נתחיל בהתחלה שהיא גם הסוף: הסכם הגרעין המתחדש עם איראן הוא הסכם טוב. הוא לא ההסכם "הכי פחות גרוע"; הוא לא עדיף על "אין הסכם בכלל"; הוא הסכם טוב. ישראל צריכה להפסיק להתבטא נגד ההסכם ולנסות ולשבש את חתימתו בעזרת "מידע חשאי" או "מתקפות חשאיות". ישראל לא חייבת להתייצב עם פונפוני מעודדים ולהריע להסכם הנחתם, אבל לישראל עומדת אפשרות להרוויח ממנו לא מעט בכלל.
הסכם הגרעין המתחדש הוא הסכם טוב. ישראל צריכה להפסיק להתבטא נגדו ולנסות ולשבש את חתימתו עם "מידע חשאי" ו"מתקפות חשאיות". ישראל לא חייבת להריע עם פונפונים, אבל היא עומדת להרוויח ממנו
דוקטור אורי גולדברג הוא מומחה לחקר איראן המודרנית ותנועות מהפכניות באסלאם השיעי. הוא כותב וחושב על אמונה, פוליטיקה, בייסבול ועוד לא מעט דברים, ומשוכנע שהכל קשור להכל. הוא מלמד בביה״ס לממשל באוניברסיטת רייכמן בקורסים שקשורים לאסלאם רדיקלי, לזהויות וליחסים בין דת ואלימות. אוהב לקרוא ולצלם תמונות של שמש מציצה ומשתקפת ולבלות עם ילדיו. רוב הזמן הוא בטוויטר.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יתכן שההנהגה הישראלית מסכימה עם כל הנ"ל.רק נניח. אבל מתפקידה לזעוק ולהעיר על מה שנראה כראוי לשיפור בהסכם. ואם אחרי הכל יש עדיין פתח לסיכון ,אז ישראל חייבת להתנגד.
איראן חייבת להבין שאנחנו יושבים עליה כל הזמן ומנטרים את פעולותיה .סוג של הרתעה.
מעניין שד"ר גולדברג טוען שבכל מקרה ,מלחמה אף פעם לא היתה על הפרק .עולה השאלה מה הוא האינטרס האמיתי של הסכמי אברהם .רק לקבל נשק מתקדם ולעשות עסקים עם ישראל?
קשה להתווכח עם מומחה לאיראן כי אין לי את הכלים שיש למומחה אבל ברור לי כמומחה לעם ישראל שבמקרה של הסכמה רחבה ומוחלטת מלחמת אין ברירה תפתח ועוד איך.
אין ספק שאם איראן תזנח את הגרעין ,הולך להיות פה מאד נחמד מכל הבחינות אבל ה"אם" הזה יכול להרוג אותנו.