מלחמת יום כיפור הייתה אסון מעשי ידי אדם שעלול היה להביא לחורבן הבית השלישי כפי שאמר דיין ב-7 באוקטובר ביומה השני והקשה ביותר של המלחמה.

האסון של מלחמת יום כיפור היה חלק משורה של אסונות ופלישות צבאיות שהתרחשו במשמרתו של הנרי קיסינג'ר, היועץ לבטחון לאומי האמריקאי. כריסטופר היצ'ינס, בספרו המשפט של הנרי קיסינג'ר, האשים את קיסינג'ר בפשעי מלחמה.

אסון מלחמת יום כיפור היה חלק משורת אסונות ופלישות צבאיות שהתרחשו במשמרתו של קיסינג'ר כיועץ לבטחון לאומי האמריקאי. היצ'ינס בספרו "המשפט של הנרי קיסינג'ר" האשים אותו בפשעי מלחמה

בסיום הסרטון "המשפט של הנרי קיסינג'ר", העיתונאי והסופר האמריקאי סיימור הרש אומר:

"הצד האפל של הנרי קיסינג'ר אפל מאוד".

שורת האסונות והפלישות הצבאיות במשמרתו של קיסינג'ר כוללים את ההתארכות המיותרת ועקובת הדמים של מלחמת וייטנאם, הפצצות "השטיח" בקמבודיה, פלישת פקיסטן בראשות הנשיא בוטו לבנגלדש, התנקשות ברמטכ"ל צבא צ'ילה רנה שניידר וההפיכה של הגנרל פינושה, הפלישה הטורקית לקפריסין, פלישת אינדונזיה בראשות הנשיא סוהרטו למזרח טימור, "המלחמה המלוכלכת" של הגנרל וידאלה בארגנטינה, ההתנקשות בנספח האוירי אל"מ ג'ו אלון בוושינגטון ב-1 ביולי 1973.

אנדרטת גדוד עז 77, עמק הבכא

ביום ההתנקשות התקשר קיסינג'ר לדיניץ והזמין אותו לפגישה לא מתוכננת בסן-קלמנטה קליפורניה, שם הסתיימה בשבוע הקודם פגישת הפיסגה של ניקסון וברז'נייב. הפגישה נערכה יומיים לאחר מכן ודיניץ דיווח למרדכי גזית שקיסינג'ר (שאול) פתח ואמר בפגישתם, שנערכה בארבע עיניים ברובה, שהוא מצטער על האסון ושאל אותו אם יש בידיהם פרטים נוספים על מה שקרה:

מברק מהשגריר דיניץ למרדכי גזית, יולי 73, לו\762

המשותף לשורת האסונות והפלישות הצבאיות הללו היה מעורבות כזו או אחרת של קיסינג'ר.

קיסינג'ר עודד את סאדאת לצאת למלחמה

האסון של מלחמת יום כיפור נגרם בעיקר על ידי קיסינג'ר ודיין. ללא תמיכתו ועזרתו החשאית והאפקטיבית של קיסינג'ר, תוכנית ההונאה של סאדאת לא היתה כל כך מצליחה וסאדאת גם לא היה מחליט לצאת למלחמה.

האסון של מלחמת יום כיפור נגרם בעיקר על ידי קיסינג'ר ודיין. ללא תמיכתו ועזרתו החשאית והאפקטיבית של קיסינג'ר, תוכנית ההונאה של סאדאת לא היתה כל כך מצליחה וסאדאת גם לא היה מחליט לצאת למלחמה

ההחלטה האמיצה של סאדאת לצאת למלחמה לא היתה אי-רציונלית, נהפוך הוא, היא הייתה מחושבת ומבוססת היטב.

סאדאת הצליח לגייס את תמיכתם של כל מדינות ערב במלחמה, וביניהם יצרניות הנפט הגדולות, איראן, סעודיה, עירק וכווית, שעזרו לו לממן את הוצאות המלחמה. הרוסים סיפקו לו נשק מתקדם ואפקטיבי ביותר, מערך טילי נ"מ וטילי סאגר שהיכו בצבא הישראלי קשות, ובנוסף, ואולי אף בעיקר, סאדאת הצליח לגייס את תמיכתו החשאית של האיש החזק בוושינגטון בשנת 1973, היועץ לבטחון לאומי ומזכיר המדינה האמריקאי, קיסינג'ר.

בפועל, בשבוע הראשון של המלחמה, שתי המעצמות תמכו בסאדאת, וישראל נותרה לבדה מותקפת בשתי חזיתות ותחת מצור של אי-הספקה צבאית.

קיסינג'ר עודד את סאדאת במפגשים החשאיים שלו עם איסמעאיל בסוף פברואר בניו יורק ובמאי בפריס לשנות את הסטטוס קוו הצבאי במזרח התיכון ולהגיע לשולחן המשא ומתן לאחר מלחמה כמנצח.

ב-20 במאי קיסינג'ר הבטיח לאיסמעאיל שפעולה צבאית נגד ישראל לא תפגע ביחסים הנרקמים ביניהם. קיסינג'ר נתן אור ירוק לסאדאת לצאת למלחמה בישראל כבר במאי 73'.

בסוף המלחמה, כשבוע בלבד לאחר תום הקרבות ב-7 בנובמבר 1973, קיסינג'ר הגיע לביקורו ההיסטורי בקהיר, שבו הוא וסאדאת הכריזו במשותף על חידוש היחסים הדיפלומטיים של ארה"ב ומצרים. פרוטוקול המפגש ההיסטורי של קיסינג'ר וסאדאת נעלם ואולי הוא נמצא באוסף הפרטי של קיסינג'ר, שמסר לספריית הקונגרס למשמורת עד לאחר מותו.

בשבוע ה-1 של המלחמה, שתי המעצמות תמכו בסאדאת, וישראל נותרה לבדה מותקפת בשתי חזיתות ותחת מצור. קיסינג'ר עודד את סאדאת במפגשים החשאיים עם איסמעאיל לשנות את הסטטוס קוו הצבאי במזה"ת ולהגיע לשולחן המו"מ לאחר מלחמה כמנצח

מה היה חלקו של דיין באסון מלחמת יום כיפור?

דיין טעה בהערכת הכוחות, וחשב שגם כך נוכל להכות את המצרים שוק על ירך. דיין חשב שהצבא הסדיר וחיל האויר יבלמו את האוייב, ולכן אמר לדדו ביום שישי בבוקר שכוננות ג' שהוכרזה בצבא ובחיל האויר מספיקה.

ביום חמישי בערב, בישיבה של המטבחון של גולדה, שיהפוך יומיים לאחר מכן לקבינט המלחמה, אמר דיין על פי הרל"ש של דדו, אבנר שלו, לא רוצים מילואים. דיין הסביר את אי גיוס המילואים בשיקול האמריקאי שלו. דיין אמר שהיינו חייבים להיות מתואמים ומיושרים עם האמריקאים עד הסוף כדי שיתמכו בנו במלחמה ולא יגידו שישראל פתחה שוב במלחמה כפי שעשתה ב-56' ו-67'.

המכתב שנשלח לאמריקאים ביום שישי ערב המלחמה היה מיועד ליצירת אליבי שאנחנו לא פתחנו במלחמה, ששיתפנו את האמריקאים במידע ושמענו בעצתם, נזהרנו הפעם ולכן הם יהיו מחוייבים לסייע לישראל במלחמה.

לעומת זאת, קיסינג'ר לא שיתף במידע שהיה ברשותו על המלחמה, ונתן לסגנו הגנרל סקוקרופט להעביר ידיעות מרגיעות ומטעות לישראל, שלא תהיה מלחמה ב-24 השעות האחרונות לפני פתיחתה.

דיין וגולדה היו משותקים ולא יכלו לעשות דבר בשל חילוקי הדעות והפער בהערכות שנוצר בינם לבין האמריקאים. ישראל היתה משוכנעת שמלחמה עומדת לפרוץ למחרת אבל המודיעין האמריקאי אמר שלא תהיה מלחמה.

דיין, שכבר העריך שהמלחמה בפתח, אמר 'נתחיל צנוע כי מבחינה בינלאומית זה ישתלם לנו אחר כך', ובכך חרץ את גורלם של חיילי הסדיר שנשלחו לעכב את האוייב בגופם. כ-523 חיילי צה"ל נהרגו ב-6 וב-7 באוקטובר בגולן ובסיני כשנאלצו לעמוד מול כוחות עדיפים עליהם פי חמישה או עשרה. כמעט כל 500 הטנקים של הצבא הסדיר נפגעו ועשרות מטוסי חיל האויר הופלו על ידי הנ"מ המצרי והסורי.

קיסינג'ר דרש מישראל לא לפתוח במכה מקדימה במשך חודשים לפני המלחמה וגם בבוקר המלחמה חזר על כך בתוקף. דיין הוסיף על הדרישה של קיסינג'ר גם לא לגייס מילואים ולא להזיז כוחות עד שהערבים יפתחו באש כדי שיהיה לישראל אליבי: 'לא אנחנו פתחנו במלחמה'. דיין הסביר לועדת אגרנט שגיוס מילואים שווה ליריה הראשונה, כפי שקרה ב-1967, והשופט לנדוי כינה זאת תסביך דה-גול.

דיין, שכבר העריך שהמלחמה בפתח, אמר: 'נתחיל צנוע כי מבחינה בינלאומית זה ישתלם לנו אח"כ', ובכך חרץ את גורל חיילי הסדיר שנשלחו לעכב את האוייב בגופם. כ-523 חיילי צה"ל נהרגו ב-6 וב-7 באוקטובר בגולן ובסיני

ההתבטלות של גולדה מאיר ומשה דיין בפני קיסינג'ר

למרות ההתבטלות של גולדה מאיר ומשה דיין וקבלת "המלצותיו", קיסינג'ר הטיל מצור על ישראל של אי הספקת ציוד צבאי, שהביא לדילול חמור של מחסני התחמושת, ולחוסר בטנקים חליפיים ובמטוסים במהלך השבוע הראשון של המלחמה.

ישראל נשארה לבדה במלחמה, נדחפה לסף התהום וממש ניצלה מנפילה, כפי שאמר קיסינג'ר בתדריך יהיר וזחוח לצוות הבכיר שלו במחלקת המדינה האמריקאית ב-23 באוקטובר, בה חגג את נצחון מדיניותו במלחמה.

קיסינג'ר רימה את כולם, כולל את דיין. אך קיסינג'ר לא היה יכול לשתק את צה"ל בתחילת המלחמה ללא דיין שכפה על הצבא תנאי פתיחה בלתי אפשריים. ועדת אגרנט קיבלה את השיקול האמריקאי של דיין, כפי שהסביר לועדה ב-5 בפברואר 1974. יום לאחר מכן, ב6 בפברואר, גולדה מאיר אישרה את דברי דייין לגבי השיקול האמריקאי בעדותה, ואף ביקשה מהועדה למחוק את שמו של האיש (כנראה של קיסינג'ר) מהפרוטוקול כדי שלא יגרם אסון כפי שהסבירה לחברי ועדת אגרנט.

החששות של גולדה מאיר מקיסינג'ר ומדיין

גולדה מאיר חששה מקיסינג'ר ולכן כנראה ביקשה מועדת אגרנט למחוק את שמו מהפרוטוקול, והסכימה בשמחה להצעת השופט לנדוי להטיל סודיות על הפרוטוקולים, שתמנע מסירתם לממשלה ולוועדת החוץ ובטחון של הכנסת למרות הבטחתה.

הועדה גנזה את הפרוטוקולים ובכך טשטשה ומנעה את חשיפת הטעות של המודיעין האמריקאי, את חילוקי הדיעות עם קיסינג'ר לפני פריצת המלחמה, את הפער בהערכות המודיעיניות ואת השיקול האמריקאי של דיין המתוארים בפרוטוקולים.

ב-1975 התפרסם ספרו של מתי גולן, השיחות הסודיות של הנרי קיסינג'ר, למרות ההתנגדות העזה של ראש הממשלה דאז יצחק רבין, שניסה לפסול את פירסום הספר בעזרת הצנזורה הצבאית. כדי לשכנע שיש לפסול את הספר, רבין אמר לשרי הממשלה ולצנזורים שפרסומו יגרום להתפטרות קיסינג'ר.

גולדה מאיר חששה גם מדיין ולכן נמנעה מלפטר אותו מתפקיד שר הבטחון בסיום המלחמה, למרות שידעה שהוא האחראי לטעות העיקרית בהערכת הכוחות, כפי שאמר בישיבת קבינט המלחמה ב-7 באוקטובר, וגם ידעה שפעמיים תוך כדי המלחמה הקשה ב-7 וב-12 באוקטובר, הציע לה את התפטרותו.

גולדה פחדה מ"פרשה" חדשה שיעורר דיין שעלולה היתה להביא לחשיפת חילוקי הדעות עם האמריקאים ולחשיפה של קיסינג'ר ומכך גולדה פחדה אף יותר. קיסינג'ר איים לנתק את הקשר של ישראל עם ארה"ב אם יפגע מעמדו בוושינגטון.

גולדה פחדה מ"פרשה" חדשה שיעורר דיין שעלולה היתה להביא לחשיפת חילוקי הדעות עם האמריקאים ולחשיפת קיסינג'ר, ומכך פחדה אף יותר. קיסינג'ר איים לנתק את קשרי ישראל וארה"ב אם יפגע מעמדו בוושינגטון

דוגמה לאיומים של קיסינג'ר לפגוע בקשרים בין ישראל וארה"ב אם ידלוף משהו אפשר לראות במברק הבא של דיניץ לגזית מה-4 ביולי 1973

מכתב מהשגריר דיניץ למרדכי גזית, 4 ביולי 73

ידין: הפרוטוקולים של ועדת אגרנט – חומר נפץ

לקראת סיום עדותה של גולדה מאיר, ידין אמר:

"יש בעיות שלא קשורות לדו"ח של הועדה שלנו, שזה באמת דברים נוראים".

גולדה הסכימה ואמרה:

"זה אסון אם זה יימסר".

ידין אמר ש:

"הפרוטוקולים הם חומר נפץ"

ולנדוי הציע שהועדה מצידה יכולה להטיל סודיות. גולדה אמרה:

'יפה מאוד, אז זה פתרון'.

הפרוטוקולים חושפים את התשובות המטעות שהתקבלו מהמודיעין האמריקאי, מסגנו של קיסינג'ר, הגנרל סקוקרופט, ערב המלחמה. הערבים לא מתכוונים לתקוף, לא תהיה מלחמה, ולכן הפער בהערכות המודיעיניות שנוצר ערב המלחמה.

הפרוטוקולים חושפים את השיקול האמריקאי של דיין, ששיתק את מנהיגי ישראל, ואת בקשתה של גולדה מאיר למנוע חשיפת שמו ומסירת הפרוטוקולים לממשלה ולועדת החוץ והבטחון כדי למנוע הדלפות שיגרמו לאסון. הדין וחשבון של ועדת אגרנט, בשילוב עם הפרוטוקולים שנגנזו בארכיון, יצרו מסך עשן שהסתיר את האמת שנגלתה לחברי הועדה. הפרוטוקולים היו חומר נפץ לדברי ידין והיו יכולים לגרום לנזק רב, לאסון, לדברי גולדה מאיר.

זעירא לא קיבל את ההערכה הרגועה של המודיעין האמריקאי ולא נרגע

לאחר ששמעה ועדת אגרנט את עדויותיהם של משה דיין וגולדה מאיר ב-4, 5 ו-6 בפברואר 1974, ושמעה על ההודעות המרגיעות המוטעות של המודיעין האמריקאי שהורעפו על ישראל ערב המלחמה, על חילוקי הדיעות והפער בהערכות המודיעיניות שנוצר, ולאחר שהועדה החליטה להטיל סודיות על הפרוטוקולים בעצה אחת עם גולדה – ב-10 בפברואר הוציא השופט אגרנט מכתב אזהרה חריף לראש אמ"ן אלי זעירא, המפרט את הליקויים שמצאה הועדה במעשיו והציע לו להשיב בישיבה מיוחדת נוספת.

שתי ההאשמות המרכזיות כנגד זעירא במכתב של השופט אגרנט היו:

1. אי-הפעלת האמצעים המיוחדים באופן מלא בשבוע לפני פריצת המלחמה, ללא ידיעתם של ראש הממשלה, שר הבטחון, הרמטכ"ל ואלוף פיקוד דרום האלוף גונן
2. אי-מסירת תוכן ידיעה על כוונות הערבים לפתוח במלחמה שהתקבלה ביום שישי בחמש וחצי בערב לרמטכ"ל.

בישיבה של ה18 בפברואר, הנושאים הנ"ל נידונו וזעירא סיפק תשובות. הוא גם נשאל לגבי הידיעות המרגיעות והמוטעות שהאמריקאים הרעיפו ערב המלחמה על פי עדות דיין. זעירא הזכיר לועדה שבישיבה קודמת אמר שהוא לא קיבל את הערכה הרגועה של המודיעין האמריקאי ולא נרגע מהתשובות שלהם. לנדוי אמר שהוא זוכר מצויין שזעירא אמר שלא קיבל את ההערכה האמריקאית.

עדות זעירא בועדת אגרנט, 18 בפברואר 74 (עמוד 62)

זעירא היה אמור לקבל בשמחה את ההערכה הרגועה האמריקאית שלא תהיה מלחמה, כי לכאורה הוא נצמד לקונספציה של אמ"ן ממש עד פרוץ המלחמה והטעה את כולם. ההערכה הרגועה האמריקאית חיזקה את עמדתו והנה פה הוא מעיד שלא קיבל את ההערכה הרגועה האמריקאית ערב המלחמה. יש פה סתירה והדברים אינם מתחברים.

זעירא היה אמור לקבל בשמחה את ההערכה  האמריקאית הרגועה שלא תהיה מלחמה, כי לכאורה נצמד לקונספציית אמ"ן עד פרוץ המלחמה והטעה את כולם. והנה פה הוא מעיד שלא קיבל אותה. הדברים אינם מתחברים

מצד שני, אם זעירא שינה את דעתו, מדוע לא שינה את הערכת אמ"ן לסבירות בינונית או אפילו סבירות גבוהה לפריצת מלחמה כשלא קיבל את ההערכה הרגועה של המודיעין האמריקאי?

האם ההתעקשות של זעירא להשאיר את הערכת הסבירות הנמוכה למלחמה של אמ"ן נבעה מתכתיב מדיני של דיין, במטרה ליצור אליבי לישראל שלא אנחנו פתחנו במלחמה, כי אמ"ן בכלל לא העריך שתפרוץ מלחמה? אולי. ועדיין, חומר הנפץ שאליו התיחס ידין הוא לא הליקוי שמצאה הועדה במעשיו של זעירא.

ידין אמר במפורש שהדברים הנוראים שהוועדה שמעה בתוקף תפקידה אינם קשורים לדו"ח של הוועדה. אי-הפעלת האמצעים המיוחדים ואי-מסירת הידיעה לרמטכ"ל ביום שישי לפנות ערב על ידי זעירא טופלו בפירוט בדין וחשבון של הועדה והביאו להדחתו.

הכתמה של בית המשפט העליון

ועדת אגרנט החמיצה את ההזדמנות ההיסטורית שנפלה בידיה לחקור לעומק את אסון מלחמת יום כיפור, ולחשוף את פניהם האמיתיות של קיסינג'ר ושל דיין.

אם ועדת אגרנט היתה בודקת לעומק את השיקול האמריקאי של דיין היא היתה מגלה את מעשי ההונאה של קיסינג'ר. הוועדה היתה מגלה את העובדה שקיסינג'ר לא שיתף מידע שהיה ברשותו על המלחמה ויצר את חילוקי הדעות, ושלמעשה הפער בהערכות המודיעיניות היה מלאכותי.

הוועדה היתה מגלה שקיסינג'ר איים על מנהיגי ישראל בחודשים שלפני המלחמה לא לפתוח במכה מקדימה כי אז ישראל תשאר לבדה במלחמה ותהיה שואה גמורה, ולכן גולדה מאיר "החליטה" לא לפתוח במכה מקדימה ודיין "החליט" לא לגייס מילואים ביום חמישי בערב או בשישי בבוקר ולא להזיז כוחות גם בשבת, עד שהערבים יפתחו באש, כדי שיהיה לישראל אליבי שלא פתחה במלחמה.

הועדה היתה מגלה שקיסינג'ר רימה לא רק את המודיעין האמריקאי והישראלי אלא גם פעל מאחורי גבו של הנשיא ניקסון שהיה ידיד ישראל והציע לשלוח טנקים, מטוסים, פצצות לייזר חכמות לישראל כבר ב-9 באוקטובר כדי שישראל לא תפסיד במלחמה, אבל קיסינג'ר עצר את הסיוע לישראל כבר ביום הראשון למלחמה בהחלטה של הפורום המיוחד של וושינגטון לניהול משברים, ה-WSAG (שבו ניקסון לא השתתף), התנגד לתת סיוע לישראל במהלך השבוע הראשון של המלחמה ואמר לניקסון שאנחנו יכולים לחכות.

הוועדה היתה מגלה שקיסינג'ר איים על מנהיגי ישראל בחודשים שלפני המלחמה לא לפתוח במכה מקדימה שתשאיר את ישראל לבדה במלחמה ותהיה שואה גמורה, ולכן גולדה "החליטה" לא לפתוח במכה מקדימה ודיין "החליט" לא לגייס מילואים

בנוסף להחמצה ההיסטורית לחקור לעומק ולחשוף את מה שקרה במלחמה באופן מלא, ועדת אגרנט הכתימה את בית המשפט העליון כשהציעה לגולדה מאיר להטיל סודיות על הפרוטוקולים. הסודיות לא הייתה מחוייבת על פי החוק ולא על ידי כתב המינוי של הוועדה, והוועדה בחרה בעצה אחת עם ראש הממשלה לספק מסך עשן לאנשים שגרמו את האסון והשתמשה לרעה בכוחה להטיל חיסיון.

קול קורא לחקירת ההתנקשות בג'ו אלון

הגיע זמן לחקור ולנסות לפענח את ההתנקשות בנספח האוירי בשגרירות בוושינגטון, ג'ו אלון. ההתנקשות לא נחקרה על ידי ישראל וצריך לזכור שג'ו אלון היה דיפלומט ישראלי שנרצח בזמן שליחותו בוושינגטון. הקשר של ההתנקשות למלחמת יום כיפור לא הוכח מעולם, אבל הוא גם לא נבדק אף פעם באופן מעמיק.

התכתובות בין השגרירות בוושינגטון וישראל, בין השגריר דיניץ, הנספח הצבאי מוטה גור, מנכ"ל משרד ראש הממשלה מרדכי גזית ומנכ"ל משרד החוץ אברהם קדרון בנוגע להתנקשות – נגנזו בארכיון המדינה, בדומה לפרוטוקולים של ועדת אגרנט. חקירה מעמיקה צריכה להתחיל בארכיון המדינה בחשיפת התכתובות של השגרירות בוושינגטון עם משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה בעניין.

מפקד ח"א מוטי הוד, שר הבטחון משה דיין ומפקד בסיס ח"א בחצרים ג'ו אלון. (באדיבות משפחת אלון).

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.