הידיעות המרגיעות והמוטעות שהאמריקאים הרעיפו ערב המלחמה על פי עדות דיין. זעירא הזכיר לועדה שבישיבה קודמת אמר שהוא לא קיבל את הערכה הרגועה של המודיעין האמריקאי ולא נרגע מהתשובות שלהם. לנדוי אמר שהוא זוכר מצויין שזעירא אמר שלא קיבל את ההערכה האמריקאית.

עדות זעירא בועדת אגרנט, 18 בפברואר 74 (עמוד 62)
עדות זעירא בועדת אגרנט, 18 בפברואר 74 (עמוד 62)

זעירא היה אמור לקבל בשמחה את ההערכה הרגועה האמריקאית שלא תהיה מלחמה, כי לכאורה הוא נצמד לקונספציה של אמ"ן ממש עד פרוץ המלחמה והטעה את כולם. ההערכה הרגועה האמריקאית חיזקה את עמדתו והנה פה הוא מעיד שלא קיבל את ההערכה הרגועה האמריקאית ערב המלחמה. יש פה סתירה והדברים אינם מתחברים.

זעירא היה אמור לקבל בשמחה את ההערכה  האמריקאית הרגועה שלא תהיה מלחמה, כי לכאורה נצמד לקונספציית אמ"ן עד פרוץ המלחמה והטעה את כולם. והנה פה הוא מעיד שלא קיבל אותה. הדברים אינם מתחברים

מצד שני, אם זעירא שינה את דעתו, מדוע לא שינה את הערכת אמ"ן לסבירות בינונית או אפילו סבירות גבוהה לפריצת מלחמה כשלא קיבל את ההערכה הרגועה של המודיעין האמריקאי?

האם ההתעקשות של זעירא להשאיר את הערכת הסבירות הנמוכה למלחמה של אמ"ן נבעה מתכתיב מדיני של דיין, במטרה ליצור אליבי לישראל שלא אנחנו פתחנו במלחמה, כי אמ"ן בכלל לא העריך שתפרוץ מלחמה? אולי. ועדיין, חומר הנפץ שאליו התיחס ידין הוא לא הליקוי שמצאה הועדה במעשיו של זעירא.

ידין אמר במפורש שהדברים הנוראים שהוועדה שמעה בתוקף תפקידה אינם קשורים לדו"ח של הוועדה. אי-הפעלת האמצעים המיוחדים ואי-מסירת הידיעה לרמטכ"ל ביום שישי לפנות ערב על ידי זעירא טופלו בפירוט בדין וחשבון של הועדה והביאו להדחתו.

הכתמה של בית המשפט העליון

ועדת אגרנט החמיצה את ההזדמנות ההיסטורית שנפלה בידיה לחקור לעומק את אסון מלחמת יום כיפור, ולחשוף את פניהם האמיתיות של קיסינג'ר ושל דיין.

אם ועדת אגרנט היתה בודקת לעומק את השיקול האמריקאי של דיין היא היתה מגלה את מעשי ההונאה של קיסינג'ר. הוועדה היתה מגלה את העובדה שקיסינג'ר לא שיתף מידע שהיה ברשותו על המלחמה ויצר את חילוקי הדעות, ושלמעשה הפער בהערכות המודיעיניות היה מלאכותי.

הוועדה היתה מגלה שקיסינג'ר איים על מנהיגי ישראל בחודשים שלפני המלחמה לא לפתוח במכה מקדימה כי אז ישראל תשאר לבדה במלחמה ותהיה שואה גמורה, ולכן גולדה מאיר "החליטה" לא לפתוח במכה מקדימה ודיין "החליט" לא לגייס מילואים ביום חמישי בערב או בשישי בבוקר ולא להזיז כוחות גם בשבת, עד שהערבים יפתחו באש, כדי שיהיה לישראל אליבי שלא פתחה במלחמה.

הועדה היתה מגלה שקיסינג'ר רימה לא רק את המודיעין האמריקאי והישראלי אלא גם פעל מאחורי גבו של הנשיא ניקסון שהיה ידיד ישראל והציע לשלוח טנקים, מטוסים, פצצות לייזר חכמות לישראל כבר ב-9 באוקטובר כדי שישראל לא תפסיד במלחמה, אבל קיסינג'ר עצר את הסיוע לישראל כבר ביום הראשון למלחמה בהחלטה של הפורום המיוחד של וושינגטון לניהול משברים, ה-WSAG (שבו ניקסון לא השתתף), התנגד לתת סיוע לישראל במהלך השבוע הראשון של המלחמה ואמר לניקסון שאנחנו יכולים לחכות.

הוועדה היתה מגלה שקיסינג'ר איים על מנהיגי ישראל בחודשים שלפני המלחמה לא לפתוח במכה מקדימה שתשאיר את ישראל לבדה במלחמה ותהיה שואה גמורה, ולכן גולדה "החליטה" לא לפתוח במכה מקדימה ודיין "החליט" לא לגייס מילואים

בנוסף להחמצה ההיסטורית לחקור לעומק ולחשוף את מה שקרה במלחמה באופן מלא, ועדת אגרנט הכתימה את בית המשפט העליון כשהציעה לגולדה מאיר להטיל סודיות על הפרוטוקולים. הסודיות לא הייתה מחוייבת על פי החוק ולא על ידי כתב המינוי של הוועדה, והוועדה בחרה בעצה אחת עם ראש הממשלה לספק מסך עשן לאנשים שגרמו את האסון והשתמשה לרעה בכוחה להטיל חיסיון.

קול קורא לחקירת ההתנקשות בג'ו אלון

הגיע זמן לחקור ולנסות לפענח את ההתנקשות בנספח האוירי בשגרירות בוושינגטון, ג'ו אלון. ההתנקשות לא נחקרה על ידי ישראל וצריך לזכור שג'ו אלון היה דיפלומט ישראלי שנרצח בזמן שליחותו בוושינגטון. הקשר של ההתנקשות למלחמת יום כיפור לא הוכח מעולם, אבל הוא גם לא נבדק אף פעם באופן מעמיק.

התכתובות בין השגרירות בוושינגטון וישראל, בין השגריר דיניץ, הנספח הצבאי מוטה גור, מנכ"ל משרד ראש הממשלה מרדכי גזית ומנכ"ל משרד החוץ אברהם קדרון בנוגע להתנקשות – נגנזו בארכיון המדינה, בדומה לפרוטוקולים של ועדת אגרנט. חקירה מעמיקה צריכה להתחיל בארכיון המדינה בחשיפת התכתובות של השגרירות בוושינגטון עם משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה בעניין.

מפקד ח"א מוטי הוד, שר הבטחון משה דיין ומפקד בסיס חצרים ג'ו אלון, באדיבות משפחת אלון
מפקד ח"א מוטי הוד, שר הבטחון משה דיין ומפקד בסיס ח"א בחצרים ג'ו אלון. (באדיבות משפחת אלון).

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
רמי רום, אני מסכים אתך שזו הייתה טעותו של דיין (הערכת ייתר של כוחותינו). הוא לא היה נותן את ידו לקונספירציה משולשת במיוחד כשהוא ידע כי מלחמה עם מצרים פרושה גם מלחמה עם סוריה שלא היה בחז... המשך קריאה

רמי רום, אני מסכים אתך שזו הייתה טעותו של דיין (הערכת ייתר של כוחותינו). הוא לא היה נותן את ידו לקונספירציה משולשת במיוחד כשהוא ידע כי מלחמה עם מצרים פרושה גם מלחמה עם סוריה שלא היה בחזית מולה מרווח בטחון כמו שהיה במצריים. הוא אומנם קיבל החלטה לתגבר את חזית הצפון בראש השנה עם מרבית חטיבה שבע אבל זה לא היה מספיק. טעות נוספת שלו שהוא לא קיבל החלטה לגייס ביום שישי אוגדה לצפון. ואז המגננה ברמת הגולן הייתה מבוססת יותר. החלטה שכזו לא הייתה סותרת את ההתחייבות לקיסינג'ר . סוריה מבחינת ישראל הייתה איום יותר חמור מהאיום המצרי בסיני.

עוד 2,156 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 24 ביוני 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: גנץ וסער בוחנים את האפשרות לרוץ ביחד בבחירות

דרמה בארה"ב: ביהמ"ש העליון ביטל את הזכות להפלות; מיכאלי: שלטון חשוך ושונא נשים ● האו"ם: שירין אבו עאקלה נהרגה מירי צה"ל; גנץ: תחקיר חסר אחיזה במציאות; צה"ל: מציעים לפלסטינים להעביר את הקליע ● בנט: "עוד לא החלטתי אם אני רץ בבחירות" ● שקד: אפסו הסיכויים לממשלה חליפית – הולכים לבחירות ● המלחמה באוקראינה: רוסיה השלימה את כיבוש לוהנסק

עוד 37 עדכונים

הקצין השנוא באמריקה

איש לא רצה לשרת לצד האדמירל היהודי היימן ריקובר ● אופיו הקשוח והלא מתפשר הפך אותו לדמות שנויה במחלוקת אך גם לאדם שהנשיא קרטר כינה "המהנדס הגדול ביותר אי פעם" ● הסופר מארק וורטמן מגולל את הסיפור הלא ייאמן של אבי הצוללת הגרעינית ומספר בריאיון לזמן ישראל: "היו אנשים שהוא פשוט התעלל בהם, אין לזה מילה אחרת"

עוד 1,333 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַחֲמִישִׁית 137

האזנה מודרכת לסימפוניה החמישית לקמפיין ותזמורת מאת לודוויג ואן נתניהו

עוד 1,073 מילים

קריב הצהיר כי יקיים דיון בראשון על הצעות החוק לפיזור הכנסת וחוק הנאשם - אך לוועדה שלו אין כל סמכות לעשות זאת, ומדובר בניסיון פוליטי להפעיל לחץ על ניר אורבך, יו"ר ועדת הכנסת האמונה על הטיפול בהצעות החוק הללו ● אין למעשה מניעה משפטית למנות רמטכ"ל, וגם בג"ץ יאשר מינוי כזה ● וגם: פסק הדין נגד סנ"צ גואטה הוא סנונית ראשונה וחשובה במאבק באלימות המשטרתית

עוד 1,204 מילים

למקרה שפיספסת

לילה ראשון בסרייבו

בפרק הקודם במסע: מאי 1993, בעיר הגדולה בבוסניה-הרצגובינה, עוד פיסת מדינה שנקרעה מהרפובליקה המדממת של יוגוסלביה – תחת מצור כבד כבר למעלה משנה. אנחנו, צוות טלוויזיה של רשת הטלוויזיה האמריקאית NBC News, מגיעים בטיסה לסרייבו ושמים את פעמינו במכונית המשוריינת שלנו אל עבר המלון שישמש לנו בית ומשרד לשבועיים הקרובים.

את הצילומים בסרייבו אנחנו מתחילים בבית הכנסת האשכנזי הגדול עם כמה ״צילומי אווירה״ ופנייה למצלמה של מרטין הכתב, שמסכם לצופה בבית את המצב בעיר אחרי 400 ימים של מצור. דֵּנִי, הפיקסר שלנו, מזרז אותנו לסיים ולהיכנס למכונית המשוריינת. הוא כבר מרגיש בבטן שהגיע הזמן לעזוב, למהר ולחפש מסתור.

בית הכנסת האשכנזי בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)
בית הכנסת האשכנזי בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

מרטין הכתב מסכם לצופה בבית את המצב בעיר סרייבו אחרי 400 ימי מצור. דֵּנִי, הפיקסר שלנו, מזרז אותנו לסיים ולהיכנס למכונית המשוריינת. הוא כבר מרגיש בבטן שהגיע הזמן לעזוב, למהר ולחפש מסתור

כשאנחנו חולפים במהירות ברחובה הראשי של סראייבו אל עבר ההולידיי-אין, רק אז אפשר להבין בדיוק מה היא עיר רפאים. רק שכאן, בשדרת הצלפים, אפילו רוחות הרפאים חוששות להסתובב.

אף אחד לא יוצא מפתח הבית למעט, כפי שדֵּנִי מסביר – כשמוכרזת הפסקת אש. או אז הרחובות מתמלאים בנשים וגברים, צעירים וזקנים וילדים. כולם יוצאים להתאוורר לזמן קצר של הפוגה מהצליפות וההפגזות. המאושרים מצליחים אפילו לקנות מעט מהמצרכים החיוניים בשוק, לאחר עמידה ארוכה בתור ארוך ומתפתל כמו נחש אנושי.

תורים למצרכים בזמן הפסקת אש בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)
תורים למצרכים בזמן הפסקת אש בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

דווקא אז, מעשה השטן, הסרבים הסובבים את העיר יורים. רק פגז אחד או שניים, אבל תמיד יכוונו אל מרכזו של התור למים או זה של הלחם, במטרה לגרום לכמה שיותר נפגעים.

הפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)
הפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)

ליד תור כמו זה שצילמתי באחת הפעמים בהם הוכרזה הפסקת אש בעיר למספר שעות, נחתו בסוף השבוע האחרון שני פגזים. שלושה ילדים נהרגו במקום מרסיסי הפגזים, ושני מבוגרים, אולי אמא ואבא, הגיעו ללא דופק לבית החולים לאחר שמתו מאובדן דם.

ליד תור כמו זה שצילמתי באחת מהפסקות האש שהוכרזו לכמה שעות, נחתו בסופ"ש האחרון שני פגזים. 3 ילדים נהרגו במקום מרסיסי הפגזים, ושני מבוגרים, אולי אמא ואבא, הגיעו ללא דופק לבית החולים

אנשים ברחוב בהפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)
אנשים ברחוב בהפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)

בחזרה להולידי-אין. שעת ערב מוקדמת יחסית ואנחנו נכנסים לחדר האוכל לארוחת ערב ראשונה. המלון שהיה פעם מהמפוארים בעיר זכה לארח את הבכירים באנשי הוועד האולימפי והספורטאים שלקחו חלק בתחרויות אולימפיאדת החורף שנערכו בעיר בחורף של 1984.

מסימני העבר המפואר שלו נשאר רק הסכו״ם על השולחן. סכו״ם כסף כבד, שבכל כף, מזלג וסכין מוטבע הסמל האולימפי. חמש הטבעות המסמלות את כל מה שלא קיים כבר כאן בסרייבו מאז תחילת המלחמה.

בעיר יש האפלה בלילות כבר למעלה משנה, ועל החלונות הגדולים של חדר האוכל בקומת הכניסה וילונות כבדים שעוצרים מבעד האור הצהבהב לצאת החוצה. לאורך הקיר מבחוץ שקי חול.

לשולחן מצטרף גם דיויד, עורך הוידאו שהגיע מלונדון שבוע לפנינו. דיויד היה איתנו באולפנים בהרצליה במלחמת המפרץ ב-1991. צחקנו כשבכל אזעקת נחש צפע הוא היה היחיד שמיהר לרכוס את חליפת המגן, הכפפות ומסכת האב״כ והקפיד לשמור על בריאותו. פעם אחת היינו יחד גם במוגדישו שנה לאחר מכן. דיויד נפטר מסיבוכי צהבת כמה שנים מאוחר יותר.

השיחה ליד השולחן משוחררת ממתח או חשש, שיחה שלא מרמזת אפילו בשמץ על הסכנה שבחוץ, מעבר לקיר שקי החול.

התפריט מציע בשר או עוף עם שתי תוספות. אחת מהן תפוחי אדמה. מישהו שואל אם אין לנו ייסורי מצפון לאכול לבוסנים את מעט האוכל שיש להם כאן. אנחנו צוחקים ואני מצטט להם דוח של קרן המזון הבינלאומית של האו״ם, לפיו מנת בשר לאדם היא 60 גר׳.

התפריט מציע בשר או עוף עם תפ"א. מישהו שואל אם אין לנו ייסורי מצפון לאכול לבוסנים את מעט האוכל שנשאר. אני מצטט דוח של קרן המזון הבינלאומית של האו״ם, לפיו מנת בשר לאדם היא 60 גר׳

מישהו מצלם במצלמת וידאו קטנה. אנחנו שותים בירה. יין מקומי ומעשנים סיגריות. יש קומפוט תפוחי עץ כמו של אמא בבית וקפה שחור שרוף בלקני. אנחנו יושבים ומקשקשים, מעלים זכרונות ממקומות אחרים ממלחמות קודמות.

חבורה של עיתונאים שאנחנו, משהו בין חבורת אומני קרקס נודד לבין  קבוצה של שכירי חרב של הממלכה השביעית. חבורה שממאנת להתבגר, סובבת בעולם ממלחמה למלחמה ומתגרה בסכנה. אנחנו מורידים גם כוסית של סליבוביץ׳, ברנדי שזיפים בלקני, 35% אלכוהול, עם עוד סיגריה אחרונה והולכים לישון.

אור בחדר לא מדליקים כמובן ואין גם תריס להגיף. יקיצה עם אור ראשון בכל מקרה כי הימים קצרים והמלאכה מרובה. ובכלל, מי רוצה להיות לבד בחדר בקומה גבוהה בלי חלונות ובלי תריסים. חדר שיש בו מכשיר טלפון המחובר לקבלה, מטף כיבוי, שולחן ושני כסאות.

חושך בחוץ, ליל ירח, אין אנשים ברחוב. לא מעז לעמוד ליד החלון אבל מגניב מבט מהצד. אמבולנס עובר במהירות בצומת הקרובה למלון, פנסיו צבועים בצבע כחול כמו אצלנו במבצע סיני של 56'. אני נזכר בחוויות ילדות של תל-אביב במלחמה הראשונה שלי, עם סבא ואמא ליד קיר המגן בחדר המדרגות בבית ברחוב אחד-העם. פקחים של הג״א עוברים ברחוב וצועקים לדייר בקומה ראשונה מעל לחנות של דב החשמלאי שיכבו שם את האור הדולק.

אור בחדר לא מדליקים כמובן ואין גם תריס להגיף. יקיצה עם אור ראשון בכל מקרה כי הימים קצרים והמלאכה מרובה. ובכלל, מי רוצה להיות לבד בחדר בקומה גבוהה בלי חלונות ובלי תריסים

הד של יריה בודדת מתגלגל מההרים, ולאחריו עוד הד ועוד אחד. מישהו שלא נרדם מנסה כנראה את הרובה שלו. המיטה גדולה כמו שמלון חמישה כוכבים מציע לאורחיו. אני שוכב על הגב, אור הירח נכנס ומאיר את רצפת החדר. בחדר ליד מישהו מוריד את המים בשירותים.

ברדיו הקטן שלי אני מנסה לשמוע באוזניה את מהדורת החדשות האחרונה של ה-BBC באנגלית ולא מצליח. תחנה רדיו מקומית משדרת מוזיקה אתנית. מזכירה מוזיקה מזרחית שלנו, יוונית או טורקית. בלקנית. בתחנה אחרת משוחחים שיחת לילה רגועה גבר ואשה בשפה לא מזוהה. מתהפך על הבטן, מנסה להירדם מחבק את הכרית.

לא הצלחנו לקבל 4 חדרים צמודים, בקומה איתי רק דובי. יוסי בקומה מעלינו, אני חושב שבחדר לא רחוק ממרטין. קבענו שבמידה ותהיה אזעקה במהלך הלילה ניפגש ארבעתנו למטה בלובי, ליד הירידה למרתף הבניין.

אני שומע צעדים במסדרון. דלת החדר נעולה. הצעדים מתרחקים במסדרון. מישהו יורה צרור מנשק אוטומטי שמהדהד במרחק. זה רק ההד שמתגלגל ונכנס דרך הפתח הקרוע בחלון אל תוך החדר. כבר אחרי חצות, עוד לא כיבו את הירח. אני שומע אנחה ועוד אחת ושלישית. גבר ואשה שמוציאים לשון ומראים אצבע משולשת למלחמה בסרייבו. מחר בבוקר אנסה לנחש מי היה הגבר ומי הייתה בת הזוג לרגע של אינטימיות שמתעלמת מהכאוס מסביב.

מישהו יורה צרור מנשק אוטומטי שמהדהד במרחק וההד נכנס מהפתח הקרוע בחלון לחדר. כבר אחרי חצות, עוד לא כיבו את הירח. אני שומע אנחה ועוד אחת ושלישית. גבר ואשה שמראים אצבע משולשת למלחמה

מלחמה מצמיחה רגעים חד פעמיים. מזווגת זיווגים של רגע. כבר ראיתי זיווג של קופסת סיגריות בטימישוארה הרעבה, שלא היה דומה לאינטימיות בחדריו של האינטרקונטיננטל בבלגראד. במלחמה כמו במלחמה תמיד יהיו מרוויחים, ואחרים שינסו רק לעבור את הלילה בשלום כדי להביא לילדים בבית לחם טרי בבוקר.

המוזיקה הבלקנית מתחלפת במוסיקה קלאסית באוזניה. אני סופר כבשים ומתעורר עם אור ראשון – בוקר טוב סרייבו.

רחוב הרוס בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)
רחוב הרוס בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

חנני רפופורט היה עד לא מזמן מנכ״ל חברת התקשורת ״JCS אולפני הבירה״, מפיק ברשתות הטלוויזיה האמריקאיות ABC News & NBC News וזוכה פרס EMMY לכתבת חדשות לטלוויזיה. כיום סבא במשרה מלאה ומספר סיפורים מנקודת מבט מאד מאד אישית. כל תמונות הסטילס צולמו על ידו במהלך עבודתו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,052 מילים
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של יולי אדלשטיין

אדלשטיין הודיע לפני שנה שיתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד - אולם התקופה הייתה אחרת וכיום נתניהו בשיא כוחו ● בקרבתו של אדלשטיין חלוקים מה יגרום לו פחות נזק - להפסיד בגדול או לא להתמודד בכלל ● גורמים בפלג הירושלמי החרדי מקימים מפלגה חדשה שתרוץ בבחירות ● וגם: משלחת לפיד באנקרה המשיכה את הדיונים עם הטורקים על החזרת כתובת השילוח ● פרשנות

עוד 609 מילים

האפיפיור שוחח עם היטלר, סייע למוסוליני וידע על השואה

פיוס ה־12 נמנע לצאת באופן פומבי נגד הנאצים ונגד ההשמדה השיטתית ● ההיסטוריון דיוויד קרצר חושף בספרו החדש חומרי ארכיון שמוכיחים את "אדישות" הוותיקן ביחס לרצח העם היהודי ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר: "ההיסטוריה האנטישמית של הכנסייה – וחוסר הגינוי של האפיפיור – תרמו להצדקת הקמפיינים האנטי־יהודיים"

עוד 847 מילים
הנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן מתקבל באנקרה, 22 ביוני 2022

מי היה מאמין שנסיך הכתר הסעודי יחזור כל כך מהר למרכז העניינים? ● בטהרן עוקבים אחר מסע הדילוגים שלו בין קהיר, עמאן ואנקרה ומבינים היטב: הברית הסונית מצופפת שורות ומהדקת את הקשר עם ישראל ● וגם: גנץ אומנם שיפר את כישוריו הפוליטיים אבל לא שמע את פעמוני האזהרה ופספס ככל הנראה את ההזדמנות למנות רמטכ"ל ● פרשנות

עוד 953 מילים

הממשלה הפחיתה את הפשיעה בחברה הערבית? תלוי את מי שואלים

לא ברור עדיין אם התוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית עובדת ● הנתונים על ירידה במספר הנרצחים הם בעלי ערך סטטיסטי קלוש ● אנשי הציבור הערבי חלוקים בדעתם: ראשי רשויות מעידים על פעילות משטרתית נחרצת אבל הפעילים החברתיים ספקניים יותר ● אולם, כולם מסכימים: המלחמה הזאת דורשת זמן – והרבה

עוד 2,571 מילים

דיווח: בית ראש הממשלה במצב ירוד, שלא מאפשר להתגורר בו

לפיד מעוניין לעבור לגור במעון מייד עם מינויו לראש הממשלה, אך בשל מצב הבית ספק אם הדבר יסתייע ● אוקראינה מועמדת להיות חברה באיחוד האירופי ● טורקיה: סיכלנו ניסיון איראני לחטוף את שגריר ישראל לשעבר ואשתו ● הסתדרות המורים הקפיאה את העיצומים ● בניסיון לעקוף את ועדת הכנסת תדון ועדת החוקה בפיזור הכנסת ובחוק שימנע מנתניהו לכהן כראש הממשלה

עוד 35 עדכונים

בחירות חמישיות ברצף הן ההגדרה של אי־שפיות

במשך ארבע מערכות בחירות רצופות, גוש הליכוד השיג בין 55 ל-59 מנדטים ● דבר מהותי לא השתנה באוכלוסייה הישראלית מאז הבחירות ב-2021 והבחירות הבאות לא צפויות להשיג תוצאה שונה ● מה שעשוי לשנות את המפה הפוליטית, גם אם לא את גודל הגושים, הוא המהלך שמובילים ביהדות התורה להורדת אחוז החסימה - שני המחנות ירוויחו מכך ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
אחוזי הצבעה בני ברק 74%. אלעד 81%. אין מנדט נוסף לחרדים האשכנזים. אין ינהרו–לקלפיות. כי הם תמיד נוהרים. הפוטנציאל הגדול באחוזי הצבעה הוא בשמאל תל אביבי עם 60% והמגזר הערבי 46%. חלקו של... המשך קריאה

אחוזי הצבעה בני ברק 74%. אלעד 81%. אין מנדט נוסף לחרדים האשכנזים. אין ינהרו–לקלפיות. כי הם תמיד נוהרים. הפוטנציאל הגדול באחוזי הצבעה הוא בשמאל תל אביבי עם 60% והמגזר הערבי 46%. חלקו של המגזר הערבי באוכלוסיה – 25 מנדטים!!! (מעל 21%, שיום אחד יצאו לקלפי)

נראה שמפספסים את הנקודה, הימין ועכשיו גם השמאל פשוט נהנים מהמשחק החדש שנפל לידהם. הם נלחמים מלחמה מדומה אחד בשני על גב האזרחים המוסתים. התקשורת מתמוגגת כי יש אקשן והאזרחים חושבים שיש פ... המשך קריאה

נראה שמפספסים את הנקודה, הימין ועכשיו גם השמאל פשוט נהנים מהמשחק החדש שנפל לידהם. הם נלחמים מלחמה מדומה אחד בשני על גב האזרחים המוסתים. התקשורת מתמוגגת כי יש אקשן והאזרחים חושבים שיש פה משהו מהותי ובפועל חברי הכנסת חברים ועושים קירקס מכולנו.

עוד 1,003 מילים ו-3 תגובות

עם האישור להקמת שני יישובים פרבריים חדשים ברמת הגולן, איילת שקד יכולה לסמן וי על משימה שהושלמה לפני שהממשלה מתאיידת ● פוליטיקאים אוהבים לנפנף ב"עשייה", אבל מה גרם לנציגי מנהל התכנון ומשרד התחבורה להצביע בעד? ● החברה להגנת הטבע: "מדובר בשיקולים פוליטיים שלא נועדו להיטיב עם תושבי הגולן"

עוד 989 מילים

גם אם "חוק הנאשם" יעבור, זה אינו סוף פסוק עבור נתניהו

הצעת החוק שמטרתה למנוע מנאשם בפלילים לקבל את המנדט להרכיב ממשלה - שוב על הפרק, והיא עשויה לעלות להצבעת הכנסת בשבועות הקרובים ● השאלה האם ראוי ואיך ניתן לחוקק חוק כזה בשלהי הכנסת הנוכחית, תעמוד בוודאי בכל עתירה נגד החוק - לו יעבור ● וגם אם נניח שכל המשוכות המשפטיות ייפתרו, מה מונע מ-61 ח"כים פשוט לבטל את החוק אחרי הבחירות? ● פרשנות

עוד 1,192 מילים

רכבת ישראל בונה ומממנת מנחת פרטי מכספי הציבור

תחקיר זמן ישראל חברת הרכבת הממשלתית סוללת ומממנת עבור המנחת הפרטי "פרדייב" שליד חוף הבונים מסלול תעופה משודרג בעלות של כ־50 מיליון שקל על חשבון הציבור ● זאת, על אף שמדובר בעסק פרטי ובניגוד לכאורה לנכתב בתוכנית המקורית ● היזם: "ההסכם ביני לבין הרכבת סודי" ● רכבת ישראל: "בין הרכבת ליזם אין התקשרות עסקית. אנחנו פועלים בהתאם לאישורים" ● הבונים לטיס: כתבה חמישית בסדרה

עוד 2,321 מילים

מסתמן: הבחירות ייערכו ב-1 בנובמבר

הצעת החוק לפיזור הכנסת עברה בטרומית ● השביתה נמשכת מחר, בר-דוד מסכל את יוזמת ליברמן לממן עבודת סייעות בלי מורה או גננת ● לפיד ימריא לאנקרה מחר ● שקד: "מוכנה לשבת תחת נתניהו בכנסת הנוכחית" ● סער יעלה ביום ראשון הצעת חוק הגבלת כהונת רה"מ ● בנט: "אצביע נגד חוק הנאשם" ● יאיר נתניהו בהודעה לאביו: "מנסים להרדים אותנו"

עוד 51 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה