איראן מעוניינת להשתתף במלחמה באופן פסיבי בלבד, וחוששת מהאפשרות שהיא תגלוש אליה. על ישראל לנצל זאת בחוכמה ולתקוף את המערך של כוח קודס באיראן ובאזור, מתוקף אחריותו כמוציא לפועל של תורת הפעלת השלוחים.
* * *
בתקופה האחרונה יוצאים בכירי המשטר האיראני, ובראשם מנהיג המשטר עלי ח'אמנאי, בהצהרות שמסגירות את הפחד האיראני מהאפשרות שאיראן תצטרף למעגל הלחימה. החשש הזה נובע משילוב נסיבות.
ד"ר יוסי מנשרוף, מכון משגב לביטחון לאומי, הוא חוקר איראן ואסלאם שיעי פוליטי. כתב דוקטורט בנושא רשתות טרנס-לאומיות פרו-איראניות במפרץ הפרסי. לשעבר חוקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באונ' חיפה ובמכון ממר"י.
סיסמאות לא מנצחות מלחמות. אבל יש סיסמאות שמביאות לתבוסה.
"ניצחון מוחלט" למשל, היא סיסמה שלעולם לא תביא לניצחון מוחלט, אבל היא מונעת את סיום המלחמה ולכן תביא לתבוסה.
ישראל מאז ומעולם השתדלה למנוע מלחמות, ואם הן פרצו ביוזמתה או בהפתעה, השתדלה לסיים אותן במהירות. מנהיגי ישראל ממפלגות שונות ידעו שמלחמת התשה היא בעיה למשק, בעיה קשה למערך המילואים, ומדינה קטנה ללא אורך נשימה תתקשה להחזיק מעמד במלחמה ארוכה.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
החתונה של אבנר נתניהו נדחתה, אך למען האמת – אני מודה שזה לא ממש עניין אותי מלכתחילה.
לא חסרים נושאים שעליהם אפשר וחובה לבקר את נתניהו – הטרי שבהם – הדחת שר הביטחון יואב גלנט. וכמובן הבריחה המבישה מאחריות על אסון ה-7 באוקטובר, הפקרת החטופים בעזה, הצפון המטווח והנטוש, דרדור המעמד הבינלאומי של ישראל, ריסוק הכלכלה, השנאה והפילוג שזרע כאן, הטיפול המחפיר במפונים, ניהול מלחמה ממושכת ללא שום אסטרטגיה או יעדים מדיניים, חוק ההשתמטות הנורא, קידום ההפיכה המשטרית בחסות המלחמה, מתן האשראי לאיתמר בן גביר לפרק את משטרת ישראל, ועוד אלף ואחת נושאים שמטרידים ונוגעים במרבית אזרחי ישראל.
תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לא תקפו את ביטול החתונה אלא את העןבדה שביבי מנסה לדחות את המשפט וכצעד מקדים הוא מבטל את החתונה כי 'זה לא בטוח': החתונה לא בטוחה, הקבינט לא בטוח, הכנסת לא בטוחה וכך גם בית המשפט.
כל תעלול אפשרי. כל מה שכתוב בספר התירוצים ומה שעדיין לא כתוב. הכל כשר והכל מסריח
זה לא הגיל, זה התרגיל
שחר של יום קודם
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מרגיז לשמוע שהאיראנים עושים בית ספר לאמריקאים
או שחמאס עשה לנו בית
ספר.למשטרים אפלים או למדינות טרור, תמיד יהיה יתרון על הדמוקרטיות
המערביות.ידיהן כבולות
וכוחן הגדול והמודרני
מוגבל בשל חוקי המלחמה
שכפו על עצמן.אז בתנאים
הבלתי אפשריים הטרור
כביכול עושה לכולם בית ספר.
לאיראן בעיות פנים מאוד קשות.העם האיראני סובל ושונא את ההנהגה.לא מובן איזה אינטרסים יש לארצות הברית באיראן.האיראנים עושים בית ספר לאמריקאים מסובבים אותם על האצבע.אז כנץמומברוב המחקרים האינטרס הוא כסף.המפלגה הדמוקרטית מקבלת מהאיראנים ים כסף כבקשיש כולל לבחירה המושחתים.
לדעתי מאחר וברור שמטרתה העיקרית של איראן היא השמדת ישראל, מה שעושה חמינאי בסבלנות הוא לקנות זמן, הוא ייצר את השלוחות, חמאס, חיזבאללה, חות'ים, מיליציות בסוריה על מנת להעסיק אותנו ואת העולם לקנות זמן עד שיהיה לו גרעין ביד ואז … מאוחר מדי.
לצופה מהצד יש רושם שאירן, אחרי שמימנה ואימנה וחימשה מיליציות שונות, דווקא מצליחה:
התקפה של כוח יחסית קטן הביאה טרור גדול,
שניפץ את תחושת החוסן הביטחוני הישראלי,
ריסק את משטר הגבולות ואת הניסיון לעצב משטר אזורי חדש, הגביר חוסר אמון בהנהגה ובמוסדות המדינה בישראל, פגע קשות בביטחון היהודים בעולם, שחק מאוד את הכלכלה הישראלית ומאיים על יציבותה, שיבש את ההובלה הימית והמסחר הגלובלי לישראל, והתיש את הצבא במלחמה ארוכה שסופה לא ברור. וזה עוד לפני עימות בעוד חזיתות…
תוך כדי, נחשפה חוסר הבהירות של ישראל לגבי ההסדרה הפוליטית-מדינית והכלכלית-פונקציונלית ל-7 מיליון יהודים מסוגים שונים ו-7 מיליון ערבים שונים בין הירדן לים, ובאזור בכלל.
ארה"ב ושות מהססות בעיקר בשנת בחירות, אבל גם לנוכח עייפות ממלחמות יקרות ומסובכות.
האם ציר הזמן האסטרטגי של ישראל יכול להביא מצב תוצאתי רצוי במטרה הצבאית? האם לנוכח השסעים וההנהגה הבעייתית יש אפשרות לייצב את ישראל לפני קריסות נוספות? והאם אירן לא מרוצה מההתשה וההרתעה, והאויב החיצוני אותו אפשר להאשים, שיצרה כמנוף, מתחת לרף מלחמה כוללת, כמדינת סף?
תהיות…