הדת בישראל בשירות שלטון הימין

ח"כ משה גפני קורא לנפתלי בנט רוצח במליאת הכנסת, יולי 2021, צילום מסך מערוץ הכנסת
ח"כ משה גפני קורא לנפתלי בנט רוצח במליאת הכנסת, יולי 2021, צילום מסך מערוץ הכנסת

עולה חבר הכנסת משה גפני לדוכן הנואמים בכנסת ובנאום שטנה, נאום המזכיר נאומים של רעי האנטישמים, הוא מכנה את ראש הממשלה נפתלי בנט, בכינוי רוצח, לא פחות.

ויודגש, נפתלי בנט הוא יהודי דתי ממש כמו גפני, יהודי דתי שעשה כברת דרך משותפת עם גפני עצמו. יחד ישבו לשולחן אותה הממשלה וייתכן שאף היו שבים ויושבים יחד אילו היה עולה בידי הנאשם נתניהו להרכיב ממשלה.

עולה ח"כ משה גפני לדוכן הנואמים בכנסת ובנאום שטנה, נאום המזכיר נאומים של רעי האנטישמים, הוא מכנה את ראש הממשלה נפתלי בנט רוצח, לא פחות

אלא שכידוע, ברגע האחרון ממש, רגע לפני שהוכרזו בחירות חמישיות, עלה בידי יתר המפלגות להקים ממשלה. ממשלה אשר לא רק שאיננה כוללת את הנאשם נתניהו אלא ממשלה שאינה כוללת אף אחת מהמפלגות החרדיות.

וקצפו של גפני יצא במידה רבה לא על בנט, גם לא על מספר מתי הקורונה, אלא על עצמו, על כך שלא השכיל לראות את הנולד, על כך שביהירות ובשחצנות היה בטוח ששלטון נתניהו מובטח. עד כדי כך היה בטוח בנצחונו של נתניהו, שהעז לומר: "אם הליכוד ילך לאופוזיציה נלך איתו".

ויותר משזו היתה הבטחה זה היה סוג של איום כלפי גוש השינוי שאין להם מנדט להחליף את נתניהו, שהם לא יצליחו ולכן עדיף שכלל לא ינסו. הוא לא העלה בדעתו את האפשרות שהוא באמת יהיה באופוזיציה, כי אילו הוא היה מעלה אותה בדעתו – הוא לא היה נותן לזה לקרות.

הוא לא היה נותן לזה לקרות כי הדת בישראל היא כבר מזמן איננה רק דת אלא כלי פוליטי רב עוצמה. כלי פוליטי שבראש ובראשונה מגן על עצמו, על כוחו ועל תחומי שליטתו. כלי פוליטי שבשל העובדה שהוא מגן על עצמו ועל כוחו – חבר לנתניהו והכשיר את פשעיו. כלי פוליטי שאין לו דבר עם דת ועם מוסר וכל כולו נועד, בדומה לתומכי נתניהו עצמו, לספק משרות, ג'ובים, תקציבים והגנה על מוסד הרבנות.

והמחיר ששילמה הקהילה שלהם עצמה, כמו גם כל החברה הישראלית, הוא שימור המבנה הקיים, בו נמנע השילוב של החרדים בחברה הישראלית על כל המשתמע מכך, והמשך ניצול החברה הישראלית החילונית.

קצפו של גפני יצא במידה רבה לא על בנט, גם לא על מספר מתי הקורונה, אלא על עצמו, שלא השכיל לראות את הנולד. שביהירות ובשחצנות היה בטוח ששלטון נתניהו מובטח. עד שהעז לומר: "אם הליכוד ילך לאופוזיציה נלך איתו"

גפני רואה את תפקידו ככזה שנועד למנוע כל שינוי במצב הקיים – יהא תחום השינוי אשר יהא. כי כל שינוי במצב הקיים ירחיב את הסדקים בקהילה, ובעיקר יעלה שאלות על ההתנהלות של פרנסיה. של ליצמן שנאשם כעת בפלילים ועוד לא דיברתי על ש"ס, שנוהגת באותו האופן בדיוק – וגם שם המלחמה היא על שימור המצב הקיים.

מלחמה על שימור המצב הקיים שנעשתה לא פעם באמצעים בלתי חוקיים. הן גפני והן דרעי ידעו היטב שרק נתניהו ייענה לכל דרישה שלהם. רק נתניהו יפנק אותם בתקציבים ללא גבול. רק נתניהו לא יבקש חקירה לגרימת המוות במרון. כל זאת כי גם אותו עניין המשך שלטונו בלבד. הכל היה כשר בדרך לשימור השלטון. זו היתה הסיבה העיקרית לכך שגפני התבצר בעמדתו, עד שנעשה מאוחר מדי. תנו לו היום משהו והוא יזחל על גחונו לממשלה כמעט ללא דרישות.

ואם מישהו היה צריך עוד הוכחה לכך שמנהיגי החרדים הם בעיקר כוח פוליטי שעסוק בשמירה על כוחו, באה ההצעה לשלול את תעודת הכשרות מהמפעל של בן אנד ג'ריס שסרב למכור את מרכולותו בשטחים מטעמי מצפון.

כמה מילים על כשרות: חוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם-1980 מעניק למועצת הרבנות הראשית (או לרב שהוסמך על-ידיה) סמכות ליתן תעודות הכשר על כשרות. התנאים למתן תעודות הכשרות נקבעו בחוק איסור הונאה בכשרות, תשמ"ג-1983 (להלן: "החוק") ועל-פי פרשנותו. בית המשפט קבע כי תכליתו היחידה והבלעדית של החוק היא למנוע מצב שבו מזון שאינו כשר יוצג ככשר, כלומר תכלית של מניעת הונאה.

התנאים למתן תעודות הכשרות נקבעו בחוק איסור הונאה בכשרות, תשמ"ג-1983 ועל-פי פרשנותו. ביהמ"ש קבע כי תכליתו היחידה והבלעדית של החוק היא למנוע מצב בו מזון שאינו כשר יוצג ככשר

על-פי סעיף 11 לחוק, סוג השיקולים היחיד שצריך להנחות את הרבנות בעת שהיא שוקלת הענקת תעודת כשרות או שלילתה, הוא שיקולים של כשרות המזון על-פי דיני הכשרות בלבד. פירושו הנכון והראוי של החוק הוא שבנושא הכשרות יישקלו שיקולים הקשורים אך ורק בייצורו, בהכנתו ובהגשתו ובשיווקו של מזון.

לכן, על פי ההלכה של בית המשפט העליון, אין להענקת תעודת הכשרות או לשלילתה דבר עם העובדה שבן אנד ג'ריס לא מעוניינים למכור גלידות מעבר לקו הירוק, ואסור להם לשלול את תעודת הכשרות מהם רק מהטעם הזה.

זה כמובן לא יפריע לרבנות לנסות את תרגיל הכשרות כדי להפעיל לחץ כלכלי על מי שמטעמי מצפון מסכן את עוצמתה הכלכלית של הרבנות ואת מנהגם של הרבנים להתפרנס על גב הציבור.

טוב להם לגפני, לדרעי ולשאר הנבחרת להתייבש באופוזיציה. טוב להם ללמוד מעט צניעות וענווה. טוב להם לשוב ולעסוק בענייני דת באמת ובתמים ולא בכל מה שמסביב לדת ושנועד לשמור עליהם ועל מצביעיהם.

והחשוב ביותר, תקופה ארוכה באופוזיצה והיעדר תקציבים תביא לביקורת מבית. ביקורת על אי שילובם של החרדים בחברה. ביקורת על הקצנה דתית ולאומנית שלא משרתת את הקהילה. ביקורת על כך שקהילה שלמה איננה יכולה להמשיך ולהיות למעמסה על גב הציבור.

הישיבה באופוזיציה יכולה, בנוסף, להשיב בריתות היסטוריות גם עם גורמים נוספים בכנסת. בריתות שתחת מכבש ההסתה של נתניהו ופינוק היתר שהוא נתן להם – זה שגבה מהם מחיר בנפש בקורונה ובמרון – הביא לעיוורון למעשיו פליליים החמורים ולהכשרתם.

אסור לשלול את תעודת הכשרות רק מהטעם הפוליטי. זה לא יפריע לרבנות לנסות ולהפעיל לחץ כלכלי על מי שמסכן, מטעמי מצפון, את עוצמתם הכלכלית ואת מנהג הרבנים להתפרנס על גב הציבור

בזעת אפיך תאכל לחם נאמר בספר בראשית, אולי הפסוק שהוא ראש וראשון לכל חברה מתוקנת. לא בזעת אפם של אחרים.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית, שימשה כעוזרת המחקר של הפרופ׳ אהרן ברק, במקור מחצור הגלילית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 875 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 21 בספטמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הסיוע האמריקאי לכיפת ברזל יידחה במספר חודשים

נפטר השר לשעבר אהרון אבוחצירא ● ביידן: "רחוקים מפתרון שתי המדינות" ● בר-לב: "ב-100 ימים עשיתי יותר מכל השנים האחרונות למיגור הפשיעה במגזר" ● אלפי ציוצים להאשטאג #חיי_ערבים_חשובים שתופס תאוצה במחאה על כמעט 90 הרוגים ערבים מתחילת השנה ● המפכ"ל ביקר את השוטר הפצוע מהדריסה בנהריה ואמר כי "זהו תמרור אזהרה שצריך להדאיג את כולנו"

עוד 22 עדכונים

הבעיה עם קודמו הייתה שהיד שלו אף פעם לא רעדה

אפתח בגילויים נאותים: לא הצבעתי מעולם לנפתלי בנט, עמדותיו שונות מעמדותיי ב-180 מעלות, ראיתי בו תמיד פוליטיקאי פזיז שקופץ בראש, חששתי שהפגנות בלפור ימליכו עלינו ראש ממשלה מהימין, ואין לי דרך לתאר את כאבי הבטן שחוויתי כשנפל הפור והפנמתי את העובדה שבנט יהיה ראש הממשלה ראשון ברוטציה.

ולא רק זה. חשבתי שיאיר לפיד, ראש המחנה שהצבעתי לו בבחירות האחרונות, חייב להיות ראש ממשלה, כי הגיע הזמן לשינוי וכי הוא עשה דרך התבגרות מפוארת. ואף על פי כן ולמרות הכל תמכתי בהקמת הממשלה הזו, שבעיני היא הממשלה החשובה ביותר שהוקמה פה מאז הקמת ממשלת רבין ב-92'.

חשבתי שלפיד, ראש המחנה שהצבעתי לו, חייב להיות רה"מ. ואף על פי כן תמכתי בהקמת הממשלה הזו, שבעיני היא הממשלה החשובה ביותר שהוקמה פה מאז הקמת ממשלת רבין בשנת 92'

רואים את השינוי

הבטחתם שינוי וריפוי צועקים ומצקצקים מימין. ואני אומר: שלפני שבוחנים את התוכן, צריך להסתכל דווקא על הצורה. תפקחו את העיניים ותסתכלו סביב: איילת שקד יושבת עם מנסור עבאס, שכתב את דברי ההמלצה לבחירתו של נפתלי בנט לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם. אותו בנט שיושב עם ניצן הורוביץ ומחמיא לו.

ואל מול כולם ניצב לפיד שעשה את אחת ההקרבות המרשימות שעשה פוליטיקאי, ומוכיח לכולם שאפשר גם להיות גרסה אחרת של ראש הממשלה חליפי. אם זה לא שינוי וריפוי אני לא יודע מהם שינוי וריפוי.

המאוכזבים הכרוניים

מאה ימים עברו מאז שבנט אמר "מתחייב אני" וביליתי אותם בוויכוחים לא מעטים עם אנשים מימין ושמאל. כל אלו שכרתו להם ברית לא גלויה והפכו למחנה אחד: מחנה המאוכזבים.

"חכו לפחות מאה ימים" אמרתי למאוכזבים, בואו ונראה מה יהיה, אבל הם בשלהם, בפראפרזה על אמרת הצופים הידועה: "היה נכון, היה מאוכזב".

לעומתם, התחושה העיקרית שלי ביום ראשון 13.6.21 שבו הושלמה הרכבת הממשלה ובנט הועמד בראשה הייתה: אפס ציפיות.

בערב ההוא הפרידה מנתניהו הפכה לעובדה מוגמרת וישראל התחילה לצעוד לעידן שונה, שבו היא חייבת להיפרד גם מדרכו ומרוחו של נתניהו, ששלט פה באופן דמוקרטי אך ללא מיצרים. את המשימה הזו עוד לא השלמנו.

תפקחו את העיניים ותסתכלו סביב: איילת שקד יושבת עם מנסור עבאס, שכתב את דברי ההמלצה לבחירתו של בנט לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם. אותו בנט שיושב עם ניצן הורוביץ ומחמיא לו

לקראת הרשומה הזו פרסמתי בפרופילים שלי ברשתות החברתיות שאלות וסקרים כדי לנסות להבין מה אנשים חושבים על הממשלה, לא עניינו אותי הציונים אלא הטיעונים. קיבלתי הרבה פניות שמאוד הרחיבו את ההסתכלות שלי על החודשים האחרונים.

כאן הסתיימו שידורינו

הדבר שצף מעל הכל הוא תופעה מרתקת: אנשים שתומכים בממשלה הפסיקו לצפות ולצרוך מהדורות חדשות. אני מודה שגם אני, מאז השבעת בנט לראש הממשלה, לא צפיתי במהדורת חדשות אחת. רציתי שקט והאמת היא שקיבלתי אותו. לא רק בגלל הפסקת השידורים אלא כי התחושה העיקרית, כפי שאמר לי מישהו שמתנגד לממשלה: "אין מה לעשות, הם באו לעבוד".

ואכן דבר אחד אי אפשר לקחת מהממשלה הזו: אחרי שנתיים וחצי בלי ניהול ועם הרבה פוליטיקה, יש סדר. דברים לא נורים מהשרוול ויש רצון אמיתי לשיתוף פעולה בין השרים השונים, לעשות טוב היכן שניתן, בדברים שכולם מסכימים עליהם לטובת אזרחי המדינה, וזה לא מעט. במקום שהיה כל כך רדוד בשנים האחרונות התגלה עומק.

הם לא נקיים מטעויות, ומדובר בלא מעט טעויות של טירונים, אבל הם פועלים בלב נקי, למעננו. אפשר לבקר רבות על למה לא דחו את הלימודים לאוקטובר, אבל שוכחים שהיו כבר 3 סגרים, שבסופו של דבר לא עזרו, חוץ מלרסק את המשק.

תופעה מרתקת: אנשים שתומכים בממשלה הפסיקו לצרוך מהדורות חדשות. אני מודה שגם אני, מאז השבעת בנט לרה"מ, לא צפיתי במהדורת חדשות אחת. רציתי שקט וקיבלתי

מאה ימים עברו גם על האופוזיציה, או יותר נכון על חבריי הכנסת שהיו פעם ממשלת ישראל הקודמת. אין ספק שהקומפרסור המפורסם לא הודמם, אבל הוא עבר רק לצד שלהם. בעוד בצד של הממשלה ישנה אווירת עבודה ורצון טוב, בצד השני יש אווירת שמחה לאיד על כל דבר רע שקורה. תקווה שהקורונה לא תסתיים, שנאה והסתה נגד ראש הממשלה ברמות של דקה לפני 4.11.95.

ואני מוצא הרבה ספקנים לגבי הממשלה הנוכחית שמנוהלים על ידי הפחד: מה יקרה אם יהיה פיגוע שאחראים עליו האסירים שנמלטו (שנתפסו בינתיים), מה היינו עושים אילו ממשלת נתניהו הייתה עושה ככה וככה.

להאמין בעצמנו

אחד המרכיבים המשמעותיים של מחנה השינוי הוא אי אמון במנהיגיו. ביום שנמלטו ששת האסירים, לא היה לי ספק שיתפסו אותם ומהר. אולי כי באתי עם אפס ציפיות, אבל באתי עם אמון שהם באו לעבוד ולא להאשים את השמאל, אוסלו ותרפ"ט.

בניגוד לאיחוד והאחידות באופוזיציה, במחנה המרכז שמאל יש מסורת של התנערות ממנהיגי המחנה בצורה כל כך מהירה, למרות שהמתנערים עשו את הדבר החשוב ביותר בדמוקרטיה: הצביעו עבור חברי הכנסת האלה.

אחד ממרכיבי מחנה השינוי הוא אי אמון במנהיגיו. כשנמלטו האסירים לא היה לי ספק שיתפסו אותם ומהר. אולי כי באתי עם אפס ציפיות, אבל עם אמון בכך שהם באו לעבוד ולא להאשים את השמאל, אוסלו ותרפ"ט

ככה שגם אם אני לא מסכים אידיאולוגית לכל הדברים, אני מאמין שיש בהם רצון להגיון ולפעולה למען הישראלים, בלי רצון לעשות רע לאוכלוסיה מסויימת או לפגוע ולהסית.

לרתוח על בנט

פעמיים במאה הימים האלה כעסתי על בנט, מה זה כעסתי – רתחתי. הפעם הראשונה הייתה באותה מסיבת עיתונאים מיותרת בה כינה את הססני החיסונים "סרבני חיסונים" ואמר ש: "סרבני החיסונים מסכנים את כולנו" ושאין שום סיבה שנממן להם בדיקות. עוד שינוי כזה ואבדנו, אמרתי לעצמי, אז מה עשינו? החלפנו את המילה "שמאלנים" ב"סרבני חיסונים" והפרחים לקלוגהאפט.

הפעם השנייה הייתה כשבנט הבהיר, לאחר הפגישה של שר הביטחון בני גנץ עם נשיא הראשות הפלסטינית ש"אין תהליך מדיני ולא יהיה כזה". מה? האם ראש ממשלת ישראל מודיע לעמו שתהליך מדיני הוא מסוכן, משל היה פצצה איראנית, וכל זה בגלל פגישה של שר הביטחון עם מחמוד עבאס? עוד שינוי כזה ורק צריך לשנות את השם בדלת הכניסה בבלפור לקודמו.

אז תקרית "מתנגדי החיסונים" לא ממש סייעה להגדלת כמות המתחסנים בקרב אותם מליון שלא התחסנו. מפתיע. מה שגרם לבנט לחזור לביטוי של "הססני חיסונים" ובכך לתרום למאמץ ההסברה בלי לייצר שיסוי כמו קודמו.

על התהליך המדיני עוד ידובר. דוקטרינת האפס ציפיות לא גורמת לי לחשוב שבנט יהיה שרון בעוד כמה ימים, אבל הכיבוש לא יעלם וגם הפלסטינים שאנחנו שולטים בהם 54 שנים לא יתפוגגו. במובן הזה, טוב לבנט שיש קורונה. כשהיא תיבלם, הדוקטרינה המדינית תהיה חייבת לחזור לשולחן.

תסמונת המעלית והיד הרועדת

השבוע נתקלתי בטור שכתבתי לפני עשר שנים. ראש הממשלה לשעבר ח"כ נתניהו, נתקע במעלית. התקשורת הייתה מלאה הדיווחים כיצד שמר על קור רוח והתכונן לנאומו בוועידת המשפט באילת שאליו המעלית התקועה הייתה אמורה להוביל אותו. וכרגיל המסר היה אותו מסר: שחלילה לא נחשוב שראש הממשלה הקודם היסטרי או קלסטרופובי, כי הרי ידוע שמי שרועד במעלית ירעד גם בבור.

בתחילת יולי היו לבנט שתי הופעות שכללו רעידות בידיים. בין אם זה רעידות התרגשות (גילוי נאות: גם אני רועד בידיים) ובין אם זו בעיה רפואית שקשורה לניתוח שעבר. האופוזיציה לא היססה לפרש זאת כחולשה, חוסר מנהיגות ורפיסות, ממש כמו "משל המעלית".

אז הנה החדשות ועיקרן תחילה: ראש ממשלת ישראל הוא תפקיד מלחיץ.

בבחירה בין ראש ממשלה חלש שמדבר חזק, לעומת ראש ממשלה שידיו רועדות, אני בוחר בשני. מצידי שהיד של בנט תרעד כל הזמן. היא באמת נושאת בכובד גדול של אחריות. הבעיה עם קודמו הייתה שהיד שלו אף פעם לא רעדה.

בבחירה בין רה"מ חלש שמדבר חזק, לעומת רה"מ שידיו רועדות, אני בוחר בשני. מצידי שהיד של בנט תרעד תמיד. היא באמת נושאת בכובד אחריות גדול. הבעיה עם קודמו הייתה שהיד שלו אף פעם לא רעדה

הערה אחרונה לסיום: הטוויטר והרשתות החברתיות מלאים במעריצי הממשלה, ששוחטים את כל מי שמעלה דבר ביקורת גם אם היא נכונה על הממשלה. מילה לי אליכם, תמו 12 שנים של הערצה בכפייה, בואו נעבור להיות מרוצים ופחות מעריצים.

אז כמה כמה, תכל'ס?

ומה עם הציון, תשאלו? דבר כבר במספרים. ובכן: 86 בסולם רון קסלר.

רון קסלר הוא איש תוכן ודיגיטל, שימש כמבקר טלוויזה וכתב תרבות במעריב וכדובר הוועד למלחמה באיידס והשתתף בקמפיינים פוליטיים וחברתיים. קסלר ליווה את הפעילות התוכן והדיגיטל של נבחרי ציבור בכירים, ועובד כיום במגזר השלישי. התכנים המתפרסמים בזמן ישראל מבוססים על דעותיו בלבד ולא מייצגים דבר מלבד את עצמו. אתם מוזמנים לעקוב אחריו בטוויטר: https://twitter.com/kessleron_il?s=09.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,186 מילים ו-1 תגובות

התלולית של פולטי

פתאום, משום מקום, דווקא בלב לונדון נוסדה אבן דרך תיירותית חדשה ● מדובר בתלולית מארבל ארץ', גבעה שמשקיפה על - ובכן, כמעט שום דבר ● הבריטים מיהרו להגדיר אותה כאטרקציית התיירות הגרועה ביותר במדינה ● ביקור במקום מעלה שאלות קשות על מה ולמה הושקעו כאן שישה מיליון ליש”ט

עוד 1,369 מילים

סרט תיעודי חדש מהלל את פועלו של ליאונרד ברנשטיין ● אבל מי הוא היה, בעצם? מלחין מוערך או מוזיקאי שהמבקרים אהבו לחבוט בו? גיי בארון או בעל למופת? ● שורה של חומרים שטרם נחשפו מנסה לפתור את כתב החידה של חייו

עוד 1,172 מילים

למקרה שפיספסת

שקרניות עם סגנון

הסופרת ג'ולי קלאם נדהמה במשך שנים לשמוע את הסיפורים המרהיבים על קרובות משפחתה, האחיות מוריס ● רק שאז התברר לה שתשעים אחוז מהסיפורים על  המיליונריות המשונות היו כזבים גמורים ● היא יצאה למסע חובק עולם כדי לגלות את האמת, שנחשפת בספרה החדש ● "ככל שמצאתי יותר מידע סותר כך הערצתי אותן יותר"

עוד 917 מילים

לכל מלחמה יש לנו תוכניות מגירה, ולשלום?

ג'רמי גילי היה בשנות העשרים לחייו כשהחליט, לקראת סוף שנות התשעים של המאה הקודמת, שכך אי אפשר להמשיך עוד. הוא חלם על סוף להרג, לשינאה ולחורבן, ויצא חמוש במצלמה למסע ארוך ומתיש. הוא ביקר ב-76 מדינות והקליט יותר מארבעים אלף צעירים וזקנים, נשים וגברים, שהשאיפה שלהם היא להביא לסיום המלחמות בעולם.

זה היה כמו לחיות בתוך חלום מול הוויה מדממת, כשמאות אלפי אנשים ממשיכים לשלם בחייהם במלחמות מיותרות.

הוא חלם על סוף להרג, לשינאה ולחורבן, ויצא חמוש במצלמה למסע ארוך ומתיש. הוא ביקר ב-76 מדינות והקליט יותר מארבעים אלף צעירים וזקנים, נשים וגברים, שהשאיפה שלהם היא להביא לסיום המלחמות בעולם

ג'רמי הגיע לכל מקום שחשב כי משם יכולה לבוא התקווה, הבשורה.

הוא נועד עם מי שהיה אז מזכ"ל האו"ם קופי עאנן, עם הדלאי לאמה ועם מרי רובינסון, בעבר נשיאת אירלנד, עוד מדינה שדיממה בקרבות רחוב, עם שמעון פרס שכיהן אז בתפקיד נשיא המדינה (שאמר לו: "אם אנחנו רוצים 365 ימים של שלום בוא נתחיל ביום אחד"). עם נלסון מנדלה האיש ומאבקו לחירות ועם רבים אחרים.

הוא נפגש עם כל מי שצריך וחזר וקרא ליום אחד של שלום, יום אחד שבו יודממו  כלי המלחמה. בשנת 1999 הוא הקים תנועה בשם Peace One Day – שלום ליום אחד, שמטרתה לגרום לכל המדינות, הצבאות והארגונים בעולם להניח את נשקם ולו ליום אחד, בתקווה שיום אחד המוקדש לשלום ברחבי העולם, ה-21 בספטמבר (המספר האהוב על סבו שהיה שבוי מלחמה) אולי ישנה את תפיסת העולם של רבים.

ב-2007 הוא אפילו נקרא לאפגניסטן ע"י ראשי הממשל שם לנסות להידבר עם הטליבאן. והוא נסע ודיבר איתם.

ב-7 בספטמבר 2001 יעד מסעו של ג'רמי הושלם. 192 חברות באו"ם קיבלו את ההחלטה שבכל שנה ב-21 בספטמבר יצויין יום השלום בכל מדינות העולם.
ג'רמי אפילו הוזמן ב-11 בספטמבר 2001 לטקס שבמהלכו אמור היה לצלצל בפעמון השלום היפני. ההמשך, כידוע, כמו לקוח מאחד מסיפרי המדע הבדיוני, כשבדיוק באותו בוקר התרחש פיגוע הטרור הרצחני והגדול בהיסטוריה האנושית, עם קריסת מגדלי התאומים בניו יורק, ואירוע השלום בוטל.

הוא נפגש עם כל מי שצריך וחזר וקרא ליום אחד של שלום. יום אחד שבו יודממו  כלי המלחמה. ב-2007 הוא אפילו נקרא לאפגניסטן ע"י ראשי הממשל שם לנסות להידבר עם הטליבאן. והוא נסע

אבל יום השלום כבר נשאר חקוק במציאות שהתהוותה. וכאן אנחנו, נשים עושות שלום, נכנסות לתמונה.

גם אנחנו אומרות: די להרג ודי לשפיכות הדמים. לא, אנחנו לא פורשות תוכניות שלום ולא מגבשות צעדים אופרטיביים לקידום השלום. אנחנו רק דורשות ממנהיגי הצדדים להיפגש. לבחור בשדה המו"מ במקום בשדה הקרב.

4 מיליון אימהות זועקות: זה הזמן להידבר. זה הזמן לבחור בשלום.

ביום רביעי (ה-22 בחודש כי ב-21 חג), בשעה ארבע אחר הצהרים, נעמוד מול חומות העיר העתיקה בירושלים, ששמה הוא עיר השלום, וניצור שרשרת אנושית של נשים יהודיות וערביות בעצרת האימהות.

מהמרפסת בשער יפו תצא הקריאה למנהיגים להיפגש ולהגיע להסדר עם הפלסטינים. בשנה האחרונה דובר על צמצום הסיכסוך, על הכלת הסיכסוך. הגדרות אלה שעונות על האמירה שאין לנו פרטנר לשלום. ואנחנו אומרות: יש פרטנר. אלה הן אותן מיליוני אימהות משני הצדדים, שכאבן מפלח את מציאות חיינו.

בשנים האחרונות נעלמה המילה "שלום" מהשיח הציבורי. ארבע מערכות בחירות התקיימו כאן מבלי שניסינו לברר לאן אנחנו הולכים. מה צופן לנו העתיד. עוד מבצע הרואי עם הרוגים לנו ולהם? עוד מלחמת אין ברירה ואחריה מלחמת ברירה ואחריה עוד מבצע לאחר ירי טילים לישובינו, ואחריו עוד אחד? בואו נחשוב על הילדים שלנו ועל הנכדים שלנו. זה העתיד שאנחנו צופים להם? עמוד ענן וחומת מגן ו.עופרת יצוקה וחוזר חלילה?

בשנה האחרונה דובר על צמצום הסיכסוך והכלתו. הגדרות אלה שעונות על האמירה שאין לנו פרטנר לשלום. ואנחנו אומרות: יש פרטנר. אלה הן אותן מיליוני אימהות משני הצדדים, שכאבן מפלח את מציאות חיינו

אנחנו מקיימות מפגשים, שיחות ופעילויות משותפות עם פלסטיניות. אנחנו מקימות תנועות אחיות למאבק משותף למען קידום השלום. כן, אנחנו מבקשות להקים אתרי מורשת לדו-קיום בשלום, וכן אנחנו רוצות לראות מפגש פיסגה בין מנהיגים.

כרזה הקוראת לעצרת שלום של "אמהות עושות שלום"
כרזה הקוראת לעצרת שלום של "אמהות עושות שלום"

אתן.ם הרי יודעות.ים שזה בידינו.

לכל מלחמה יש לנו תוכניות מגירה.
ולשלום?

פאר לי שחר היתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של 48 שנים בתקשורת - בגלי צהל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות), ככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר, וכיום היא פעילה בעמותות לטובת האוכלוסיה המבוגרת. היא חברת הועד המנהל במדרשת אדם לקידום הדמוקרטיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 604 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

"הרגשנו שמתחילה מהפכה"

"בערב זה נשיר שירים של משוררים", פתחה חנה מרון את ערב שירי המשוררים הראשון של גלי צה"ל בדיוק לפני 50 שנה, "וכל משאלתנו היא לנסות ולהפגיש שירים טובים עם הזמרה הטובה ועם הקהל" ● וזו בדיוק הייתה המטרה של מפקד גל"צ אז יצחק לבני: ליצור מהפכה תרבותית שתחנך ותעלה את רמת הזמרה באותה תקופה ● ולמרות הרוח הסובייטית, המהפכה הצליחה מעל למשוער

עוד 3,074 מילים

הוא עזב את גרמניה בדיוק ביום הולדתו החמישים של היטלר, והיה משוכנע שהחגיגה היא לכבודו ● ירה טילים עם צלבי קרס במלחמת השחרור, והתגייס למלחמה בקוריאה ● ואחרי הכול, פנה לקריירה תקשורתית משגשגת ● אחרי שבעה עשורים במקצוע ושלוש מלחמות, העיתונאי האמריקאי טום טוגנד ממשיך לכתוב גם בגיל 96

עוד 1,403 מילים

הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) אסרה לאחרונה שימוש בחומר ההדברה כלורפיריפוס, לאחר שבית המשפט קבע שהוא גורם פגיעה נוירולוגית בילדים ● באיחוד האירופי, החומר נאסר לשימוש לפני שנתיים ● בישראל, משרדי הממשלה מסכימים על הצורך לצמצם את החשיפה לחומר, אבל הבעיה היא קצב ההתקדמות ● אדם טבע ודין: "כולם מבינים את המסוכנות, אבל הזמן פה מהותי" ● משרד החקלאות: "בחודשים הקרובים יופסקו הייצור והפצת התכשיר"

עוד 832 מילים

ישראל ושבדיה חידשו את היחסים ביניהן ברמת שרי החוץ

פעיל ארגון "לוחמים לשלום" על תחקיר צה"ל על תקיפת פעילי הארגון: "חיפשתי בתחקיר אפילו שתי מלים של אמת ולא מצאתי" ● רמז לבאות? דרעי הדגיש בציוץ לכבוד חג הסוכות שזהו חג של אחדות ● מקדם ההדבקה בקורונה ירד ל-0.92, רק 5% מבדיקות הקורונה חיוביות ● 34 ישראלים נספו אתמול ושלשום במגפה ● ועדת החריגים אישרה: פטור מבדיקת PCR לפני הטיסה לישראל למי שאובחנו בקורונה ב-3 חודשים האחרונים

עוד 15 עדכונים

פרשנות הדירקטוריון של בנט

בממשלה בראשות נפתלי בנט מסתכלים על תכניות העבודה כאילו מדובר היה בחברת הייטק ● הדירקטוריון מכין 'עיקרי מדיניות', האגפים השונים של החברה אמורים לפרוט את היעדים האסטרטגיים למשימות לביצוע, ובעלי המניות - כלומר האזרחים - יוכלו למתוח ביקורת ● טל שניידר צללה לתוך ספר המדיניות חסר התקדים שפרסמה הממשלה אתמול

עוד 1,177 מילים ו-1 תגובות
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

ישרים וגבוהים הגשרים בין אתמול ומחר

"זה שיר שלא תפס כמו שרפה, אנשים גילו אותו לאט-לאט", מספר שלמה יידוב, שהלחין את השיר שכתבה לאה גולדברג כשהייתה לבדה בבון שבגרמניה ● זו גם הייתה הפעם הראשונה שיידוב כתב פרטיטורה, כיאה לשיר הושמע לראשונה, בביצוע אפרים שמיר, בערב שירי משוררים ● כעת הוא משחזר איך כתב את הלחן דקות לפני ליל הסדר - ואיך מתי כספי ושלמה גרוניך היו ההשראה לכל זה

עוד 1,379 מילים ו-1 תגובות

מאיר פרוש בראיון ראשון אחרי התקיפה: "אני מפחד"

בלעדי שבוע אחרי שאלמוני ניסה לחתוך את זקנו של סגן השר לשעבר, למשטרה אין קצה חוט בחקירה ● "זה היה נורא. הוא לא אמר כלום, רק ניסה להגיע אליי", פרוש משחזר את הארוע בראיון לזמן ישראל ● וגם לו אין מושג מי עומד מאחורי התקיפה: "אין איזה סיפור במחלוקת שעומד על הפרק. אני באמת לא יודע למה התנפלו עליי ככה"

עוד 917 מילים

זה לא אותו העמק

תחקיר זמן ישראל סיתות באבן, שזירת שיבולים ודריכה על ענבים ● הצגה הומוריסטית על ימי התנ"ך ● צילום בלבוש תנ"כי על רקע נופי העיר העתיקה ● מתחת לרדאר של הציבור הישראלי, מפתחות עמותת אלע"ד ורשות הטבע והגנים את גיא בן הינום בירושלים בדגש מובהק על תכנים יהודיים, תוך דחיקת התושבים המקומיים ● עמותות ובעלי הקרקעות מנהלים מאבקים משפטיים מתמשכים, אבל בינתיים נקבעות העובדות בשטח

עוד 3,922 מילים

תחבורה ציבורית בשבת: הבטחת הבחירות שמחכה למרב מיכאלי

שרת התחבורה יכולה להפעיל אוטובוסים בימי מנוחה וחגים על בסיס החוק הקיים ● אישור קווים לבתי חולים והגדרת יעדים כחיוניים יביאו את בשורת התחבורה הציבורית בשבת גם לפריפריה, אחרי שבמרכז הארץ עיריות התחילו להפעיל את השירות בעצמן בחינם ● פניה ברוח זו נעשתה לשרה על ידי הפורום החילוני, אך דווקא המייסד של "נוע תנוע" מסתייג מהעיתוי: "אם יהיה סגר, הכל ירד לטימיון"

עוד 1,360 מילים

בנט: "אני רוצה שההורים יריבו אחד עם השני; שאלה שחיסנו ילדיהם יפעילו לחץ על מי שלא"

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה לפרסום הדברים, שנאמרו בחודש שעבר: "בנט חותר לסיים את הבידודים ההמוניים ולאפשר חיים נורמליים ככל האפשר לתלמידי ישראל" ● אחרי שהכחישה שתתמודד על ראשות ההסתדרות, התפקדה מירי רגב לארגון ● "שמט את ראשו בהסכמה": נתניהו לעג לנשיא ארצות הברית; הליכוד: "נתניהו לא מתח ביקורת על הנשיא ביידן"

עוד 50 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה