הניצחון של הנאו-פאשיזם בבחירות באיטליה הוא ההתחלה של גל ניצחונות פוליטיים דומים ברחבי העולם. יש לכך כל מיני סיבות – כולל הגירה מאפריקה לאירופה, אינפלציה ומגמות מאקרו בניחוח היסטוריה שחוזרת על עצמה, אבל יש לזה גם סיבות הרבה יותר פשוטות ומוחשיות.
1
שמאל עולמי אליטיסטי ויתר על המרכז: בחירות מנצחים כשמשכנעים את הקולות הצפים במרכז. אלו אנשים רגילים, קצת שמרנים וקצת הרפתקנים שצריכים לשמוע הסבר סביר ורלוונטי על למה קשה ואיך יהיה טוב יותר. השמאל העולמי בפועל ויתר על האנשים האלו ומקדם סוגיות אזוטריות.
בחירות מנצחים כשמשכנעים את הקולות הצפים במרכז. אלו אנשים רגילים, קצת שמרנים וקצת הרפתקנים שצריכים לשמוע הסבר סביר ורלוונטי על איך יהיה טוב יותר
2
עליית שמאל לא-ליברלי: גם לימין וגם לשמאל יש חלק ליברלי וחלק לא-ליברלי, סמכותני. היסטורית, במערב השמאל הלא-ליברלי היה קטן לעומת הימין הלא-ליברלי, כך התבדל מהקומוניזם. בשנים האחרונות זה השתנה, ותחת הכותרת של "דמוקרטיה מתגוננת" שיח ופרקטיקות של קצה מיליטנטי נוסח אנטיפה הפך מיינסטרים.
כך, למשל, השתרשה באקדמיה נורמה של הרצאות אורח שמבוטלות בלחץ מחאה של סטודנטים וסטודנטיות על רקע אי-הסכמה עם עמדות המרצה. בתוך אוניברסיטאות קמו מנהלות שעוסקת למעשה באכיפה של מגבלות חופש הביטוי של סגל אקדמי – כולל פיטורים, כאשר אלו מתבטאים או מתבטאות בצורה שאינה עולה בקנה אחד עם מטריית רעיונות פרוגרסיביים המכונה Woke.
— Elon Musk (@elonmusk) April 28, 2022
3
שמאל מפולג הדיר זרמים בתוכו: בספרו "אל תחשבו על פיל", הפילוסוף והבלשן ג'ורג' לייקוף טוען כי יש כמה סוגי פרוגרסיבים, או במילים אחרות שהשמאל מורכב מכמה זרמים. אלו כוללים זרם "לייבור" שעניינו צדק חברתי במובן המעמדי-כלכלי, זרם שעוסק בפוליטיקת זהויות, זרם סביבתי, זרם זכויות אדם, זרם רוחני וזרם אנטי-סמכותני ואנטי-ממסדי.
יש בין הזרמים חפיפות אבל יש גם התנגשויות. למשל, אידאולוגיית מגדר מתנגשת עם פמיניזם רדיקלי. אנחנו רואים בכל העולם מאבקים בהם פעילי אידאולוגיית מגדר מבקשים למחוק פמיניסטיות כמו ג'יי קיי רולינג (אישה מוכה שיצאה מעוני) או את דייב שאפל (גבר שחור שיצא מעוני). נשים, שחורים, עניים – אלו אוכלוסיות גדולות בהרבה מטרנסג'נדרים.
במקום למצוא דרך לחיות ביחד כמחנה אחד, יש ויתור דווקא על האמצע. האימוץ של פרקטיקות אי-ליברליות כמו מחיקה (cancel culture) יצרו מצב שחלקים גדולים בתוך המחנה לא מסוגלים יותר להשמיע עמדות שרלוונטיות לקהל רחב.
האימוץ של פרקטיקות אי-ליברליות כמו מחיקה (cancel culture) יצרו מצב שחלקים גדולים בתוך המחנה לא מסוגלים יותר להשמיע עמדות שרלוונטיות לקהל רחב
הפילוסופית פרופ' קתלין סטוק שזכתה בעבר באות ממלכת בריטניה על תרומתה, לסבית מוצהרת ופמיניסטית רדיקלית, נאצלה להתפטר מעבודתה באוניברסיטת סאסקס אחרי קמפיין של פעילי אידאולוגיית מגדר נגדה.
Listen now: In an exclusive interview, Professor Kathleen Stock @Docstockk speaks to @Emmabarnett about resigning from her post at the University of Sussex, her experiences while still at the university and the concept of academic freedom https://t.co/mz4H8FwEUE pic.twitter.com/DgVd93eF6l
— BBC Woman's Hour (@BBCWomansHour) November 3, 2021
כנ"ל לגבי הטיפול בקורונה. הזרם שרצה לקדם רפואה ציבורית בארה"ב, וראה בהתחסנות ערך של סולידריות, מחק והדיר זרמים אחרים בשמאל – בעיקר את הזרם האנטי-סמכותני ואנטי-ממסדי, זרם שתמיד עסק בהון-שלטון, דחף לפירוק תאגידים והתנגד לניצול כוח לרעה וכפייה (למשל תנועת Occupy Wallstreet) והזרם הרוחני שחלקו מחויב בין השאר לרפואה אלטרנטיבית או סולד מהתערבות מלאכותית בטבע (למשל התנועה נגד מזון מהונדס גנטית שמתנגד גם לתאגידים בתחום).
צייצנית שהיא אם לנער שסבל ממיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב) כתוצאה מאובחנת רשמית מהחיסון לקורונה ומתמודדת עכשיו עם חשבונות רפואיים ענקיים מסבירה מדוע כאשת שמאל היא עולה לספר את הסיפור שלה דווקא אצל טאקר קרלסון.
https://twitter.com/eekymom/status/1574918937397153794
בארץ ראינו את ההתנגשות, למשל, כאשר השמאל דחף לבוסטר שלישי של הציבור הישראלי לפני שהעבירו חיסונים לפלסטינים באוכלוסיות סיכון כמו קשישים או חולי סכרת.
ראינו גם התנגשות ביישום מדיניות התו הירוק, כולל גביית תשלום על בדיקות מיוחדות עם תוקף קצר של 24 שעות עבור מי שלא קיבלו בוסטר – כש"הזכות לבריאות" התנגשה עם זכויות הפרט, בעיקר של מעמד בינוני ומטה, להתפרנס וללמוד.
ראינו גם התנגשות ביישום מדיניות התו הירוק, כולל גביית תשלום על בדיקות מיוחדות עם תוקף קצר של 24 שעות עבור מי שלא קיבלו בוסטר – כש"הזכות לבריאות" התנגשה עם זכויות הפרט
וראינו זאת גם כאשר ה"זכות לבריאות" בעיקר של שופטים ועורכי דין התנגשה עם זכותם של עצורים להופיע פיזית בפני שופט או שופטת (האביאס קורפוס) ולדון בחוקיות מעצרם.
4
שמאל נוירוטי: בשנים האחרונות השמאל בכל העולם עוסק בסוף העולם, קץ האנושות, סוף הדמוקרטיה. הוא לא כל כך עוסק ביוקר המחיה, בחינוך יותר טוב או בחיזוק קהילות מקומיות. יש בעיות גלובליות והן משפיעות על הקונקרטי. אבל הבחירה לפנות לבייס נוירוטי והיפוכונדרי היא בחירה עם תוצאות בקלפי הגלובלי.
5
שמאל היררכי-מתקרבן: בעבר השמאל הפרוגרסיבי נבדל מהימין באופן ברור סביב עיצוב הסדר החברתי. שמרנים דגלו ועדיין דוגלים בסדר חברתי היררכי ששם את החזק בטופ כביטוי של תגמול מוסרי על משמעת, עבודה, נאמנות וכן הלאה.
בשנים האחרונות השמאל החליף שאיפה לסדר שוויוני פחות או יותר שטוח ואוניבסרלי בהיררכיה הפוכה של מעמד קורבני, ששמה בטופ שלה את מי שהכי פחות "פריבילגי", מעמד שמתרגם בפועל לסדרה של פריבילגיות נוירוטיות כמו הזכות למרחב נטול דעות מעליבות או מרחב נטול חיידקים.
6
שמאל לא אג'ילי: יש כמה קווי מדיניות שהוביל השמאל ברחבי העולם שנראה שכשלו – למשל זירו קוביד בניו זילנד, סלף איי די בבריטניה או השקעה של עשור באנרגיה מתחדשת באירופה שלא הצליחה לצמצם משמעותית צריכה של דלק מאובנים ויצרה תלות בגז של רוסיה.
זה לגיטימי שמדיניות לא תמיד מצליחה וזה גם נכון לחלוטין לגבי הימין. אבל כשאנשים רואים מדיניות של צד פוליטי נכשלת, אם לא מוצבת חלופה משכנעת מאותו צד פוליטי, מה האדם הנורמלי חושב לעצמו? הוא חושב שאולי הצד השני בכל זאת צודק במשהו ואולי יותר ממשהו.
הנאומים של ראשת ממשלת איטליה החדשה ג'ורג'יה מלוני ממחישים כיצד פונה הימין הקיצוני לוואקום שהשאיר השמאל בהדרה של הזרם האנטי-ממסדי נגד תאגידים ופוליטיקת זהויות. לפני עשור 80% מהנאום של מלוני היה יכול להיות בפי מנהיגה מהשמאל. הקושי של המצב בו אנחנו נמצאים זה שאצלה זה אכן מגיע עם מטען נוסף קשה.
לפני עשור 80% מהנאום של ראשת ממשלת איטליה החדשה ג'ורג'יה מלוני היה יכול להיות בפי מנהיגה מהשמאל. הקושי של המצב בו אנחנו נמצאים זה שאצלה זה אכן מגיע עם מטען נוסף קשה
The new Prime Minister of Italy.
Wow. pic.twitter.com/fkKTM8I9Fs
— Aaron Ginn (@aginnt) September 26, 2022
בתחילת החודש, מיליונים יצאו לרחובות בברזיל עטופים בצבעי הדגל הברזילאי בהפגנות תמיכה חסרות תקדים בנשיא השמרני-פופוליסטי ז'איר בולסונארו. בתגובה, ראש מפלגת הפועלים ששוחרר מהכלא בו ישב עם סדרה של בכירים על עבירות שחיתות בלתי נתפסות בהיקפן, השווה את האזרחים שיצאו להפגין לקו קלוקס קלאן.
ביום ראשון יתקיימו בברזיל בחירות ונראה אם לחפש לקולגות, שכנים וקרובי משפחה את המצנפות יעזור לשמאל בברזיל לעלות שוב לשלטון. אך באופן כללי, תגובות זחוחות ומנותקות מהסוג הזה רק עוזרות לחפור לשמאל העולמי, ולדמוקרטיה ליברלית, בור יותר עמוק.
הימין הפופוליסטי ונאו-פאשיסטי העולמי מציב חלופה שהיא ההפך של חלק מהבעיות האמיתיות שהצבעתי עליהן. הוא מתייחס לצרכים אמיתיים של אנשים אמיתיים, אך לצערנו זה בא ארוז ביחד עם דברים בעייתיים מאוד. אם השמאל בכל העולם לא יעשה שינוי מהותי, הוא יהפוך מצד פוליטי הכרחי למועדון VIP נישתי.
ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוחבל, נפלת פה בהרבה מקרים בתעמולה ימנית על השמאל.
דוגמא מובהקת לזה היא בסעיף 5 שלך, אחרי שמאזכר בצדק את גורג לייקוף מפספס לחלוטין את הסוגיה ומציג טרפיות כפמינזם רדיקלי.
יש סיבה שכול ארגוני הפמינזם בארץ כמעט נגד שיח טרפי וגנדר קריטיקל, זה תמיד יגיע בשיתוף פעולה עם שיח שמרני ומבוסס על הגדרות מהותנות ותוך רמיסת זכויות אדם של טרנסים, בדרך מובילה לעליה באלימות גם לי נשים סיס בפועל. זה בדיוק מאבק משותף בפטריארכיה, לא מאבק סותר.
רולינג אינה פמינסיטית יותר לדעתי, זה שבאה מעוני לא משנה לאחת הנשים העשירות בעולם כיום, לעומת המוני האנשים מכלל המגדרים בהם היא פוגעת בדבריה ובהפצה מה שמזמן עבר לשיח שנאה ומתן פלטפורמה ותמיכה באירגוני שנאה.
שאפל, בנתיים רק משתמש בקורבנות לקיום מכירות, ואפילו מקבל ביקורת מקהלים שחורים עם נגיעה פמינסטית.
זאת לעומת היבטים בעייתים של תרבות הביטול, שגם הם תמונת מראה של תרבות טוהר דתית, ובגדול מאמצים את רעיון החרם, רעיון שגם הוא ותיק בימין.
זנ ךלא הסעיף היחיד שנופל בזה, וחבל כי ביקורת לשמאל ראויה, כשהיא לא מאמצת את הנרטיב נגדו כנכון
הייתי מעורבב חזק עם עבריינים הכי כבדים שיש, מכיר ת'ראש שלהם על מלא. ביבי זה עבריין נטו, נדבק מהעיניים של ההוא שהעביר לו ת'תדר של העבריינות; עבריין אמיתי תמיד מגיע לו, תמיד דפקו אותו, תמיד מגיע לו יותר, עוד, זה העניין. עבריין בבסיס של המנבט שלו על העולם זה שבעבר היו מקרים שזיינו אותו, עבדו עליו, דפקו אותו – תמיד הוא בעמדת זה שחייבים לו ולכן יש לו ת'לגיטימציה לפגוע בכל דרך, לדרוש את שמגיע לו לדעתו. לא באמת זיינו אותו, הוא בונה מציאות מדומיינת