המשא ומתן בין הממשלה לארגוני המורים על הסכם עבודה חדש, שהוביל לשביתות בגנים ובבתי הספר בשבועיים האחרונים, עוסק בשלושה נושאים: דרישת המורים להעלאת שכרם ודרישת הממשלה לשינוי לוח החופשות שלהם, וכן דרישת הממשלה – שפחות נידונה בתקשורת – להרחיב את האפשרות (הקיימת) לפיטורי מורים ותשלום שכר דיפרנציאלי לעובדי הוראה.
"איכות המורה זה הדבר החשוב ביותר, חשוב יותר מג'אדג'טים וכיתות מרווחות", אמר שר האוצר אביגדור ליברמן בכנס של אגף השכר באוצר בדצמבר. "אם אנחנו רוצים לצמצם פערים, אנחנו חייבים לשמור על איכות מורים מצוינת, וזה דורש לשלם להם בהתאם, לפי ביצועים. ככה זה עובד בבתי ספר פרטיים באנגליה ותאמינו לי, זה עובד מצוין".
"איכות המורה זה הדבר החשוב ביותר, חשוב יותר מג'אדג'טים וכיתות מרווחות. אם אנחנו רוצים לצמצם פערים אנחנו חייבים לשמור על איכות מורים מצוינת, וזה דורש לשלם להם בהתאם, לפי ביצועים".
הסתדרות המורים מתנגדת לדרישות הללו בחריפות, וכיום לא ברור אם הן ייכללו בהסכם, אם וכאשר ייחתם כזה.
"לפעמים אי אפשר לפטר מורה"
לאנשי חינוך יש דעות שונות וסותרות על פיטורי מורים. חלקם חושבים שהמערכת נוקשה מדי וכופה על מנהלים להמשיך להעסיק מורים גרועים שאי אפשר לפטרם; אחרים חושבים שהאפשרות לפטר מורים בקלות תפגע בזכויותיהם ובחינוך התלמידים. ויש כאלה שחושבים גם את זה וגם את זה.
"אני מרגישה שמנצלים את העובדה שמגיע לנו יותר שכר כדי ללחוץ שיפטרו אותנו יותר בקלות", אומרת לורי עמיאל, מורה למדעים בבתי ספר יסודיים בירושלים. "הם יודעים שמגיע לנו יותר והם יעלו לנו, אני יודעת, אבל בדרך הם מנצלים את המצוקה. כאילו, לא תקבלו בחינם. כאילו שעד עכשיו התנאים שלנו היו בסדר. זה מכעיס, וזה היה מכעיס גם אם הדרישה לפטר הייתה מוצדקת".
היא לא מוצדקת? את לא חושבת שטוב שאפשר יהיה לפטר מורים גרועים?
"יש מקרים שבאמת אין ברירה וצריך לפטר. אבל זה לא שאי אפשר לפטר במציאות הקיימת. יש סינון של המורים, גם קבלתם לעבודה וגם במהלכה. מורים צריכים לעבור תצפיות ולקבל הערכת מנהל וחוות דעת כדי להיות מועסקים. אני לא יודעת מאיפה לקחו את זה שאי אפשר לפטר. אני חושבת שאם בכלל צריך לשנות את הפרוצדורה, אז אולי לחומרה, שיהיה קצת יותר קשה לפטר.
"להורים יש כיום הרבה כוח, ומחנכים נחשפים לדרישות מוגזמות ממש של הורים. יש מצבים שהורים לוחצים לפטר מורה, בגלל שקיבל החלטה לא נכונה בעיניהם, או שהילד שלהם נפגע ממשהו. זה גורם לילדים להרגיש כוח, מקשה על המורים לשים להם גבולות, וזה לא כל כך טוב לחינוך, לתלמידים עצמם. זה לא טוב שילד יוכל להגיד למורה ברגע של כעס, 'אני אגיד להורים שלי והם יפטרו אותך'. ואם יהיה קל יותר לפטר, זה יחמיר את הבעיה הזאת".
"יש מצבים שהורים לוחצים לפטר מורה, בגלל שקיבל החלטה לא נכונה בעיניהם, או שהילד שלהם נפגע ממשהו. זה גורם לילדים להרגיש כוח, מקשה על המורים לשים להם גבולות, וזה לא כל כך טוב לחינוך, לתלמידים עצמם"
מנהלים והורים מספרים על מורים גרועים שבגלל שאי אפשר לפטרם, הם נשארים עם שכר בלי לעבוד או מועברים למוסד אחר, לרוב עם אוכלוסייה חלשה יותר. זאת לא בעיה בעינייך?
"לא נתקלתי בזה. אם זה קיים, זאת בעיה, ואולי צריך לשנות את מנגנון הפיטורים באופן שיקל במקרים מסוימים. אבל לעשות את זה בצורה עניינית, להבין איפה הכשלים שצריך לתקן ולא סתם לבוא ולתת למנהלים כוח לפטר את מי שבא להם. הרי יש אינטריגות ובעיות יחסי אנוש בכל מקום עבודה, לא תמיד אלה שרוצים לפטר הם דווקא הגרועים, וצריך להגן על הזכויות שלנו".
נראה כי יש הבדל ביחס לאפשרות הפיטורים בין המנהלים למורים עצמם. "במציאות, לפטר מורה זה סיפור מההפטרה ולפעמים פשוט בלתי אפשרי", אומר יוחאי ברק-ליפא, סגן מנהל תיכון עירוני ד' בתל אביב. "גם מורה איום ונורא, כולל מורים אלימים".
לדבריו, "יש פלאים בעניין הזה. כדי לפטר מורה צריך שהמנהל יכתוב לו דוחות נוראיים, להביא מפקח חיצוני כמה פעמים בשנה ולקבל אישור ממשרד החינוך ומהעירייה גם יחד".
"לפטר מורה זה סיפור מההפטרה ולפעמים פשוט בלתי אפשרי. גם מורה איום ונורא, כולל מורים אלימים. צריך שהמנהל יכתוב לו דוחות נוראיים, להביא מפקח חיצוני כמה פעמים"
אין דרכים לסנן מראש מורים גרועים? והאם מורים גרועים לא מקבלים מדדי הערכה גרועים, שמקלים על תהליך הפיטורים?
"אפשר לעשות המון רושם בהתחלה. והמדדים לא מודדים כל דבר. אין דרך למדוד אם המורה גס רוח או קצר רוח או לא יודע להתנהל מול תלמידים. לפעמים מנהלים מעדיפים להשאיר מורים כאלה, שיקבלו משכורת, ולתפור להם איזשהו ג'וב של עבודה מאחורי הקלעים, ורק שלא יעמדו מול כיתה".
האם אפשרות קלה לפטר מורים לא תחשוף אתכם ללחצים של הורים, לפטר מורים שלא מוצאים חן בעיני התלמידים, שבסוף דווקא ייפגעו מכך?
"אין ספק שיש לפעמים הורים צעקנים ודרמטיים שמתערבים יותר מדי בנעשה בבתי הספר, ומספיק שהורה אחד רץ לבקש שיפטרו מורה בשביל להעמיד את המערכת על הרגליים. צריך איזונים ובלמים, למצוא דרך שיהיה יותר קל לפטר מורים גרועים בלי לתת את כוח ההחלטה להורים".
שרת החינוך לשעבר, פרופ' יולי תמיר, כיום נשיאת מכללת בית ברל לחינוך, אומרת: "פיטורי מורים זאת סוגיה קשה. זה לא שאי אפשר לפטר כיום מורים בכלל, וטוב שכך – לא ייתכן שיחזיקו בהולד מורים שאי אפשר לעבוד איתם. נעשו כמה הגמשות ברפורמת 'אופק חדש'. אבל זה נכון שכיום מספר המפוטרים נמוך, וכדאי להגמיש את התהליך, בתנאים הוגנים, עם שימועים מסודרים.
"מה שהכי טוב, לדעתי, זה להוציא יותר מורים לפרישה מוקדמת. לא משתמשים בכלי הזה מספיק. זה יקר, זה עלה יותר מחצי מיליון שקל למורה כבר בתקופתי, אבל זה משתלם. לא רק למורים גרועים, אלא לכל מי שמרגיש שהוא נשחק.
"אם המורים הצעירים ידעו שמחכה להם בעוד 20 שנה אפשרות לפרישה מוקדמת שתאפשר להם להחליף מקצוע בצורה נוחה, ושהם לא יהיו חייבים להישאר מורים 40 שנה כדי להתקיים, זה יכול להגדיל את האטרקטיביות של המקצוע".
"אם המורים הצעירים ידעו שמחכה להם בעוד 20 שנה אפשרות לפרישה מוקדמת, ושהם לא יהיו חייבים להישאר מורים 40 שנה, זה יגדיל את האטרקטיביות של המקצוע"
יש טענה של מורים ומומחים, שפיטורים או פרישה קלים יחזקו את הלחץ של הורים לפטר מורים שלא מוצאים חן בעיניהם, ושזה יפגע בחינוך.
"זה נכון. אבל זה בגלל עיוות שנוצר, שההורים הם פתאום ברי-סמכא אם המורה טוב או לא.
"כשהייתי שרת החינוך, התקשר אליי פעם פתאום אבא והתלונן על מורה. הוא אמר, 'הילד שלי קיבל 78 ולא 90 בעבודה המצוינת שהוא עשה בהיסטוריה, צריך לפטר את המורה שלו'. צחקתי ושאלתי, 'אם אתה כל כך מעורב רגשית בעבודה הזאת, אולי במקרה אתה בכלל כתבת אותה?' למותר לציין שלא פיטרו את המורה ולא היה לשיחה המוזרה הזאת שום המשך".
"כשהייתי שרת החינוך התקשר אליי פעם פתאום אבא והתלונן על מורה. הוא אמר, 'הילד שלי קיבל 78 ולא 90 בעבודה המצוינת שהוא עשה בהיסטוריה, צריך לפטר את המורה שלו'"
לא כל היוזמות לפיטורי מורים מסתיימות כך. "בבית הספר שלנו היה מקרה של אי הבנה בין מנהלת למורה, מחלוקת עניינית מקצועית, שהתגלגלה לפסים רגשיים, וזה התגלגל לזה שהעבירו אותה לבית ספר אחר", מספרת בעלת תפקיד חינוכי בבית ספר במרכז הארץ.
"זאת הייתה מורה מדהימה. המנהלת רצתה לפטר אותה, וזה נגמר בזה שהיא עברה לבית ספר אחר – בתוך הרדיוס שמותר להעביר אותה אבל רחוק מביתה – שבו היא עובדת שלא בתחום ההתמחות שלה".
"ילד זה לא בלוק או אלגוריתם שאפשר למדוד"
בשעה שאנשי החינוך חלוקים ביניהם בנוגע להגמשת האפשרות לפיטורי מורים, הם מסכימים שתשלום שכר דיפרנציאלי הוא בעייתי.
לדברי תמיר: "מדברים על שכר דיפרנציאלי כאיזה רעיון חדשני, אבל הוא כבר נמצא במציאות הקיימת במסגרת תוכניות 'עוז לתמורה', ו'אופק חדש'. שכר המורים משתנה בפועל בהתאם לחוות הדעת של המנהלים ואנשי הצוות ולמספר השתלמויות שהם עושים. בנוסף לוותק, כמובן. השכר האחיד הוא כבר מזמן אגדה של פקידים ופוליטיקאים שמנותקים מהמציאות בבתי הספר".
הממשלה לא טוענת שהשכר אחיד, אלא שהיא רוצה שהמורים יקבלו בונוסים על בסיס הצטיינות, שלא קיימים היום.
"מה זה מורים מצטיינים? שהכיתה שלהם מקבלת 100 במבחנים? שכל הילדים אצלם עושים שיעורי בית? אני לא מכירה מדדי הצטיינות מקובלים בעולם שיש להם ערך מוחלט, ושייגרמו למורים להיות יותר טובים. הרי משלמים בונוס כדי לגרום לעובד להשתפר, נכון? אבל אני לא מכירה מודל בחינוך שמאפשר את זה. אולי אני לא מכירה את תחום החינוך?
"מה זה מורים מצטיינים? שהכיתה שלהם מקבלת 100 במבחנים? שכל הילדים אצלם עושים שיעורי בית? אני לא מכירה מדדי הצטיינות שייגרמו למורים להיות יותר טובים"
"אם רוצים למדוד מורים באופן אפקטיבי, אולי צריך לבנות מנגנון רציני של הערכות כמו שעושים באקדמיה. אבל לזה יש עלות פנומנלית".
לדברי ד"ר עידית פסט, חוקרת הטמעת מדיניות חינוך ויחסי הורים עם מערכת החינוך באוניברסיטת בן גוריון: "תשלום שכר דיפרנציאלי למורים זה רעיון בעייתי, אפילו גרוע. זה נוסה במדינות אחרות, כולל בבתי הספר הציבוריים בארצות הברית, וביטלו את זה כי זה נכשל. כל שיטת מדידה צריכה להתבסס על הישגי התלמידים, אבל יש קורלציה בין ההישגים למצב הסוציו-אקונומי שלהם".
במשרד האוצר דוחפים כבר שנים ליצור קריטריונים אחידים שלפיהם המורים יקבלו תוספות שכר. בנימין נתניהו דיבר על כך לפני כשני עשורים כאשר שימש כשר אוצר. הפקידים המשיכו לדבר על כך גם אחר כך, השרים פחות, ולו בגלל התנגדות עזה של ארגוני המורים וחוסר התלהבות במשרד החינוך. אבל ליברמן החזיר את הרעיון לקדמת הבמה.
![מחנכת בכיתה בארה"ב, אילוסטרציה (צילום: iStock / monkeybusinessimages)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/05/iStock-1031377384.jpg "מחנכת בכיתה בארה"ב, אילוסטרציה (צילום: iStock / monkeybusinessimages)")
המודל של נתניהו, ליברמן ובלינקוב מבוסס על המציאות בבתי ספר פרטיים במדינות מערביות. אבל מוסדות כאלה בונים את שיטות התגמול שלהם בעצמם ולפי צרכיהם, ולא לפי מדיניות אחידה מטעם המדינה.
בארה"ב נעשה ניסיון לקבוע שכר דיפרנציאלי למורים בבתי הספר הציבוריים לפי קריטריוניים אחידים, במסגרת תוכנית No Child Left Behind של ממשל הנשיא ג'ורג' בוש הבן, שהונהגה ב-2001. אבל הקריטריונים האחידים היו בעייתיים. ארגוני מורים, הורים, מחקרים אקדמיים והתקשורת מתחו עליהם ביקורת חריפה, בתי ספר שונים ומדינות אמריקאיות שונות פירשו אותם אחרת לגמרי.
השכר הדיפרנציאלי בוטל ב-2015 במסגרת רפורמת Every Student Succeeds של ממשל הנשיא ברק אובמה. המורים והמנהלים בשטח בישראל מזהירים כבר עכשיו מתרחיש דומה.
"שכר דיפרנציאלי יכניס את המערכת למצב בלתי אפשרי", אומר ברק-ליפא. "על סמך מה תמדוד מורה מצטיין? הערכות קולגות ותלמידים? הישגים במבחנים? גם במערכת הקיימת יש תוספות שכר לפי תוצאות. ויש בזה דברים ממש מצחיקים.
"שכר דיפרנציאלי יכניס את המערכת למצב בלתי אפשרי. על סמך מה תמדוד מורה מצטיין? הערכות קולגות ותלמידים? הישגים במבחנים? גם במערכת הקיימת יש תוספות שכר לפי תוצאות"
"כדי לעודד שיפור בהישגי התלמידים, נותנים בונוסים למורים בבתי ספר שההישגים נמצאים בהם במגמת עלייה. אז בית ספר כמו שלנו, שיש בו הישגים מקסימליים, לא יכול לקבל אותם".
לורי עמיאל מוסיפה: "השכר לא צריך להיות אחיד. צריך לשלם יותר לוותיקים ופחות לחדשים, וזה קיים. אין לי התנגדות עקרונית שישלמו יותר למי שעובד יותר טוב, השאלה איך מודדים את זה? לפי ציונים? ואז מה עם כיתת מב"ר? כל מי שמלמד בכיתה כזאת, או מלמד תלמידים מאוכלוסיות חלשות, יקבל פחות בונוסים כי הציונים שלהם פחות טובים?"
"אין לי התנגדות עקרונית שישלמו יותר למי שעובד יותר טוב, השאלה איך מודדים את זה? לפי ציונים? ואז מה עם כיתת מב"ר? כל מי שמלמד בכיתה כזאת יקבל פחות בונוסים כי הציונים שלהם פחות טובים?"
"אולי אפשר לקבוע שמורה במב"ר יקבל בונוס אם תלמידיו יקבלו ציונים גבוהים מאשר בכיתות מב"ר אחרות, גם אם זה ציון נמוך ביחס לאוכלוסייה חזקה?
"אתה מבין מהשאלה שלך כמה זה מסובך? ילדים הם לא בלוקים של בטון או אלגוריתמים, הם בני אדם, ולא ניתן למדוד את ההתקדמות שלהם וההצלחה של המורה בצורה סבירה.
"זה גם לא טוב שמורים יהיו עסוקים כל הזמן רק בציונים והתלמידים יהיו מטחנה. חשוב מאוד שילמדו, אבל שמטרת הלמידה לא תתמקד בציון. ציונים לא תמיד משקפים את התקדמות התלמידים בלמידה ובטח לא את ההשקעה שלהם".
אז אין שום דרך להעריך הישגים של מורים?
"אני דווקא חושבת שיש. קודם כל, יש גם במצב הקיים מה שנקרא 'גמול פיצול', מורה שמפצל את עצמו לכיתות, שכבות ומקצועות שונים מקבל תוספת, וזאת דרך טובה למדוד ולתגמל.
"אפשר וחשוב בעיניי לתגמל גם על כתיבת מערכי שיעור. המורים היום כותבים את מערכי השיעור שלהם בעצמם. זה מדהים, אבל אין אתר של משרד החינוך שבו המערכים מרוכזים. אם יהיה אתר כזה, ומורים יוכלו להעלות אליו מערכי שיעור, אפשר יהיה למדוד מורים לפי המערכים שלהם, כמה מערכים הם העלו לאתר ומה האיכות שלהם, וזה גם יסייע למורים אחרים שייעזרו במערכים".
מורה שכותב היטב מערכי שיעור, לבד מול המחשב, הוא בהכרח מורה שטוב בעבודה מול הכיתה?
"אני חושבת שכן. זה נותן אינדיקציה שהוא יודע לתכנן שיעור להעביר את החומר. מעבר לזה, זאת פשוט עבודה נוספת שאנחנו עושים, למה שלא ישלמו לנו עליה?"
"זאת פשוט עז מוחלטת כדי לכופף אותנו"
מאחורי ההצהרות של משרדי האוצר והחינוך על שינויים ניהוליים אין תכנית מסודרת כמו רפורמות "עוז לתמורה" ו"אופק חדש" ולכן קשה לדעת מה בדיוק כוונתם – וחוסר הבהירות הוא חלק ממה שמדאיג את אנשי החינוך.
מדי פעם משתרבב להצהרות הפוליטיקאים הביטוי "חוזים אישיים" שמאיים על ארגוני עובדים יותר מכל דבר אחר.
ליברמן הצהיר לאחרונה בכנס אלי הורוביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "בית ספר צריך יכולת לחתום על חוזה אישי עם מורים. אנחנו רוצים להגיע למציאות אחרת. הוויכוח הוא לא על שכר המורים אלא על המצוינות והסנכרון בחופשות (בין חופשות המורים ושאר המשק, ת.ג). בלי שני אלו לא יקרה כלום (כלומר, לא ייחתם הסכם)".
ליברמן: "בית ספר צריך יכולת לחתום על חוזה אישי עם מורים. הוויכוח הוא לא על שכר המורים אלא על המצוינות והסנכרון בחופשות. בלי שני אלו לא ייחתם הסכם"
אבל שום גורם ממשלתי לא פרסם מעולם תוכנית רשמית להעברת המורים בישראל לחוזי העסקה אישיים, וספק רב אם זה יקרה אי-פעם בעתיד.
"האוצר מציע רעיונות כאלה בכל תחום, חרף הכישלון החוזר ונשנה שלהם", אומרת ד"ר פני יובל, מומחית לקבלת החלטות במנהל ציבורי מאוניברסיטת בן גוריון.
לדבריה, "ניסו רפורמות נאוליברליות של שכר דיפרנציאלי למורים בארה"ב, דנמרק ומדינות נוספות, ותמיד זה נכשל. ובכל זאת מביאים את זה לארץ. רפורמות כאלה מובילות להפרטה זוחלת של המערכת".
הפרטה? מדוע שינוי בשכר המורים ובמנגנון הפיטורים שלהם הוא הפרטה?
"זאת לא ההפרטה הקלאסית שבה מוכרים מפעל לטייקונים, או לחברת כוח אדם, אלא הפרטה זוחלת, בשיטת הדריפט. שוברים ומרסקים את העובדים, ואת המערכת הציבורית כולה, ובסוף האוכלוסיות החזקות יעברו לבתי ספר פרטיים. או שהן ישאבו לעצמן את המורים הטובים ביותר, ויתגברו על המחסור במורים, כי התשלום יהיה דיפרנציאלי ובחוזים אישיים, אז כל המורים ירצו לעבוד במקומות החזקים".
"זאת לא ההפרטה הקלאסית אלא הפרטה זוחלת, בשיטת הדריפט. שוברים ומרסקים את העובדים, ואת המערכת הציבורית כולה, ובסוף האוכלוסיות החזקות ישאבו לעצמן את המורים הטובים ביותר"
דווקא המורים והמנהלים בשטח נשמעים פחות מבוהלים מהכוונות שמאחורי הצהרות הממשלה.
"אני לא יודע מה יהיה, אם יעלו לנו את השכר ובכמה", אומר ברק-ליפא, "אבל אני בטוח שלא יעבירו אותנו לחוזים אישיים, לא יהיה שכר יותר דיפרנציאלי ממה שכבר יש, ולצערי גם לא תהיה גמישות בפיטורים של מורים. באוצר לא טיפשים וברור להם שארגוני המורים, עם הגישה האולטרה-סוציאליסטית שלהם, בחיים לא יסכימו לזה".
אז למה באוצר מצהירים על כוונות כאלה?
"זאת השיטה הקבועה שלהם במשא ומתן: הם מכניסים עיזים. כל ה'רפורמה' הזאת היא עז מוחלטת שהם מכניסים כדי להוריד אותנו בכיפופי הידיים על השכר וימי החופש, זה הכול".
תמיר מסכימה: "זה לא שלממשלה יש תוכנית מסודרת, רפורמה שהם מנסים להגיע לגביה להסכם עם המורים. הם באים עם הצהרות שלאף אחד אין מושג מה עומד מאחוריהן. לדעתי גם להם אין. אני לא חושבת שליברמן יודע מה הוא רוצה שיקרה בפועל אם הדרישות שלו יתקבלו, ושזה משנה לו בכלל.
"הסיפור הוא שהאוצר מנסה לכופף את המורים. יש לו בעיה: לפי 'אופק חדש' הם ממילא כבר צריכים להעלות את שכר המורים המתחילים ל-8,600. למעשה היו צריכים לעשות את זה כבר ב-2018. אבל אז בדיוק התחיל הפלונטר הפוליטי, ואחר כך הקורונה, ותכלס, הלינו את שכרם במשך שנים. ועכשיו המורים דורשים יותר מזה, ובצדק, ומחזיקים את הממשלה בסוף שנה ערב בחירות.
"הם ממילא כבר צריכים להעלות את שכר המורים המתחילים ל-8,600. למעשה היו צריכים לעשות את זה כבר ב-2018. אבל אז בדיוק התחיל הפלונטר הפוליטי"
"אז שולפים כל מיני הצהרות על רפורמות כדי לכופף אותם במו"מ. בסוף יסכימו על 8,600 שקל, הסיפור ייגמר וה'רפורמה' הזאת תישכח כלא הייתה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו