בין בלפסט לתל אביב - על רחובות ריקים ועסקים קורסים

.כיכר דיזינגוף, ספטמבר 2020 (צילום: Tomer Neuberg/FLASH90)
Tomer Neuberg/FLASH90
.כיכר דיזינגוף, ספטמבר 2020

ערים הקסימו וריתקו אותי מאז שאני זוכר את עצמי. נולדתי בארגנטינה, בעיר שיש בה מעל מליון תושבים ומגיל ארבע אני גר תל אביב. אני איש של עיר. אין בזה ספק.

אני מקפיד ללמוד על כל עיר לפני שאני מגיע אליה, אוהב להסתובב ברחובות בלי מפה ומשתדל שלא להיות מושפע מההמלצות של גוגל. בקיצור אני מעדיף לגלות מקומות חדשים דרך הרגליים ולא דרך הטלפון. להיכנס לסמטאות שאני לא מכיר, לחפש את העסקים המקומיים, את מסעדות הפועלים ואת הרחובות הקטנים, המעניינים הרבה יותר ממה שיש לעיר להציע בטלפון, בהסתמך על כמה תיירים אמריקאים שטרחו לרשום הערה.

אוגוסט 2018 – בלפסט מקבלת את קריאת ההשכמה שלה

לפני שנתיים במסגרת העבודה שלי, יצא לי לטוס לעיתים קרובות לבלפסט, צפון אירלנד. בלפסט, עיר מהממת ומורכבת ביותר, המתמודדת בעשורים האחרונים עם נטישה המונית של תושבים ממרכז העיר (בעיקר מאז שנות ה-70, עם התגברות פיגועי הטרור במרכזה, ולא, לא אכנס כאן לעניין הסכסוך הארוך והמייגע שיש שם). אותם תושבים עברו להתגורר בשכונות המרוחקות ממרכז העיר וחלקם אפילו עברו לכפרי הפריפריה או היגרו הרחק משם מעבר לים.

לפני שנתיים, במסגרת העבודה שלי, יצא לי לטוס לעיתים קרובות לבלפסט, צפון אירלנד. עיר מהממת ומורכבת ביותר, המתמודדת בעשורים האחרונים עם נטישה המונית של תושבים ממרכז העיר

בשנים האחרונות, כמו רוב הערים באנגליה, מתמודדת העיר בלפסט גם עם ירידה חדה ב-foot traffic – המונח האנגלי לאותם הולכי רגל המתהלכים ברחובות הראשיים (הנקראים בתורם – High streets) במרכז העיר.

מעבר לסכסוך הפוליטי, הסיבות לנטישה רבות ואפשר לתאר את ההתדרדרות של העיר בכמה שלבים על פני ציר הזמן:

  1. לפני שלושה עשורים הטרור הבריח אנשים ממרכז העיר (לתדהמתי, המספר המדויק של התושבים הרשומים במרכז בלפסט, נכון לדצמבר 2018 היה 886 איש. כשהפקידה של עיריית בלפסט הגישה לי את טפסי המפקד האחרון שפשפתי את העיניים באי אמון).
  2. בעשור האחרון יש עליה דרסטית ברכישות באתרי ה-eCommerce – רכישות המהוות אלטרנטיבה נוחה ולפעמים זולה יותר לקניות הפיזיות במרכז העיר, מה שהוביל לירידה בתנועה הרגלית, שגררה אחריה קריסה של רשתות קמעונאות ענקיות בזו אחר זו. והן בתורן מותירות בלוקים שלמים של רחובות עם חלונות ראווה מוגפים וללא דורש לשטח העצום שהתפנה.
  3. ולבסוף, אלו שכן מעוניינים להגיע למרכז העיר, נתקלים באתגרים רבים כמו דרכי גישה עמוסות, תחבורה ציבורית לא יעילה ובעיות חניה כמובן (מעט חניה שעולה הרבה מאוד).

תעשו אחד ועוד אחד ותקבלו קריסה של המרקם העירוני על כל המשתמע מכך.
בלפסט קיבלה את קריאת ההשכמה שלה ב-11:00 בבוקר, ה-28 לאוג' 2018, כשנשרף בה בניין השעון המפורסם במרכז העיר ולמעשה חילק אותה לארבעה חלקים, כשהרחובות הסמוכים לבניין נסגרו לתקופה ארוכה (ארוכה מדי בשביל חלק מבתי העסק) כדי לפנות את הריסות הבניין.

העיר היפה הזו, הדומה בגודל אוכלוסיתה לתל אביב, איבדה ביום אחד את המרכז העירוני שלה, שהיה חבול גם ככה, ותנועת הולכי הרגל המידלדלת ממילא פסקה כמעט כליל. כתוצאה מכך, מאות בעלי עסקים נפגעו באופן ישיר (כמעט 400 חנויות) ומעגל נוסף של עסקים נפגע באופן עקיף.

בלפסט קיבלה קריאת השכמה ב-28 לאוג' 2018, כשנשרף בה בניין השעון המפורסם במרכז העיר. הרחובות הסמוכים לבניין נסגרו לצורך פינוי ההריסות, והעיר היפה איבדה ביום אחד את מרכזה העירוני, החבול ממילא

בביקורי הרבים שם נפגשתי עם עשרות אנשי עסקים, מנכ"לים של לשכות מסחר מתחומים ואזורים שונים ברחבי העיר, פקידי עיריה, פעילים חברתיים ואזרחים רבים. כולם דיברו על האסון הגדול ועל האסון הפרטי שלהם, לכל אחד היה רעיון או שיטה לתקן את המצב וגורמים לתלות בהם את האשמה אבל כולם רצו רק בדבר אחד – להחזיר כמה שיותר מהר את תנועת הולכי הרגל לרחוב.

מרץ 2020 – תל אביב מקבלת את קריאת ההשכמה שלה

תל אביב בתורה, כמו ערים רבות אחרות, קיבלה את קריאת ההשכמה שלה במרץ 2020 משנכנס הסגר הראשון לתוקף, ובבת אחת אלפי עסקים ומשפחות איבדו את מקור הפרנסה שלהם. חלקם לשבועות בודדים וחלקם לחודשים ספורים (וחלקם לצערי – לתמיד. כמו קפה מרסנד המיתולוגי שנכנע לשיממון של רחוב בן יהודה הריק מתיירים).

בבלפסט העיריה מיהרה להפוך את הרחובות הסמוכים למגדל השעון השרוף למדרחובים ללא תנועה, ובמרכזם, איפה שעד ליום השרפה היו מכוניות ואוטובוסים, היא שמה דשא סינטטי, ספסלים ומשחקי ילדים.

הרעיון היה גאוני וכל כך פשוט – להחזיר את המשפחות לרחוב. לא לרחוב שהיה לפני האסון אלא לרחוב נעים יותר ומעניין יותר. המטרה היתה להפוך את הרחוב העירוני לרחוב אליו באים משפחות וזוגות בכדי להישאר בו ולא רק כדי לקנות בגד או לאכול ולחזור מיד הביתה. מרכז העיר שינה את אופיו והפך להיות מקום מפגש ולא רק מקום פונקציונלי. וזה עבד.

מי שגר בתל אביב או מגיע אליה בחודשים האחרונים, לא יכול שלא להתפלץ מכמות עבודות התשתית המתבצעות בה. למי שבא מבחוץ נדמה שעבודות אלו מתבצעות כמעט בכל רחוב, קטן כגדול.

מי שגר בתל אביב או מגיע אליה בחודשים האחרונים, לא יכול שלא להתפלץ מכמות עבודות התשתית המתבצעות בה. למי שבא מבחוץ נדמה שעבודות אלו מתבצעות כמעט בכל רחוב, קטן כגדול

הנה רשימה חלקית של העבודות: סגירת שכונות שלמות כך שלא תהיה בהן תנועת רכבים, הפיכת רחובות שלמים לרחובות בעלי תנועה ממותנת (הנסיעה בהם תוגבל עד 30 קמ"ש מקסימום), עבודות הקמת הרכבת תחתית, סלילת שבילי אופניים, סיפסול רחבי העיר (הקמת מקומות ישיבה במרחב הפתוח), פיזור רכבים שיתופיים ועידוד הנסיעה בהם, ביטול החניה החלקית על המדרכה, במקביל לביטול מאסיבי של מקומות חניה מסיבות כאלו ואחרות, ועוד עשרות פרויקטים שהעיריה מתחילה להניע לאט לאט.

זה נכון, עיריית תל אביב החלה בחלק מהפרויקטים האלו הרבה לפני הקורונה אבל הקורונה זירזה את התהליך בצורה אגרסיבית ויותר מזה, הקורונה כאילו נתנה להם לגיטימציה.

בגדול המטרה (המוצדקת בעיני) היא להחזיר את העיר לתושבים שלה, להציב את הולך הרגל במרכז ולא את הרכב. הדוגמה המועדפת עלי היא הפיזור המסיבי של כיסאות, שמשיות, ספספלים ואפילו ארגזי חלב ממותגים (כן כן אלו הירוקים של תנובה, רק הפעם בצבעי העיר תל אביב) כדי שבכל מקום כמעט ברחבי העיר יוכלו, מי שירצו, להיפגש ולשבת באוויר הפתוח.

עשרות שנים של "קידוש" כלי רכב פרטיים, העדפה ברורה של אספלט על פני מדרכות, הכשרת חניונים ציבוריים על פני גינות ירוקות ונסיונות כושלים להניע אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית, הגיעו או מגיעים בימים אלו לסיומם (בשעה טובה יש לומר). יש מהפכה בעיר וזו רק ההתחלה.

בדומה לבלפסט, העיר חוזרת סוף סוף לתושביה. נדמה שבעיריה הבינו שכדי להצעיד את העיר ולהכין אותה לעתיד, מתפקידה להחזיר את הרחוב לתושבים ולתת להם סיבות וגם תנאים נוחים להישאר שם. כלומר כמו בבלפסט, הרחוב לא רק ממלא צורך פונקציונלי אלא בעיקר חברתי תרבותי.

בדומה לבלפסט, העיר חוזרת לתושביה. נדמה שבעיריה הבינו שיש להחזיר את הרחוב לתושבים ולתת להם סיבות ותנאים נוחים להישאר שם. כמו בבלפסט, הרחוב לא ממלא רק צורך פונקציונלי אלא חברתי תרבותי

אז איך זה קשור לעסקים המקומיים?

הקשר ברור. העסקים המקומיים לא חזקים כמו הרשתות הגדולות. אין להם את היכולת להבליט את עצמם על פני האחרים, לקדם את עצמם ולהציע את השרותים ו\או המוצרים שלהם באותה קלות שבה הרשתות הגדולות, עם המנגנונים המשומנים שלהם ותקציבי השיווק עושות את זה.

העסקים המקומיים זקוקים לתנועת הרחוב כמו אוויר לנשימה. אותו ה-foot traffic שהזכרתי קודם הוא החמצן עליו עסקים אלו חיים. תנועה רגלית משמעותית ויציבה אפשר להשיג רק כשיש צירי תנועה נוחים (תחבורה ציבורית יעילה, שבילי אופנים, מדרכות רחבות), וכשהולכי הרגל מרגישים נעים, נוח ובטוח.

העסקים המקומיים הם הם המרקם העדין המייחד את העיר מערים אחרות וחיזוק שלהם מחזק את הזהות ותחושת השייכות של תושביה. מי רוצה לראות את הרחוב הראשי שלו מורכב רק מחנויות מותגים? זה משעמם וחד גוני ומחסל את האופי המיוחד של העיר.

עיר שרוצים לחזור אליה היא עיר שיש בה עסקים מיוחדים ויחודיים, עיר שיש בה פינות חמד נסתרות והיא לא מורכבת רק מרשתות אופנה ומזון בינלאומיים. מעולם לא חלמתי לחזור לעיר מסוימת כי היה היתה בה חנות של H&M או כל מותג מוכר אחר, או כי היו בה מחלפים מדהימים שחרצו אותה מכל כיוון.

כאמור, קריאת ההשכמה של תל אביב הגיעה במרץ 2020, והדוגמה של כיכר דיזנגוף היא אולי הדוגמה הטובה ביותר כדי להמחיש את השינוי שחל בעיר. הכיכר עברה שינוי עצום בשנה האחרונה. כמה חודשים לפני שפרצה הקורונה, עדיין אפשר היה לקרוא כתבות שמסבירות למה ההנמכה של הכיכר היתה טעות ולמה אין שם מספיק צל ולמה היא לעולם לא תהיה אטרקטיבית לתושבי העיר וכו' וכו'.

היום, כמו בכל יום בחודשים האחרונים, מאות אנשים קונים מזון ושתיה בעסקים הסמוכים, מתיישבים לנוח במרכזה והעסקים שם פורחים. דרכי הגישה אל הכיכר טובים למי שבא ברגל או באופניים, יש בה המון מקומות ישיבה, הכיכר רחבה ולא צריך לחשוש מרכבים, ואפילו העצים כבר גדלו ויש צל לרוב (חבל רק שכל הכוח של העיריה לא הספיק כדי לבטל את ההסכם עם יעקב אגם ואם כבר לא הצליחו להעיף משם את הכיעור הזה אז לפחות לשפוך עליו קצת צבע לא יזיק).

דוגמה נוספת אלו שבילי האופניים הרבים הנסללים בעיר. השבילים האלו יאפשרו למשפחות להתנייד ברחבי העיר בלי חשש והם יוכלו לגלות עסקים מקומיים גם בקצה השני של העיר, למשל בטיול משפחתי של שבת.

העיר חזרה לתושבים והתושבים חזרו ועוד יחזרו לרחוב.

זה נכון, עבודות התשתית הן סבל גדול לכולם. אבל אין מנוס. מי שרוצה להכין את העיר לעשרות השנים הבאות, חייב לאפשר סביבה המחזירה את התושבים אל הרחוב, גורמת להם להרגיש נוח ונעים. לא מאוימים ע"י מכוניות שנוסעות מהר או קורקינטים שנוסעים במרכז המדרכה.

כתוצאה מכך, האימפקט על העסקים יהיה עצום. רחוב שנעים להיות בו הוא רחוב ששוהים בו יותר זמן. ורחוב ששוהים בו יותר זמן הוא רחוב המאפשר לבעלי העסקים להציע את הסחורה או השרות שלהם ליותר אנשים ולא רק לאלו שגרים בקרבת מקום אליו.

כיכר דיזנגוף היא דוגמה להמחשת השינוי שחל בעיר. הכיכר עברה שינוי עצום בשנה האחרונה. כמה חודשים לפני שפרצה הקורונה עדיין אפשר היה לקרוא כתבות שמסבירות למה הנמכת הכיכר היתה טעות

עם האצת התחרות מצד אתרי ה-eCommerse, העיריה תמעל בתפקידה אם היא לא תעזור לאותם בעלי העסקים המקומיים להיות רלוונטים שוב. זה נכון שהאופי של העסקים משתנה ועוד ישתנה. הוא יורכב פחות מעסקים המתעסקים במסחר, שאותו כנראה (ברובו) יחליפו אתרי ה-eCommerse ויותר מעסקים בעלי אופי המתמקד בתרבות ובילוי (בנוסף לנותני שרותים כמו מספרות לדוג'). זוהי מגמה כלל עולמית שיש להיערך אליה, ולטעמי עיריית תל אביב מבינה את זה טוב מאוד.

אז מי שרוצה לראות איך ייראה העתיד של העסקים בעיר, שילך לאזור כיכר דיזנגוף, יקנה לעצמו קפה או גלידה באחת מהחנויות הסובבות את הכיכר, יחצה את הכביש ויתיישב בכיכר לנוח לרגע ולקבל הצצה לעתיד.

כיכר דיזינגוף, דצמבר 2020 (צילום: אמיר רותם)
כיכר דיזינגוף, דצמבר 2020 (צילום: אמיר רותם)

היטקיסט, יזם, מנטור ומומחה בתחום התשלומים הדיגיטאלים. גר בתל אביב, נשוי לנעמה ואבא לשתי בנות ולכן בהגדרה, פמיניסט.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,578 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 16 ביוני 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

חיים בריאים לפני מערכת הבריאות

הוספת תקנים בצוותים הרפואיים ומיטות במחלקות הפנימיות זה חשוב ● אבל המשימה הגדולה של שר הבריאות החדש היא לדאוג שפחות ישראלים יזדקקו לטיפול או אשפוז מלכתחילה ● זהו בדיוק המקום שבו הורוביץ, שמגיע למשרד הבריאות עם השקפת עולם מגובשת בתחומי הסביבה והקיימות, יכול להביא איתו ערך מוסף ● דעה

עוד 826 מילים

צריך ליווי פסיכולוגי לראש הממשלה

מתוך הבנה של מורכבות התפקיד וכדי שיוכל למלא אותו על הצד הטוב ביותר מדינת ישראל דואגת לספק לראש הממשלה את כל התמיכה הנדרשת – עוזרים, נהגים, מאבטחים, מעון, מבשלות, מכבסות וכדומה. בתקופת נתניהו אפילו נרכש מטוס פרטי.

כל הצרכים הפיזיים והמקצועיים נענים ברמה הגבוהה ביותר, אבל דווקא בתחום שהוא בלב תיפקודם לא מקבלים מקבלי ההחלטות כל תמיכה רשמית – התחום הנפשי.

ישראל דואגת לספק לרה"מ את התמיכה הנדרשת. כל הצרכים הפיזיים והמקצועיים נענים ברמה הגבוהה ביותר. אבל דווקא בתחום שהוא בלב תיפקודם לא מקבלים מקבלי ההחלטות כל תמיכה רשמית – התחום הנפשי

מדוע? מעבר לחששות שקשורים למידור בטחוני, אפשר להעריך שיש קשר לתפיסות שוביניסטיות מיושנות, לפיהן פסיכולוג זה לחלשים. או כפי שהתבטא בני גנץ בתגובתו לשמועות שהופצו על ידי הליכוד (ומעידות גם הן על התפיסה כלפי היעזרות במטפלים בישראל) לפיהן הוא נפגש עם פסיכיאטרית וקיבל טיפול תרופתי: "הכדורים היחידים שאני מכיר הם 5.56 ו7.72".

תפיסות כאלו אינן נולדות בחלל ריק. למרות התמונה שאפשר לקבל מהמדיה, לפיה ייעוץ פסיכולוגי הוא כבר ענין מקובל בחברה, תמיכה נפשית מבוססת מדע היא פרקטיקה חדשה יחסית. אנשים תמיד קיבלו שירותי תמיכה וייעוץ, אך הספקים המסורתיים היו אנשי הדת, שהיוו ועדיין מהווים יועצים רוחניים ומוסריים.

לפחות על פי היומרה, אנחנו לא חיים במדינה דתית, שמתנהלת על פי פסיקתם של הרבנים קנייבסקי ודרוקמן, אלא במדינה דמוקרטית שמתנהלת על פי שיקול דעתם של נבחרי הציבור. אלו פועלים על פי העובדות המדעיות שמוצגות בפניהם. הממסד הפסיכולוגי כפוף לחוקי אתיקה מחמירים, שמחייבים אותו לייעץ ללקוח רק על פי טובתו הנפשית ולשמור על סודיות למעט במקרים מסכני חיים.

סודיות של ייעוץ רוחני-נפשי מהסוג המסורתי הופרה בבוטות, למשל על ידי הרב גיא חבורה, שהדליף סודות מהכוורת של בני גנץ ליריבו נתניהו. אם היה פסיכולוג רשיונו היה נשלל והוא היה יושב בכלא, אך לרבנים אין מחויבות ללקוחותיהם.

כדאי להתעמת עם הנושא ישירות – קבלת ייעוץ פסיכולוגי או ייעוץ רגשי אחר הם סימני חוזק ולא סימני חולשה, היכולת להיפתח, לחלוק את מחשבותיך ולהעלות אותן לדיון מביאות לחוסן גדול יותר ולתהליכי חשיבה בריאים יותר ודווקא הפחד מלחשוף את מחשבותיך מעיד על שבריריות.

כדאי להתעמת עם הנושא ישירות – קבלת ייעוץ פסיכולוגי או ייעוץ רגשי אחר הם סימני חוזק ולא חולשה, היכולת להיפתח, לחלוק את מחשבותיך ולהעלות אותן לדיון מביאות לחוסן גדול יותר ולתהליכי חשיבה בריאים יותר

בעולם המידע החדש בו העומס הולך וגובר ומערכות יחסים הופכות לעדינות ורגישות יותר, חלק מרכזי בכישורי ניהול הוא חלוקת לחצים נכונה והיכולת להתמודד עם שינוי תוך שמירה על הזהות והמרכז הנפשי – אתגר שיעמוד בוודאי מול ראש הממשלה הנכנס נפתלי בנט.

הפילוסוף היווני קיקרו טבע את המושג חרב דמוקלס שמסמל את הסכנה המאיימת מעל ראשו של כל שליט והופכת את כל כיבודי התפקיד לחסרי טעם. תפקיד ראש הממשלה הוא כזה, שהאחריות המונחת על כתפו של אדם אחד היא קשה מנשוא. אנחנו רוצים לחשוב שהאנשים שמגיעים לתפקיד הם מיוחדים, והם באמת כאלה, אבל גם הם רק בני אדם.

מנהיג דגול כצ'רצ'יל סבל מדיכאון מז'ורי, ובישראל מנחם בגין יצא ממשרד ראש הממשלה שרוי בדיכאון שהוא מעולם לא יצא ממנו. גם יצחק רבין שהיה ידוע כמפקד שמשרה ביטחון על פקודיו התמוטט מהלחץ טרם מלחמת ששת הימים. משה שרת כתב אחרי פרישתו שתפקיד ראש הממשלה לא התאים לאופייו.

גם שר הביטחון בני גנץ, "שלא צריך עזרה", סובל מבעיות גב כרוניות שגורמות אי נוחות לכל מי שמסתכל עליו. אבל על בעיות גב תמיד אפשר לומר, תוך עצימת עיניים מכך שעמוד השדרה הוא איבר נויורולוגי ולמעשה חלק מהמוח, "אין לזה קשר ללחץ".

וראש הממשלה היוצא מר נתניהו? ובכן הוא בוודאי לא סובל מהתמוטטויות, אבל לא כל הקשיים הנפשיים נראים לעין. עדויות רבות של עוזריו הצמודים מעידות עליו כאדם חרדתי ופרנואיד באופן קיצוני. תכונות שכשראש מדינה מחזיק בהן, הן מסכנות באופן חמור את המשטר הדמוקרטי ואת המנהל התקין.

ייתכן שפרשיות נתניהו היו יכולות להימנע אם הוא היה מתחזק יותר את האמון הבסיסי שלו באנושות.

גם שר הביטחון גנץ, "שלא צריך עזרה", סובל מבעיות גב כרוניות. אבל על בעיות גב תמיד אפשר לומר, תוך עצימת עיניים מכך שעמוד השדרה הוא איבר נויורולוגי ולמעשה חלק מהמוח: "אין לזה קשר ללחץ"

נפתלי בנט וחבריו למפלגת ימינה היו צריכים לעשות מעבר נפשי שאין לזלזל בו כדי לחבור ליריביהם האידיאולוגיים לממשלת האחדות. בנוסף לאתגרי התפקיד הם יצטרכו להתמודד עם סתירות פנימיות ועם אתגרים משפחתיים ואישיים. מן הראוי למען כולנו שיקבלו את העזרה מאנשי המקצוע הטובים ביותר שיש לישראל להציע.

רבים ממפתחי הפסיכולוגיה המודרנית כפרויד, אדלר, אליס מילר, ויקטור פרנקל ורבים אחרים היו בני העם היהודי. אנחנו מרבים להתגאות בישראלים ככהנמן וטברסקי שזכו בפרס נובל על מחקריהם, אז מדוע בחיינו הציבוריים איננו רואים בקבלת ייעוץ פסיכולוגי נקודת זכות?

ייתכן שהמנהיגים הישראלים מקבלים ייעוץ נפשי באופן פרטי, אך יש טעם בהסדרת הנושא בפומבי. זו תהיה דוגמה אישית לעם שסובל מאחוזי פוסט טראומה, חרדה ודיכאון עצומים, ומכיר עוד כמה כדורים חוץ מכדורי הרובה

אשל עוזר בן 30, דור שני לעסק חקלאי, כותב בנושאים אישיים-חברתיים מזה כ10 שנים. הוציא ספר אישי בשם "החיים מהצד". פרסם אתר בשם "מתוך בחירה אישית" שעזר לאלפי אנשים לעשות הפסקה מקנאביס ופעיל לגליזציה ושינוי מדיניות המלחמה בסמים למדיניות צמצום נזקים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 741 מילים ו-1 תגובות

בקשת הצדדים התקבלה: משפט נתניהו יופסק לשלושה שבועות

הוועדה המסדרת ננעלה בלי שהקואליציה הצביעה על חוק האזרחות ● ח"כ כ"ץ: האימאם של לוד חייב להיעצר ולהיות מגורש לעזה ● קרעי תוקף את בנט ולפיד: ממשלת ברית האחים המוסלמים ● ח״כ מעוז: מתנגדי נתניהו חולים במחלת נפש ● ״מתחייבת אני״ בשפת סימנים: שירלי פינטו היא החירשת הראשונה במשכן ● מיקי זוהר: לא יהיו קיזוזים עם הקואליציה

עוד 46 עדכונים

אף אחד לא לוקח אחריות על הפשיטה ביישוב הבדואי ביום השבעת הממשלה

מה בדיוק עומד מאחורי האירוע שכמעט פירק את הממשלה עוד בטרם הושבעה? ● שעות ספורות לפני הצבעת האמון בכנסת סיירו שוטרים בביר הדאג' בנגב, והזהירו את התושבים ש-30 בתים מיועדים להריסה ● זה מה שהוביל את סעיד אלחרומי, ח"כ רע"ם ובן בית ביישוב, להודיע כי לא יתמוך בממשלת השינוי ● האם עיתוי האירוע היה מקרי? ● בדיקת זמן ישראל מעלה שאלות מטרידות

עוד 1,804 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

בלפור והבימה אאוט - שער שכם אין ● הדגלים השחורים הוחלפו בדגלי ישראל, החילונים בחרד"לים ● הפוסטרים היצירתיים והלבוש הצבעוני הפכו לבגדי ישיבה או חולצות סוף מסלול ● המיניות המוחצנת הוחלפה בהפרדה בין בנים ובנות ● מצעד הדגלים אתמול הוכיח שישראל היא אכן מדינה "יהודית ודמוקרטית": כשהממשלה יהודית - המחאה דמוקרטית, ולהיפך

עוד 821 מילים ו-2 תגובות

מצעד פרחים במקום מצעד הדגלים

לאחר צעדת מג"ב והיס"מ אתמול בירושלים, אולי הגיע הזמן להוציא את חגיגות איחוד ירושלים מידי סקטור מסויים בחברה הישראלית, כדי שיום ירושלים יהיה באמת חג ישראלי, נחלת כל חלקי הציבור ולא רק יידישאי דתי.

לאחר צעדת מג"ב והיס"מ אמש בירושלים, אולי הגיע הזמן להוציא את חגיגות איחוד ירושלים מידי סקטור מסויים בחברה הישראלית, כדי שיום ירושלים יהיה באמת חג ישראלי, נחלת כל חלקי הציבור ולא רק יידישאי דתי

מה שראינו אתמול בירושלים לא היו חגיגות איחוד העיר, אלא אירועי חלוקת העיר מחדש. ירושלים תישאר מאוחדת לא על פי מספר הדגלים שיתנופפו בגאון, אלא אם ערביי מזרח ירושלים ירצו את האיחוד הזה. עד הרגע הזה הם מעוניינים באיחוד, אבל הפיכת הדגל לאצבע בעין של הערבים, מאיצה תהליכים של מורת רוח וכעס, עד לרגע הפיצוץ שבו הערבים יגיבו.

ברגע הזה ירושלים תחולק שוב.

הצורך לגייס מספר כל כך מסיבי של שוטרי מג"ב ויס"מ להגן על הצועדים – ולהגן על הסוחרים מתגרת ידם של הצועדים – מעיד כי ירושלים כבר בהתפרקות. אם תתחזק התחושה בקרב הערבים שממשלת ישראל דואגת רק ליהודים על חשבונם, הם לא ימצאו עוד עניין באיחוד.

בכל האינתיפאדות הקודמות ערביי מזרח העיר לא נגררו אחרי רמאללה ועזה. הם רצו את אחדות העיר. אנו מקרבים אותם לנקודה שהם עלולים להוביל את האינתיפאדה הבאה.

גם נושאי הדגלים בגאון חייבים לקחת בחשבון שתרומתם לאחדות העיר היא בכך שרוב הישראלים מדירים רגלם מירושלים, ושהפרובוקציה אתמול מול חמאס יצרה כעס ומורת רוח בקרב הישראלים. רובם גם לא מזדהים עם הריקודים האידשאיים, המוכרים רק בחוגי הישיבות ולא לציבור הרחב.

גם נושאי הדגלים בגאון חייבים לקחת בחשבון שתרומתם לאחדות העיר היא בכך שרוב הישראלים מדירים רגלם מירושלים, ושהפרובוקציה אתמול מול חמאס יצרה כעס ומורת רוח בקרב הישראלים

לשנה הבאה הייתי מכין חג חדש, שעם ישראל יזדהה אתו, כמו למשל טיולים והדרכות באתרי העיר הקסומים, אירועי תרבות ובילוי, כולל ביקור בהר הבית כתיירים הבאים להתפעל מיפי המסגדים בהדרכת אנשי הווקף, על פי מה שנקבע בהסכמי הסטטוס קוו שישוקמו. ובמקום מצעד הדגלים – מצעד הפרחים, שבו יחלקו פרחים בעיר העתיקה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 313 מילים

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"אתה רואה, הסתדרנו בלי ביבי", אמר אמש אחד השרים הטריים, בסיומו של מצעד הדגלים שעבר יחסית בשלום ● בלילה המצב כבר נראה מעט שונה ● חיל האוויר תקף ברצועת עזה בתגובה לבלוני התבערה ששוגרו אתמול מהרצועה ליישובי עוטף עזה ● אם חמאס יגיב בירי רקטות, קואליציית הקצוות הפוליטיים תתמודד מהר מהצפוי עם מבחן ביטחוני-מדיני ● פרשנות

עוד 456 מילים ו-1 תגובות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

דברים שאלונה בר און לא מבינה

מו"לית גלובס מתקשה לראות את העיתונאים שלה מול עיניה ● היא לא חשה את פחדיהם, לא שותפה לחרדותיהם ולא באמת מבינה את הדילמות המניעות אותם ● היא גם לא חשה שהיא באמת חייבת להם הסבר מעמיק ● לכן היא מוסרת הצהרה מעורפלת ומקווה שיבינו את כוונתה ויניחו לה לנפשה ● דעה

עוד 1,255 מילים ו-1 תגובות

מצעד הדגלים שיתקיים הערב תופס את חמאס במצב מוחלש ● בימים אלה נמצאת משלחת מצרית גדולה בעזה במאמץ לסייע בשיקום הרצועה ● לא חמאס ולא ישראל ירצו לפתוח בסבב לחימה כשאזרחים מצרים עלולים להיקלע לאש הצולבת ● ועדיין, חמאס עשוי להציב בפני ממשלת בנט את מבחנה הראשון: האם דין בלון תבערה כדין קסאם? ● פרשנות

עוד 776 מילים

נתניהו ממשיך להשתמש במעון הרשמי כאילו היה ביתו הפרטי

בהיעדר תקנון רשמי הקובע נוהלי פינוי מעון ראש הממשלה אחרי חילופי שלטון, אפשר לסמוך על נתניהו שגם סמל המדינה הזה יהפוך לכלי פוליטי בידיו ● אמש התארחה שם שגרירת ארה"ב לשעבר באו"ם ● התמונה הרשמית וההודעה שהוציאה יוצרים את הרושם שנתניהו בכלל לא הוחלף ● ביקום של נתניהו, ממילא הוא יפיל את ממשלת בנט בתוך זמן קצר, אז מה הטעם לארוז בכלל ● פרשנות

עוד 984 מילים ו-2 תגובות

אלפים השתתפו במצעד הדגלים, חלקם צעקו 'מוות לערבים'

לפיד: "בלתי נתפס שמחזיקים דגל וצועקים מוות לערבים באותו הזמן" ● מינויים ראשונים של בנט: טל גן צבי ראש הסגל, מתן סידי דובר ושמרית מאיר יועצת מדינית ● 20 שריפות פרצו בעוטף עזה ● תנועת מטוסים לנתב"ג הוסטה למסלול חלופי ● מנסור עבאס: "היה צריך לבטל את המצעד"

עוד 49 עדכונים

כינונה של ממשלה חדשה והחלפת נתניהו בראשות הממשלה הם ניצחון לנורמה הערכית העומדת בבסיס הלכת דרעי-פנחסי כי מי שעומד לדין בעבירות חמורות אינו יכול לכהן בממשלת ישראל ● עכשיו הזמן לעגן את ההלכה בחקיקה הכוללת גם את ראש הממשלה ● פרשנות

עוד 819 מילים ו-1 תגובות

שתיים אוחזות בעתיד הסביבה

העיניים של פעילי הסביבה נשואות אל כניסתה של תמר זנדברג למשרד להגנת הסביבה, אבל מינוי מסקרן ומשפיע לא פחות נרשם דווקא במשרד האנרגיה ● לקארין אלהרר יש נסיון מועט בתחום, אבל עברה הפרלמנטרי נותן מקום לתקווה שגם היא וגם זדברג יאחדו כוחות - ובתור התחלה, מול האיום המיידי הנשקף מהסכם קצא"א ● פרשנות

עוד 891 מילים

53 ימים חיכה סולימן, תינוק עיראקי הסובל ממום בליבו, על מנת שתאושר כניסתו לארץ לניתוח מציל חיים ● כעת הוא במצב קריטי, בתל השומר ● מאז שהועבר הטיפול בבקשות הכניסה של תינוקות ממדינות ערב לטיפולי חירום ממשרד החוץ לרשות האוכלוסין, תחת הנהגת שר הפנים אריה דרעי, הנהלים הוקשחו ותשעה תינוקות מתו בזמן ההמתנה ● הקורונה והלחימה בעזה רק החריפו את המצב

עוד 963 מילים

בית משפט קבע כי אין הצדקה לעמדת בנק מרכנתיל לסרב לבקשת בני הזוג ערב להפקיד בחשבונם מיליוני שקלים שמקורם במכירת ביטקוין ● אולם מאז פסק הדין, הבנק לא נענה לדרישות הזוג להפקיד את הכסף ועתה גורר אותם לערעור יקר בעליון ● כך, במקום ליהנות מהמיליונים שהרוויחו ביושר אחרי שנים של מאבק, הזוג ערב פונה כעת לציבור בבקשה לעזרה במימון מאבקם

עוד 1,053 מילים ו-1 תגובות

כנגד כל הסיכויים, בנט ולפיד עשו היסטוריה

למרות המהומה חסרת התקדים, נאום יותר או פחות, ועל אף החששות, הדרמות, הצחוקים והדמעות: בסוף זה קרה ● אחרי 12 שנות שלטון, בנימין נתניהו עבר לשבת בשורות האופוזיציה ונפתלי בנט תפס את מקומו בכס ראש הממשלה ● הכוח החליף ידיים, מדינת ישראל הפכה דף ● עולם כמנהגו נוהג ● פרשנות

עוד 967 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה