עד לפני כחצי שנה, מגפת הקורונה הייתה נושא מרכזי במדיניות, באורח החיים, בשיח היומיומי והתקשורתי בישראל, כמו כמעט בכל העולם. למעשה, כל החיים שלנו סבו סביבה.

אבל לפני כחצי שנה בוטלו כמעט כל מגבלות הקורונה, ומאז היא נעלמה מהמדיה ומהשיח. הפוליטיקאים לא מדברים עליה בכלל ואפילו בכירי משרד הבריאות מתבטאים אודותיה רק לעתים רחוקות, ולרוב עוסקים בחששות מהעתיד ולא במצב בהווה.

מקדם ההדבקה נמצא מאז אמצע יולי בירידה – כלומר, ההדבקה בקורונה ירדה – ובמהלך הקיץ הסוער לא שמענו כמעט דבר על הקורונה, פרט לכמה אזהרות עמומות בנוגע למצב בחורף.

בשבוע שעבר מקדם ההדבקה עלה מעל ל־1, אחרי כחודש שבו עמד על פחות מ־1 – כלומר, ההדבקה מתרחבת כיום – ובכירי משרד הבריאות קיימו על כך השבוע תדריכים. ממונה הקורונה ד"ר סלמאן זרקא הצהיר ש"הגל השישי של הקורונה בפתח" והמליץ לחזור לחבוש מסכות, אבל הצהרותיו פורסמו רק בחלק מכלי התקשורת, ולא בהבלטה.

אלא שהקורונה לא נעלמה בשום שלב. היא קיימת בישראל ובכל העולם ברציפות מתחילת 2020 ועד היום. לפי לוח הבקרה לקורונה ("דשבורד") של משרד הבריאות, היו אתמול 7,628 חולים ונשאים לקורונה, 638 מהם מאומתים חדשים.

300 חולים מאושפזים בבתי החולים, 95 מהם חולים קשים, ביניהם 36 מחוברים למכונות הנשמה ו־39 מוגדרים במצב קריטי. 12 חולי קורונה נפטרו בשבוע האחרון. מספר המאומתים הכולל עד כה הגיע לכ־4,6 מיליון. בסך הכול מתו מקורונה בארץ עד אתמול 11,681 בני אדם.

מדובר אומנם בנתוני תחלואה נמוכים מאוד אבל היו כבר תקופות כאלה בעבר, אפילו בנקודות זמן מסוימות שבהן נחשבה המגפה לאיום קיומי. ביוני 2020, בין ה"גל הראשון" ל"גל השני" של הקורונה בישראל, מספר החולים במצב קשה עמד על 56 בלבד, ביניהם 24 מונשמים.

עובדי חברה קדישא נושאים גופה של חולה שמת מקורונה בירושלים, 29 במרץ 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עד היום מצב התחלואה ממשיך להשתנות לכאן ולכאן. לפני חודש בלבד, באמצע אוגוסט 2022, הנתונים היו קשים בהרבה. מספר החולים במצב קשה עמד אז על 200, ובשבוע אחד מתו 35 מהם.

בחודשיים האחרונים, ההדבקה הלכה והתמעטה ומחלקות הקורונה התרוקנו. אבל כעת, כאשר היא עולה, הן יתמלאו מחדש, ובהחלט ייתכן שהמספרים יעלו מחדש גם כן.

גם רמת התחלואה באוגוסט הייתה מתחת לממוצע בשנים 2020–2021, אבל לא בפער חד ממנו.

באמצע אפריל 2020, בשיא "הגל הראשון" של הקורונה, היו 192 חולים קשים (לפי ההגדרות המעודכנות של "חולה קשה", שהוחמרו מאז) ו־55 מתים בשבוע, כלומר, פחות מלפני כחודש. לאורך רוב שנת 2020, מספר החולים במצב קשה לא היה גבוה יותר, כלומר, היה נמוך יותר מאשר ביולי–אוגוסט השנה.

בשיא "הגל הראשון" של הקורונה, היו פחות חולים קשים ומתים מאשר באוגוסט השנה, כלומר, פחות מאשר לפני כחודש. לאורך רוב 2020 מספרם לא היה גבוה יותר

בספטמבר של אותה שנה הגיעו הגלים הקשים באמת של הקורונה לישראל, שכונו "הגל השני והשלישי". מספר החולים במצב קשה האמיר, ירד מעט ושוב זינק עד שהגיע לשיא של 1,173 בינואר 2021. הוא נשאר גבוה מאוד עד אפריל, ואז צנח.

בסוף יולי 2021, בזמן התפרצות זן דלתא של הנגיף, מספר החולים במצב קשה התקרב ל־150, ובאותו שבוע מתו 12 מהם. המצב נחשב קשה ומסוכן. באוגוסט, מספר החולים במצב קשה הגיע ל־400. אחר כך הוא ירד. עם התפרצות זן האומיקרון, מספר החולים במצב קשה שוב עלה, ובינואר השנה הוא הגיע ל־900.

גם מספר המתים הגיע לשיא בינואר 2021, אז נפטרו 1,459 חולי קורונה. מאז מספר המתים עולה ויורד אך לא כפי שהיה בחורף 2021. בינואר השנה נפטרו 686 חולים.

בעוד שמספר החולים במצב קשה הגיע לשיא בתחילת 2021 ומאז התקרב אליו אבל לא שבר אותו, מספר המאומתים עבר בשנה האחרונה את זה של השנה וחצי הראשונות של המגפה.

בעוד שמספר החולים במצב קשה הגיע לשיא בתחילת 2021, ומאז התקרב אליו אבל לא שבר אותו, מספר המאומתים עבר בשנה האחרונה את זה של השנה וחצי הראשונות של המגפה

מכונות הנשמה ומחוללי חמצן עבור חולי קורונה. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מתחילת המגפה ועד יולי 2020 וממרץ עד יולי 2021 – מספר המאומתים היה נמוך מאלף, כלומר, נמוך מכפי שהיה בשבוע שעבר. בשיא הגל השלישי – בזמן הקשה של ינואר 2021 – הוא הגיע לכ־8,000 מאומתים ביום.

ואילו בינואר השנה התגלו כ־80 אלף מאומתים ביום. מאז מספר הנדבקים עולה ויורד, אך השיא של חורף 2021 כבר נשבר שלוש פעמים. לא היה אפילו יום אחד שבו מספר המאומתים ירד אל מתחת לאלף.

מספר המאומתים הגבוה נמשך אף שכיום יש בדיקות ביתיות שזמינות לכול. החשש מפני המחלה ירד וברור שחלק ניכר מחולי הקורונה לא נבדקים או שהם נבדקים בבית ולא מדווחים על מחלתם, כך שמספר הנדבקים האמיתי גבוה בהרבה ממה שנראה במספרים הרשמיים.

מספר המאומתים הגבוה נמשך אף שכיום יש בדיקות ביתיות שזמינות לכל. חלק ניכר מחולי הקורונה נבדקים בבית ולא מדווחים על מחלתם, כך שמספר הנדבקים האמיתי גבוה בהרבה ממה שנראה במספרים הרשמיים

מה אפשר ללמוד מהנתונים בפרספקטיבה של שנתיים וחצי לאחור? ואיזה חוקיות – אם בכלל – אפשר למצוא בהם?

האח הראשי של מחלקה פנימית א', עבד מחמיד אל סאלם מחסן את נשיא המדינה יצחק הרצוג במנת החיסון הרביעית נגד קורונה בבית החולים הדסה עין כרם, 5 בינואר 2022 (צילום: חיים צח, לע"מ)

קודם כל, ברור שהקורונה עדיין קיימת ואנשים ממשיכים להידבק ולחלות בה. במהלך 2020–2021, פוליטיקאים ופקידים בכירים הבטיחו "לנצח" את הקורונה ודיברו על "היום שאחרי הקורונה", קודם באמצעות הסגרים והמגבלות ואחר כך בעזרת החיסונים. אף כי רק מעטים מהם אמרו בפירוש שאפשר לגרום לקורונה להיעלם כליל, גם אלה שלא אמרו זאת טיפחו את האשליה שכך יהיה.

ההבטחה "לנצח" את ההדבקה במגפה הכזיבה כליל. הסגרים עצרו את ההדבקה, במחיר כבד, אבל היא חזרה מייד בכל פעם שהם הסתיימו. ואילו החיסונים לא הורידו את שיעור ההדבקה כלל, לפחות מאז שהאומיקרון הפך לזן הדומיננטי של הקורונה, וספק רב אם הם הורידו אותה גם קודם.

יחד עם זאת, כן התחוללו בשנתיים וחצי הללו שינויים שהופכים את החיים לצד הקורונה לקלים יותר.

עד תחילת 2021, המלחמה בקורונה התנהלה בעזרת סגרים ארציים ומקומיים, חוקי הריחוק החברתי, סגירות של שדה התעופה, עסקים ומוסדות חינוך, שנועדו לעצור או להאט את ההדבקה. ואכן, לאורך רוב התקופה ההדבקה הייתה נמוכה יחסית ביחס למה שקרה אחר כך. ואילו התחלואה הקשה והתמותה היו קשות יותר.

עד תחילת 2021, המלחמה בקורונה התנהלה בעזרת סגרים וריחוק חברתי שנועדו לעצור או להאט את ההדבקה. ואכן, ההדבקה הייתה נמוכה יחסית. ואילו התחלואה הקשה והתמותה היו קשות יותר

כביש החוף באזור נתניה שומם מרכבים במהלך הסגר השני, ספטמבר 2020 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

בשנה וחצי האחרונות המלחמה נעשית באמצעים רפואיים. מרבית האוכלוסייה, והרוב מוחלט של האוכלוסייה בגיל ובמצב הרפואי שמהווים סיכון, התחסנה שלוש או ארבע פעמים.

שיעור החולים המאושפזים במצב קשה בקרב המבוגרים המעטים שלא התחסנו גבוה פי כמה מאשר בקרב המחוסנים, כך שהחיסון מוריד באופן חד משמעי את הסיכון הסטטיסטי להגיע לאשפוז, לחלות קשה או למות. קופות החולים מחלקות לחולים הקשים ולנדבקים בסיכון תרופות חדשות ויעילות, שגם הן מונעות תחלואה קשה ותמותה.

מערכת הבריאות, שסבלה ממחסור קשה בכוח אדם, תוגברה באופן שמסייע מאוד לטפל בחולים. בדיקה השוואתית מראה כי הגורם המרכזי לתמותה עודפת בזמן המגפה הוא כשלים במערכת הבריאות. המחסור בכוח אדם הוא הכשל העיקרי במערכת הבריאות החזקה של ישראל.

המשמעות של הירידה במספר החולים הקשים והמתים למרות הגידול העצום בהדבקה היא שמבצע ההתחסנות, התרופות ותוספות כוח האדם הרפואי הורידו באופן חד את שיעור החולים הקשים והמתים בקרב הנדבקים.

המשמעות של הירידה במספר החולים הקשים והמתים, למרות הגידול העצום בהדבקה, היא שמבצע ההתחסנות, התרופות ותוספות כוח האדם הרפואי הורידו באופן חד את שיעור החולים הקשים והמתים בקרב הנדבקים

פציינטית מקבלת את מנת החיסון הרביעית נגד קורונה בבית החולים איכילוב בתל אביב, 2 בינואר 2022 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

גורם נוסף שהגביר את ההדבקה אך הוריד את הסיכון לנדבקים הוא זן האומיקרון, שהוא מדבק יותר מזנים קודמים אך קטלני פחות. השאלה אם השינוי נובע מהתחלפות הזנים או מהמדיניות והפיתוחים הרפואיים (והאם התחלפות הזנים קשורה למדיניות) נותרה פתוחה גם בדיונים בין הרופאים. אבל השורה התחתונה היא שהקורונה הפכה למחלה נפוצה יותר וקטלנית פחות, כזאת שאפשר, בלית ברירה, לחיות איתה כמחלה רגילה.

פחות בדידות, פחות פחד וטיפול טוב יותר

"הקורונה היא מחלה רצינית גם בעידן האומיקרון והרבה אנשים התאשפזו כאן גם בשנה האחרונה", אומרת ד"ר יעל שחור־מיוחס, סגנית מנהל המרכז הרפואי רמב"ם ומומחית למחלות זיהומיות ולרפואת ילדים.

לדברי שחור־מיוחס: "המחלה אולי נעלמה מהתודעה של הציבור ושל המדיה, אבל מבחינתנו היא קיימת, ומספר המאושפזים בשום שלב לא ירד לאפס. יש עליות וירידות, בקיץ הייתה עלייה קלה ואחר כך ירידה, כיום המספרים מזעריים אבל מתחילים לעלות מחדש, במן טפטוף כזה.

"המחלה אולי נעלמה מהתודעה של הציבור והמדיה, אבל מבחינתנו היא קיימת, ומספר המאושפזים בשום שלב לא ירד לאפס. יש עליות וירידות, כיום המספרים מזעריים אבל מתחילים לעלות מחדש, במין טפטוף כזה"

"אבל המצב לא דומה בכלל למה שהיה בעבר, בעיקר בסוף 2020 ותחילת 2021. ב'גל הראשון' כמעט לא היו אשפוזים, אבל אחר כך, ב'גל השני והשלישי' זה היה קשה מאוד. גם אחר כך היה קשה, בעיקר בזמן הדלתא, אבל מאז החיסונים והתרופות לא חזרנו למצב שהיה ב־2020 ותחילת 2021.

ד"ר יעל שחור, סגנית מנהל המרכז הרפואי רמב"ם (צילום: יוסי ויינר, דוברות רמב"ם)

"בגל השני והשלישי לא יכולנו להכיל את העומס במבנה הרגיל של בית החולים ופתחנו את המרתף לחולי הקורונה, אבל מאז תחילת 2021 לא פתחנו אותו שוב. מחלקות הקורונה לא נסגרו בשום שלב, אבל חלק ניכר מהחולים, גם בשיא הגלים של הדלתא והאומיקרון וגם כיום, מאושפזים במחלקות אחרות.

"לא רק מספר החולים ירד אלא גם הקושי הטיפולי. פחות מונשמים, פחות אנשים במצב קשה ממש, פחות תסמינים נשימתיים בכלל".

הפרופיל של החולים גם השתנה? מי החולים כיום לעומת העבר?
"כיום, בכל גל האומיקרון ובטח עכשיו, רוב החולים שמגיעים לאשפוז הם מבוגרים מאוד או עם מחלות נוספות. בגלים הקודמים הבעיה הייתה בעיקר עם הקורונה עצמה. בוודאי לפני החיסונים.

"היו מקרים שבן אדם בן 45, מעשן עם משקל גדול, היה מגיע לאשפוז במצב קשה. לפני החיסונים, או במקרים של אנשים שלא התחסנו, לפעמים זה נגמר במוות. גם בדלתא. אדם עם רקע כזה, אם התחסן, לא מת, אבל בדלתא הוא היה עלול להגיע למצב קשה. זה כבר כמעט ולא קורה. אנחנו כבר כמעט לא מוצאים את עצמנו מול בחור בן 40 שלא מסוגל לדבר ומתקשה בנשימה באופן רציני".

"היו מקרים שבן אדם בן 45, מעשן עם משקל גדול, היה מגיע לאשפוז במצב קשה. לפני החיסונים לפעמים זה נגמר במוות. בדלתא, אדם כזה, אם התחסן, לא מת, אבל היה עלול להגיע למצב קשה. זה כבר כמעט ולא קורה"

טכנאים מפענחים בדיקות קורונה בבית החולים רמב"ם בחיפה, 30 במרץ 2020 (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

ממה נובע ההבדל? מהתרופות והחיסונים או מזה שהאומיקרון על תת־זניו הוא פחות קשה?
"גם וגם. גם האומיקרון הוא לא שפעת וגם שפעת יכולה להיות מחלה קשה, אבל חומרת המחלה עצמה פחות גבוהה. הסיבה לכך שבינואר השנה בכל זאת התאשפזו הרבה אנשים זה בגלל שהייתה הדבקה עצומה.

"כמובן שהחיסון מקטין את הסיכון למחלה קשה. וגם התרופות. התרופות החדשות שניתנות בטבליות מאפשרות ליותר אנשים להיות מטופלים בבית ובקהילה, לעומת תרופות שניתנו דרך הווריד שחייבו אנשים להיות מאושפזים".

איך ההיערכות שלכם סייעה להקל את מצבם של החולים?
"ההתגמשות שלנו והיכולת לשנות את מודל האשפוז מאוד תרמו לטיפול מיטבי בחולים. בהתחלה ממש ריכזנו אותם בנפרד. כולם טופלו, בכל שלב ושלב, לא היו ברמב"ם המראות הקשים שנראו בחו"ל של רופאים שנאלצו לבחור במי לטפל, ולמיטב ידיעתי בשום בית חולים בישראל.

"גם מי שהיה חולה במחלה אחרת טופל בה, גם אם היה צריך להביא את האונקולוג למחלקת הקורונה במתחם התת קרקעי לטפל בחולה הקורונה שהיה גם חולה סרטן. אבל זה היה מאוד־מאוד־מאוד קשה. כיום, כשחולה הסרטן מטופל באונקולוגית, בחדר מבודד ונפרד, זה יותר קל, גם לחולה עצמו וגם לרופא ולמערכת כולה".

"בהתחלה ריכזנו אותם בנפרד. כולם טופלו, גם אם היה צריך להביא את האונקולוג למחלקת הקורונה, אבל זה היה מאוד־מאוד־מאוד קשה. כיום, כשחולה הסרטן מטופל באונקולוגית, זה יותר קל, גם לו וגם למערכת כולה"

טראומת בידוד. אילוסטרציה (צילום: iStock)

איך, באמת, השינויים בשיטות הטיפול, ההקלה במחלה עצמה והשינוי ביחס החברתי אליה משפיעים על ההתמודדות של החולים עם הקושי הנפשי?
"החולים בשנה וחצי הראשונות של המגפה נמצאו בתחושה איומה של פחד ובדידות. הפחד היה גדול מאוד, ויחד איתו באו בידודים מחמירים ואיסורים שהשאירו את החולים לבד. בתחילת המגפה היה אסור לקרובים לבקר בכלל.
גם המפגשים עם הצוות היו מינימליים.

"היום המיגון פחות מסורבל ויותר נח והכניסה לחדרי הבידוד קלה יותר לצוות ולמבקרים. גם בבית, מי שחולה ומי שחושש ממחלה לא נמצא כל כך לבד. אתה זוכר את האנשים שהיו מנופפים להורים שלהם מהחלון בבית האבות? את הבתים שנחצו בשביל לבודד את החולה מהבריאים במשפחה שלו? היום הכול יותר נינוח, וזה מוריד גם את החרדה של החולים וגם את הבדידות שלהם".

"היום הכניסה לחדרי הבידוד קלה יותר לצוות ולמבקרים. גם בבית, אתה זוכר את האנשים שהיו מנופפים להורים מהחלון בבית האבות? היום הכול יותר נינוח, וזה מוריד את החרדה"

למעשה, כל אמצעי הזהירות הקיצוניים והמגבלות נעשו כדי למנוע תרחיש של קריסת בתי החולים. התרחיש הזה ירד סופית מהפרק? רמב"ם לא יקרוס, גם אם התחלואה תזנק בחזרה בחורף?
"לא חוששת שיקרוס. הוא לא היה קרוב לקריסה בשום שלב. בגלים הראשונים נאלצנו לצמצם את הפעילות האלקטיבית כדי לעמוד בתנאי האשפוז של חולי הקורונה וביכולת לקלוט חולים נוספים, אם כי המשכנו, כמובן, בכל הפעילות הדחופה והחיונית.

"העומס היה קשה, גם בשיא של האומיקרון בינואר–פברואר, אבל גם עם העומס אנחנו מתמודדים כיום יותר טוב. היינו מערכת בריאות רעבה לכוח אדם והרגשנו את זה מצוין גם ברמב"ם, ותוספות כוח האדם שקיבלנו היו נחוצות ועזרו מאוד. היה שיח על לבטל את התקנים שנוספו לנו 'זמנית', וטוב שהוא ירד מהפרק ושהתקנים האלה נשארו איתנו, אלה אנשים שחיוניים למערכת ושעוזרים לנו יום אחרי יום".