לצד הסיכונים, לישראל יש גם מה להרוויח מהנסיגה מאפגניסטן

הנסיגה האמריקאית מסייגון, צילם מסך מסרט של  Iowa PBS
הנסיגה האמריקאית מסייגון, צילם מסך מסרט של Iowa PBS

כמו רבים במדינות אחרות בעולם, גם בישראל עקבו בדאגה בשבוע האחרון אחר הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן.

אחרי 20 שנות מלחמה במדינה, הנשיא ביידן החליט להסיג את הכוחות האמריקאים ממנה, וזכה לקיתונות של ביקורת – גם מבנות בריתה הקרובות של ארה"ב במלחמה זו, כמו בריטניה – על אופן ביצוע הנסיגה, שהזכירה לרבים את פינוי השגרירות האמריקאית בסייגון ב-1975.

ארמין לאשט, יורשה המיועד של מפלגתה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, אף הגדיר את הנסיגה האמריקאית בתור "התבוסה הגדולה ביותר של נאט"ו מאז הקמתו".

הנסיגה האמריקאית הזכירה לרבים את פינוי השגרירות האמריקאית בסייגון ב-1975. ארמין לאשט, יורשה המיועד של מפלגת קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, הגדיר זאת: "התבוסה הגדולה ביותר של נאט"ו מאז הקמתו"

בישראל, כאמור, עקבו בדאגה אחרי אירועי הנסיגה וההשתלטות המהירה של הטליבאן על המדינה, מתוך חשש עמוק שמה שקורה באפגניסטן ישפיע לרעה גם עלינו.

רק לאחרונה כתב יוני בן מנחם באתר זה שמהלך זה מעודד את הטרור, ושבעקבותיו "הטרור האסלאמי נגד ישראל וארה"ב צפוי להתגבר". מעבר לעליית שלטון הטליבאן – אירוע משמעותי בדרום אסיה, ללא ספק, אך לא כזה המהווה איום ישיר על ישראל – המגמה המדאיגה יותר המתבטאת בנסיגה מקאבול היא המשך צמצום המעורבות האמריקאית במזרח התיכון.

נראה שלמרות ההבדלים האישיותיים הבולטים ביניהם, השאיפה לסיים את המלחמות המדממות במזרח התיכון ולהסיג את ארה"ב משם הוא המאפיין המשותף לנשיאים ברק אובמה, דונלד טראמפ וג'ו ביידן. מגמה עקבית זו היא אכן סיבה לדאגה מבחינת ישראל: כפי שכתב גם עופר שלח על רקע הנסיגה האמריקאית מקאבול:

"המגמה הזו תשפיע עלינו הרבה יותר מעליית הטליבאן לשלטון באפגניסטן, אירוע שמוקדם מדי לשפוט את השפעתו".

הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן נתפסת בימים האחרונים לרוב באופן שלילי: נראה שהחשש העיקרי בישראל הוא שמהלך זה, שמצמצם עוד יותר את הנוכחות האמריקאית באזורנו ואת יכולתה של ארה"ב להיאבק בגרורות איראניות ובגורמי הטרור האחרים בו, ייצר "אפקט דומינו" גם על מדינות נוספות במזרח התיכון וישנה את מאזן הכוחות האזורי לרעתה של ישראל.

אולם לצד סיכונים אלו, הנסיגה הזו עשויה לייצר לישראל הזדמנויות שיחזקו את מעמדה האזורי. לא רק ישראל צופה בחשש במהלך זה, אלא גם – ואולי בעיקר – מדינות ערב הנשענות על אמריקה להבטחת ביטחונן.

לצד הסיכונים, הנסיגה עשויה לייצר לישראל הזדמנויות לחיזוק מעמדה האזורי. לא רק ישראל צופה בחשש במהלך זה, אלא גם – ואולי בעיקר – מדינות ערב הנשענות על אמריקה להבטחת ביטחונן

החשש מחוסר האמינות האמריקאית בגיבוי מדינות האזור אינו חדש: הסעודים כבר למדו זאת על בשרם, לאחר שתקיפה איראנית על מתקני הפקת הנפט של ארמקו בספטמבר 2019 נענתה על-ידי טראמפ באמירה: "זו הייתה תקיפה על סעודיה, לא תקיפה עלינו".

בכך קרסה דוקטרינה שלמה של הביטחון הלאומי הסעודי, שנסמכה על ארה"ב להבטחת ביטחונה של הממלכה.

בניגוד לארה"ב, שיכולה להרשות לעצמה להתנתק מהמזרח התיכון, ישראל כבר מוכרת על-ידי מדינות ערב כעובדה קיימת באזור, שאינה הולכת לשום מקום. יתרה מכך, בשנים האחרונות ישראל גם זכתה להערכה מצד מדינות ערב הסוניות (אלו המכונות לעתים "מדינות ערב המתונות") על מאבקה בהתבססות האזורית של איראן, בסוריה, עיראק ובזירות נוספות.

ההפכפכות האמריקאית, שהותירה בשדה התעופה בקאבול גם אלפי אפגנים שעבדו עם הכוחות האמריקאים בעשרים שנות המלחמה במדינה, יכולה לשחק לטובת ישראל: סעודיה ומדינות נוספות באזור עשויות להתקרב עוד יותר לישראל, בחיפוש אחר בת ברית אמינה יותר להבטחת האינטרסים הביטחוניים שלהן.

רק לאחרונה אמר תת-שר החוץ של בחריין, שייח' עבדאללה בן אחמד אל כליפה, בראיון לעיתון ישראלי ששיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל ובחריין אינו סוד. סביר מאוד ששיתוף פעולה בתחומים ביטחוניים בין ישראל ומדינות אחרות באזור רק ילך ויעמיק בתקופה שלאחר השלמת הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן.

ההפכפכות האמריקאית, שהותירה בקאבול גם אלפי אפגנים שעבדו עם הכוחות האמריקאים, יכולה לשחק לטובת ישראל: סעודיה ומדינות נוספות עשויות להתקרב לישראל, בחיפוש בת ברית אמינה יותר

התקרבות אפשרית זו לישראל אינה מוגבלת רק למדינות ערב: יחסי נאט"ו-טורקיה עשויים גם הם לתרום למגמה זו. כידוע, יחסי טורקיה עם נאט"ו (ועם המערב בכלל) היו בעייתיים מאוד בשנים האחרונות, ויש אף שטענו שאנקרה נתפסת בבריסל ובוושינגטון יותר כבעיה מאשר כבת ברית בימים אלו.

גם כאן, הרצון של המערב "לאזן" את טורקיה עם בת ברית יותר אמינה וצפויה עשויה לשחק לטובתה של ישראל. לפי דו"ח מומחים מיוחד שפורסם לאחרונה על-ידי חברת Wikistrat, משבר פליטים חדש – שאירופה כבר חוששת שעלול להיווצר בעקבות השתלטות הטליבאן על אפגניסטן – עשוי לספק לממשלת ארדואן מנוף השפעה נוסף עבור טורקיה ביחסיה עם המערב.

שימוש שכזה במשבר פליטים חדש עשוי להחריף את היחסים הרעועים במילא בתוך נאט"ו בין טורקיה והמדינות האחרות השותפות בברית. מחויבות אמריקאית נמוכה יותר כלפי המזרח התיכון, יחד עם יחסים הולכים ומתדרדרים עם טורקיה, עשויה לדחוף את נאט"ו להרחיב את שיתוף הפעולה הביטחוני שלו עם ישראל.

מחויבות אמריקאית נמוכה יותר כלפי המזרח התיכון, יחד עם יחסים הולכים ומתדרדרים עם טורקיה, עשויה לדחוף את נאט"ו להרחיב את שיתוף הפעולה הביטחוני שלו עם ישראל

תקופה זו עשויה לסמן גם שינוי במעמדה האזורי של ישראל: ככל שברור יותר לשחקנים אזוריים שארה"ב ממשיכה בצמצום מעורבותה האזורית ומסרבת להתערב (או להמשיך להילחם) במלחמות אזרחים של אחרים, יותר ויותר מדינות במזרח התיכון עשויות לפנות לישראל בחיפוש אחר שותפה אמינה יותר להבטחת ביטחונן.

גם אם התקרבות זו לא תוביל לנורמליזציה עם סעודיה או לפריצות דרך מדיניות גלויות אחרות עם מדינות שעד היום נמנעו מקשר עם ישראל, ימים אלו עשויים לייצר הזדמנויות חדשות לישראל.

אדם הופמן הוא ראש דסק המזרח התיכון בחברת הייעוץ Wikistrat ודוקטורנט להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. הוא חוקר אסלאם רדיקלי ומגמות פוליטיות במזרח התיכון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 797 מילים
כל הזמן // יום שישי, 22 באוקטובר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מבחינת נתניהו, אוחנה סיים את דרכו בליכוד

פרסום ראשון: בישיבת הליכוד הסוערת, שהקלטות ממנה הודלפו השבוע, הטיח דוד ביטן דברים קשים באמיר אוחנה ● "מי אתה בכלל?" צעק ביטן לעברו, "אתה רצת אחרי נתניהו והוא נתן לך תפקידים אז אתה קובע כאן משהו?" ● אוחנה היה בהלם. הוא הביט לעבר נתניהו וחיפש הגנה, אבל נתניהו שתק - והמסר הועבר לכל הנוכחים ● באותה ישיבה נתניהו גם סימן את מחליפו של אוחנה

עוד 705 מילים

מנהל האכיפה בודק את העסקת השליחים בוולט

פרסום ראשון משרד הכלכלה בודק חשדות להפרות חוקי עבודה באופן העסקת השליחים בחברת וולט ● בבדיקה מעורבים רגולטורים נוספים, בהם ביטוח לאומי ● ייבדק גם המקרה שנחשף השבוע בזמן ישראל, על שליחים הנדרשים לשלם אלפי שקלים לקבלן שמנפיק עבורם תלושי שכר ● הסתדרות העובדים גם בודקת את הנושא ● כמה מהנפגעים נערכים לתביעה וקוראים ל"הפגנת זעם" מול משרדי וולט

עוד 749 מילים

ראיון וואי מה הולך לבוא פה

עם שיר חדש והופעה ראשונה ב"בארבי" בשבוע הבא, אריה ואבשלום הספרי מרגישים בשלים לעלות שלב ● את ההרכב WC הם הקימו לפני כחמש שנים כמעט במחתרת, בלי יח"צ, ומאז צברו סביבם קהל נאמן שהלך עם המסר המחאתי שלהם עד להפגנות בבלפור ● "עד היום לא שיחקנו את המשחק. אבל מרגע שקבענו את ההופעה בבארבי, התחייבנו להיות מוזיקאים - עם כל מה שכרוך בכך"

עוד 2,945 מילים

כלכלת החלטורה - זה לא דבש, זה רקוב

אריאל הלוי בא אלינו ובפיו בשורה: ה"גיג אקונומי" והעבודה מהבית הם העולם החדש והאמיץ שמתהווה לנגד עינינו. הידד! מהפיכה תעסוקתית! העובדים השכירים מעדיפים להפוך לפרילנסרים! הכוח העולה!

תרשו לי לשפוך קצת מים צוננים על החגיגות. גרתי בתוך עוגת הקצפת הזאת עם הנצנצים.

אריאל הלוי בא אלינו ובפיו בשורה: ה"גיג אקונומי" הוא העולם החדש והאמיץ. מהפיכה תעסוקתית! השכירים מעדיפים להפוך לפרילנסרים! תרשו לי לשפוך קצת מים צוננים על החגיגות. גרתי בתוך עוגת הקצפת הזאת

נתחיל משתי הערות:

1

הלוי מקפיד להגיד שוב ושוב "גיג אקונומי", ולא חלילה "כלכלת החלטורה" (הגם שהביטוי העברי מופיע בעיתונות זה זמן מה). אולי כי "גיג" עושה אסוציאציה של הופעת רוק בסיאטל של להקה בתחילת דרכה, משהו נורא אופטימי. "חלטורה" נשמע כמו כמה שטרות שמשלמים לבייביסיטר. קוראים לזה "סוציולקט" – מילה ממקור אחר נותנת נופך לגמרי שונה. כמו לקרוא למחסן משופץ בראש פינה "צימר". "צימר" נשמע אוטומטית כאילו שהוא בהרי האלפים.

2

הלוי מערבב, בכוונה או שלא בכוונה, בין סוגיית העבודה מהבית – שיכולה להתקיים גם במודל העסקה ישירה, עם עובד שכיר רגיל שכבר יש איתו מערכת יחסים קיימת, לבין תופעת הפרילנס, שמשמעותה שאין יחסי עובד ומעביד, לא במסגרת פרוייקטלית ולא במסגרת ארוכת טווח.

חלק מהעובדים במסגרת "העסקה גמישה", למשל ענף השליחים ההולך וגדל במהירות, או נהגים בתשלום ("אובר" היא הפלטפורמה המוכרת ביניהן) – לא עובדים מהבית. כך שיתרון הנוחות היחסית לא חל עליהם. אין לי מלים לתאר כמה ההעסקה הזאת פוגענית.

הלוי מקפיד להגיד "גיג אקונומי" ולא חלילה "כלכלת החלטורה". אולי כי "גיג" עושה אסוציאציה של הופעת רוק בסיאטל של להקה בתחילת דרכה, משהו נורא אופטימי. "חלטורה" נשמע כמו כמה שטרות שמשלמים לבייביסיטר

יש כל מיני פרילנסרים, זה נכון. יש פרילנסרים של 1500 שקל בחודש, ויש של 12,000. מה שבטוח זה, שאת העסקתו של פרילנסר אפשר לסיים מעכשיו לעכשיו. אין מכתב פיטורין, אין שימוע, אין דמי אבטלה, אין ימי מחלה או חופשה, אין פנסיה. כלום. כמו כוס חד פעמית. סיימת? זרקת.

מניסיון אישי, יש שני מצבים:

בראשון, הפרילנסר הוא "נותן שירותים" של לקוח אחד בלבד. מה שאומר שהוא שכיר בלי תלוש, בלי תנאים, בלי פנסיה, אפס ביטחון תעסוקתי, שאפשר לפטר בלי לפטר. בעבר נשמעו קולות מרשות המסים ומשרד העבודה נגד הישראבלוף הזה (כולל פקידי שומה שדיברו אתי אישית). זה היה מזמן.

מצב שני, פרילנסר שיש לו כמה לקוחות. כלומר, הוא נאלץ לרדוף אחרי לקוחות, ולעסוק לא מעט מזמנו בגבייה. לא רק שהתשלום הוא "שוטף פלוס 30/60/90", ובענפים מסויימים אפילו 150 (!), עצם קבלת הצ'ק יכולה להידחות, להימרח, להיות פתח לטרטורים. זה לא תיאורטי, זאת המציאות של רבבות עובדים בישראל.

כשאתה פרילנסר, כל ההוצאות מכיסך: המחשב עליך, החיבור לאינטרנט עליך; אמנם היום חיבורים לאינטרנט זולים מבעבר, אבל אם אתה לא עובד בתחום התוכן (המילולי), מנוי האינטרנט הזול ביותר לא יספיק לך. ותמיד תהיה ציפיה לשדרוג – גם של החומרה, גם של החיבור.

בקיץ הישראלי, שנמשך כמעט חצי מהשנה, המזגן עובד לאורך כל יום העבודה – 6 שעות או 12 שעות, אבל בבית – הכל על חשבון העובד (אפילו אם הוא עובד שכיר). כן הדברים אמורים בחימום בחורף (ובמיוחד בארצות קרות). כל זה על חשבון הפרילנסר, החופשי כציפור.

עוד משהו שלא משלמים עליו: עקומת הלמידה. כל פרוייקט חדש מתחיל בלימוד מסויים והסתגלות. תשלום לפי תפוקה הופך את שעות הלימוד האלה לשקופות מבחינת התשלום.

מה שבטוח זה שאת העסקתו של פרילנסר אפשר לסיים מעכשיו לעכשיו. אין מכתב פיטורין, אין שימוע, אין דמי אבטלה, אין ימי מחלה או חופשה, אין פנסיה. כלום. כמו כוס חד פעמית. סיימת? זרקת

לפעמים הפיתוי הוא האפשרות להרוויח שכר שעתי גבוה יותר מעבודה כשכיר, במיוחד בתחומי התוכן. אבל אז אתה מגלה שהפכת לעובד עונתי. כותב שורות אלה עבד במוסד אקדמי פרטי מוביל; הרגשתי על גג העולם כשהרווחתי 10,000 שקלים בתשעה ימים (אי שם בשנות ה-20 שלי). אבל אז ראיתי שזה קורה 3-4 פעמים בשנה. בין לבין – כלום.

לפעמים השכר השעתי גם הוא אינו יתרון כלל. מי שמכיר את זירות הפרילנס הישראליות והבינלאומיות (אתרים שמתפרסמים בהם פרוייקטים בתשלום), יודע שזה מרוץ לתחתית. כל התחרות היא בגזרת המחיר. לעתים אתה מתחרה עם ילדים בני 15, שלא צריכים להתפרנס מהפרוייקטים האלה ולא אכפת להם. לעתים אתה מתחרה עם עובדים ממדינות העולם השלישי, שעלויות המחיה שלהם נמוכות.

שוחחתי על הנושא עם שרון בירקמן, מטפלת כלכלית, מרצה ומנחת יחידים וקבוצות, שצברה ניסיון מעשי וכן ידע מחקרי בתחום העבודה ובמיוחד בתחום ה"יציאה לעצמאות" בקרב נשים עובדות.

בירקמן מסבירה: "מעבר לחוסר היציבות המוחלט במודל הזה, הפרילנסר מוותר על שורה של יתרונות.

"אי אפשר להתקדם, אי אפשר לעבור תחום ולהתפתח. כשאתה גם עובד של החברה וגם נמצא פיזית בבניין, לחברה יש אינטרס שתתפתח. אם יש לך שעתיים מתות או כמה ימים חלשים, אפשר לקרוא לך לקיוביקל או לחדר אחר, לתת לך הסבר קצר ולתת לך משהו לעשות. בטווח הארוך, אפשר ממש להכשיר אותך לתפקיד אחר. זה על חשבון החברה, אבל גם אינטרס של החברה. הפרילנסר צריך ליזום כל שינוי כזה, ללמוד איך, ולממן את הכל.

שרון בירקמן מסבירה: "מעבר לחוסר היציבות המוחלט במודל הזה, הפרילנסר מוותר על שורה של יתרונות. בין השאר, אי אפשר להתקדם, אי אפשר לעבור תחום ולהתפתח"

"במסגרת ייעוץ שנתתי, סייעתי לאישה שחזרה לשוק העבודה למצוא משרה מסויימת. היא התקבלה, אבל מהר מאוד התברר שהיא לא מתאימה לתפקיד. לעומת זאת, היא הפגינה יכולות בתחום אחר לגמרי. הגוף המעסיק הכשיר אותה, והיא פשוט עובדת – בקומה אחרת. זה לא היה קורה לו היתה פרילנסרית, וזה לא היה קורה לו עבדה מהבית. בכלל, עובדים קבועים שמגיעים למקום העבודה, נהנים מיתרונות רבים בתחומי ההכשרות והקידום.

"ללקוחות שלי אני מסבירה, שעדיף לכולם להיות עוסק מורשה, כדי לקזז הוצאות מסויימות. לרבים מהם קורץ הפיתוי להירשם כעוסק פטור עקב החשש השגוי מהממשק עם מע"מ. זה אומר שהם חייבים ללמוד איך לעשות את זה; עקומת הלמידה הזאת – גם היא 'שכר לימוד'. באופן כללי יותר, אני מזהירה אותם שכפרילנסרים הם מוותרים למעשה על כל התנאים וההטבות. כל חיסכון לטווח בינוני וארוך (ויש סוגים שונים, לא רק פנסיה) שמקומות עבודה מספקים – לא יהיה להם בכלל, או שייאלצו להסדיר אותם לבד, ובמחיר גבוה יותר. בתמצית, אם הם הם פרילנסרים לטווח ארוך, כדאי שיחסכו נתח משמעותית גדול יותר מהכנסתם".

גם בית המשפט בהולנד החליט באופן דומה שנהגי אובר ייחשבו לשכירים, ולכן חוקי העבודה והסכמים קיבוציים יחולו עליהם; בכך, העניק הישג לאיגודים ההולנדיים.

*  *  *

אם אתם שואלים אותי, הקורונה לא שחררה אותנו אל ה"גיג אקונומי". כמו כל תקופת משבר, היא נוצלה בשיטת "דוקטרינת ההלם", כדי להיפטר מעובדים רבים, רובם מבוגרים או עובדים בשכר נמוך. אם הם חזרו לשוק העבודה, הם עלולים לגלות שהם חוזרים למדרגה נמוכה יותר.

אם אתם שואלים אותי, הקורונה לא שחררה אותנו אל ה"גיג אקונומי". כמו כל תקופת משבר, היא נוצלה בשיטת "דוקטרינת ההלם", כדי להיפטר מעובדים רבים, רובם מבוגרים או עובדים בשכר נמוך

זאת לא אוטופיה של חופש, זאת דיסטופיה של ניצול.

נדב אלגזי עוקב אחרי הימין החדש זה כמה שנים, מאז שהיה קשור לחוגים הניאו-שמרניים או פעל בתוכם, וראה את המהפך המבעית לימין הפופוליסטי החדש. את ניצול הפרצות בחוק ובשיח הפוליטי-תרבותי. שואף להעלות את המודעות בציבור הדמוקרטי הרחב לסכנה, ולחשוף את דרכי הפעולה של החוגים הללו שפעלו לגמרי מתחת לרדאר שנים ארוכות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,038 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו

אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בתוך חמישה חודשים בנט הספיק להצטלם עם ביידן, מרקל וא־סיסי ● ברקע הקשרים הקרובים של נתניהו ונשיא רוסיה – המבחן האמיתי של ראש הממשלה יהיה לצאת מהפגישה עם יותר מצילום משותף ● ובינתיים, מדינות במזרח אירופה מאמצות את המודל הישראלי: מפלגות מימין ומשמאל מתאחדות כדי להפיל את המנהיג הפופוליסטי ● פרשנות

עוד 820 מילים

כ-3,100 יחידות דיור יאושרו לבנייה בהתנחלויות בשבוע הבא

במקביל יאשר המנהל האזרחי לבנייה כ-1,300 יחידות דיור ביישובים פלסטיניים ● מנדלבליט: החקיקה שמונעת מנאשם להרכיב ממשלה - איננה פרסונלית ● מ-1 בנובמבר ישראל צפויה לאפשר לתיירים מחוסנים להיכנס אליה ● גל הירש הואשם בהעלמת מס מהכנסות של 6.1 מיליון שקלים ● מבקר המדינה: "בשבוע הבא אפרסם דוח ראשון מסוגו על ההתמודדות של ישראל מול משבר האקלים"

עוד 46 עדכונים

תגובות אחרונות

פרשנות סער מתקרב לבחירת יועמ"ש חדש. הפיצול יחכה

האוזר נבחר אתמול כנציג הכנסת בוועדה לאיתור מועמדים לתפקיד היועמ"ש, ולרגל הארוע הגיע שר המשפטים לראשונה לוועדת החוקה ● מדבריו שם עולה כי סער, שהכניס להסכמים הקואליציוניים את פיצול תפקיד היועמ"ש, כבר לא ממהר ליישם את הרפורמה הזו ועדיין בוחן אפשרויות ● אבל מדבריו גם ברור כי מי שסער יבחר לתפקיד, יצטרך להיות מוכן לאפשרות שיאבד סמכויות עוד במהלך כהונתו

עוד 865 מילים

המפעלים של עידן עופר שולטים בטבלת המזהמים הגדולים

המשרד להגנת הסביבה פרסם הבוקר את דוח ההשפעה הסביבתית ודירוג המזהמים הגדולים בישראל לשנת 2019 ● חדשות טובות לתושבי באר שבע והדרום: מתחם התעשייה בנאות חובב לא מופיע ב-25 המקומות הראשונים ● חדשות רעות לעסקים של עידן עופר: שישה מתוך עשרת המפעלים המזהמים ביותר שייכים לו ● אביב לביא עם שמונה הערות על הממצאים

עוד 910 מילים

"יו"ר ההסתדרות הוא כמו דג שמחפש חכות"

בדיקת זמן ישראל חוק ההסדרים החדש פוגע קשות בפנסיות, וביטול החל"ת פגע במאות אלפי עובדים ● אבל ההסתדרות שמרה על שקט לאורך כל המשבר, ועתה היא מנסה לבלום את מאבקי העובדים שצומחים מהשטח הטעון ● יש במנגנון מי שטוענים: היו"ר, ארנון בר-דוד, פשוט לא יודע להילחם מול הממשלה והמעסיקים ונותן להם לרמוס את העובדים ● ההסתדרות בתגובה: "טענות מופרכות ממוחם הקודח של בעלי עניין"

עוד 2,978 מילים ו-15 תגובות

הכל דבש נשים פלסטיניות החלו לגדל דבורים בביתן במזרח ירושלים

פרויקט סינסילה הכשיר בתוך שנתיים כמעט 100 נשים ממזרח ירושלים לתחזק כוורות ולנהל חקלאות גגות ● הפרויקט, בהובלת האדריכל טארק נאסר, מייצר הזדמנויות עסקיות ומנצל את השטח הקיים בעיר: "אנחנו זקוקים לתקווה, אבל בשילוב עם מעשים. סינסילה עוזר להעניק תקווה"

עוד 1,030 מילים

בעקבות גילוי תת הזן החדש של וריאנט דלתא בארץ, הנחה בנט לעדכן את מתווה התיירות

המתמחים משכו את מכתבי ההתפטרות שהגישו, לאחר שהושגה הסכמה בעניין קיצור המשמרות ● הרצוג הודיע על הקמת פורום אקלים, שבראשו יעמוד דב חנין ● לראשונה מתחילת המושב הנוכחי של הכנסת גברה האופוזיציה על הקואליציה: המליאה אישרה את ההצעה להקים ועדת חקירה לבחינת שיבוץ של מורים ערבים במערכת החינוך ● מודי הזמין את בנט לביקור רשמי בהודו

עוד 48 עדכונים

שר המשפטים פרסם אתמול את תזכיר החוק הנועד למנוע מנאשם בפלילים להקים ממשלה ● אלא שהצעת החוק בלתי ראויה והיא לא פותרת את הבעיה העיקרית שהתעוררה בשנים האחרונות - מעמדו של רה"מ המואשם במהלך כהונתו ● בנוסף, החוק יעניק הנחות מפליגות למי שהואשם פחות מ-90 יום לפני הבחירות ● את הלקונות שנחשפו כאן בשנתיים האחרונות, חוק כזה לא היה מתקן ● פרשנות

עוד 1,521 מילים ו-1 תגובות

"זמן הטבק" של פייסבוק הגיע: הפיצוי על הנזק צריך להיות בהתאם

בחודש שעבר נחשפו ההשפעות של פייסבוק על הבריאות הנפשית של משתמשים צעירים וניצול לרעה שלה במדינות מתפתחות ● רגולטורים מאשימים אותה בהסתרת המידע, בדומה לאופן שבו נהגו חברות הטבק ● ייתכן שהטיפול ברשתות יצטרך להיות דומה, אך בישראל הן ושאר ענקיות הדיגיטל לא משלמות אפילו מיסים רגילים ● פרשנות

עוד 1,342 מילים

"תסתכל איך יפה כאן ואיזה שקט, הא? הנה, כאן היה הרצח בפברואר, בדיוק כאן"

המלחמה באלימות 140 סיירות הורים מסתובבות בלילות בישובים יהודיים ודרוזיים ● רק אחת פועלת ביישוב ערבי-מוסלמי, טמרה ● "כשהבן שלי מסתובב בלילה אני לא ישן בשקט, בגלל זה אני כאן", מספר אחד הסיירים ● הם מקווים שהמשטרה תילחם בפשיעה אבל מודים שהם "מפחדים ממנה ורואים בה אויב" ● תני גולדשטיין בילה לילה עם האנשים שמנסים לשנות את המצב, למרות הכול

עוד 2,991 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה