יובל קסטלמן ז"ל נורה על ידי אביעד פריג'ה, שנטען כי טעה וחשב שיובל הוא מחבל. אך זו רק תחילת הסיפור. בקליפת אגוז, פריג'ה בכלל לא ראה את המתרחש, כי בשמעו את היריות נשכב על הרצפה, אולי מרוב פחד. לאחר שיובל הרג את אחד המחבלים, וראה את פריג'ה והחייל הנוסף מתקרבים למקום, הבין יובל שהוא בצרה, ולכן כרע על ברכיו, הרים את ידיו, פתח את מעילו כדי להראות שאין עליו מטען וצעק שהוא ישראלי.
יובל אמנם הבין שהוא בצרה, אך לא ידע שמדובר באדם שהיה נער גבעות, ולא ידע שהרמת ידיים בשביל פריג'ה אינה אלא סימן להמשיך להרוג ולוודא הריגה, שני דברים שפריג'ה הודה בהם בפומבי.
ד"ר מאיר גלבוע, לוחם במובן הלא מלחמתי של המלה. איש סייפא וספרא - נאבק בשחיתות ובמושחתים, הן בחקירותיו במשטרה וכיועץ למבקר המדינה, והן בכתיבה בתחום החקירות. ספרו על התשאול זכה בפרס שר המשטרה. זוכה אות אביר איכות השלטון ואות אומ"ץ. מלמד באוניברסיטת בר אילן ומתנדב בסיוע לחושפי שחיתות.
שלל צילומי היח"צ של הזוג בנימין ושרה נתניהו מוושינגטון מציגים עובדה ברורה: בראשות ממשלת ישראל עומדים שניים. לא אחד. אחד נבחר ואחת נדחפת, כופה, משתלטת ושולטת בבעלה ראש הממשלה.
אי אפשר להכחיש את התמונות. הגברת שרה נתניהו יצאה ראשונה מהמטוס ללחוץ ידיים לצוות השגרירות, לפניו, עד שהעירו לה והיא פינתה לו את הכבוד. היא פרסמה ראשונה תצלומים מהמטוס ודיווחה שהיא ("אני רעיית ראש הממשלה" בניסוח שלה) משוחחת עם אימהות החטופות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תושבי שדרות תקועים בלי רכבת עד לניצחון המוחלט
התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.
למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מאיר יקירי!
ניתוח נוקב של ההתנהלות המבישה של משטרת ישראל בראשות המפכ"ל יעקב שבתאי בחקירת הרצח של יובל קסטלמן ז"ל ע"י אביעד פריג'ה. מסכים להסבר, שבעצם השקרים והטיוח קורים כתוצאה מיישור הקו של המפכ"ל והמערכת כולה עם רוחו של השר "לביטחון לאומי" שנבחר ע"י ראש הממשלה -"הנאשם", שחיפש והצליח למצוא ב"כישרון יוצא דופן" את האדם הכי פחות מתאים לתפקיד. העובדה הזאת אינה מורידה כהוא זה מגבורתם של השוטרים שגילו הקרבה כשנלחמו ב"שבת השחורה" ב"עוטף" וחלקם גם נפל כשהצילו אנשים מהתופת. אני מעריך מאד את האומץ שלך לחשוף את האמת , שהמערכת מנסה להסתיר מהציבור. מקווה , שעם סיום המשבר, הקשה בתולדות המדינה, אותו אנחנו עוברים , תשוקם המדינה ותחזור להתנהל לפי ערכי מגילת העצמאות, שיקום אותו תעבור גם משטרת ישראל בה ייערך ניקוי אורוות יסודי.
מאמר מעולה
מקרה קסטלמן ז"ל צריך להרעיד את אמות הסיפים במשטרה מהראש עד כל מקבלי ההחלטות ההזויות והשקרנים למינהם.
אלה הם הפוגעים באמון הציבור במשטרה.
אולי לכף זכות צריך לומר שהשר הוא כנראה מוביל הכאוס ומחריב המשטרה על כל אגפיה.
התגובה של עו"ד שר מצביעה על חוסר ידע. בשנים האחרונות יש עליה בזמינות הנשק ועליה במספר מקרי הרצח. מ 2017 יש עליה במספר כלי הנשק הפרטיים. ב 2021 היו פי שלושה מה – 2017 ופי שניים מ – 2020. וברור שבשנים אלו הייתה עליה גדולה במספר מעשי הרצח. הנשק הפרטי לא מנע את מעשי הרצח בכלל, לא רצח על רקע לאומני, לא רצח על רקע פלילי, ובמקביל עלה מספר מקרי הרצח של נשים, ולא רק בחברה הערבית. אין שום ראיה להנחה הלא מבוססת של הכותב שנשק חוקי יפחית את גניבות הנשק. נהפוך הוא, מי שגונב נשק, לא רוצה נשק שניתן יהיה לזהותו ולקשר את הנשק לו. איני זוכר שנעשו עבירות בנשק עם נשק חוקי, למעט ירי בנשים במגזר היהודי.
הבעיה בכתבה שהעובדות אינן מדוייקות. מספר מקרי הרצח בישראל, בהשוואה לארה"ב לדוגמה- שם נשק נקנה באופן חופשי, בניכוי פשעי רצח על רקע גזעני לדוגמה, ובהתחשבבעובדה שבארץ חיילים נושאים נשק וכמעט כל זכר עבר הכשרה- אינם תומכים בגירסת הד"ר כל כלל ועיקר. נהפוך הוא: הם מראים כי מתן אפשרות ןקנות נשק, תפחית את עבירות גניבת הנשק כדוגמה שניה. שני נתוני בסיס אלה מעוותים ביד הדוקטור וחבל שכך, משום ששקרי המשטרה וסיפור הריגת אדם על טדי אזרחים ן/או שוטרים- דורש עיון מעמיק, אבל משמסתבך הכותב באמירת עובדות הרחוקות מהאמת, הוא מחמיץ את האפשרות לדון לעומק בטענותיו הנכונות, לכאורה. חשבתי שמזמן למדנו שאשה עטויה גורמט זהב עם חפיסת מרלבורו צצה מכיסה, הטוענת שאין לה חלב לילדים- גורמת לכך שטענתה הצודקת -אולי- תדחה בב7ז מחמת חוסר אמינותה. את זה הכותב לא למד, כנראה.
מתחיל בסדר והופך לפוליטי שמאל. איך איש "חכם" כמו הכותב לא מבין את הצורך באקדח המגן על האדם בעת הצורך,. אם ב 7/10 היו יותר אקדחים לאזרחים המצב היה כנראה שונה. התבכיינות השמאל על אקדחים ברשות הציבור היא בגלל בן גביר ובגלל שרוב דורשי האקדחים הם לא אנשי ימין. בקיצור – הכתבה, במסווה של מקצוענות היא פופוליזם פוליטי זול שמאל.