לחיות עם הקורונה - המחיר שמשלמים ילדים עם לקויות למידה

לקויות למידה, אילוסטרציה (צילום: iStock / wildpixel)
iStock / wildpixel
לקויות למידה, אילוסטרציה

מעל שנתיים שאנחנו נמצאים בתוך תקופת הקורונה ונראה שרק עכשיו הגופים המקצועיים מתחילים להבין את ההשלכות הבריאותיות, הנפשיות, החברתיות והסביבתיות על האוכלוסייה בישראל. בתוך כל אלה יש להאיר זרקור על הפגיעה הרגשית החמורה בעשרות אלפי תלמידי בתי הספר בכל הגילאים שנגרמה בין היתר בשל הנחיות מצב החירום שנכפו עליהם: למידה מרחוק וריחוק חברתי.

בתוך כל השלכות הקורונה יש להאיר זרקור על הפגיעה הרגשית החמורה בעשרות אלפי תלמידי בתיה"ס בכל הגילאים, שנגרמה בין היתר בשל הנחיות מצב החירום שנכפו עליהם: למידה מרחוק וריחוק חברתי

על השלכות הלמידה מרחוק, נכתב רבות בדו"ח מבקר המדינה המיוחד על התמודדות ממשלת ישראל עם משבר הקורונה שפורסם ב-31.8.21. מתוך הדוח עלתה תמונה עגומה בכל הקשור להיערכות משרד החינוך להוראה ולמידה מרחוק בתקופת הקורונה.

אך מלבד החסם הטכנולוגי שהשפיע על איכות ויעילות הלמידה מרחוק, היום אנחנו כבר יודעים שלקשיים הלימודיים התלוו גם קשיים רגשיים וחברתיים. כך גם השיבו 32% מהורי התלמידים בסקר ההורים הראשון של הרשות הארצית למדידה והערכה ביולי-אוגוסט 2020, שסברו כי החרדות והחששות של ילדם היוו חסם מפני למידה מיטבית מרחוק והקשו עליהם להיות פנויים ללימודים במידה בינוני, רבה ורבה מאוד.

בתוך כלל תלמידי ישראל יש כ-200,000 תלמידים בעלי לקויות למידה. תלמידים אלה נפגעו באופן חמור יותר גם בהיבט הלימודי וגם בהיבט הרגשי והחברתי וזאת בשל ההתמודדות הכפולה שלהם גם עם לקות הלמידה וגם עם הקושי בהסתגלות למצבי הלמידה המשתנים לעיתים תכופות.

ילדים מוחלשים מבחינה רגשית אינם יכולים להיות במצב אופטימלי ללמידה מכיוון שההתמודדות שלהם עם הבעיות הרגשיות גוזלת מהם את הכוחות. כמו כן פגיעה רגשית יכולה לגרום גם לריחוק חברתי ולפגיעה במעגלי התמיכה החברתיים.

בין תלמידי ישראל יש כ-200,000 בעלי לקויות למידה. אלה נפגעו באופן חמור יותר גם בהיבטים הלימודי, הרגשי והחברתי בשל ההתמודדותם הכפולה עם לקות הלמידה והקושי בהסתגלות למצבי למידה משתנים

ישנם שלושה קשיים בולטים שחווים תלמידים עם לקויות למידה המשפיעים באופן ישיר על מצבם הרגשי:

1

הקושי הראשון הוא העצמת הפערים הלימודיים בתוך הכיתה. ילדים עם לקויות למידה צריכים תמיכה לימודית גדולה יותר, המותאמת לקשיים שלהם. אך בגלל המצב, במקרים רבים, אותם ילדים לא אותרו ולכן הם לא קיבלו מענה הולם. זה גרם לפערים גדולים בין התלמידים באותה כיתה.

הדבר קריטי מאוד אצל ילדים בכיתות א'-ב', הנמצאים בשלב הקניית הקריאה ולימוד הכתיבה. הפערים הלימודיים מלווים לא אחת בתסכול, חוסר מוטיבציה, פגיעה בדימוי העצמי, תחושה של חוסר מסוגלות, תחושת ניתוק ובדידות.

2

הקושי השני הוא פגיעה ב"סדר היום". סדר היום שנכפה על הילדים בגלל מצב החירום שפגע בהרגלי הלמידה המובנים שהיו להם קודם לכן. בשל המעבר מלמידה פרונטלית בכיתה ללמידה מקוונת מרחוק וללמידה היברידית, סדר היום השתנה לעיתים תכופות וחוסר הוודאות השפיע על היכולת של התלמידים להסתגל במהירות לשינויים.

גם במקרה זה, יש קושי גדול יותר עבור תלמידי כיתות א' שנקלטו לראשונה למערכת החינוך ונפגשו עם סדר יום משתנה ולא קבוע.

ילדים עם לקויות למידה צריכים תמיכה לימודית גדולה יותר, המותאמת לקשייהם. אך בגלל המצב, במקרים רבים, ילדים אלה לא אותרו ולכן לא קיבלו מענה הולם. זה גרם לפערים גדולים בין התלמידים באותה כיתה

3

קושי נוסף קשור לדרך ההתנהלות של המורים וצוותי ההוראה במצב החירום. שיבוש שגרת הלמידה גורמת לקשיים רבים אצל המורים גם בהיבט הפדגוגי וגם בהיבט הרגשי. לאלה מתווספות מטלות מעבר לשעות הלימודים לליווי התלמידים שנמצאים בבידוד ולהיות איתם בקשר יום יומי. מצב זה, בו המורים נתונים ללחץ מתמשך, עלול להשפיע גם על מצבם הרגשי של התלמידים.

*  *  *

כדי לטפל בפגיעה הרגשית והחברתית אצל ילדים עם לקויות למידה וכדי למנוע החמרה נוספת, יש תחילה לצמצם את הפערים הלימודיים בתוך הכיתה. הדבר אפשרי אם קודם כל המורים וצוותי ההוראה יבינו לעומק מהן לקויות הלמידה של התלמידים ומה הטיפול הנכון עבורם. לאחר מכן יש לסייע להם באופן מיידי, קריטי במיוחד בכיתות א'-ד'.

בנוסף לכך יש לדאוג ל"סדר יום" גם במצב חירום, שייתן להם עוגן של יציבות. כמו כן יש לתווך להם את המצב ולהסביר שהוא זמני ושלאחריו השגרה תחזור. כמו כן יש לחזק את הקשר בין מורה-תלמיד-הורה וליצור שיח ישיר ופתוח המתבסס על אמון. בעזרת שיתוף מידע על מצבו הרגשי של הילד ניתן יהיה לתת מענה מיידי למצוקותיו, ובמקרה הצורך לפנות לגורמים מקצועיים נוספים.

אלפי ילדים בעלי לקויות למידה נפגעו מבחינה רגשית וחברתית בתקופת הקורונה והם משלמים מחיר כבד בגלל החמרת הלקות שלהם ובגלל המצוקות הרגשיות והחברתיות המתלוות אליהן. אסור להשאיר אותם מאחור.

כדי לטפל בפגיעה הרגשית והחברתית בילדים עם לקויות למידה ולמנוע החמרה נוספת, יש תחילה לצמצם את הפערים הלימודיים בתוך הכיתה. אסור להשאיר אותם מאחור

אנו מחויבים לעזור להם – בין היתר על ידי חיזוק הביטחון העצמי שלהם, טיפוח החוזקות, מתן ליווי אישי ותמיכה, וזאת כדי שיוכלו להתגבר על הקשיים, להתקדם ולהצליח כמו שאר ילדי הכיתה.

ד"ר רינת גרין היא פסיכולוגית קלינית מומחית ומייסדת עמותת "קול קורא" למען ילדים עם דיסלקציה ולקויות למידה (צילום: שלומי שלמוני)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 708 מילים
כל הזמן // יום שישי, 27 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ראש העירייה, לא ראש עיר

יום ירושלים ראש עיריית ירושלים בורח מכל עיסוק בנושאים מדיניים-ביטחוניים ומתייחס לכל שאלה בנושא כמוקש ● הוא רואה לנגד עיניו כמודל את ראש העיר המיתולוגי טדי קולק - שריף שאין לו עניין מחוץ לתחומי ירושלים ● בינתיים, תנופת הבנייה בעיר הבירה אדירה וליאון רוצה לשנות את הדמוגרפיה ומפת ההגירה ● אם רק צעדת הדגלים ביום ראשון תעבור בשלום והאלימות במזרח העיר תפסיק להרוס לו

עוד 1,549 מילים

גל ההתייקרויות: החזקים לא נפגעו, החלשים כן

המחירים מזנקים ויוקר המחיה יעלה אף יותר בשל העלאת הריבית ● גם השכר עלה - אבל בענפים מסוימים, בעיקר בהייטק, השכר עלה הרבה, ובענפים אחרים הוא אפילו ירד בחדות, אחרי חודשים ארוכים של חל"ת וחיים מדמי אבטלה ● גם העצמאים נפגעו קשה ● כשמשווים הוצאות מול הכנסות, רואים שמצבם של החזקים השתפר, מצב החלשים הידרדר - והפערים גדלו

עוד 2,522 מילים

"מגדלי מגורים הם מנכרים, מעקרים, מייקרים ומסכנים"

הנתונים מאשרים את מה שרואות העיניים: בשנתיים האחרונות חל זינוק במספר התחלות הבנייה של מגדלי מגורים, ואנשי התכנון טוענים כי בשנים הבאות נצטרך לבנות בניינים אפילו גבוהים יותר ● פרופ' רחל אלתרמן, מתכננת ערים ומשפטנית, נחרדת ממה שמחכה לנו ומזהירה: "הרבה יותר יקר לבנות מגדלים ולתחזק אותם, הם אסון סביבתי, והחיים בהם הם חיים של ניכור חברתי"

עוד 1,295 מילים ו-1 תגובות

הבעיה היא לא הדגל, אלא מי שתוקע את המוט שלו בעיני שכניו

ביום ראשון שוב ייצא לדרך מצעד דגלים. המאבק על ההפגנה הזו, המלווה בריקודים של אלפי בני נוער מהמגזר הדתי, הפך לכאורה לשאלה של משילות וריבונות, חופש ביטוי והזכות להניף דגלי ישראל בירושלים בירתה. לכאורה. צריך לומר שוב שכל הערכים הללו הם לכאורה.

ביום ראשון שוב ייצא לדרך מצעד דגלים. המאבק על ההפגנה הזו, המלווה בריקודי אלפי בני נוער מהמגזר הדתי, הפך לכאורה לשאלה של משילות וריבונות, חופש ביטוי והזכות להניף דגלי ישראל בירושלים בירתה

מדוע?

מפני שהנפת דגלי ישראל בירושלים היא לא הבעיה. הבעיה היא בשם מה מונף הדגל.

מצעד הדגלים הפך למעשה למצעד שנאה, גזענות, הסתה וריקודים שכל מטרתם לבזות את הפלסטינים. לתקוע להם אצבע בעין ליד שער שכם ומסגד אל אקצה.
מבחינת המפגינים חופש הפולחן בירושלים הוא רק יהודי והם בזים לפולחן המוסלמי.

כותב שורות אלה השתתף בשנים אחרות ביום ירושלים, כאשר ההתיישבות העובדת הייתה עולה לירושלים עם כלים חקלאיים ותוצרת חקלאית. כאנשי מילואים עזרנו והתנדבנו לארגון יום ירושלים והוא עבר בדרך כלל כחג שמח, בהסכמה לאומית רחבה, ללא הפרעות מצד הפלסטינים וללא הפגנות לאומניות גזעניות.

ההתיישבות מצדיעה לירושלים באיחודה.

תהלוכה של כלים חקלאיים עתיקים בטקס לאיחוד ירושלים 30.5.2011

Posted by ‎שלמה דביר‎ on Monday, May 30, 2011

אולם עם השנים, ישראלים חילונים ממגזרים שונים הדירו עצמם מירושלים ביום חגה. הנוער הדתי הלאומי והלאומני השתלט על יום ירושלים, עם מצעד גס מלווה בקריאות שנאה והסתה, וגרם לעימות צפוי מול האוכלוסייה הפלסטינית של ירושלים.

מצעד הדגלים הפך למצעד שנאה, גזענות, הסתה וריקודים, שכל מטרתם לבזות את הפלסטינים. לתקוע להם אצבע בעין ליד שער שכם ומסגד אל אקצה. מבחינת המפגינים חופש הפולחן בירושלים הוא יהודי בלבד

הדגל הוא לא הבעיה. דגל ישראל מכובד גם במדינות ערביות כאשר נערכים שם הסכמים או מתארחים נציגי המדינה.

גם מפגשים עם נציגי הפלסטינים מלווים בהצבת דגלי ישראל ברקע המפגש.
דגל ישראל הוא לא הגורם למהומות ולא לטילים שעלולים להיירות מעזה.
הבעיה היא דברי השטנה המופקרים שסביבם חוגגים בני נוער מוסתים ושפת השנאה המזמינה מלחמה.

הנושא כבר הגיע לביהמ"ש העליון בשנת 2015 כאשר השופטים נדרשו לדון בקריאות "מוות לערבים" שנישאו במצעד הדגלים, לצד קריאות הסתה מוכרות אחרות: "איטבח אל ערב" ו"יבנה המקדש וישרף המסגד".

לקראת המצעד בשנת 2015 עתרו עמותת "עיר-עמים" ופורום "תג מאיר" לבית המשפט העליון בדרישה למנוע את מעבר הצעדה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה. ביהמ"ש אמנם דחה את העתירה, לא לפני שרקד מילולית בעצמו סביב הסוגיה, כאשר השופט אליקים רובינשטיין, חובש כיפה בעצמו, דרש מהמשטרה אכיפה ראויה כלפי סיסמאות הסתה:

"מי שאומר 'מוות לערבים' אנו בדעה שהוא צריך לקבל עונש וגם המשטרה צריכה להיות בדעה זו. זה לא חופש הביטוי אלא חופש ההסתה".

אמר והתיר את המצעד.

ביהמ"ש אמנם דחה את העתירה נגד המצעד, לא לפני שרקד מילולית בעצמו סביב הסוגיה, כאשר השופט רובינשטיין, חובש כיפה בעצמו, דרש מהמשטרה אכיפה ראויה כלפי סיסמאות הסתה. אמר והתיר את המצעד

מבין אלפי החוגגים המוסתים המשטרה הייתה עוצרת בודדים. על כתבי אישום שהסתיימו בהרשעה לא שמענו מעולם.

בשנה שעברה רה"מ לשעבר בנימין נתניהו עצמו דרש מאיתמר בן גביר לא להגיע לשער שכם בשל איום הטילים, ומפכ"ל המשטרה ושב"כ התריעו על הצפוי. האירועים התדרדרו לירי רקטות על ירושלים, דחיית המצעד ומהומות בערים המעורבות.

הבעיה היא לא הדגל. הדגל המסמל את מדינת ישראל לא עשה שום דבר לאיש.

אבל מי שמנצל את זהותו היהודית במדינת ישראל כדי לתקוע את מוט הדגל בעיני שכניו, קורא מוות לערבים ומסית לשריפת מסגד החשוב לעולם המוסלמי – הוא האשם ואותו יש לעצור ולמנוע ממנו את הנפת הדגלים במחול החרבות הלאומני שאותו חוגגים דוקא ביום ירושלים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 511 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן לפני 4 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מסתבר שהם כן יכולים עוד

ההטבות שקיבלה רינאוי־זועבי עם חזרתה לקואליציה עשויות לפגוע גם בה וגם במרצ אבל חמור מכך – הן אולי הכשירו את מצעד הדגלים במתווה הנוכחי ● הניסיונות החוזרים לייצב את הממשלה העירו מחדש דיונים בנושא השיטה הפוליטית ● אבל הבעיה לא נמצאת בשיטה אלא בדינמיקה שבה היא פועלת וההתעלמות מהבעיות האמיתיות ● דעה

עוד 1,384 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

דיווח: תחקיר המשטרה קובע שניתן היה להימנע מהפעלה של כוח רב בהלוויית אבו עאקלה

הרשות הפלסטינית: העיתונאית שירין אבו עאקלה נורתה ישירות על ידי כוח צה"ל ● כוכבי: "אף חייל בצה"ל לא ירה במכוון בעיתונאית" ● ארצות הברית הביעה דאגה מכך שמצעד הדגלים, במתכונתו הנוכחית, יביא להסלמה באזור ● דיווח: ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון אמר לגורמים במשרדי ההגנה והחוץ של ארצות הברית שהפרישה מהסכם הגרעין הייתה שגויה

עוד 42 עדכונים

החברה החדשה של ישראל

המלחמה באוקראינה, חוסר הביטחון האנרגטי, איום הטרור והעלייה באנטישמיות - כל אלה הביאו לשינוי ביחס של האיחוד האירופי לישראל ● בלי הרבה כותרות, הנשיאה הצעירה של הפרלמנט ביקרה בתחילת השבוע בארץ - ובירושלים התמוגגו מדבריה ● היא לא הזכירה את ההתנחלויות, לא התעכבה על הארועים הביטחוניים ולא גינתה את ישראל ● האם באמת הכל עד כדי כך ורוד? ● פרשנות

עוד 835 מילים

אם נדמה לכם שבאביב הזה ישראל מדלגת מאובך לאובך - אתם לא מדמיינים: מספר סופות החול והאבק בארץ גדל בחדות השנה לעומת אשתקד ● מצד שני, במהלך השנים המגמה היא דווקא של ירידה, ואין הוכחה שיש קשר לשינוי האקלים ● לסופות החול האיומות בעיראק, לעומת זאת, יש ועוד איך

עוד 1,018 מילים

מיינד דה גאפ הסגולה של לונדון

אחרי עשורים של תכנונים ובאיחור של שלוש שנים, החל לפעול אתמול קו אליזבת, המחבר בין מזרח ומערב לונדון ● אלפים עמדו בתור כדי לעלות על הנסיעה הראשונה והאווירה החגיגית הורגשה בכל התחנות ● יש סיבה לחגיגה: הקו החדש משפר את איכות החיים של תושבי הפרברים, מעלה את ערך הנדל"ן ומקצר את הנסיעה למרכז העיר ● שאול אדר יצא לסיבוב בעתיד של לונדון

עוד 1,418 מילים ו-1 תגובות

מנכ"ל דניה סיבוס בשימוע: "יש אתרים לא טובים, העובדים מוענשים"

פרסום ראשון בנובמבר נערך שימוע משמעתי לחברת הבנייה דניה סיבוס ● פרוטוקול השימוע, הנחשף כאן לראשונה, מעיד על הליך נינוח ושטחי ● מנכ"ל החברה מתפלא שהוא מוזמן ל"מעמד המשפיל" ומבקש החלטה מהירה ● הוועדה משבחת את החברה על מאמציה להשתפר וממליצה לא לנקוט צעדי משמעת ● ודניה סיבוס מציגה רווחי שיא ● מאז השימוע נהרגו עוד שני עובדים באתרי הבנייה של החברה

עוד 1,957 מילים

אחרי חיסול בכיר משמרות המהפכה וההדלפה אתמול כי ביידן החליט להשאיר את הכוח הצבאי ברשימת ארגוני הטרור, איראן לא ממהרת להגיב ורומזת הלילה שהעניין לא סגור ● בטהרן ממתינים להודעה הרשמית של הבית הלבן וכפי הנראה ממשיכים במגעים מול האמריקאים והמעצמות האחרות מתחת לרדאר ● ובינתיים, איראן ממשיכה לדהור מבחינת כמויות האורניום המועשר ● פרשנות

עוד 579 מילים

לפיד: תומך במסלול מצעד הדגלים, מותר לצעוד עם דגל ישראל ביום ירושלים

הרצוג נגד תחקיר CNN על מות עיתונאית אל־ג'זירה: "אי אפשר להגיע לאמת בלי שיתוף פעולה" ● בעקבות הנפת דגלי פלסטין: ליברמן מעוניין להפחית את תקציב אונ' בן גוריון ● דרמה בכנסת: הליכוד הפיל את "חוק השקיות" של גמליאל, ההצעות של רוזין ולהב הרצנו אושרו ● המחוזי ביטל את החלטת השלום להתיר תפילת יהודים בהר הבית ● גנץ יטוס לביקור רשמי בהודו בשבוע הבא

עוד 62 עדכונים

הציפור הכחולה מאסקונספציה

האיש העשיר בעולם, מנכ"ל טסלה וספייס אקס, לא מפסיק לסחרר את השווקים ● הכריזמה, הכישרון והשערוריות הקשורות בשמו – בין היתר האשמות בגין הטרדה מינית וניצול עובדים – לא מנעו ממנו לחתום על הסכם פזיז לרכישת טוויטר על בסיס מניות טסלה, מה שהביא לצניחה במניות החברה ● כל המשקיעים מחכים למהלך הבא של מאסק, שעשוי לפוצץ את הבועה של עצמו

עוד 2,653 מילים ו-1 תגובות
אחד חי, השני מת. איור: אבי כ"ץ

אשמה, חששות וייסורי מצפון: נשים הרות לתאומים שאיבדו את אחד העוברים בשלבים מתקדמים חושפות את סיפוריהן המטלטלים ומתחננות: "תנו לנו רגע להתאבל. זה שנותר תינוק חי לא אומר שהכול בסדר" ● אחים לתאומים שלא הכירו מספרים על חוויות נטישה ועל ימי הולדת בצל הטראומה: "הלידה לא הייתה מאורע משמח" ● הסערה שאחרי השקט

עוד 2,989 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה