כל כך התרגלנו לחיות בתוך מרק-בחירות לפי רצון השליט, עד שהנסיעה של כיסא ראש הממשלה בטנדר לאילת נראתה לנו שפויה, מה יש? גם נתניהו רוצה לעשות בננה בחוף של מוש. וזה לא רקוב, זה דבש.
הכיסא ירד היי דרומה לאילת לקראת ישיבת ממשלה חשובה על קזינו עברי ראשון, הרצל בדמעות כאן, עוד גנב עברי. נמסר שגילה גמליאל הקיאה, היא לא רגילה לארץ, ונאלצה להגיע בטנדר עם הכיסא, אולי יצפו אותו זהב בהזדמנות הזו, בכל זאת הוא נושא התחת. מבולבלים? נחמו נחמו עמי.
פתאום כל עניין החתמת חברי הכנסת של הליכוד על עצומת נאמנות לכיסא ויושבו נראה שפוי כמו הדממת המדחפים במסוקים שנושאים את ראש הממשלה ובעלה. אתם לא רוצים שהתוספות שיער שלהם יגיעו לאילת עצמונית רק בגלל הרוח.
תבינו גם את העצומה, למה להשאיר נאמנות ליד המקרה? ואם פתאום הח"כים ירצו לבחור בישראל כ"ץ? הוא עוד לא מתאים להיות נתניהו. קודם שילמד לגדל מנדלבליט, יעניין מיליארדר, יאמץ עיתונאי, יחקה נשיא, זה לוקח זמן. מה זה, כיסאות מוזיקליים? כבר יש לנו כיסא.
ואם פתאום הח"כים ירצו לבחור בישראל כ"ץ? הוא עוד לא מתאים להיות נתניהו. קודם שילמד לגדל מנדלבליט, יעניין מיליארדר, יאמץ עיתונאי, יחקה נשיא
עכשיו נודע שביבי הציע לפייגלין לפרוש מהמירוץ תמורת כיסוי חובותיו מהבחירות האחרונות, פלוס דירה ברחביה עם נוף לים הדרומי וכיסא מפלט יד שניה מיוע"מש, העם מתעקש לשלם כל גרוש לפייגלין. תקשורת לא געתה, שלחו עיתונאים לספור כמה פעמים ברק עבר ברחוב של וינשטיין ולא נתן יד בכביש.
אם יש מצווה שאפשר לזקוף לזכות ליברמן זו העובדה שהוריד את ביבי על הברכיים מרוב פאניקה. נראה שליברמן למד מהצלחתו של ברק לקרוע את מסיכת הקוסם ושניהם מראים לדייג ואשת הדייג שרצתה להיות קיסרית מאיפה משתין דג הזהב, ולא רק מהפה של עם עבדים כנוע שאוכל כל גחמה.
וכעת נתניהו מחתים ערבים על הלוואה ארוכת טווח בלי להחזיר. ח"כ לא צייץ. אפילו איילת מתלהבת. השרפרף של שרה רוצה גם היא להחתים ח"כים על הצהרת נאמנות לערכי הימין שזה תן הון וקח שלטון או להפך.
הבחירות החוזרות האלה זה נס גלוי:
איילת ובנט לא עברו את אחוז החסימה, אורלי לוי שנבנתה בסקרים לא עברה את אחוז החסימה, פייגלין שנולד בסקרים והתאדה בזמן אמת לא עבר את אחוז החסימה, איתמר בן גביר ובן ארי לא עברו מעולם את אחוז החסימה, וכל אלה ניסו להיות סולם גנבים לנוכל שרצה לברוח מהחוק ועל הדרך לסלק מדרכו חצי עם. למה? כי הוא יכול. פשוט פשוט.
אז כיסא נוסע לאילת? עוד לא ראיתם כלום, חכו שנתקרב לבחירות ותראו ניסים בצרורות: מתים מצביעים לליכוד, אנשים בתרדמת מצביעים לליכוד, אם תתעמקו רגע אז חבר'ה בתרדמת מצביעים כאן בהתמדה. גם סבא שלהם הצביע לבגין ומאז אנחנו תקועים עם ביבי.
עם ישראל חי בסרט בחירות, מפצחים גרעינים באדישות ומחכים לסצינה הבאה. אנחנו חלומו של כל ארדואן. יש בנו כל מה שנתניהו צריך כדי לביים אותנו לסרט שלו, מופרך ככל שיהיה.
עם ישראל חי בסרט בחירות, מפצחים גרעינים באדישות ומחכים לסצינה הבאה. אנחנו חלומו של כל ארדואן
רק שלא נתפלא אם מחר יחליט למנות את הכיסא לשטייניץ, אולי אולי לישראל כ"ץ. גם אמסלם נראה די נוח אם כי ביטן מרופד יותר. מנדלבליט לא, ממש לא. הוא משומש מדי. הוא יכול לעוף מהטנדר עוד לפני אילת. ושלא ייעלב לנו. כיועץ משפטי הוא בטח מבין גם שהזקן שלו דוקר בתחת. מצד שני צריך מגבונים לחים. קצת חשיבה יצירתית.
כמו שאומרים, כל עוד הנר דולק, הטנדר נוסע.
כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת
לאחר ליל הסדר, שרה נתניהו העלתה לעמוד האינסטגרם שלה תמונה בה היא עומדת לצד בעלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, כששניהם אוחזים בתמונה לא גדולה עליה מוצגים פניהם של 133 החטופים בעזה.
את אותה תמונה העלה לעמוד הטוויטר ראש הממשלה נתניהו, מה שחשף את הפוטושופ חסר העכבות בו השתמשו בתמונה ש"כיכבה" בעמוד האינסטגרם של שרה. הצופה הממוצע ב"תצלום" שהעלתה "רעיית ראש הממשלה הגברת נתניהו", כפי שהיא רוצה שתקראו לה, עלול לחשוב ששרה נתניהו היא סטודנטית שנה א' באוניברסיטת רייכמן ולא אישה בעשור השביעי לחייה.
תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).
פסח כאן, אבל במקום חגיגיות יש איזו כבדות שצועדת אתנו לכל אורך הדרך. החולצות הלבנות התחלפו בצהובות וכל מתנה שנקנתה מלווה בתחושת אשמה. פסח השנה אינו חג קל. אי אפשר לחגוג חירות כשאנחנו יודעים אילו זוועות עוברות אחיותינו בשבי.
כששרנו בליל הסדר "מה נשתנה?" הסתכלתי סביב השולחן על המשפחה שישבה איתי בחג. על אחותי שבן הזוג שלה היה במילואים ולא היה אתנו בסדר. והיא, עשתה לבדה כל מה שצריך, ועם חיוך. על הבן שלי שימי המלחמה גרמו לו לחרדות גדולות ועכשיו מצליח להרים את הראש לאט לאט. הסתכלתי גם על על בן-הזוג שלי, שבבוקר למחרת חזר למילואים ארוכים.
אילה דקל היא סופרת, מרצה ואשת רוח ישראלית, העומדת בראש הישיבה החילונית של בינ"ה. מחברת רב-המכר "רסיסי לילה" (שתיים). https://www.e-vrit.co.il/Product/31732/%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם